שכתבת "כתוב בתורה ה' שונא זימה" אבל הציטוט שאליו אני מניחה שכיוונת - "אמר להם [בלעם למלכי מדיין] אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא" - הוא לא "כתוב בתורה", וסליחה שאני מדייקת איתך, הוא מסופר בגמרא (סנהדרין).
חשוב לדייק מה המקור של ביטוי שגוזרים ממנו תפיסות עולם והנהגות שונות ליחידים (ולפי מה שכתבת - שהנושא בוער בעצמותייך - כנראה שאת גוזרת גם הנהגות לחברה), כי מובאים מדרשים וסיפורים רבים, וגם סותרים, ולכן ניתנו לנו הלכות ואופן קביעתן בכל דור.
לא אפרוש כאן את תפיסת העולם, ששונה משלך, כי סוג הדתיות בפורום הזה היא ברובה שונה משלי, וזה יהיה דיון שלא נגמר (כן אעיר, שלתפיסתי, המעוגנת במקורות, ההלכות של צניעות ניתנו על מנת לקיים חברה צנועה, כחברה, וככזו, היא גם מתכתבת בין השאר עם תהליכים ומהפכות ארוכי טווח שקורים בחברה, ולפיכך גם ניתנה סמכות לרבני וחכמי כל דור לקבוע הלכות, בבחינת תוכו אכל קליפתו זרק) - אבל גם אם לא מקיימים דיון, לפחות צריך לדייק במה שמצטטים, כי קוראות כאן רבות אחרות שהן מעידות בעצמן שהן חסרות מאד בכל הנוגע להשכלה הדתית שלהן ולאיך לגשת או ללמוד מקורות תורניים. גם הפסוק "קדושים תהיו" שציטטת, כתבת "מצווה מפורשת" בלי לבאר, כאילו שבהכרח כוונת קדושה דווקא לגדרי צניעות (גדרים שבעצמם השתנו לאורך הדורות בתפוצות ישראל כשבפועל פוסקים שונים הושפעו מהשונוות בקהילות, בטח ביחס לכיסוי ראש), אבל קדושים תהיו היא לא מצוה (הרמבם לא מונה בתרי"ג), זו כותרת שמשמשת, כפי שלומד רש"י שם, למצוות שיבואו לאחריה - שלדבריו הן גופי תורה - ושימי לב שהמצוות שמיד אחריה הן: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו", ואז איסור עבודה זרה, ואז ציוויים רבים השייכים לבין אדם לחברו. ללמדך מה היא הקדושה... (מה שאת מכניסה לציווי הזה לא קיים באופן הזה. הרמב"ם לא מונה אותו בתרי"ג בגלל שהוא אומר שזה ציווי לקיים את המצוות שנצטווה, ולהישמר מכל האיסורים, ולמעשה אדם הופך קדוש כשהוא נצמד למצוות ולאיסורים, ולא מחפש חוויות רוחניות בפרישה מעניני העולם הזה כי אז לא יוכל לכבד את הוריו ולהתייחס כראוי לסובביו. רק הרמבן - שגם הוא לא מונה זאת כמצווה - מוצא בזה את הרעיון שכנראה כיוונת אליו, של חיפוש מסר התורה העולה מהנחיותיה במקום רק היצמדות פורמלית לכללים, אבל גם החיפוש הזה הוא אוניברסלי לכל המצוות, והחיפוש לא מתייחס, כמו שאת כותבת, רק לצניעות, ואם כבר דורש לשקלל אותה עם שאר המסרים העולים מיתר המצוות...)
"והיה מחניך קדוש" שציטטת בכלל מתייחס לכללים בהלכות מלחמה (והורחב משם למקומות נוספים) ביחס למיקום בית הכיסא, כיסוי בעפר לאחר המעשה, הרהור קדושה במקום מטונף, הנהגות בבית המרחץ ובית קברות, ועוד.... (אולי התכוונת ל"לא יהיה בך ערוות דבר"? גם זה מתייחס לעריות בשעת מלחמה, ולמדו מזה איסור אמירת דברים שבקדושה כשמולך יש ערוות איש או אישה, או אברים מסויימים באישה...) כך שגם פה אין זהות בין קדושה לצניעות דווקא, ובטח למידת כיסוי הראש.
גם אני חושבת שצריך קודם לקבל עלינו מוסכמות מסויימות, ובעיני צריך לגשת ללימוד בענווה, אבל זה ממש לא אומר שיש קול אחד ודעה אחת ושחד משמעית מה שקראת גם מבסס את מה שאת מסיקה. מסוכן מאד בעיני להגיד שיש רק משהו אחד שהוא זה שבטוח "מה שה' רוצה" כמו שכתבת, ושיש משהו אחד שהוא בטוח "החיבור לרעיון של קדושה" שכתבת. כתבתי למעלה את רשימת הציוויים בפרשה אחרי הפסוק קדושים תהיו, וגם יש מנעד רחב אחר, שיהיה מי שיגיד שהוא-הוא החיבור לקדושה - תפילה, ניגון, לימוד תורה, התבודדות, נשימות, עבודת המידות... דווקא הענווה עצמה שאיתה מגיעים ללימוד היא שמראה לנו שבתורת חיים יש לגבי כמה סוגיות קולות שונים.
למרות שהארכתי, לא פירטתי את הגישה שלי. אני מכירה ומבינה את הגישה שלך, למרות שלא מסכימה איתה, פשוט יש לגישה שלך מדרון חלקלק כפי שאת בטח מבינה בעצמך, ועוד יותר אם את חווה את זה לדברייך כנושא שבוער בעצמותייך (לא ברור למה אגב. מה מפריע לך שאחרות שגרות בסביבה מסויימת מגלות חלק משיער ראשן או חלילה כולו?) - אז לכן חשוב לי לכתוב שלפחות צריך לדייק כשכותבים אסמכתאות. זה בסדר להגיד שזה מה שאת מאמינה גם בלי שזה מבוסס, אבל להיות יותר ישרים לגבי מאיפה הביסוס לכאורה לקוח, כדי להבין עד כמה קדום והאם היו גם חכמים לאורך הדורות שקראו אחרת. לפחות לכתוב ש"לפי אחת ההבנות בציווי קדושים תהיו..." או "לפי עלון השבת האחרון שהוציא מכון איקס". כתבת שיצא לך לקרוא הרבה, אבל חשוב להבין לעומק גם את המעט, בטח אם הוא המקור הקדום יותר, ולצטט נכון.
לא באה להוריד לך אלא להמחיש שדווקא יראת שמים כפי שציינת בעצמך מחייבת אותי דווקא לבירור איכותי יותר של המקורות שמהם אני גוזרת הנהגות מאתגרות לעשייה בחיים שלי, בטח בעולם המורכב של היום, ובטח כאחת שחיה בתוך חברה משתנה.
ובעז"ה נזכה כולנו להוסיף רק טוב ואור כל אחת בדרכה.
יהי רצון שהדרך הזו גם תהיה ענווה, ישרה, שתוסיף אהבת ישראל וגם חן וחסד בעיני א-לוהים ואדם.
(לא אוכל להמשיך ולהגיב גם כי מנסיוני הדיון לא ייגמר, וגם כי אמורה לחזור לעבוד...)
בקשר לזה, מצטרפת לכל התגובות מתחתיי שזו הזדמנות לעבודה עצמית 
