נישואים שניים של אחד ההוריםאשר ברא

בעוד כשבועיים אבא שלי מתחתן עם מישהי שהוא חי איצה כבר מעל לעשור.

לפני כחמש שנים אני חזרתי בתשובה ושאר המשפחה עדיין לא שומרת תורה ומצוות, אבל כן במובן מסויים מסורתיים.

כבר תקופה שאני מחפשת מקורות לשאלה שהאם מותר לילד להיות מתחת לחופה עם ההורה שלו? (ספרדים)

ולא מצאתי מקור הלכתי, אלא יותר מנהגים שלא כ"כ תפסו.

בסוף באמת משתדלת ללכת ע"פ הפסיקת הלכה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל.. וראיתי שהרב שמואל שליט"א כתב באחת התשובות שלו שעדיף שלא.


אישתו של אבא שלי שאלה ברבנות ואמרו לה שם שאפילו כדאי שהילדים יכניסו אותם לחופה כי זה אומר "שהם שמחים בשמחתם".

ואני שמחה בגבול הטעם הטוב ומעדיפה שהם יחיו בהתר מאשר באיסור,

אך בסוף יש הרבה מאוד דברים לא מכבדים שקורים באירוע המוגזם הזה (במקום לעשות בצורה מכובדת בבית כנסת או ברבנות) וגם יש הרבה מאוד משקעי עבר ביני לבינם.

וכמובן על הדרך שאמא ואבא התגרשו ולאישה הזאת היה חלק.


אישתו אמרה לי שהילדים שלה רוצים מאוד להיות והם ילוו אותה.

אתמול דיברתי עם אבא שלי והוא גם רוצה שאני ואחי נלווה אותו..

כל זה נראה לי פשוט מוזר מבחינה תפיסתית, מנגד האם שייך לכאן כיבוד הורים? אם הוא ממש רוצה...

למרות שלי זה גורם להרגיש רע מאוד ומוזר ומוסיף תחושות לא חיוביות על הסיטואציה.


אשמח לדעתכם ואם אתם מכירים פסק הלכה שאומר שהילדים לא יהיו בחופה (לספרדים) זה מאוד יעזור לי.

תודה רבה!

אולי תנסי לקבוע פגישהנקדימון

עם הרב שמואל אליהו, ולשאול לעצתו.

פעם היה אפשר לקבוע פגישה דרך הלשכה ולהיפגש בירושלים. עשיתי את זה בעבר, וזה היה כמו שעה או שעתיים שמיועדים לציבור הרחב (בתיאום מראש). חתנים ביום חתונתם, ילדי חלאקה, סתל צורך בעצה חשובה (אני הייתי אז לפני גיוס).


בהצלחה

לא ידעתי שיש דבר כזה..אשר ברא

אתה חושב שזה עדיין מתקיים?


בעבר שלחתי למייל של הרב התייעצות מאוד חשובה לגבי שחרור מהצבא וענו לי אחרי ארבעה חודשים (שכבר השתחררתי על דעת עצמי).

החתונה עוד כשבועיים, גם אם אשלח עכשיו יהיה לי מענה רחוק.

ואני בספק שאפשר לקבוע פגישה עם הרב תוך שבועיים.

אפשר לשלוח לו סמסמבולבלת מאדדדד

בד״כ הוא עונה באותו שבוע

(לי יצא שענה לי בימי שישי בעיקר)

לרב שמואל?אשר ברא
מרגיש לי מביך ממש
למה מביך?מבולבלת מאדדדד

הוא לא מכיר אותך. פשוט כותבים לו. הוא עונה להמון אנשים…

(טכנית אפשר גם להתקשר, בפועל לא ניסיתי אז לא יודעת אם הוא עונה)

זה לכתוב לרב...אשר ברא

בעבר שלחתי מייל לבית הוראה וכתב לי אחד הרבנים שם והשאיר את המספר טלפון שלו,

אז שלחתי לו שאלה מפורטת בsms..

מקווה בעזרת ה' שתגיע תשובה שתעזור במצב.


איך בכלל מתחילים הודעה לרב שמואל?

בסיפור שלךנקדימון

זה לא ממש שאלה לסמס, לדעתי.

סמס זה קצר ותמציתי, יותר טכני, ואילו את צריכה משהו שצריך להתעמק בו והוא לא טכני בכלל.


לא מזיק לנסות, כמובן, אבל עדיף לך לנסות לתאם פגישה

מעולה🙏מבולבלת מאדדדד

בהצלחה.


ואיך מתחילים?

״שלום כבוד הרב, שמי x

רציתי לשאול 1 2 3

אשמח לתשובה, או לדעת מתי ניתן לדבר טלפונית להסברה של פרטים נוספים.

תודה רבה״

תראי כאןנקדימון

יש טלפון שתוכלי לשאול לגבי פגישה.

אולי אם תספרי בטלפון את הדחיפות של המקרה אז יצליחו לסדר לך משהו בטווח זמן קרוב. 

 

אודות - המועצה הדתית צפת

 

בהצלחה רבה

יש כאן תשובה מאתר הידברותנ.ד.ב

נוכחות ילדים בחתונת אחד ההורים

 

שאלה

שלום וברכה, אשמח לדעת מה ההלכה לגבי נוכחות של ילדים מנישואין קודמים בנישואין של אחד ההורים (אסור לשהות בחופה אסור כלל להיות נוכחים בכל החתונה)? תודה מראש, שירן

תשובה

שלום רב,

לפי מנהג האשכנזים אין לילדים להשתתף בחופת הוריהם, וכן בסעודה. אולם לפי מנהג הספרדים אם ההורה רוצה שישתתפו - יכולים להשתתף בכל מהלך החתונה.
 
מקורות: לגבי מנהג האשכנזים - בספר מנהגים דק"ק וורמיישא חלק ב' (עמוד נא) כתב, בנים ובנות, של האלמן או האלמנה, ביום חופת אביהם או אמם, אינן הולכים לבית הכנסת, כל שכן לחופה, ואינם באים לסעודת נישואין. ע"ש. ולכאורה אלמן ואלמנה לאו דווקא, וזה שייך גם לגבי גרוש וגרושה, וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק א' (פרק כא סעיף מד) המנהג שאין הילדים הולכים לנישואי ההורים בזיווג שני כלל, ואין נפקא מינה אם זה לסעודה או לחלק אחר.

ולגבי מנהג הספרדים - הובא בספר מעין אומר חלק יב' (פרק ג סימן קיד) שהגר"ע יוסף זצ"ל נשאל אודות בחור בן שלושים שאימו עומדת להינשא, האם כדאי שיהיה בנישואי אימו, והשיב: אם האמא מתביישת שלא ילך, ואם רוצה שיבוא, שילך. וכתב הרב המחבר שליט"א (שם הערה קיד) שמבואר בדבריו שכל טעם המנהג הוא מחמת שההורים מתביישים בשעת הנישואין מילדיהם שרואים מישהו אחר תופס את מקום אביהם או אימם. לכך כאשר האב או האם רוצים בכך, ואדרבא נפגעים אם לא באים לנישואיהם, אין בכך כלום. וכן יעויין עוד בשו"ת עטרת פז חלק ו' (חלק אבן העזר סימן א) שברובי קהילות הספרדים לא מצינו שהקפידו בזה. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס

וראיתי בחיפוש באינטרנט עוד כמה תשובות כאלה
https://din.org.il/2017/03/27/%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%9D/

https://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?CategoryID=68&SubjectID=1&RabbiID=&Search=%EE%E9%EC%FA%20%E7%E9%F4%E5%F9%20...&Page=6

 

תודה נ.ד.באשר ברא

התעמקתי בכל התשובות האלו מספר פעמים,

אבל נראה בסוף שכל אירוע כזה צריך התייעצות מול רב.

הרב שמואל באמת הגיב לאותה שאלה ואמר שאפילו אם הילד וההורה רוצה בדיעבד מצטער על כך..

אני מלכתחילה לא רוצה, אבל חוששת שלא אעשה כאן כיבוד הורים.

נשמע לי שאת מחפשת הצדקה למה שאת רוצה בכל זאתמשה

אל תבואי. וזהו.  גם לך מותר לחיות בלי "תרוץ" הלכתי.

זה לא עובד ככהאשר ברא

במשפחות שאחד הילדים חוזר בתשובה יש הרבה עניינים של מראית עין,

כל דבר שעושים יכול להשפיע לטוב ולרע על ההתקרבות שלהם לתורה ולמצוות.

לכן כשיש ביסוס הלכתי אז זה יותר מובן להם מאשר "מנהג" או "כי הרב אמר".

ובעיקר כי הנושא כאן הוא מאוד רגשי,

אני לא רוצה שבועיים לפני החתונה שלהם לפתוח את דעתי על כל מה שקורה שם.. וזה גם לא ממקומי.

הם יחסית גם משתדלים שהכל יהיה בכשרות נורמאלית ומבינים שלא אקח חלק גדול באירוע עצמו מענייני צניעות.

אבל משום מה כ"כ חשוב להם שהילדים יהיו בחופה...

מילא הילדים שלה, שאבא שלהם נפטר לפני כמה שנים אחרי שההורים שלהם כבר התגרשו.. אולי רואים בזה משפחה חדשה.

אבל לי יש את אמא שלי ואני לא רואה בזה משהו מכבד, שרוב הקהל שיהיה עד לחתונה הזאת גם מכיר אותה.

לכאן ולכאן צריך לכבד את שניהם ואני חושבת שבכל הקשור לחתונה הזאת אני עושה מעל ומעבר ומאוד משתדלת בשביל לכבד את כל הצדדים... אבל חשוב לא פחות זה גם לשמור על הנפש שלי.

לכן אם מחפשת ביסוס הלכתי

הבנתימשה

אז בעצם זה עם רקע יותר מורכב מאשר המצב הרגיל של מישהו שרוצה שההלכה (או החוק) יגידו לו שצריך לעשות את מה שהוא רוצה לעשות.

כמה רגישות וואו כל הכבודזיויק
כדאי לשאול רב
כיבוד הורים יותר חשוב ממנהגים מאוחריםפשוט אני..

אבל אם הרצון לא להיות בחופה לא קשור לכיבוד הורים אלא כי זה אירוע קשה עבורך מכל מיני סיבות, זה כבר משהו אחר.

התייעצתי עם רבאשר ברא

מבית ההןראה של הרב שמואל,

שאמר שכיבוד הורים לא שייך במצב שלי כי זה יפגע בי בעקבות כך שיש שם אנשים שמכירים את אמא שלי.

ושלבסוף המנהג הוא לא להיות ולא ללוות הורים לחופה שלהם, הסכמתי עם התשובה של הרב.

אבל מעניין שההלכה לא עסקה בזה יותר מידי.

גם אני הקטן כתבתי שאם זה אירוע קשה עבורך, אז המצבפשוט אני..

שונה

הי הגעתי דרך הראשי. אני מציעה לשלוח הודעה או מיילתפוחית 1
לרב שמואל אליהו שליטא ולהתייעץ..
אם אתה לא מוצא סיבה טובה לאסור וזה ישמח את אבאארץ השוקולדאחרונה

עדיף שתהיה כמו שהוא רוצה.

כיבוד הורים זה דאורייתא, הרבה יותר חשוב מהחמרה במשהו לא ברור 

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך