קחי דולה ותיקה עם הרבה נסיון באופן כללי ובמיוחד בויבק. זה ההשתדלות הכי טובה שאפשר לעשות בעיני.

וגם בית חולים תומך טבעי וויבק.

אם ירושלים רלוונטי לך יש לי המלצות.

אני ב"ה ילדתי ויבקים מהממים!!! וזוכרת גם אותי מחפשת ממש תקווה בהריון הראשון אחרי הקיסרי...

אז באה לעודד אותך ולטעת תקווה שזה ממש אפשרי.

ומצד שני.... כל לידה היא נס, והכל מלמעלה.... לא באמת בשליטה שלנו. הרבה תפילות. והעיקר תינוק בריא ושלם💙

הלכתי ללניאדו כי הבנתי שהם תומכים בלידות טבעיות יותר מבתי חולים אחרים

ב"ה היתה לידה מהממת (קשה וארוכה מאוד אבל יצאתי בחוויה ממש חיובית וכמובן ב"ה לידה רגילה אחרי שהראשונה היתה קיסרי)

אני חושבת שיותר ממה שמשמעותי הבית חולים והמיילדת

בשבילי היתה הכי משמעותית הדולה.

לקחתי דולה מדהימה מדהימה מדהימה

תמכה בי מאוד, עשתה איתי תרגילים כדי לקדם את הלידה אחרי שהיא נתקעה המון זמן.

אני חושבת שזה מאוד מאוד משמעותי

כי לידה אחרי קיסרי זאת לידה עם הרבה חששות וחרדות

ולי מאוד עזר שהיתה מישהי איתי צמודה אלי.

מציעה לך להיכנס לאתרים של לידות קיסריות ולקרוא קצת

אני גם קראתי המון סיפורי לידות ויב"ק כדי להבין לקראת מה אני הולכת

סתם לדוגמא ראיתי שהרבה מספרות שהן נתקעו בלידת הויב"ק באותה פתיחה שבה הן עברו לניתוח בלידה הקודמת (בקיסרי חירום)

אז אני כשהגעתי לבית חולים הודעתי לכל רופאה שבדקה אותי שאני לא מעוניינת לדעת מה הפתיחה

כדי לא להילחץ שכן מתקדם, לא מתקדם ובאמת עד סוף הלידה עצמה לא באמת ידעתי איזה פתיחה אני.

לי זה עזר אבל זה כמובן רק דוגמא.

בין הקיסרי הראשון לשני היו לי גם טבעיים,

אבל חווית לידה מדהימה היתה לי רק אחרי הקיסרי השני.

שלקחתי דולה מהממת וה' פינק אותי ממש בשלוש לידות שכל אחת היתה יותר טובה מהשניה.

מוזמנת לפרטי להמלצה על הדולה שלי, היא גם מהצפון

האמת היא שלא לקחתי עד כה

בגלל תקציב, קודם כל )4000שח!!(

וגם כי ממש חוששת שלא יהיה חיבור איתה, בעלי איתי ומאד תומך בי גם פיזית,

ואני נכנסת לבועה שלי ומשתדלת להתמקד בעצמי ובגוף שלי..

ילדתי 2 רגילות לפני הקיסרי, אחת בזירוז והשניה בלידה טבעית מהממת

ככה שיש לי חויות טובות.

חייב דולה?

אין לי שקל לזה עכשיו..

וכבר החלטתי שאם לא יהי לי תנאים שיתנו לי בטחון לויבק אלך לניתוח יזום לפחלת לא יהנה הטראומה של פעם קודמת, שפשוט הרגשתי שאני או התינוק נמותנראהמי קודם...

באה להגיד, שעם כל ההשתדלות שלך, תדעי שמה שהיה אז  זה לא היום, אם היה פעם טראומה זה לא אומר שגם עכשיו, תתפללי ללידה טובה, נרתיקית בצורה מושלמת אבל אל תשכחי שלא הכל בשליטה שלנו ואני רק עושים את ההשתדלות, ובסוף בסוף הכי חשוב זה אמא ותינוק בריאים

שיהיה המשך הריון קל תקין ובידיים מלאות 🌸

כמובן עם ניטור מלא. גם אני ילדתי ככה ובהפרש קטן הרבה יותר מהקיסרי.

במינון נמוך מאוד ולאט לאט העלו מינון עד כמה שאפשר בגלל הקיסרי

מוניטור כל הזמן כמובן, ב"ה עבר חלק

זה היה בתל השומר

כי כמו שכתבת- היה לי מדהים עם בעלי, האמנתי בגוף שלי שיודע ללדת ובאמת היה טוב.

רק אחרי קיסרי נוסף, שהבנתי שזה או דולה או ניתוח, כי אני חייבת תמיכה משמעותית, פיזית (היא ממש עבדה קשה!)

אז לקחתי דולה..

אגב, יש כאלו שלומדות להיות דולות ועושות סטאז' ואז זה בחינם.

ואם את רוצה מישהי עם נסיון, יש גם החזרים מהקופח, ואז תחפשי מישהי לא יקרה

בהצלחה ענקית!!

הלידה הראשונה היתה ניתוח והשאר (3) לידות רגילות בלי דולה

גם אני החלטתי שאם יש בעיה עם הלידה, אבקש ניתוח.

ב2 לידות הלידה זרמה

בלידה האחרונה היו ירידות קלות במוניטור ובקשתי לעבור לניתוח, ואז הגיע רופא מומחה (לא פרטי) והציע לעזור ללידה להתקדם, נתתי צ׳אנס והוא הצליח לגרום ללידה באופן מידי.

את ממש לא חייבת דולה

ההצלחה של לידה רגילה תלויה בעיקר בתנאים שגרמו לניתוח

אצלי זו היתה מצוקה עוברית

וזה לא משהו שמפריע ללידה הבאה

חשוב ללכת לבית חולים שתומך בטבעי.

ילדתי בלי אפידורל ויבק מדהים לקחתי גם דולה גם מיילדת עלה באיזור ה10 ובאמת היה שווה כל שקל

והסיכויים לטובתך אז תהיי רגועה ☺️ 

הקיסרי היה בלידה השלישית (טראומטית) ולפני כן היו 2 לידות רגילות...

ב"ה היה מעולה ומהיר!! ויבק מהמם עם בעלי

מה שאת כן חייבת בעיני זה ללכת לבית חולים שתומך מאוד בגישה של להימנע מניתוח, ולהתפלל לה' שיהיו לך שם שליחים טובים. יכולה לתת לך בשמחה המלצה בפרטי.

נשמע שאת כבר מאוד מכירה את עצמך ואת מה שעוזר לך. אם זה מרגיע, אני ילדתי בלי דולה לידת ויבק עם תנאים הרבה הרבה פחות טובים משלך, וב"ה זה הצליח.

לק"י

בלי דולה או דמות רפואית פרטית אחרת.

ובאף מעקב הריון עודף בבית חולים או לידה לא הלחיצו שינתחו. גם כשהייתי צריכה זירוז (ב"ה כבר היתה פתיחה, אז זירוז עדין הספיק).

ותמיד היה ברור שאני הולכת לנסות לידה רגילה (שאלו אותי). חוץ מפעם אחת שרופא המליץ לי כן לקבוע תור לניתוח, כי הגעתי לשלב שהייתי צריכה זירוז. אבל לא הלחיץ בכלל.

לק"י

כך שלא היתה סיבה להגיע לניתוח שוב.

העניין שאחרי ניתוח, יש דברים שעלולים להיות יותר בעייתיים, וכנראה בגלל זה יש סיכוי להגיע שוב לניתוח.

אני חושבת שאין צורך בדולה בגלל הויבק

אולי סתם עושה לך טוב לקחת דולה ללידה

אבל בכללי

דווקא אחרי קיסרי צריכים להיות מאוד זהירים

והכי נכון זה לתת לגוף לעשות את שלו בלי התערבויות, לחיצות בכל מיני מקומות בגוף וכאלו.

אני אישית לקחתי רופא פרטי כי הלידה הראשונה נתקעה בגלל ראש שלא עבר

והרגשתי שרק עם רופא צמוד כל הזמן ארגיש בטוחה לנסות לידה רגילה

ובאמת שוב נתקע הראש. והיה לא פשוט אבל ב"ה זה הצליח וילדתי 4 לידות רגילות (הלידות הבאות לא לקחתי ליווי ב"ה כנראה משהו התרחב באגן וכבר לא היו בעיות עם הראש) 

תכלס רופא פרטי יקר פי כמה

ואיןלי החזר מהסל.

ולא רוצה לידה בקרוב

אולי קיסרי ידידותי מתוכנן דוקא יהיה חויה מתקנת

כמה שויבק יהיה קסום

עדיין לידה זה לא נודע

מזה יש לי טראומה...

אל תלכי לקיסרי רק בגלל פחד. ממש חבל..

תמצאי מישהי שתתן לך בטחון, זה שווה הרבה מאד!! יותר מכסף שזה יעלה, אם צריך

וגם בסוף, זהניתוח בטן לכל דבר. לא טבעי ולא בריא לגוף בשום צורה. יכול לגרום לסיבוכים כמו הידבקויות ובעיות בצלקת (שיליה נעוצה, פתיחה של הצלקת וכו).

חותכים בניתוח את השרירים של הבטן שצריכים להחלים אחר כך. שונה מאוד מלידה שעם כמה שהיא קשה הגוף שלנו בנוי לה ויודע להחלים את עצמו מהר מאוד.

אני הכי בעד ניתוח קיסרי כשצריך ואני חושבת שזה מדהים שיש לנו את האופציה הזו היום שמצילה חיים של המון תינוקות ואמהות, אבל צריך לדעת שיש לזה השלכות רפואיות על הגוף.

והאמת שאם הסיבה היא חיסכון בכסף, אני מכירה שממספר מסויים של ניתוחים נשים הולכות בעיקר לרופאים פרטיים ואז זה יוצר כבר יקר הרבה יותר. 

עדיף עוד פעם וגינלית ולא קיסרי

שואלת ממה שהיה לי

היה לי החלמה קשה, והיה לי הדבקויות

שלא לדבר על הטראומה הנפשית

אז האם זה באמת עדיף על קיסרי?

בלי קרעים מיוחדים או עניין מיוחד

לרוב הרופאים כן ימליצו על לידה רגילה

ואם ממליצים על קיסרי זה בדכ כתוב במכתב שחרור

מבחינת טראומה נפשית הייתי הולכת לעיבוד לידה האמת..

לא היה המלצה לקיסרי

הייתי בעיבוד לידה, אבל זה לא מעלים את הטראומה, רק עוזר להתמודד איתה...

להמלצה ללדת בקיסרי

ככה שאם את שואלת רפואית כנראה שעדיין לידה רגילה עדיפה

(בסוגריים אגיד שרק לקרוא את כל רשימת הסיכונים שחותמים עליה לפני ניתוח גורם לחשוב פעמיים אפילו אם יש סיבה רפואית והמלצה לניתוח😅)

לק"י

ולא נשארתי עם טראומה נפשית ב"ה.

מניחה שזה תלוי גם באשה.

הפלוס הגדול מבחינתי בקיסרי, זה שלא סובלים מהצירים. (אם זה לא חירום).

ועדיין בחרתי ללדת בלידות רגילות, שב"ה עברו בטוב.

(כואב והכל, אבל לא טראומתי. אבל הקיסרי שלי היה הראשון. לא היה לפי לפניו ניסיון עם לידה רגילה).

לק"י

וקיסרי עלול להגביל במספר הלידות (למרות שהיום זה פחות ככה).

וזה ניתוח, בסוף זה פחות טוב לגוף.

ולמרות שאני לא אוהבת ללדת, כי צירים זה סיוט בשבילי. עדיין ללכת על ניתוח מיותר, עוד פחות קורץ לי.

(לידות רצופות, הפרש גדול ביניהן גם בגלל הטראומה מהלידה הראשונה וגם בגלל צרות אחרות)

הלידה הראשונה הייתה נוראית. אין לי שם אחר לזה. סיטואציה מחרידה מתחילתה ועד סופה. התנהלות בזיונית של הצוות וגם הוואקום שהיה בסוף היה בחוסר רגישות והתעללות אפילו. ממש ממש טראומטי ומזעזע וגם ההחלמה הפיזית הייתה קשה אבל ההחלמה הנפשית עד היום עדיין לא קל לי.

הלידה השניה כאילו התגלגלה בסופו של דבר באופן דומה לוואקום(שהיה אפילו פתאומי יחסית, הלידה התקדמה טוב ופתאום העוברית איבדה דופק והריצו לחדר ניתוח וברגע האחרון החליטו לנסות וואקום כי הפתיחה מלאה וב"ה הצליחו) והייתה עלולה להחוות דומה מבחינתי

אבל הצוות היה מדהים. אכפתי, קשוב, מסביר, תומך. אם בלידה הראשונה הצוות האשים אותי ואמר ש"את לא יודעת ללדת ובגללך העובר מאבד דופק!"(משפט מזעזע) בלידה השניה לא הפסיקו להגיד לי כמה אני טובה ואני מחליטה ולא יעשו כלום בלי שאדע מה קורה. באמת שהיה אחרת לגמרי ויצאתי מהלידה הזו הרבה הרבה פחות בטראומה. גם היו מדהימים ממש ובמחלקה הגיעו אלי הרופאים שיילדו אותי ועשו לי סדר בהשתלשלות העניינים וגם כמה ימים אחרי הלידה המיילדת התקשרה אלי ושוב.. ממש עשו לי סגירה והרגשתי בידיים נאמנות וזה עשה את כל ההבדל.

אפילו ההחלמה הפיזית הייתה טובה בהרבה ואני לגמרי זוקפת את זה לזכות המקום הנפשי (טוב נו וגם לעובדה שמי שתפרה אותי בלידה הראשונה עשתה עבודה רשלנית שהייתה צריכה הרבה טיפול אח"כ כולל תפירה מחדש 5 ימים אחרי לידה.....)

אגב עברתי גם ניתוח בטן, פשוט בהרבה מקיסרי, וכמה שההתאוששות מוואקום קשה, ההתאוששות מניתוח בטן קשה הרבה יותר בעיני...

כן הייתי עושה הכל להגיע לבית חולים עם צוות שהיולדת לנגד עיניו ולא ה"מקרה הרפואי", זה הבדל עצום. את הלידה השניה ילדתי במאיר והם היו מדהימים.

סליחה על החפירה! הצדקתי את הכניסה במיוחד לניק האנונימי מניחה שאפשר לזהות אותי בקלות אז אם זיהית אפשר להמשיך בפרטי אם תרגישי צורך..

דווקא היה לי צוות טוב

אבל לא עד כדי כך כמו שלך

מה גרם לך לרצות ללדת שוב רגיל למרות הטראומה?

שואלת כי אני לא יודעת אם את אומרת את זה מניסיון או מישהי פנטזיה שנוצרה סביב הקיסרי ואז יש לי מה לפרט.

ברור שיש נשים שמחליטות שעדיף להם ניתוח בעקבות לידות טראומטיות, זה חריג מאוד ולא סתם.

אחרי זה הייתה לי לידה, לידה ארוכה ולא קלה ועם מיליון סיבוכים והתערבויות, ועדיין ברגע שהלידה נגמרה הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב. לא היה מה להשוות בכלל. יכולתי להיות עם התינוק, די מהר יכולתי לשבת וללכת בקלות. הרגשתי ספורטאית ביחס למה שהיה אחרי הניתוח. בסוף לידה גם אם היא קשה, היא הרבההה יותר מותאמת לגוף.

לק"י

אחרי הניתוח. אבל כן כאב מאוד, בעיקר לקום. ראיתי כוכבים.

אבל ב"ה עד הברית כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.

לק"י

לטוב ולפחות טוב🤷‍♀️

אני ילדתי 3 פעמים בלידה רגילה, וב"ה ההתאוששות היתה הרבה יותר מהירה. פעם אחת היה לי קרע קטן, ופעמיים לא. ואני יולדת בשכיבה, אז זה לא שעשיתי משהו כדי לא להקרע.

צריך הרבה תפילות ושליחים טובים.

ועדיין מרגיש לי שהרבה פעמים נשים שעוברות לידה קשה מתייחסות לניתוח כאיזה פיתרון קל. וזה כל כך לא. במקרי קצה כן. מכירה מקרוב מישהי שאחרי שהיא כמעט מתה פעמיים בלידה היא נאלצה ללדת בלידה השלישית קיסרי מסיבה לא קשורה ומאז היא יולדת רק ככה, אבל זה חריג.

האופציה קיימת והגיונית, ואם תבקשי קיסרי יזרמו איתך, רק באתי לומר לך שזה לא פיתרון קסם אלא דופק את הגוף פשוט בצורה קצת אחרת.

לא רוצה להלחיץ, אבל לפני הניתוח חותמים על זה

לסיבוכים של הידבקויות, כריתת רחם, פגיעה באיברים פנימיים, איבוד כמות גדולה של דם, זיהומים

וודאי שבבסוף הסיכונים זניחים, אבל זה נכון גם בלידה

וההתאוששות לא קלה ( אצלי עוד היה יחסית סביר, אבל עדיין שבועיים של משככי כאבים סביב השעון ואחרי זה כאב לי כל פעם שהסתובבתי כמה דקות)

הכל סטטיסטי

לא ניסיתי לשכנע אבל שאלת מה הסיכונים מבחינה בריאותית אז עניתי

1. יש הגבלות בלידות הבאות כמו על זירוז, ואחרי 2 ניתוחים רק ניתוח.

2. יש צלקת

3. החלמה ממושכת (אבל גם לידה רגילה יכולה להביא החלמה ממושכת)

4. סיכונים של הניתוח עצמו (אבל גם בלידה יש סיכונים)

בעיניי ניתוח הוא כן פתרון למי שחוותה לידה טראומטיות ולמי שהצפי ללידה הבאה דומה (לדוגמא לידה קשה בגלל מבנה צר)

אבל גם ניתוח יכול ליצור טראומות בגלל סיבוכים שקיימים גם בו (הרדמה לא מספיק טובה/ זיהום בצלקת ועוד)

מסביב לשעון

והגעתי למיון מכאבים

שאחרי לידה שנייה טראומטית (וואקום) הלכה על קיסרי אלקטיבי באמת

היא אחות אם זה משנה. אבל לא מתכננת עוד ילדים למיטב הבנתי 

גם אחותי הלכה על קיסרי אלקטיבי (לידה שנייה אחרי שהראשונה היתה קיסרי כי לא הייתה ברירה אחרת) והיא מרוצה מההחלטה, אבל היו לה הידבקויות ואנדו' שנוצר אחרי הקיסרי והיא נאלצה לעבור ניתוח וסבלה מכאבים תקופה ארוכה לפני. לא מתכננת עוד ילדים כנל 

יש תופעות גם לקיסרי, ברור.  ויש החלמה של תקופה. 

אבל את תחליטי מה מתאים לך.  

שולחת חיבוק  

כמו שכתבתי, לידה טראומטית בראשונה

אחותי החליטה שהיא מעדיפה ככה כי זה מה שהיא מכירה תכלס. היא ליוותה את אחותי הגדולה בלידות שלה, אולי זה קשור ולא רצתה לחוות את כל הטוב הזה

רק מאירה למי שלא יודעת כי יצא לי לבדוק לאחרונה שחלק מקופות החולים מאפשרות שרפ של ניתוח קיסרי פרטי בסכום ממש נמוך

(ספציפית בדקתי במאוחדת שיא-700 שקל לניתוח פרטי ראשון ו850 לניתוחים הבאים)

ואז זה יוצא עלות נמוכה יותר מרופא פרטי ללידה

מסייגת שאני מניחה שזה רק אם יש הפניה מרופא כי יש סיבה לניתוח

לא לקחתי דולה.

עשיתי קורס רענון לידה ובגלל שהסיבה לקיסרי היתה עכוז לא המליצו לי בהכרח על דולה.

בלידות בהם משהו בלידה נתקע הבנתי שכדאי דולה.

הלכתי עם אמא שלי ובעלי וזה היה כל התמיכה הנפשית שהייתי צריכה.

ילדתי בעין כרם עם מילדות מדהימות!!! הן היו מאד קשובות ואני חושבת שגם אם הייתי לוקחת דולה לא היה בה צורך כל כך, הן תמכו בי פיזית ונפשית לאורך כל הדרך. ממליצה מאד מאד! 

בהריון בסיכון כל רופאה אמרה לי משהו אחר.

אחת הייתה ניר ת שאם לא אחד טבעי לחלוטין , לא יתנו זירוז

א

ממליצה על מאיר באיזור המרכז

ויבק

לא הרגשתי שהתיחסו אלי שונה

נתנו לי רק בהתחלה דף לחתום שזה באחריותי

לנסות ללדת לידה רגילה אחרי קיסרי וזהו

הלידה עצמה היתה ממש סבבה

הפתיחה התקדמה יחסית יפה

אבל הראש נתקע למעלה הרבה זמן

אחרי זמן מסוים התחילו לתת פיטוצין בעדינות

בגלל הקיסרי וב"ה לא היה צריך להוסיף כי הלידה התקדמה

וילדתי

מעבר לזה לא הרגשתי לחץ מהצוות

או דיבורים סביב זה

אציין שהלידה היתה בערך 5 שנים אחרי הקיסרי

אולי זה גם נתון משמעותי 

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר