ריחוק..מתפללת10

הלוואי ויהיה לכן מילים טובות עבורי..

פתחתי משתמש חדש כי אני נבוכה לכתוב מהניק הרגיל ושיזהו אותי. רוצה להניח את זה פה בתפילה שיהיו פה כיווני מחשבה שיפתחו לי את הלב..

רקע עליי

נשואים עשור, כשהתחתנו שקלתי 70 קילו בערך ובעלי אהב אותי ככה (הוא ממש רצה להתחתן. מההתחלה. ולי לקח קצת זמן) לאורך השנים ב'ה עליתי לא מעט... שוקלת היום סביב ה100. לא הכי אוהבת את זה, הייתי שמחה לשקול פחות אבל באמת מקבלת את זה שזה מה יש. ב'ה זכינו לכמה לידות. ושנה וחצי מילואים זה יותר קשה לי להחזיק תזונה בריאה. וגם בלי תירוצים בכנות אין לי הרבה מוטיבציה להתעסק בזה ויותר נוח לי לאכול מה שבאלי מתי שבאלי.. מה נעשה.

אז משתדלת לקנות בגדים יפים ומחמיאים ולהשקיע במטפחת דוחה למיתשהו את הלאכול בצורה בריאה.

כל השנים הרגשתי שבעלי ממש אוהב אותי ככה ומקבל את זה ואם הייתי אומרת שבאלי לאכול בריא הוא היה מתגייס לעזור לי (לשמור על הילדים ואצא להליכה.. לחתוך בשבילי ירקות..) אבל ממש בכיף ובלי לחץ, בלי לשדר שמפריע לו איך שאני נראית.

אוקי עד כאן הרקע.

ועוד משהו

מאז הנישואים הדינמיקה היא ''אני רוצה יותר''.. התסכול סביב זה מתפרץ אצלי כל כמה חודשים. שהוא לא שם לב לרמזים ולא נענה לזה ואני רוצה שנהיה ביחד יותר פעמים ולא רק נגיד פעם בשבוע-שבוע וחצי (אני קצת מתביישת לכתוב את זה כי אני יודעת ממה שאני קוראת שיש בנות שזה מספיק להן ואפילו יותר מידי. אבל באמת זה בא מרצון להיות קרובים ולשמוח אחד בשני).

ועכשיו לנקודה.

בסוף שבוע שעבר נפתח ביני ובין בעלי איזה דיבור, התחיל מזה שאני רציתי שנהיה ביחד והוא לא היה בקטע ואז יום אחרי זה אמרתי לו שהתבאסתי מזה שהוא לא היה בעניין.  

ואז הוא שאל אותי אם אפשר להגיד משהו - ביקורת מהלב מה שנקרא.. אבל הוא לא רוצה כי אני אעשה סצנה ואפגע ממנו (סצנה מבחינתו זה - שאני אעלב, ובעיקר שאני אלך עם זה כמה ימים ונהיה מרוחקים והוא באמת לא רוצה את זה )

אמרתי לו שיגיד ואני רוצה לשמוע. ולא אעשה סצנה. זה חשוב לי לשמוע....

טוב הוא די הנחית עליי פצצה האמת...

הוא אמר תקשיבי אני מקבל את מה שאת אומרת, לא שמתי לב שהיית בעניין סליחה, וכו'. אבל תשימי לב שהרבה פעמים את רוצה יותר ואת לוחצת עליי שיהיה לי יותר חשק. אם את רוצה שזה יקרה אז לדעתי צריך שלושה דברים. והוא אמר שני דברים חיצוניים, לבוש מסוים, והתנהלות מסוימת, שוואלה סבבה.

ודבר השלישי הוא אמר.. תקשיבי אם בא לך להרזות זה גם יתרום לחשק.


אתן בטח מבינות שזה היה בוקס בבטן המשפט הזה...

הוא ניסה להגיד בעדינות ולא להעליב אבל זה היה ממש קשה לשמוע את זה. אמרתי לו קצת שככה זה ואני באמת אשתדל אבל שלא יצפה שאני ארד עכשיו שלושים קילו כי באמת אין סיכוי. ואני אוהבת את הגוף שלי למרות שזה מבאס אותי העודף משקל.. והוא אמר משפט כמו ' כן זה נחמד אבל זה לא מושך.. אין מה לעשות, ככה זה גברים... ואם את לא מבינה את זה את פשוט מדחיקה'

עכשיו שתבינו

בעלי סופר דוס, צדיק, ירא שמיים, מידות טובות, עדין, רגיש.. ככה כשזה כתוב זה נשמע נורא אבל הוא באמת ניסה להגיד בעדינות.

היה לי נורא קשה לשמוע את זה. ממש.

ואחכ שיתפתי אותו בקושי, תשמע אני יודעת שאמרתי שלא אעשה סצנה ותודה שאמרת אבל....

דיברנו עוד קצת בשבת, והוא ממש התנצל

אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע אז אם את רוצה לדבר ליצר הרע שלו אז זה מה שהוא אמר לי. אבל חשוב לו שאני אדע שהוא נמשך אליי ורוצה אותי ואוהב אותי ומעריך אותי וכו' וכו'..  שזה היה טוב לשמוע את זה.

אבל, ויש אבל גדול


תקשיבו אני מרגישה שאני לא מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות. פשוט לא מסוגלת

כאילו זה נחמד שאתה מתנצל והכל אבל יש פה איזה סדק שניפער לתמיד... אשכרה אתה לא רוצה את הגוף שלי? אז לא, עזוב, לא צריך.. לא מסוגלת..

בוא ממש התנצל, אמר לי זה לא מה שאני חושב ובאלי להאמין לו, אבל בגוף יש לי מחסום מטורף.

פתאום אני לא יכולה שהוא יראה אותי עם מגבת יוצאת המקלחת... או ללבוש פיג'מה קצרה לידו. עברתי לכותנות ארוכות... מין תחושה של - תיקח מרחק מהגוף שלי, עזוב..

כן קצת אמרתי לו משהו על בוא נעשה הפסקה מייחסי אישות לאיזה חודש. נרגע טיפה. הוא נלחץ קצת.. ואמרתי לו משהו על זה שזה שרט אותי הדיבור הזה אז הוא ממש ביקש ממני, די, תמחקי את זה..

הוא באמת מנסה להיות בסדר והתנצל, וזה גם קצת אחריותי, הבטחתי לא לעשות מזה סיפור.

אבל כל זה לא עוזר

אני מרגישה שהגוף שלי בהתנגדות מטורפת

אמירה של לא רוצה לא צריך.. ביי..


אוף מבינות אותי קצת?

אני ככ לא יודעת איך להמשיך מפה ...

כואב לי. משתדלת להוריד במשקל אבל בנחת ולא בשנאה עצמית. לא רוצה להכאיב לבעלי ולא להכאיב לי. נוצר ריחוק בינינו משתדלים למלא במילים אבל ברור שיש פיל בחדר.


עצות?...

בורחת חזרה לניק המקורי שלי

תודה רבה על המקום לפרוק

וואו. קודם כל חיבוק ענק!!!! קצת אזלו לי המילים.אמהלה

אנסה בכ"א כי ממש כואב לי איתך.

נראה לי הנקודה פה- שהוא קשר את נושא המשקל למשיכה.

וזה ערער לך ובצדק את כל היחסים בינכם.

ראשית- את ממש לא צריכה להרגיש אשמה כי הבטחת שלא תעשי מזה סיפור. זה אפילו קצת לא פייר מצדו לבקש ממך את זה.

הוא הפיל עלייך פצצה. מותר לך בהחלט לכאוב ולהתפרק.

שנית- אני חושבת שכדאי לכם לעשות רגע עצירה וללכת להתייעץ

אתם אחרי מילואים שזה כבר מערער מאד

וזה נושא שעלול לצוף ולעלות שוב ושוב

נראה לי שכדאי לכם ללכת לכמה פגשים מקצועיים....

חיבוק ענק

ואני מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה. כי אני דברתי רק מהלב. היא המקצוענית שלנו

תודה רבה יקרה על התיוגנגמרו לי השמות

ועל המילים הטובות ❤

עניתי למטה 🙏

חיבוק!מכחול
קראתי, וזה נשמע כואב ממש, ואני לא יודעת מה להציע ♥️


רק רוצה להגיד שאתם נשמעים זוג מדהים ממש! כן כן הרבה אהבה, כל כך הרבה התחשבות, דיבור אמיתי וכמה, התנצלויות, זכיתם ממש! ואני בטוחה שתצליחו לצמוח גם מזה ולהרגיש שוב קרובים ממש!

מצטרפת לכל מילה. וחיבוק גם ממניירושלמית במקור
קראתי כל מה שכתבת. שמתי לב לכל מילהנפש חיה.

אני רוצה רק לכתוב


שאין כמוך בעולם.


את איכותית!

ואף דבר לא ישנה את זה.  נקודה.


🌷💮🌷💮🌷💮🌷

נשמות אתן.. תודה!!מתפללת10
@אמהלה, @מכחול, @נפש חיה. המילים שלכן יקרות לי והחיבוק נותן לי כוח!
חייבת לומרמולהבולה

הזדהיתי איתך מאוד. בהכל

אמנם בעלי לא אמר זאת בפירוש אך ברור לי שהיה רוצה אותי רזה הרבה יותר.

חטובה יותר...

יותר מזה ברור לי שאם היה יודע שאגיע למשקל כזה לא היה מתחתן איתי בכלל. הוא בא מבית של מקלות.... וזה קצת רודף אותי באופן אישי אך לא מעזה לומר מילה.

אין לי מילים

רק הזדהות וחיבוק גדול 🫂🫂🫂

איזה קשה זה… איך אנחנו הנשיםחמדמדה

רגישות לדימוי גוף שלנו…

וואו ממש חיבוק לך❤️❤️


תזכרי שזה משקל שעלה מהריונות ולידות והחיים

ככה זה

אנחנו דינאמיים



מוסיפה נקודה שאם לא באלך תזרקי לפח, את אלופה בכל מקרה ואני באמת חושבת שרק מצידך זה יעבוד, וזכותך להחליט להתחיל תהליך מתי שנכון לך

אני התחתנתי עם גבר יחסית גדול

והוא עלה בערך 40 קג ב4 שנים שאנחנו נשואים

וזה מפריע לי גם…

אני משוגעת עליו וואו באמת שכן! מאוהבת בו הוא החמצן שלי! ואנחנו גם ברוך ה' נמשכים וזה

ויחד עם זה, וואלה זה מפריע לי… וכן זה ניכר מאוד…

אז באה לשקף שגם אם זה מפריע לו קצת- זה באמת באמת לא סותר אהבה גדולה ועצומה שגם לפעמים גוברת על זה שמפריע חיצונית משו קצת

חשתי צורך לשים פה את הצד השני, אבל באמת תזרקי אם לא עשיתי טוב❤️

סם רוצה לומר על הז משהושם-קוד

ש...גם בעלי מהחתונה השמין (גם אני🫢🫢 אבל לא מאוכל רק מההריונות)

ונהיתה לו קרחת ברוב הראש..

ובעקרון זה דברים שמבאסים אותי

במיוחד הקרחת שבהחלט אפילו לא מסוגלת לגעת לו בראש🫢 לא יודעת להסביר


אז אני פשוט לא


אבללל

זה לא באמת אומר שלא נמשכים או לא אוהבים או לא רוצים

לא יודעת להסביר


זה לא מעודד אני יודעת אבל כן יכולה להבין למה היתי מעדיפה אחרת ובכל אזת אני שמחה בו כמו שהוא

וזה לא סותר


אבל באמת -לפותחת-כתבת כל כך נוגע..

ובאמת מרגישה את הכאב שלך

הז כל כך רגיש וקשה לשמוע כאלה מילים

בלב לשנו יש לנו צורך שיקבלו אותנו כמו שאנחנו ויאהבו אותנו פשוט ככה וזה מובם והכי מה שמגיע לנו


לי קרה אותו הדבר אבל לא על הגוף

על כמה תכונות בי ,יותר נכון- חסרונות לשי ששנים שיתפתי אותו שזה מבאס אותי שאני כזאת..וכל כך מנסה לתקן את זה..ובלב תמיד האמנתי שהוא 4ואה את זה אחרת..הוא קם אמר את זה וחיזק אותי

עד שיום אחד התברר לי שלא..שגם הוא מבחינתו היה מבואס 'אני כזאת וזה היה לו קשה ושהיה שיפוטי כלפי בלב ורק פחד לומר

זה באמת חתך לי את הלב בסכין

ל3ח לי הרבה זמן לבנות אמון מחדש


אז סתם באמת פשוט חיבוק

אל תתני לבהלה ולעלבון לצייר שזה תמיד יהיה כך ושאין סיכוי

לאט לאט הלב מקבל כח ורפואה

אל תחסמי מגע ואל תנתקי את הגשר

עכשיו תמצאי את המקום לתת ללב להרגי שולכאוב -אולי ללכת לטיפול לפרוק את כל העלבון

ולאט לאט תבנו ביחד אמון וקרבה מחודשת

נשמע ששניכם אוהבים וטובים אז זה אפשרי 

זה מה שאמרתיחמדמדה

זה כן מבאס אותי

וכן קצת גם לא נעים לי שאין כלכך הרבה חנויות בארץ שאפשר לקנות לו בגדים והכל צריך להזמין מחול או לחפש את ההכי גדול בחנות

אבל עדיים אני נמשכת אליו ורוצה בו

יואוו נשמה תודה.......מתפללת10

גם לך... באמת

תודה על ההכלה ועל נשיתןף ועל זה שאת מזכירה לי לא להבהל מהמרחק

תודה מותק שלי! כן זה חשוב לי לשמועמתפללת10

כי זה מה שהוא אומר בעצם,

אני הכי אוהב וגם נמשך למרות שמפריע לו (הוא תיקן את עצמו אחרי שאמר לי שלא.. זה חשוב לו ממש שאני אדע את זה... אבל את יודעת, דווקא זה שאת אומרת לי את זה כאישה זה יותר חזק לי. כי עליו כגבר אני אומרת, בסדר גבר .. נמשך פיזיולוגית. אבל אם כאישה אומרת לי וואלה יש משיכה למרות שמפריע לך איך שהוא נראה, זה מיישב לי משהו בנפש דווקא. מחזק את זה שהוא צודק) תודה @חמדמדה ממש הרגעת אצלי משהו, זה טוב לי לשמוע את זה. תודה רבה לך ששיתפת. 

שמחה שעזרתי❤️❤️חמדמדה
מצטרפתשירה_11

לכל מילה

מאוהבת בבעלי הוא חד משמעית הגבר של חיי ואני נמשכת אליו

אבל זה ממש לא סותר שהעשרות קלוגרמעם שהוא הוסיף לעצמו מפריעים לי

מצטרפת גם כןאנונימית בהו"ל

בעלי ממש ממש  רזה לפני החתונה הוא היה מתאמן ועם שרירים וזה פיצה על הרזון. אבל עכשיו חמש שנים אחרי הוא לא מתאמן ולא כלום ונשאר רק מקלון כזה רזה.

ועדייןןן ממש שמתי לב שהכל תלוי בזוגיות שלנו בכללי ובהענקה ואהבה אחד לשני, באמת שעדיין אני נמשכת אליו אוהבת אותו מאוד למרות שהרזון  מציק לי ומלכתחילה יכולה להגיד שהייתי מעדיפה שיהיה לו מבנה גוף אחר.


משתדלת לא לתת לזה יותר מידי במה ומקום ולהנות ממה שיש . זה חלק מהעבודה הזוגית בעיני, הגוף נתון לשינויים אלו החיים. 

חיבוק גדול גדולבאתי מפעם

אני שוקלת הרבה פחות מזה ועדיין בעלי רמז לי די בבירור שכדאי להרזות קצת ואני אוכלת סרטים, מצד שני אני ממש יכולה להבין אותו, ברור לי שאני ארזה אני אהיה פי מליון נראית יותר טוב, זה לא מחמיא לי סנטר כפול 😭 ומצד שני להיות בדיאטה, אין . לי. כח. פשוט אין לי כח לזה. ממש באמלי לאסוף את עצמי ויאחחה, אני בטוחה שגם אני יאהב את עצמי יותר, אבל מאוד מאוד מערער לשמוע את זה מבעל. תנסי אולי לחשוב אם זה היה הפוך, את מעוניינת שבעלך יוריד את הכרס הגדולה שצמחה לו עם השנים, איך היית רוצה שהוא יגיב? תנסי לא לקחת את זה למקום של 'הוא לא נמשך אליי יותר', אלא, היה יותר נחמד אם...

חיבוק גדול, זה מטלטל בטירוף. 

זהoo

פוגע ומבאס לקבל ביקורת (באופן כללי ובמיוחד) על מראה ועל דבר שקשה מאד לשנות

זה מצד אחד


מהצד השני

הגיוני שחסרונות של בן/ בת הזוג מורידים מהמשיכה אליו


לא לכל דבר יש פתרון

כולנו בעלי חסרונות

ויש חסרונות שקשה להתעלם מהם וזה עלול לפגוע במשיכה

איך הכאב שלך מובןרקלתשוהנ

ואיך היחסים ביניכם בין המילים נשמעים כל כך מקסימים 

שאני מצטרפת לזה שאתם בטוח תצמחו מזה

 

כתבת שמאז תחילת הנישואין יש פער בחשק ביניכם, שזה דבר נפוץ והגיוני.

השאלה מה היחס בין זה לבין 3 הדברים שבעלך אמר לך.

יכול להיות שהפער הזה מקשה עליו, והוא מנסה למצוא סיבה ללמה הוא קיים ותולה את זה בדברים אחרים? אולי הדיבור ביניכם או התחושה שלו עם עצמו זה שזה לא תקין שהוא לא רוצה?

זה מאד קשה להיות בצד שרוצה יותר ומקבל דחיה. אבל זה גם מאד קשה להיות בצד שצריך לדחות או לפגוע בטעות באהובת ליבו.

 

ועוד דבר

זה באמת מאד פוגע

אבל אני חושבת שאם תבחני את עצמך תגלי גם על עצמך ועל היחס שלך אליו שאפשר להחזיק את שני הדברים ביחד למרות שזה נראה סותר:

מצד אחד לאהוב אהבה עמוקה (בטח אחרי עשור!), ולהימשך פיזית מתוך האהבה העמוקה הזאת, ולאהוב את הגוף של בן הזוג פשוט כי הוא שלו.

ומצד שני, ובלי לפגוע בצד הראשון, ובלי שהמשיכה תלויה בזה, יש תמיד דברים שהיו יכולים למשוך אותך יותר. למשל כן זקן לא זקן, ועוד ועוד. ואם תהיי כנה עם עצמך תמצאי אותם גם בך.

ולכן נראה כל כך הגיוני שהוא רוצה לקחת את דבריו חזרה. כי אולי הוא היה שמח אם היית מורידה כמה קילואים, כמו שאת היית אולי שמחה אם הוא היה מעלה קצת קילו במסת שריר (המצאה שלי כמובן) או כל דבר אחר, אבל זה כל כך לא שווה לו את הפגיעה שהוא פגע בך, וזה רחוק בהרבה ממה שהוא התכוון, והוא ממש מתחרט שעכשיו את מרגישה כאילו המשיכה שלו אלייך תלויה בזה. ואין לו איך לשכנע אותך שזה באמת באמת ככה. 

 

ודבר אחרון

אחרי שתתייצבו מהערעור הזה

יש לך זהב ביד, היכולת להתייחס לגוף שלך ולשינויים בו בצורה חומלת ומכבדת, ולא להסכים לעשות שינוי שנובע משנאה עצמית אלא מאהבה וכבוד - זה זהב.

אני חושבת שבסוף אחד מגורמי המשיכה הכי חזקים זה היחס של האדם לעצמו ולגוף שלו. 

 

 

עושה בשביל בעלי בשמחה*אורחת

איך הרמבם כותב? "מהלכת בתאוות לבו, ומרחקת כל מה שישנא".

זה לא צריך לבוא מתוך שנאת הגוף שלך או משהו דומה.

האם אי אפשר לבוא פשוט ממקום של לשמח את בעלך? בעלי אוהב צבע מסוים של בגדים, סגנון מסוים של מטפחות, מאכלים מסויימים שמבקש ממני לא לאכול. אם זה בא לי בטוב, אני עושה בשמחה.

וכן, אני גם משתדלת לאכול פחות, עבורו.

כמובן שהוא מצידו צריך להשתדל לאהוב ללא התנאים הללו.

אני מצידי מנסה לשמח אותו במה שאני יכולה.

זה יכול להיות קו מאוד עדין בין ריצוי ממקום לא בריאהמקורית

של האישה, או מקום שולט של הגבר בפרטים שאינם חשובים בכלל ל-מהלכת בתאוות לבו.

 

 

נכון,*אורחת

כמובן שזה משנה מאיפה בנפש זה בא.

אבל מרוב פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי,

לפעמים מתעלמים מזה שאפשר פשוט לשמח את הבעל, וזה בסדר.

וגם,*אורחת
אי אפשר בדור הזה של חיצוניות להגדיר משקל כ"פרטים" ש"אינם חשובים כלל"
דווקא לא דיברתי על המשקל כמשו שאינו חשוב בכללהמקורית

אלא על זה שכתבת שבעלך מתערב ואומר לך מה לאכול ומה לא לאכול (לא כתבתי על מה מדובר שציינתי את זה)

בעיניי זה פרטים קטנים שאינם חשובים כלל וממש לא עניינו. זה בסדר אם טוב לך ככה, אבל אם היו יורדים לי ככה לחיים באיצטלה של תשמחי אותי - זה היה מאוד מפריע לי ובעיניי לפחות זה לא תקין  

אני חושבת שהכוונה מבחינת ריח למשלדרשתי קרבתךך

נגיד בצל, שום , דברים עם ריח וטעם חזק לא מתאים לאכול כל כך לפני זמן של קרבה .. ככה אני מבינה מההודעה

כמובן שזה לא אומר לא לאכול בכלל אבל יש זמנים שפחות מתאים 

כשמותרים, כל הזמן הוא פוטנציאלי לקרבההמקורית

עם דגש על קרבה של הבל פה

אפשר לבקש לצחצח שיניים אם זה מפריע מן הסתם. אני רוצה להאמין (מקווה כאילו) שרוב ככל האנשים שסיימו לאכול בצל או שום או פרוסה עם טונה ואריסה לא ייגשו לבן הזוג לתת לו נשיקה😅


 

אבל עצם הבקשה פחות לגיטימית. בעיניי לפחות.

אני בכל אופן לא מבקשת דברים כאלה ומקווה שלא יבקשו ממני. 

(בשולי הדברים: זה לא קצת סותר? להיענות לרצוןירושלמית במקור

או לגחמה, שמגיעים מ"הדור הזה של החיצוניות",

אבל לא ל"פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי"? שהוא גם תוצאת הדור הזה...? בעיני, משני החלקים צריך קצת להיזהר וקצת להשתמש... פשוט קראתי את שתי ההודעות שלך ברצף והרגשתי מצחיק. מה דעתך?)

צודקת,*אורחת

נקודה מעניינת, אחשוב על זה.

על כל פנים:  אין לי שליטה במה בעלי תופס כ"יפה", זו עבודה שלו.

יש לי שליטה בעצמי, אם אני מקדשת את האיניבידואליזם שלי, או מוכנה בשמחה לבוא לקראתו, דברים שמשמחים אותו.

(רלבנטי בעיקר בחינוך הדור הבא. גם בנים וגם בנות)ירושלמית במקור
וואי סורי אבל המשפטממצולות

משתדלת לאכול פחות עבורו נשמע לי פשוט זוועה

גם אם בעלי היה ממש משמין

בחיים לא הייתי רוצה שהוא ימנע מעצמו אוכל בשבילי

לאכול יותר בריא כן לעשות יותר כושר סבבה

אבל לאכול פחות ולהישאר רעבה רק בשבילו?

מוערך מאוד בעיניישוקולד פרה.

פשוט זה מאוד תלוי איך הבעל מציג את זה לאשתו.

אם הוא חושק בה בטירוף בכל מקרה, והוא ישמח ש... אז זה הרבה יותר קל לבוא לכיוונו.

אבל אם הוא לא מראה לה שהוא חושק בה, אז הכאב והצער מונעים מהאישה לרצות להשתנות. היא בעצם מרגישה שזה או להיות היא עצמה או להתיישר לפי הרצון שלו, כדי שלא להרגיש את הצער הזה

 

שולחת חיבוק המקורית

נשמע שנפצעת. שכואב לך. ובפצע צריך לטפל, לא להתעלם ממנו.

גם אם תרדי במשקל והוא ישמח בזה מאוד זה לא יעזור, כי הפצע הוא בשבר של התפיסה של בעלך אותך בעינייך, שהשתנתה. שאולי חלילה המשיכה שלו תלויה בנראות שלך. . הגיוני שאת מרוחקת. זו באמת פצצה.

 

אני חושבת שבעלך צודק במשפט אחד שהוא אמר.. מצד היצר, אישה רזה שנראית טוב יכולה לגרות גבר. חד משמעית. אבל זו לא חכמה. זה הברור מאליו.

החכמה היא להימשך לאותה אישה שנים, על אף השינויים.

ואני חושבת שהדבר הזה לא ייתכן ללא עבודה. גם בגלל המילואים וגם בגלל הפער המיני ביניכם, הייתי שוקלת ייעוץ טוב.

 

ועצה נוספת, אם יורשה לי - פעם הבאה, אל תסכימי לקבל שום ביקורת. בביקורת אין שום טוב והיא לא בונה כלום. לרוב היא מועברת בצורה כזו שיש בה נימה של שיפוטיות, והרבה פעמים היא נאמרת בכלל כמגננה 

 

 

 

את נשמעת כזאת מהממתשמחה כפרוייקט

חיבוק גדול יקירה!

גם אצלי יש גלים כאלו שלא בא לי קירבה פיזית

תמיד היה לי חזה קטן והוא רק הלך והתכווץ עם הלידות

וכן זה מעיק עליי!

אמנם בעלי לא אמר משהו

אבל ברור לי שהוא כבר לא הילד התמים שהיה כשהכרנו.

התחתנו שני ילדים דוסים

גדלנו והוא קצת ראה עולם מאז

אני רואה את זה גם בחיי האישות, נפתח לו תיאבון מסוים ובכללי הוא טיפוס חם…

אז האמת שלא משנה מה יגידו לי.. תאהבי את עצמך, העיקר האופי, זה קשר עמוק יותר ובלה בלה בלה.

חזה שטוח זה לא נשי בכלל. וגברים אוהבים חזה נקודה.

זה יישמע רדוד אבל לי לפחות ההיפך נשמע יותר כמו התכחשות.

והאמת שלפעמים אני חושבת לעצמי שהלוואיי שהייתי שמנה אבל עם חזה קצת נוכח. כי שומן לא קריטי בעיניי כשחסר לי סמל הנשיות וברור לי במליון אחוז שזה מציק לבעלי. (והראיה שבתחילת ההנקה כשיש קצת יותר נוכחות הוא עף עליי בקטע אחר וזה עוד יותר צובט)

אז יש ימים שאני מרגישה מאכזבת

ויש כאלו שאני מתאבדת מקנאה

ולא מבינה למה רק לי חסר האיבר היפה הזה שילדות ברחוב מתהדרות בו

ויש ימים שאני נרגעת וסך הכל טוב לי ושמח.

בקיצור

כנראה שלכל אחת תסביך משלה

ויש כאן עבודה לעשות

אז רק תדעי שאני מבינה ומחבקת

וחוץ מזה אין לי פתרונות

כל כך מזדהה איתךטרכיאדה

רזה מאד אבל עם בעיה בדיוק כמו שלך,(ומן הסתם חמורה משלך) ולזה אין פתרון של דיאטה...

לטעמיoo

חזה שטוח זה מאד נשי

אני מאד מרוצה מהגודל הקטן שלי ומרגישה מאד נשית

עניין של טעם בלבד

וגם זה לפעמים משפיע על איך שהגבר מתייחס לזה


בכל מקרה אם זה מאד מפריע לך אפשר לעשות הגדלה והרבה עושות את זה (לא שאני ממליצה כאמור, אבל האופציה קיימת והיא לא כזו מסובכת)

תמיד הרגשת ככה?שוקולד פרה.
כןoo

כשהייתי נערה חלק מהחברות ירדו עלי לגבי זה

וגם לגבי דברים נוספים שבעיניהן היו פחות נשיים (שיער אסוף ולא פזור/ נעל ללא עקב/ בגדים ספורטיביים ולא מחויטים/ בלי בושם וכו)


אבל תמיד העדפתי את הטעם שלי על פני הדברים ה'מקובלים'

זה חלק מרכזי במה שאני אוהבת בעצמי, במראה שלי ובנשיות שלי, הטעם שלי, האמירה שלי, וזה מסתדר יופי עם הנתון הטבעי שקבלתי.

מעניין ממש,שוקולד פרה.

לי לא הציקו, ואפילו פרגנו

אבל איכשהו זה נותר נושא לא פתןר.

לדעתי זה עניין של דימוי גוף ובטחון עצמיהמקורית

גם לי אין חזה גדול, וזה אף פעם לא הפריע לי. ההיפך, אצלי זה יתרון אפילו כי אני נמוכה ויש לי בעיות אוטופדיות. ועד לפני 7 שנים גם הייתי במשקל נמוך, אז זה היה לגמרי פרופורציונלי ומתאים והולם. גם היום בעצם.


אפילו בחיים הקודמים שלי, כשהתלבשתי לא צנוע, זה לא הפריע לי.

האמת שזה ממש מרפא השיח הזהשוקולד פרה.

כי זה בהחלט היה ביני לבין עצמי.

ואפילו הלכתי עם זה בימים האחרונים, עוד לפני שהשרשור הזה נפתח.

מעניין איך כל אחת בונה לעצמה דימוי גוף והולכת אתו לכל מקום. מדהים.

❤️המקורית

משמח לשמוע! 

הייתי מציעה גם שתתמקדי בדברים שאת כן אוהבת בך פיזית. 

אני חושבתoo

שהרבה נשים מסתובבות עם תחושות פחות טובות לגבי המראה שלהן (וגם לגבי חסרונות אחרים)

זו תכונה נשית נפוצה


אפשר להתאמן עליה ע"י שיפור אהבה עצמית, בטחון עצמי וקבלת האני השלם עם היתרונות והחסרונות.

מזדהה איתך גםשוקולד פרה.

ןאפילו קראתי כמה פעמים מרוב הזדהות.

גם לי זה מפריע מאוד, ואני בוכה בלב כשכולן מסביבי עם חזה יפה, אבל אני פותחת את זה מול בעלי חופשי. הוא ממש מרגיע אותי ולחלוטין מבטל את הראייה המקטינה שלי את עצמי.

ב"ה יש לי את היתרונות שלי.

ואני גם לומדת ריקודי בטן, אז זה עוזר לשחרר את הגוף בכל המובנים.


אני משתדלת לשים לעצמי סטופ. כי זה יכול ממש לתפוס אותי ולגרום לי לראות הכל מבעד לזה.

תשמחי במה שה' כן נתן לך!

בעלי אומר שמה שהכי מושך זה חיוך, ולמרות שגם אני חושבת כמוך (שזו לא האמת כולה...), אני מנסה להפנים את זה.

יש קטן ויש כלום...טרכיאדה

אימלה איך אני מזדההאחת פשוטה
אני 
אני מבינה אותך מאוד...אמ פי 5

חיבוק ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חיבוק, מזדהה ❤️אנונימית בהו"ל

עליתי 40 קילו מאז החתונה (לא ככ הרבה שנים) הריונות, לידות, הנקות...

אני יודעת שזה מפריע לבעלי, אבל כמו שחמדמדה כתבה בהמשך, זה לא מפריע ברמה של חוסר משיכה או הפחתה במשיכה, הרבה פעמים דיברנו על זה שבשלב הזה המשיכה היא יותר רגשית, ברור שגם על מראה אבל זה כבר לאו דווקא הנקודה שעליה הכל מושתת ואם משתנים אז הכל קורס.

גם בעלי השתנה, עומס החיים והוא מתעצל להסתפר ולהתגלח הרבה פעמים ואני פחות מתחבר למראה המזוקן ולשיער לא מסופר. הוא גם עלה 20 קילו מאז החתונה, הרבה פעמים הולך עם מדים של העבודה ומייד מגיע הבייתה מתקלח ומחליף לבגדי בית כאלה (גם אני ככה, רק מתלבשת יפה לעבודה ובבית עוברת לבגדי בית והוא רואה אותי בעיקר עם בגדי בית)

האם זה משהו שמפריע? לא יודעת, לא בהכרח, אולי קצת. האם היינו שמחים שיהיה אחרת? חד משמעית כן. האם זה פוגע במשיכה? לא, בכלל לא. ככה לפחות אני מרגישה וככה לפחות בעלי אומר.

מעלה נקודה שאולי זה יושב על הפער ברצון אצלכם, שאת רוצה בתדירות יותר גבוהה ממנו. אבל את כותבת שזה פער שתמיד היה קיים, אז זה לא נשמע קשור לשינוי במשקל/ מראה... לא?

אצלנו זה הפוך, בעלי בכיף רוצה שלוש פעמים בשבוע, אני בכיף מסתפקת בפעם בשבוע וחצי. אבל זה תמיד היה ככה ולא קשור לשינוי במראה.

אולי חסר לך ההרגשה שהוא מחזר? שאת נחשקת? שאם ההערה הזאת הייתה מגיעה יחד עם הרבה רצון שלו לקרבה ואינטימיות וחיזור והבעת חשק אז פחות היית נפגעת ונדחית מזה? מעלה נקודה...

חיבוק גדול, זו חוויה קשה ❤️ אצלנו היו כמה פעמים שיחות כאלה, וזה תמיד שיחות קשות ולא כיפיות

חיבוק גדולשוקולד פרה.

לא יודעת מה הייתי עושה במקרה כזה.

בעצם אני כן יודעת- הייתי מגיבה כמוך. לא רוצה לא צריך... או זה מה יש ותתמודד!

אני חושבת שבעלך בהתחלה בחר בניסוח יותר נחמד (יעזור אם תרדי במשקל) ואז ממש כבר פגע בדימוי העצמי שלך (שגבר זה גבר, וגבר לא נמשך וכו')

פה זה ממש ניסוח אומלל ופוגעני.

והדבר שהכי לא תורם לשינוי- זו התחושה שאת נאהבת על תנאי. שהוא יימשך אלייך אם... איך יהיה לך כוח רצון להתמיד ככה? אנחנו רוצים להשתנות עבור מי שמשדר לנו קבלה ואהבה בלי תנאי. שגם כמו שאנחנו זה 100% ויותר.


הייתי מחבקת את הכאב הזה, ומתוך הכאב הייתי פותחת את זה מולו שוב.

אבל לא כדי שיצדיק את עצמו, אלא כדי לחזק את האהבה ביניכם.

ואת האמת שלא הייתי יוזמת שום יחסים. הגוף שלך מגיב בהתאם, כי גם השיחה ביניכם הייתה על רקע זה שהןא רוצה פחות.

הגוף שלך כבר לא מסוגל לספוג ומתכנס לתוך עצמו.

אז שבעלך היקר יעשה אחורה פנה, ויבין שמה שהיה עבורו מובן מאליו (שאת רוצה), זה ממש לא מובן מאליו! ומלא גברים היו מתחלפים אתו בשניה, ברגע!


ואת, יקרה, אולי תלכי לאיזו העצמה אישית לעצמך?


האמת קראתי אותך כמה פעמים וגם הרגשתי את הבוקסעל הנס

בבטן...

זה ממש כאב לי,

קודם כל את נשמעת לי ממש מקסימה ונשמע שיש בינכם תקשורת טובה ומכבדת מאד שזה ממש מאסט לזוגיות בריאה.

ונשמע שהוא באמת לא התכוון לפגוע,

אבל אני באמת ובתמים מאמינה שיש פה פער נורמלי בינכם והוא לא יושב יותר מידי על כלום אלא רק על אופי ואישיות. הכל טוב ויפה בגדים לבוש התנהגות נראות וכ'ו

בסוף הוא יתרגל להכל ולהעלות את התדירות או הרצון שלו להענות לך יחלש לאחר תקופה קצרה...

ולכן זה ממש עשה לי כווץ בבטן .נכון שיש לזה השפעה אבל הבקורת לא כל כך עניינית,אין לך מה לעשות איתה יותר מידי נכון שיהיה לו נעים וכיף עם כמה פחות קילוגרמים אבל זה גם לא יגרום לו לזרום איתך יותר...

וכן זה גם מכניס לך עמוק בבטן הרכה משהו כואב מאד,חוסר הכלה והבנה לכל התהליכים שעברת בעשר שנים האחרונות....הקילוגרמים האלה הם הורווחו ביושר ובזכות,וההשלמה שזה חלק מין התהליך שלכם לילדים שלכם...הוא לא צריך לאהוב את זה אבל כן להעריך.

ואני ממש מבינה את הצורך להסתגר מולו...זה ממש פגיעה בדימוי הגוף שלך ממשהו שהכי צריך להרגיש בטחון ממנו לגבי הנראות של הגוף ולקבלה של השינוי שקורה בו.

זה קרה גם לי....


אני נשואה פי שתים ממך(20 )

אני תמיד הייתי יותר חמה ממנו,מציאות.

אף פעם אני לא יכולה לגרום לו לזרום מה שאני לא יעשה....ומה כבר לא נאמר ביננו בעניין הזה...

כולל הקילוגרמים העודפים...( והוא אגב נשאר רזה)

אני ככה והשינוי צריך להיות אצלו גם במקביל.

מבלי לחפש  תרוצים בעניין גם אם הם נכונים.

חיבוק יקירה

תני לעצמך להרגיש להפגע

לאסוף את עצמך

וזמן לחזור ולאהוב בחזרה....💓


וואו וואו וואו יקרה שאת! ❤נגמרו לי השמות

רוצה לכתוב ולומר לך כ"כ כ"כ הרבה

מניחה שהתגובה תהיה ארוכה מאוד (מאוד!).

 

יש לי רצון לומר לך (וגם לבעלך היקר) כ"כ הרבה דברים, וכ"כ הרבה רבדים שבכל שורה וכל משפט מתגלים, וככה לשמוע אתכם בחזרה, ובעיקר שתשמעו אחד את השנייה עם הלב ועם העומק ועד הסוף כי בעיניי יש כאן הזדמנות אדירה לצמיחה אפילו עוד יותר גדולה, גם אישית וגם זוגית ב"ה.

 

אנסה בכל זאת להיכנס למסגרת המצומצמת בגבולות הכתיבה בפורום, הלוואי שבכל זאת אצליח ב"ה להעביר לפחות חלק מהדברים ולפחות איכשהו...

(חשבתי אפילו להציע לך לשוחח טלפונית על ההודעה הזו שלך שאצליח לפחות להעביר בדיבור הרבה מהדברים שלא אצליח להעביר בכתב, אך לא ידעתי אם תרצי ולכן מנסה בכל זאת כאן בכתיבה).

אנסה לחלק לפי סעיפים כדי לגעת בכמה שיותר נקודות שעלו לי:

1. קודם כל ודבר ראשון – באמת באמת שהלב יוצא אלייך ואל בעלך ואל הזוגיות היקרה שלכם.

את נשמעת אישה פשוט נפלאה.

בעלך נשמע איש פשוט נפלא.

והזוגיות שלכם נשמעת כ"כ יקרה, עמוקה, אוהבת, מכבדת, צומחת, מחייה.

והיא ב"ה מתוך שנים רבות של נישואין, וילדים משותפים ואהובים ב"ה.

זו זכות עצומה עצומה וב"ה ממש על כך! איזה כיף 😊

 

2. חשוב גם לראות כיצד כתבת בחמלה ובהבנה ובאהבה כלפי עצמך וכלפי כל הקשר שלכם. 

ציינת שבעלך אהב אותך איך שאת ורצה להתחתן איתך מאוד מההתחלה (ואפילו לך לקח יותר זמן 😊), ציינת את השנה וחצי מילואים, את הלידות, את השנים שחלפו והגוף איתן מתבגר מעט, שקשה מאוד להחזיק תזונה בתוך כל הקלחת של המילואים והעומס בחיים, שבאמת נוח ונעים יותר לאכול מה שרוצים ומתי שרוצים, וזה באמת נכון. ושאת משקיעה בבגדים יפים ומשמחים ובמטפחות שוות. וכתבת ככה בעדינות ורגישות וכנות מופלאה כלפי כל זה. וזה מקסים בעיניי. לראות את זה רגע ככה. לשים את זה רגע במסגרת הזו ככה. חשוב מאוד למבט החומל והאוהב על עצמינו.

 

3. כתבת שכל השנים הרגשת שבעלך באמת ממש אוהב אותך.

שהוא מקבל אותך כמו שאת.

ואפילו שאמרת שבא לך לאכול בריא הוא התגייס לעזור בשמירה על הילדים, חיתוך ירקות וכו'. וכל זה הכי בכיף והכי באהבה וקבלה, והכי בלי שום לחץ שיש, ובלי לשדר שמפריע לו איך שאת נראית.

וזו גם נקודה חשובה בעיניי.

לראות רגע שכל השנים באמת הרגש והמציאות היו במקום הנכון. באמת כך היה. באמת כך חווית. באמת כך שידר. באמת כך הרגיש. באמת כך התכוון. וכל השנים הללו הן לא חלילה "תרמית" או "זיוף" או שקר (למרות שאני יודעת שהמחשבות המייסרות נותנות בוקס בבטן ויכולות לומר לך בראש שבעצם הכל כן זיוף אחד גדול. וכמה שהן מכאיבות!) 

אבל לא יקרה! זה לא זיוף! זו האמת שלכם! באמת באמת כך היה! באמת באמת כך הוא הרגיש וגם את. זו האמת.

 

ובנקודה הזו הייתי מציעה באמת להמשיך וללבן ביניכם בעוד שיחות עומק נוספות שיגיעו בהמשך ועל גבי האיחוי של הלב – וממש לשמוע *ממנו* ישירות את הכל.

כי כמה שלא אכתוב כאן ובסעיפים הבאים – הדבר שהכי יעזור יותר מכולם – זה לשמוע את בעלך מרגיע את כל הכאב ואת כל הפחדים הללו בך. הוא עצמו. ממש לשמוע ממנו ישירות. לתת לו להעניק מרגוע וריפוי ואור ללב שלך ולנשמה שלך ולגוף שלך. ואין תחליף בעיניי לשיח הישיר בין שני חצאי הנשמה שלכם, בזוגיות שלכם, בקשר שלכם, באהבה שלכם.

 

4. עוד נקודה מאוד חשובה היא לגבי מה שכתבת בפערים הכלליים של הצד ש"רוצה יותר" שזו את בד"כ, לצד "שרוצה פחות" שזה בעלך בד"כ.

ורק על הנקודה הזו אפשר וכדאי להעמיק ממש הרבה.

גם בעבר, גם בהווה. ולמצוא שם עוד מפתחות ועוד אוצרות שאפשר לקחת לדרך.

כתבת שהתסכול סביב העניין הזה מתפרץ אצלך כל כמה חודשים. 

שבעלך לא שם לב לרמזים ולא נענה בכל פעם שאת רוצה, ושבאמת החשק שלך כנראה יותר גבוה משלו בתדירות.

וכמה יפה לקרוא את המהות האמיתית והמדהימה של כל זה עבורך, עבורכם – כפי שהשתקף ממה שכתבת שבאמת זה בא מרצון להיות קרובים ולשמוח אחד בשני. מדהים. מדהימים!

 

אז רק בנקודה הזו יש הרבה מה להאריך ולומר.

בכלל על המצב הזה של מה עושים עם פערים בתחום האישות,

וכמה שזה דבר נפוץ וקורה אצל רוב אם לא כל הזוגות שיש ביניהם פערים בתחום הזה,

וכמה זה דבר נפוץ וטבעי גם שהאישה היא זו שתרצה יותר לפעמים, (וממש לא כמו שהסלילו אותנו לחשוב שתמיד זה רק הגבר, ממש לא).

ומה עושים עם הצד שרוצה יותר (שהרבה פעמים עלול להרגיש ש"אני לא אהוב או רצוי ולכן זה כך"),

ומה עושים עם הצד שרוצה פחות (שהרבה פעמים עלול להרגיש "מה לא בסדר או דפוק בי שאני ככה", או "למה דוחקים בי" וכן הלאה)

וכמובן אחרי ההבנה לעומק כאן למצוא דרכים לגשר על הפערים, ללמוד עוד ולהעמיק עוד בכל מה שקשור לעולם המיניות, ההבדלים, הפערים, המנגנונים, דרכי יצירת התשוקה, דרכי ההתמודדות וצמצום הפערים ועוד נושאים רבים חשובים ומהותיים שכדאי להעמיק כאן בנושא.

כאשר בסופו של דבר המטרה לראות את שנינו, להבין לעומק את שנינו, להבין עוד יותר את האמת מאחורי הכל, ממה זה נובע וגם ממה זה לא, ויש כאן בעבודה הזוגית הזו המון פוטנציאל לעוד ריפוי ועוד קירבה ועוד גדילה ועוד צמיחה ב"ה.

 

5. עכשיו לגבי מה שכתבת שהוא הנקודה עצמה, כאן ממש אצטט אותך ואנסה לעבור דבר דבר, כי כל מילה כאן סופר חשובה ומשמעותית:

כתבת: "בסוף שבוע שעבר נפתח ביני ובין בעלי איזה דיבור, 

התחיל מזה שאני רציתי שנהיה ביחד והוא לא היה בקטע 

ואז יום אחרי זה אמרתי לו שהתבאסתי מזה שהוא לא היה בעניין."

בכוונה שמתי את המשפטים בשורות נפרדות, כי כל משפט בפני עצמו משמעותי.

משמעותי ומשמח מאוד שיש ביניכם דיבור פתוח וכנה.

משמעותי שהכל התחיל מזה ששוב נפגשת, נפגשתם, עם הפער הזה בתדירות שאת רצית ביום מסוים ובאותו יום הוא פחות,

משמעותי שאמרת לו והוא שמע שהתבאסת מזה שהוא לא היה בעניין.

ממשיכה:

כתבת: "ואז הוא שאל אותי אם אפשר להגיד משהו - ביקורת מהלב מה שנקרא.. 

אבל הוא לא רוצה כי אני אעשה סצנה ואפגע ממנו (סצנה מבחינתו זה - שאני אעלב, ובעיקר שאני אלך עם זה כמה ימים ונהיה מרוחקים והוא באמת לא רוצה את זה)

אמרתי לו שיגיד ואני רוצה לשמוע. 

ולא אעשה סצנה. זה חשוב לי לשמוע...."

גם כאן הפרדתי שורות כי זה חשוב להבין לאט לאט מה קרה באותה הנקודה מהתחלה עד הסוף.

אז אחרי שבעלך שמע ממך שאת *מבואסת עליו* על זה שהוא לא היה בעניין בעצם –

אז, ורק אז

הוא שואל אם אפשר רגע לומר משהו מהלב.

וצריך רגע לעצור כאן ולהיכנס רגע לנעליים שלו, להבין איך הוא הרגיש שם.

שביום מסוים פחות היה לו חשק, שיכול להיות מהמון סיבות שכלל לא קשורות אלייך, זה יכול להיות מחשק יותר נמוך משלך בכללי (שזה טבעי לחלוטין אגב! לא תמיד האיש הוא זה שרוצה יותר, ופעמים רבות זו האישה, או שזה מתחלף בתקופות באותו זוג עצמו), אולי היה יותר עייף או עמוס וטרוד, אולי סיבה אחרת, אולי אפילו דכדוך קטן, מחשבות על העולם, המלחמה, ומה לא... באמת יכולים להיות המון המון גורמים שיכולים לכבות חשק. גם לאיש וגם לאישה. גורמים שחוסמים את החשק מלהגיע. (וגם לימוד של הנושא הזה בפני עצמו – של מהם חסמי החשק ואיך ניתן להתגבר עליהם הוא לימוד חשוב מאוד).

ואז הוא מבין מאשתו שהוא מאוד מאוד אוהב שהיא כן רצתה, ושהיא מבואסת עליו שהוא לא.

אולי הוא מרגיש בינו לבין עצמו כישלון. שהוא לא בסדר. שהוא לא משמח את אשתו. שהוא לא "מספק את העבודה". שהוא פחות גבר. שהוא דפוק חלילה. שהוא נדחק לרצות יותר גם כאשר הוא לא. ועוד דברים רבים שאולי הוא הרגיש שם.

ואז,

בנקודה הזו,

קורה משהו שהוא דווקא מאוד משמח בעיניי – נפתח ביניכם מרחב נוסף של פתיחות וכנות.

*מצד שניכם*

גם שלך – שאת משתפת אותו שהתבאסת.

וגם שלו שהוא אומר לך מה שיגיד בהמשך.

ובעצם להסתכל רגע על הנקודה הזה שמראה עד כמה אתם ממשיכים כל הזמן להתקרב ולגדול בזוגיות שלכם ולפתוח עוד ועוד מרחבים ומימדים בתוכה – זה משמח ומעורר השראה!

כי אתם הגעתם לרמת אינטימיות מאוד מאוד חזקה וגבוהה. אינטימיות שבה כל אחד יכול לומר לשני/ה את שעל ליבו לא רק בשמח ובטוב, אלא גם בכאב ובקושי ובפערים.

ודעי יקרה שזו דרגה הכי גבוהה של אינטימיות בזוגיות. לא כולם זוכים לה ולא מגיעים אליה בכלל.

ואתם הגעתם.

ונכון שזו דרגה עוד יותר עמוקה וחדשה ואז זה מפחיד להיות שם.

וכואב להיות שם.

נכון מאוד!

אבל בדיוק כמו שלפני בריאת העולם מתואר שהיה תוהו ובבוהו ורק אז "בראשית ברא" –

אנו למדים שלפני כל בריאה חדשה יש תוהו ובבוהו, בלאגן. 

גם בזוגיות שלנו.

ועכשיו אתם שם.

בבלאגן. בכאב. בתוהו ובבוהו.

אבל אתם רק באמצע הדרך!!!!

אני בטוחה, בטוחה, שעם כל האוצרות שיש בזוגיות שלכם אתם תעלו גם מזה ותצמחו אפילו עוד יותר ב"ה!

אתם בדרך

אבל אז תגיע בריאה חדשה!

מרחב עוד יותר עמוק וכנה ביניכם!

מרחב שיאפשר עוד רובד ועוד רובד שאף יוביל לקירבה עוד יותר עמוקה בעזרת ה'!

ונכון שעכשיו הכי לא רואים את זה, אלא רק מרגישים בשיא החושך והחוסר אונים – אבל זה רק כי זה לא סוף הדרך אלא האמצע. בתוהו ובבוהו שבאמצע.

ואתם תמשיכו ותעמיקו ותלבנו שם. ותגדלו שם. ותבראו בריאה חדשה ומתוקה מתוקה ב"ה!

 

אז נמשיך את השורה הבאה: בעלך שואל אם הוא יכול לומר משהו מהלב ובגלל שהוא כ"כ אוהב אותך הוא רוצה לוודא שלא תיפגעי, שלא תיעלבי, שלא תהיו רחוקים *כי* הוא כ"כ כ"כ אוהב אותך ורוצה גם הוא את הקירבה שלך!

ואז הוא שומע ממך שכן – שאת רוצה לשמוע.

ולא – את לא תיפגעי או תתרחקי

ושיגיד.

ושזה חשוב *לך* לשמוע.

אז הוא אומר:

 

6. הוא אומר שהוא מקבל את מה שאת אומרת

הוא אומר שהוא לא שם לב שהיית בעניין

הוא מבקש על זה סליחה

והוא מבקש לומר בעדינות "אבל תשימי לב שהרבה פעמים את רוצה יותר ואת לוחצת עליי שיהיה לי יותר חשק. 

אם את רוצה שזה יקרה אז לדעתי צריך שלושה דברים. והוא אמר שני דברים חיצוניים, לבוש מסוים, והתנהלות מסוימת, שוואלה סבבה.

ודבר השלישי הוא אמר.. תקשיבי אם בא לך להרזות זה גם יתרום לחשק."

שוב כל מילה כאן חשובה.

אז רואים כאן שקודם כל הוא שומע אותך, מקבל את מה שאת אומרת, שומע ממך שאת רוצה וחשוב לך לשמוע,

מספר שהוא בכלל לא שם לב שהיית בעניין,

מבקש על כך סליחה,

ואז בעיניי זו אולי השורה הכי חשובה בהודעה כולה: הוא מבקש ממך לשים לב שהוא מרגיש שהרבה פעמים את לוחצת עליו שיהיה לו יותר חשק.

וואו.

כמה כנות.

כמה נגיעה בעומק.

הוא מספר לך את הלב שלו, שכך הוא מרגיש, הרבה פעמים,

שהוא נלחץ, נדחק, שלוחצים עליו להיות יותר, לרצות יותר, שמה שהוא והחשק שלו לא מספיק ולא מספק,

ורגע אם נבודד את הצד שלך שגם חשוב מאוד מאוד מאוד באיך את מרגישה ונתמקד שנייה רק בצד שלו – הצד שרוצה פחות כאמור – זה מקום מאוד קשוח להיות בו.

להרגיש שאני לא בסדר איך שאני. שאני דפוק. שלא מספיק ולא מספק. שאני נדחק ונלחץ לפינה. שדוחקים בי. שמצפים ממני למשהו אחר.

ומתוך המקום הזה, וחשוב להבין שזה מתוך המקום הזה,

הוא מנסה רגע לחשוב איך *את* תהיי יותר שמחה, ממנו,

ומנסה לחשוב על 3 דברים שאולי יגבירו את החשק שלו עוד יותר ואולי יגרמו לצמצום בפער הזה - *עבורך ובשבילך*

כי הוא מבין שזה חשוב לך

כי הוא מבין שהתבאסת עליו

כי הוא מבין שהוא לא מספיק

אז הוא חושב מה יכול אולי להיות *מעבר*

מעבר לחשק שכבר יש

מעבר

ואז הוא אומר משהו על הלבוש, התנהגות וגם הרזייה.

וגם בתוך ההרזייה – הוא מדגיש שרק *אם*

*בא לך*

כלומר שם לגמרי את הרצון אצלך ורק אם ורק אם בא לך, אז הוא משתף שאולי גם הרזייה יכולה להגביר עוד יותר את החשק.

 

אבל מה הוא לא אומר (והמוח זעק וצעק שהוא כן אמר אבל הוא לא!):

הוא לא אומר שהוא לא נמשך אלייך עכשיו!

הוא לא אומר שבעבר לא נמשך!

הוא לא אומר שבלי זה אין משיכה!

הוא לא אומר שהוא לא רוצה אותך!

אלא רק מנסה לראות איך אפשר להוסיף תגבורת לחשק אצל אדם מסוים שהחשק שלו נאמר X אז איך אפשר שיהיה X וקצת יותר, ואומר את הדברים הללו. וכולם רק ממקום שמבין ש*את* רוצה יותר. והוא רוצה זאת עבורך ובשבילך.

עכשיו כמה שלא אנסה לנסח בכתב, לא מרגישה שאצליח לצערי להעביר באמת עד הסוף את החשיבות ואת מה שיש לי לומר בנקודה הזו – גם לך, גם לו, לשניכם. הלוואי שהייתם מולי והייתי יכולה לומר עד לכל העומקים ואז לשמוע כל אחד מכם ואז להמשיך בעומקים אבל אי אפשר בפלטפורמה הזו אז לפחות ננסה מה שכן אפשר כאן. ובעיניי מאוד מאוד חשוב עבורכם ובשבילכם להעמיק עוד ועוד כאן. בעולם האמיתי. זה יכול לתת כ"כ הרבה וכ"כ מגיע לכם את הטוב הזה כי אתם נשמעים זוג כ"כ כ"כ אוהב ומדהים!

 

7. ממשיכה:

את מרגישה וכ"כ בצדק בוקס בבטן בעקבות המשפט הזה.

המוח והלב והרגש שמעו והבינו כאן משהו שקשה להם מאוד מאוד מאוד (גם אם הוא כלל לא התכוון – זה מה שהם שמעו והרגישו).

ואת קשובה לגוף וללב

ואומרת לו, שוב, בכנות מדהימה, שאת אוהבת את הגוף שלך (איזה יופי!!!), שגם אם תשתדלי להוריד אז שלא יהיו ציפיות בשמים עכשיו, שככה זה, ועוד.

ואז את שומעת ממנו משפט חדש: כתבת: "והוא אמר משפט כמו" – וקודם כל חשוב לשמוע מה באמת באמת הוא אמר ולא כמו כי כל מילה וכל דיוק סופר חשובים!

אבל בינתיים יש את הכמו, ובכמו כתבת שהוא העביר ש'כן זה נחמד אבל זה לא מושך.. אין מה לעשות, ככה זה גברים... ואם את לא מבינה את זה את פשוט מדחיקה'

וכתבת שבעלך גם צדיק מאוד וירא שמים, עדין רגיש וכו'

ושנורא היה לך קשה לשמוע את זה, מאוד. ובצדק!

וכאן שוב מציעה להעמיק עוד. במה הוא באמת אמר. במה הוא באמת התכוון. במה זה באמת אומר עבורו. יש כאן עוד הרבה מאוד שאי אפשר להעביר בכתיבה אז לצערי כאן לא אוכל יותר להרחיב, אבל כן אכתוב שאפשר בהחלט להרגיש רוגע ושלמות בלב אחרי הבנה לעומק וסגירה נכונה כאן של שניכם. ואפילו לגדול מזה עוד ב"ה.

 

8. ואח"כ את משתפת אותו בקושי, ואומרת לו "תשמע אני יודעת שאמרתי שלא אעשה סצנה ותודה שאמרת אבל...."

ואתם ממשיכים ומדברים עוד קצת בשבת, 

והוא ממש התנצל

ואמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע

אז אם את רוצה לדבר ליצר הרע שלו אז זה מה שהוא אמר לו.

אבל חשוב לו שאני אדע שהוא נמשך אליי

ורוצה אותי 

ואוהב אותי 

ומעריך אותי וכו' וכו'..  

שזה היה טוב לשמוע את זה."

 

גם כאן רואים עוד מהאיכויות שלכם בתור זוג.

אתם ממשיכים לדבר.

אתם ממשיכים להיות כנים.

אתם מסוגלים לשהות שם גם בכאב ולהמשיך להיות שם ולא לברוח.

את קשובה לעצמך ואומרת נכון שאמרתי ותודה שאמרת אבל כך אני מרגישה. וזה נפלא הקשיבות הזו שלך! אנחנו באמת לא רובוטים והקשיבות הזו ואז התיווך שלה לבן הזוג היא יקרה מפז.

 

והוא מתנצל מאוד

ואומר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע – וכאן צריך להעמיק בפני עצמו בדבר הזה ובתפיסה שלו לגבי מיניות וחשק בכלל, ממש ממש חשוב בעיניי, לבחון לעומק את התפיסות שלו, מדוע הוא מרגיש שזה יצר הרע, לעשות שם עוד הבחנות ודיוקים, לשחרר אמונות מגבילות, להרחיב את המימד של חיי האישות גם בינו לבין עצמו בתפיסות ועוד ועוד דברים חשובים מאוד שאפשר לעשות רק בעולם האמיתי...

 

ואז הוא אומר לך ממש פנינים אחת אחת:

הוא אומר שהוא נמשך אלייך! ושחשוב לו שתדעי זאת!

שהוא רוצה אותך!

שהוא אוהב אותך!

שהוא מעריך אותך!

ועוד!

וחשוב עוד להעמיק כאן

לשמוע אותו עוד, להרגיש ממנו עוד את זה, להאמין בזה בכל האחוזים, לתת למילים ולאמת האמיתית שלו לרפא בך את הלב הפגוע והכואב והמרוחק.

ואת זה אפשר לעשות יותר ביניכם בתהליך בנייה והתקרבות מחודשת ועוצמתית יותר. וזה מאוד חשוב כי שומעים שזו באמת האמת האמיתית שלו. וכדאי להעמיק כאן עבורכם ובשבילכם. ולתת לרוגע ולאמונה בזה לשטוף את הדמעות והצער של הפגיעה העלבון והריחוק ולאפשר למרחב חדש ועוצמתי יותר לצמוח ביניכם ב"ה. זה אפשרי יקרה! תאמיני בזה.

 

9. וכתבת שמאז את מרגישה שאת לא מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות. פשוט לא מסוגלת.

קודם כל תני לעצמך לגיטימציה להרגיש כך. זה טבעי שכך תרגישי אחרי כל המהלך הזה.

את שמעת משפטים, את נפגעת, זה נתן בוקס בבטן הרכה, את הרגשת וחשבת שם דברים מאוד כואבים. והגוף מדבר. והגוף אומר שהוא צריך את המרחב שלו כרגע. שהוא לא מסוגל להגיע לקירבה גופנית לפני שיהיה כאן משהו שלם שהוא ירגיש בטוח ואהוב ורצוי ומושך. וזה הכי נכון שיש להקשיב לו!

וכאשר את מקשיבה לו

וגם לנפש ולרגש וללב

את שומעת שהם אומרים לך מה הם מרגישים. הם מרגישים ש: "אשכרה אתה לא רוצה את הגוף שלי? אז לא, עזוב, לא צריך.. לא מסוגלת.."

כלומר הם מרגישים שבעלך לא רוצה אותך! לא רוצה את הגוף שלך!

אז הם חכמים ואומרים שאם זה ככה באמת אז לא צריך "בכוח", לא צריך לזייף, לא צריך להיות צבועים, לא צריך לשקר, הם לא מסוגלים להיות במרחב לא אמיתי. הם רוצים להיות שם רק רק רק כשזה אמיתי.

והם הכי הכי צודקים בעולם!!!

והם יהיו שם באמת רק כשירגישו בשלמות שזה אמת ואמיתי. וההתנגדות הטבעית של הגוף שקיימת עכשיו תחלוף רק אז.

וכאן זה תהליך חשוב חשוב שאתם צריכים לעבור – של איך תרגישי שזה באמת אמיתי. מבפנים. לא מן השפה לחוץ.

כי בעלך באמת באמת מתכוון לכך.

את כותבת שהוא שוב מאוד התנצל

ואמר לך שזה לא מה שהוא חושב חלילה שהוא לא רוצה או לא נמשך

והוא אפילו עצוב ונלחץ שהוא שומע שאת רוצה הפסקה מחיי אישות

והוא ממש מתחנן ומבקש ממך שתמחקי את זה כשהוא שומע שזה שרט אותך

ונשמע שבאמת באמת האמת שלו היא בדיוק מה שהוא אמר לך:

שהוא נמשך אלייך!

שהוא רוצה אותך!

שהוא אוהב אותך!

שהוא מעריך אותך!

ושאותו פער בחשק, ואותה הרגשה שלו שהוא לא מספיק ולא מספק ולא בסדר ומבאס ושהוא נדחק ונלחץ להיות עם חשק מעבר כדי להתאים לתדירות שהחשק של אשתו האהובה - כל זה גרם לו להגיד אולי את מה שמעבר.

אבל זה *לא* סותר את כל הבסיס וכל האמת וכל המהות שיש ותמיד היה שם חשק! ורצון! ומשיכה!

ורצה בך תמיד, וחשק בך תמיד, ואהב אותך והעריך אותך תמיד, ונמשך אלייך תמיד! זה כן היה שם!

זה לא זיוף חלילה!

הוא כן רצה

וכן רוצה

ורק רק כאשר הגוף והנפש שלך יאמינו בזה בכל מאת האחוזים,

ורק רק רק כאשר הגוף והנפש *לא* יאמינו שחלילה "כל השנים האלה הכל היה זיוף אחד גדול ובעצם בעלי לא רצה אותי ולא רוצה את הגוף שלי ולא נמשך אליי ולא רצה בכלל אז לא צריך! לא בכוח! אני ממש לא חיה בזיוף של הדבר הכי עמוק ועוצמתי שיש!" -

רק אז יהיה אפשר לעלות מעלה ב"ה.

והריפוי והצמיחה כאן תוכל להתרחש רק רק בינך לבינו.

זה נחמד שאני כותבת אבל זה לא יכול לתת את העומק של זה.

רק כאשר הלב שלך ישמע את הלב שלו, באמת ועד הסוף

רק כאשר תשמעי *ממנו* ותרגישי *ממנו* מאישך שלך את המקום *האמיתי* שלך בלב שלו, את האמת שלו על הגוף שלך האהוב והמושך שהוא רוצה בך תמיד שהוא נמשך אלייך תמיד ועוד ועוד ועוד – רק אז תוכל להתחיל תנועה קדימה בעזרת ה'.

ותחזיקו את זה שזה יקרה!

אם יש זוג שיכול לצמוח מכאן – זה אתם!

תאמינו בזה!

ומצויין שבינתיים וכל הזמן תמשיכי להתחבר ולאהוב את עצמך

חלילה לא להוריד מתוך שנאה עצמית, רק מתוך אהבה ורצון, וגם אם לא תרצי אז ממש לא והכל מעולה גם כך.

ולהמשיך את העומקים ביניכם. את השיחות. את הליבון. את הלב הזה עד הסוף.

ואם תרגישו שאתם לא מצליחים לבד אז בהחלט להיעזר בכמה מפגשים אצל איש מקצוע שיעזור וילווה ויעטוף אתכם שם.

כי זה החיים שלכם עצמם והאושר שלכם עצמו ואתם הכי ראויים לו ואתם תגיעו אליו ב"ה! ובעוצמה אפילו עוד יותר גדולה!

ממש כמו כאבי גדילה.

עכשיו אתם בכאב.

שכואב מאוד מאוד מאוד

ושורף מאוד מאוד מאוד

אבל לאחריו ב"ה תגיע הצמיחה.

 

יודעת שכתבתי המון המון המון, באמת שזה רק חלקיק מכל מה שרציתי להעביר אלייך יקרה,

מקווה שאפילו טיפה היה לעזר, הלוואי וב"ה,

שולחת לך חיבוק ענק ענק

ואמונה בכוחות האדירים ובעוצמות האדירות שיש בך, בבעלך ובכם לצלוח את זה כמו הענקיים שבענקיים שאתם ולהגיע לצמיחה ופריחה ושגשוג ולהינות מהפירות המתוקים מתוקים של פרי עמלכם ואהבתכם 🙏❤

אני יודעת שכתבתי הרבה, אבל ישנגמרו לי השמות

עוד נקודה ששכחתי לכתוב:

 

10. עצם התוכן שבשיחות ביניכם והבירור שלו גם חשוב.

וגם כאן צריך כמובן להעמיק ביניכם והכל,

אבל דעו שיש כאן פוטנציאל לצמיחה אפילו עוד יותר גדולה בכל העולם הזה של חיי האישות ביניכם.

גם בכמות וגם באיכות, ועוד יותר באיכות.

 

ואם נבודד רגע ונתייחס אפילו רק לאמירה של ההרזייה כפי שהיא בפני עצמה -

ונשווה זאת לדוגמא לאישה שבעלה השמין או הקריח אחרי החתונה, והיא מאוד אוהבת אותו, ומאוד נמשכת אליו הכי הכי באמת, ומאוד נהנית איתו ומאוד רוצה אותו וחושקת בו - אבל בשיח ביניהם שכל אחד שואל מה היה אפילו מוסיף מעבר אם השמים הם הגבול, הרשתה לעצמה לומר שאם הכרס הייתה קטנה יותר, או השריר הזה והזה היה יותר, או השיער היה יותר, או בושם מסוים וריח גוף מסוים אחרי מקלחת או צחצוח שיניים או מסטיק מסוים לפה וכן הלאה - 

נכון שהגבר יכול היה להיעלב בצדק ולחשוב שמה שהוא לא מספיק וכו' וחלילה שאשתו לא נמשכת אליו ולא רוצה בו -

אבל באמת באמת באמת בלב שלה היא הכי כן. היא רוצה בו תמיד, נמשכת אליו תמיד, ומאוד, אוהבת אותו תמיד, טוב לה וכיף לה איתו הכי תמיד שהם ביחד, אבל היא הרשתה לעצמה לפתוח אפילו עוד עומק ולפתוח בפניו שפחות כרס ויותר שיער וכן הלאה היו אפילו מגבירים.

אבל זה ממש לא אומר שהיא לא נמשכת עכשיו!

היא אפילו יכולה להימשך אליו 100% שלמים!

והטיפה פחות כרס יתנו לה נאמר 101%. זה הכל.

 

ובעצם, מה שהמרחב של השיתוף הכנה

של האינטימיות הגבוהה הזו של זוג ביכולת לשתף בכל נים ונים מנבכי הנפש והנשמה ולפרטי פרטים - זו יכולה להיות מתנה אם לוקחים אותה ובונים אותה נכון.

ואז הזוג יוכל ליצוק ולהוסיף למרחב האינטימי ביניהם גם בחיי האישות עוד הרבה מאוד רבדים ועומקים.

ודווקא מתוך השיח הזה, חשיפת הלב אחד לשני, גם של רצונות מעבר או פנטזיות כמובן בקדושה ביניהם - זה יכול להקפיץ את המרחב הזה שלהם עוד ועוד ב"ה.

 

וגם כאן ביניכם יקרה,

מאוד מאוד נשמע שבעלך *באמת* ובתמים תמיד אהב ותמיד רצה ותמיד נמשך אלייך ולגוף שלך בכל שלב שהוא. וזה אפילו היה 100% שלו.

וחשיפת העוד הזה אז אולי יהיה ה101% בשבילו ועבורו כדי להדביק טיפה את הפער ביניכם וכו'.

אבל זה לא מוחק אף פעם אף פעם את כל מה שכן. שהיה. שעכשיו. שתמיד.

והוא תמיד תמיד קיים ושלם ואמיתי אצלו.

וגם במה שהוא התחיל לחשוף מעצמו לגבי רצונות (שהוא קרא להם הקשבה ליצר הרע אבל זה הכי לא הקשבה ליצר הרע, ודרוש כאן בירור וליבון בעולם האמיתי כי אי אפשר ע"ג הפורום...) שיש לו - גם כאן הצד שלך והצד שלו יכולים יחד להקפיץ את כל מה שיש ביניכם. וגם אם אתם מאה ממאה והכי מדהים - אפילו תהיו 101 ממאה ויהיה אפילו עוד יותר מדהים גם בדברים הללו ובכל המרחב שלכם (בלי קשר להרזייה, אלא בכלל בכל מה שקורה במרחב ביניכם).

ותגובה אחרת שרוצה לכתוב לכלל הנשים היקרות שכאן 🔺נגמרו לי השמות

לגבי הזהירות במרחב הוירטואלי שכאן -

בבקשה היזהרו מפניות בפרטי וכו'.

כיוון שבוודאות של 100% גברים קראו וקוראים ויקראו את השרשור הזה. והרבה. אז גם להיזהר ולשים לב במה משתפים על עצמינו, ובכלל.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (שמזדהים כנשים בתגובות) יכתבו ויגיבו בשרשור הזה.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (ונשים) ינצלו את הבמה לפנות בפרטי למגיבות כאן, לפותחת השרשור, ובכלל, ולדבר על כך בפרטי. הם כמובן יזדהו כאישה,

או יעשו תחבולה אחרת. או יתחילו משאלה בכלל לא קשורה. או בתמימות. או לאט ובהדרגה. או באצטלה שרק רוצים לעזור. וכן הלאה.

אז לא משנה מה - אל תענו ואל תדברו עם אף אחד ואף אחת גם על נושאים אינטימיים בפרטי. טוב זה לא יעשה.

ולצערנו הרב יש במרחב הוירטואלי גם סכנות מאוד רבות, מכל הכיוונים, של גולשים, של מגיבים, של פותחי השרשור, ושל הרבה מאוד רע שעלול חלילה להיווצר.

איזה צגובה חשובה! בבקשה כולןןןן לקרוא!!!אוהבת את השבת
🙏❤נגמרו לי השמותאחרונה
כתבת מדהים!!יעל...
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
תקשיביאחת פשוטה
יש קורס לאפרת צור שקוראים לו מובחנות. היא מדברת שם ממש בול על מה שעברת אחד לאחד
ממש הרגשתי כאב בגוףlizi

שקראתי את מה שכתבת

לפעמים פשוט מותר לכאוב.

ולהיות באשמה על זה שאת כואבת מכאיב לך יותר

אז תהיי חומלת לעצמך

שכואב לך

מוסרת לך חיבוק

לא רוצה להעמיס על השרשורמתפללת10

כותבת פה במרוכז


קודם כל בנות תודה ענקית על המילים שלכן.

כבר משהו בתוכי קצת נרגע

אני חושבת שהיה בתגובות איזשהו איזון שנתן לי הרבה, מצד אחד הכלה וחיבוק והזדהות שממש הייתי צריכה ומצד שני אפילו איזשהו נירמול מסוים שמרגיע,

ובעיקר בעיקר ההסבר שבאמת משיכה ורצון לשינוי זה לא בהכרח סותר (שכנעתן אותי בשכל ובעז'ה לאט לאט גם ברגש)


תודה למי שכתבה לקחת את הזמן, לכאוב,

אני באמת מרגישה באיזה שבלול כזה

עם עצמי,

לא מתאים לי עכשיו הביחד בשום צורה

לדעת שזה בסדר ולנשום את זה


ממש חיזקתן אותי בפרגון על הזוגיות, על הכוח, על הפתיחות, תודה רבה. נתתן לי כוח במילים הטובות האלו.


נגמרו לי השמות היקרה תודה רבה על התגובה הארוכה והמפורטת בכובע של אשת מקצוע.. בע'ה עוד אקרא שוב, תודה על ההשקעה.


בנות באמת תודה..... שליחות של ה' יתברך לרפא את הלב ובע'ה מתפללת עליי, עלינו, על כל עם ישראל לחיבור, לאהבה, לקשר... יש תפילה מהממת ש''אמצא חן בעיניי בעלי'' משהו כזה שאומרים אחרי המקווה , מתחילה לכוון בזה יותר . ובע'ה מתחזקת בזה שיצאו מזה דברים טובים, שנגדל ונתפתח,

ומי יודע אולי גם ארד במשקל וארוויח מכל המהלך (זה שאני צוחקת על זה משקף לי כמה אני במקום אחר מאז אתמול בלילה.... ) תודה יקרות. ה' יברך אתכן. !!

♥️

וואו יקרה ב"הנגמרו לי השמות

מאוד משמח לשמוע

ובאהבה גדולה 🙏❤️

אני רק על נקודה שכתבתסתם שם 1

שהוא אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע

זה אמירה לא פשוטה

ויכול להיות שיש פה נקודה שחוסמת אצלו את החשק

ואולי זה קשור לזה שיש לו פחות חשק ממך- כי איך יהיה לו חשק אם זה היצר הרע??

שווה לעשות בירור על אמונות סביב מיניות וחשק

אולי אפילו כמה מפגשים של טיפול זוגי


וחיבוק גדול גדול

אתם באמת נשמעים מדהימים

וזה שאתם ממשיכים לדבר על הדברים זה יכולת מופלאה

מסכימה איתך.. זאת ממש נקודה שעלתה לימתפללת10

עוד לא הגעתי לזה אבל ממש באלי לפתוח איתו את זה.. חשק זה דבר כזה יקר, כזה חשוב

(בסוגריים אנחנו נשואים עשור ונראה לי רק עכשיו, אחרי עשר שנים, אני מתחילה לחשוב שאולי יש דברים שהוא לא צודק בהם.. סתם, זה נשמע מצחיק כן? אבל אני סופר מעריכה אותו, יודעת שיש לו חשיבה ישרה, מעמיקה, ברורה. בהרבה דברים אם אנחנו חושבים אחרת אני מקבלת את דעתו. ובדיבור על החשק פשוט ברור לי שהוא לא צודק וזה קשור לכל מיני רגשות אשמה ודברים שהוא סוחב איתו...) נפתח את זה בינינו בע'ה מתישהו בנחת...

אני בהחלט יכולה להזדהותחוזרת1

במשקל דומה, ושמעתי מבעלי משפטים דומים...

וחוויתי את אותו משבר.


יכולה לשתף מה עזר לנו:

הוא הלך לטיפול אישי (אני לא העזתי להצטרף מעוצמת הפגיעה. הייתי בטוחה שאתפרק) וכשחזר היה לנו דייט קבוע, וזה ממש עשה שינוי בקשר שלנו!!


אני הוספתי ספורט שאני אוהבת במהלך השבוע, בלי להקפיד על תזונה בכלל... זה גורם לי להיות יותר פעילה וקלילה, למרות שהמשקל לא השתנה, וראינו שזה משמעותי...


הוצאתי מהארון את כל הבגדים שיום יגיע ויעלו עלי (בעצם ויתרתי בעצמי סופית על החלום לרזות..) וקניתי מלא בגדים חדשים, מחמיאים, ביחד איתו. בגדים ששנינו אוהבים.

התחלתי יותר להקפיד על איפור


והכי חשוב- הבנתי שהוא באמת אוהב אותי. למרות שישמח מאוד (עד היום..) שאני ארזה. ושזה לא באמת קשור אחד לשני. יש אהבה ומשיכה, ויש חלום... וזה בסדר להחזיק את שניהם.

תוכלי להרחיב על הדייט הקבוע?חוטכתום

מזדהה מאד עם פותחת השרשור ואני אשמח לשמוע על מה שעזר לכם

פשוט קבענו את הטיפול שלו בשעה שכשהוא חזרחוזרת1

אני הייתי בבית, והילדים לא.

בזמן הטיפול דאגתי למשהו נחמד לנישנוש (לפעמים סתם פתחתי עוגיות קנויות, לפעמים פינקתי במשהו מושקע), וכשהוא חזר הוא הכין לנו קפה או מיץ תפוזים או שתיה אחרת מפנקת.

זה איפשר שיח פתוח סביב הטיפול.

לא בלחץ של מה היה שם, אלא שיתוף של הדברים שהתאימו לשנינו. (יש נושאים שאני ביקשתי שיעצור רק בכותרת, וברור לי שיש נושאים שהוא בחר לא לשתף וזה בסדר גמור)

ולפעמים היה סתם דייט של שיחה.

השתמשנו לפעמים במשחקים כדי להקליל את האווירה.

נשמה תודה על השיתוף!!מתפללת10

זה ככ מחזק אותי שיש עוד נשים שחוו את זה - חלק מהקושי שלי היה זה שתמיד אנחנו מדברים על אהבה שהולכת ומעמיקה ומטשטשת את הפגמים, ולשמוע שעוד מישהי עברה את זה והיא בטוב- זה מחזק ומשמח.

איזה אלופה על הספורט. והבגדים. לוקחת לתשומת ליבי!!

אהבתי את המשפט להחזיק את האהבה והמשיכה ואת החלום. תודה שכתבת!! 

אני חושבת שהשיח ביניכם ממש חשובאמאשוני

גם אם זה יוצר ריחוק מסויים כרגע, בטווח הארוך זה ישתלם.

בין בני זוג אני חושבת שחשוב שתהיה כנות אמיתית גם אם זה קשה לשמוע את זה,

תהיו שם אחד בשביל השני.הוא לא אמר את זה כדי לפגוע בך, אלא כדי לתרום לקשר.

אין פותרים את הבעיה שהוא תיאר זה שאלה אחרת וזה לא שהפתרון היחיד הוא לרזות.

תהיי קשובה לעצמך, ותגידי לו שלא יבהל מהריחוק, זאת תגובה לגיטימית כדי להגן על עצמך ולא פעולה נגדו.

האם הייתם מעדיפים לחזור אחורה לפני שפתחתם את הנושא? הסיבה שזה צף כי היה שם משהו עוד לפני..

נכון, מסכימהמתפללת10

אולי באמת אני צריכה להנכיח את זה. אני באמת באמת שמחה שדיברנו, למרות שנפגעתי מאד, כי הרגשתי שסופסוף אנחנו מדברים באמת, הרגשתי שזה פותח שער לקומה חדשה. ועכשיו קיים ריחוק בינינו,

חושבת על מה שאת אומרת, ממש לדבר את זה. להגיד לו. (כי הגענו לקרבה גדולה והריחוק של הימים האלו עכשיו ניכר כואב ודוקר) תודה!!!

פחד מריחוקתקומה

זה הגיוני. ונראה ממה שאת כותבת שבעלך נמנע מזה (כמו שתיארתי בהתחלה, הוא לא רוצה שתעשי עניין - כלומר שתתבאסי ותשקעי בזה). אבל זה חלק מהחיים, ודווקא טוב גם להבין שלא תמיד הכי טוב לנו, וזה בסדר.


אני חושבת שבאמת יש כאן הזדמנות לבירור בכמה דברים:

א. איך מדברים על דברים פחות נעימים בזוגיות. האם אנחנו מעדיפים לדבר רק על הטוב כדי לא להתרחק? זה מצד אחד מרחיק אותנו מלפגוע ולהיפגע, אבל מצד שני מרחיק אותנו גם מלהתקדם. חלק מזוגיות זו גם הפגיעות. וזה קשה, אבל אני חושבת שאם מאפשרים את זה במרחב זה עושה טוב.


ב. התפיסה של אינטימיות. מישהי כאן כתבה לך לגבי החשק והקשר ליצר הרע. ואני מסכימה ורוצה גם להוסיף לגבי האמירה של "ככה זה גברים". זה אולי נאמר בכאב והוא לא התכוון בדיוק, אבל אולי כן יש בתפיסה שלו משהו שלא מאפשר *לו* להשתחרר. הוא תופס את זה בצורה מסויימת (כמו שחינכו אותו, על סמך החוויות בחיים או כל דבר אחר שמשפיע), ואז זה לא משנה כמה את בטוחה בעצמך (שזה מהמם), בגלל שאצלו משהו סגור אז זה משפיע הלאה. ואולי הוא אפילו לא יודע להגיד את זה, והוא מכיר בריחוק אבל לא יודע לדייק מה המקור שלו.


ג. זה מוביל לנקודה נוספת, של הפרדה בין בני זוג. יכול להיות מצב שבן זוג יגיד או יעשה משהו, אבל באמת באמת, זה לא קשור לבן הזוג השני. זאת אומרת, הרבה פעמים העבודה היא דווקא פנימה. אנחנו נוטים להשליך את התחושות שלנו על אחרים, ולהעביר את האחריות אליהם. אבל לפעמים הפתרון אצלנו והמיקוד הוא בעבודה שלנו. אמשיך אחרי זה

אני חושבתבשורות טובות.

ממש בקצרה כי יש פה נשים מעלפות שכבר רשמו חלק ממה שאני רוצה להגיד.. זה מורכב ואני ממש מזדהה איתך לגבי הקושי והריחוק

אבל אולי תחשבי על זה מהכיוון שממש סיעתא דשמייא שפתחת את זה איתו

וככה את יודעת מה לשפר.. במקום לשקוע יותר ויותר ולהתרחק ולהיות במצב של מרמור (הבאסה שלך כרגע גם מובנת לגמרי) אבל חושבת שזה ממש אופציה להניף את הקשר למעלה... אחרי שמכשול יעבור... אני מעדיפה שקיפות מאשר הסתרה או התרחקות.. כמה שזה כואב.. אני חושבת שזה יצא לטובה..

צריך בחכמת הנשים להתרומם לאט לאט ולמנף אתתזה❤️

מוסיפה לגבי גתקומה

שהמסקנה היא לא שזה לא פוגע, אלא היכולת להפריד בין מה שמישהו אומר לבין מה שנוגע אליי.

זאת אומרת, הוא אמר משהו, וזה באמת באמת לא נעים.

אבל אולי יותר משזה עניין שלך, זה עניין שלו. אני קצת מסתבכת עם להסביר.

אבל באופן כללי לגבי ביקורת - אני משתדלת להסתכל עליה בצורה עניינית - רלוונטי? נכון? אם לא, אני אומרת לעצמי שזה של מי שאמר. אני מבחינתי בסדר גמור. והעבודה היא אצלו

את חושבת שלבן זוג צריך לומר הכל הכל?יעל מהדרום

לק"י


לצורך העניין אם בעלי הזדקן (הוא לא), ואני חושבת שזה מכוער, אז להגיד לו את זה שהוא מכוער בעיני?

מה הוא יעשה עם זה? זה חלק מהחיים.


אני חושבת שלא כל דבר צריך להיאמר. ואם כן, אז בניסוח הרבה יותר עדין ורגיש.

בטח אם הוא יודע שהיא גם היתה רוצה כך וכך, ולא הולך לה.

מסכימה איתךהמקורית
תלוי מאיזה מקום זה באאמאשוני

ונשמע שזה ישב עליו תקופה ארוכה והוא לא העז לפתוח את זה, זה לא שהוא בא אליה בעין ביקורתית מלכתחילה, הוא שיתף שיש לו בעיה סביב זה.

ברור שזה פוגע, ובסוף זה עבודה שלו עם עצמו, אבל לפחות עכשיו יש "סיבה" לשים את האצבע על הבעיה שהייתה קיימת הרבה זמן, ועכשיו כשזה יצא החוצה אי אפשר יותר להדחיק אלא הוא צריך לקחת את עצמו בידיים ולפתור את זה עם עצמו בשבילם.


אני לא רואה את זה כמו שתיארת שסתם להגיד על מישהו שהוא לא יפה אלא יותר כמו גילוי לב למשהו שהיה קשה להתמודד איתו לפני כן.

זה מרגיש ליאמאשוני

מסוג הדברים שעצם זה שהם נאמרים הם כבר פותרים את עצמם.

לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה, אבל נגיד אם מישהי סוחבת תקופה ארוכה מחשבה שאולי היא טעתה בבחירה שלה להתחתן עם בעלה, וזה מחשבה שלה בינה לבין עצמה הרבה זמן, קשה ככה להתמסר לזוגיות, וזה לבד כבר פוגע בזוגיות.

ולפעמים כשאומרים את זה בקול, כאילו זה גורם לבהלה כזאת והרגשה של אמאלה איך יכולתי להרגיש ככה, ברור שאני רוצה רק אותו..


אבל גם אם לא עצם הדיבור כבר פתר את זה, אז זה דוחף לשבת ולהתמודד עם זה אחת ולתמיד במקום לסחוב את הספקות שנים.

אולי אני טועה לגמרי ככה היה נשמע לי מהכתיבה.

טוב, אני מתלבטת לגבי זהיעל מהדרום

לק"י


אני מסכימה שבכללי צריכה להיות פתיחות בין בני זוג.

אבל להזהר לא לפגוע, בעיקר אם אין לבן הזוג מה לעשות עם מה שנאמר לו.

בעיניי פחותשוקולד פרה.

דברים שסתם יפגעו בו, אז לא. בטח כשאין מה לעשות בנידון

אבל כן דברים שעולים במחשבות, בעולם הפנימי. זה נראה לי חשוב להכיר זה את זו מבפנים.

אגב, עם בעלי התחלתי אחרי שקראתי דברים שכתב בפורום (לא פה...). ידעתי על הסיפור שלו, אבל העולם הםנימי שהתבטא בכתב, מאוד מצא חן בעיניי והחלטתי להתחיל אתו.

בע"ה תיעף נחגוג 8 שנות נישואים🩷

כן. זה משהו אחריעל מהדרום
ממש מסכימה איתךסבב ולא סבבה

בתחושה שלי פה כמו שנגמרו לי השמות כתבה

הוא לא אמר מיוזמתווניסה להתמודד עם עצמו וכנראה לא ביתר הצלחה

אבל כשתשאלה אותו לגבי זה...הוא בסוף אמר

וכנראה גם קצת לא מספיק ניסח את זה מוצלח במיוחד

מנחשת שלא בכוונה כמובן


אז כאן מרגיש לי מקרה שונה קצת כי הוא לא חיפש לומר...


ואני אישית לא היתה מסכימה כשהזהיר שזה ישמע ביקורת ושלא אעשה דרמות וכו

היתי מראש חוששת להחשף למשהו שעלול לפגוע בי בנק' רגישה


אבל זאת אני


לא אומרת לבעלי שום דבר כזה ..ומעדיפה לא לשמוע גם


אבללל


יש כל מיני סוגי דינמיקות בזוגיות

ויש זוגות שנכון להם קשר יותר דוגרי ואותנטי וכנות ופתיחות זה הכרחי עבורם גם במחיר של פגיעה ועלבון ממשהו

אבל זה התנהלות שנכונה וטובה לשניהם ובוחרים בזה יחד


ולכן חושבת שהתשובה לשאלתך


זה תלוי

תלוי במה מדובר

ותלוי במי מדובר

וכמובן תלוי איך נעשה

ועבור מה- מה התועלת שמחפשים להשיג מזה


מורה וזומיםאנונימית בהו"ל

מה הציפייה ממני כמורה עם ילדים בבית

בזומים?

כשאין לילדים מעון,

נשמע לי מעיק...

אפשר לשאול במה את עובדת?הבוקר יעלה

אולי תבואי להיות מורה?

נשמע ממך שהתפקיד מושלם. 

מחפשים בדחיפות ישוב בשומרוןפצלשהריון

בסמיכות לאריאל. עם קהילה צעירה יחסית. תורנית. 

שאפשר להשכיר שם דירה (או קראוון) במחירים יחסית זולים/ לא מאוד זולים אבל עם תחב"צ סביר. 

אפשר גם קצת יותר סגנון של גבעה. אבל לא משהו ממש פיראטי. שיהיה תנאים סבירים ובלי חשש רציני של פינוי. 

 

תודה רבה

מישהי מכירה שכונת קראוונים בשילה?פצלשהריון

מה הסגנון שם? מה המחירים?

יש בישוב עלי שכונה קראוונים סגנון גבעהמנגואית

אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם

בכל אופן לא מכירה מקרוב


תחבצ לאיפה? לאריאל?

כן.פצלשהריון

מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים? 

 

מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר. 

^^^ יש את גבעה ט' (נדמה לי) ואין לשם תחב"ציעל מהדרום
גבעה ט זה בעלי או משהו אחר?פצלשהריון

יודעת מה הסגנון?

בעלי. נראה לי דתיים מגוון. יש אולי בודדים לא דתייםיעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

יודעת מחירים?

לא... אני אוכל לשאול יותר מאוחר בלי נדריעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

אם תדעי אשמח

יש גם שכונת נווה שיר בעליצלולה

גם שכונת קרוואנים.

לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..

מישהי יודעת מה הסגנון של גבעת הראל? (ליד שילה) ישפצלשהריון

שם קראוונים?

ישוב דתיילדה של אבא

סגנון יותר פתוח.


תנסי גם ב-

קרית נטפים

רחלים

תפוח

נופי נחמיה- בלי תחבצ

בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.


אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.

רבבה, הר ברכהטארקואחרונה
קפה של בוקרמולהבולה

קשוח לי

רק צריכה את הקפה של הבוקר בשקט

ואי אפשר לקום כל כך מוקדם ועוד לפני הילדים כי הם קמים ב6!!

אין לי מה לעשות מ5 בבוקר ערה

מנסה לסגור את הדלת בחדר שינה כדי לשתות בנח  לכמה שניות והם דופקים ודופקים ובדיוק הכי רעבים והכי צמאים בעולםםםם (אחרי שאכלו עוגיות עם שוקו)

איך אתן בבוקר?

איפה האבא של הילדים?אלישבע999
וואי קשה..המקורית

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

אני גם ממש לא נחמדה בלי קפהמולהבולה
זו התניה שאפשר לעבוד עליהאמאשוני

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.


ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.


אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

ממש קשוחעם ישראל חי🇮🇱

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

זה מה שאני רוצה גם רק הדפיקות משגעות את השכלמולהבולה
הם לא רעבים וצמאים לאוכלאמאשוני

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.


באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.


אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הלוואי שהייתה בייביסיטר עכשיו.מי תגיע?מולהבולה
כולם מפחדים
מי זה כולם?אמאשוני

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

תלוי איפהניק חדש2

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

תשכיבי אותם לישון מאוחר!!ניק חדש2

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

לא הולך אצלי משום מהמולהבולה
הולכים לישון בשעה הזו וקמים בשש
אצלי זה אף פעם לא עבד... יש ילדים שזה לא עובדקופצת רגע
עליהם 😭
עם הקטן שלי פחות עובדניק חדש2

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כיף לך 👍🥳קופצת רגע
לי עובד לשתף אותם דווקאטארקו

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...


זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש


הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

ממליצה ממש להרשם לסיפורים של מנחם שרוןפה משתמש/ת

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה


לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם


נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה


אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

חחחח ואי איזה מבאסמולהבולהאחרונה
מתלבטת אם אני מגזימהכורסא ירוקה

וגם מתלבטת אם אתחרט שזה לא מאנונימי אבל יאללה.

כל המשחקים של בעלי עם הילדים כוללים השתוללויות - קפיצות, ריצות, מלחמות בכאילו, "מכות" בכאילו, דגדוגים.. אין לו כמעט אופציה של לשחק איתם בנחת.

המשחקים האלה עם קו עלילה די ברור: השתוללות > צחוקים > מישהו עובר את הגבול (או בעלי בטעות לא קולט שאחד הילדים מיצה או שאחד הילדים לא שם לב שעבר גבול) > הצד השני מרגיש שהוא באובדן שליטה על המצב > מתחילה השתוללות (או זאת שהתחילה מקודם בטעות או כהתגוננות) > המצב מידרדר > מישהו מתחיל לבכות, בעלי כועס עליהם שהם משתוללים ואני כועסת עליו שהוא התחיל את כל הדבר הזה בכלל.


יש עוד משחקים שאני כועסת עליו בגללם, נגיד שהוא  משחקים בלצרוח. כן כן. פשוט צורחים להם לכיף.


הוא מבחינתו משחק איתם משחקים לגיטימיים. על משחקי הצרחות הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה (זה עושה לי כאב ראש של החיים), ובמשחקי השתוללויות זה מבחינתו משחקי כיף, וההידרדרות זה ענין נקודתי שהיה יכול להימנע ורק במקרה לא נמנע, והוא בכלל לא שם לב שזה איכשהו כל פעם קורה.

ואם אני צועקת ומתעצבנת שיפסיק לפני הההידרדרות אז בכלללללל אין לו מושג מה אני רוצה. סתם משביתת שמחות שבאה להרוס את הכיף לכל בני הבית 🙄

לדבר בזמן רגוע - אין מה כי מבחינתו הם עושים כיף, מה אני רוצה? אין לו סבלנות לשבת לשחק לוטו (הוא עושה דברים כאלה לעיתים רחוקות)

ויוצא שעכשיו במלחמה, כל פעם שהוא בא לעזור לי אתם ולשחק איתם נגמרת בזה שאני כועסת עליו.

בקיצור אין לי שאלה, פשוט פרקתי. לא יודעת מה לעשות עם זה. הולכת להרגיע את שני הגדולים שהחליטו שמלחמת פירורי עוגה שנזרקים אחד על השני זה משחק לגיטימי 🥴 

גברים לפעמים זה דבר מוזרדיאט ספרייט
אין עצה רק להגיד לך שליבי איתך (אצלי זה לא קורה אבל יש רשימה ארוכה אחרת של דברים מוזרים/מטומטמים אחרים) 
חח וואי ממשכורסא ירוקה
והוא בנאדם הכי מדהים בעולם. שותף מקסים, יש לנו בנושאים אחרים תקשורת ממש טובה, אבא מהמם. אבל הנושא הזה מוציא אותי משפיות
קראתי פעםקדם
לא זוכרת איפה, שזה הרבה פעמים משחק של אבא עם הילדים ושזה ממש חשוב לילדים, זה בונה אצלם עוצמה, תעוזה, יכולת יצירה מהקופסא, יכולת הנאה וכיף ועוד...
אין ספק שמדובר בתכונות שאין ליכורסא ירוקה
לא מבינה מה כיף בזה ומה רע בלשבת כמו בני אדם נורמטיביים ולשחק משחקי קופסה או לצייר 
גם אני קראתי..אוהבת את השבת

תכלס העצבנות גם יושבת על רצון בשליטה שלנו, הנשים

שזה לא ככ בריא..


למדתי ללכת למקום אחר ולבנות מהזמן לעצמי ולהשתדל לא להתערב לבעלי

זכותו, זה גם הילדים שלו ואני לא צריכה תמיד לקבוע מה הדבר הנכון

גם אם זה מעכב השכבות או מישהו בוכה בסוף..

שיהיה..

זה חשוב הזמנים האלה


אגב בכי מקפיץ אותנו אבל תכלס מה כזה נורא שמישהו בוכה? מתחשלים ככה..


ונשמע שהוא נהנה איתם, זה דבר משמעותי מאוד!!!

אחרת למה שירצה להיות איתם

אנחנו אוהבות גם להנות איתם, נכון?

כולנו אוהבים להיות איפה שכיף לנו


אבל כן מבינה אותך גם שזה מחרפן שלא תביני לא נכון..

אני חושבת שבעלך הוא לא אחד מהילדיםדיאן ד.

ויש לו את שיקול הדעת שלו.

 

ואם לדעתו זה כייף ונחמד לשחק במשחקים האלו אז שישחק איתם ויישא בתוצאות.

קרי אם הילדים בוכים אחרי המשחק הוא צריך להרגיע את הרוחות ולפייס אותם.

ואם הבית בלגן בעקבות המשחק הוא צריך לדאוג שהבית יהיה מסודר לאחר מכן.

שיסדר לבד או שיפעיל את הילדים.

 

לגבי הצרחות אם לך זה מפריע ועושה כאב ראש זאת סיבה מספיק טובה לא לשחק את זה בנוכחותך.

כשאת לא נמצאת שיבלו איך שבא להם.

אז הבעיה שהוא לא נושא בתוצאותכורסא ירוקה

אם אחד בוכה כי לא נעים לו אז בעלי כזה "די זה לא כאב לך לא הכאבתי לך תירגע" מה שרק מגביר את הבכי, ואם ילד מנסה להפסיק אבל לא מצליח לדבר מאיזו סיבה (התקף צחוק מדגדוגים, או סתם ילד מחליט שזה ייתר מדי לו ובעלי לא זיהה בזמן) ואז הילד התחרפן והגיב בכוח - אז בעלי ממש יכעס עליהם ויצעק על הילד, וזה לא אשמת הילד בכלל!! ואם אני אומרת לו אז הוא לא מקבל את זה מבחינתו הכל היה בסדר והילד סתם התחרפן. זה בדיוק מה שמעצבן אותי שבסוף אני זאת שמרגיעה את הילדים ואז אני עוד יותר עצבנית שהוא לא מספיק רגיש. וזה באמת סימנים עדינים לפעמים לראות על הילדים שגם בזמן רגיל הוא לא תמיד יזהה אבל בטח שכשהם עסוקים בהשתוללות הוא בכלל לא במצב לזהות דברים שהם לא ממש מפורשים. ואז אני מתעצבנת עליו למה להיכנס לסיטואציה שאתה לא קשוב לילדים שלך בכלל????

וגם יש את הקטע שלפעמים הוא עןשה משהן מסוכן איתם ואז הנשמה שלי יוצאת עד שזה נגמר. אבל בסדר נגיד ששם אני צריכה לסמוך על שיקול הדעת שלו.

בלגן הם דווקא לא עושים, לפחות זה..

אס אולי תדברו ספציפית על זהאוהבת את השבת
וגם- אולי הוא מתגונן כי חושש שתכעסי עליו?
והכי עוזר ללכת או לצאת מהבית כשזה מתרחשאוהבת את השבת

ואז יהיה לו ברור שהוא מטפח בתוצאות

וככה הוא ילמד מעצמו מצי להפסיק 

קשה לי להסבירכורסא ירוקה

זה לא שהוא ילמד כי הוא לא רואה את זה בכלל, אז איך הוא ילמד?

גם אם מדברים על זה הוא לא מזהה את זה. אולי אני סתם מגוננת יותר מדי על הילדים? לא יודעת כבר. המלחמה הזאת מעייפת אותי נפשית

למה שלא ישחקו בכניסה לבית?אמאשוני

שיזרקו פירורי עוגה בחצר.

שיעשו מלחמת מים.

ילדים צריכים להשתולל, זה בריא וטוב.

הם גם צריכים לדעת לעשות תעסוקה רגועה.

אז טוב שיש אותך.


אני חושבת שיעזור:

1. להבין שהשתוללות ופריקת אנרגיה זה צורך לגיטימי, ולא לצפות שכל היום ישחקו רגוע כמו לוטו

2. להבין מה בהשתוללות שקורית לא טוב ולחשוב איך ומה כן לאפשר.

ליצור סביבה בטוחה עם מינימום נזק.

(נעליים מלאות בוץ אמור להיות סוג של לגיטימי)


שיעשו מלחמת בלוני מים, רובי מים, תופסת. מחוץ לבית.

צרחות מחוץ לבית

ספורט עם רועיקי מצחיקי

אופניים

אם בעלך איתם ומשגיח אז יופי.

מבחינת מריבות שיפתור את זה מחוץ לבית.

ילדים מקבלים מכה, אבא יתמודד עם זה.

שיחזיר אותם ישר למקלחות, תשמיעי להם פודקאסט בזמן הזה להרגעת הרוחות.



ספורט זה רעיון מעולהכורסא ירוקה

מבינה שהם צריכים לפרוק אנרגיה אבל אי אפשר לעשות את זה בצורה הגיונית? ספורט נגיד זה מושלם בעיני. אבל הכיף שבהשתוללות מסתבר יותר טוב


לי אין בעיה עם בלגן או לכלוך - אני מנקה ומסדרת הכל טוב. דוקא בעלי משתגע מזה.. אבל הבעיה שלי כמו שכתבתי למעלה שאני מרגישה שהוא בעצמו הופך לילד והוא לא זוכר שהוא עדיין בתפקיד האבא ולא יכול פשוט להשתולל וזהו אלא צריך להיות האחראי - לשים לב מתי להפסיק, לראות איך הם מרגישים, יותר מסתם חברים שמשחקים אלא שהאחריות שלו היא עמוקה יותר

ומה קורה כשאת לא נמצאת?אמאשוני

מישהו איבד יד/עין/ רגל?

בעלי גם משתולל איתם, פעם אחת ילד פתח את המצח ונשארה לו צלקת מפוארת

דווקא שברים ונקעים ופריקות וכוויות קרו בתאונה בזמן רגוע באופן בלתי צפוי.


לגבי מתי להפסיק, לפעמים עוברים את הגבול, צורחים בוכים, נרגעים.

זה תהליך שלא צריך להיבהל ממנו.

זה קשה להתנהל עם זה כאמא, ולכן מי שהתסיס ישא בתוצאות.

אני לפעמים עובדת בבית קפה למשל במקום מהבית כדי לא להיכנס לפוזיציית המבוגר האחראי.


ילדים שיותר רגישים צריכים ללמוד בעצמם איך לא לעבור את הגבול כי אח"כ הם סובלים מזה, זה גם לימוד חשוב.


תחשבי על הסיטואציה עם העוגה. אם הבלאגן לא מפריע לך, אז מה כ"כ נורא במה שהם עשו?

לצה הרגשת צורך לעזוב הכל ולהתערב?

כשאני לא נמצאת לרוב הוא לא משתולל איתםכורסא ירוקה

כי הוא במוד הישרדות והוא יודע שהוא חייב להיות על הכל בתשומת לב.

זה קורה כשאני בבית ונהיה כמה דקות של נחת ואז יש לו פניות למשחקים האלה איתם.  


אני חושבת שאת צודקת סהכ והאמת שאפילו הערב הוא שיחק איתם והשתוללו קצת (אבל יותר רגוע מבדכ) וממש עצרתי את עצמי מלהתערב וראיתי שהיה בזה משהו נכון.

זה עדיין קשה לי. מודה.. בתור ילדה כמה פעמים נפצעתי, דווקא לא מתוך השתוללות, אבל יש לי צלקות נראות לעין מזה וא י גם זוכרת את הכאב, וזה ממש מפחיד אותי שהילדים שלי יעברו את הסבל הזה. ובשביל מה? הרי אפשר למנוע את זה...


עם העוגה לא הפריע לי הבלגן, כל עוד הם שיחקו סתם בפירורים מהשולחן לא אכפת לי, אבל פתאום קלטתי שהם ממש לקחו פרוסת עוגה והתחילו לפרק אותה כדי שיהיה להם מלאי למלחמה וזה כבר היה סתם השחתה של אוכל. עד שהגעתי הם גם צירפו לזה השפרצות של מים באמצע המטח מה שהפך את כל הענין לעיסה דביקה ומגעילה למדי.

אני יותר בעד בלגן מסוג כל המשחקים על הרצפה, פחות השחתה של אוכל וגועל במטבח

פעם קראתי על התופעה הזו מאמרעל הנס

אמא משחקת עם הילדים שלה על מנת ללמד אותם.

ואבא פשוט משחק איתם.או מלמד פשוט דברים אחרים.

וילד צריך גם את זה וגם את זה.

אני גם ממש מתחרפנת מזה ככה גם בעלי משחק עם הילדים,פשוט למדתי לשחרר ולתת לו להיות המבוגר האחראי.כי לנסות להיות האחראית פה מעמיד אותו בצורה לא מכבדת מול הילדים כי התיחסתי אליו כאילו הוא עוד ילד,וגם נדון מראש לכישלון.

והוא גם לא הבין מה הבעיה בכלל

אז פשוט למדתי לקחת את עצמי ולהתנדף מהשטח...

ולהנות מזמן איכות עם עצמי.


אני שמחה לשמוע שהוא נורמלי!כורסא ירוקה

תודה גם ל @עדינה אבל בשטח ול @שופטים על הנירמול.

אני בכלל לא מכירה את זה מהבית שגדלתי בו. אבא שלי הוא איש כל כך עדין, שיחק איתנו טריוויה ושח מט. אף פעם לא השתולל איתנו ואנחנו בכלל לא השתוללנו הרבה, בעיקר שיחקנו משחקי קופסה ופאזלים.

פתאום בעלי עם כל האנרגיות האלה זה נראה לי פשוט הזוי

אבל אתן לא מפחדות שהוא יסכן אותם פתאום? נגיד בעלי מסוגל לשים ילדים על הכתפיים ולרוץ איתם ממש במהירות בתוך הבית וקרה כמה פעמים שממש פחדתי שעומד להחליק (גם קרה פעם בפארק שכמעט מעד עם ילד על הכתפיים כי רץ איתו) ואני פשוט יושבת שם בפחד אימים ומבקשת שיפסיק כי אני מפחדת על החיים שלהם

תסמכי עליוהמקורית

הוא אבא שלהם ולא רוצה להזיק להם

אפשר להגיד אחרי בעדינות - שומע בעלי נראה לי פחות מתאים ההשתוללויות האלה

או - אני חוששת שיפלו

אבל לגעור בו בפניהם זה קצת כמו להתייחס אליו כילד בעצמו, כי את מפילה עליו את הפחדים שלך ומשליכה על ההתנהלות שלו את הדרך שבה גדלתי

הוא לא אבא שלך, וזה לא אותו בית. זה באמת כזה פשוט כשקוראים אבל קשה להתנהל מול זה

המשפט האחרון - בולכורסא ירוקה
צודקת בכל מילה. זה קשה מאד ליישם
מפחדת ולכן יש שלב שאני פשוט כבר כועסתעדינה אבל בשטח
לרוב לא קורה שום דבר, יש מצבים שכן, אבל לא דברים מסוכנים ממש.. משתדלת לסמוך עליו, להתרחק, וליזור כשזה נגמר, או לסיים את זה שכבר אין לי כח.. אבל תסתכלי לפעמים מהצד, תראי איך הילדים נהנים, ואיזה אבא מתוק הוא, שמשתולל איתם ומשמח אותם.. יש בזה משהו חמוד
צודקת לפעמים זה ממש חמודכורסא ירוקה
אבל לפעמים זה מוציא אותי מדעתי. אני מודה שקשה לי ללכת לחדר כי מרגישה שחייבת להיות שם למקרה חירום וגם להיות בחדר ולשמוע את הצווחות שלהם בזמן המשחק עוד יותר מלחיץ אותי 😅
רק אומרת, אם הוא ימעד עם ילד בידיים או על הכתפייםכתבתנו
הוא באינסטינקט יגן עליו דבר ראשון ועל עצמו רק אולי בשלב שני. מה שאומר שהוא עלול לחטוף חזק ולהיות מושבת שזה עדיין (אותי) היה הכי מכעיס בארץ, אבל זה בטוח שהוא ידאג לילד
לא יודעת אם זה אפשרי פיזעתכורסא ירוקה

אם יש לך ילד על הכתפיים אין לך איך להגן עליו כשאת נופלת.  

וגם קרה כמה פעמים שהמצח שלהם נחבט במשהו גבוה.. הוא פשוט לא נזהר מספיק, לא חושב מראש על הסכנות

גם אצלנו זה ככהעדינה אבל בשטח
עד שמישהו מקבל מכה ובוכה, או עד שאני צורחת שדי כברררר, אני זוכרת גם שאבא שלי היה משחק איתנו סוגי משחקים כאלו .. ותמיד אמא שלי היתה בורחת מהחדר עד שיירגעו העניינים
לבעלי ולילדים יש משחק מי נגע במי אחרוןשופטים

כל הזמן המשחק ברקע ומתעופפים פה דברים (כי מי שזרק על מישהו משהו והוא לא תפס זה נקרא שהוא נגע בו אחרון), אני מדברת על נעליים, מפתחות, מגבות, בגדים שמחכים לטיפול, מה שלא תרצי..

כבר קרה כמה פעמים ששיחקו בבוקר והבן התעצבן עד שלא רצה ללכת לבית ספר 🤦‍♀️

יש לך בעיקר בנים?באתי מפעם

זה מוכר סוג המשחק המוזר/ משגע / מעצבן הזה...

אבל, שימי לב שאת לא הופכת את בעלך לעוד ילד.

מכירה לו, צועקת עליו, לא סומכת עליו שיעשה דברים מסוכנים איתם, מאשימה שהם בוכים בגללו.

אני חושבת שהנזק הזה רב על התועלת, בעיני הילדים איך אמא תופסת ממנו, עוד איזה שטותניק קטן, או גבר שאפשר לסמוך עליו שגם אם יש בסוף נזק, הוא יטפל בזה.

תנסי להתרחק מהאזור כשהם משתוללים, ככה גם לא יחפרו לך וגם פחות מעצבן אותך וכשמישהו יבכה בעלך יהיה חייב לטפל בזה ולא את תבואי 'לעשות סדר'.

אני ממש מבינה אותך שזה משגע, אבל זה גם סוג של קשר מאוד מהנה ולא משהו שנשאר לנצח... 

בעיקר כן, אבל גם בת שובבה..כורסא ירוקה
תקראי קצת על משחק אגרסיביאפונה

קשה להפריז בתועלת של משחק כזה לשחרר אנרגיות של רגשות תסכול ובהלה מהגוף.


משחקי קופסא וציור זה מקסים אבל לא מביא שום פורקן של אגרסיות

ילדים בעולם שלנו עמוסי רגשות תסכול שאין להם איפה להתנקז, ובמיוחד בזמן מלחמה שחווים גם בהלה, זה כל כך חשוב!!


מהתיאור שלך על איך שגדלת קל להבין שאין לך שום מערכת יחסים פנימית עם אגרסיביות, וברור למה קשה מאד להכיל את הדבר הזה.

מה את עושה כשאת כועסת, או מתוסכלת מאד?

מה קורה לך בגוף כשמישהו לידך כועס או מגיב בתוקפנות?

כדאי להתבונן בזה

יש שם איזור שלם של רגשות חזקים ועוצמתיים,

לא תמיד פוטוגניים,

אבל הם חלק מקשת הרגשות

ורגשות צריכים לקבל ביטוי.

האתגר הזה יכול להיות מתנה בשבילך,

אבל גם אם לא - את יכולה להבין שהוא מתנה בשביל הבריאות הנפשית של הילדים שלך.


לגבי זה שהמשחק נגמר רע -

נשמע לי שאם לא תהיה לך התנגדות כללית לכל העניין, ואפילו תעריכי את התועלת שהוא מביא,

בעלך יהיה פתוח יותר לדיוקים ולשים לב למה שמפריע לך. אתם יכולים למשל להגדיר סימן מוסכם או מילה שעוצרים את המשחק באופן מיידי. או לנתח סיטואציות שקרו וללמוד מהן.

מענין מה שאת אומרתכורסא ירוקה
זוכרת שכשיצאנו אז נורא הלחיץ אותי שהוא משחק משחקי מחשב אגרסיביים כאלה עם אמוציות ודיברתי עם חבר שאמר לי - מה את רוצה הוא גבר, יש לו אגרסיות.. וזה נורא הפתיע אותי כי גדלתי עם אחים והם שיחקו במחשב אבל זה לא היה מקום לפוקקן בשבילם סתם משהו כיפי, בחיים לא ראיתי שממש מוציאים אגרסיות במשחק..

כשאני כועסת או מוצפת אני צועקת או בוכה או מתכנסת בעצמי וזה משתולל בפנים עד שנגמר... יש לי הרבה פעמים רצוו להוציא את זה באמת בצורה יותר אגרסיבית אבל לא מכירה אופציות כאלה

בול מה שקורה אצלנונעומית

מייד כשזה מתחיל אני הולכת למקום אחר.

ולגבי סימנים עדינים של חוסר נוחות של הילדים, זו בדיוק ההזדמנות שלו ללמוד

זה ממש קשה וסלע מחלוקת רציני ביותר שלנו

אבל אני אומרת לעצמי שהוא אבא של הילדים ובחרתי אותו, ויש לו מרחב טעות.

סיכמנו על דברים שלא עושים לידי כי זה מסוכן מידי ומבהיל אותי

יפה שאת מצליחהכורסא ירוקה
אני דווקא במסוכן מתקשה לשחרר וללכת. פשוט מפחדת מדי
את סומכת על ניהול הסיכונים שלו בכללי?נעומית

אם כן, אפשר לומר לו שאת סומכת עליו ומכבדת את הרצון שלו להשתולל ואת נותנת לו את כל הסמכות.

יכול להיות שכשהוא יצטרף לזהות את הגבול בעצמו הוא לאט לאט ילמד אותו

בדברים אחרים הוא זהיר ממשכורסא ירוקה

כשמשהו תחת הגדרת מסוכן הוא אפילו נחשב אובר זהיר ברמה שלפעמים אנשים אומרים שהוא פחדן.

ספציפית בנושא הזה לא הבנתי למה הוא לא מבין את הסכנה. אם משהו כבר קורה אז הוא כזה "בסדר את צודקת אבל אנחנו רוצים לעשות כיף וזה לא יקרה שוב" אבל זה לא שהוא מתנהל שונה

את יכולה לבקש ממנופילה

לא לעשות דברים מסוימים כי את מפחדת או כואב לך הראש. בעיניי לגיטימי מאוד.

לא לגיטימי להמשיך לרוץ עם ילדים על הכתפיים אם כבר נחבלו במצח.

לגבי אמירה שהוא אבא ויש לו שיקול דעת , לא מסכימה עם זה. לאמא שלי הרבה פעמים לא היה שיקול דעת אבל אבא שלי  לא התערב כי היא אמא והטיפול עיקרי היה עליה למרות שהוא ידע שהיא עושה משהו לא נכון.

בעיניי זה לא נכון. אתה לא יכול לשחק את עצמך חירש/ עיוור ואז להגיד אמא שלך עשתה או במקרה שלך אבא שלכם עשה

זה לא רק אצלך ככהנופנופ
בול כמו שקורה אצלנוממצולות

פשוט אחד לאחד

משתוללים מדגדגים ועוד כל מיני

עד שנהפך ללא נעים ואז בכיות וצעקות

ניסיתי בהתחלה להסביר

איך לעשות את זה בצורה יותר נעימה

איך לזהות סימנים של חוסר נעימות

אפילו מצוקה לפעמים

אבל זה לא עזר

ופתאום קלטתי שהילדים בעצמם

רוצים ודורשים את זה

זאת אומרת שכיף להם

אפילו שלפעמים מקבלים על זה מכות וחוטפים

הם חוזרים על זה שוב ושוב

אז אני לא אהיה החכמה היחידה

פה שיחשוב שזה לא בסדר כשכולם נהנים

ואם הם בוכים מדי פעם ופונים אליי

אני אומרת להם לכו לאבא

ומנסה באמת לשחרר

אבל הדבר העיקרי פה זה שתביני

שזה באמת טוב וחשוב להם

וזה יוצר קשר מצוין עם האבא

ובסופו של דבר

זה יהיה זכרונות ילדות שלהם

הם לא יזכרו את המכות הם יזכרו את הכיף ואת הצחוקים שעשו עם אבא

וזה חשוב ברמות

וואי תודה על זהכורסא ירוקה

הם באמת אוהבים את זה. נשגב מבינתי איך אפשר לאהוב משהו שמתפתח למשהו לא כיפי, אני מראש נמנעת מסיטואציות כאלה.. אבל זה ממש תיאור מדויק והם באמת אוהבים את זה.

לפעמים אני רואה שהם אפילו יודעים להגיד לו תעשה לי ככה אבל.. נגיד תהפוך אותי אבל בלי לדגדג, וכאלה. אז באמת יכול להיות שאני צריכה לתת להם את הזמן איכות(...?!) הזה איתו

בדיוקממצולותאחרונה

סליחה על ההשוואה

זה קצת כמו לראות כלבים או חתולים משחקים

ולנו מהצד זה נראה שהם מכסחים אחד את השני

כל אחד והדרך משחק שלו

רוצה לומר שמבחינה התפתחותיות זה קריטיאוזן הפיל

מחקרים בדקו וגילו שכשאבות "משתוללים" עם הילדים זה משחרר אוקסיטוצין (הורמון האהבה) בדיוק כמו שאצלנו משתחרר בהנקה או בלידה או בחיבוק ארוך.


זאת הדרך שלהם ללמד את הילדים שליטה באגרסיות.

וזאת לא השפה שלנו וזה לא נעים לנו, אז אני משתדלת להתרחק קצת מהסיטואציה.


צריכה את עזרתכןרוני 1234

בעלי בחו"ל ואני לבד עם הילדים.

מלחמה, זומים, עבודה מהבית, מלא מסכים… איכשהו אני מסתדרת עם הכל אבל בערב אני משתגעת.

הקטנה שלי בת 6 תמיד נרדמת מאוחר (בסביבות 9) אחרי סיפורים, שירים וקצת לשבת לידה. עכשיו שכולם ישנים בממ"ד יש פה מלחמות כריות כל לילה והם הולכים לישון נורא מאוחר (סביבות 23). זה יוצא שלוש שעות שאני עצבנית, צורחת עליהם ובאופן כללי בא לי לבכות.

ניסיתי להסתגר בחדר שלי ולתת להם להוציא את כל האנרגיות- לא עבד.

ניסיתי להשכיב אותה מוקדם יותר כדי שתרדם לפני שהגדול נכנס לישון שם- לא עבד.

מה אפשר לעשות??


@אמאשוני

לעשות הפוךדרקונית ירוקה
להשכיב את הגדול וכשהוא נרדם להכניס אותה. בינתיים שתהיה לידך כשאת עושה את הדברים הרגילים שלך של הערב, בלי להעסיק אותה
השתגעת, אין מספיק מלחמות בעולם? 😂רוני 1234
חלילה וחס שהגדול ילך לישון לפני הקטנה
אולי להשכיב במיטה שלהמקרמה
ואחרי שהיא נרדמת להעביר אותה?
החדר שלה זה הממד 😂רוני 1234
אבל אולי אשכיב אותה אצלי במיטה ואז אעביר אותה… תודה!
אם היא בת 6, בן כמה הגדול?אמאשוני

אם הוא בן 8-9 עם אופי של בכור, אולי יעזור לדבר איתו ולהעצים אותו שהוא ה"גבר" של הבית,

שבעלך ישוחח איתו בוידאו שיחות של גדולים ויתן לו הרגשה של חשיבות. למשל אפשר לשתף אותו בדילמות שבעלך מתמודד איתם כרגע.

למשל מה עדיף: לחכות יום לטיסה ישירה,

או לצאת עכשיו בשלוש טיסות..דברים כאלה שהם לא "כבדים" מצד אחד מבחינה נפשית

והם כן של "גדולים" שלא קשורים לילד ישירות, אלא מתייעצים איתו וזה נותן לו הרגשת חשיבות.

וגם לשבח אותו.

נניח את מדברת עם אמא שלך בטלפון, להגיד משפטים כמו:

מציאות מוזרה, יוסלה תקוע בחול, כן קצת קשה, אבל בזכות מושיקו האלוף אנחנו מתמודדים.

היום הוא העלה לי את כל הקניות הביתה, וואו! ממש הציל אותי, כזה.


אפשר גם לקנות לו בחול מתנה ולהביא לו תעודה כי : התעלה לגודל השעה, ונתן מעצמו לטובת המלחמה וכד'.


ללטף לו את האגו הגברי..


אם ירגיש חשיבות, ירגיש גם מחוייבות, תראי איך האחריות והיכולות שלו מזנקות פלאים.

ואז אפשר בשיחה של בוגרים לפרוט למשימות

שאחת מהן היא לדאוג שהאחות הקטנה ישנה בזמן.


אפשר גם להבטיח לו שוקו ועוגיה ושיחת בוגרים אחרי שהיא נרדמת.

אפשר נגיד שבעלך יעזור בזה, ובמהלך היום יצבור חוויות, תמונות, סרטונים. גם חדשות ברמה מתאימה.

ואז אחרי שהקטנה נרדמת, לתת לו לשוחח עם אבא בזמן שלך יש שקט.

שידברו שעה על כדורגל ושאר עניינים בעולם. השיחה יכולה להתקיים רק עם הילדה לא יודעת עליה, אחרת היא מצטרפת לשיחה ומותאמת גם אליה.


אם הוא קטן יותר וזה לא פתרון מותאם אפשר לחשוב בכיוון אחר.


בכל מקרה את המלחמת כריות כדאי להזיז לשעה מוקדמת יותר שבערב כבר פחות יהיה אטרקציה.

תודה, את אלופה!רוני 1234
באמת אנסה לתת לו להשכיב אותה ולקבל תמריץ בתמורה.
שמחה שקלעתי לכיוון שמדבר אליךאמאשוני

שימי לב שיש שני סוגי תמריצים,

פנימי וחיצוני.

תמריץ פנימי זו תחושות שנותנות ערך רותמות לפעולה בטווי הארוך.

תמריץ חיצוני נותן הטבה בטווח הקצר.

זה מצויין להתחיל עם תמריץ חיצוני כדי להשיג תוצאות בטווח הקצר, וכדי להטמיע הרגלים.

אבל אם מצפים לשינוי בטווח הארוך יותר ובאופן עמוק יותר,

כדאי במקביל לתמריץ החיצוני לתת גם תחושת ערך.

למשל אם הוא מרדים אותה בשביל לקבל פרס, זה לא סותר שאפשר להגיד לו אח"כ תודה רבה זה מאוד עוזר לי. אני גאה בך. רואים שאתה בוגר ואחראי. ככה לאט לאט זה יבנה בו ערך ומשמעות.

וואלה קלעת לנקודה 🎯רוני 1234אחרונה
נתת לי חומר למחשבה, כרגע אין לי זמן לכתוב אבל תודה!
שרשור- נחשי מי הרבנית!הרבנית הקדושה

מוצאי פורים שמח, נשים צדיקות!

הגענו לשלב שבו אתן מנחשות-

מי הרבני(ו)ת הצדיקה,

שבמהלך השבוע הבריקה?


כתובנה פה את הניחושים,

ובסוף נערוך סיכומים.

שמנה לב, לרבנית מספר פיצולים,

נראה מי תזהה את השובבים.

תודה לשתיכן!ירושלמית במקור
התינוקת שלי עם שיעול נבחני ואני ממש מאשימה את עצמיאנונימית בהו"ל

יורדת איתה למקלט כמה פעמים בלילה בשיא הקור

כמובן עם שמיכה אבל עדיין קפוא

מקלט ציבורי עם עוד הרבה אנשים שכל אחד משתעל

לא יודעת מה לעשות עכשיו

אני ממש דואגת לה

היא פיצית פיצית


ויש אירוע במשפחה בשבוע הבא

לא רוצים לדחות אותו

וממש לא בא לי להתלבש וללכת לאירוע

בא לי להגן על התינוקת שלי

להישאר איתה בבית

לא עם מלא אנשים

אני בחוסר שינה קיצוני


ה' תעזור לי

מה לעשות????

לא חייב ללכת לאירועהמקורית

אנחנו במלחמה ואת עם תינוקת..זו סיבה מספיק טובה

אאכ ואח מתחתן נגיד.. כל עוד זו לא קרבה ראשונה הייתי מרגישה בנוח אם לא היה מתאים לי

אחותי מתחתנתאנונימית בהו"ל
אה וואוהמקורית

אז באמת בעייתי להיעדר..🥴

מקווה שתצליחי להתאושש עד אז♥️

ואל תתבאסי על התינוקת המצוננת. אתעושה מקסימום בשבילה ויכל לקרות גם בלי המלחמה

מזל טוב!!!רוני 1234

וואו איזה מרגש ❤️

היא יודעת לאכול מבקבוק? הייתי משאירה אצל קרובת משפחה (מהצד השני) או בייביסיטר בוגרת (אולי מטפלת במעון או משהו כזה).

עשיתי את זה כשאחותי התחתנה אפילו שזה לא היה במלחמה…

אל תאשימי את עצמך!אורוש3

את עושה את המקסימום במציאות קיצונית. הבן שלי בן 7 עם שיעול נבחני ויש לנו ממ''ד בבית ולא היינו ליד חולים. לא הכל בשליטתנו. וזה גם מזג אוויר כזה.

הייתי מנסה לראות רופא כי היא קטנה.  אני נתתי לו כדורי בטנזול...

לגבי האירוע תלוי איזה אירוע, מה הקרבה, מה יהיה המצב אז, כמה נסיעה ובת כמה התינוקת.

חיבוק

אל תלכי לאירוע, ואם את הולכת אז בלעדיהכורסא ירוקה
מי שלא מסוגל להבין שבמלחמה ו/או עם תינוקת חולה להגיע לאירוע זה לא חובה אז באמת בעיה שלו
מנשא עלייך מכוסה במקלט יכול לעזור גם לחימום שלהאוהבת את השבת

וגם למנוע הידבקות..


חוץ מזה להלבי שממש חם בהתראה

שכבה של פליז דובון כזה..

ולהקפיד על כובע

המעברים האלה באמת בעייתיים


מזל טובבבב

תנוחי הרבה בימים לפני ואחרי

זה מאוד משמעותי

כדי לחשוב טוב איך לשמור עליה

צריך ראש ערני ועובד..

קודם כל לא להאשים את עצמךאהבה.

את עושה את ההכי טוב שלך,

דבר שני, אם היא ממש פיצפונת הייתי לוקחת לרופא.

עיסויים עם שמנים בבית, להלביש טוב טוב ולהשאיר שמיכה בשקית במקלט.

מניסיון אישי !!!!מולהבולה

של גיסי עם תינוק פיצי בן ארבעה שבועות

תמצאי חדר כמו חדר ייחוד ושיביאו לך הכל לשם ואם חשוב לך לקחת חלק מהאירוע כי זו בכל זאת אחותך אז להביא בייביסיטר איתך שתהיה עם התינוקת בחדר הזה

הרעש של המוזיקה נוראי.הוא לא הפסיק לבכות והייתי עם גודש נוראי עד בכי

כי נתתי בקבוקים. תחשבי קודם על הנוחות שלך ושל התינוקת לפני כולם


לגבי המקלט אין כל כך ברירה. רק לנסות להלביש יותר עם כובע ושמיכה 

גיסי התחתןאוויר לנשימהאחרונה

כשהבת שלי הייתה בת 3 חודשים

הרעש של המוזיקה היה נורא

אז פשוט נשארתי אתה בלובי של האולם ובעלי שמח עם אח שלו בפנים (בערך.. חתונה בלי הפרדה).

אם את יכולה שבעלך יהיה אתה ואת תהיי בפנים, אולי זה רעיון… 

פספוסיםםםשמחה כפרוייקט

ילדה בת 3 וחצי שמפספסת בלילה, כל לילה. ככה כבר כמה חודשים. אני ליטרלי כל לילה קמה לקלח אותה והכביסות של חורף… אין אותי

הלפ

אולי שווה לדחות את הגמילת לילה?Seven

גמילת לילה זה עניין פיזיולוגי...

פשוט לחכות שהגוף שלה ילמד..

לחזור לטיטול?שמחה כפרוייקט
היא גמולה כמעט שנה. מרגישה ממש בוגרת היא בחיים לא תסכים. בהתחלה היתה תקופה סבירה בלילות
כמה עצות שעזרו לנופה משתמש/ת

וכן יש מימד פיזיולוגי וגם רגשי


אז בזמן מלחמה וואלה היתי מורידה ציפיות

אולי שמה תחתוני גמילה ככה שהיא לא תדע שזה כמו טיטול ועדיין תרגיש גדולה עד שנחזור לשגרה והיא ואת תתאפסו קצת


בכל מקרה מה שלנו עוזר-


א. למתן שתיה לקראת הערב.

ב. לקחת יזום לשרותים לפעמים רק בתחילת הלילה ואם צריך אז גם בהמשך.

ג. לדאוג שחם לה כי קור גורם לבריחת שתן

ד. משהו שהיתי סקפטית אבל עבד- לעודד אותה מנטלית לא כאשמה חו''ש אם מפספסת

פשוט לעשות נגיד טבלה שאם פעמיים בשבוע קמה יבשה לפחות מקבלת פרס קטן וכמה שיותר-יוצר

זה לכאורה לא בשליטה ולא בחירי אבל אצלינו ראינו שהכח רצון עזר כמה וכמה פעמים לא יודעת להסביר איך..

אבל בשום אופן לא לשדר שזה לא בסדר ואוף חבל.. ממש להפך הכי לנרמל ולחבק

הכוונה גמולה כמעט שנהSeven

מלילה? כלומר מגיל 2.5 היא גמולה לילה?

אם כן וזה רק בגלל המלחמה אז אולי פיתרון זמני שהיא לא תרגיש כמו לשים טיטול שהיא נרדמת או תחתון טיטול..

אם גם לפני הייתה מפספסת אז ככל הנראה זה מוקדם מדי..

אין סיבה לקלח אותב בלילהאמאשוני

תשתמשי בסדיונית.

מקלחת זריזה בבוקר ולהתלבש.

מבחינת כביסות זה אכן מוסיף,

אבל אם משחררים את המועקה הנפשית אז הטכני פחות מורגש.

מסכימה.ככה אני עושההמקורית
להחזיר טיטולזברה ירוקה

היא צעירה

אפשר לשים לה אחרי שהיא נרדמת

תחתון סופג בלילה וזהושומשומ
להחזיראורוש3
הבשלות של הלילה הרבה יותר פיזיולוגית מאשר הבשלות של היום שניתן לבנות. אצלי שניים נגמלו בלילה אחרי תקופה מגמילת היום. רק אצל אחד זה ממש הבשיל יחד. אני מחכה לשבועיים יבשים לפני שמורידה בלילה. עדיין יש פספוסים לפעמים אבל לא ברמת כל לילה. היא עדיין קטנה. זה ממש בסדר. 
היתה תקופה שהייתה יבשה בלילה?שיפור
תשימי לעצמך שעון מעורררוני 1234

נגיד לשעה 2 בלילה. תקחי אותה לשירותים ואחרי שלושה ימים תשימי שעון מעורר ל 2:15. ככה לאט לאט עד שתגיעו לבוקר והיא תהיה גמולה.

(יכול להיות שעכשיו במלחמה זה לא מתאים לכם או שיש לכם תינוק שקם בלילה… אז פשוט תקחי אותה לשירותים כל פעם שאת קמה)

היא מתעוררת מזה באמצע הלילה?כורסא ירוקה

אם כן לקחת אותה לשירותים כשקמה, אפילו שהיא כבר עשתה, להחליף בגדים וסדינים אם נרטבו ולהחזיר לישון. מקלחת על הבוקר, זה ממש מהר

אם היא לא מתעוררת מזה אז פשוט לקלח בבוקר ולהכניס לכביסה על הבוקר


מבחינת מצעים של חורף - שימי לה רק דברים שמתכבסים בקלות - במקום פוך שמיכת פליז, כרית קטנה כזאת שאפשר להכניס למכונה.

זה כן דורש מכונה כל יום אבל יותר קל וסביר.

אולי זה תולעים?אנונימית בהו"לאחרונה

הבת שלי לא התלוננה בכלל אבל חזרה להרטיב.

שמתי לה שן שום בפי הטבעת ומאז פסקו כמעט לחלוטין ההרטבות

אולי יעניין אותך