עבר עריכה על ידי כל קול קן כן בתאריך י"א באייר תשפ"ה 8:09
אחרי שבחרתם את מי שבחרתם ואתם איתם ב"ה כבר תקופה ארוכה עם ילדים בנוסף...
האם יש צורך לרווקים/ות "להנעל" על אותה רשימת מכולת מיוחדת או שאחרי החתונה זה לא שווה כלום?
העיניים הכחולות והשיער הבלונד מכינה חביתה בלחץ וגם היא שרופה?
ה-2 מטר גובה עוזר ומוריד דברים מהמדף העליון או שבכלל יש לו פחד גבהים?
מכל מלמדי השכלתי
אין קשר לרשימת מכולת…
האופי, טוב הלב, השקפת חיים דומה - מה שמכירים בבני הזוג לפני החתונה, לא משתנים אחרי.
החודשים והשנה הראשונה אחרי החתונה הם המשך ישיר של תקופת ההיכרות, הדייטים והבילויים - עם דברים נוספים שמחזקים את הקשר והאהבה, אך גם מתחילים לצוץ פערים חדשים, כמו היחס לכסף, הרגלי הוצאות וקניות, התערבות ההורים בחיי הזוג.
הרחבת המשפחה הוא השינוי הגדול והמשמעותי בין לפני ואחרי.
אתה אומר שהאדם נשאר כפי שהיה (כך שאין סיבה לא להצמד לרשימת המכולת) ומטבע הדברים כחלק מהסתגלות לשינויים בחיים בעיקר הרחבת המשפחה האדם מחוייב להשתנות או לשנות בעל כורחו.
הבנתי נכון?
בחוזק הקשר הזוגי: יופי חיצוני עינים כחולות, שיער בלונד,וחביתה בלחץ שגם היא לבסוף שרופה …
האופי הטוב של האדם, שמכירים לפני החתונה, הוא המפתח להתאמות הנדרשות באופי ובהתנהלות מול אתגרי החיים האמיתיים
רשמתי לעצמי
בעצם,
אופי, טוב הלב, השקפת חיים, יחס לכסף, הוצאות.
ההורים והיחס אליהם הם הדברים שלדעתך לא ממש משתנים והם יכולים להיות משמעותיים?
אם זו רשימה עם ניתוח פונדמנטלי או טכני (מושג הלקוח משוק ההון)
בדברים היסודיים, חשוב להיצמד לרשימה ואילו בדברים הטכניים הגרף משתנה, עולה ויורד כל הזמן.
לדוגמא אם חשוב לי (וזה כן חשוב לי) שאשתי תהיה מטופחת ובחרתי אחת כזאת, גם אם היא תשמין או תתבגר היא תמשיך להיות מטופחת. אבל אם רציתי מישהי עם נתוני גוף מסוימים, זה דבר שמשתנה.
על אותו משקל גם במידות ובהשקפות.
לא יודע למה אבל נראה לי שיעזור לי מאוד הראש שלך בלמוד הגמ'
בתור גרוש אני יכול להגיד
שאין לי מה להגיד
נראה שממך יש יותר מה ללמוד
ובשונה מנשואים שיכולים להדחיק לפעמים דברים פחות נעימים, אתה יכול בקלות להצביע בעת הצורך על המלך העירום.
פתח פיך ויאירו דבריך 🙂
כבודו במקומו כן? לא באה לזלזל.. ברור שיש מקום לשמוע גם את דעתו.
אבל לא הבנתי את ההיגיון בנקודת ההנחה שלך.
וגם לא את האמירה השניה🤔 אם אתה נשוי זה אומר שאתה בהכרח מדחיק את הקשיים ואם אתה גרוש זה אומר שאתה מצביע עליהם?
אבל חושב שגם הזווית שלהם היא חשובה, והיא לפעמים יותר מפוכחת.
זה הכול.
שהיא התמקדה בחלק של המשפט "משמעותי יותר מכולם",
וכל הכבוד לך שהצלחת למתן את מה שכתבת והשתמשת בתגובתך במונח "לפעמים".
יש כ"כ הרבה סיבות לגירושין, ואאל"ט רובם דווקא נובעים מחוסר במשהו.
זה יכול להיות חוסר שליטה, חוסר התחשבות, חוסר ניסיון חיים או חוסרים אחרים..
יש דווקא המון מקרים של גירושים שנבעו מתוך דחיקה של דברים לא נעימים במשך תקופות ארוכות.
וכשזה התפוצץ, הפיצוץ היה חסר שליטה מרוב ההדחקה הגדולה.
הסיכוי שלא יקרו דברים לא נעימים בזוגיות כמעט אפסיים..
כך שזוגות טובים הם דווקא כאלה שיודעים לא להדחיק ולפתור את הדברים ביחד.
מניסיון אישי, דווקא העוצמה בזוגיות שלנו זה שאנחנו ממש לא מדחיקים.
לפעמים אולי לוקח זמן כדי להבין עם עצמך את הקושי,
אבל לא נראה לי שקרה שדבר לא נעים הודחק יותר מיום-יומיים,
וברוב הפעמים אנחנו מדברים על זה ברגע שמתפנים (בהקדם ועוד באותו היום).
וגם מה שכתבת על "להצביע בעת הצורך על המלך העירום".
לענ"ד, הדבר הנכון הוא לעזור למלך לא לצאת עירום מלכתחילה, ולא לחכות שהוא יצא עירום ואז להצביע עליו..
בי, לשמוע את דעתי המחכימה
אז אני אענה,
אע"פ שהשאלה מנוסחת בצורה שמקשה לענות עליה
"בלונד מכינה חביתה בלחץ"
אין ברשימת המתכונים הידועה לי
את הפריט "חביתה בלחץ".
אבל הרעיון מובן, האם רשימת המכולת, דהיינו רשימת תכונות אופי ומאפיינים ונתונים פיזיים אכן משפיעים
על החיים הזוגיים בחיי היום יום.
אז ובכן, כל בר דעת גרוש נשוי ורווק ואני מניח שאף אלמן, מבין מדעתו, שאכן אם בן אדם גבוה
הוא יוכל אכן לשלוח את ידיו ממרום, ולהביא מעל המקרר משהו לבן הזוג שלא זכה לגובה
וכן אם אשה רזה יהיה ניתן להרים אותה בקלות.
מה שלא יהיה ניתן לעשות בקלות עם אשה שאיננה רזה.
והשאלה, כנראה מתמקדת בדברים
שאין להם השפעה משמעותית על חיי היום יום
כמו צבע השיער,
ומנסה לרמוז אולי, שנתונים פיזיקליים לא כל כך משנים.
שואל השאלה משום מה לא העלה את הנושאים היותר
מודגשים, כמו דעה פוליטית, והשקפה דתית
שכמות היחס שניתנת להם בשיח חיפוש הזוגיות
לא בהכרח מתאימה להשפעה שלהם על חיי היומיום הזוגיים.
ואם זו האמירה, אז יש בי צד שאני מסכים איתה.
המשך יבוא.
או שתכתבו את ההמשך בעצמכם.
לשאלה דומה ששאלתי בעבר:
האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות
ממליצה לעיין שם בתגובות ג"כ.
המנהל שם מקבל ביטקוין
כמו שיער בלונדיני ושני מטר גובה -
אז כן, אלה דברים שלא נשארים. כידוע, בני אדם עוברים הרבה שינויים חיצוניים במהלך החיים, גם אם לרוב הם יתחילו את החיים קירחים וכך גם יסיימו אותם...
ולכן רשימת המכולת - שבעצם צריכה לשנות את שמה לרשימת רצונות ושאיפות, כי אנשים הם לא מוצרים בחנות - אמורה לכלול תכונות אופי שחשובות לך, כי הן הדבר היציב יותר בחייו של אדם.
בעל בגובה של שני מטרים לא יוריד דברים מהארון הגבוה אם הוא עצלן, ואישה בלונדינית לא תטגן חביתה אם היא נקמנית כזו, שלא מוכנה לבשל לבעלה אם הוא לא מוריד לה דברים מהארון הגבוה...
אבל בעל נמוך יביא סולם כדי לעזור לאשתו, ואישה שחורת שיער תתאמץ לפנק את בעלה בחביתה אם היא טובת לב.
שתהיה הרבה הצלחה לכולנו בשימת הדגש על הדברים החשובים בחיים...
ואמן
רשימות מכולת טובות למכולת. תבחר בדברים החשובים באמת. נפגשת עם בחורה תבדוק איך אתה רואה אותך איתה חמש שנים קדימה. אם יש התכנות אז הלאה.
איך אתם נראים ביחד, מה הדרך המשותפת, ואם אתה מקבל מילוי רגשי. השאר לדני סנדרסון...
אבל הוא גם קנה לי סולם....
ועכשו ברצינות- חשוב להבין שבהתחלה חשובה מציאת החן האישית. אבל לתוך חיי הנישואין זה כבר לא מה שמושך.
מה שמושך זו ההתפתחות האישית וההדדית.
זה תחומי העניין המשותפים שנבנים יחד (נפלא אם יש תשתית לזה בהכרות ואפשר למנף אותה בתוך מירוץ החיים).
וכמובן המידות הטובות.
אין מנוס, אנחנו משתנים, מתבגרים ומתבלים- וכל השאר זה "שקר החן והבל היופי"
מדברים שמרכיבים את האישיות- מידות טובות!
5 דברים שלא תוותרו עליהם- למשל; סלחנות, רגישות, שמחת חיים, אופטימיות, ותרנות...
כאלה תכונות שיסייעו לכם לקיים את הבית גם כשהוא מתנדנד- לידות, פרנסה, דירות.
ברגע שמחפשים את התכונות הפנימיות, באופן אוטומטי הדברים החיצוניים ברשימה מקבלים הסתכלות אחרת.
בפגישות צריך שיהיה נעים. להרגיש שהאדם שאיתך מקבל אותך, שאפשר לדבר על הכל בפתיחות. ממש על כל נושא.
כשהדברים נעים בשלווה, זה מרגיע ומאפשר לגלות את האדם שמולך יותר ויותר.
בעלי לא היה הכי יפה בעולם בעיניי כשהתחתנו. כן הייתה נשיאת חן מן הסתם, אבל המידות הטובות שלו לגמרי הטו את הכף מבחינתי.
והיום, הוא הרבה יותר מוצא חן בעיניי מפעם, חיצונית. גם בגלל שינוי בסגנון לבוש וכו, אבל בעיקר בגלל האישיות שמשתדרגת עם השנים.
לשאלתך - גם אישה מאוד מאוד יפה נמאסת כשהיא לא מכבדת את בעלה, או "מחפשת" אותו בקטנות. אפילו שהפרצוף שלה נשאר יפה כשהיה. כנל הפוך.. אז כן צריך ללכת לפי הסגנון שאוהבים, אבל זה לא העיקר בסוף.
תכונות כמו רגישות, הומור, שימת לב לפרטים קטנים יכולות להפוך אדם שנראה "ממוצע" למושך, וחביתה שרופה לא תפיל קשר בין בני זוג. אני מכירה לא מעט נשים שכמעט לא מבשלות אבל הזוגיות שלהן מעולה, ובשלניות על שהזוגיות שלהן על הפנים.
לפעמים אנשים מכניסים לרשימה דברים שהם לא מהותיים לבניית הבית שלהם, ועל זה ממש לא כדאי להינעל.
אני במשך השנים כן התחלתי להוריד דברים מהרשימה שלי, אע"פ שהכל נגע לאופי ורמת דתיות ולא ליופי (אני התנגדתי לתמונות לאורך כל הדרך).
בסוף כן התחתנתי עם מישהי שבדיעבד התברר שהיא התאימה לרשימה המקורית.
אבל כשזה קרה, זה כבר בכלל לא היה אכפת לי..
בתת מודע? כי בכל זאת אלה דברים שרצית (פעם)?
רק כשהיינו לקראת החלטה, פתאום שמתי-לב לזה..
עם כל מה שקורה היום, לא יפתיע אותי אם קרה דבר כזה
דווקא שמעתי על שני מקרים כאלו.
אני לא יודע מה הדיינים חשבו עליהם בתור בן אדם, אבל, גם כאלו יש.
נראה לי שבסופו של דבר עם כזה אחד או אחת.. עדיף לא להתחתן מראש, אבל, אנשים גם משתנים בחיים.
לכן חשוב מאוד לבחור סביבה בונה וטובה לחיים ועיין עוד במסכת אבות.
כל אדם בחיים נמצא במקום אחר מבחינת התפיסה וראיית המציאות.
זו היא דרכה של חזרה בתשובה, בזמן אחד לאדם יש תשובה אחת ובזמנים אחרים תשובה אחרת.
כל יהודי הוא עולם שלם ויש משמעות גם למראה החיצוני למעט מקרים מסויימים (לדעתי האישית).
במחילה מכל הנשים הישרות, ראיתי נשים עקומות שהן הרבה יותר יפות מאשר מלא בלונדיות וכחולות.
וגם, לא בהכרח שאשת ראש ישיבה הולכת עם כיסוי ראש...
זאת אומרת, יש סוגים של ראשי ישיבות ואנשי חינוך וחסד.
בכל שבת כשאני שר "אשת חיל" עם הילדים (ובלי הגרושה..) הילדים יודעים טוב מאוד שלמרות שהאמא שלהם עקומה היא עדיין אשת חסד גדולה.
אני מנסה לחשוב על דמויות שונות בהיסטוריה, לדוגמא דבורה הנביאה, איך הייתה בהכנת חביתה?
רגע רגע, אבל היא הייתה לוחמת ואשת אסטרטגיה...
אז על איזה חביתה מדברים? איזה חביתה מחפשים? ואם היא יודעת לנהל משרד גדול אבל לא יודעת להכין חביתה משהו?
בבית רצוי שתיהיה חלוקת תפקידים הדדית ומושכלת בהתאמה אישית לבית.
ואגב, הבית, זה הקירות? כי אם זה הקירות אז אני מבין בלונדה וכו', אבל, אם הבית הוא לא הקירות אז היא לא חייבת להיות לבנה משהו אלא אולי מוקה.
בשורה התחתונה זה תלוי מאוד מה היא רשימת ההשגים שרוצים להשיג בבית.
אם רוצים בית עם 2 מטר ועם מליון שקל בכל שנה אז... צריך למצוא בית כזה ומי שיכנס לתוכו.
אבל, אם רוצים בית עם 4 פתחים או לפחות פתח אחד שפתוח כמו ביתו של אברהם אבינו אז הגישה היא גישה שונה לגמרי.
נראה לי אבל אני לא בטוח שאברהם הצליח להצחיק את שרה גם בגיל מאוד מבוגר ונראה לי שזו נקודה למחשבה של מעשה אבות סימן לבנים.
בקיצור, תכוונו לצחוק ביחד גם כשתיהיו בני 100.
תודה על ההשקעה
אני מאמינה גדולה בלדייק מה בדיוק אתה מחפש.
אבל השאלה בעיני שאדם צריך לשאול את עצמו כשהוא מסתכל על הרשימה זה מה המהות ומה הקליפה.
לדוגמא:
זלדה מחפשת בחור עם כתפיים רחבות. אבל אם זלדה תשאל את עצמה מה יש בכתפיים רחבות שעושה לה את זה- היא תבין שכתפיים רחבות מתקשר לה לאדם שמשרה ביטחון ויציבות.
ואז היא תבין שיכול להיות שיש מישהו שישרה עליה ביטחון ויציבות שאין לו כתפיים רחבות וזה יהיה לה סבבה להתחתן איתו כל עוד יש בו את המהות של מה שהיא מחפשת.
(אגב, גם יכול להיות שעדיין לא תרצה לוותר על זה- כי הקישור אצלה במוח ממש חזק. ואם זה לא תוקע אותה ויש הרבה בחורים בנמצא עם כתפיים רחבות, אני לא רואה סיבה לעבוד קשה על לבטל את הקישור הזה.. רק שככל הנראה מה שישאר גם אחרי הרבה שנות נישואים זה הדבר המהותי ולא בהכרח הדבר החיצוני).
אז לשאלתך- אני אומנם נשואה רק 3 שנים, אבל לחלוטין כל פרט ב"רשימה" שלי, עדיין מדוייקים ומהותיים לי מאוד בקשר שלי עם בעלי המתוק(:
(כי "הרשימה" שלי היא בעצם הגדרות של המאפיינים שהבנתי שהם אלה שעוזרים לי לייצר קשר חברי עמוק.)
אם מראש לא תהיה תשוקה רגשית חזקה, הדבק שלך לא טוב.
אז כן, כדאי שתסגור את זה עם מישהו/י שיש לך תשוקה גדולה אליו (לאו דווקא מראה כמובן, מדבר בכללי)
תהיה מראש תשוקה רגשית? תקן אותי אם אני טועה, אבל זה לא אמור לקרות אחרי החתונה או לפחות אחרי מס' לא מבוטל של פגישות אולי שנה?
רוב הפריטים ברוב הרשימות מיותרים.
מצחיק אותי להיזכר בזה שפעם חשבתי שזה ישנה במשהו אם הגבר שלי ידע לנגן...
אבל גם על תכונות מהותיות יותר- החיים מלמדים אותך שלכל תכונה יש שני צדדים.
שהגבר היציב והרגוע שרצית יהיה נוקשה ויפחד משינויים. שהגבר האמיץ יקפוץ למים ויעשה מלא טעויות. שהגבר המחושב יפחד לטעות ויתקע בחיים. שהגבר ששואף קדימה לא יצליח לעצור לנוח ולהסתכל לך בעיניים.
שהאישה החברותית תשקיע המון זמן בפגישה עם חברות, על חשבונך, אבל האישה שאתה כל עולמה תגרום לך לתחושת מחנק.
בקיצור- לכל תכונה יש שני צדדים. ולא משנה עם מי תתחתן, תהיה לך התמודדות.
אז נכון, יש התמודדויות קלות יותר או פחות, אבל וואלה- החיים כל כך ארוכים ומלאי הפתעות, שפשוט אין לנו מושג מה אנחנו באמת צריכים (גם היום, אחרי 20 שנות נישואין, ברור לי שאין לי מושג מה אני אצטרך בעוד 20 שנה).
אז מה אני כן מציעה?
לחפש 4 דברים-
לב טוב, משיכה, תקשורת טובה ורצון להתקדם (בקשר, וכל אדם עם עצמו).
אם יש את 4 אלו- אפשר לבנות זוגיות מהממת. אם אין- שום תכונה קיימת לא תחפה על החוסר.
ועוד שלוש הערות-
1. אני חושבת שבתוך ה'משיכה' טמון גם איזשהו ידע פנימי עמוק שגורם לנו להימשך למי שיעביר אותנו את מסע החיים שאותו אנו צריכים לעבור. הרבה מטפלים זוגיים ידברו על המשיכה למי שיש לו פצעי ילדות דומים, ואפשר גם לדבר על השגחה ועל הקב''ה שמאז שסיים לברוא את העולם עוסק רק בשידוכים. אבל יש משהו בגורם הערטילאי הזה, שמביא בסוף לכל אחד את התיקון המדויק שלו.
2. 'תקשורת טובה' זה לאו דווקא תכונה של אדם, אלא דינמיקה בין שניים. וקריטי לראות שבדינמיקה ביניכם יש אפשרות לדבר על מה שקשה וכואב.
3. אני אישית חושבת שגם תפיסות עולם דומות עוזרות מאוד לזוגיות טובה לאורך זמן. אני מכירה כמה זוגות שמוכיחים שזה לא הכרחי, וזה גם דבר שיכול להשתנות במהלך החיים, ועדיין- זה בהחלט נקודת בסיס טובה וקלה יותר.
היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.
שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.
מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.
מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.
קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.
דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.
כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי
אני שמעתי כמה סיפורים -
שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,
והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.
ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.
הזיווג היא הולדה.
גם ה"תענוג" סופו הולדה.
לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.
היא לא רווקה בכלל,
יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.
ומה אחר כך?
תוליד שוב מגבר אחר?
לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...
יש מיילדת ללידה ביתית,
גם בית חולים זה בסדר.
וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.
אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,
אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.
לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.
שילדה מהפרייה. דתית חזקה, אינטליגנטית, נחמדה....חברה של בת של חברה....
היה טוב לדבר א יתה, אם את חושבת על זה, אבל ברור שצריך לשאול אותה
אם היא מסכימה לשתף.
שתי בנות שגדלו ביחד בגן וגילו שהן אחיות,
לאחר מכן הן גילו שיש להן 16 אחים מ16 אימהות שונות. כולם מאותו תורם.
פשוט בוחרים לא להכיר אותו
לק"י
(בלי קשר לשרשור הספציפי).
יהודי המאמין וירא ה' -
ירצה לקיים את דבר ה'.
מי שלא מאמין -
גם אין לו סיבה לחיות או סיבה להתרבות.
ומקיים את זה כמו בעלי חיים.
בכל מקרה - הטבע שה' נתן בחי זה להתרבות. וזה קורה.
לק"י
אנחנו בני אדם, לא בעלי חיים.
וזוגיות בלי אהבה וקשר בין בני הזוג היא לא מתכון לחיים מוצלחים.
והאהבה לבחור
ואני חושב שיש מי שלמעלה שברא אותנו ומשחק בנו
לק"י
כך שלא רואה סיבה לדון סתם.
לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.
סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.
יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.
בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].
וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.
ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].
והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!
גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!
ונסיים בנקודה טובה,
שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!
חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.
אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.
לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.
ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.
ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.
לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.
יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.
בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.
באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.
אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..
ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.
זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.
ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..
ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..
חיבוק ענק, זה נסיון קשוח
תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו
תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך
תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך
המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק
את צודקת.
מותר לחשוב עליו מדי
פעם, לא קרה שום דבר
השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.
חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך
יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.
להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.
ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.
קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך
אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.
אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.
זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.
לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.
מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית
ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.
את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.
אל תצטערי על בחור שהולך שילך
מדוייק ממש.
באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.
חיזקת אותי
סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.
ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.
יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..
וייתכן שיטעו בדרך
חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!
כדאי לעשות מהר אחורה פנה;
ואולי (למרות שכנראה לא), יש לך נטייה לבחורים שבוחנים אותך, שאת צריכה להוכיח להם (ובעיקר לעצמך) שאת שווה,
על ידי כך?
להמשיך את החיים כרגיל...
והתחלתי איתך בפרטי
לק"י
ותזהרו בשיחות אישות.
אני אומר ההפך -
בנות אם ראיתן מישהו שמוצא חן בעיניכן,
תתחילו.
זה מחמיא מאוד.
רציתי לפרגן לה,
שתדע שיש הרבה בנים שעוד יתחילו איתה.
ולא צריך רבנים מדריכים ויועצים הם מאכזבים מאוד.
וברסלב זה האמת!
לק"י
ועדיין צריך זהירות.
(ואגב, כתוב לך בכרטיס שאתה "בקשר")
כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.
קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה
אני מצטט אותך מתוך הפוסט שלך: "על הבחורים שלא התאימו הייתי יותר משוחררת".
כלומר בעצם בסיפור שלו היית "לחוצה" או במילה אחרת - בחרדה. "הוא מאוד בוחן אותי". בחרדה מה יהיה. בחרדה שהוא ירצה או לא ירצה אותי. בחרדה שהוא ירצה להמשיך. בחרדה מהמילים הלא מדוייקות לך שהוא בחר בסוף הקשר.
אם אני מבין נכון. בעצם היית שם בקשר שבו את בלבלת בין רצון בקרבה או משהו כזה ("פרפרים בבטן") לחרדה.
במובן הזה הייתי מנסה להבין קודם למה את נמשכת למקום שעושה לך רע בגוף. ולמה את הרבה יותר חופשיה עם מי שאת לא רוצה בעצם (שוב, הכל במילים שלך מהפוסט, אני לא מכיר אותך!).
לפני שאת יוצאת עם עוד בחור שאת רוצה או שאת מרגישה שמתאים לך ונכנסת לפחד. יש לך שיעורי בית לעשות. והם שלך.
לאה אמנו מתי אמורה להיות אשתו של עשיו הרשע הדמעות ששפכה עזרו לה בהצלחה
בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?
אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.
אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.
לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה
זה אחלה בנאדם להיות איתו...
ובסוף בסוף בסוף
אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....
תודה רבה !
אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..
לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות
מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?
תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)
תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה
אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..
יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .
נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות
יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..
לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..
בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך
תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.
ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות 
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
050-631-6853
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
ובהמשך אם יהיה רלוונטי תדבר על זה
מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
יש את אסף זולדן הוא תותח
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
למה, מה רע בלרצות?
לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.
זה דבר טוב, לא?
תאמת, שכן.
זה טוב, השאלה מה המניע לכך.
אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.
כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,
מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?
שהוא מעגלי
משאיר נזקים לאורך הדרך
והמטרה לא מושגת
המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו
המעשה יוצא עקום
כי עוגה עושים באהבה
המרוּצה לא באמת מרוצה
ואז המרַצה שוב נכנס לפעול
זה מתחיל במילה טובה,
ויכול להיות גם טירחה מאומצת,
נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.
האם הצד השני מכיר בזה?
"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?
או "המפייסו בדברים..."?
לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.
ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.
הראש והלב שלה במקום אחר.
וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)
נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.
ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.
באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..
ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.
וזה יוצר שני אפקטים-
א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.
ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).
בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.
(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)
התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"
זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.
אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.
ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.
אז מה ניסיתי לעשות פה?
לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.
התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.
ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.
בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.
תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.
בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.
למה אני בוחר לדבר ככה?
בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.
לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.
ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.
זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות
כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.
זה ה-הבדל.
אתה מרכז הסיפור, לא הוא.
זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.
אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,
כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש
אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.
לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.
לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,
נשמע לי מאוד אנושי.
מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.
כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה
מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?
זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה
השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.
ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.
לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.
ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.
אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.
בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.
ולמה אני מתעקש על זה?
כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.
זה מכוון גם אליך -
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות
ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.
וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.
זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.
נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.
אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.
זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.
לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה
זה אכן יכול להיות דבר טוב
אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע
נמצא בפרמטרים של התוצאה
האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה
ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע
אני עושה את הריצוי הטוב הרבה
סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד
נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)
אבל אני אוהבת את המעשים הללו
רואה בהם משחק פסיכולוגי
של עלות תועלת
ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי
ולא עושה את כל זה
אז החיים ממשיכים כרגיל
ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')
בריצוי רע
האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה
וביום שהוא מחליט להפסיק
הוא מקבל שפכטל
העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.
זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.
אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.
אבל הוא כולו בראש שלי.
רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).
אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.
ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.
רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.
שאדם מפתח יכולות
(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת
ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)
הסטנדרטים שלו עולים
(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)
במערכת יחסים זוגית
זה חייב לבוא משני הצדדים
פיתוח יכולת דומה
ואז הסטנדרטים דומים
אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף
