כל מהות ראש השנה זה קבלת *עול מלכות שמים*
יש לנו אבא שהוא מלך ומלך שהוא אבא.
לפעמים אנחנו מרגישים בחוש כמה הוא נושא אותנו על כנפי נשרים ונוהג בנו ברחמים ולפעמים אנחנו מרגישים שהוא נוהג איתנו במידת הדין.
בשני המקרים ההשגחה לא פוסקת לרגע, וגם כתבת שאת מאמינה בזה, אז אם מדובר רק על ההרגשה, אז לדעתי זה טבעי ותקין.
אנחנו לא חייבים "לאהוב" את הדרך שה' נוהג עם העולם, אבל אנחנו חייבים לקבל אותה.
לגבי המשפט בסוף, אז כמו שאמרה רחלי פרנקל אחרי שהתברר שבנה החטוף נפתלי פרנקל יחד עם שני הנערים הנוספים נרצחו,
"איפה שנגמר השכל שם מתחילה האמונה"
אם נקבל הסבר על הכל, אז לא תהיה פה עבודה על קבלת *עול מלכות*
ניסיון העקידה של אברהם בא לאחר שהתבשר שמיצחק ייקרא לך זרע.
מצד אחד אברהם אבינו זכה לניסים גלויים, עצם הולדת יצחק הוא בגדר נס. אחרי הולדת יצחק, "מיצחק ייקרא לך זרע" זה המשך הרבה יותר מתיישב בשכל,
אבל דווקא אז אברהם אבינו מצווה (הפעם מבחירה)
לעקוד את בנו ובעצם לסתום את הגולל על ההבטחה הרי לא ייתכן שמיצחק יצא עם ישראל, אם יצחק נעקד.
זה הכי בלי איזה הסבר-הנגשה-תקשורת.
אם נמשיל את זה למדינת ישראל, אז הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא בגדר נס וסבירות על טבעית.
ודווקא אחרי שזה קורה לכאורה המשך קיומה של מדינה אחרי שכבר יש לנו תשתית של צבא, הכרה מדינית, כלכלה וכל מה שמדינה ריבונית צריכה,
דווקא אז כל המלחמות עם האויבים, יריבות פנימית, משברים והכל, דווקא אז זה הניסיון הגדול,
להאמין שהמדינה היא ברת תקומה ובית שלישי לא ייחרב. וגם זה מגיע בלי הנגשה בדמות נביא/ משיח ה' שיעשה לנו סדר בדברים.
בכל אופן, חיבוק על הלב הסגור והעצוב, אני חושבת שצריך להרשות לעצמנו גם את זה לפעמים..
❤️🩹
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...