בניגוד למתנחלים שמדמיינים שהם סוג ב'

יש אזרחים שבאמת לא שווים יותר מדי במדינה הזו, ונדפקים על זה כל יום בחיים מחדש.

כי כל הכסף הולך למתנחלים, וכן. לא משנה איך תסובבו את זה. זה על חשבוני הפעם, ואני כועסת

לא דופקים אתכם כמו שאתם אוהבים לחשוב

2. ברמה האישית - לא קיבלתי השבוע די הרבה כסף, אבל אם הכתובת בת"ז שלי הייתה ביצהר או קריית ארבע, הייתי מקבלת אותו.

אז כן.

מי כן חושב? זאת אומרת, תגדירי דופקים.

האם אנחנו חיים ברמה גבוהה? כן. האם אנחנו עובדים ומרוויחים את הכסף הזה כמו כל אחד אחר בישראל? כן.

האם מפקירים את חיינו? כן. צר לי מאד, אבל ביו"ש באמת דופקים אותנו מבחינה בטחונית.

מה הקשר בין מקום המגורים שלך לכסף שהיחת אמורה לקבל? באותה מידה אני יכול לומר שאילו הייתי חי בארצות הברית כנראה הייתי עובד במשהו. מה הקשר? (או ביטוי חדש שקראתי בשבת- מה לזה ולמחיר החמאה?)

ואז מקבלים "הטבות" של מקומות ברמה נמוכה, בכמויותתתתת

וזה - *לא* לעבוד ולהרוויח את זה כמו כל אחד אחר

וכן. זה על חשבוני.

כמה אתה משלם על אוטובוס? חצי ממני

למה? כי אפשר.

הטבות מס וכו' כי צריך "לעזור" לכם.

לא חסר

בתור התחלה - לא ישוב של ווילות עם וועדת קבלה שבו אתה חי רק ליד מי שעמד בקריטריונים ובסטנדרט שמתאים לך.

וזה בד"כ כשאנשים גרים שם מחוסר ברירה, לא כשהם יכולים לגור במקום אחר אבל כאן יכולים לבנות בית גדול פי 4, ולשחק כל היום על הקלף של "מסכנים" ש"מקריבים משהו"

ועם כל הכבוד לך, אנשים שחיים בשומרון באמת מקריבים משהו.

את כל כך מנותקת מציאותית.

את מתעלמת שבמקביל לרמת החיים הזו יש חשש תמידי של פיגועים, סכנת נסיעה בכבישים ועמידה בצמתים.

רמת החיים במרבית היישובים גבוהה, אבל לא יותר מגן נר למשל, בצפון, ולא נראה לי שיש חולק שזו פריפריה.

ואיך רמת החיים שלי קשורה?! אם ההורים שלי עובדים קשה אז הם לא יכולים לבנות וילה?!?! למה?!?!

את קובעת הנחות יסוד מנותקות, מתעלמת מהמציאות, ואז מתלוננת.

שהם "מקריבים מעצמם" או עושים משהו ש"אחרים לא מוכנים לעשות"

בזמן שהם מרוויחים מכל שניה כזאת.

ועזרה כלכלית לפי פרמטרים כלכליים, לא אמורה להתחשב רק בכמה אתה רחוק מת"א.

וכשאנשים משלמים מחיר אמיתי בחיים, גישת ה"אבל המדינה חייבת לנו פיצוי על הבחירה שלנו לגור שם" מרתיחה, ומעצבנת ולא לגיטמית

אנחנו דרשנו ביטחון!!!

המדינה במקום לתת לנו ביטחון נותנת פיצויים, אז אם יש לך תלונות תפני אותם למדינה שלא נותנת ביטחון ולכן זה אזור שדורש תמיכה!!!

אם תגורי בשומרון ומכרים שלך יירצחו בכל יום מחדש אולי תתחילי לחשוב אחרת.

אם תחזרי הבייתה מאוחר בלילה ויזרקו עלייך בקת"ב אולי תביני.

אם סתם תעמדי בצומת וערבי ינסה לדרוס אותך.

או סתם יירו מהכפר לכיוון הבית שלך בלי סיבה.

נכון.

רק לוקח אותם בכוח. ולגמרי על חשבוני.

עליית הנוער? (גוף ומערכת בזויים שמזמן היו צריכים להתבטל)

מלגות

מחירים של *כל* דבר

חצי מצה"ל ששומר על כל צעד שאתה עושה, ועל כל אוהל מסכן שבא לך להקים

ואני מנותקת

אני לוקח אותם בכוח?! וואו, ממש מצער. על חשבונך??? וואו את אומללה.

אז יודעת מה, כל המתנחלים גנבים ורשעים, בואי נפנה את יו"ש וזהו. גם ככה כל צה"ל צריך לשמור עליהם.

את יודעת מה תהיה התוצאה כמובן.

אולי צריך לעשות תחקיר של אנדרדוס והמתחזנים על חלוקת כספי המדינה למתנחלים

תשקר לעצמך כמה שתרצה ש"זה פיצוי שמגיע לך".

אבל זה נלקח ממני. ובכוח.

כ"עזרה למי שצריך, בעצם רק אם הוא לא גר במרכז"

לטעון שמתנחלים זכאים לעזרה כלכלית על עצם זה שהם מתנחלים

ועוד יותר - שזה "פיצוי" שמגיע על החיים ה"קשים" ב"תת תנאים" כמו שיש"ע מנסה לטעון כאן

זה פשוט לא נכון

ממש אומללות.

מסכן שכמוך.

אתה חי יותר טוב ממה שהעזתי אפילו לחלום עליו

אבל פעם לפני שלושים שנה ההורים שלך השקיעו חודש שלם ב"תת תנאים" ולכן מגיע לך פיצויים עד היום

זה היה הטיעון שלך, תשקר לעצמך כמה שאתה רוצה שהמדינה דופקת אותך וחייבים לפצות אותך על זה.

אבל אתה פשוט לוקח ממני

אבל גם את לא חיה בלי מיטה כמו שקישקשת שיש אנשים במרכז מסכנים ואומללים שאין להם מיטה.

אני חי יותר טוב ממך? אולי. להורים שלי עוד אין וילה, בכל אופן.

וזה לא הטיעון שלי.

מתנחלים באמת מקריבים עד היום דברים, את יכולה להמשיך לבכות וליילל כמה החיים שלך במרכז אומללים, אבל מחצית ממה שיש לך במרכז אין לי.

לי אין ביטחון בכבישים.

לי אין תחבורה ציבורית.

לי אין הופעות כל שני וחמישי.

לי אין מסעדות וחנויות מתחת לבית.

אני צריך להסתתר מאחורי בטונדות כשאני מחכה לאוטובוס.

ההורים שלי משלמים מס ביטחון ליישוב כדי שהוא ישכור חברת שמירה שתגן על היישוב.

גם בצפון יש וילות. ובדרום. אז מה??

את נהנית מדברים שאין לנו ולהם.

ואנחנו גרים במקומות שרוב האנשים לא רוצים לגור בהם.

וילה בשומרון זולה הרבה יותר מוילה במרכז. אז אם את כל כך רוצה לגור בוילה, בואי לשומרון.

למדינה יש אינטרס שנגור פה. כי רוב האנשים לא רוצים לגור פה. המדינה לא פותרת את הבעיות שבגללן אנשים לא רוצים לגור פה, היא נותנת תמריצים במקום. כדי שנישאר.

למה זה על חשבונך?!?! על חשבוני יש לך חנות בגדים שתי רחובות ממך, כשאני צריך לנסוע חצי שעה נסיעה בשביל החנות הקרובה?!?!

על חשבוני יש לך אוטובוס לכל מקום שתחפצי כל חמש דקות, ולי יש אוטובוס שלוש פעמים ביום לשלושה כיוונים???

על חשבוני יש לך הופעות כל הזמן בזמן שאני מנגן לחברים?!?!

על חשבוני את עומדת בתחנת אוטובוס פתוחה ללא בטונדות, ללא חשש מפיגועי דריסה וירי???

על חשבוני את לא משלמת מס נוסף על חברת שמירה???

את חיה על חשבוני?!?!

גם יש לך אפס הבנה בכלכלה.

וגם שקרן.

אני אשאל שוב, למרות שאתה קורא לזה "מקשקשת"

כמה שנים ההורים המסכנים שלך שחיו ב"תת תנאים" כאלו שאפילו לך מגיע פיצוי יומיומי על זה, ישנו על שמיכה על הרצפה כי לא היה להם מקום או דרך להשיג מיטה?

כמה שנים אתה או האחים שלך חייתם ככה?

הופעות, חנויות ואוטובוסים - עניין כלכלי נטו.

בכל היישוב שלך יש פחות אנשים מברחוב שלי. לכן צריך יותר אוטובוסים (בלי לדבר על היישוב המעפן שלך שלא נותן לאוטובוס להיכנס, אז מה אתה רוצה?)

ולטעון שאין לך בטחון בכבישים או תחבורה ציבורית סבירה ++ ביחס לכמות האנשים זה שקר גס ועלוב מאוד.

כנ"ל חברת שמירה. זו החלטה של היישוב, מה הקשר אלי? לא רוצה? אל תשלם.

הבחירה לגור ביישוב ולקבל את החוקים שלו זו חלק מהבחירה, אי אפשר לבכות על הדרישות של היישוב, זה לא קשור למדינה...

את ההבדל בין יישוב עם 2000 אנשים, לרחוב עם 2000 אנשים

ולמה לשני יהיו יותר אוטובוסים או חנויות

לא אני הצד כאן שלא מבין על מה הוא מדבר

(ומהשאלה על כמה שנים ישנת על שמיכה על הרצפה התעלמת.

או שלהגיד "שקרנית" נראית לך תשובה לגיטימית?)

אז תגידי לי כמה שנים את ישנת על הרצפה?!?!

ואני בכלל לא סטודנט, אז בכלל מה את רוצה.

ההורים שלי בערך 20

והאחים שלי עד עצם היום הזה.

טענתי שמגוחך שסטודנט מיצהר יקבל מלגה

ואני לא.

כשהמלגה ניתנת בהגדרה *רק* על רקע כלכלי

את מסרבת להבין שאנשים בשומרון מקריבים משהו. את מסרבת להבין שלמדינה יש אינטרס שאנשים יגורו בשומרון.

תפעילי את השכל ותביני.

אני אולי לא הקרבתי כל כך, עדיין.

אחרים כן.

ההורים שלי הקריבו בית. שנשרף על תכולתו על ידי מחבל ימח שמו כשהייתי בן שנתיים.

כמה שנוח לך לקשקש שכולם חיים בוילות שלוש קומות, ממש לא כולם חיים ככה.

וכמה שנוח לך לברבר שאנשים בשומרון חיים על חשבונך והם לא מקריבים כלום, אנשים בשומרון נוסעים כל יום שעה או יותר למקום העבודה שלהם במרכז. הם יכלו לגור שם כמוך. הם בחרו לגור במקום רחוק יותר, מסוכן יותר,כדי לשמור עליו.

אם את לא רוצה לגור בשומרון את לא חייבת. אבל אף אחד לא לקח ממך שום דבר, בטח שלא "בכוח".

אנשים בשומרון מקריבים את החיים שלהם.

אני אומנם חמדמד אבל אני נושך

ראאררר

מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗

אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?

כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?

אבל עדיין תימה לגבי הרגליים