ריחוק..מתפללת10

הלוואי ויהיה לכן מילים טובות עבורי..

פתחתי משתמש חדש כי אני נבוכה לכתוב מהניק הרגיל ושיזהו אותי. רוצה להניח את זה פה בתפילה שיהיו פה כיווני מחשבה שיפתחו לי את הלב..

רקע עליי

נשואים עשור, כשהתחתנו שקלתי 70 קילו בערך ובעלי אהב אותי ככה (הוא ממש רצה להתחתן. מההתחלה. ולי לקח קצת זמן) לאורך השנים ב'ה עליתי לא מעט... שוקלת היום סביב ה100. לא הכי אוהבת את זה, הייתי שמחה לשקול פחות אבל באמת מקבלת את זה שזה מה יש. ב'ה זכינו לכמה לידות. ושנה וחצי מילואים זה יותר קשה לי להחזיק תזונה בריאה. וגם בלי תירוצים בכנות אין לי הרבה מוטיבציה להתעסק בזה ויותר נוח לי לאכול מה שבאלי מתי שבאלי.. מה נעשה.

אז משתדלת לקנות בגדים יפים ומחמיאים ולהשקיע במטפחת דוחה למיתשהו את הלאכול בצורה בריאה.

כל השנים הרגשתי שבעלי ממש אוהב אותי ככה ומקבל את זה ואם הייתי אומרת שבאלי לאכול בריא הוא היה מתגייס לעזור לי (לשמור על הילדים ואצא להליכה.. לחתוך בשבילי ירקות..) אבל ממש בכיף ובלי לחץ, בלי לשדר שמפריע לו איך שאני נראית.

אוקי עד כאן הרקע.

ועוד משהו

מאז הנישואים הדינמיקה היא ''אני רוצה יותר''.. התסכול סביב זה מתפרץ אצלי כל כמה חודשים. שהוא לא שם לב לרמזים ולא נענה לזה ואני רוצה שנהיה ביחד יותר פעמים ולא רק נגיד פעם בשבוע-שבוע וחצי (אני קצת מתביישת לכתוב את זה כי אני יודעת ממה שאני קוראת שיש בנות שזה מספיק להן ואפילו יותר מידי. אבל באמת זה בא מרצון להיות קרובים ולשמוח אחד בשני).

ועכשיו לנקודה.

בסוף שבוע שעבר נפתח ביני ובין בעלי איזה דיבור, התחיל מזה שאני רציתי שנהיה ביחד והוא לא היה בקטע ואז יום אחרי זה אמרתי לו שהתבאסתי מזה שהוא לא היה בעניין.  

ואז הוא שאל אותי אם אפשר להגיד משהו - ביקורת מהלב מה שנקרא.. אבל הוא לא רוצה כי אני אעשה סצנה ואפגע ממנו (סצנה מבחינתו זה - שאני אעלב, ובעיקר שאני אלך עם זה כמה ימים ונהיה מרוחקים והוא באמת לא רוצה את זה )

אמרתי לו שיגיד ואני רוצה לשמוע. ולא אעשה סצנה. זה חשוב לי לשמוע....

טוב הוא די הנחית עליי פצצה האמת...

הוא אמר תקשיבי אני מקבל את מה שאת אומרת, לא שמתי לב שהיית בעניין סליחה, וכו'. אבל תשימי לב שהרבה פעמים את רוצה יותר ואת לוחצת עליי שיהיה לי יותר חשק. אם את רוצה שזה יקרה אז לדעתי צריך שלושה דברים. והוא אמר שני דברים חיצוניים, לבוש מסוים, והתנהלות מסוימת, שוואלה סבבה.

ודבר השלישי הוא אמר.. תקשיבי אם בא לך להרזות זה גם יתרום לחשק.


אתן בטח מבינות שזה היה בוקס בבטן המשפט הזה...

הוא ניסה להגיד בעדינות ולא להעליב אבל זה היה ממש קשה לשמוע את זה. אמרתי לו קצת שככה זה ואני באמת אשתדל אבל שלא יצפה שאני ארד עכשיו שלושים קילו כי באמת אין סיכוי. ואני אוהבת את הגוף שלי למרות שזה מבאס אותי העודף משקל.. והוא אמר משפט כמו ' כן זה נחמד אבל זה לא מושך.. אין מה לעשות, ככה זה גברים... ואם את לא מבינה את זה את פשוט מדחיקה'

עכשיו שתבינו

בעלי סופר דוס, צדיק, ירא שמיים, מידות טובות, עדין, רגיש.. ככה כשזה כתוב זה נשמע נורא אבל הוא באמת ניסה להגיד בעדינות.

היה לי נורא קשה לשמוע את זה. ממש.

ואחכ שיתפתי אותו בקושי, תשמע אני יודעת שאמרתי שלא אעשה סצנה ותודה שאמרת אבל....

דיברנו עוד קצת בשבת, והוא ממש התנצל

אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע אז אם את רוצה לדבר ליצר הרע שלו אז זה מה שהוא אמר לי. אבל חשוב לו שאני אדע שהוא נמשך אליי ורוצה אותי ואוהב אותי ומעריך אותי וכו' וכו'..  שזה היה טוב לשמוע את זה.

אבל, ויש אבל גדול


תקשיבו אני מרגישה שאני לא מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות. פשוט לא מסוגלת

כאילו זה נחמד שאתה מתנצל והכל אבל יש פה איזה סדק שניפער לתמיד... אשכרה אתה לא רוצה את הגוף שלי? אז לא, עזוב, לא צריך.. לא מסוגלת..

בוא ממש התנצל, אמר לי זה לא מה שאני חושב ובאלי להאמין לו, אבל בגוף יש לי מחסום מטורף.

פתאום אני לא יכולה שהוא יראה אותי עם מגבת יוצאת המקלחת... או ללבוש פיג'מה קצרה לידו. עברתי לכותנות ארוכות... מין תחושה של - תיקח מרחק מהגוף שלי, עזוב..

כן קצת אמרתי לו משהו על בוא נעשה הפסקה מייחסי אישות לאיזה חודש. נרגע טיפה. הוא נלחץ קצת.. ואמרתי לו משהו על זה שזה שרט אותי הדיבור הזה אז הוא ממש ביקש ממני, די, תמחקי את זה..

הוא באמת מנסה להיות בסדר והתנצל, וזה גם קצת אחריותי, הבטחתי לא לעשות מזה סיפור.

אבל כל זה לא עוזר

אני מרגישה שהגוף שלי בהתנגדות מטורפת

אמירה של לא רוצה לא צריך.. ביי..


אוף מבינות אותי קצת?

אני ככ לא יודעת איך להמשיך מפה ...

כואב לי. משתדלת להוריד במשקל אבל בנחת ולא בשנאה עצמית. לא רוצה להכאיב לבעלי ולא להכאיב לי. נוצר ריחוק בינינו משתדלים למלא במילים אבל ברור שיש פיל בחדר.


עצות?...

בורחת חזרה לניק המקורי שלי

תודה רבה על המקום לפרוק

וואו. קודם כל חיבוק ענק!!!! קצת אזלו לי המילים.אמהלה

אנסה בכ"א כי ממש כואב לי איתך.

נראה לי הנקודה פה- שהוא קשר את נושא המשקל למשיכה.

וזה ערער לך ובצדק את כל היחסים בינכם.

ראשית- את ממש לא צריכה להרגיש אשמה כי הבטחת שלא תעשי מזה סיפור. זה אפילו קצת לא פייר מצדו לבקש ממך את זה.

הוא הפיל עלייך פצצה. מותר לך בהחלט לכאוב ולהתפרק.

שנית- אני חושבת שכדאי לכם לעשות רגע עצירה וללכת להתייעץ

אתם אחרי מילואים שזה כבר מערער מאד

וזה נושא שעלול לצוף ולעלות שוב ושוב

נראה לי שכדאי לכם ללכת לכמה פגשים מקצועיים....

חיבוק ענק

ואני מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה. כי אני דברתי רק מהלב. היא המקצוענית שלנו

תודה רבה יקרה על התיוגנגמרו לי השמות

ועל המילים הטובות ❤

עניתי למטה 🙏

חיבוק!מכחול
קראתי, וזה נשמע כואב ממש, ואני לא יודעת מה להציע ♥️


רק רוצה להגיד שאתם נשמעים זוג מדהים ממש! כן כן הרבה אהבה, כל כך הרבה התחשבות, דיבור אמיתי וכמה, התנצלויות, זכיתם ממש! ואני בטוחה שתצליחו לצמוח גם מזה ולהרגיש שוב קרובים ממש!

מצטרפת לכל מילה. וחיבוק גם ממניירושלמית במקור
קראתי כל מה שכתבת. שמתי לב לכל מילהנפש חיה.

אני רוצה רק לכתוב


שאין כמוך בעולם.


את איכותית!

ואף דבר לא ישנה את זה.  נקודה.


🌷💮🌷💮🌷💮🌷

נשמות אתן.. תודה!!מתפללת10
@אמהלה, @מכחול, @נפש חיה. המילים שלכן יקרות לי והחיבוק נותן לי כוח!
חייבת לומרמולהבולה

הזדהיתי איתך מאוד. בהכל

אמנם בעלי לא אמר זאת בפירוש אך ברור לי שהיה רוצה אותי רזה הרבה יותר.

חטובה יותר...

יותר מזה ברור לי שאם היה יודע שאגיע למשקל כזה לא היה מתחתן איתי בכלל. הוא בא מבית של מקלות.... וזה קצת רודף אותי באופן אישי אך לא מעזה לומר מילה.

אין לי מילים

רק הזדהות וחיבוק גדול 🫂🫂🫂

איזה קשה זה… איך אנחנו הנשיםחמדמדה

רגישות לדימוי גוף שלנו…

וואו ממש חיבוק לך❤️❤️


תזכרי שזה משקל שעלה מהריונות ולידות והחיים

ככה זה

אנחנו דינאמיים



מוסיפה נקודה שאם לא באלך תזרקי לפח, את אלופה בכל מקרה ואני באמת חושבת שרק מצידך זה יעבוד, וזכותך להחליט להתחיל תהליך מתי שנכון לך

אני התחתנתי עם גבר יחסית גדול

והוא עלה בערך 40 קג ב4 שנים שאנחנו נשואים

וזה מפריע לי גם…

אני משוגעת עליו וואו באמת שכן! מאוהבת בו הוא החמצן שלי! ואנחנו גם ברוך ה' נמשכים וזה

ויחד עם זה, וואלה זה מפריע לי… וכן זה ניכר מאוד…

אז באה לשקף שגם אם זה מפריע לו קצת- זה באמת באמת לא סותר אהבה גדולה ועצומה שגם לפעמים גוברת על זה שמפריע חיצונית משו קצת

חשתי צורך לשים פה את הצד השני, אבל באמת תזרקי אם לא עשיתי טוב❤️

סם רוצה לומר על הז משהושם-קוד

ש...גם בעלי מהחתונה השמין (גם אני🫢🫢 אבל לא מאוכל רק מההריונות)

ונהיתה לו קרחת ברוב הראש..

ובעקרון זה דברים שמבאסים אותי

במיוחד הקרחת שבהחלט אפילו לא מסוגלת לגעת לו בראש🫢 לא יודעת להסביר


אז אני פשוט לא


אבללל

זה לא באמת אומר שלא נמשכים או לא אוהבים או לא רוצים

לא יודעת להסביר


זה לא מעודד אני יודעת אבל כן יכולה להבין למה היתי מעדיפה אחרת ובכל אזת אני שמחה בו כמו שהוא

וזה לא סותר


אבל באמת -לפותחת-כתבת כל כך נוגע..

ובאמת מרגישה את הכאב שלך

הז כל כך רגיש וקשה לשמוע כאלה מילים

בלב לשנו יש לנו צורך שיקבלו אותנו כמו שאנחנו ויאהבו אותנו פשוט ככה וזה מובם והכי מה שמגיע לנו


לי קרה אותו הדבר אבל לא על הגוף

על כמה תכונות בי ,יותר נכון- חסרונות לשי ששנים שיתפתי אותו שזה מבאס אותי שאני כזאת..וכל כך מנסה לתקן את זה..ובלב תמיד האמנתי שהוא 4ואה את זה אחרת..הוא קם אמר את זה וחיזק אותי

עד שיום אחד התברר לי שלא..שגם הוא מבחינתו היה מבואס 'אני כזאת וזה היה לו קשה ושהיה שיפוטי כלפי בלב ורק פחד לומר

זה באמת חתך לי את הלב בסכין

ל3ח לי הרבה זמן לבנות אמון מחדש


אז סתם באמת פשוט חיבוק

אל תתני לבהלה ולעלבון לצייר שזה תמיד יהיה כך ושאין סיכוי

לאט לאט הלב מקבל כח ורפואה

אל תחסמי מגע ואל תנתקי את הגשר

עכשיו תמצאי את המקום לתת ללב להרגי שולכאוב -אולי ללכת לטיפול לפרוק את כל העלבון

ולאט לאט תבנו ביחד אמון וקרבה מחודשת

נשמע ששניכם אוהבים וטובים אז זה אפשרי 

זה מה שאמרתיחמדמדה

זה כן מבאס אותי

וכן קצת גם לא נעים לי שאין כלכך הרבה חנויות בארץ שאפשר לקנות לו בגדים והכל צריך להזמין מחול או לחפש את ההכי גדול בחנות

אבל עדיים אני נמשכת אליו ורוצה בו

יואוו נשמה תודה.......מתפללת10

גם לך... באמת

תודה על ההכלה ועל נשיתןף ועל זה שאת מזכירה לי לא להבהל מהמרחק

תודה מותק שלי! כן זה חשוב לי לשמועמתפללת10

כי זה מה שהוא אומר בעצם,

אני הכי אוהב וגם נמשך למרות שמפריע לו (הוא תיקן את עצמו אחרי שאמר לי שלא.. זה חשוב לו ממש שאני אדע את זה... אבל את יודעת, דווקא זה שאת אומרת לי את זה כאישה זה יותר חזק לי. כי עליו כגבר אני אומרת, בסדר גבר .. נמשך פיזיולוגית. אבל אם כאישה אומרת לי וואלה יש משיכה למרות שמפריע לך איך שהוא נראה, זה מיישב לי משהו בנפש דווקא. מחזק את זה שהוא צודק) תודה @חמדמדה ממש הרגעת אצלי משהו, זה טוב לי לשמוע את זה. תודה רבה לך ששיתפת. 

שמחה שעזרתי❤️❤️חמדמדה
מצטרפתשירה_11

לכל מילה

מאוהבת בבעלי הוא חד משמעית הגבר של חיי ואני נמשכת אליו

אבל זה ממש לא סותר שהעשרות קלוגרמעם שהוא הוסיף לעצמו מפריעים לי

מצטרפת גם כןאנונימית בהו"ל

בעלי ממש ממש  רזה לפני החתונה הוא היה מתאמן ועם שרירים וזה פיצה על הרזון. אבל עכשיו חמש שנים אחרי הוא לא מתאמן ולא כלום ונשאר רק מקלון כזה רזה.

ועדייןןן ממש שמתי לב שהכל תלוי בזוגיות שלנו בכללי ובהענקה ואהבה אחד לשני, באמת שעדיין אני נמשכת אליו אוהבת אותו מאוד למרות שהרזון  מציק לי ומלכתחילה יכולה להגיד שהייתי מעדיפה שיהיה לו מבנה גוף אחר.


משתדלת לא לתת לזה יותר מידי במה ומקום ולהנות ממה שיש . זה חלק מהעבודה הזוגית בעיני, הגוף נתון לשינויים אלו החיים. 

חיבוק גדול גדולבאתי מפעם

אני שוקלת הרבה פחות מזה ועדיין בעלי רמז לי די בבירור שכדאי להרזות קצת ואני אוכלת סרטים, מצד שני אני ממש יכולה להבין אותו, ברור לי שאני ארזה אני אהיה פי מליון נראית יותר טוב, זה לא מחמיא לי סנטר כפול 😭 ומצד שני להיות בדיאטה, אין . לי. כח. פשוט אין לי כח לזה. ממש באמלי לאסוף את עצמי ויאחחה, אני בטוחה שגם אני יאהב את עצמי יותר, אבל מאוד מאוד מערער לשמוע את זה מבעל. תנסי אולי לחשוב אם זה היה הפוך, את מעוניינת שבעלך יוריד את הכרס הגדולה שצמחה לו עם השנים, איך היית רוצה שהוא יגיב? תנסי לא לקחת את זה למקום של 'הוא לא נמשך אליי יותר', אלא, היה יותר נחמד אם...

חיבוק גדול, זה מטלטל בטירוף. 

זהoo

פוגע ומבאס לקבל ביקורת (באופן כללי ובמיוחד) על מראה ועל דבר שקשה מאד לשנות

זה מצד אחד


מהצד השני

הגיוני שחסרונות של בן/ בת הזוג מורידים מהמשיכה אליו


לא לכל דבר יש פתרון

כולנו בעלי חסרונות

ויש חסרונות שקשה להתעלם מהם וזה עלול לפגוע במשיכה

איך הכאב שלך מובןרקלתשוהנ

ואיך היחסים ביניכם בין המילים נשמעים כל כך מקסימים 

שאני מצטרפת לזה שאתם בטוח תצמחו מזה

 

כתבת שמאז תחילת הנישואין יש פער בחשק ביניכם, שזה דבר נפוץ והגיוני.

השאלה מה היחס בין זה לבין 3 הדברים שבעלך אמר לך.

יכול להיות שהפער הזה מקשה עליו, והוא מנסה למצוא סיבה ללמה הוא קיים ותולה את זה בדברים אחרים? אולי הדיבור ביניכם או התחושה שלו עם עצמו זה שזה לא תקין שהוא לא רוצה?

זה מאד קשה להיות בצד שרוצה יותר ומקבל דחיה. אבל זה גם מאד קשה להיות בצד שצריך לדחות או לפגוע בטעות באהובת ליבו.

 

ועוד דבר

זה באמת מאד פוגע

אבל אני חושבת שאם תבחני את עצמך תגלי גם על עצמך ועל היחס שלך אליו שאפשר להחזיק את שני הדברים ביחד למרות שזה נראה סותר:

מצד אחד לאהוב אהבה עמוקה (בטח אחרי עשור!), ולהימשך פיזית מתוך האהבה העמוקה הזאת, ולאהוב את הגוף של בן הזוג פשוט כי הוא שלו.

ומצד שני, ובלי לפגוע בצד הראשון, ובלי שהמשיכה תלויה בזה, יש תמיד דברים שהיו יכולים למשוך אותך יותר. למשל כן זקן לא זקן, ועוד ועוד. ואם תהיי כנה עם עצמך תמצאי אותם גם בך.

ולכן נראה כל כך הגיוני שהוא רוצה לקחת את דבריו חזרה. כי אולי הוא היה שמח אם היית מורידה כמה קילואים, כמו שאת היית אולי שמחה אם הוא היה מעלה קצת קילו במסת שריר (המצאה שלי כמובן) או כל דבר אחר, אבל זה כל כך לא שווה לו את הפגיעה שהוא פגע בך, וזה רחוק בהרבה ממה שהוא התכוון, והוא ממש מתחרט שעכשיו את מרגישה כאילו המשיכה שלו אלייך תלויה בזה. ואין לו איך לשכנע אותך שזה באמת באמת ככה. 

 

ודבר אחרון

אחרי שתתייצבו מהערעור הזה

יש לך זהב ביד, היכולת להתייחס לגוף שלך ולשינויים בו בצורה חומלת ומכבדת, ולא להסכים לעשות שינוי שנובע משנאה עצמית אלא מאהבה וכבוד - זה זהב.

אני חושבת שבסוף אחד מגורמי המשיכה הכי חזקים זה היחס של האדם לעצמו ולגוף שלו. 

 

 

עושה בשביל בעלי בשמחה*אורחת

איך הרמבם כותב? "מהלכת בתאוות לבו, ומרחקת כל מה שישנא".

זה לא צריך לבוא מתוך שנאת הגוף שלך או משהו דומה.

האם אי אפשר לבוא פשוט ממקום של לשמח את בעלך? בעלי אוהב צבע מסוים של בגדים, סגנון מסוים של מטפחות, מאכלים מסויימים שמבקש ממני לא לאכול. אם זה בא לי בטוב, אני עושה בשמחה.

וכן, אני גם משתדלת לאכול פחות, עבורו.

כמובן שהוא מצידו צריך להשתדל לאהוב ללא התנאים הללו.

אני מצידי מנסה לשמח אותו במה שאני יכולה.

זה יכול להיות קו מאוד עדין בין ריצוי ממקום לא בריאהמקורית

של האישה, או מקום שולט של הגבר בפרטים שאינם חשובים בכלל ל-מהלכת בתאוות לבו.

 

 

נכון,*אורחת

כמובן שזה משנה מאיפה בנפש זה בא.

אבל מרוב פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי,

לפעמים מתעלמים מזה שאפשר פשוט לשמח את הבעל, וזה בסדר.

וגם,*אורחת
אי אפשר בדור הזה של חיצוניות להגדיר משקל כ"פרטים" ש"אינם חשובים כלל"
דווקא לא דיברתי על המשקל כמשו שאינו חשוב בכללהמקורית

אלא על זה שכתבת שבעלך מתערב ואומר לך מה לאכול ומה לא לאכול (לא כתבתי על מה מדובר שציינתי את זה)

בעיניי זה פרטים קטנים שאינם חשובים כלל וממש לא עניינו. זה בסדר אם טוב לך ככה, אבל אם היו יורדים לי ככה לחיים באיצטלה של תשמחי אותי - זה היה מאוד מפריע לי ובעיניי לפחות זה לא תקין  

אני חושבת שהכוונה מבחינת ריח למשלדרשתי קרבתךך

נגיד בצל, שום , דברים עם ריח וטעם חזק לא מתאים לאכול כל כך לפני זמן של קרבה .. ככה אני מבינה מההודעה

כמובן שזה לא אומר לא לאכול בכלל אבל יש זמנים שפחות מתאים 

כשמותרים, כל הזמן הוא פוטנציאלי לקרבההמקורית

עם דגש על קרבה של הבל פה

אפשר לבקש לצחצח שיניים אם זה מפריע מן הסתם. אני רוצה להאמין (מקווה כאילו) שרוב ככל האנשים שסיימו לאכול בצל או שום או פרוסה עם טונה ואריסה לא ייגשו לבן הזוג לתת לו נשיקה😅


 

אבל עצם הבקשה פחות לגיטימית. בעיניי לפחות.

אני בכל אופן לא מבקשת דברים כאלה ומקווה שלא יבקשו ממני. 

(בשולי הדברים: זה לא קצת סותר? להיענות לרצוןירושלמית במקור

או לגחמה, שמגיעים מ"הדור הזה של החיצוניות",

אבל לא ל"פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי"? שהוא גם תוצאת הדור הזה...? בעיני, משני החלקים צריך קצת להיזהר וקצת להשתמש... פשוט קראתי את שתי ההודעות שלך ברצף והרגשתי מצחיק. מה דעתך?)

צודקת,*אורחת

נקודה מעניינת, אחשוב על זה.

על כל פנים:  אין לי שליטה במה בעלי תופס כ"יפה", זו עבודה שלו.

יש לי שליטה בעצמי, אם אני מקדשת את האיניבידואליזם שלי, או מוכנה בשמחה לבוא לקראתו, דברים שמשמחים אותו.

(רלבנטי בעיקר בחינוך הדור הבא. גם בנים וגם בנות)ירושלמית במקור
וואי סורי אבל המשפטממצולות

משתדלת לאכול פחות עבורו נשמע לי פשוט זוועה

גם אם בעלי היה ממש משמין

בחיים לא הייתי רוצה שהוא ימנע מעצמו אוכל בשבילי

לאכול יותר בריא כן לעשות יותר כושר סבבה

אבל לאכול פחות ולהישאר רעבה רק בשבילו?

מוערך מאוד בעיניישוקולד פרה.

פשוט זה מאוד תלוי איך הבעל מציג את זה לאשתו.

אם הוא חושק בה בטירוף בכל מקרה, והוא ישמח ש... אז זה הרבה יותר קל לבוא לכיוונו.

אבל אם הוא לא מראה לה שהוא חושק בה, אז הכאב והצער מונעים מהאישה לרצות להשתנות. היא בעצם מרגישה שזה או להיות היא עצמה או להתיישר לפי הרצון שלו, כדי שלא להרגיש את הצער הזה

 

שולחת חיבוק המקורית

נשמע שנפצעת. שכואב לך. ובפצע צריך לטפל, לא להתעלם ממנו.

גם אם תרדי במשקל והוא ישמח בזה מאוד זה לא יעזור, כי הפצע הוא בשבר של התפיסה של בעלך אותך בעינייך, שהשתנתה. שאולי חלילה המשיכה שלו תלויה בנראות שלך. . הגיוני שאת מרוחקת. זו באמת פצצה.

 

אני חושבת שבעלך צודק במשפט אחד שהוא אמר.. מצד היצר, אישה רזה שנראית טוב יכולה לגרות גבר. חד משמעית. אבל זו לא חכמה. זה הברור מאליו.

החכמה היא להימשך לאותה אישה שנים, על אף השינויים.

ואני חושבת שהדבר הזה לא ייתכן ללא עבודה. גם בגלל המילואים וגם בגלל הפער המיני ביניכם, הייתי שוקלת ייעוץ טוב.

 

ועצה נוספת, אם יורשה לי - פעם הבאה, אל תסכימי לקבל שום ביקורת. בביקורת אין שום טוב והיא לא בונה כלום. לרוב היא מועברת בצורה כזו שיש בה נימה של שיפוטיות, והרבה פעמים היא נאמרת בכלל כמגננה 

 

 

 

את נשמעת כזאת מהממתשמחה כפרוייקט

חיבוק גדול יקירה!

גם אצלי יש גלים כאלו שלא בא לי קירבה פיזית

תמיד היה לי חזה קטן והוא רק הלך והתכווץ עם הלידות

וכן זה מעיק עליי!

אמנם בעלי לא אמר משהו

אבל ברור לי שהוא כבר לא הילד התמים שהיה כשהכרנו.

התחתנו שני ילדים דוסים

גדלנו והוא קצת ראה עולם מאז

אני רואה את זה גם בחיי האישות, נפתח לו תיאבון מסוים ובכללי הוא טיפוס חם…

אז האמת שלא משנה מה יגידו לי.. תאהבי את עצמך, העיקר האופי, זה קשר עמוק יותר ובלה בלה בלה.

חזה שטוח זה לא נשי בכלל. וגברים אוהבים חזה נקודה.

זה יישמע רדוד אבל לי לפחות ההיפך נשמע יותר כמו התכחשות.

והאמת שלפעמים אני חושבת לעצמי שהלוואיי שהייתי שמנה אבל עם חזה קצת נוכח. כי שומן לא קריטי בעיניי כשחסר לי סמל הנשיות וברור לי במליון אחוז שזה מציק לבעלי. (והראיה שבתחילת ההנקה כשיש קצת יותר נוכחות הוא עף עליי בקטע אחר וזה עוד יותר צובט)

אז יש ימים שאני מרגישה מאכזבת

ויש כאלו שאני מתאבדת מקנאה

ולא מבינה למה רק לי חסר האיבר היפה הזה שילדות ברחוב מתהדרות בו

ויש ימים שאני נרגעת וסך הכל טוב לי ושמח.

בקיצור

כנראה שלכל אחת תסביך משלה

ויש כאן עבודה לעשות

אז רק תדעי שאני מבינה ומחבקת

וחוץ מזה אין לי פתרונות

כל כך מזדהה איתךטרכיאדה

רזה מאד אבל עם בעיה בדיוק כמו שלך,(ומן הסתם חמורה משלך) ולזה אין פתרון של דיאטה...

לטעמיoo

חזה שטוח זה מאד נשי

אני מאד מרוצה מהגודל הקטן שלי ומרגישה מאד נשית

עניין של טעם בלבד

וגם זה לפעמים משפיע על איך שהגבר מתייחס לזה


בכל מקרה אם זה מאד מפריע לך אפשר לעשות הגדלה והרבה עושות את זה (לא שאני ממליצה כאמור, אבל האופציה קיימת והיא לא כזו מסובכת)

תמיד הרגשת ככה?שוקולד פרה.
כןoo

כשהייתי נערה חלק מהחברות ירדו עלי לגבי זה

וגם לגבי דברים נוספים שבעיניהן היו פחות נשיים (שיער אסוף ולא פזור/ נעל ללא עקב/ בגדים ספורטיביים ולא מחויטים/ בלי בושם וכו)


אבל תמיד העדפתי את הטעם שלי על פני הדברים ה'מקובלים'

זה חלק מרכזי במה שאני אוהבת בעצמי, במראה שלי ובנשיות שלי, הטעם שלי, האמירה שלי, וזה מסתדר יופי עם הנתון הטבעי שקבלתי.

מעניין ממש,שוקולד פרה.

לי לא הציקו, ואפילו פרגנו

אבל איכשהו זה נותר נושא לא פתןר.

לדעתי זה עניין של דימוי גוף ובטחון עצמיהמקורית

גם לי אין חזה גדול, וזה אף פעם לא הפריע לי. ההיפך, אצלי זה יתרון אפילו כי אני נמוכה ויש לי בעיות אוטופדיות. ועד לפני 7 שנים גם הייתי במשקל נמוך, אז זה היה לגמרי פרופורציונלי ומתאים והולם. גם היום בעצם.


אפילו בחיים הקודמים שלי, כשהתלבשתי לא צנוע, זה לא הפריע לי.

האמת שזה ממש מרפא השיח הזהשוקולד פרה.

כי זה בהחלט היה ביני לבין עצמי.

ואפילו הלכתי עם זה בימים האחרונים, עוד לפני שהשרשור הזה נפתח.

מעניין איך כל אחת בונה לעצמה דימוי גוף והולכת אתו לכל מקום. מדהים.

❤️המקורית

משמח לשמוע! 

הייתי מציעה גם שתתמקדי בדברים שאת כן אוהבת בך פיזית. 

אני חושבתoo

שהרבה נשים מסתובבות עם תחושות פחות טובות לגבי המראה שלהן (וגם לגבי חסרונות אחרים)

זו תכונה נשית נפוצה


אפשר להתאמן עליה ע"י שיפור אהבה עצמית, בטחון עצמי וקבלת האני השלם עם היתרונות והחסרונות.

מזדהה איתך גםשוקולד פרה.

ןאפילו קראתי כמה פעמים מרוב הזדהות.

גם לי זה מפריע מאוד, ואני בוכה בלב כשכולן מסביבי עם חזה יפה, אבל אני פותחת את זה מול בעלי חופשי. הוא ממש מרגיע אותי ולחלוטין מבטל את הראייה המקטינה שלי את עצמי.

ב"ה יש לי את היתרונות שלי.

ואני גם לומדת ריקודי בטן, אז זה עוזר לשחרר את הגוף בכל המובנים.


אני משתדלת לשים לעצמי סטופ. כי זה יכול ממש לתפוס אותי ולגרום לי לראות הכל מבעד לזה.

תשמחי במה שה' כן נתן לך!

בעלי אומר שמה שהכי מושך זה חיוך, ולמרות שגם אני חושבת כמוך (שזו לא האמת כולה...), אני מנסה להפנים את זה.

יש קטן ויש כלום...טרכיאדה

אימלה איך אני מזדההאחת פשוטה
אני 
אני מבינה אותך מאוד...אמ פי 5

חיבוק ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חיבוק, מזדהה ❤️אנונימית בהו"ל

עליתי 40 קילו מאז החתונה (לא ככ הרבה שנים) הריונות, לידות, הנקות...

אני יודעת שזה מפריע לבעלי, אבל כמו שחמדמדה כתבה בהמשך, זה לא מפריע ברמה של חוסר משיכה או הפחתה במשיכה, הרבה פעמים דיברנו על זה שבשלב הזה המשיכה היא יותר רגשית, ברור שגם על מראה אבל זה כבר לאו דווקא הנקודה שעליה הכל מושתת ואם משתנים אז הכל קורס.

גם בעלי השתנה, עומס החיים והוא מתעצל להסתפר ולהתגלח הרבה פעמים ואני פחות מתחבר למראה המזוקן ולשיער לא מסופר. הוא גם עלה 20 קילו מאז החתונה, הרבה פעמים הולך עם מדים של העבודה ומייד מגיע הבייתה מתקלח ומחליף לבגדי בית כאלה (גם אני ככה, רק מתלבשת יפה לעבודה ובבית עוברת לבגדי בית והוא רואה אותי בעיקר עם בגדי בית)

האם זה משהו שמפריע? לא יודעת, לא בהכרח, אולי קצת. האם היינו שמחים שיהיה אחרת? חד משמעית כן. האם זה פוגע במשיכה? לא, בכלל לא. ככה לפחות אני מרגישה וככה לפחות בעלי אומר.

מעלה נקודה שאולי זה יושב על הפער ברצון אצלכם, שאת רוצה בתדירות יותר גבוהה ממנו. אבל את כותבת שזה פער שתמיד היה קיים, אז זה לא נשמע קשור לשינוי במשקל/ מראה... לא?

אצלנו זה הפוך, בעלי בכיף רוצה שלוש פעמים בשבוע, אני בכיף מסתפקת בפעם בשבוע וחצי. אבל זה תמיד היה ככה ולא קשור לשינוי במראה.

אולי חסר לך ההרגשה שהוא מחזר? שאת נחשקת? שאם ההערה הזאת הייתה מגיעה יחד עם הרבה רצון שלו לקרבה ואינטימיות וחיזור והבעת חשק אז פחות היית נפגעת ונדחית מזה? מעלה נקודה...

חיבוק גדול, זו חוויה קשה ❤️ אצלנו היו כמה פעמים שיחות כאלה, וזה תמיד שיחות קשות ולא כיפיות

חיבוק גדולשוקולד פרה.

לא יודעת מה הייתי עושה במקרה כזה.

בעצם אני כן יודעת- הייתי מגיבה כמוך. לא רוצה לא צריך... או זה מה יש ותתמודד!

אני חושבת שבעלך בהתחלה בחר בניסוח יותר נחמד (יעזור אם תרדי במשקל) ואז ממש כבר פגע בדימוי העצמי שלך (שגבר זה גבר, וגבר לא נמשך וכו')

פה זה ממש ניסוח אומלל ופוגעני.

והדבר שהכי לא תורם לשינוי- זו התחושה שאת נאהבת על תנאי. שהוא יימשך אלייך אם... איך יהיה לך כוח רצון להתמיד ככה? אנחנו רוצים להשתנות עבור מי שמשדר לנו קבלה ואהבה בלי תנאי. שגם כמו שאנחנו זה 100% ויותר.


הייתי מחבקת את הכאב הזה, ומתוך הכאב הייתי פותחת את זה מולו שוב.

אבל לא כדי שיצדיק את עצמו, אלא כדי לחזק את האהבה ביניכם.

ואת האמת שלא הייתי יוזמת שום יחסים. הגוף שלך מגיב בהתאם, כי גם השיחה ביניכם הייתה על רקע זה שהןא רוצה פחות.

הגוף שלך כבר לא מסוגל לספוג ומתכנס לתוך עצמו.

אז שבעלך היקר יעשה אחורה פנה, ויבין שמה שהיה עבורו מובן מאליו (שאת רוצה), זה ממש לא מובן מאליו! ומלא גברים היו מתחלפים אתו בשניה, ברגע!


ואת, יקרה, אולי תלכי לאיזו העצמה אישית לעצמך?


האמת קראתי אותך כמה פעמים וגם הרגשתי את הבוקסעל הנס

בבטן...

זה ממש כאב לי,

קודם כל את נשמעת לי ממש מקסימה ונשמע שיש בינכם תקשורת טובה ומכבדת מאד שזה ממש מאסט לזוגיות בריאה.

ונשמע שהוא באמת לא התכוון לפגוע,

אבל אני באמת ובתמים מאמינה שיש פה פער נורמלי בינכם והוא לא יושב יותר מידי על כלום אלא רק על אופי ואישיות. הכל טוב ויפה בגדים לבוש התנהגות נראות וכ'ו

בסוף הוא יתרגל להכל ולהעלות את התדירות או הרצון שלו להענות לך יחלש לאחר תקופה קצרה...

ולכן זה ממש עשה לי כווץ בבטן .נכון שיש לזה השפעה אבל הבקורת לא כל כך עניינית,אין לך מה לעשות איתה יותר מידי נכון שיהיה לו נעים וכיף עם כמה פחות קילוגרמים אבל זה גם לא יגרום לו לזרום איתך יותר...

וכן זה גם מכניס לך עמוק בבטן הרכה משהו כואב מאד,חוסר הכלה והבנה לכל התהליכים שעברת בעשר שנים האחרונות....הקילוגרמים האלה הם הורווחו ביושר ובזכות,וההשלמה שזה חלק מין התהליך שלכם לילדים שלכם...הוא לא צריך לאהוב את זה אבל כן להעריך.

ואני ממש מבינה את הצורך להסתגר מולו...זה ממש פגיעה בדימוי הגוף שלך ממשהו שהכי צריך להרגיש בטחון ממנו לגבי הנראות של הגוף ולקבלה של השינוי שקורה בו.

זה קרה גם לי....


אני נשואה פי שתים ממך(20 )

אני תמיד הייתי יותר חמה ממנו,מציאות.

אף פעם אני לא יכולה לגרום לו לזרום מה שאני לא יעשה....ומה כבר לא נאמר ביננו בעניין הזה...

כולל הקילוגרמים העודפים...( והוא אגב נשאר רזה)

אני ככה והשינוי צריך להיות אצלו גם במקביל.

מבלי לחפש  תרוצים בעניין גם אם הם נכונים.

חיבוק יקירה

תני לעצמך להרגיש להפגע

לאסוף את עצמך

וזמן לחזור ולאהוב בחזרה....💓


וואו וואו וואו יקרה שאת! ❤נגמרו לי השמות

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

אני יודעת שכתבתי הרבה, אבל ישנגמרו לי השמות

עוד נקודה ששכחתי לכתוב:

 

10. עצם התוכן שבשיחות ביניכם והבירור שלו גם חשוב.

וגם כאן צריך כמובן להעמיק ביניכם והכל,

אבל דעו שיש כאן פוטנציאל לצמיחה אפילו עוד יותר גדולה בכל העולם הזה של חיי האישות ביניכם.

גם בכמות וגם באיכות, ועוד יותר באיכות.

 

ואם נבודד רגע ונתייחס אפילו רק לאמירה של ההרזייה כפי שהיא בפני עצמה -

ונשווה זאת לדוגמא לאישה שבעלה השמין או הקריח אחרי החתונה, והיא מאוד אוהבת אותו, ומאוד נמשכת אליו הכי הכי באמת, ומאוד נהנית איתו ומאוד רוצה אותו וחושקת בו - אבל בשיח ביניהם שכל אחד שואל מה היה אפילו מוסיף מעבר אם השמים הם הגבול, הרשתה לעצמה לומר שאם הכרס הייתה קטנה יותר, או השריר הזה והזה היה יותר, או השיער היה יותר, או בושם מסוים וריח גוף מסוים אחרי מקלחת או צחצוח שיניים או מסטיק מסוים לפה וכן הלאה - 

נכון שהגבר יכול היה להיעלב בצדק ולחשוב שמה שהוא לא מספיק וכו' וחלילה שאשתו לא נמשכת אליו ולא רוצה בו -

אבל באמת באמת באמת בלב שלה היא הכי כן. היא רוצה בו תמיד, נמשכת אליו תמיד, ומאוד, אוהבת אותו תמיד, טוב לה וכיף לה איתו הכי תמיד שהם ביחד, אבל היא הרשתה לעצמה לפתוח אפילו עוד עומק ולפתוח בפניו שפחות כרס ויותר שיער וכן הלאה היו אפילו מגבירים.

אבל זה ממש לא אומר שהיא לא נמשכת עכשיו!

היא אפילו יכולה להימשך אליו 100% שלמים!

והטיפה פחות כרס יתנו לה נאמר 101%. זה הכל.

 

ובעצם, מה שהמרחב של השיתוף הכנה

של האינטימיות הגבוהה הזו של זוג ביכולת לשתף בכל נים ונים מנבכי הנפש והנשמה ולפרטי פרטים - זו יכולה להיות מתנה אם לוקחים אותה ובונים אותה נכון.

ואז הזוג יוכל ליצוק ולהוסיף למרחב האינטימי ביניהם גם בחיי האישות עוד הרבה מאוד רבדים ועומקים.

ודווקא מתוך השיח הזה, חשיפת הלב אחד לשני, גם של רצונות מעבר או פנטזיות כמובן בקדושה ביניהם - זה יכול להקפיץ את המרחב הזה שלהם עוד ועוד ב"ה.

 

וגם כאן ביניכם יקרה,

מאוד מאוד נשמע שבעלך *באמת* ובתמים תמיד אהב ותמיד רצה ותמיד נמשך אלייך ולגוף שלך בכל שלב שהוא. וזה אפילו היה 100% שלו.

וחשיפת העוד הזה אז אולי יהיה ה101% בשבילו ועבורו כדי להדביק טיפה את הפער ביניכם וכו'.

אבל זה לא מוחק אף פעם אף פעם את כל מה שכן. שהיה. שעכשיו. שתמיד.

והוא תמיד תמיד קיים ושלם ואמיתי אצלו.

וגם במה שהוא התחיל לחשוף מעצמו לגבי רצונות (שהוא קרא להם הקשבה ליצר הרע אבל זה הכי לא הקשבה ליצר הרע, ודרוש כאן בירור וליבון בעולם האמיתי כי אי אפשר ע"ג הפורום...) שיש לו - גם כאן הצד שלך והצד שלו יכולים יחד להקפיץ את כל מה שיש ביניכם. וגם אם אתם מאה ממאה והכי מדהים - אפילו תהיו 101 ממאה ויהיה אפילו עוד יותר מדהים גם בדברים הללו ובכל המרחב שלכם (בלי קשר להרזייה, אלא בכלל בכל מה שקורה במרחב ביניכם).

ותגובה אחרת שרוצה לכתוב לכלל הנשים היקרות שכאן 🔺נגמרו לי השמות

לגבי הזהירות במרחב הוירטואלי שכאן -

בבקשה היזהרו מפניות בפרטי וכו'.

כיוון שבוודאות של 100% גברים קראו וקוראים ויקראו את השרשור הזה. והרבה. אז גם להיזהר ולשים לב במה משתפים על עצמינו, ובכלל.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (שמזדהים כנשים בתגובות) יכתבו ויגיבו בשרשור הזה.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (ונשים) ינצלו את הבמה לפנות בפרטי למגיבות כאן, לפותחת השרשור, ובכלל, ולדבר על כך בפרטי. הם כמובן יזדהו כאישה,

או יעשו תחבולה אחרת. או יתחילו משאלה בכלל לא קשורה. או בתמימות. או לאט ובהדרגה. או באצטלה שרק רוצים לעזור. וכן הלאה.

אז לא משנה מה - אל תענו ואל תדברו עם אף אחד ואף אחת גם על נושאים אינטימיים בפרטי. טוב זה לא יעשה.

ולצערנו הרב יש במרחב הוירטואלי גם סכנות מאוד רבות, מכל הכיוונים, של גולשים, של מגיבים, של פותחי השרשור, ושל הרבה מאוד רע שעלול חלילה להיווצר.

איזה צגובה חשובה! בבקשה כולןןןן לקרוא!!!אוהבת את השבת
🙏❤נגמרו לי השמותאחרונה
כתבת מדהים!!יעל...
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
תקשיביאחת פשוטה
יש קורס לאפרת צור שקוראים לו מובחנות. היא מדברת שם ממש בול על מה שעברת אחד לאחד
ממש הרגשתי כאב בגוףlizi

שקראתי את מה שכתבת

לפעמים פשוט מותר לכאוב.

ולהיות באשמה על זה שאת כואבת מכאיב לך יותר

אז תהיי חומלת לעצמך

שכואב לך

מוסרת לך חיבוק

לא רוצה להעמיס על השרשורמתפללת10

כותבת פה במרוכז


קודם כל בנות תודה ענקית על המילים שלכן.

כבר משהו בתוכי קצת נרגע

אני חושבת שהיה בתגובות איזשהו איזון שנתן לי הרבה, מצד אחד הכלה וחיבוק והזדהות שממש הייתי צריכה ומצד שני אפילו איזשהו נירמול מסוים שמרגיע,

ובעיקר בעיקר ההסבר שבאמת משיכה ורצון לשינוי זה לא בהכרח סותר (שכנעתן אותי בשכל ובעז'ה לאט לאט גם ברגש)


תודה למי שכתבה לקחת את הזמן, לכאוב,

אני באמת מרגישה באיזה שבלול כזה

עם עצמי,

לא מתאים לי עכשיו הביחד בשום צורה

לדעת שזה בסדר ולנשום את זה


ממש חיזקתן אותי בפרגון על הזוגיות, על הכוח, על הפתיחות, תודה רבה. נתתן לי כוח במילים הטובות האלו.


נגמרו לי השמות היקרה תודה רבה על התגובה הארוכה והמפורטת בכובע של אשת מקצוע.. בע'ה עוד אקרא שוב, תודה על ההשקעה.


בנות באמת תודה..... שליחות של ה' יתברך לרפא את הלב ובע'ה מתפללת עליי, עלינו, על כל עם ישראל לחיבור, לאהבה, לקשר... יש תפילה מהממת ש''אמצא חן בעיניי בעלי'' משהו כזה שאומרים אחרי המקווה , מתחילה לכוון בזה יותר . ובע'ה מתחזקת בזה שיצאו מזה דברים טובים, שנגדל ונתפתח,

ומי יודע אולי גם ארד במשקל וארוויח מכל המהלך (זה שאני צוחקת על זה משקף לי כמה אני במקום אחר מאז אתמול בלילה.... ) תודה יקרות. ה' יברך אתכן. !!

♥️

וואו יקרה ב"הנגמרו לי השמות

מאוד משמח לשמוע

ובאהבה גדולה 🙏❤️

אני רק על נקודה שכתבתסתם שם 1

שהוא אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע

זה אמירה לא פשוטה

ויכול להיות שיש פה נקודה שחוסמת אצלו את החשק

ואולי זה קשור לזה שיש לו פחות חשק ממך- כי איך יהיה לו חשק אם זה היצר הרע??

שווה לעשות בירור על אמונות סביב מיניות וחשק

אולי אפילו כמה מפגשים של טיפול זוגי


וחיבוק גדול גדול

אתם באמת נשמעים מדהימים

וזה שאתם ממשיכים לדבר על הדברים זה יכולת מופלאה

מסכימה איתך.. זאת ממש נקודה שעלתה לימתפללת10

עוד לא הגעתי לזה אבל ממש באלי לפתוח איתו את זה.. חשק זה דבר כזה יקר, כזה חשוב

(בסוגריים אנחנו נשואים עשור ונראה לי רק עכשיו, אחרי עשר שנים, אני מתחילה לחשוב שאולי יש דברים שהוא לא צודק בהם.. סתם, זה נשמע מצחיק כן? אבל אני סופר מעריכה אותו, יודעת שיש לו חשיבה ישרה, מעמיקה, ברורה. בהרבה דברים אם אנחנו חושבים אחרת אני מקבלת את דעתו. ובדיבור על החשק פשוט ברור לי שהוא לא צודק וזה קשור לכל מיני רגשות אשמה ודברים שהוא סוחב איתו...) נפתח את זה בינינו בע'ה מתישהו בנחת...

אני בהחלט יכולה להזדהותחוזרת1

במשקל דומה, ושמעתי מבעלי משפטים דומים...

וחוויתי את אותו משבר.


יכולה לשתף מה עזר לנו:

הוא הלך לטיפול אישי (אני לא העזתי להצטרף מעוצמת הפגיעה. הייתי בטוחה שאתפרק) וכשחזר היה לנו דייט קבוע, וזה ממש עשה שינוי בקשר שלנו!!


אני הוספתי ספורט שאני אוהבת במהלך השבוע, בלי להקפיד על תזונה בכלל... זה גורם לי להיות יותר פעילה וקלילה, למרות שהמשקל לא השתנה, וראינו שזה משמעותי...


הוצאתי מהארון את כל הבגדים שיום יגיע ויעלו עלי (בעצם ויתרתי בעצמי סופית על החלום לרזות..) וקניתי מלא בגדים חדשים, מחמיאים, ביחד איתו. בגדים ששנינו אוהבים.

התחלתי יותר להקפיד על איפור


והכי חשוב- הבנתי שהוא באמת אוהב אותי. למרות שישמח מאוד (עד היום..) שאני ארזה. ושזה לא באמת קשור אחד לשני. יש אהבה ומשיכה, ויש חלום... וזה בסדר להחזיק את שניהם.

תוכלי להרחיב על הדייט הקבוע?חוטכתום

מזדהה מאד עם פותחת השרשור ואני אשמח לשמוע על מה שעזר לכם

פשוט קבענו את הטיפול שלו בשעה שכשהוא חזרחוזרת1

אני הייתי בבית, והילדים לא.

בזמן הטיפול דאגתי למשהו נחמד לנישנוש (לפעמים סתם פתחתי עוגיות קנויות, לפעמים פינקתי במשהו מושקע), וכשהוא חזר הוא הכין לנו קפה או מיץ תפוזים או שתיה אחרת מפנקת.

זה איפשר שיח פתוח סביב הטיפול.

לא בלחץ של מה היה שם, אלא שיתוף של הדברים שהתאימו לשנינו. (יש נושאים שאני ביקשתי שיעצור רק בכותרת, וברור לי שיש נושאים שהוא בחר לא לשתף וזה בסדר גמור)

ולפעמים היה סתם דייט של שיחה.

השתמשנו לפעמים במשחקים כדי להקליל את האווירה.

נשמה תודה על השיתוף!!מתפללת10

זה ככ מחזק אותי שיש עוד נשים שחוו את זה - חלק מהקושי שלי היה זה שתמיד אנחנו מדברים על אהבה שהולכת ומעמיקה ומטשטשת את הפגמים, ולשמוע שעוד מישהי עברה את זה והיא בטוב- זה מחזק ומשמח.

איזה אלופה על הספורט. והבגדים. לוקחת לתשומת ליבי!!

אהבתי את המשפט להחזיק את האהבה והמשיכה ואת החלום. תודה שכתבת!! 

אני חושבת שהשיח ביניכם ממש חשובאמאשוני

גם אם זה יוצר ריחוק מסויים כרגע, בטווח הארוך זה ישתלם.

בין בני זוג אני חושבת שחשוב שתהיה כנות אמיתית גם אם זה קשה לשמוע את זה,

תהיו שם אחד בשביל השני.הוא לא אמר את זה כדי לפגוע בך, אלא כדי לתרום לקשר.

אין פותרים את הבעיה שהוא תיאר זה שאלה אחרת וזה לא שהפתרון היחיד הוא לרזות.

תהיי קשובה לעצמך, ותגידי לו שלא יבהל מהריחוק, זאת תגובה לגיטימית כדי להגן על עצמך ולא פעולה נגדו.

האם הייתם מעדיפים לחזור אחורה לפני שפתחתם את הנושא? הסיבה שזה צף כי היה שם משהו עוד לפני..

נכון, מסכימהמתפללת10

אולי באמת אני צריכה להנכיח את זה. אני באמת באמת שמחה שדיברנו, למרות שנפגעתי מאד, כי הרגשתי שסופסוף אנחנו מדברים באמת, הרגשתי שזה פותח שער לקומה חדשה. ועכשיו קיים ריחוק בינינו,

חושבת על מה שאת אומרת, ממש לדבר את זה. להגיד לו. (כי הגענו לקרבה גדולה והריחוק של הימים האלו עכשיו ניכר כואב ודוקר) תודה!!!

פחד מריחוקתקומה

זה הגיוני. ונראה ממה שאת כותבת שבעלך נמנע מזה (כמו שתיארתי בהתחלה, הוא לא רוצה שתעשי עניין - כלומר שתתבאסי ותשקעי בזה). אבל זה חלק מהחיים, ודווקא טוב גם להבין שלא תמיד הכי טוב לנו, וזה בסדר.


אני חושבת שבאמת יש כאן הזדמנות לבירור בכמה דברים:

א. איך מדברים על דברים פחות נעימים בזוגיות. האם אנחנו מעדיפים לדבר רק על הטוב כדי לא להתרחק? זה מצד אחד מרחיק אותנו מלפגוע ולהיפגע, אבל מצד שני מרחיק אותנו גם מלהתקדם. חלק מזוגיות זו גם הפגיעות. וזה קשה, אבל אני חושבת שאם מאפשרים את זה במרחב זה עושה טוב.


ב. התפיסה של אינטימיות. מישהי כאן כתבה לך לגבי החשק והקשר ליצר הרע. ואני מסכימה ורוצה גם להוסיף לגבי האמירה של "ככה זה גברים". זה אולי נאמר בכאב והוא לא התכוון בדיוק, אבל אולי כן יש בתפיסה שלו משהו שלא מאפשר *לו* להשתחרר. הוא תופס את זה בצורה מסויימת (כמו שחינכו אותו, על סמך החוויות בחיים או כל דבר אחר שמשפיע), ואז זה לא משנה כמה את בטוחה בעצמך (שזה מהמם), בגלל שאצלו משהו סגור אז זה משפיע הלאה. ואולי הוא אפילו לא יודע להגיד את זה, והוא מכיר בריחוק אבל לא יודע לדייק מה המקור שלו.


ג. זה מוביל לנקודה נוספת, של הפרדה בין בני זוג. יכול להיות מצב שבן זוג יגיד או יעשה משהו, אבל באמת באמת, זה לא קשור לבן הזוג השני. זאת אומרת, הרבה פעמים העבודה היא דווקא פנימה. אנחנו נוטים להשליך את התחושות שלנו על אחרים, ולהעביר את האחריות אליהם. אבל לפעמים הפתרון אצלנו והמיקוד הוא בעבודה שלנו. אמשיך אחרי זה

אני חושבתבשורות טובות.

ממש בקצרה כי יש פה נשים מעלפות שכבר רשמו חלק ממה שאני רוצה להגיד.. זה מורכב ואני ממש מזדהה איתך לגבי הקושי והריחוק

אבל אולי תחשבי על זה מהכיוון שממש סיעתא דשמייא שפתחת את זה איתו

וככה את יודעת מה לשפר.. במקום לשקוע יותר ויותר ולהתרחק ולהיות במצב של מרמור (הבאסה שלך כרגע גם מובנת לגמרי) אבל חושבת שזה ממש אופציה להניף את הקשר למעלה... אחרי שמכשול יעבור... אני מעדיפה שקיפות מאשר הסתרה או התרחקות.. כמה שזה כואב.. אני חושבת שזה יצא לטובה..

צריך בחכמת הנשים להתרומם לאט לאט ולמנף אתתזה❤️

מוסיפה לגבי גתקומה

שהמסקנה היא לא שזה לא פוגע, אלא היכולת להפריד בין מה שמישהו אומר לבין מה שנוגע אליי.

זאת אומרת, הוא אמר משהו, וזה באמת באמת לא נעים.

אבל אולי יותר משזה עניין שלך, זה עניין שלו. אני קצת מסתבכת עם להסביר.

אבל באופן כללי לגבי ביקורת - אני משתדלת להסתכל עליה בצורה עניינית - רלוונטי? נכון? אם לא, אני אומרת לעצמי שזה של מי שאמר. אני מבחינתי בסדר גמור. והעבודה היא אצלו

את חושבת שלבן זוג צריך לומר הכל הכל?יעל מהדרום

לק"י


לצורך העניין אם בעלי הזדקן (הוא לא), ואני חושבת שזה מכוער, אז להגיד לו את זה שהוא מכוער בעיני?

מה הוא יעשה עם זה? זה חלק מהחיים.


אני חושבת שלא כל דבר צריך להיאמר. ואם כן, אז בניסוח הרבה יותר עדין ורגיש.

בטח אם הוא יודע שהיא גם היתה רוצה כך וכך, ולא הולך לה.

מסכימה איתךהמקורית
תלוי מאיזה מקום זה באאמאשוני

ונשמע שזה ישב עליו תקופה ארוכה והוא לא העז לפתוח את זה, זה לא שהוא בא אליה בעין ביקורתית מלכתחילה, הוא שיתף שיש לו בעיה סביב זה.

ברור שזה פוגע, ובסוף זה עבודה שלו עם עצמו, אבל לפחות עכשיו יש "סיבה" לשים את האצבע על הבעיה שהייתה קיימת הרבה זמן, ועכשיו כשזה יצא החוצה אי אפשר יותר להדחיק אלא הוא צריך לקחת את עצמו בידיים ולפתור את זה עם עצמו בשבילם.


אני לא רואה את זה כמו שתיארת שסתם להגיד על מישהו שהוא לא יפה אלא יותר כמו גילוי לב למשהו שהיה קשה להתמודד איתו לפני כן.

זה מרגיש ליאמאשוני

מסוג הדברים שעצם זה שהם נאמרים הם כבר פותרים את עצמם.

לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה, אבל נגיד אם מישהי סוחבת תקופה ארוכה מחשבה שאולי היא טעתה בבחירה שלה להתחתן עם בעלה, וזה מחשבה שלה בינה לבין עצמה הרבה זמן, קשה ככה להתמסר לזוגיות, וזה לבד כבר פוגע בזוגיות.

ולפעמים כשאומרים את זה בקול, כאילו זה גורם לבהלה כזאת והרגשה של אמאלה איך יכולתי להרגיש ככה, ברור שאני רוצה רק אותו..


אבל גם אם לא עצם הדיבור כבר פתר את זה, אז זה דוחף לשבת ולהתמודד עם זה אחת ולתמיד במקום לסחוב את הספקות שנים.

אולי אני טועה לגמרי ככה היה נשמע לי מהכתיבה.

טוב, אני מתלבטת לגבי זהיעל מהדרום

לק"י


אני מסכימה שבכללי צריכה להיות פתיחות בין בני זוג.

אבל להזהר לא לפגוע, בעיקר אם אין לבן הזוג מה לעשות עם מה שנאמר לו.

בעיניי פחותשוקולד פרה.

דברים שסתם יפגעו בו, אז לא. בטח כשאין מה לעשות בנידון

אבל כן דברים שעולים במחשבות, בעולם הפנימי. זה נראה לי חשוב להכיר זה את זו מבפנים.

אגב, עם בעלי התחלתי אחרי שקראתי דברים שכתב בפורום (לא פה...). ידעתי על הסיפור שלו, אבל העולם הםנימי שהתבטא בכתב, מאוד מצא חן בעיניי והחלטתי להתחיל אתו.

בע"ה תיעף נחגוג 8 שנות נישואים🩷

כן. זה משהו אחריעל מהדרום
ממש מסכימה איתךסבב ולא סבבה

בתחושה שלי פה כמו שנגמרו לי השמות כתבה

הוא לא אמר מיוזמתווניסה להתמודד עם עצמו וכנראה לא ביתר הצלחה

אבל כשתשאלה אותו לגבי זה...הוא בסוף אמר

וכנראה גם קצת לא מספיק ניסח את זה מוצלח במיוחד

מנחשת שלא בכוונה כמובן


אז כאן מרגיש לי מקרה שונה קצת כי הוא לא חיפש לומר...


ואני אישית לא היתה מסכימה כשהזהיר שזה ישמע ביקורת ושלא אעשה דרמות וכו

היתי מראש חוששת להחשף למשהו שעלול לפגוע בי בנק' רגישה


אבל זאת אני


לא אומרת לבעלי שום דבר כזה ..ומעדיפה לא לשמוע גם


אבללל


יש כל מיני סוגי דינמיקות בזוגיות

ויש זוגות שנכון להם קשר יותר דוגרי ואותנטי וכנות ופתיחות זה הכרחי עבורם גם במחיר של פגיעה ועלבון ממשהו

אבל זה התנהלות שנכונה וטובה לשניהם ובוחרים בזה יחד


ולכן חושבת שהתשובה לשאלתך


זה תלוי

תלוי במה מדובר

ותלוי במי מדובר

וכמובן תלוי איך נעשה

ועבור מה- מה התועלת שמחפשים להשיג מזה


מכירות את הכדורים 'פלא צום'? מותר בהריון?שאלה גנים

שבוע 5 או משהו ראשוני כזה

שעדיין לא ראו דופק...

והכדור הזה עזר לי מאוד בתשעה באה

מישהו מכירה? בדקה אם מותר להשתמש?

(על החבילה כתוב נשים בהריון להתייעץ עם רופא...)

יש כאלה שמיועדיםרקאני

להריון וכאלה להנקה

תודה! באסה שלא קניתישאלה גנים

הכדורים האלה יעילים מאודפשוט אני..

לחשבון הבנק של היצרן.

אין להם שום השפעה על היכולת לצום, על תחושת הרעב, הצמא, החולשה, פשוט שום כלום.

אישית ניסיתי אותם בתשעה באב ועזרו לי מאודשאלה גנים

אולי פסיכולוגית, אין לדעת חח

אבל נגיד בי-פולן ממש לא עזר לי...

לא אולי, בטוח... זה אפקט פלצבו קלאסיפשוט אני..

אפילו על האריזה עצמה, לא כתוב שהכדור עוזר לצום. כי אם הם יכתבו את זה, הם יצטרכו להוכיח שזה עובד בעזרת מחקרים מבוקרים, והם יודעים שאין סיכוי

לפני הצום יש הרבה דברים שיעילים לחשבונות בנק שלפרח חדש

אחרים

מגדלי הענבים

אבטיחים

ועוד שלל עצות על מאכלים

אני מאמינה שיש בכדורים האלו ריכוז גבוה של חומרים שיכולים להקל על ההרגשה למרות הצום

זה לא מעביר צמה או רעב

אבל יש מצב שפחות כואב הראש בגלל זה או פחות מרגישים חולשה

איזה חומר למשלפשוט אני..

יש בכדור הזה בריכוז גבוה, ברמה שיכולה להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

תמציות צמחים 😉שאלה גנים

זה שם כללי מדי, יש צמחים שלא עושים כלום ויש רעיליםפשוט אני..

אני שואל באופן ספציפי, איזה חומר בכדור הזה יכול להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

שאלה נוספתפשוט אני..

בחפיסה של כדורי אקמול, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול בחום ובכאבים.

בחפיסה של זילרג'י, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול באלרגיה.

בחפיסה של גלולות, כתוב במפורש שהכדורים מונעים הריון.

למה בכדורים האלה לא כתוב מה הם עושים?

למה היצרן מפחד?

כי זה תוסף תזןנהפרח חדש

האם ראית פעם כתוב על ויטמין b12 שהוא משפר את הזיכרון?

או על מגנזיום שהוא משחרר מרגיע ומונע התכווצויות שרירים?

על חומצה פולית שמונע מומים בעוברים

ועוד כהנה וכהנה..

פגעת בהבדל מהותיפשוט אני..

הדוגמה עם הוויטמינים דווקא מוכיחה את הנקודה:

אנחנו יודעים בדיוק מה B12 או מגנזיום עושים בגוף, ויודעים שאם לאדם יש מחסור מוכח בבדיקות דם, השלמת החסר תפתור את התסמינים. לכן מדובר בתוספים שפעמים רבות נרשמים על ידי רופאים.

ולמרות זאת, החוק אוסר על חברות התוספים לכתוב על האריזה "משפר זיכרון" או "מונע התכווצויות", בדיוק כדי שלא ימכרו אשליות למי שאין לו חסר כזה.

בדיוק כמו שברור לכולם כמה ויטמין C חיוני לתפקוד שלנו, אבל לקיחת ויטמין C כאשר אין ממנו מחסור - פשוט תגרום להוצאת החומר העודף בשתן, ולא תשפר את הבריאות.

בכדורי הצום המצב אפילו יותר קיצוני: שם אין אפילו "מנגנון מוכח" או בדיקת דם שמראה שחסר לך "תמצית צמחים בצום". החסר האמיתי בצום הוא מים וקלוריות, ואת זה אף כדור צמחים לא יכול למלא.

בקיצור: אם על ויטמין שהיעילות שלו מוכחת אסור לכתוב דברים כדי לא למכור אשליות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאסור לכתוב במקרה של כדורי צום שבהם אין שום מנגנון ידוע שיכול לסייע לצום

בגלל שאין הוכחה אז אתה לא יכול להגיד שזה לאפרח חדש

עוזר ואין לך זכות להגיד שכזה נחרצות שזה כלום.

עובדה שיש אנשים שמספרים שזה כן

עוזר

ושיהיה לבריאות.. מה אכפת לך שאנשים לוקחים את זה ומוכרים להם אשליה

לא שמעתי שזה פוגע במישהו (חוץ מ20 שח שעולה חפיסה)

תגובה לשתי הטענותפשוט אני..

א. חובת ההוכחה היא על מי שמוכר כדור, הוא זה שצריך להוכיח שהכדור יעיל, לא אני (או כל אדם אחר) צריך להוכיח שהוא לא יעיל. ככה זה עובד בכל תחום.

אם תרצי לבנות בית חדש, והמהנדס יגיד לך שהוא רוצה לבנות אותו בעזרת חישובים וחומרים שהוא פיתח בעצמו ושמעולם לא נוסו ולא נחקרו, את תגידי לו שאת סומכת עליו כל עוד לא הוכח אחרת? או שתבקשי ממנו שיבנה לך את הבית בעזרת שיטות שכבר הוכחו כיעילות נגד נזקי מים, שמש, רעידות אדמה, רוחות וכו'?

ב. אני לא אוהב רמאים. וכואב לי כאשר אנשים נופלים בפח ומשלמים כסף לרמאים שמכרו להם אשליות.

אני בעצמי נפלתי קורבן לרמאים, ומאז השקעתי מעל עשור בלהבין איך הדברים עובדים, איך מחקרים עובדים, למה הם חשובים, למה לא ניתן לעגל בהם פינות, ולמה מי שמוותר על כל זה ופשוט מוכר מוצר בלי לכתוב על האריזה מה הוא בעצם מציע לי - הוא רמאי.

צמחים, מינרלים ועוד..פרח חדש

לי למשל מאוד עוזר לכאב ראש של צום להריח שמן לבנדר

אז אולי גם קצת לונדר בכדור יכול למנוע?

אני לא נכנסת למה יש בתוך הכדורים האלו כי אני לא מכירה אותם אבל לא מופרך שזה עוזר.

ושוב ההקלה היא לא בהרגשה של הצום הרעב והצמה מורגשים מאוד ההבדל זה איך הגוף מצליח לעמוד בזה

עם פיצוצי ראש, רעידות וחולשה

או יחסית בטוב?

בתור אישה, שצמה במגוון מצבים שונים

אז בהחלט אפשר להבין שלא כל צום דומה למישנהו

כי המצב של הגוף אחרת והתגובה שלו לחוסר אוכל ושתיה מגיב אחרת

כך שזה לא נכון להגיד שההרגשות של צום היא עובדה מוגמרת,

לפעמים כן

ובהחלט יש מצב שחומרים מסויימים יכולים להשפיע על ההרגשה בצום

אלה כותרות כלליות מדיפשוט אני..

מהם הצמחים והמינרליים, שלקיחת כמה מ''ג מהם יכולה לסייע לצום?

ואם זה נכון, למה החברה שמפיצה את הכדור לא כותבת זאת על האריזה? למה הם מפחדים?

האמת, למי שעוד רואה בה צורךפשוט אני..

היא שהסבל שלנו בצום נובע משני גורמים:

א. באופן אובייקטיבי, הגוף שלנו חייב נוזלים וחייב קלוריות בשביל לתפקד. אם אין נוזלים ואין קלוריות, הגוף משנה את דרכי עבודתו כדי לחסוך כמה שניתן (הגוף לא ''יודע'' שבעוד X שעות הצום יסתיים, ולכן מבחינתו יש כאן מצב חירום הדורש התייעלות מיידית).

הדם נהיה סמיך ולכן כואב הראש, אין אנרגיה זמינה בדם ולכן הגוף מאט תהליכים מה שגורם לחולשה ועייפות וכו'.

ב. באופן סובייקטיבי, עצם הידיעה שאני בצום ואסור לי לאכול ולשתות, עלולה לגרום לי להרגיש עייפות וצמא וכאב ראש עוד לפני שהמצב האובייקטיבי יגרום לזה.

כלומר עוד לפני שהגוף באמת ייכנס למצוקה אובייקטיבית (אצל אנשים בריאים שנמצאים במזגן, הגוף בדרך כלל לא נכנס למצוקה ב-25 שעות של צום), אני עלול להרגיש חולשה וכו' רק בגלל הידיעה שאני בצום.

הכדורים האלה בשום פנים ואופן לא יכולים להילחם בסיבות האובייקטיביות מסעיף א'. אין בהם נוזלים, קלוריות, אלקטרוליטים, אין בהם שום דבר שחסר לגוף בצום. וגם אם היה, זה בכמות זערורית וחסרת משמעות.

לכן הם יכולים לעזור רק לסעיף ב', הפסיכולוגי: מצד אחד אני יודע שאני צם, מצד שני אני יודע שלקחתי כדור שאמור לעזור, וזה יכול לעכב את התופעות הפסיכולוגיות שמגיעות עוד לפני המצוקה האובייקטיבית.

כתבה שהייתה על זהפשוט אני..
בלי להתווכח על העובדותבארץ אהבתי

אבל אם גם אתה מודה שעיקר הקושי בצום הוא פסיכולוגי, יותר מהמצוקה הפיזית בגלל הצום, אז בעצם המענה הכי טוב שאפשר לתת זה דווקא מענה של 'פלצבו'.

ומה שאתה עושה פה זה בעצם לקלקל לכל מי שיש דברים שעזרו לה (אם היא תבחר להאמין לך...).

היה עדיף אם היית מציע משהו אחר זול יותר שכל אחת יכולה להשיג בקלות, ומשכנע אותנו שזה עושה את אותו אפקט כמו כל קלי הצום היקרים...😏

(וברצינות - אולי דווקא פה זה הבעיה ברפואה. כי העיקר הקושי הוא פסיכולוגי, אז דווקא מענה של 'פלצבו' יכול לעזור לאחוז גבוה מהאנשים. אבל ברפואה לא יכולים 'לשקר' ולהגיד לנו שדברים יעזרו לנו, אם הם לא מוכחים במחקרים, ואז יש אחרים ש'מנצלים' את החסר מוכרים דברים שבאמת עוזרים להרבה אנשים, אולי לא מבחינה מדעית, אבל מציאותית זה כנראה באמת עוזר...).

[ואם רגע כן להתייחס לעובדות - אני כן שמעתי מכלי ראשון על נשים שראו הבדל מהותי בכמות החלב שהיתה להם בצום, בין פעמים שלא לקחו בי-פולן, לבין פעמים שכן לקחו. לא יודעת אם זה רק פסיכולוגי או משהו ששווה לחקור גם באופן מדעי. באופן אישי לי מספיק לשתות הרבה לפני הצום אז לא ניסיתי בעצמי בכל מקרה].

בכל מקרה, לא מתכוונת להמשיך את הדיון פה לפני הצום, בלנ"ד.

שיהיה גמר חתימה טובה לכל מי שפה, ולכל עמ"י!

תגובה יפה ☺️פשוט אני..אחרונה

אבל יש דרך זולה ויעילה יותר להיאבק בסבל הפסיכולוגי של הצום:

לבטוח בידע ובביטחון בגוף שלנו!

כמו שכתבתי בתגובה שאליה הגבת, אדם בריא שנמצא במזגן יכול להתמודד בקלות עם 25 שעות ללא מזון. יש לנו מאגרי גליקוגן ושומן שמספקים אנרגיה רציפה, והגוף יודע להאט קצב ולהשתמש במאגרים האלה במקום בסוכר זמין שמגיע מהאוכל.

גם אם נמצאים בדיאטה או עושים ריצה ארוכה, הגוף משתמש במאגרים האלה אחרי שהוא ממצה את המאגרים שיש בזרם הדם.

בנוסף, צריך לדעת שרעב הוא גל, לא קו ישר.

לפעמים אנשים רעבים בשעה 9 בבוקר, ואז נכנסים לסטרס מעצם המחשבה שעכשיו יש להם עוד 17 שעות להעביר עם תחושת רעב.

אבל האמת היא שתחושת הרעב מגיעה בגלים (עקב שחרור הורמון הרעב בשעות שאנחנו רגילים לאכול) וחולפת מעצמה אחרי כמה דקות או שעה בערך, אפילו אם לא אוכלים פירור.

הסטרס מהרעב בבוקר יכול לגרום לזה שבכל היום נרגיש רעב (כמו ''אל תחשוב על פיל ורוד'').

ברגע שמבינים את זה, היובש בפה או הקרקור בבטן מפסיקים להיתפס כ"מצב חירום מסוכן", הסטרס יורד, ותחושת הרעב נרגעת מעצמה.

בקיצור לא צריך לשלם כסף על כדורי דמה של רמאים בשביל רוגע פסיכולוגי. מספיק לדעת שהגוף שלנו חזק, מתוכנן לזה, ויעבור 25 שעות במזגן בצורה בטוחה ושלמה.

נ.ב.

אני לא סתם חוזר ומדגיש ''במזגן''. אם מישהו ינסה להיות 25 שעות ב-40 מעלות, או חלילה לעשות פעילות גופנית כשהוא לא מכניס נוזלים, זה כבר באמת מצב מסוכן. לכן אני מדגיש שהצום לא באמת מסוכן לנו ולא באמת מכניס את הגוף לסטרס, רק אם נשארים במקום קריר ולא מאמצים אותו.

יש פתרון נגד הורדת חיתול שבוא לא הדבקת סלוטייפ?מתואמת

השבת הקטנה כל הזמן הורידה לעצמה את הטיטול - לא רק בלילה, אלא גם במשך היום. והיו כמה שלוליות בעקבות זה...

בשבת כמובן אי אפשר להדביק סלוטייפ על הטיטול כדי שלא תצליח להוריד אותו, ונשארנו אובדי עצות...

יש לכן רעיון לפתרון אחר?

מכירות למשל אוברלים עם רוכסן מאחורה? (למרות שמבאס להלביש את זה בשבת, ואולי גם עדיין חם בשביל זה)

משהו אחר?

אוברול טיקטק ומכנס היא יודעת להוריד?המקורית

להלביש הפוך לא עוזר?מוריה

אני לא זוכרת בת כמה היא~מרמלדה

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

אם יש גופיה עם טיקטק על החיטולעדיין טרייה

היא עדיין מצליחה להוריד?

אולי לשים תחתונים מעל?באתי מפעם

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

תודה לכן! עונה:מתואמת

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

אולי אפשר לשים להעיונית

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

זה רעיון, ננסה את זה!מתואמת

להלביש את הטיטול הפוך..חזקה בעורף

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

היא כבר מזמן גוברת על זה🤦‍♀️מתואמת

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

לכולם אצלך יש קטע עם הטיטול שיהיו בריאים 🤣אורוש3

לא כולם ב"ה, רק ארבעת השובביםמתואמת

אבל כשאני מסתכלת על התאומים היום אני אומרת שיש תקווה גם לשובבה הנוכחית...

ברור!!! אנרגיה וחיים ב''האורוש3אחרונה

אוי וי🤭 ניצחת🤪חזקה בעורף

🤣🤣 אמאל'ה!באתי מפעם

אוברול עם תקתקים שבסוף שלו לא כמו תחתוניםקנמון

אלא כמו מכנס קצר.

בהנחה שהיא לא יודעת לפתוח תקתקים

ולא תצליח להשחיל מהצד כי זה מכנס..

רק אומרת שאפשר לגמול ככההרקולסית

אפשר לגמול ילדים שלא מדברים (גם ילדים מיוחדים)

צריך אורך רוח לפספוסים. הזמן משתנה מילד לילד אבל הם מבינים את הקטע לגמרי

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשמוע את הניסיון שלי

נשמע מעניין, תודה! אולי באמת אפנה בפרטי...מתואמת

לגמול חד משמעיתאפונה

ממה זכור לי הגמילות המאוחרות אצלך גם לא היו פיקניק, אז מקסימום תופתעי לטובה.

דווקא הגמילה הכי טובה שהייתה לנומתואמת

הייתה בגיל גדול (אחרי שלוש) כשעשינו הרבה הכנות מראש, וזו הייתה ילדה שדיברה מגיל צעיר והייתה בוגרת ומבינה. (יכול להיות שאיתה ספציפית היינו יכולים להתחיל קודם - אם היינו מבינים את הקטע של ההכנה מראש. היא פשוט הייתה - ועדיין - טיפוס רגיש וחששן)

מכיוון שהקטנה הנוכחית דומה לה במאפיינים מסוימים, אני כן חושבת שעדיף לי לחכות שתהיה בת הבנה.

אבל אולי אני טועה🤷‍♀️

בכל אופן אני צריכה לבדוק את המוכנות שלי לעניין...

זה שילדה לא מדברתאפונה

לא אומר שהיא לא מבינה

(לא חושבת שבשלות קוגנטיבית היא תנאי לגמילה, אבל גם אם כן)

בכל אופן אני חושבת שממש כדאי.

כשגמלת ילדים בגיל צעיר - לא היו פספוסים בכלל?מתואמת

כי זה מה שהיה בגמילה המוצלחת שלנו. ואני מעדיפה גמילה כמה שיותר חלקה, כי אחרת אני אשתגע...

אבל טוב, אולי בסוכות כן ננסה להושיב אותה מדי פעם בסיר... (אם יש לנו בכלל עדיין🤔)

ודאי שהיואפונה

גמילה בלי פספוסים לא היתה לנו, לא עם הילדה שגמלתי בגיל 1.7 ולא עם הבכור שגמלתי בגיל 3. וגם אצל השלושה שגמלתי סביב גיל שנתיים.

כולם פספסו כי גמילה זה תהליך,

אבל עם הילד שנגמל בגיל 3 הגמילה היתה הכי ממושכת, ובנוסף ככל שגיל הגמילה היה מוקדם יותר ככה היום יותר פספוסי פיפי ופחות קקי, ואם אפשר לבחור ביניהם אני בוחרת בזה.

ולגבייך

אם מתוך 8 גמילות מאוחרות היתה לך אחת קלילה, הסטטיסטיקה לא לטובתך...

שני הגדולים שלי נגמלו די בקלות בגיל שלושמתואמת

אחר כך היו שלוש וחצי גמילות קשות (כלומר תאומים ועוד שניים בודדים, שאחת מהם דווקא רצתה להיגמל בעצמה בגיל שנתיים וחצי, ובכל זאת זה היה גרוע) ואז הגמילה המוצלחת ואז הגמילה הקשה של הילדונת על הרצף (שבעיקרון כרגע גמולה לגמרי, אבל עדיין קורה שגם היא מפספסת, וזו עוד סיבה מבחינתי לגמול את הקטנה מאוחר יותר).

אצלנו בדיוק להיפךקנמון

ככל שגיל הגמילה היה מאוחר יותר-הגמילה היתה יותר קצרה.

מי שנגמלה בגיל הכי גדול אם אני זוכרת נכון פספסה פעמיים וזהו..

גמלתי ילד מעל גיל שלוש וזה לקח שבוע לגמילה מלאה.

כאחת שלא בנויה לשלוליות בקטע קיצוני,

אני בעד גמילה מאוחרת כשהילד בשל, מבין ומשתף פעולה. מהניסיון שלי התהליך ככה קצר משמעותית.

מסכימה שמוכנות שלך זה מה שחשוב הרקולסית

תחתון טיטולמקקה

כזה שסגור מהצדדים. ועל זה גופיית תיקתק

שני הרעיונות שלך שווים בדיקה! תודה!מתואמת

מתי נוסעות לביח בלידה שניה?כנה שנטעה

צירים כבר שעתיים, 5-10 דק' בין הצירים. וזה אחרי 24 שעות עם צירים לא ממש סדירים

כמה מהר התפתחה הלידה הראשונה?עדיין טרייה

הייתי מחכה שהרווח הכי ארוך יהיה 5 דקות למשך שעה. אלא אם הלידה הראשונה הייתה מהירה.

מה איתך?השם שלי

אצלי בלידה השלישית, היה יום שלם של צירים לא סדירים. אחר כך היו לי שעה וחצי של צירים סדירים כל 5 דקות, ואז חזר להיות לא סדיר.

במצב הזה הגעתי לפתיחה 5 והתפתחה לידה.

תלוי איזה מרחק נסיעה את...שלומית.

אם את קרובה הייתי מחכה ל5 דק' בין הצירים

^^^יעל מהדרום

לק"י

בהריון האחרון קרה לי כמה פעמים שהיו לי צירים כמה שעות, ואז הם נעלמו לגמרי.

וצירים צפופים.

תלוי בעוצמה שלהם..רק טוב=)

תודה!כנה שנטעה

נסענו ואני בחדר לידה ב''ה

בשורות טובות בע''ה וגמר חתימה טובה לכולם❣️

שיהיה בשעה טובה אהובה!!! לידה קלה ומהירהאמהלה

ובידיים מלאות

בבריאות ובשמחה

גמר חתימה טובה

איזו מתנה מתוקה לשנה חדשה

מתרגשת איתך ומתפללת

שיהיה בקלות ובריאות! ובידיים מלאות ובריאות!יעל מהדרוםאחרונה

מישהי כועסת עלי כבר כמה שניםאנונימית בהו"ל

מבחינתי היינו מכרות, מבחינתה ממש חברות.

התכתבנו המון והיה נחמד סה"כ

היא רצתה שניפגש אבל מבחינתי להיפגש ב1:1 זה מאתגר

בטח איתה שהקשר התחיל בצורה מוזרה

ולא הרגשתי קירבה ברמה של להיפגש

אמרתי לה את זה כמה פעמים בצורה נעימה

ואח"כ ניסיתי קצת להתחמק ממנה כשהיא הציעה שוב ושוב

באיזשהו שלב היא כתבה לי הודעה מאוד בוטה (עם קללות)

על זה שאני חברה נוראית וכו ומאז נותק הקשר.

לפני כמה ימים היא כתבה לי הודעה שאני אדע שהיא עדיין שונאת אותי.

אני מתלבטת אם ומה להגיב

אני לא מעוניינת לחדש את הקשר

ואין לי בעיה להתנצל אבל לא רוצה שזה יגרום לה לחשוב שאני בעניין להיפגש שוב

אני במקום אחר בחיים שלי והחברות הזאת לא תעשה לי טוב

מעבר לזה שהצורה שבה היא מדברת גם כן פחות מתאימה לי

אבל ערב יוכ וממש קשה לי עם המחשבה להיכנס ככה ליום הזה

(אני לא חושבת שהיא מודעת לזה שיום כיפור קשור לכפרה וסליחה, סתם במקרה היא כתבה לי את ההודעה. לא מפרטת יותר מחשש לאאוטינג)

אני בנאדם שמתחמק מקונפליקטים ככל הניתן

אנשים אוהבים אותי סה"כ

לא מבינה איך הגעתי לסיטואציה הזאת

וואי, איזו סיטואציהשלומית.

אבל נשמע באמת שהיא הבעייתית כאן...

הייתי מנסה לענות תגובה מתנצלת ואסרטיבית, בסגנון "אני מתנצלת שנפגעת, זו לא הייתה כוונתי, מאחלת לך המון הצלחה וברכה"

בלי להשאיר פתח להמשיך...

לא להגיבאור10

בן אדם בוגר תיקני לא שולח "אני עדין שונא אותך"

לא הייתי עונה בכללדיאט ספרייט

אני בכלל לא עונה לכל אדם שפונה אלי, גם ברחוב ולא רואה בזה שום בעיה.

היא נשמעת מוזרה מאוד או עם קשיים בהבנה חברתיתיעל מהדרום

לק"י

או שתלטנית.

ואם לא הכרתן במציאות בכלל, אז מוזר מצידה לנסות לכפות עלייך להפגש.

מסכימה עם מי שאומרת להתעלם.

ואני הייתי משתפת בסיפור מישהו קרוב שיתמוך בי ויחזק אותי.

בנוסף, הייתי חוסמת את המספר שלה בפלאפון שלי.

שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

נשמעת לא מאה, סליחההמקורית

הייתי כותבת לה ככה - מתנצלת דנפגעת, לא התכוונתי

גמר חתימה טובה וצום קל

וחוסמת!!!

נשמעת סחטנית רגשית. שחררי אותה לדעתי

מצטרפת, את בסדר גמור, היא נשמע שיש לה בעיותקופצת רגע

אם את רוצה תשלחי הודעה תמציתית כמו שהציעו כאן, משהו בסגנון מתנצלת אם נפגעת, שתהיה שנה טובה, וחוסמת את המספר שלה. או שתתעלמי ותחסמי.

תודה לכל מי שהגיבה! נירמלתן לי את הסיטואציהאנונימית בהו"לאחרונה

אני ממש לא רגילה לדברים כאלה

אני כן אדגיש שהיינו נפגשות עם הילדים בגינה וכזה עד שראיתי שהיא מאוד רוצה שניפגש לבד ואז כבר התחלתי להתחמק לגמרי.

ושכחתי מזה לגמרי ופתאום ההודעה.

אני חושבת שאכתוב לה הודעה קצרה כמו שהצעתם ואם היא תענה אתעלם…

גמר חתימה וטובה לכולן❤️

צום שבוע 34מנסה לענות

שאלתי את הרב איך אני צמה והוא אמר לצום כרגיל ואם מרגישה לא טוב אז לשתות לשיעורין.

הרופא אומר שצריך לשתות לשיעורין כי לא רוצים ללדת בשבוע כזה, נוא אדם דתי אבל אומר את זה לפני כל צום ובכל מצב שהגעתי אליו ככה שאני לא יודעת כמה להקשיב לזה..

בקיצור אני קצת בלחץ..

בהיריון קודם הייתי בחודש שישי נראה לי וצמתי הכל והיה בסדר אבל עכשיו זה שבוע מתקדם יותר.

אני יודעת על עצמי שבמצב רגיל צמה די בקלות וגם אף פעם לא היו לי צירים לפני חודש תשיעי סתם ככה.

מלחיץ אותי מתי אדע שאני צריכה לשתות ואיך לתפוס את זה בזמן, כי אני מאלה שיסבלו ולא ישתו…

תבדקי עם הרב מה זה אומר בדיוק "לא מרגישה טוב"יעל מהדרום

לק"י

פירטת לרב את כל הפרטים שצריך- האם יש בחילות/ חולשה וכו' כאשר את לא אוכלת/ שותה, המוגלובין/ ברזל נמוכים וכו'?

אני שנה שעברה הייתי שלושה שבועות לפני התל"מ וצמתי ב"ה עם הנחיה מתי לשבור את הצום. וב"ה לא היה צריך.

תתכונני טוב, מיץ ענבים טוב לשתות לפני הצום, תנוחי במזגן, אל תתרוצצי, תכיני מראש דברים לילדים אם יש/ שבעלך יטפל בהם בצום.

קראתי עכשיו שמכון פועה כתבואיזמרגד1

שממחקר מקיף על לידות ביום כיפור, לא מצאו לידות מוקדמות בגלל הצום בהריונות תקינים. אז זה מעודד.

אפשר לשאול רב מתי בדיוק לשבור, או לשבור כשמסוחררים או מתחילים צירים

אז מוסיפה קצת ללחץ שלךאמאשוני

בצום אחד (בהנקה) שניסיתי למשוך- התעלפתי.

למזלי הצלחתי בכוחות אחרונים להכניס את השובבון למיטת תינוק ומאז אני לא זוכרת כלום עד שבעלי חזר ומצא אותו צורח ואדום מבכי ואותי "ישנה"

וכמה שנים אח"כ בהריון, ניסיתי גם למשוך ובסוף הרגשתי כ"כ כ"כ רע ששתיתי את השיעור הכי קצר שמותר (אם אני לא טועה כל 3 דקות)

לקח לי שעה וחצי של כל 3 דקות עד יכולתי לרווח ל5 ואז ל9 כפי שמומלץ.

וכל זאת למרות שהרב הזהיר ואמר שעדיף לשתות שיעורין כל 9 דקות ולנסות להימנע מהסיטואציה של 3 דקות.

אז אני יודעת שאני רק מוסיפה לחץ ואין לי מדד מדויק לתת כדי להרגיע,

ובכל זאת נראה לי חשוב להבין את המחיר כשלא תופסים בזמן וסובלים ולא שותים.

אם עד היום לא יצא לך לשתות לשיעורין, אז קחי בחשבון שכשהגוף בצום וחלש מאוד, לוקח המון המון שיעורימים ועם ההפסקות זה יוצא זמן ממושך כדי להתאושש.

כלומר זה כן סוג של המשך של הצום מבחינת ההזנה, חשוב להבין את זה, זה לא שאת שותה שתי כוסות מים כמו כשפותחים את הצום.

כלומר אם את מתלבטת עשר דקות לפני סוף צום זה סיטואציה שונה מאשר 5 שעות לפני סוף הצום כשאת צריכה לקחת בחשבון גם איך לנהל את ה5 שעות הבאות..

וואו מפחיד. תודה על זהמנסה לענותאחרונה

הבת הגדולה שלי תהיה אתי בעז"ה ותעזור לשמור על השובבון

ואת צודקת עם לא להחמיר

פעם החמרתי עם עצמי בהיריון והנקה ביחד ואחכ הרגשתי זוועה

אני צמתי בשלב כזהשלומית.

ועבר חלק.

כמובן עם הרבה מנוחה, אבל לא זכור לי כקשה במיוחד.

וממה שידוע לי רוב הנשים עם הריון תקין אין בעיה שיצומו.

לשבור אם את מרגישה צירים או עם את בחולשה קיצונית

לי היה צירים לפני יום כיפור בחודש שביעישמש בשמיים

וקיבלתי אותה הנחיה כמו שלך, בפועל צמתי רגיל ולא היו צירים בכלל כל הצום (כשלפני זה היו לי מלא צירים כבר חודש, וגם אחרי זה היו מלא צירים עד סוף תשיעי) בעצם אולי לקראת נעילה היה איזה ציר אחד.

בסוף ילדתי בחודש כסלו בשבוע 39.

רוצה לומר שבעזרת ה' אפשר לצום ושיהיה בסדר. אם את בדרך כלל צמה בקלות וגם בדרך כלל אין לך צירים מוקדמים אז הגיוני שהכל יהיה בסדר, תהיי בקשב לגוף ואם מתחילים צירים אז תשתי שיעורים.

לא חושבת שיש הבדלהשם שלי

בין חודש שישי לחודש שמיני.

אם בדרך כלל את צמה בסדר, ואין לך צירים מוקדמים, אז אין בעיה להתחיל לצום רגיל.

כמובן לשים לב ואם מגיעים לשלב שצריך להתחיל לשתות.

לא יודעת איך לזהות מתי צריך. כדאי לקבל הנחיות כמה שיותר מדוייקות.

וואי תודה הרגעתן שזה אפשרי!מנסה לענות

אשמח לעזרתכן, לנשים בלבדאנונימית בהו"ל

אני ממש סובלת מליכן סקלרוזיס

זה סוג של מחלה שממש מגרד ויש לי פצעים באיזור המפשעה.

הרופאה נתנה לי כל מיני משחות אבל זה לא כ"כ עוזר וממש שורף לי שם.

יש לכם אולי המלצה לרופאת נשים אפשר גם פרטית שמטפלת בדברים כאלו?

אני חושבת שאחינעם לב שגיא מבינה בזהנפש חיה.

תודה אבל היא ממש יקרהאנונימית בהו"ל

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

יכול להיות שיש החזריםנעומית

כדאי לבדוק מול הקופה במידה ויש ביטוח משלים

(לא מכירה את הרופא או את הנושא)

לפחות בעבר היו היחזרים בחלק מהקופותיעל מהדרום

באתר "שלמה" יש רשימה של רופאות שמומחות בזהזוית חדשה

היא מקבלת גם בכללית בירושלים אבל קשה להשיג תורמרגולאחרונה

צריך להתקשר 1 לחודש על פתיחת המוקד

ד''ר אושרית ברטרק לרגע9

אכילה בשיעוריןהבוקר יעלה

קיבלתי תשובה מהרב שעלי לאכול ולשתות בשיעורים.

מה אמורים לאכול בשיעורים וזה סבבה?

מישהי פעם עשתה זאת ויכולה לומר לי איך בדיוק ומה היא אכלה?

אניקל"ת

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

לי גם היהDoughnut

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

מבחינה הלכתית לגבי שעון חול-קנמון

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

נכון יש מצבDoughnut

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

בשנה שבעלי תרם כליהמתיכון ועד מעון

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

מציעה לשאול פוסק(: גמר חתימה טובהקנמון

תודה! מאיפה הכוס והקוםסא?הבוקר יעלה

בעלי השיג לי מגמח בעירDoughnut

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

אני פעם אחת סכיפור הייתי צריכה לשתותהמקורית

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

יש גמחיםרקאני

בהרבה מקומות

שווה לברר

הודעה של הרב טל מרוםעיונית

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

אני מכירה דעה אחרת גם לגבי מדידת השיעור וגםאורוש3

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

בשציה את יכולה למדוד לך בכוס 40 מל ולסמן בפסרק לרגע 1

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

רק לגבי שתיה לשיעוריםכחל

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

נכון בעזר מציון ניתן לקנותDoughnut

הבעיה היא שזה רק מיםתוהה לעצמי

בדרך כלל שתיה לשיעורים מאפשרת גם נוזלים אחרים שמזינים את הגוף טוב יותר בצום

הייתי פעםבאתי מפעם

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

ממה שאניתקומה

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

אה באמת?באתי מפעם

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

אבל ככה באמת צריך לעשות. אכילה ושתיה לענייןרק לרגע 1

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

נראה לי שחובה להתחיל מיד את השיעורים, לא?מתואמת

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

זה בסדר מה שעשיתפרח שמח

שתיה ואכילה זה בנפרד

אצליהתלבטות טובה

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

סליחה שמנצלת את הדיון לשאלהתותית11

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

אולי תשאלי במכון פועה? הם מבינים בהלכה וברפואהיעל מהדרום

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

לדעתי תשאלי. בכל אופן שתיה יכולה להיות גם שייקיםרק לרגע 1

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אני לא מאוד מבינה בזהמתואמת

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

כשלי היו צירים בצוםרקאני

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

מעניין... אז באמת צריך לשאול רופא!מתואמת

אני לא יודעת את מי שאלתרקאני

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

תתארגני על שתיה מזינה, פלוס להגיע לרב עם המלצתאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 8:27

עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 8:24

הרופא!! את ממש במצב חירום...

וגם לשאול מתי את רשאית להפסיק שיעורים ולשתות רגיל... נגיד לא הייתי מחכה ליותר מציר אחד במצב הזה. אם הרב לא קיבל תמונה ברורה מהרופא שווה לשאול שוב עם נתונים.

אני במצב קצת ביניים ושאלתי כמה רופאים כדי לקבל פסיקה שאני והרב נהיה שלמים איתה...

לגבי שתיה, תתארגני על כמה סוגים- נגיד מרק טחון, מיץ טבעי, משקה יוגורט, אפשר לטחון חלב שקדים ותמרים, כאלה. יש גם תמיסת מינרלים באבקה ששותים להתייבשות, את יכולה לקנות בבית מרקחת להכין ולשמור במקרר. לא הכי טעים אבל מועיל. וכמובן הרבה מים. יש דעות כמה צריך להמתין בין שיעור לשיעור. בין תשע דקות לדקה. אני לא סמכות (הכי טוב לשאול) אבל נראה לי שבמצב שלך אפשר ללכת על הכי מקל.... מצבי הרבה הרבה פחות דרמטי וזה התכנון... ושתי בעיקר מלא מים. זה הכי משפיע.

אני הייתי במצב דומה לפני כמה שניםדרקונית ירוקהאחרונה

הרב הנחה אותי לשתות שתיה מזינה ולא לאכול. שתיה מזינה זה יוגורט נוזלי (אפשר גם פרילי, אקטימל וכו), מרק קר, מיצי פירות ועוד.

מה שכן, לי אמרו לשתות כרגיל ולא לשיעורין.

בעלי והימורים למי שזוכרת..אלסה

עוד רגע יום כיפור ואני לא מצליחה לשחרר, לא רק שלא לשחרר אני כל היום עם מחשבות וסרטים על הדברים שקרו לנו. לא מצליחה לסלוח אפילו לא על חלקיק מהדברים שהוא עשה. מרגישה שהמוח שלי בתוך בוץ טובעני שלא נותן לי מנוח..

בא לי לשחרר, לקראת יום כיפור להניח את זה בצד לנסות ללמוד עליו קצת זכות, לתת לעצמי שקט בראש מהמחשבות ולהגיע לכיפור לא כשאני טעונה כל כך עליו בפנים...

יודעת שזה סופר קשוח לא מצליחה לנשום עם זה..

כן, הוא בטיפול, כן זה אינטנסיבי, ויש תובנות ויש דברים שעולים, אבל אני כועסת כל כך כועסת בפנים..

אני חושבת רק על כל מה שהוא עשה, כל היום, כל הזמן..

קשוח ממשoo

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

לא לדחוק בעצמך לדעתיהמקורית

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

למה כפירה?דיאט ספרייט

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

גםoo

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אני לא זוכרת את השרשורנעמי28

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

תודה רבה לכולכן על העצות מחזק מאוד. תודהאלסהאחרונה

אולי יעניין אותך