אני ילדתי בליס ולא ממליצה, אבל יש לי חברות שכן ממליצות. לי היתה שם חוויה לא טובה...

הבנתי שתל השומר מצוין אבל לא מניסיון

ליס זה איכילוב

תל השומר זה תל השומר, שיבא 

תל השומר

בלינסון

איכילוב

לניאדו

מעייני הישועה

מה חשוב לך בלידה? תפרטי קצת אולי נוכל יותר לכוון.

בד"כ הלידות שלי מהירות ואני יולדת טבעי,

אם לא אגיע בפתיחה מלאה אני רוצה לנסות לידת מים

יש להם שני חדרי לידה טבעיים עם בריכה

צוות מיילדות מדהים ילדתי שם פעמיים והיה מדהים

ממליצה

מאיפה שאני גרה,

אני יותר קרובה למרכז, פתח תקווה, כפר סבא 

ובוולפסון חולון (לא בילינסון) יש אחלה גישה של הצוות ללידה טבעית, והיה לי מושלם גם בלידה וגם באשפוז (יש רק אך ורק חדרים של אחת...).

בזמנו וולפסון אפשרו להכניס בריכה מהבית לחדר הלידה ולמלא שם מים אולי עכשיו כבר יש שם חדר ייעודי. בשעות לא פקוקות וולפסון זה כלום נסיעה אז תשקלי את המרחק. לי היה שווה מאד. החיסרון היחיד שם זה היועצות הנקה שבזמנו לפני כמעט 3 שנים היו גרועות.

אלא אם כן השתנה ילדתי שם פעם אחרונה לפני כמה שנים

יש להם מלונית צמודה חלומית למדי

ממליצה בחום בכל הבחינות

צוות מקצועי ומסור !!

מיילדות אנושיות, היתה לי לידה ארוכה אז פגשתי כמה וכמה..

יש להם מחלקה חדשה של חדרי אשפוז פרטיים )לבקש מחלקה א(

אני התלבטתי בין איכלוב שזה ליס לבלינסון ועשיתי סיור בשניהם, מה שגרם לי להחליט היתה האנושיות והיחס של המיילדות שפגשתי בסיור וב"ה מרוצה מהבחירה

-יחס ללידה טבעית

-צוות נחמד

-במחלקה- התנאים? הכשרות? כמה נשים בחדר? יש אפשרות ללבד?

( רוצה להיות עם התינוק איתי-אבל שתהיה אפשרות לשים בתינוקיה לשעה נגיד אם צריכה)

-לא ילדתי לידה טבעית אבל בסיור ראיתי שיש חדר לידה משופץ שמיועד לזה עם אפשרות ללידת מים.

-צוות מסור מקצועי אנושי ואכפתי, זאת הסיבה שבחרתי ללדת שם

-לגבי המחלקה הם שיפצו מחלקה שלימה לחדרים פרטיים ויש עוד מחלקה של חדרים לשתיים. בשתי המחלקות יש אפשרות לשים בתינוקיה בלילה ושעתים בצהרים. חוץ מזה יש מחלקה נוספת של ביות מלא. הם מתחייבים למלא קודם את כל החדרים ביולדת אחת גם בחדרים של שתים ואז אם יש עומס הם מוסיפים לחדרים מלאים, הבעיה בחדרים פרטיים שאם יש עומס ומילאו כבר את כל המחלקות הם מוסיפים מיטה ומחיצה לחדר פרטי היה לי את זה רק ביום שהשתחררתי וזה היה פשוט לא לעניין כי החדר לא מונגש לשתים ואין וילון נורמלי והמחיצה הניידת לא עושה תעבודה...

אני הייתי בחדר פרטי שבוע בגלל שהאריכו לי את האשפוז, חדר גדול מאוד ונוח שרותים ומקלחת חדשים ויפים בחדר, ניקיון יסודי כל יום, ארוחות יש רבנות, מהדרין זה חמגישיות )שמעתי שלא אכיל( אני הייתי מרוצה מאוד מהמחלקה ומהחדר!!

בנוסף כל המיילדות והאחיות שם הן גם יועצת הנקה ועזרו לי מאוד!!

זה באמת ענין של ס"ד אי אפשר לדעת על איזה יום תיפלי... כל בית חולים יש פתאום עומס יולדות...

מרגיש לי שמאיר יותר פנוי כי זה פחות מרכז כמו פתח תקווה

או שזה סתם בדמיון שלי🫢

גם במאיר הם ממלאים קודם כל אחת בחדר ורק אם צריך מוסיפים שניה

אבל נשמע נחמד שמלכתחילה זה חדר פרטי ונראה חדש ויפה יותר

לידות קודמות ילדתי בבי''ח בפריפריה שאף פעם לא עמוס

אז חדשה בתחום😉

אוכל מהדרין יש בטח רק בחמגישות מגעילות בשניהם נכון?🫢

זה מבאס כי אין לי אופציה לאוכל ביתי כמעט

ומצד שבת מעניין גם מה יותר סביר

הייתי רק בביקורת פעם אחת, היו מעל 90 אחוז ערבים (הצוות היה מקסים).

ילדתי במעייני הישועה והיתה לי חוויה מהממת ב"ה

אבל במעייני עמוס..וצפוף בחדרים

א זלא אופציה מבחינתי

אז אולי באמת בלינסון

ומי יש שלה עוד מידע לתרום מומזנת גם בפרטי

טוב קיצר

אני לא מבינה בזה כלום

בסוף הכל קשור להשגחה ותזמון ממשיים

גם יךד.י בבי''ח שי שלי חברות שיצאו בטראומה וממ שלא היה להן טוב

ולי היה ממש טוב ברוב הלידות וגם לאחרות

אז יו'עת שזה לא מוחלט והכל חוויה אישית

ועדיין לא יודעת להחליט אבל יצשלי עוד זמן

בפועל הם לידי

אבל אין לי מלווה איתי כמעט בכלל

אז חייבת אופציה לישם כדי להתקלח או כדי לישון שעה בלילה כי לשי בריינים וכל הלילות צורחים ויונקים וכמה אשני רוצה ישהיו רק לידי אני משתגעת מאפס שינה ממשאפס.. אז לפעמים העשה אחת שאני יכולה לשים את הראש הז היכולת לשי לתפקד

ובסוף חוזרת לעוד חבורה שלמה בבית אז..

חוויה טובה בבילניסון.

ושמו אותי בבית מלא, אבל במחלקה של ביות חלקי. מה שאיפשר לי לבחור האם להשאיר את התינוק אצלי או להביא לתינוקיה.

בגדול הוא היה לידי כל הזמן, אם הרגשתי שאני חייבת לישון הבאתי אותו לתינוקיה והן התקשרו אליי בשביל להניק.

בתקופת הקורונה, השאיפה הייתה כמה שפחות.

אבל החדרים במחלקות שהייתי בהם בבילניסון, מיועדים לשתי יולדות

רק כי כבר כמה פעמים ראיתי שרשמתן את זה.

אני הייתי סופר מרוצה בשיבא וגם חזרתי לשם שוב, המקצועיות והיחס והשקט במחלקה שנתן לי לנוח באמת. הייתי בעבר גם בהדסה עין כרם, לא מתקרב מבחינתי לשיבא.

אני יודעת שיש כאלה שמרוצות, אבל שמעתי גם על המון שלא ועל דולות שלא מסכימות ללוות שם.

בכל מקום תמיד צריך להתפלל לשליחים טובים!

אישית הנקודה שלי מאד הפריעה והשליכה על המון דברים זה העומס- ותחושה שלא מנהלים את העומס בצורה נכונה.

לדוג'- לעזוב יולדת בפתיחה 7 אחרי פקיעת מים שזה הליך זירוזי ולא לבוא לבדוק אותה במשך 3 וחצי שעות זה ניהול לא נכון של העומס. לא יכול להיות שמבין צוות מילדות אי אפשר לשלוח אחת לשתי דקות רק כדי לבדוק אם יש התקדמות.

לעומת זאת בעין כרם- למרות שהיה עמוס היחס מכל מי שנפגשתי איתה היה פשוט סבלני, קשוב, עוטף וכו'.  ונכון שאין מה להשוות בתנאים הפיזיים שבשיבא הם הרבה יותר מתקדמים, נוחים, מטופחים אבל אני מחפשת דברים אחרים.. 

אני ממש לא מדברת על התנאים הפיזיים, (לדוגמא, האוכל בעין כרם לדעתי מצוין לעומת שיבא שהייתי ממש רעבה שם).

בעין כרם כמעט ילדתי במחלקת נשים כי שתי אחיות ממש התעלמו מהקריאות שלי וכעסו עלי שאני מפריעה להן, גם אחרי הלידה עזבו אותי די מהר למרות שהיה דימום רציני שהגעתי לעלפון ובעלי רץ לחפש מישהי שתבוא (עוד בחדר הלידה).

כנ"ל במחלקה האחות כעסה עלי כשקראתי לה באמצע הלילה לעזור לי ללכת לשירותים כי פחדתי להתעלף שוב (והם אלו שאמרו לי לקרוא לאחות ולא לקום לבד).

בשיבא לעומת זאת עם כל העומס והעובדה שגם ילדתי בקבלה כי לא היה חדר פנוי, התחושה היתה הרבה יותר שראו אותי.

בקיצור, הכל עניין של חוויה אישית, זה פשוט תמיד מפתיע אותי עד כמה חוויה יכולה להיות הפוכה בשתי מקומות.

אני מרגישה שבתל השומר אני שומעת על סיפורים קשים בצורה עקבית אבל תמיד שמחה לשמוע על נשים שהיה להם טוב שם, אולי עוד יש למקום תקווה...

ממש קטע

בשיבא כמעט ילדתי לבד כי לא משנה כמה קראתי להן ואמרתי שאני מרגישה צורך ללחוץ ושאני מרגישה שהחוט של המוניטור שחיברו לראש שלה יוצא (משמע- כנראה שגם הראש מתקדם), לא באו לבדוק אותי ואז כשבאו סוף סוף התחילו ישר לאיים עליי בואקום (וואוו רגע, השניה הגעת וראית שהראש כבר עוד רגע בחוץ, מה הקשר ואקום?)

ובעין כרם, כשקראתי במחלקת נשים לאחות, נכנסתי להתקלח כי בראש שלי קוראים לאחות ואז לוקח לה איזה חצי שעה להגיע.. אז היא הגיעה שניה אחרי שנכנסתי למקלחת וחיכתה עד שאצא.

קיצור, כמו שכתבתי קודם- בכל מקום צריך להתפלל לשליחים טובים! אבל באמת באופן אישי, כל החברות שלי שילדו בעין כרם חזרו לשם, ומאלה שילדו בשיבא מכירה רק אחת שחזרה (ועוד אחת שחוזרת לשם כי יולדת קיסריים אלקטיביים אז זה אחרת בעיני)

גם אצלי התינוקת כמעט יצאה, והדולה (שמזל שהיתה) אמרה לא ללחוץ כי אחרת היא פשוט תיפול...ובאמת איכשהו הצלחתי לעצור... ומיד קראה למיילדת שהגיעה קצת אחרי...

מצד שני עדיין החויה שלי משם היתה יחסית טובה, אולי בגלל שלא התערבו לי כל כך והיו מקצועיים איפה שצריך, ואהבתי שהחדר היה ממש ממש גדול ונעים יחסית...

וגם חברה שלי אמרה שאמא שלה היתה צריכה לצעוק עליהם שהבת שלה יולדת כי היא פשוט היתה לבד!!

כנראה כי זאת החוויה שלנו... נכון?

שמחה לשמוע שהיה לך טוב. באמת.

לי היה מחריד. ממש. אין לי כוחות לפרט, מי שרוצה יכולה לגלול בכרטיס אישי שלי לדעתי פירטתי בעבר. אבל באמת דברים קשים מזעזעים ולא תקינים בשום צורה לגמרי אובייקטיבית.

ואני מכירה המון סיפורים ממש ממש קשים משם... מחברות, מנשות מקצוע בתחום וכו.

ואגב עין כרם ילדתי שם פעמיים אחרי שיבא וואו באמת אין להשוות ולא מתקרב בכלל😉

הכבוד והנעימות והמקצועיות וההקשבה ליולדת.... ההפך לגמרי משיבא.

ממש לא התכוונתי לזלזל או להקטין את החוויה שלך, ברור לי שאת כותבת כי עברת משהו קשה באמת.

רק רציתי לתת קול נוסף.

פשוט שבאמת לא סתם אני כותבת את זה

ומעולה שאת כותבת

הכי טוב לשמוע את כל הקולות מכל הכיוונים.

אני הייתי שם פעמיים ואחותי פעמיים

וחברוצ

וכולנו ממש מרוצות

בעזרת ה׳ גם אחזור לשם

היה לי מדהים 

יש מחלקה של חדרים טיפה יותר ישנים ששם שתי המיטות הם מיטות אישפוז, אבל הם לא מכניסים עוד יולדת, זו המיטה של המלווה.

וזה גם בדרך כלל מחלקת המתנה עד שמתפנה חדר במחלקות החדשות יותר (אני הועברתי למחלקה מהחדר לידה בדיוק כשהתחילו שיחרורים, אז שמו אותי שם ואמרו לי שאם ארצה אני מוזמנת להישאר ואם ארצה אוכל לעבןר לחדר החדש יותר, אני בחרתי לא להתמקם מידי ולעבור אחרי שעה למחלקה החדשה)

אבל בלידה עכשיו כששמו אותי שם ואמרתי שאני מעדיפה לבד אמרו לי שגם ככה זה יהיה לבד פשוט אם אני רוצה את המחלקה החדשה יתפנה עוד צעט

אבל שהמיטת אישפוז שם היא למלווה ולא יכניסו עוד יולדת

אותי שחררו ציקצק, לא הספקתי להגיד 'יו' כבר הייתי בחוץ.

אני ילדתי בליס ולא היתה לי חוויה טובה אבל כמו שכתבו למעלה זה ממש תלוי חוויה 

ילדתי בשבת בבוקר היינו בלילה של מוצש ובלילה של ראשון

אבל זה לא שבשני בלילה בעטו אותי החוצה😂

שיחררו משו כמו 12 או אחת אני חושבת

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר