ב"ה לקראת סוף שליש ראשון. קשה להאמין!
מתחילה לספר לאנשים.
לקח לנו לא מעט זמן עד שנולדה הבכורה שלנו. קרוב לעשור. ההתרגשות מצד הסובבים היתה גדולה מאוד! אדירה!
עם הילד השני, ההתרגשות היתה הרבה פחות. היה לי מאוד קשה עם זה. אבל הבנתי...
עכשיו מתחילה לספר על ההריון השלישי. והתגובה היא עוד יותר קרירה. "בשעה טובה. משמח מאוד" וזהו. מהאנשים היותר חמים מראים קצת יותר את השמחה. עם חיבוק נגיד. אבל זהו..
אני יודעת שזה טבע העולם. בע"ה שלושתם יהיו מאוד צמודים.
אבל מבחינתי - אני רואה כל ילד והריון כנס יותר גדול. הסיכוי להיות בהריון שני - וואו. והשלישי - עוד יותר נס!! וכן... חלק מהאנשים שהגיבו ככה זה. אנשים קרובים ששיתפנו בתהליך לפני הילד הראשון.
אז קצת סתם מתסכל. הפער בין מה שאני ואנחנו מרגישים כזוג לבין התגובה מהסובבים.
מזכירה לעצמי כמה שאני שמחה שזה הדבר שקצת מתסכל אותי.. אחרי המון המון שנים של קשיים ותסכולים מסוג אחר.
תודה לה'!
ותודה למי שקרא..

