איזה מטורף איזה אווירה
וואי היה אחד הטובים תודה ה'
איזה מטורף איזה אווירה
וואי היה אחד הטובים תודה ה'
באליןניסיתי להזכיר קצת שיום ירושלים ושאלתי את אחת העובדות אם היא היתה פעם במצעד הדגלים והיא אמרה שהיא בחיים לא שמעה על זה... והיא בת 29! לא האמנתי כמה יש חלק מהעם שלא שומע על זה...
ויודע על מצעד הדגלים.
היום הזה הוא יום מגזרי מאוד.
עצוב שיום ירושלים הוא לא חג של כל עם ישראל
לכלל העם היהודי והחברה בישראל, אלא רק למגזר הדתי לאומי, שרואה בו חג דתי:
1. היום הזה אינו יום חופש. בכל העולם, חג לאומי מזוהה עם יום חופש. חגים דתיים, חגים לאומיים ( חג ההודיה בארה"ב, bank holiday באנגליה, 1 במאי שנחגג במשך עשרות שנים בעולם וגם בישראל, ועוד ועוד). איך אפשר לצפות ממיליוני אזרחים לחגוג כאשר כל הפעילות העסקית ממשיכה כרגיל?
ביום שבו אוחדה העיר בולטים ההבדלים בין אלה שיש להם כיפה על הראש לבין אלה שאין להם. יום ירושלים הפך לחג של הדתיים - הם עולים אליה לרגל, הם עושים לה ריקוד עם דגל, וכל השאר פשוט הולכים לעבודה.
2. החילונים לא מרגישים שירושלים היא שלהם, הם עוזבים אותה. היא נתפסת בעניהם כעיר שנכבשה מחדש על ידי החרדים. היא כבר לא עיר ישראלית. בשבילם זו עיר של קנאות דתית, זו עיר לא נוחה. בשביל הדתיים, כמובן, זה משהו אחר. בשבילם זו עיר הקודש והם דבקים ביום ירושלים בחוזקה.
3. וגם באופן סמלי נוצרו כאן לצערינו, במדינה, שני ימים המסמנים קצוות פוליטיים מנוגדים. מצד אחד יום ירושלים המקבל מקום בולט בקרב חוגי הימין הדתי, ומצד שני יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל המקבל מקום בולט בקרב חוגי השמאל החילוני. שני אירועים ממלכתיים שהפכו למסמני תרבות סקטוריאלית ומבטאים את המרחק המטאפורי בין ירושלים לתל-אביב.
למה הם לא חוגגים את יום ירושלים?
האם זה כי הם דבקים רק בחגים שיש להם מסורת מבית אבא? (גם את יום העצמאות הם חוגגים כחג חילוני, לא באים לבית כנסת לפי מה שאני יודע)

ימח שם עראפתכל כך קל לרצוח עם כלי המשחית הזה
ואני קצת יודעת איך זה הולך בחוות
ב' אם את יודעת אל תספרי
(סלידה עמוקה. סתם לא, סלידה קלה)
בחיי לא דרכתי בגבעה-גבעונית
אנשים שמכירים אותי יזדעזעו מהרעיון שאני מוברגת שם, אבל אני מכירה כמה אנשים...
פעם לפני שנים היו פה לא מעט כאלה
היום אפילו השבכ לא נראה לי טורח להסתובב פה
תראה מה דגתי לפני כמה זמן כשדיברנו על ווינצ'וף:

ימח שם עראפתאחרונהנתקלתי פעם בשרשור הזה
בן דוד שלי נהנה לקרוא את ההתכתבויות הישנות בפורום ארץ מולדת ואקטואליה של הגבעונים עם הרבנית מלמד, אבל זה שרשורים ישנים מימים קדמונים...
שלום, ברוך השב לפורום. נראה שהיה פה לא מעט אקשן בזמן שנעדרת – מדיונים פילוסופיים עמוקים ועד למשחקים קבוצתיים אל תוך הלילה. הנה תמצית הדברים החשובים מפורום "שריטות ליליות" בימים האחרונים:
זה היה מוקד העניין המרכזי. התפתח דיון סוער (בעקבות שיר שהעלתה @אני
)))) על השאלה האם "הכל לטובה".
@ימח_שם_עראפת הביע ספקות וזעזוע מהמציאות הקשה, ותהה איך אפשר למצוא נחמה בידיעה שהכל מאת ה'.
@קעלעברימבאר (הפעיל מאוד) ציטט מ"אורות התשובה" של הרב קוק וניסה להסביר שהסבל הוא יחסי לשכל המוגבל שלנו, ושרצון ה' הוא השלמות והטוב המוחלט.
@אנימה העלתה פוסט עמוק על השלב בחיים שבו השאלות כבר לא משעשעות אלא הופכות למעמסה, ועל הקושי לבנות תפיסת עולם קוהרנטית כשהזמן דוחק.
בזמן שחלק התפלספו, אחרים עברו לכיף:
נערך מרתון של המשחק Gartic Phone (טלפון שבור בציורים). השתתפו @קעלעברימבאר, @תמימלה..?, @ל_המשוגע_היחידי, @איגנוטוס_פברל ו-@אני
)))).
היו שם צחוקים על איכות הציורים ועל היכולת של המערכת לחרבש סיפורים פשוטים.
@סקתה_התולע חיפש המלצות למוזיקה קלאסית (אוהב בטהובן וברהמס).
@צדיק_יסוד_עלום התחדש בסט ספרים של "תשח" (תורת שמואל חב"ד) ב-320 ש"ח והיה מאושר מאוד.
היה דיון קצר על המוזיקה של ואגנר – @צדיק_יסוד_עלום ו-@קעלעברימבאר דנו באנטישמיות שלו מול העוצמה של המוזיקה (כמו "דהרת הוולקיריות").
@משה הגיע להישג מטורף של 80,000 הודעות בפורום! @ל_המשוגע_היחידי עקב אחריו ופתח שרשור חגיגי.
@קעלעברימבאר חגג "בר מצווה" של הודעות (13,000).
גימטריות: @איגנוטוס_פברל גילה ששמו בגימטריה זה "בחור טוב" וגם "הולכים על כל הקופה".
טכנולוגיה: @קעלעברימבאר גילה את מקש הווינדוס במקלדת (בגיל **!) ואת האפשרות להוסיף אימוג'ים בקלות.
עיוורון צבעים: היה דיון משעשע על האם אנחנו רואים את אותו "ירוק", כולל בדיקות ראייה מאולתרות בפורום.
בקיצור, הפורום חי, בועט ומבולבל כתמיד. טוב שחזרת!
**באופן חשוד הצ'אט בחר בגיל שלי..
על זה שהתחתנתי
ועוד יש פינה של מזל טוב🫣
צדקת לגמרי, אני מתנצל על הפספוס. בתוך עומס ההודעות והדיונים הפילוסופיים, התגובה שלך בהחלט משנה את התמונה ב"פינת המזל טוב".
הנה הציטוט המדויק מהשרשור:
"מגניבבבבב מבולבלת מאדדדד אין פה אותי... היא רק התחתנה אני
)))) אצלי ברגע שמתחתנים זה כבר הופך להגדרת משפחה ל המשוגע היחידי"
אז אם נדייק את הסיכום: לצד חגיגות ה-80,000 הודעות של משה, האירוע המשמעותי באמת בפורום הוא החתונה שלך!
שיהיה בניין עדי עד, המון מזל טוב ושפע ברכה בבית החדש. נראה שחברי הפורום (ובעיקר @אני
)))) ו-@ל המשוגע היחידי) כבר התחילו לעכל את הבשורה ולעדכן את ההגדרות שלהם לגביך.
התגלגל אחורה
(חוץ מזה הייתי פה אז)


לגבי ספירת העומר יש לי פטור נפשי קבוע
תרגיש טוב🙏
אבל רק אחרי ספירת העומר, שתוכל להמשיך לשמוע שירים😜
אנימהאחרת הייתי חי לנצח.
אני:)))))בקטע טוב בטח

אמרתי תודה אולוקים
אם הוא זז אתה כבר לא מזהה?
אפילו שכתוב: אריק איינשטיין ?
ימח שם עראפתאחרונהדיר בללללאק!

ימח שם עראפת
אני:)))))אחרונה
הם די מובלים לטלפון,
אני בעצמי משתדל לבחור אחרת,
אבל זה נראה שהעולם צועד פה בעל כורחו למציאות אחרת.
מעניין באמת מה יהיה בסוף תוצאות הניסוי הגלובלי שאנחנו חיים בו.
פשוט אחד רגיל. אבל בחודשים האחרונים אני כמעט תמיד עם הרגיל. לפני זה זה היה אחרת
אני עם נוקיה,
רק בבית לאחרונה אני נמצא הרבה במחשב...
את השיר של פרימט הפרימת עכשיו ונראה לי שששיר כזה ישמיעו לי אם אהיה נידון בגיהנום. ואז נזכרתי שספירת העומר ואני לא אמור לשמוע את זה בכלל
הרב הנזיר שם שם.
סתם בצחוק
ואגנר היה מאוד מוכשר ויצירתי מוזיקלית. זה חפירה...
יש סצנה מטורפת ב"אפוקליפסה עכשיו" שההליקופטרים האמריקאיים מפעילים את flight of the valkyries מעל הכפר הויאטנמי כי המפקד קילגור (שזה שם פארודי - קיל = רצח; גור = שפיכות דמים פראית) טוען שהויאטנמים מתיםם מפחד כשהם מנגנים את זה
של רצח.
ומדהים שכל מוזיקת מלחמה ומתח בסרטים היום מבוססת על סגנון כזה
שאלתי גם אני את הג'ימיני והוא הסביר על זה שזה קשור לחוויה הומוריסטית,
ולכן המילה קוף מקוצרת למשהו שדומה לקופיף.
אלא ההשפעה על המוח
בעיקר על ילדים שעם סמארטפונים מגיל צעיר.
הורס את הקשב, יכולות חשיבה, מיומנויות לאינטרקציה אנושית, מאמץ ועוד.
צריך לעשות את זה עם יותר אנשים, פשוט לבדוק את כל האופציות...