רציתי לכתוב סיפור על מישהו שרוצה לעבוד עבודה זרה. אז חיפשתי בגוגל "איך עובדים את הבעל".
לא מצאתי, אבל חשבתי שזה היה נורא משעשע אם מישהו היה מסתכל עליי באותו זמן ותוהה לעצמו אם השתחררו לי כמה ברגים בראש.
רציתי לכתוב סיפור על מישהו שרוצה לעבוד עבודה זרה. אז חיפשתי בגוגל "איך עובדים את הבעל".
לא מצאתי, אבל חשבתי שזה היה נורא משעשע אם מישהו היה מסתכל עליי באותו זמן ותוהה לעצמו אם השתחררו לי כמה ברגים בראש.
ימח שם עראפת
אני שמח שנבחרתי כקרבן,ימח שם עראפת
ימח שם עראפת
לאברהם אומנם היה קשה פה הסיפור אחר

ימח שם עראפת
ימח שם עראפת
ימח שם עראפתיש משפחות כמו חרלפ ודון יחיא שהייחוס שלהם (גם לפי המחקר להבנתי) מאוד ברור למשפחות צאצאי ראשי הגולה בספרד, שצאצאים של ראשי הגוחה בבבל, שצאצאים של המלך יכניה
אם זה דרך האמהות, אז גם יכול להיות אדם משבט לא יהודה, שיהיה מלך בית דוד, ואז אין "לא יסור שבט מיהודה".
ברור שבספר מלכים כל המלכים היו צאצאים דרך האבא, ועובדה שבת לא יורשת את אחוזת אבותיה אם יש לה אחים זכרים, ורק כשיש רק בנות "למה ייגרע שם אבינו מתוך משפחתו, תנה לנו אחוזה".
אצל כהנים זה מהאבא, אחרת כל עם ישראל יהיו כהנים וכן בפרשה "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל...וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה".
יהוידע נשא את יהושבעת אחות המלך יהורם, לדבריך אז כל הכהנים הגדולים בבית ראשון צאצאי יהוידע והלאה כשרים להיות מלכי בית דוד.
עתליה איבדה את כל זרע המלוכה, היא לא הרגה את בני יהוידע.
לדבריך כל עם ישראל כשר לבית דוד למלך, כי כולם מן הסתם צאצאים דרך האמא, ואילו הפוסקים אומרים שהמלך מבית דוד.
כתוב בגמרא במפורש לזכרוני שהלל הזקן וזרעו לא כשרים למלכות בית דוד כי הוא מבית דוד רק מצד אימו.
אני לא יודעת אם אתה משחק אותה לא מבין או שאתה באמת לא מבין.
הבייניש מברך בכוונה גדולה "אשר קדשנו במצוותיו למות על קידוש ה' ".
המחבל רואה זאת ואומר "אל יהוד מג'נון" ובורח.
הבייניש רודף אחריו וצועק לו "מממממ, נו, נו , זה הפסק!"






ימח שם עראפתאינני נהנה מללעוג ליהודי באשר הוא, ודאי לא ירא שמים, אני פשוט אדוק בהשקפתי, ככה פשוט.
ולגבי הבדיחה הידועה הנ''ל, אצלנו סיפרו אותה באופן דומה ולאו דוקא על דלי''ם.
ולבעל מתגודדים בחרבות עד שיהיה דם, אם הוא לא עונה.
זה לאו רגיל, וקשור לאיסור נטיעת עץ גם לשם שמים בהר הבית ולצד כל מזבח (כשהיו במות מותרות). הוא קרוי על שם האשרה כמו שמולך קרוי יל שם מולך. אבל אסור לטעת גם לשם שמים.
יש פירוש שהאבות כן עבדו את ה על ידי נטיעת עצים לשמו (כמובן לא סגדו לעץ, אלא נטעו לשם ה כחלק מעבודה זו), "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה" כמו "ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה" כי אצל האבות הטבע היה קדוש אז היה אפשר לעבוד את ה דרכו, אבל אשרה (במובן של צורת העבודה, לא האלילה) שחביבה לאבות שנואה לבנים, כי אנו לא במדרגתם
בוקס לצלעות 👊
בבקשה כולם להשתתף
אני אומנם חמדמד אבל אני נושך
ראאררר
מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗
אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?
את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".
כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו.
אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.
שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"
(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)
היי רות
את אמרת שאני עוד לא מוכן
אני חושב על זה הרבה
איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן
אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון
עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?
- - - - - - -
קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה 
בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי
שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.
לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.
לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.
אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.
וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.
בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה
מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון?
זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...
אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי
שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.
האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?
לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?
וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻♂️
בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.
אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.
וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב.
כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר
אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.
ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?
ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה
שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו
עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....
וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה...
השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב.
אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.
בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?