עם הרב שמואל אליהו, ולשאול לעצתו.

פעם היה אפשר לקבוע פגישה דרך הלשכה ולהיפגש בירושלים. עשיתי את זה בעבר, וזה היה כמו שעה או שעתיים שמיועדים לציבור הרחב (בתיאום מראש). חתנים ביום חתונתם, ילדי חלאקה, סתל צורך בעצה חשובה (אני הייתי אז לפני גיוס).

בהצלחה

אתה חושב שזה עדיין מתקיים?

בעבר שלחתי למייל של הרב התייעצות מאוד חשובה לגבי שחרור מהצבא וענו לי אחרי ארבעה חודשים (שכבר השתחררתי על דעת עצמי).

החתונה עוד כשבועיים, גם אם אשלח עכשיו יהיה לי מענה רחוק.

ואני בספק שאפשר לקבוע פגישה עם הרב תוך שבועיים.

בד״כ הוא עונה באותו שבוע

(לי יצא שענה לי בימי שישי בעיקר)

הוא לא מכיר אותך. פשוט כותבים לו. הוא עונה להמון אנשים…

(טכנית אפשר גם להתקשר, בפועל לא ניסיתי אז לא יודעת אם הוא עונה)

בעבר שלחתי מייל לבית הוראה וכתב לי אחד הרבנים שם והשאיר את המספר טלפון שלו,

אז שלחתי לו שאלה מפורטת בsms..

מקווה בעזרת ה' שתגיע תשובה שתעזור במצב.

איך בכלל מתחילים הודעה לרב שמואל?

זה לא ממש שאלה לסמס, לדעתי.

סמס זה קצר ותמציתי, יותר טכני, ואילו את צריכה משהו שצריך להתעמק בו והוא לא טכני בכלל.

לא מזיק לנסות, כמובן, אבל עדיף לך לנסות לתאם פגישה

בהצלחה.

ואיך מתחילים?

״שלום כבוד הרב, שמי x

רציתי לשאול 1 2 3

אשמח לתשובה, או לדעת מתי ניתן לדבר טלפונית להסברה של פרטים נוספים.

תודה רבה״

יש טלפון שתוכלי לשאול לגבי פגישה.

אולי אם תספרי בטלפון את הדחיפות של המקרה אז יצליחו לסדר לך משהו בטווח זמן קרוב. 

אודות - המועצה הדתית צפת

בהצלחה רבה

נוכחות ילדים בחתונת אחד ההורים

שאלה

שלום וברכה, אשמח לדעת מה ההלכה לגבי נוכחות של ילדים מנישואין קודמים בנישואין של אחד ההורים (אסור לשהות בחופה אסור כלל להיות נוכחים בכל החתונה)? תודה מראש, שירן

תשובה

שלום רב,

לפי מנהג האשכנזים אין לילדים להשתתף בחופת הוריהם, וכן בסעודה. אולם לפי מנהג הספרדים אם ההורה רוצה שישתתפו - יכולים להשתתף בכל מהלך החתונה.
 
מקורות: לגבי מנהג האשכנזים - בספר מנהגים דק"ק וורמיישא חלק ב' (עמוד נא) כתב, בנים ובנות, של האלמן או האלמנה, ביום חופת אביהם או אמם, אינן הולכים לבית הכנסת, כל שכן לחופה, ואינם באים לסעודת נישואין. ע"ש. ולכאורה אלמן ואלמנה לאו דווקא, וזה שייך גם לגבי גרוש וגרושה, וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק א' (פרק כא סעיף מד) המנהג שאין הילדים הולכים לנישואי ההורים בזיווג שני כלל, ואין נפקא מינה אם זה לסעודה או לחלק אחר.

ולגבי מנהג הספרדים - הובא בספר מעין אומר חלק יב' (פרק ג סימן קיד) שהגר"ע יוסף זצ"ל נשאל אודות בחור בן שלושים שאימו עומדת להינשא, האם כדאי שיהיה בנישואי אימו, והשיב: אם האמא מתביישת שלא ילך, ואם רוצה שיבוא, שילך. וכתב הרב המחבר שליט"א (שם הערה קיד) שמבואר בדבריו שכל טעם המנהג הוא מחמת שההורים מתביישים בשעת הנישואין מילדיהם שרואים מישהו אחר תופס את מקום אביהם או אימם. לכך כאשר האב או האם רוצים בכך, ואדרבא נפגעים אם לא באים לנישואיהם, אין בכך כלום. וכן יעויין עוד בשו"ת עטרת פז חלק ו' (חלק אבן העזר סימן א) שברובי קהילות הספרדים לא מצינו שהקפידו בזה. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס

וראיתי בחיפוש באינטרנט עוד כמה תשובות כאלה
https://din.org.il/2017/03/27/%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%9D/

https://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?CategoryID=68&SubjectID=1&RabbiID=&Search=%EE%E9%EC%FA%20%E7%E9%F4%E5%F9%20...&Page=6

התעמקתי בכל התשובות האלו מספר פעמים,

אבל נראה בסוף שכל אירוע כזה צריך התייעצות מול רב.

הרב שמואל באמת הגיב לאותה שאלה ואמר שאפילו אם הילד וההורה רוצה בדיעבד מצטער על כך..

אני מלכתחילה לא רוצה, אבל חוששת שלא אעשה כאן כיבוד הורים.

אל תבואי. וזהו.  גם לך מותר לחיות בלי "תרוץ" הלכתי.

במשפחות שאחד הילדים חוזר בתשובה יש הרבה עניינים של מראית עין,

כל דבר שעושים יכול להשפיע לטוב ולרע על ההתקרבות שלהם לתורה ולמצוות.

לכן כשיש ביסוס הלכתי אז זה יותר מובן להם מאשר "מנהג" או "כי הרב אמר".

ובעיקר כי הנושא כאן הוא מאוד רגשי,

אני לא רוצה שבועיים לפני החתונה שלהם לפתוח את דעתי על כל מה שקורה שם.. וזה גם לא ממקומי.

הם יחסית גם משתדלים שהכל יהיה בכשרות נורמאלית ומבינים שלא אקח חלק גדול באירוע עצמו מענייני צניעות.

אבל משום מה כ"כ חשוב להם שהילדים יהיו בחופה...

מילא הילדים שלה, שאבא שלהם נפטר לפני כמה שנים אחרי שההורים שלהם כבר התגרשו.. אולי רואים בזה משפחה חדשה.

אבל לי יש את אמא שלי ואני לא רואה בזה משהו מכבד, שרוב הקהל שיהיה עד לחתונה הזאת גם מכיר אותה.

לכאן ולכאן צריך לכבד את שניהם ואני חושבת שבכל הקשור לחתונה הזאת אני עושה מעל ומעבר ומאוד משתדלת בשביל לכבד את כל הצדדים... אבל חשוב לא פחות זה גם לשמור על הנפש שלי.

לכן אם מחפשת ביסוס הלכתי

אז בעצם זה עם רקע יותר מורכב מאשר המצב הרגיל של מישהו שרוצה שההלכה (או החוק) יגידו לו שצריך לעשות את מה שהוא רוצה לעשות.

אבל אם הרצון לא להיות בחופה לא קשור לכיבוד הורים אלא כי זה אירוע קשה עבורך מכל מיני סיבות, זה כבר משהו אחר.

מבית ההןראה של הרב שמואל,

שאמר שכיבוד הורים לא שייך במצב שלי כי זה יפגע בי בעקבות כך שיש שם אנשים שמכירים את אמא שלי.

ושלבסוף המנהג הוא לא להיות ולא ללוות הורים לחופה שלהם, הסכמתי עם התשובה של הרב.

אבל מעניין שההלכה לא עסקה בזה יותר מידי.

שונה

עדיף שתהיה כמו שהוא רוצה.

כיבוד הורים זה דאורייתא, הרבה יותר חשוב מהחמרה במשהו לא ברור 

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

....עוד לא הגעתי לדברים הכבדים אבל קיבלתי השראה מהלכות דיעות

ובתפילת שמונה עשרה בקשתי ממנו שאם נזכה כולנו ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם

הוא יקרב את הגאולה . נראה לי שהוא הסכים כי איך שסיימתי "גאל ישראל" עשיתי הפצי

אולי הפתח משתנה לקמץ בסוף פסוק/משפט? כמו שסגול משתנה לקמץ

הנה למשל בבראשית א: יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם

... נכון לא רק למים. גם למילה את בסגול וצרה:

וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל

אבל למה? הרי דיקדוקית זה אותה מילה . אין כאן עניין של הברה פתוחה או סגורה.

חייבת להיות כאן סיבה נסתרת

ייתכן ותופעה דומה מתרחשת כאן

בהרבה מילים משתנה הניקוד של ההברה המוטעמת מפתח/סגול לקמץ כאשר הן מוטעמות במפסיק חזק (אתנחתא, סוף פסוק, לפעמים גם בטעם סגול, ולעיתים נדירות יותר - גם בזקף קטון ואפילו בטיפחא).

כגון: מים, שמים, עבד, מרדכי, פלג, סף, טף.

באופן רחב יותר - בלשון הקודש יש למילים "צורת הפסק" ו"צורת המשך", והרבה מילים משתנה הניקוד שלהן כאשר הן נמצאות בסוף משפט (לדוגמא עַמְּךָ לעומת עַמֶּךָ).

בדוגמא של @נקדימון - זה קשור להברה פתוחה.

אבל הקמץ בסוף משפט - יכול להיות גם בהברה פתוחה (כמו טף וסף) וגם בהברה סגורה (כמו מילת השאלה "מה" בפסוק "ונחנו מה" שהיא בקמץ בגלל סוף המשפט).

אפרים, מצרים, כנען, פסח (חוץ מבבמדבר ט,א)...

מאוד נפוץ, לא יודע מה הכלל בזה. רק חייב לציין יוצא מן הכלל: המילה נדר לא משתנה.

זה מסתיים בהברה של י, כמו שהם עושים אוי, הם עושים איי בסגול.

ככלל אשכנזים כידוע לא מאוד מדקדקים 😉 אז יש מצב שהם לא שמים לב שזה צרי ולא סגול (זו אגב טעות נפוצה במילה "את", שהכלל הוא שאם יש טעם היא בצרי ואם אין טעם היא בסגול)

שבתיקון קוראים סימנים, נוטה להטעמה של זקף קטן, ומנמק אותה.

לא השתכנעתי מהראיות שלו, אבל יש בזה הגיון, שהפסקה גדולה לא אומר שבאמת יש נתק במשפט. גם הפסוק "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת", אחרי המילה "אביו" יש הפסקה גדולה יותר מאשר אחרי המילה "ואמוה.

דיון בפורום על "צניעות במרחב הציבורי בארץ הקודש"

(אני אישית חושב שדיונים על צניעות בפורום מעורב זה לא צנוע, אבל אני לא אנעל שרשור בגלל זה)

כל צד תורם ומביא את הדברים בעיניים שלו, במיוחד שיש הבדלים משמעותיים בין הראש הגברי והנשי. מה התועלת לדון עם עצמך על צניעות הצד השני? 

לק"י

נשואות בלבד/ גברים נשואים ועוד.

חלקם פעילים יותר וחלקם פחות.

ולכל אחד יש את הקריטריונים שלו להכנסה אליו.

פרק תהילים שכתב דוד המלך בשעת צרה מסויימת?

יש נטיה "לברוח" לספרים שמסבירים דברים בצורה יסודית כדי להחדיר לשכל, אבל הרבה פעמים (בפרט בדברים כאלה) הפתרון היעיל יותר הוא החוויה. כשאדם חווה את נוכחות ה' הוא ממילא בוטח. חוויה מזוקקת של נוכחות ה' היא פתרון לעוד הרבה דברים, גם לדברים שלכאורה שכליים כגון איך ללמוד תורה.

אין מצב...

אבל רק בשביל הענווה שלך שלך אכתוב כמה מקורות:

1. הכי קוהרנטי, לוגי, מאורגן - שער הביטחון בספר "חובת הלבבות".

2. יותר רגשי עם עומק, אבל לטעמי קצת פחות לוגי - "אמונה וביטחון" של החזון איש.

3. עומד לי בראש דרשה מאוד יפה עם הרבה מקורות ומשלים וכו, בספר "מאור ישראל - דרושים", של הרב עובדיה (בטח הכותרת שלה קשורה לביטחון/אמונה).

כי הצדיק יודע מה קורה בסביבת קברו, ואם מתפללים שם - הוא רואה בצער המתפלל ומתפלל גם הוא לה'.

תענית כג,ב: 

רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה, אישתטח על קברא דאבוה אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי. יומא חד הוו קא חלפי התם, אינקוט כרעא דסוסוותייהו עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה.

תוכנית רדיו - שאלות ותשובות - ערב שבת פרשת שמיני • אתר הרב מרדכי אליהו 

דקה 43:48

מצד שני 1. לא בטוח שדנים אי אפשר מאפשר. 2. לא בטוח שאין בזה שום מעלה