היי לכן,
רציתי להתייעץ איתכן..
יש לי כמה גיסות ואני סבבה עם כולן, לא בקשרים הדוקים אבל טובים מספיק ומכבדים.
אך מתוכן יש גיסה אחת, שהיא הבכורה בעצם, שמההתחלה היה כזה מתח ומשהו לא טבעי..
באופן כללי הם משפחה שמסתירה כל דבר, ולא משתפים, הכל בשושו ובסודות. ומאוד קשה לי לייצר איתה קשר כלשהו ככה. גם יש לה קטע שאם שואלים אותה משהו ולא בא לה לענות- היא פשוט מתעלמת. לא עונה. משחקת אותה כאילו לא שמעה. זה ממש קשה לי ואני אפילו לא יודעת למה זה כ"כ מציק לי. בעיניי, היא טיפוס פחות חברותי (בעיניי, כי לא מזמן היינו במפגש משפחתי אצלה בבית והגיסות שלה מהצד השני היו שם גם וראיתי שדווקא איתן היא ממש סבבה חברתית.. אז אולי הבעיה היא אצלי או רק איתי..?!) והקשר איתה הוא פחות טבעי לי ולא מתחבר. במהלך הזמן היו בינינו כמה אי נעימויות שהיא פשוט לקחת את הצד של אמא שלה בויכוחים בינינו ו..זה גרם לעוד יותר ריחוק. ובגלל זה יצא כך שלא הזמנו אותה עד היום אלינו כי אין לי כ"כ קשר אליה במיוחד שבשבת הגברים נמצאים הרבה בבית כנסת ואנחנו נצטרך להיות ביחד ולמצוא נושאי שיחה משותפים.. זה קצת מלחיץ.
מצד שני, יש פה אי נעימות מאחותו הגדולה של בעלי שכבר שנתיים גרים בבית וכף רגלה לא דרכה אצלנו. לא נעים. וגם יצא שאחיות שלו עושות שבתות יחד ולא מזמינים אותנו, אז אני חושבת שאולי זה בגלל שלא הזמנו את אחותו הגדולה.. לא יודעת.. ואני רואה שזה קצת מציק לבעלי (למרות שהן תמיד היו בקשר טוב).
מצד שלישי, אני מפחדת להזמין כי מפחדת להתאכזב. כי הרבה פעמים ניסיתי ליצור איזשהו קשר ומרגיש ממנה עדיין ריחוק. ופה, אני מרגיש שאני עושה מאמץ מעבר ליכולת לטבעית שלי ואני כן מצפה לקרבה, להערכה לפתיחות. ומפחדת לקבל כאפה. והאמת שהייתי מזמינה מזמן פשוט באמת לא יצא.. ועוד שבועיים יש לנו שבת שמתאפשר לנו להזמין אותה.. אז אני ממש חוששת, לא רוצה לדחוק בעצמי.. מצד שני, אני מרגישה עם זה אי נעימות ובאלי כבר להוריד את זה מעצמי.. אבל אם זה יגרום לי לספור כל תגובה וכל מבט וכל שתיקה ולהיות קפוצה.. זה לא שווה.
אספר לכן למשל, בהריון הראשון שלי סיפרנו בחודש 3-4 לאחיות שלו.. היא גם הייתה בהריון בזמן הזה ולא סיפרה לנו. ראינו אותה במפגש משפחתי אצל חמותי עם בטן ואז באתי ואמרתי לה מזל טוב איזה יופי.. אז היא אמרה תודה והסתובבה והלכה, אחכ שאלתי איך עובר ההיריון- אז היא לא כ"כ שיתפה, הרגשתי שהיא מתחמקת. לא הוספתי עוד לשאול.
בהריון השני שלי- בעלי סיפר לה בטלפון. היא לא יצרה איתי קשר במיוחד או משהו... פשוט כשאיזשהו חג אחד התקשרתי לאחל לה חג שמח היא אמרה לי שמעתי על הבשורה.. ואז הצליחה לדלות ממני את כל המידע על ההריון שלי (הגיעה למסקנה שיש לי בת ופרסמה את זה.. )
ועכשיו היא בהיריון.. כולם יודעים. רק לנו היא לא סיפרה. אין לי מושג מה הסיפור שלה.
כאילו נורא מציק לי שכשהיא שואלת אותי שאלות, אני לא יודעת להתחמק ככה ויוצא שאני מספרת ועונה על הכל. אבל ברגע שאני אשאל משהו- אין. היא פשוט במוצהר מתעלמת. פגשתי אותה יום אחד ברחוב עם קניות.. שאלתי אותה, מה, עבדת היום מהבית? היא לא עונה, מדברת על משהו אחר, (בעצתו של בעלי, שאמר לי, עם אנשים כאלה, אל תתביישי, תשאלי שוב..) שאלתי שוב, היא פשוט אמרה לי בפרצוף: טוב.. יאללה אני אזוז.. חטפתי שוק. זה פשוט כישרון שאני מקנאה בו!
או שהיא הזמינה לחלאקה אצלה בבית, אני מתקשרת לשאול אם היא צריכה עזרה בהכנות- היא לא מספרת שהיא מזמינה קייטרינג אלא היא אומרת 'אממ. אנחנו נתארגן על האוכל אבל אם תרצי תעשי קינוח כי אני לא מכינה קינוחים.' שושואיסטיות רצינית בעיניי.
למשל בימי הולדת, אני מתקשרת יחד עם בעלי (לגיטימי לא?) אז היא מחזירה לי ומתקשרת ליום הולדת שלי רק עם אחותה בועידה. היא לעולם לא תתקשר אליי לבד גם אם אני כן.
מבינות אותי?
אשמח לשמוע, מה הייתן עושות במקומי?
אציין, שהתייעצתי עם בעלי בפתיחות.. הוא טוען שזה האופי שלה. ולא לוחץ עליי להזמין.. והוא מעדיף שלא אזמין אם מצידי זה רק בשביל לסגור מעגל ובשביל לסמן וי, אלא הוא רוצה שאזמין רק אם אני רוצה לייצר קשר וחברות וקרבה. אני לא מסכימה איתו. אני חושבת שאפשר להזמין ולפי ההתנהגות שלה להזרים את השבת. אם היא ממשיכה בהתעלמויות וכו' אז פשוט לדבר על דברים יותר טכניים או על הילדים וכו'.. ואם היא זורמת אז אני גם אזרום..
לא יודעת.
שווה להשקיע
