משהו אצלו זז

ברמה כלשהי, או מחשבתית או מעשית

יש סיבה שהוא לא דוגרי איתך

או פחד, או שהוא בעצמו לא מבין את המצב לאשורו, או בושה, או משהו אחר

חסר נתונים משלימים כמה זמן אתם ביחד, מוצאים דתיים ונעיצה עכשווית בסקאלה הדתית, וכו

אבל לא הייתי לוקח ישר לקטע של 'בגידה' . ממש לא

ספציפית על הגזל שינה שלך- את צודקת ועליו לפצות אותך . התחשבות זה שייך בכל מערכת זוגית ללא קשר להשקפה דתית

הצלחה רבה, יהיה לכם הרבה לשוחח אבל תצטרכו למצוא פלטפורמה לזה ....

לא שלך.

עם כמה שזה כואב וקשה ומרגיש שהוא ״בגד״ בך.

זה עניין אמוני שלו מול עצמו.

עצה שלי-

אין מקום לכעס פה.

חבקי ותשמעי אותו. בטוחה שיהיה לו מה לספר.

בטח עובר עליו המון. 

מכאן יש 2 אפשרויות:

1. להתעצב ולהתפלש בצער והיגון של לאן החיים הובילו אותי. ההפך ממה שציפיתי וגדלתי וחונכתי והתחתנתי.

2. לאחד את השורות ולהתחיל להסתדר מחדש. כמו צבא שנחל מפלה בשדה קרב, מצופף שורות מחדש, מתאמן, מתכונן ומתכנן מחדש ויוצא להתקפה מחודשת ומנצח.

אני חושב שאפשרות 2 היא עדיפה. זה גם הזדמנות להצמיח את הזוגיות שלכם מאפס (טוב, לא ממש אפס אבל הבנת את הרעיון). מסע מרענן. ביחד. ובו גם את בעצמך תחשפי להלכי נפשו של בעלך ודרכי חשיבה שמעולם אולי לא יצא לך להכיר ולחשוב. זה יכול להיות תענוג.

ואל תקשיבי לקולות המזלזלים בתגובות כאן, במיוחד לא לאלו שהתייאשו מלהתגבר על החולשות ולכן הפכו אותן לאידיאולוגיה.

החלטת שאת בונה בית סביב עולם ערכי מסויים ומגיע בעלך ומשנה זאת ועוד בהסתרה ובלי שיח כן על הנושא - יש כאן בהחלט מלבד הבן אדם למקום שלו, גם שבירה של הברית מולך. את הסכמת לכונן את הברית איתו סביב עולם ערכים מסויים ומסתבר שלולי זה לא היית מסכימה - אם הוא משנה, הוא בהחלט פוגע בך ובמה שהחלטתם יחד להנחיל לילדיכם. כמובן, גם בהסתרה, הוא פגע באמון שלך.

יחד עם זאת - זו המציאות, אנשים משתנים, גם לכיוונים פסולים לחלוטין. זה לא הוגן, זה כואב, אבל זאת המציאות.

אחרי שתנשמי רגע, תנסי להבין 'מה הסיפור', האם זו נפילה חד פעמית או שהוא באמת עבר שינוי פנימי. אם זו נפילה חד פעמית או תקופה משברית, צריך לנשום עמוק ולראות איך עוברים זאת.

אם הוא באמת עבר שינוי אמוני ומעשי דרסטי, צריך לבדוק מה המקום שלך מול זה - כל החלטה שלך לגיטימית. יהיה לגיטימי לגמרי אם תבהירי שהברית שלכם היתה על דעת שיש את 'השותף השלישי' ואינך מוכנה להמשיך.

יחד עם זאת, היות שהוא בעלך, היות שהוא אבי ילדייך, היות שמסתבר שיש בו הרבה מעלות שהתאימו לך - כדאי לבדוק האם אפשר למצוא מתווה בו ממשיכים. יש את ארגון 'התקשרות' בגמזו שעוסקים בזה. יש גם כמה ניקים כאן שכתבו בעבר על מציאות כזאת וההתמודדות, בינהן המנהלת  @נגמרו לי השמות, שמלבד הנסיון האישי ששתפה כאן, כדאי מאוד לשמוע מנסיונה המקצועי.

כמובן שתצטרכו לדבר על זה,

כדאי מאד שתדברו על זה כששניכם במקום רגוע ופתוחים לשמוע.

כדאי גם להיות זהיר במילים, ולא ללבות את הרגשות מעבר למה שהסיטואציה מצריכה.

זה מאד שונה אם מדובר בשינוי בערכים שלו או שהוא באותו המקום מבחינת ערכים אך נופל.

חושב שאימאגו יכול לעזור כאן,

אם לא מצליחים לבד, אז כדאי ללכת לייעוץ זוגי לקבלת עזרה.

אני חושב שגם יש השפעה על איך שהזוגיות שלכם הייתה עד כה..

דבר ראשון חיבוק

עבר מאז זמן ולכאורה עברנו את זה אבל אני מאוד מצטערת שלא התגרשתי ממנו אז וזהו.

לא הצלחתי לסלוח לו על הבגידה ההסתרה והשקרים ואין לי טיפת אמון בו

יש בי המון כעס עליו ולא משנה כמה מושלם הוא יהיה זה לא יעזור

וכמובן שהפערים בינינו נשארו

הוא אולי נזהר יותר שאני לא אתפוס אותו עם הפלאפון בשבת אבל לא באמת השתנה אצלו משהו

קודם כל חיבוק גדול על ההתמודדות וההלם.

פתאום כשהדבר הזה מכה זה קשוח בהגזמה.

אני חושבת שיש להפריד

בין זה שהוא הסתיר ממך משהו, ולא מדבר על זה

לבין במעשה עצמו,

לבים זה שזה היה בזמן שנתת לו לנוח.

תפרקי כל דבר בפני עצמו.

אנשים עוברים דברים ותהליכים. לגלות את זה לפעמים.

תהליכים רוחניים ה משהו מאוד נפוץ יש הרבה מה להרחיב. מה המקור שת זה, זה סימפטום או טריגר?

מה מתלווה חזה, כמה זמן מה הוא מרגיש עם זה? זה שלו לגמרי, עם כל הקושי

אח"כ יש את המרחב הזוגי בינכם, מה קורה שם? אם לא היה מסתיר היה מושיב אותך לשיחה ומספר, איך היית מגיבה, מה היה השיח?

האם את מוכנה להעביר רגע על הפגיעה שבהסתרה ולהכיל את התהליך שהאיש שלך עובר?

אין תשובה נכונה, רק פירוק לגורמים של המצב.

וזה שהוא עשה את זה בזמן שאת עם הילדים זה לא נעים, אפשר לדבר ולהציף את זה.

קחי לך זמן לוקח לדברים האלה זמן לחלחל..

תחבקי את עצמך תכילי כל רגש זה בסדר כל סקאלת הרגשות.

ואח"כ תחליטי איך ובאיזו צורה את רוצה לפעול.

דבר נוסך אחרון- אם הוא הבטיח לך בית של תורה, תביני שהוא במשבר גדול מאוד. לפעמים זו מעידה רגעית ותקופה ולפעמים זה תהליך של שבר עמוק,  עומד מאחורי זה משהו, ובלי קשר להסתיר את זה זה תיק. בלי קשר למה שאת מרגישה במרחב הזה, הוא חווה משבר. משבר זהות עמוק.

את אוהבת אותו? בלי קשר להשלכות מוכנה להיות שם בשבילו במקום הזה?

שוב חיבןק ענק אהובה...

ותודה גם @הסטורי על התיוג 🙏

אנסה לצרף את ההודעה (אחת מהן) שכתבתי על הנושא כאן בעבר, בתקווה שאולי יוכל להיות לתועלת ב"ה:

אכן אני אחת ממי שכתבה כאן על זה - נשואים טריים

בואי, הוא (בעיני עצמו בוודאי) חסר אונים. לא תכנן לשקר לך אבל אין לו אומץ לדבר אמת.

הוא בעיקר אומלל כרגע. וכנראה עם עוד דברים בתוך המערכת שמשגעים לו את המוח.

אני מאמין שגם הוא היה מעדיף לשמור תו"מ בלב שלם בלי הסיפור הזה. מה קרה לו? לא יודע. אחרי שתנשמי עמוק ותרגעי יהיה אפשר בעדינות לברר.

חיבוק נשמע כואב ומאד לא קל.

הייתי מתייעצת עם משהו אמיתי מהחיים שזה המקצוע שלו

ורק מילה על הדינמיקה הזוגית

להשמיע קול של דלת כדי שיחשוב שהוא לבד אבל להסתתר בחדר כדי לתפוס אותו ער על חם... בעיני לא נכון להץנהל ככה

אבל מזמין לעבודה על זוגיות...

יכול להיות שאת צודקת כמובן,

ואולי הושפעתי מההמשך הדרמטי,

אבל גם בעיני זו התנהגות זוגית לא משהו, שכאילו מבטאת חשד. 

יש פה כל כך הרבה דברים...

עצוב לי עלייך ועל התחושות הקשות.

מקווה שהספקתי קצת להתאושש ושהצלחתם לדבר מאז.

אם יורשה לי לשאול משהו-

שמת לב היית שאת מתארת מצב שבו את צריכה 'לתפוס אותו על חם' שהוא ער? כלומר, משהו אצלך הפריע לך ללכת על אופציה פשוטה, של שאלה פשוטה- 'אתה לא באמת ישן, נכון?'.

ויכול להיות שהסיבה שגרמה לך להסתתר ו'לתפוס אותו על חם', היא אותה הסיבה שגרמה לו להסתיר.

ואני חס וחלילה לא רוצה לגרוע או לזלזל בכאב הנורא על העובדה שהוא מחלל שבת. זה באמת עצוב ומטלטל.

אבל ספציפית ההסתרה, נראית לי מאוד הגיונית בזוגיות שבה מחפשים אותך ומרגלים אחריך.

זה מה שיש לי כרגע לומר

מטלטל לגלות בהפתעה שינוי דתי של בן הזוג, מכעיס ומעלה חששות.

זה הצד שלך

ויש את הצד השני, שלו, הוא רוצה לחיות אחרת, הוא כנראה לא רוצה לריב או לעשות לך תחושות רעות, אלא רק לחיות את חייו כפי הבנתו ורצונו.

כשקראתי אותך הזדהיתי ישר איתו, מזכיר לי סיטואציות (אחרות) מהשינוי שאני עשיתי.

זה מצב מורכב ואולי מוקדם לדבר על איך ומה לעשות/ לדבר

אבל בתור נקודת התחלה צריך לזכור שיש פה 2 צדדים

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר