אין קשר לרשימת מכולת…

האופי, טוב הלב, השקפת חיים דומה - מה שמכירים בבני הזוג לפני החתונה, לא משתנים אחרי.  

החודשים והשנה הראשונה אחרי החתונה הם המשך ישיר של תקופת ההיכרות, הדייטים והבילויים - עם דברים נוספים שמחזקים את הקשר והאהבה, אך גם מתחילים לצוץ פערים חדשים, כמו היחס לכסף, הרגלי הוצאות וקניות, התערבות ההורים בחיי הזוג.

הרחבת המשפחה הוא השינוי הגדול והמשמעותי בין לפני ואחרי. 

אתה אומר שהאדם נשאר כפי שהיה (כך שאין סיבה לא להצמד לרשימת המכולת) ומטבע הדברים כחלק מהסתגלות לשינויים בחיים בעיקר הרחבת המשפחה האדם מחוייב להשתנות או לשנות בעל כורחו.

הבנתי נכון?

בחוזק הקשר הזוגי: יופי חיצוני עינים כחולות,  שיער בלונד,וחביתה בלחץ שגם היא לבסוף שרופה …

האופי הטוב של האדם, שמכירים לפני החתונה, הוא המפתח להתאמות הנדרשות באופי ובהתנהלות מול אתגרי החיים האמיתיים

רשמתי לעצמי

בעצם,

אופי, טוב הלב, השקפת חיים, יחס לכסף, הוצאות.

ההורים והיחס אליהם הם הדברים שלדעתך לא ממש משתנים והם יכולים להיות משמעותיים?

אם זו רשימה עם ניתוח פונדמנטלי או טכני (מושג הלקוח משוק ההון)

בדברים היסודיים, חשוב להיצמד לרשימה ואילו בדברים הטכניים הגרף משתנה, עולה ויורד כל הזמן.

לדוגמא אם חשוב לי (וזה כן חשוב לי) שאשתי תהיה מטופחת ובחרתי אחת כזאת, גם אם היא תשמין או תתבגר היא תמשיך להיות מטופחת. אבל אם רציתי מישהי עם נתוני גוף מסוימים, זה דבר שמשתנה. 

על אותו משקל גם במידות ובהשקפות.

לא יודע למה אבל נראה לי שיעזור לי מאוד הראש שלך בלמוד הגמ'

בתור גרוש אני יכול להגיד

שאין לי מה להגיד

נראה שממך יש יותר מה ללמוד

ובשונה מנשואים שיכולים להדחיק לפעמים דברים פחות נעימים, אתה יכול בקלות להצביע בעת הצורך על המלך העירום.

פתח פיך ויאירו דבריך 🙂

כבודו במקומו כן? לא באה לזלזל.. ברור שיש מקום לשמוע גם את דעתו.

אבל לא הבנתי את ההיגיון בנקודת ההנחה שלך.

וגם לא את האמירה השניה🤔 אם אתה נשוי זה אומר שאתה בהכרח מדחיק את הקשיים ואם אתה גרוש זה אומר שאתה מצביע עליהם?

אבל חושב שגם הזווית שלהם היא חשובה, והיא לפעמים יותר מפוכחת.

זה הכול.

שהיא התמקדה בחלק של המשפט "משמעותי יותר מכולם",

וכל הכבוד לך שהצלחת למתן את מה שכתבת והשתמשת בתגובתך במונח "לפעמים".

יש כ"כ הרבה סיבות לגירושין, ואאל"ט רובם דווקא נובעים מחוסר במשהו.

זה יכול להיות חוסר שליטה, חוסר התחשבות, חוסר ניסיון חיים או חוסרים אחרים..

יש דווקא המון מקרים של גירושים שנבעו מתוך דחיקה של דברים לא נעימים במשך תקופות ארוכות.

וכשזה התפוצץ, הפיצוץ היה חסר שליטה מרוב ההדחקה הגדולה.

הסיכוי שלא יקרו דברים לא נעימים בזוגיות כמעט אפסיים..

כך שזוגות טובים הם דווקא כאלה שיודעים לא להדחיק ולפתור את הדברים ביחד.

מניסיון אישי, דווקא העוצמה בזוגיות שלנו זה שאנחנו ממש לא מדחיקים.

לפעמים אולי לוקח זמן כדי להבין עם עצמך את הקושי,

אבל לא נראה לי שקרה שדבר לא נעים הודחק יותר מיום-יומיים,

וברוב הפעמים אנחנו מדברים על זה ברגע שמתפנים (בהקדם ועוד באותו היום).

וגם מה שכתבת על "להצביע בעת הצורך על המלך העירום".

לענ"ד, הדבר הנכון הוא לעזור למלך לא לצאת עירום מלכתחילה, ולא לחכות שהוא יצא עירום ואז להצביע עליו..

בי, לשמוע את דעתי המחכימה

אז אני אענה,

אע"פ שהשאלה מנוסחת בצורה שמקשה לענות עליה

"בלונד מכינה חביתה בלחץ"

אין ברשימת המתכונים הידועה לי

את הפריט "חביתה בלחץ".

אבל הרעיון מובן, האם רשימת המכולת, דהיינו רשימת תכונות אופי ומאפיינים ונתונים פיזיים אכן משפיעים

על החיים הזוגיים בחיי היום יום.

אז ובכן, כל בר דעת גרוש נשוי ורווק ואני מניח שאף אלמן, מבין מדעתו, שאכן אם בן אדם גבוה

הוא יוכל אכן לשלוח את ידיו ממרום, ולהביא מעל המקרר משהו לבן הזוג שלא זכה לגובה

וכן אם אשה רזה יהיה ניתן להרים אותה בקלות.

מה שלא יהיה ניתן לעשות בקלות עם אשה שאיננה רזה.

והשאלה, כנראה מתמקדת בדברים

שאין להם השפעה משמעותית על חיי היום יום

כמו צבע השיער,

ומנסה לרמוז אולי, שנתונים פיזיקליים לא כל כך משנים.

שואל השאלה משום מה לא העלה את הנושאים היותר

מודגשים, כמו דעה פוליטית, והשקפה דתית

שכמות היחס שניתנת להם בשיח חיפוש הזוגיות

לא בהכרח מתאימה להשפעה שלהם על חיי היומיום הזוגיים.

ואם זו האמירה, אז יש בי צד שאני מסכים איתה.

המשך יבוא.

או שתכתבו את ההמשך בעצמכם.

לשאלה דומה ששאלתי בעבר:

האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות

ממליצה לעיין שם בתגובות ג"כ.

המנהל שם מקבל ביטקוין

כמו שיער בלונדיני ושני מטר גובה -

אז כן, אלה דברים שלא נשארים. כידוע, בני אדם עוברים הרבה שינויים חיצוניים במהלך החיים, גם אם לרוב הם יתחילו את החיים קירחים וכך גם יסיימו אותם...

ולכן רשימת המכולת - שבעצם צריכה לשנות את שמה לרשימת רצונות ושאיפות, כי אנשים הם לא מוצרים בחנות - אמורה לכלול תכונות אופי שחשובות לך, כי הן הדבר היציב יותר בחייו של אדם.

בעל בגובה של שני מטרים לא יוריד דברים מהארון הגבוה אם הוא עצלן, ואישה בלונדינית לא תטגן חביתה אם היא נקמנית כזו, שלא מוכנה לבשל לבעלה אם הוא לא מוריד לה דברים מהארון הגבוה...

אבל בעל נמוך יביא סולם כדי לעזור לאשתו, ואישה שחורת שיער תתאמץ לפנק את בעלה בחביתה אם היא טובת לב.

שתהיה הרבה הצלחה לכולנו בשימת הדגש על הדברים החשובים בחיים...

ואמן

רשימות מכולת טובות למכולת. תבחר בדברים החשובים באמת. נפגשת עם בחורה תבדוק איך אתה רואה אותך איתה חמש שנים קדימה. אם יש התכנות אז הלאה.

איך אתם נראים ביחד, מה הדרך המשותפת, ואם אתה מקבל מילוי רגשי. השאר לדני סנדרסון...

אבל הוא גם קנה לי סולם....

ועכשו ברצינות- חשוב להבין שבהתחלה חשובה מציאת החן האישית. אבל לתוך חיי הנישואין זה כבר לא מה שמושך.

מה שמושך זו ההתפתחות האישית וההדדית.

זה תחומי העניין המשותפים שנבנים יחד (נפלא אם יש תשתית לזה בהכרות ואפשר למנף אותה בתוך מירוץ החיים).

וכמובן המידות הטובות.

אין מנוס, אנחנו משתנים, מתבגרים ומתבלים- וכל השאר זה "שקר החן והבל היופי"

מדברים שמרכיבים את האישיות- מידות טובות!

5 דברים שלא תוותרו עליהם- למשל; סלחנות, רגישות, שמחת חיים, אופטימיות, ותרנות...

כאלה תכונות שיסייעו לכם לקיים את הבית גם כשהוא מתנדנד- לידות, פרנסה, דירות.

ברגע שמחפשים את התכונות הפנימיות, באופן אוטומטי הדברים החיצוניים ברשימה מקבלים הסתכלות אחרת.

בפגישות צריך שיהיה נעים. להרגיש שהאדם שאיתך מקבל אותך, שאפשר לדבר על הכל בפתיחות. ממש על כל נושא.

כשהדברים נעים בשלווה, זה מרגיע ומאפשר לגלות את האדם שמולך יותר ויותר. 

בעלי לא היה הכי יפה בעולם בעיניי כשהתחתנו. כן הייתה נשיאת חן מן הסתם, אבל המידות הטובות שלו לגמרי הטו את הכף מבחינתי.

והיום, הוא הרבה יותר מוצא חן בעיניי מפעם, חיצונית. גם בגלל שינוי בסגנון לבוש וכו, אבל בעיקר בגלל האישיות שמשתדרגת עם השנים.

לשאלתך - גם אישה מאוד מאוד יפה נמאסת כשהיא לא מכבדת את בעלה, או "מחפשת" אותו בקטנות. אפילו שהפרצוף שלה נשאר יפה כשהיה. כנל הפוך.. אז כן צריך ללכת לפי הסגנון שאוהבים, אבל זה לא העיקר בסוף.

תכונות כמו רגישות, הומור, שימת לב לפרטים קטנים יכולות להפוך אדם שנראה "ממוצע" למושך, וחביתה שרופה לא תפיל קשר בין בני זוג. אני מכירה לא מעט נשים שכמעט לא מבשלות אבל הזוגיות שלהן מעולה, ובשלניות על שהזוגיות שלהן על הפנים.

לפעמים אנשים מכניסים לרשימה דברים שהם לא מהותיים לבניית הבית שלהם, ועל זה ממש לא כדאי להינעל.

אני במשך השנים כן התחלתי להוריד דברים מהרשימה שלי, אע"פ שהכל נגע לאופי ורמת דתיות ולא ליופי (אני התנגדתי לתמונות לאורך כל הדרך).

בסוף כן התחתנתי עם מישהי שבדיעבד התברר שהיא התאימה לרשימה המקורית.

אבל כשזה קרה, זה כבר בכלל לא היה אכפת לי..

בתת מודע? כי בכל זאת אלה דברים שרצית (פעם)?

רק כשהיינו לקראת החלטה, פתאום שמתי-לב לזה..

עם כל מה שקורה היום, לא יפתיע אותי אם קרה דבר כזה

דווקא שמעתי על שני מקרים כאלו.

אני לא יודע מה הדיינים חשבו עליהם בתור בן אדם, אבל, גם כאלו יש.

נראה לי שבסופו של דבר עם כזה אחד או אחת.. עדיף לא להתחתן מראש, אבל, אנשים גם משתנים בחיים.

לכן חשוב מאוד לבחור סביבה בונה וטובה לחיים ועיין עוד במסכת אבות.

כל אדם בחיים נמצא במקום אחר מבחינת התפיסה וראיית המציאות.

זו היא דרכה של חזרה בתשובה, בזמן אחד לאדם יש תשובה אחת ובזמנים אחרים תשובה אחרת.

כל יהודי הוא עולם שלם ויש משמעות גם למראה החיצוני למעט מקרים מסויימים (לדעתי האישית).

במחילה מכל הנשים הישרות, ראיתי נשים עקומות שהן הרבה יותר יפות מאשר מלא בלונדיות וכחולות.

וגם, לא בהכרח שאשת ראש ישיבה הולכת עם כיסוי ראש...

זאת אומרת, יש סוגים של ראשי ישיבות ואנשי חינוך וחסד.

בכל שבת כשאני שר "אשת חיל" עם הילדים (ובלי הגרושה..) הילדים יודעים טוב מאוד שלמרות שהאמא שלהם עקומה היא עדיין אשת חסד גדולה.

אני מנסה לחשוב על דמויות שונות בהיסטוריה, לדוגמא דבורה הנביאה, איך הייתה בהכנת חביתה?

רגע רגע, אבל היא הייתה לוחמת ואשת אסטרטגיה...

אז על איזה חביתה מדברים? איזה חביתה מחפשים? ואם היא יודעת לנהל משרד גדול אבל לא יודעת להכין חביתה משהו?

בבית רצוי שתיהיה חלוקת תפקידים הדדית ומושכלת בהתאמה אישית לבית.

ואגב, הבית, זה הקירות? כי אם זה הקירות אז אני מבין בלונדה וכו', אבל, אם הבית הוא לא הקירות אז היא לא חייבת להיות לבנה משהו אלא אולי מוקה.

בשורה התחתונה זה תלוי מאוד מה היא רשימת ההשגים שרוצים להשיג בבית.

אם רוצים בית עם 2 מטר ועם מליון שקל בכל שנה אז... צריך למצוא בית כזה ומי שיכנס לתוכו.

אבל, אם רוצים בית עם 4 פתחים או לפחות פתח אחד שפתוח כמו ביתו של אברהם אבינו אז הגישה היא גישה שונה לגמרי.

נראה לי אבל אני לא בטוח שאברהם הצליח להצחיק את שרה גם בגיל מאוד מבוגר ונראה לי שזו נקודה למחשבה של מעשה אבות סימן לבנים.

בקיצור, תכוונו לצחוק ביחד גם כשתיהיו בני 100.

תודה על ההשקעה

אני מאמינה גדולה בלדייק מה בדיוק אתה מחפש. 

אבל השאלה בעיני שאדם צריך לשאול את עצמו כשהוא מסתכל על הרשימה זה מה המהות ומה הקליפה.

לדוגמא:

זלדה מחפשת בחור עם כתפיים רחבות. אבל אם זלדה תשאל את עצמה מה יש בכתפיים רחבות שעושה לה את זה- היא תבין שכתפיים רחבות מתקשר לה לאדם שמשרה ביטחון ויציבות.

ואז היא תבין שיכול להיות שיש מישהו שישרה עליה ביטחון ויציבות שאין לו כתפיים רחבות וזה יהיה לה סבבה להתחתן איתו כל עוד יש בו את המהות של מה שהיא מחפשת.

(אגב, גם יכול להיות שעדיין לא תרצה לוותר על זה- כי הקישור אצלה במוח ממש חזק. ואם זה לא תוקע אותה ויש הרבה בחורים בנמצא עם כתפיים רחבות, אני לא רואה סיבה לעבוד קשה על לבטל את הקישור הזה.. רק שככל הנראה מה שישאר גם אחרי הרבה שנות נישואים זה הדבר המהותי ולא בהכרח הדבר החיצוני).

אז לשאלתך- אני אומנם נשואה רק 3 שנים, אבל לחלוטין כל פרט ב"רשימה" שלי, עדיין מדוייקים ומהותיים לי מאוד בקשר שלי עם בעלי המתוק(:

(כי "הרשימה" שלי היא בעצם הגדרות של המאפיינים שהבנתי שהם אלה שעוזרים לי לייצר קשר חברי עמוק.)

אם מראש לא תהיה תשוקה רגשית חזקה, הדבק שלך לא טוב.

אז כן, כדאי שתסגור את זה עם מישהו/י שיש לך תשוקה גדולה אליו (לאו דווקא מראה כמובן, מדבר בכללי)

תהיה מראש תשוקה רגשית? תקן אותי אם אני טועה, אבל זה לא אמור לקרות אחרי החתונה או לפחות אחרי מס' לא מבוטל של פגישות אולי שנה?

רוב הפריטים ברוב הרשימות מיותרים.

מצחיק אותי להיזכר בזה שפעם חשבתי שזה ישנה במשהו אם הגבר שלי ידע לנגן...

אבל גם על תכונות מהותיות יותר- החיים מלמדים אותך שלכל תכונה יש שני צדדים.

שהגבר היציב והרגוע שרצית יהיה נוקשה ויפחד משינויים. שהגבר האמיץ יקפוץ למים ויעשה מלא טעויות. שהגבר המחושב יפחד לטעות ויתקע בחיים. שהגבר ששואף קדימה לא יצליח לעצור לנוח ולהסתכל לך בעיניים.

שהאישה החברותית תשקיע המון זמן בפגישה עם חברות, על חשבונך, אבל האישה שאתה כל עולמה תגרום לך לתחושת מחנק.

בקיצור- לכל תכונה יש שני צדדים. ולא משנה עם מי תתחתן, תהיה לך התמודדות.

אז נכון, יש התמודדויות קלות יותר או פחות, אבל וואלה- החיים כל כך ארוכים ומלאי הפתעות, שפשוט אין לנו מושג מה אנחנו באמת צריכים (גם היום, אחרי 20 שנות נישואין, ברור לי שאין לי מושג מה אני אצטרך בעוד 20 שנה).

אז מה אני כן מציעה?

לחפש 4 דברים-

לב טוב, משיכה, תקשורת טובה ורצון להתקדם (בקשר, וכל אדם עם עצמו).

אם יש את 4 אלו- אפשר לבנות זוגיות מהממת. אם אין- שום תכונה קיימת לא תחפה על החוסר.

ועוד שלוש הערות-

1. אני חושבת שבתוך ה'משיכה' טמון גם איזשהו ידע פנימי עמוק שגורם לנו להימשך למי שיעביר אותנו את מסע החיים שאותו אנו צריכים לעבור. הרבה מטפלים זוגיים ידברו על המשיכה למי שיש לו פצעי ילדות דומים, ואפשר גם לדבר על השגחה ועל הקב''ה שמאז שסיים לברוא את העולם עוסק רק בשידוכים. אבל יש משהו בגורם הערטילאי הזה, שמביא בסוף לכל אחד את התיקון המדויק שלו.

2. 'תקשורת טובה' זה לאו דווקא תכונה של אדם, אלא דינמיקה בין שניים. וקריטי לראות שבדינמיקה ביניכם יש אפשרות לדבר על מה שקשה וכואב.

3. אני אישית חושבת שגם תפיסות עולם דומות עוזרות מאוד לזוגיות טובה לאורך זמן. אני מכירה כמה זוגות שמוכיחים שזה לא הכרחי, וזה גם דבר שיכול להשתנות במהלך החיים, ועדיין- זה בהחלט נקודת בסיס טובה וקלה יותר.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.