אין קשר לרשימת מכולת…

האופי, טוב הלב, השקפת חיים דומה - מה שמכירים בבני הזוג לפני החתונה, לא משתנים אחרי.  

החודשים והשנה הראשונה אחרי החתונה הם המשך ישיר של תקופת ההיכרות, הדייטים והבילויים - עם דברים נוספים שמחזקים את הקשר והאהבה, אך גם מתחילים לצוץ פערים חדשים, כמו היחס לכסף, הרגלי הוצאות וקניות, התערבות ההורים בחיי הזוג.

הרחבת המשפחה הוא השינוי הגדול והמשמעותי בין לפני ואחרי. 

אתה אומר שהאדם נשאר כפי שהיה (כך שאין סיבה לא להצמד לרשימת המכולת) ומטבע הדברים כחלק מהסתגלות לשינויים בחיים בעיקר הרחבת המשפחה האדם מחוייב להשתנות או לשנות בעל כורחו.

הבנתי נכון?

בחוזק הקשר הזוגי: יופי חיצוני עינים כחולות,  שיער בלונד,וחביתה בלחץ שגם היא לבסוף שרופה …

האופי הטוב של האדם, שמכירים לפני החתונה, הוא המפתח להתאמות הנדרשות באופי ובהתנהלות מול אתגרי החיים האמיתיים

רשמתי לעצמי

בעצם,

אופי, טוב הלב, השקפת חיים, יחס לכסף, הוצאות.

ההורים והיחס אליהם הם הדברים שלדעתך לא ממש משתנים והם יכולים להיות משמעותיים?

אם זו רשימה עם ניתוח פונדמנטלי או טכני (מושג הלקוח משוק ההון)

בדברים היסודיים, חשוב להיצמד לרשימה ואילו בדברים הטכניים הגרף משתנה, עולה ויורד כל הזמן.

לדוגמא אם חשוב לי (וזה כן חשוב לי) שאשתי תהיה מטופחת ובחרתי אחת כזאת, גם אם היא תשמין או תתבגר היא תמשיך להיות מטופחת. אבל אם רציתי מישהי עם נתוני גוף מסוימים, זה דבר שמשתנה. 

על אותו משקל גם במידות ובהשקפות.

לא יודע למה אבל נראה לי שיעזור לי מאוד הראש שלך בלמוד הגמ'

בתור גרוש אני יכול להגיד

שאין לי מה להגיד

נראה שממך יש יותר מה ללמוד

ובשונה מנשואים שיכולים להדחיק לפעמים דברים פחות נעימים, אתה יכול בקלות להצביע בעת הצורך על המלך העירום.

פתח פיך ויאירו דבריך 🙂

כבודו במקומו כן? לא באה לזלזל.. ברור שיש מקום לשמוע גם את דעתו.

אבל לא הבנתי את ההיגיון בנקודת ההנחה שלך.

וגם לא את האמירה השניה🤔 אם אתה נשוי זה אומר שאתה בהכרח מדחיק את הקשיים ואם אתה גרוש זה אומר שאתה מצביע עליהם?

אבל חושב שגם הזווית שלהם היא חשובה, והיא לפעמים יותר מפוכחת.

זה הכול.

שהיא התמקדה בחלק של המשפט "משמעותי יותר מכולם",

וכל הכבוד לך שהצלחת למתן את מה שכתבת והשתמשת בתגובתך במונח "לפעמים".

יש כ"כ הרבה סיבות לגירושין, ואאל"ט רובם דווקא נובעים מחוסר במשהו.

זה יכול להיות חוסר שליטה, חוסר התחשבות, חוסר ניסיון חיים או חוסרים אחרים..

יש דווקא המון מקרים של גירושים שנבעו מתוך דחיקה של דברים לא נעימים במשך תקופות ארוכות.

וכשזה התפוצץ, הפיצוץ היה חסר שליטה מרוב ההדחקה הגדולה.

הסיכוי שלא יקרו דברים לא נעימים בזוגיות כמעט אפסיים..

כך שזוגות טובים הם דווקא כאלה שיודעים לא להדחיק ולפתור את הדברים ביחד.

מניסיון אישי, דווקא העוצמה בזוגיות שלנו זה שאנחנו ממש לא מדחיקים.

לפעמים אולי לוקח זמן כדי להבין עם עצמך את הקושי,

אבל לא נראה לי שקרה שדבר לא נעים הודחק יותר מיום-יומיים,

וברוב הפעמים אנחנו מדברים על זה ברגע שמתפנים (בהקדם ועוד באותו היום).

וגם מה שכתבת על "להצביע בעת הצורך על המלך העירום".

לענ"ד, הדבר הנכון הוא לעזור למלך לא לצאת עירום מלכתחילה, ולא לחכות שהוא יצא עירום ואז להצביע עליו..

בי, לשמוע את דעתי המחכימה

אז אני אענה,

אע"פ שהשאלה מנוסחת בצורה שמקשה לענות עליה

"בלונד מכינה חביתה בלחץ"

אין ברשימת המתכונים הידועה לי

את הפריט "חביתה בלחץ".

אבל הרעיון מובן, האם רשימת המכולת, דהיינו רשימת תכונות אופי ומאפיינים ונתונים פיזיים אכן משפיעים

על החיים הזוגיים בחיי היום יום.

אז ובכן, כל בר דעת גרוש נשוי ורווק ואני מניח שאף אלמן, מבין מדעתו, שאכן אם בן אדם גבוה

הוא יוכל אכן לשלוח את ידיו ממרום, ולהביא מעל המקרר משהו לבן הזוג שלא זכה לגובה

וכן אם אשה רזה יהיה ניתן להרים אותה בקלות.

מה שלא יהיה ניתן לעשות בקלות עם אשה שאיננה רזה.

והשאלה, כנראה מתמקדת בדברים

שאין להם השפעה משמעותית על חיי היום יום

כמו צבע השיער,

ומנסה לרמוז אולי, שנתונים פיזיקליים לא כל כך משנים.

שואל השאלה משום מה לא העלה את הנושאים היותר

מודגשים, כמו דעה פוליטית, והשקפה דתית

שכמות היחס שניתנת להם בשיח חיפוש הזוגיות

לא בהכרח מתאימה להשפעה שלהם על חיי היומיום הזוגיים.

ואם זו האמירה, אז יש בי צד שאני מסכים איתה.

המשך יבוא.

או שתכתבו את ההמשך בעצמכם.

לשאלה דומה ששאלתי בעבר:

האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות

ממליצה לעיין שם בתגובות ג"כ.

המנהל שם מקבל ביטקוין

כמו שיער בלונדיני ושני מטר גובה -

אז כן, אלה דברים שלא נשארים. כידוע, בני אדם עוברים הרבה שינויים חיצוניים במהלך החיים, גם אם לרוב הם יתחילו את החיים קירחים וכך גם יסיימו אותם...

ולכן רשימת המכולת - שבעצם צריכה לשנות את שמה לרשימת רצונות ושאיפות, כי אנשים הם לא מוצרים בחנות - אמורה לכלול תכונות אופי שחשובות לך, כי הן הדבר היציב יותר בחייו של אדם.

בעל בגובה של שני מטרים לא יוריד דברים מהארון הגבוה אם הוא עצלן, ואישה בלונדינית לא תטגן חביתה אם היא נקמנית כזו, שלא מוכנה לבשל לבעלה אם הוא לא מוריד לה דברים מהארון הגבוה...

אבל בעל נמוך יביא סולם כדי לעזור לאשתו, ואישה שחורת שיער תתאמץ לפנק את בעלה בחביתה אם היא טובת לב.

שתהיה הרבה הצלחה לכולנו בשימת הדגש על הדברים החשובים בחיים...

ואמן

רשימות מכולת טובות למכולת. תבחר בדברים החשובים באמת. נפגשת עם בחורה תבדוק איך אתה רואה אותך איתה חמש שנים קדימה. אם יש התכנות אז הלאה.

איך אתם נראים ביחד, מה הדרך המשותפת, ואם אתה מקבל מילוי רגשי. השאר לדני סנדרסון...

אבל הוא גם קנה לי סולם....

ועכשו ברצינות- חשוב להבין שבהתחלה חשובה מציאת החן האישית. אבל לתוך חיי הנישואין זה כבר לא מה שמושך.

מה שמושך זו ההתפתחות האישית וההדדית.

זה תחומי העניין המשותפים שנבנים יחד (נפלא אם יש תשתית לזה בהכרות ואפשר למנף אותה בתוך מירוץ החיים).

וכמובן המידות הטובות.

אין מנוס, אנחנו משתנים, מתבגרים ומתבלים- וכל השאר זה "שקר החן והבל היופי"

מדברים שמרכיבים את האישיות- מידות טובות!

5 דברים שלא תוותרו עליהם- למשל; סלחנות, רגישות, שמחת חיים, אופטימיות, ותרנות...

כאלה תכונות שיסייעו לכם לקיים את הבית גם כשהוא מתנדנד- לידות, פרנסה, דירות.

ברגע שמחפשים את התכונות הפנימיות, באופן אוטומטי הדברים החיצוניים ברשימה מקבלים הסתכלות אחרת.

בפגישות צריך שיהיה נעים. להרגיש שהאדם שאיתך מקבל אותך, שאפשר לדבר על הכל בפתיחות. ממש על כל נושא.

כשהדברים נעים בשלווה, זה מרגיע ומאפשר לגלות את האדם שמולך יותר ויותר. 

בעלי לא היה הכי יפה בעולם בעיניי כשהתחתנו. כן הייתה נשיאת חן מן הסתם, אבל המידות הטובות שלו לגמרי הטו את הכף מבחינתי.

והיום, הוא הרבה יותר מוצא חן בעיניי מפעם, חיצונית. גם בגלל שינוי בסגנון לבוש וכו, אבל בעיקר בגלל האישיות שמשתדרגת עם השנים.

לשאלתך - גם אישה מאוד מאוד יפה נמאסת כשהיא לא מכבדת את בעלה, או "מחפשת" אותו בקטנות. אפילו שהפרצוף שלה נשאר יפה כשהיה. כנל הפוך.. אז כן צריך ללכת לפי הסגנון שאוהבים, אבל זה לא העיקר בסוף.

תכונות כמו רגישות, הומור, שימת לב לפרטים קטנים יכולות להפוך אדם שנראה "ממוצע" למושך, וחביתה שרופה לא תפיל קשר בין בני זוג. אני מכירה לא מעט נשים שכמעט לא מבשלות אבל הזוגיות שלהן מעולה, ובשלניות על שהזוגיות שלהן על הפנים.

לפעמים אנשים מכניסים לרשימה דברים שהם לא מהותיים לבניית הבית שלהם, ועל זה ממש לא כדאי להינעל.

אני במשך השנים כן התחלתי להוריד דברים מהרשימה שלי, אע"פ שהכל נגע לאופי ורמת דתיות ולא ליופי (אני התנגדתי לתמונות לאורך כל הדרך).

בסוף כן התחתנתי עם מישהי שבדיעבד התברר שהיא התאימה לרשימה המקורית.

אבל כשזה קרה, זה כבר בכלל לא היה אכפת לי..

בתת מודע? כי בכל זאת אלה דברים שרצית (פעם)?

רק כשהיינו לקראת החלטה, פתאום שמתי-לב לזה..

עם כל מה שקורה היום, לא יפתיע אותי אם קרה דבר כזה

דווקא שמעתי על שני מקרים כאלו.

אני לא יודע מה הדיינים חשבו עליהם בתור בן אדם, אבל, גם כאלו יש.

נראה לי שבסופו של דבר עם כזה אחד או אחת.. עדיף לא להתחתן מראש, אבל, אנשים גם משתנים בחיים.

לכן חשוב מאוד לבחור סביבה בונה וטובה לחיים ועיין עוד במסכת אבות.

כל אדם בחיים נמצא במקום אחר מבחינת התפיסה וראיית המציאות.

זו היא דרכה של חזרה בתשובה, בזמן אחד לאדם יש תשובה אחת ובזמנים אחרים תשובה אחרת.

כל יהודי הוא עולם שלם ויש משמעות גם למראה החיצוני למעט מקרים מסויימים (לדעתי האישית).

במחילה מכל הנשים הישרות, ראיתי נשים עקומות שהן הרבה יותר יפות מאשר מלא בלונדיות וכחולות.

וגם, לא בהכרח שאשת ראש ישיבה הולכת עם כיסוי ראש...

זאת אומרת, יש סוגים של ראשי ישיבות ואנשי חינוך וחסד.

בכל שבת כשאני שר "אשת חיל" עם הילדים (ובלי הגרושה..) הילדים יודעים טוב מאוד שלמרות שהאמא שלהם עקומה היא עדיין אשת חסד גדולה.

אני מנסה לחשוב על דמויות שונות בהיסטוריה, לדוגמא דבורה הנביאה, איך הייתה בהכנת חביתה?

רגע רגע, אבל היא הייתה לוחמת ואשת אסטרטגיה...

אז על איזה חביתה מדברים? איזה חביתה מחפשים? ואם היא יודעת לנהל משרד גדול אבל לא יודעת להכין חביתה משהו?

בבית רצוי שתיהיה חלוקת תפקידים הדדית ומושכלת בהתאמה אישית לבית.

ואגב, הבית, זה הקירות? כי אם זה הקירות אז אני מבין בלונדה וכו', אבל, אם הבית הוא לא הקירות אז היא לא חייבת להיות לבנה משהו אלא אולי מוקה.

בשורה התחתונה זה תלוי מאוד מה היא רשימת ההשגים שרוצים להשיג בבית.

אם רוצים בית עם 2 מטר ועם מליון שקל בכל שנה אז... צריך למצוא בית כזה ומי שיכנס לתוכו.

אבל, אם רוצים בית עם 4 פתחים או לפחות פתח אחד שפתוח כמו ביתו של אברהם אבינו אז הגישה היא גישה שונה לגמרי.

נראה לי אבל אני לא בטוח שאברהם הצליח להצחיק את שרה גם בגיל מאוד מבוגר ונראה לי שזו נקודה למחשבה של מעשה אבות סימן לבנים.

בקיצור, תכוונו לצחוק ביחד גם כשתיהיו בני 100.

תודה על ההשקעה

אני מאמינה גדולה בלדייק מה בדיוק אתה מחפש. 

אבל השאלה בעיני שאדם צריך לשאול את עצמו כשהוא מסתכל על הרשימה זה מה המהות ומה הקליפה.

לדוגמא:

זלדה מחפשת בחור עם כתפיים רחבות. אבל אם זלדה תשאל את עצמה מה יש בכתפיים רחבות שעושה לה את זה- היא תבין שכתפיים רחבות מתקשר לה לאדם שמשרה ביטחון ויציבות.

ואז היא תבין שיכול להיות שיש מישהו שישרה עליה ביטחון ויציבות שאין לו כתפיים רחבות וזה יהיה לה סבבה להתחתן איתו כל עוד יש בו את המהות של מה שהיא מחפשת.

(אגב, גם יכול להיות שעדיין לא תרצה לוותר על זה- כי הקישור אצלה במוח ממש חזק. ואם זה לא תוקע אותה ויש הרבה בחורים בנמצא עם כתפיים רחבות, אני לא רואה סיבה לעבוד קשה על לבטל את הקישור הזה.. רק שככל הנראה מה שישאר גם אחרי הרבה שנות נישואים זה הדבר המהותי ולא בהכרח הדבר החיצוני).

אז לשאלתך- אני אומנם נשואה רק 3 שנים, אבל לחלוטין כל פרט ב"רשימה" שלי, עדיין מדוייקים ומהותיים לי מאוד בקשר שלי עם בעלי המתוק(:

(כי "הרשימה" שלי היא בעצם הגדרות של המאפיינים שהבנתי שהם אלה שעוזרים לי לייצר קשר חברי עמוק.)

אם מראש לא תהיה תשוקה רגשית חזקה, הדבק שלך לא טוב.

אז כן, כדאי שתסגור את זה עם מישהו/י שיש לך תשוקה גדולה אליו (לאו דווקא מראה כמובן, מדבר בכללי)

תהיה מראש תשוקה רגשית? תקן אותי אם אני טועה, אבל זה לא אמור לקרות אחרי החתונה או לפחות אחרי מס' לא מבוטל של פגישות אולי שנה?

רוב הפריטים ברוב הרשימות מיותרים.

מצחיק אותי להיזכר בזה שפעם חשבתי שזה ישנה במשהו אם הגבר שלי ידע לנגן...

אבל גם על תכונות מהותיות יותר- החיים מלמדים אותך שלכל תכונה יש שני צדדים.

שהגבר היציב והרגוע שרצית יהיה נוקשה ויפחד משינויים. שהגבר האמיץ יקפוץ למים ויעשה מלא טעויות. שהגבר המחושב יפחד לטעות ויתקע בחיים. שהגבר ששואף קדימה לא יצליח לעצור לנוח ולהסתכל לך בעיניים.

שהאישה החברותית תשקיע המון זמן בפגישה עם חברות, על חשבונך, אבל האישה שאתה כל עולמה תגרום לך לתחושת מחנק.

בקיצור- לכל תכונה יש שני צדדים. ולא משנה עם מי תתחתן, תהיה לך התמודדות.

אז נכון, יש התמודדויות קלות יותר או פחות, אבל וואלה- החיים כל כך ארוכים ומלאי הפתעות, שפשוט אין לנו מושג מה אנחנו באמת צריכים (גם היום, אחרי 20 שנות נישואין, ברור לי שאין לי מושג מה אני אצטרך בעוד 20 שנה).

אז מה אני כן מציעה?

לחפש 4 דברים-

לב טוב, משיכה, תקשורת טובה ורצון להתקדם (בקשר, וכל אדם עם עצמו).

אם יש את 4 אלו- אפשר לבנות זוגיות מהממת. אם אין- שום תכונה קיימת לא תחפה על החוסר.

ועוד שלוש הערות-

1. אני חושבת שבתוך ה'משיכה' טמון גם איזשהו ידע פנימי עמוק שגורם לנו להימשך למי שיעביר אותנו את מסע החיים שאותו אנו צריכים לעבור. הרבה מטפלים זוגיים ידברו על המשיכה למי שיש לו פצעי ילדות דומים, ואפשר גם לדבר על השגחה ועל הקב''ה שמאז שסיים לברוא את העולם עוסק רק בשידוכים. אבל יש משהו בגורם הערטילאי הזה, שמביא בסוף לכל אחד את התיקון המדויק שלו.

2. 'תקשורת טובה' זה לאו דווקא תכונה של אדם, אלא דינמיקה בין שניים. וקריטי לראות שבדינמיקה ביניכם יש אפשרות לדבר על מה שקשה וכואב.

3. אני אישית חושבת שגם תפיסות עולם דומות עוזרות מאוד לזוגיות טובה לאורך זמן. אני מכירה כמה זוגות שמוכיחים שזה לא הכרחי, וזה גם דבר שיכול להשתנות במהלך החיים, ועדיין- זה בהחלט נקודת בסיס טובה וקלה יותר.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.