ריחוק..מתפללת10

הלוואי ויהיה לכן מילים טובות עבורי..

פתחתי משתמש חדש כי אני נבוכה לכתוב מהניק הרגיל ושיזהו אותי. רוצה להניח את זה פה בתפילה שיהיו פה כיווני מחשבה שיפתחו לי את הלב..

רקע עליי

נשואים עשור, כשהתחתנו שקלתי 70 קילו בערך ובעלי אהב אותי ככה (הוא ממש רצה להתחתן. מההתחלה. ולי לקח קצת זמן) לאורך השנים ב'ה עליתי לא מעט... שוקלת היום סביב ה100. לא הכי אוהבת את זה, הייתי שמחה לשקול פחות אבל באמת מקבלת את זה שזה מה יש. ב'ה זכינו לכמה לידות. ושנה וחצי מילואים זה יותר קשה לי להחזיק תזונה בריאה. וגם בלי תירוצים בכנות אין לי הרבה מוטיבציה להתעסק בזה ויותר נוח לי לאכול מה שבאלי מתי שבאלי.. מה נעשה.

אז משתדלת לקנות בגדים יפים ומחמיאים ולהשקיע במטפחת דוחה למיתשהו את הלאכול בצורה בריאה.

כל השנים הרגשתי שבעלי ממש אוהב אותי ככה ומקבל את זה ואם הייתי אומרת שבאלי לאכול בריא הוא היה מתגייס לעזור לי (לשמור על הילדים ואצא להליכה.. לחתוך בשבילי ירקות..) אבל ממש בכיף ובלי לחץ, בלי לשדר שמפריע לו איך שאני נראית.

אוקי עד כאן הרקע.

ועוד משהו

מאז הנישואים הדינמיקה היא ''אני רוצה יותר''.. התסכול סביב זה מתפרץ אצלי כל כמה חודשים. שהוא לא שם לב לרמזים ולא נענה לזה ואני רוצה שנהיה ביחד יותר פעמים ולא רק נגיד פעם בשבוע-שבוע וחצי (אני קצת מתביישת לכתוב את זה כי אני יודעת ממה שאני קוראת שיש בנות שזה מספיק להן ואפילו יותר מידי. אבל באמת זה בא מרצון להיות קרובים ולשמוח אחד בשני).

ועכשיו לנקודה.

בסוף שבוע שעבר נפתח ביני ובין בעלי איזה דיבור, התחיל מזה שאני רציתי שנהיה ביחד והוא לא היה בקטע ואז יום אחרי זה אמרתי לו שהתבאסתי מזה שהוא לא היה בעניין.  

ואז הוא שאל אותי אם אפשר להגיד משהו - ביקורת מהלב מה שנקרא.. אבל הוא לא רוצה כי אני אעשה סצנה ואפגע ממנו (סצנה מבחינתו זה - שאני אעלב, ובעיקר שאני אלך עם זה כמה ימים ונהיה מרוחקים והוא באמת לא רוצה את זה )

אמרתי לו שיגיד ואני רוצה לשמוע. ולא אעשה סצנה. זה חשוב לי לשמוע....

טוב הוא די הנחית עליי פצצה האמת...

הוא אמר תקשיבי אני מקבל את מה שאת אומרת, לא שמתי לב שהיית בעניין סליחה, וכו'. אבל תשימי לב שהרבה פעמים את רוצה יותר ואת לוחצת עליי שיהיה לי יותר חשק. אם את רוצה שזה יקרה אז לדעתי צריך שלושה דברים. והוא אמר שני דברים חיצוניים, לבוש מסוים, והתנהלות מסוימת, שוואלה סבבה.

ודבר השלישי הוא אמר.. תקשיבי אם בא לך להרזות זה גם יתרום לחשק.


אתן בטח מבינות שזה היה בוקס בבטן המשפט הזה...

הוא ניסה להגיד בעדינות ולא להעליב אבל זה היה ממש קשה לשמוע את זה. אמרתי לו קצת שככה זה ואני באמת אשתדל אבל שלא יצפה שאני ארד עכשיו שלושים קילו כי באמת אין סיכוי. ואני אוהבת את הגוף שלי למרות שזה מבאס אותי העודף משקל.. והוא אמר משפט כמו ' כן זה נחמד אבל זה לא מושך.. אין מה לעשות, ככה זה גברים... ואם את לא מבינה את זה את פשוט מדחיקה'

עכשיו שתבינו

בעלי סופר דוס, צדיק, ירא שמיים, מידות טובות, עדין, רגיש.. ככה כשזה כתוב זה נשמע נורא אבל הוא באמת ניסה להגיד בעדינות.

היה לי נורא קשה לשמוע את זה. ממש.

ואחכ שיתפתי אותו בקושי, תשמע אני יודעת שאמרתי שלא אעשה סצנה ותודה שאמרת אבל....

דיברנו עוד קצת בשבת, והוא ממש התנצל

אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע אז אם את רוצה לדבר ליצר הרע שלו אז זה מה שהוא אמר לי. אבל חשוב לו שאני אדע שהוא נמשך אליי ורוצה אותי ואוהב אותי ומעריך אותי וכו' וכו'..  שזה היה טוב לשמוע את זה.

אבל, ויש אבל גדול


תקשיבו אני מרגישה שאני לא מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות. פשוט לא מסוגלת

כאילו זה נחמד שאתה מתנצל והכל אבל יש פה איזה סדק שניפער לתמיד... אשכרה אתה לא רוצה את הגוף שלי? אז לא, עזוב, לא צריך.. לא מסוגלת..

בוא ממש התנצל, אמר לי זה לא מה שאני חושב ובאלי להאמין לו, אבל בגוף יש לי מחסום מטורף.

פתאום אני לא יכולה שהוא יראה אותי עם מגבת יוצאת המקלחת... או ללבוש פיג'מה קצרה לידו. עברתי לכותנות ארוכות... מין תחושה של - תיקח מרחק מהגוף שלי, עזוב..

כן קצת אמרתי לו משהו על בוא נעשה הפסקה מייחסי אישות לאיזה חודש. נרגע טיפה. הוא נלחץ קצת.. ואמרתי לו משהו על זה שזה שרט אותי הדיבור הזה אז הוא ממש ביקש ממני, די, תמחקי את זה..

הוא באמת מנסה להיות בסדר והתנצל, וזה גם קצת אחריותי, הבטחתי לא לעשות מזה סיפור.

אבל כל זה לא עוזר

אני מרגישה שהגוף שלי בהתנגדות מטורפת

אמירה של לא רוצה לא צריך.. ביי..


אוף מבינות אותי קצת?

אני ככ לא יודעת איך להמשיך מפה ...

כואב לי. משתדלת להוריד במשקל אבל בנחת ולא בשנאה עצמית. לא רוצה להכאיב לבעלי ולא להכאיב לי. נוצר ריחוק בינינו משתדלים למלא במילים אבל ברור שיש פיל בחדר.


עצות?...

בורחת חזרה לניק המקורי שלי

תודה רבה על המקום לפרוק

וואו. קודם כל חיבוק ענק!!!! קצת אזלו לי המילים.אמהלה

אנסה בכ"א כי ממש כואב לי איתך.

נראה לי הנקודה פה- שהוא קשר את נושא המשקל למשיכה.

וזה ערער לך ובצדק את כל היחסים בינכם.

ראשית- את ממש לא צריכה להרגיש אשמה כי הבטחת שלא תעשי מזה סיפור. זה אפילו קצת לא פייר מצדו לבקש ממך את זה.

הוא הפיל עלייך פצצה. מותר לך בהחלט לכאוב ולהתפרק.

שנית- אני חושבת שכדאי לכם לעשות רגע עצירה וללכת להתייעץ

אתם אחרי מילואים שזה כבר מערער מאד

וזה נושא שעלול לצוף ולעלות שוב ושוב

נראה לי שכדאי לכם ללכת לכמה פגשים מקצועיים....

חיבוק ענק

ואני מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה. כי אני דברתי רק מהלב. היא המקצוענית שלנו

תודה רבה יקרה על התיוגנגמרו לי השמות

ועל המילים הטובות ❤

עניתי למטה 🙏

חיבוק!מכחול
קראתי, וזה נשמע כואב ממש, ואני לא יודעת מה להציע ♥️


רק רוצה להגיד שאתם נשמעים זוג מדהים ממש! כן כן הרבה אהבה, כל כך הרבה התחשבות, דיבור אמיתי וכמה, התנצלויות, זכיתם ממש! ואני בטוחה שתצליחו לצמוח גם מזה ולהרגיש שוב קרובים ממש!

מצטרפת לכל מילה. וחיבוק גם ממניירושלמית במקור
קראתי כל מה שכתבת. שמתי לב לכל מילהנפש חיה.

אני רוצה רק לכתוב


שאין כמוך בעולם.


את איכותית!

ואף דבר לא ישנה את זה.  נקודה.


🌷💮🌷💮🌷💮🌷

נשמות אתן.. תודה!!מתפללת10
@אמהלה, @מכחול, @נפש חיה. המילים שלכן יקרות לי והחיבוק נותן לי כוח!
חייבת לומרמולהבולה

הזדהיתי איתך מאוד. בהכל

אמנם בעלי לא אמר זאת בפירוש אך ברור לי שהיה רוצה אותי רזה הרבה יותר.

חטובה יותר...

יותר מזה ברור לי שאם היה יודע שאגיע למשקל כזה לא היה מתחתן איתי בכלל. הוא בא מבית של מקלות.... וזה קצת רודף אותי באופן אישי אך לא מעזה לומר מילה.

אין לי מילים

רק הזדהות וחיבוק גדול 🫂🫂🫂

איזה קשה זה… איך אנחנו הנשיםחמדמדה

רגישות לדימוי גוף שלנו…

וואו ממש חיבוק לך❤️❤️


תזכרי שזה משקל שעלה מהריונות ולידות והחיים

ככה זה

אנחנו דינאמיים



מוסיפה נקודה שאם לא באלך תזרקי לפח, את אלופה בכל מקרה ואני באמת חושבת שרק מצידך זה יעבוד, וזכותך להחליט להתחיל תהליך מתי שנכון לך

אני התחתנתי עם גבר יחסית גדול

והוא עלה בערך 40 קג ב4 שנים שאנחנו נשואים

וזה מפריע לי גם…

אני משוגעת עליו וואו באמת שכן! מאוהבת בו הוא החמצן שלי! ואנחנו גם ברוך ה' נמשכים וזה

ויחד עם זה, וואלה זה מפריע לי… וכן זה ניכר מאוד…

אז באה לשקף שגם אם זה מפריע לו קצת- זה באמת באמת לא סותר אהבה גדולה ועצומה שגם לפעמים גוברת על זה שמפריע חיצונית משו קצת

חשתי צורך לשים פה את הצד השני, אבל באמת תזרקי אם לא עשיתי טוב❤️

סם רוצה לומר על הז משהושם-קוד

ש...גם בעלי מהחתונה השמין (גם אני🫢🫢 אבל לא מאוכל רק מההריונות)

ונהיתה לו קרחת ברוב הראש..

ובעקרון זה דברים שמבאסים אותי

במיוחד הקרחת שבהחלט אפילו לא מסוגלת לגעת לו בראש🫢 לא יודעת להסביר


אז אני פשוט לא


אבללל

זה לא באמת אומר שלא נמשכים או לא אוהבים או לא רוצים

לא יודעת להסביר


זה לא מעודד אני יודעת אבל כן יכולה להבין למה היתי מעדיפה אחרת ובכל אזת אני שמחה בו כמו שהוא

וזה לא סותר


אבל באמת -לפותחת-כתבת כל כך נוגע..

ובאמת מרגישה את הכאב שלך

הז כל כך רגיש וקשה לשמוע כאלה מילים

בלב לשנו יש לנו צורך שיקבלו אותנו כמו שאנחנו ויאהבו אותנו פשוט ככה וזה מובם והכי מה שמגיע לנו


לי קרה אותו הדבר אבל לא על הגוף

על כמה תכונות בי ,יותר נכון- חסרונות לשי ששנים שיתפתי אותו שזה מבאס אותי שאני כזאת..וכל כך מנסה לתקן את זה..ובלב תמיד האמנתי שהוא 4ואה את זה אחרת..הוא קם אמר את זה וחיזק אותי

עד שיום אחד התברר לי שלא..שגם הוא מבחינתו היה מבואס 'אני כזאת וזה היה לו קשה ושהיה שיפוטי כלפי בלב ורק פחד לומר

זה באמת חתך לי את הלב בסכין

ל3ח לי הרבה זמן לבנות אמון מחדש


אז סתם באמת פשוט חיבוק

אל תתני לבהלה ולעלבון לצייר שזה תמיד יהיה כך ושאין סיכוי

לאט לאט הלב מקבל כח ורפואה

אל תחסמי מגע ואל תנתקי את הגשר

עכשיו תמצאי את המקום לתת ללב להרגי שולכאוב -אולי ללכת לטיפול לפרוק את כל העלבון

ולאט לאט תבנו ביחד אמון וקרבה מחודשת

נשמע ששניכם אוהבים וטובים אז זה אפשרי 

זה מה שאמרתיחמדמדה

זה כן מבאס אותי

וכן קצת גם לא נעים לי שאין כלכך הרבה חנויות בארץ שאפשר לקנות לו בגדים והכל צריך להזמין מחול או לחפש את ההכי גדול בחנות

אבל עדיים אני נמשכת אליו ורוצה בו

יואוו נשמה תודה.......מתפללת10

גם לך... באמת

תודה על ההכלה ועל נשיתןף ועל זה שאת מזכירה לי לא להבהל מהמרחק

תודה מותק שלי! כן זה חשוב לי לשמועמתפללת10

כי זה מה שהוא אומר בעצם,

אני הכי אוהב וגם נמשך למרות שמפריע לו (הוא תיקן את עצמו אחרי שאמר לי שלא.. זה חשוב לו ממש שאני אדע את זה... אבל את יודעת, דווקא זה שאת אומרת לי את זה כאישה זה יותר חזק לי. כי עליו כגבר אני אומרת, בסדר גבר .. נמשך פיזיולוגית. אבל אם כאישה אומרת לי וואלה יש משיכה למרות שמפריע לך איך שהוא נראה, זה מיישב לי משהו בנפש דווקא. מחזק את זה שהוא צודק) תודה @חמדמדה ממש הרגעת אצלי משהו, זה טוב לי לשמוע את זה. תודה רבה לך ששיתפת. 

שמחה שעזרתי❤️❤️חמדמדה
מצטרפתשירה_11

לכל מילה

מאוהבת בבעלי הוא חד משמעית הגבר של חיי ואני נמשכת אליו

אבל זה ממש לא סותר שהעשרות קלוגרמעם שהוא הוסיף לעצמו מפריעים לי

מצטרפת גם כןאנונימית בהו"ל

בעלי ממש ממש  רזה לפני החתונה הוא היה מתאמן ועם שרירים וזה פיצה על הרזון. אבל עכשיו חמש שנים אחרי הוא לא מתאמן ולא כלום ונשאר רק מקלון כזה רזה.

ועדייןןן ממש שמתי לב שהכל תלוי בזוגיות שלנו בכללי ובהענקה ואהבה אחד לשני, באמת שעדיין אני נמשכת אליו אוהבת אותו מאוד למרות שהרזון  מציק לי ומלכתחילה יכולה להגיד שהייתי מעדיפה שיהיה לו מבנה גוף אחר.


משתדלת לא לתת לזה יותר מידי במה ומקום ולהנות ממה שיש . זה חלק מהעבודה הזוגית בעיני, הגוף נתון לשינויים אלו החיים. 

חיבוק גדול גדולבאתי מפעם

אני שוקלת הרבה פחות מזה ועדיין בעלי רמז לי די בבירור שכדאי להרזות קצת ואני אוכלת סרטים, מצד שני אני ממש יכולה להבין אותו, ברור לי שאני ארזה אני אהיה פי מליון נראית יותר טוב, זה לא מחמיא לי סנטר כפול 😭 ומצד שני להיות בדיאטה, אין . לי. כח. פשוט אין לי כח לזה. ממש באמלי לאסוף את עצמי ויאחחה, אני בטוחה שגם אני יאהב את עצמי יותר, אבל מאוד מאוד מערער לשמוע את זה מבעל. תנסי אולי לחשוב אם זה היה הפוך, את מעוניינת שבעלך יוריד את הכרס הגדולה שצמחה לו עם השנים, איך היית רוצה שהוא יגיב? תנסי לא לקחת את זה למקום של 'הוא לא נמשך אליי יותר', אלא, היה יותר נחמד אם...

חיבוק גדול, זה מטלטל בטירוף. 

זהoo

פוגע ומבאס לקבל ביקורת (באופן כללי ובמיוחד) על מראה ועל דבר שקשה מאד לשנות

זה מצד אחד


מהצד השני

הגיוני שחסרונות של בן/ בת הזוג מורידים מהמשיכה אליו


לא לכל דבר יש פתרון

כולנו בעלי חסרונות

ויש חסרונות שקשה להתעלם מהם וזה עלול לפגוע במשיכה

איך הכאב שלך מובןרקלתשוהנ

ואיך היחסים ביניכם בין המילים נשמעים כל כך מקסימים 

שאני מצטרפת לזה שאתם בטוח תצמחו מזה

 

כתבת שמאז תחילת הנישואין יש פער בחשק ביניכם, שזה דבר נפוץ והגיוני.

השאלה מה היחס בין זה לבין 3 הדברים שבעלך אמר לך.

יכול להיות שהפער הזה מקשה עליו, והוא מנסה למצוא סיבה ללמה הוא קיים ותולה את זה בדברים אחרים? אולי הדיבור ביניכם או התחושה שלו עם עצמו זה שזה לא תקין שהוא לא רוצה?

זה מאד קשה להיות בצד שרוצה יותר ומקבל דחיה. אבל זה גם מאד קשה להיות בצד שצריך לדחות או לפגוע בטעות באהובת ליבו.

 

ועוד דבר

זה באמת מאד פוגע

אבל אני חושבת שאם תבחני את עצמך תגלי גם על עצמך ועל היחס שלך אליו שאפשר להחזיק את שני הדברים ביחד למרות שזה נראה סותר:

מצד אחד לאהוב אהבה עמוקה (בטח אחרי עשור!), ולהימשך פיזית מתוך האהבה העמוקה הזאת, ולאהוב את הגוף של בן הזוג פשוט כי הוא שלו.

ומצד שני, ובלי לפגוע בצד הראשון, ובלי שהמשיכה תלויה בזה, יש תמיד דברים שהיו יכולים למשוך אותך יותר. למשל כן זקן לא זקן, ועוד ועוד. ואם תהיי כנה עם עצמך תמצאי אותם גם בך.

ולכן נראה כל כך הגיוני שהוא רוצה לקחת את דבריו חזרה. כי אולי הוא היה שמח אם היית מורידה כמה קילואים, כמו שאת היית אולי שמחה אם הוא היה מעלה קצת קילו במסת שריר (המצאה שלי כמובן) או כל דבר אחר, אבל זה כל כך לא שווה לו את הפגיעה שהוא פגע בך, וזה רחוק בהרבה ממה שהוא התכוון, והוא ממש מתחרט שעכשיו את מרגישה כאילו המשיכה שלו אלייך תלויה בזה. ואין לו איך לשכנע אותך שזה באמת באמת ככה. 

 

ודבר אחרון

אחרי שתתייצבו מהערעור הזה

יש לך זהב ביד, היכולת להתייחס לגוף שלך ולשינויים בו בצורה חומלת ומכבדת, ולא להסכים לעשות שינוי שנובע משנאה עצמית אלא מאהבה וכבוד - זה זהב.

אני חושבת שבסוף אחד מגורמי המשיכה הכי חזקים זה היחס של האדם לעצמו ולגוף שלו. 

 

 

עושה בשביל בעלי בשמחה*אורחת

איך הרמבם כותב? "מהלכת בתאוות לבו, ומרחקת כל מה שישנא".

זה לא צריך לבוא מתוך שנאת הגוף שלך או משהו דומה.

האם אי אפשר לבוא פשוט ממקום של לשמח את בעלך? בעלי אוהב צבע מסוים של בגדים, סגנון מסוים של מטפחות, מאכלים מסויימים שמבקש ממני לא לאכול. אם זה בא לי בטוב, אני עושה בשמחה.

וכן, אני גם משתדלת לאכול פחות, עבורו.

כמובן שהוא מצידו צריך להשתדל לאהוב ללא התנאים הללו.

אני מצידי מנסה לשמח אותו במה שאני יכולה.

זה יכול להיות קו מאוד עדין בין ריצוי ממקום לא בריאהמקורית

של האישה, או מקום שולט של הגבר בפרטים שאינם חשובים בכלל ל-מהלכת בתאוות לבו.

 

 

נכון,*אורחת

כמובן שזה משנה מאיפה בנפש זה בא.

אבל מרוב פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי,

לפעמים מתעלמים מזה שאפשר פשוט לשמח את הבעל, וזה בסדר.

וגם,*אורחת
אי אפשר בדור הזה של חיצוניות להגדיר משקל כ"פרטים" ש"אינם חשובים כלל"
דווקא לא דיברתי על המשקל כמשו שאינו חשוב בכללהמקורית

אלא על זה שכתבת שבעלך מתערב ואומר לך מה לאכול ומה לא לאכול (לא כתבתי על מה מדובר שציינתי את זה)

בעיניי זה פרטים קטנים שאינם חשובים כלל וממש לא עניינו. זה בסדר אם טוב לך ככה, אבל אם היו יורדים לי ככה לחיים באיצטלה של תשמחי אותי - זה היה מאוד מפריע לי ובעיניי לפחות זה לא תקין  

אני חושבת שהכוונה מבחינת ריח למשלדרשתי קרבתךך

נגיד בצל, שום , דברים עם ריח וטעם חזק לא מתאים לאכול כל כך לפני זמן של קרבה .. ככה אני מבינה מההודעה

כמובן שזה לא אומר לא לאכול בכלל אבל יש זמנים שפחות מתאים 

כשמותרים, כל הזמן הוא פוטנציאלי לקרבההמקורית

עם דגש על קרבה של הבל פה

אפשר לבקש לצחצח שיניים אם זה מפריע מן הסתם. אני רוצה להאמין (מקווה כאילו) שרוב ככל האנשים שסיימו לאכול בצל או שום או פרוסה עם טונה ואריסה לא ייגשו לבן הזוג לתת לו נשיקה😅


 

אבל עצם הבקשה פחות לגיטימית. בעיניי לפחות.

אני בכל אופן לא מבקשת דברים כאלה ומקווה שלא יבקשו ממני. 

(בשולי הדברים: זה לא קצת סותר? להיענות לרצוןירושלמית במקור

או לגחמה, שמגיעים מ"הדור הזה של החיצוניות",

אבל לא ל"פמיניסטיות וקידמה ודאגה למימוש עצמי"? שהוא גם תוצאת הדור הזה...? בעיני, משני החלקים צריך קצת להיזהר וקצת להשתמש... פשוט קראתי את שתי ההודעות שלך ברצף והרגשתי מצחיק. מה דעתך?)

צודקת,*אורחת

נקודה מעניינת, אחשוב על זה.

על כל פנים:  אין לי שליטה במה בעלי תופס כ"יפה", זו עבודה שלו.

יש לי שליטה בעצמי, אם אני מקדשת את האיניבידואליזם שלי, או מוכנה בשמחה לבוא לקראתו, דברים שמשמחים אותו.

(רלבנטי בעיקר בחינוך הדור הבא. גם בנים וגם בנות)ירושלמית במקור
וואי סורי אבל המשפטממצולות

משתדלת לאכול פחות עבורו נשמע לי פשוט זוועה

גם אם בעלי היה ממש משמין

בחיים לא הייתי רוצה שהוא ימנע מעצמו אוכל בשבילי

לאכול יותר בריא כן לעשות יותר כושר סבבה

אבל לאכול פחות ולהישאר רעבה רק בשבילו?

מוערך מאוד בעיניישוקולד פרה.

פשוט זה מאוד תלוי איך הבעל מציג את זה לאשתו.

אם הוא חושק בה בטירוף בכל מקרה, והוא ישמח ש... אז זה הרבה יותר קל לבוא לכיוונו.

אבל אם הוא לא מראה לה שהוא חושק בה, אז הכאב והצער מונעים מהאישה לרצות להשתנות. היא בעצם מרגישה שזה או להיות היא עצמה או להתיישר לפי הרצון שלו, כדי שלא להרגיש את הצער הזה

 

שולחת חיבוק המקורית

נשמע שנפצעת. שכואב לך. ובפצע צריך לטפל, לא להתעלם ממנו.

גם אם תרדי במשקל והוא ישמח בזה מאוד זה לא יעזור, כי הפצע הוא בשבר של התפיסה של בעלך אותך בעינייך, שהשתנתה. שאולי חלילה המשיכה שלו תלויה בנראות שלך. . הגיוני שאת מרוחקת. זו באמת פצצה.

 

אני חושבת שבעלך צודק במשפט אחד שהוא אמר.. מצד היצר, אישה רזה שנראית טוב יכולה לגרות גבר. חד משמעית. אבל זו לא חכמה. זה הברור מאליו.

החכמה היא להימשך לאותה אישה שנים, על אף השינויים.

ואני חושבת שהדבר הזה לא ייתכן ללא עבודה. גם בגלל המילואים וגם בגלל הפער המיני ביניכם, הייתי שוקלת ייעוץ טוב.

 

ועצה נוספת, אם יורשה לי - פעם הבאה, אל תסכימי לקבל שום ביקורת. בביקורת אין שום טוב והיא לא בונה כלום. לרוב היא מועברת בצורה כזו שיש בה נימה של שיפוטיות, והרבה פעמים היא נאמרת בכלל כמגננה 

 

 

 

את נשמעת כזאת מהממתשמחה כפרוייקט

חיבוק גדול יקירה!

גם אצלי יש גלים כאלו שלא בא לי קירבה פיזית

תמיד היה לי חזה קטן והוא רק הלך והתכווץ עם הלידות

וכן זה מעיק עליי!

אמנם בעלי לא אמר משהו

אבל ברור לי שהוא כבר לא הילד התמים שהיה כשהכרנו.

התחתנו שני ילדים דוסים

גדלנו והוא קצת ראה עולם מאז

אני רואה את זה גם בחיי האישות, נפתח לו תיאבון מסוים ובכללי הוא טיפוס חם…

אז האמת שלא משנה מה יגידו לי.. תאהבי את עצמך, העיקר האופי, זה קשר עמוק יותר ובלה בלה בלה.

חזה שטוח זה לא נשי בכלל. וגברים אוהבים חזה נקודה.

זה יישמע רדוד אבל לי לפחות ההיפך נשמע יותר כמו התכחשות.

והאמת שלפעמים אני חושבת לעצמי שהלוואיי שהייתי שמנה אבל עם חזה קצת נוכח. כי שומן לא קריטי בעיניי כשחסר לי סמל הנשיות וברור לי במליון אחוז שזה מציק לבעלי. (והראיה שבתחילת ההנקה כשיש קצת יותר נוכחות הוא עף עליי בקטע אחר וזה עוד יותר צובט)

אז יש ימים שאני מרגישה מאכזבת

ויש כאלו שאני מתאבדת מקנאה

ולא מבינה למה רק לי חסר האיבר היפה הזה שילדות ברחוב מתהדרות בו

ויש ימים שאני נרגעת וסך הכל טוב לי ושמח.

בקיצור

כנראה שלכל אחת תסביך משלה

ויש כאן עבודה לעשות

אז רק תדעי שאני מבינה ומחבקת

וחוץ מזה אין לי פתרונות

כל כך מזדהה איתךטרכיאדה

רזה מאד אבל עם בעיה בדיוק כמו שלך,(ומן הסתם חמורה משלך) ולזה אין פתרון של דיאטה...

לטעמיoo

חזה שטוח זה מאד נשי

אני מאד מרוצה מהגודל הקטן שלי ומרגישה מאד נשית

עניין של טעם בלבד

וגם זה לפעמים משפיע על איך שהגבר מתייחס לזה


בכל מקרה אם זה מאד מפריע לך אפשר לעשות הגדלה והרבה עושות את זה (לא שאני ממליצה כאמור, אבל האופציה קיימת והיא לא כזו מסובכת)

תמיד הרגשת ככה?שוקולד פרה.
כןoo

כשהייתי נערה חלק מהחברות ירדו עלי לגבי זה

וגם לגבי דברים נוספים שבעיניהן היו פחות נשיים (שיער אסוף ולא פזור/ נעל ללא עקב/ בגדים ספורטיביים ולא מחויטים/ בלי בושם וכו)


אבל תמיד העדפתי את הטעם שלי על פני הדברים ה'מקובלים'

זה חלק מרכזי במה שאני אוהבת בעצמי, במראה שלי ובנשיות שלי, הטעם שלי, האמירה שלי, וזה מסתדר יופי עם הנתון הטבעי שקבלתי.

מעניין ממש,שוקולד פרה.

לי לא הציקו, ואפילו פרגנו

אבל איכשהו זה נותר נושא לא פתןר.

לדעתי זה עניין של דימוי גוף ובטחון עצמיהמקורית

גם לי אין חזה גדול, וזה אף פעם לא הפריע לי. ההיפך, אצלי זה יתרון אפילו כי אני נמוכה ויש לי בעיות אוטופדיות. ועד לפני 7 שנים גם הייתי במשקל נמוך, אז זה היה לגמרי פרופורציונלי ומתאים והולם. גם היום בעצם.


אפילו בחיים הקודמים שלי, כשהתלבשתי לא צנוע, זה לא הפריע לי.

האמת שזה ממש מרפא השיח הזהשוקולד פרה.

כי זה בהחלט היה ביני לבין עצמי.

ואפילו הלכתי עם זה בימים האחרונים, עוד לפני שהשרשור הזה נפתח.

מעניין איך כל אחת בונה לעצמה דימוי גוף והולכת אתו לכל מקום. מדהים.

❤️המקורית

משמח לשמוע! 

הייתי מציעה גם שתתמקדי בדברים שאת כן אוהבת בך פיזית. 

אני חושבתoo

שהרבה נשים מסתובבות עם תחושות פחות טובות לגבי המראה שלהן (וגם לגבי חסרונות אחרים)

זו תכונה נשית נפוצה


אפשר להתאמן עליה ע"י שיפור אהבה עצמית, בטחון עצמי וקבלת האני השלם עם היתרונות והחסרונות.

מזדהה איתך גםשוקולד פרה.

ןאפילו קראתי כמה פעמים מרוב הזדהות.

גם לי זה מפריע מאוד, ואני בוכה בלב כשכולן מסביבי עם חזה יפה, אבל אני פותחת את זה מול בעלי חופשי. הוא ממש מרגיע אותי ולחלוטין מבטל את הראייה המקטינה שלי את עצמי.

ב"ה יש לי את היתרונות שלי.

ואני גם לומדת ריקודי בטן, אז זה עוזר לשחרר את הגוף בכל המובנים.


אני משתדלת לשים לעצמי סטופ. כי זה יכול ממש לתפוס אותי ולגרום לי לראות הכל מבעד לזה.

תשמחי במה שה' כן נתן לך!

בעלי אומר שמה שהכי מושך זה חיוך, ולמרות שגם אני חושבת כמוך (שזו לא האמת כולה...), אני מנסה להפנים את זה.

יש קטן ויש כלום...טרכיאדה

אימלה איך אני מזדההאחת פשוטה
אני 
אני מבינה אותך מאוד...אמ פי 5

חיבוק ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חיבוק, מזדהה ❤️אנונימית בהו"ל

עליתי 40 קילו מאז החתונה (לא ככ הרבה שנים) הריונות, לידות, הנקות...

אני יודעת שזה מפריע לבעלי, אבל כמו שחמדמדה כתבה בהמשך, זה לא מפריע ברמה של חוסר משיכה או הפחתה במשיכה, הרבה פעמים דיברנו על זה שבשלב הזה המשיכה היא יותר רגשית, ברור שגם על מראה אבל זה כבר לאו דווקא הנקודה שעליה הכל מושתת ואם משתנים אז הכל קורס.

גם בעלי השתנה, עומס החיים והוא מתעצל להסתפר ולהתגלח הרבה פעמים ואני פחות מתחבר למראה המזוקן ולשיער לא מסופר. הוא גם עלה 20 קילו מאז החתונה, הרבה פעמים הולך עם מדים של העבודה ומייד מגיע הבייתה מתקלח ומחליף לבגדי בית כאלה (גם אני ככה, רק מתלבשת יפה לעבודה ובבית עוברת לבגדי בית והוא רואה אותי בעיקר עם בגדי בית)

האם זה משהו שמפריע? לא יודעת, לא בהכרח, אולי קצת. האם היינו שמחים שיהיה אחרת? חד משמעית כן. האם זה פוגע במשיכה? לא, בכלל לא. ככה לפחות אני מרגישה וככה לפחות בעלי אומר.

מעלה נקודה שאולי זה יושב על הפער ברצון אצלכם, שאת רוצה בתדירות יותר גבוהה ממנו. אבל את כותבת שזה פער שתמיד היה קיים, אז זה לא נשמע קשור לשינוי במשקל/ מראה... לא?

אצלנו זה הפוך, בעלי בכיף רוצה שלוש פעמים בשבוע, אני בכיף מסתפקת בפעם בשבוע וחצי. אבל זה תמיד היה ככה ולא קשור לשינוי במראה.

אולי חסר לך ההרגשה שהוא מחזר? שאת נחשקת? שאם ההערה הזאת הייתה מגיעה יחד עם הרבה רצון שלו לקרבה ואינטימיות וחיזור והבעת חשק אז פחות היית נפגעת ונדחית מזה? מעלה נקודה...

חיבוק גדול, זו חוויה קשה ❤️ אצלנו היו כמה פעמים שיחות כאלה, וזה תמיד שיחות קשות ולא כיפיות

חיבוק גדולשוקולד פרה.

לא יודעת מה הייתי עושה במקרה כזה.

בעצם אני כן יודעת- הייתי מגיבה כמוך. לא רוצה לא צריך... או זה מה יש ותתמודד!

אני חושבת שבעלך בהתחלה בחר בניסוח יותר נחמד (יעזור אם תרדי במשקל) ואז ממש כבר פגע בדימוי העצמי שלך (שגבר זה גבר, וגבר לא נמשך וכו')

פה זה ממש ניסוח אומלל ופוגעני.

והדבר שהכי לא תורם לשינוי- זו התחושה שאת נאהבת על תנאי. שהוא יימשך אלייך אם... איך יהיה לך כוח רצון להתמיד ככה? אנחנו רוצים להשתנות עבור מי שמשדר לנו קבלה ואהבה בלי תנאי. שגם כמו שאנחנו זה 100% ויותר.


הייתי מחבקת את הכאב הזה, ומתוך הכאב הייתי פותחת את זה מולו שוב.

אבל לא כדי שיצדיק את עצמו, אלא כדי לחזק את האהבה ביניכם.

ואת האמת שלא הייתי יוזמת שום יחסים. הגוף שלך מגיב בהתאם, כי גם השיחה ביניכם הייתה על רקע זה שהןא רוצה פחות.

הגוף שלך כבר לא מסוגל לספוג ומתכנס לתוך עצמו.

אז שבעלך היקר יעשה אחורה פנה, ויבין שמה שהיה עבורו מובן מאליו (שאת רוצה), זה ממש לא מובן מאליו! ומלא גברים היו מתחלפים אתו בשניה, ברגע!


ואת, יקרה, אולי תלכי לאיזו העצמה אישית לעצמך?


האמת קראתי אותך כמה פעמים וגם הרגשתי את הבוקסעל הנס

בבטן...

זה ממש כאב לי,

קודם כל את נשמעת לי ממש מקסימה ונשמע שיש בינכם תקשורת טובה ומכבדת מאד שזה ממש מאסט לזוגיות בריאה.

ונשמע שהוא באמת לא התכוון לפגוע,

אבל אני באמת ובתמים מאמינה שיש פה פער נורמלי בינכם והוא לא יושב יותר מידי על כלום אלא רק על אופי ואישיות. הכל טוב ויפה בגדים לבוש התנהגות נראות וכ'ו

בסוף הוא יתרגל להכל ולהעלות את התדירות או הרצון שלו להענות לך יחלש לאחר תקופה קצרה...

ולכן זה ממש עשה לי כווץ בבטן .נכון שיש לזה השפעה אבל הבקורת לא כל כך עניינית,אין לך מה לעשות איתה יותר מידי נכון שיהיה לו נעים וכיף עם כמה פחות קילוגרמים אבל זה גם לא יגרום לו לזרום איתך יותר...

וכן זה גם מכניס לך עמוק בבטן הרכה משהו כואב מאד,חוסר הכלה והבנה לכל התהליכים שעברת בעשר שנים האחרונות....הקילוגרמים האלה הם הורווחו ביושר ובזכות,וההשלמה שזה חלק מין התהליך שלכם לילדים שלכם...הוא לא צריך לאהוב את זה אבל כן להעריך.

ואני ממש מבינה את הצורך להסתגר מולו...זה ממש פגיעה בדימוי הגוף שלך ממשהו שהכי צריך להרגיש בטחון ממנו לגבי הנראות של הגוף ולקבלה של השינוי שקורה בו.

זה קרה גם לי....


אני נשואה פי שתים ממך(20 )

אני תמיד הייתי יותר חמה ממנו,מציאות.

אף פעם אני לא יכולה לגרום לו לזרום מה שאני לא יעשה....ומה כבר לא נאמר ביננו בעניין הזה...

כולל הקילוגרמים העודפים...( והוא אגב נשאר רזה)

אני ככה והשינוי צריך להיות אצלו גם במקביל.

מבלי לחפש  תרוצים בעניין גם אם הם נכונים.

חיבוק יקירה

תני לעצמך להרגיש להפגע

לאסוף את עצמך

וזמן לחזור ולאהוב בחזרה....💓


וואו וואו וואו יקרה שאת! ❤נגמרו לי השמות

רוצה לכתוב ולומר לך כ"כ כ"כ הרבה

מניחה שהתגובה תהיה ארוכה מאוד (מאוד!).

 

יש לי רצון לומר לך (וגם לבעלך היקר) כ"כ הרבה דברים, וכ"כ הרבה רבדים שבכל שורה וכל משפט מתגלים, וככה לשמוע אתכם בחזרה, ובעיקר שתשמעו אחד את השנייה עם הלב ועם העומק ועד הסוף כי בעיניי יש כאן הזדמנות אדירה לצמיחה אפילו עוד יותר גדולה, גם אישית וגם זוגית ב"ה.

 

אנסה בכל זאת להיכנס למסגרת המצומצמת בגבולות הכתיבה בפורום, הלוואי שבכל זאת אצליח ב"ה להעביר לפחות חלק מהדברים ולפחות איכשהו...

(חשבתי אפילו להציע לך לשוחח טלפונית על ההודעה הזו שלך שאצליח לפחות להעביר בדיבור הרבה מהדברים שלא אצליח להעביר בכתב, אך לא ידעתי אם תרצי ולכן מנסה בכל זאת כאן בכתיבה).

אנסה לחלק לפי סעיפים כדי לגעת בכמה שיותר נקודות שעלו לי:

1. קודם כל ודבר ראשון – באמת באמת שהלב יוצא אלייך ואל בעלך ואל הזוגיות היקרה שלכם.

את נשמעת אישה פשוט נפלאה.

בעלך נשמע איש פשוט נפלא.

והזוגיות שלכם נשמעת כ"כ יקרה, עמוקה, אוהבת, מכבדת, צומחת, מחייה.

והיא ב"ה מתוך שנים רבות של נישואין, וילדים משותפים ואהובים ב"ה.

זו זכות עצומה עצומה וב"ה ממש על כך! איזה כיף 😊

 

2. חשוב גם לראות כיצד כתבת בחמלה ובהבנה ובאהבה כלפי עצמך וכלפי כל הקשר שלכם. 

ציינת שבעלך אהב אותך איך שאת ורצה להתחתן איתך מאוד מההתחלה (ואפילו לך לקח יותר זמן 😊), ציינת את השנה וחצי מילואים, את הלידות, את השנים שחלפו והגוף איתן מתבגר מעט, שקשה מאוד להחזיק תזונה בתוך כל הקלחת של המילואים והעומס בחיים, שבאמת נוח ונעים יותר לאכול מה שרוצים ומתי שרוצים, וזה באמת נכון. ושאת משקיעה בבגדים יפים ומשמחים ובמטפחות שוות. וכתבת ככה בעדינות ורגישות וכנות מופלאה כלפי כל זה. וזה מקסים בעיניי. לראות את זה רגע ככה. לשים את זה רגע במסגרת הזו ככה. חשוב מאוד למבט החומל והאוהב על עצמינו.

 

3. כתבת שכל השנים הרגשת שבעלך באמת ממש אוהב אותך.

שהוא מקבל אותך כמו שאת.

ואפילו שאמרת שבא לך לאכול בריא הוא התגייס לעזור בשמירה על הילדים, חיתוך ירקות וכו'. וכל זה הכי בכיף והכי באהבה וקבלה, והכי בלי שום לחץ שיש, ובלי לשדר שמפריע לו איך שאת נראית.

וזו גם נקודה חשובה בעיניי.

לראות רגע שכל השנים באמת הרגש והמציאות היו במקום הנכון. באמת כך היה. באמת כך חווית. באמת כך שידר. באמת כך הרגיש. באמת כך התכוון. וכל השנים הללו הן לא חלילה "תרמית" או "זיוף" או שקר (למרות שאני יודעת שהמחשבות המייסרות נותנות בוקס בבטן ויכולות לומר לך בראש שבעצם הכל כן זיוף אחד גדול. וכמה שהן מכאיבות!) 

אבל לא יקרה! זה לא זיוף! זו האמת שלכם! באמת באמת כך היה! באמת באמת כך הוא הרגיש וגם את. זו האמת.

 

ובנקודה הזו הייתי מציעה באמת להמשיך וללבן ביניכם בעוד שיחות עומק נוספות שיגיעו בהמשך ועל גבי האיחוי של הלב – וממש לשמוע *ממנו* ישירות את הכל.

כי כמה שלא אכתוב כאן ובסעיפים הבאים – הדבר שהכי יעזור יותר מכולם – זה לשמוע את בעלך מרגיע את כל הכאב ואת כל הפחדים הללו בך. הוא עצמו. ממש לשמוע ממנו ישירות. לתת לו להעניק מרגוע וריפוי ואור ללב שלך ולנשמה שלך ולגוף שלך. ואין תחליף בעיניי לשיח הישיר בין שני חצאי הנשמה שלכם, בזוגיות שלכם, בקשר שלכם, באהבה שלכם.

 

4. עוד נקודה מאוד חשובה היא לגבי מה שכתבת בפערים הכלליים של הצד ש"רוצה יותר" שזו את בד"כ, לצד "שרוצה פחות" שזה בעלך בד"כ.

ורק על הנקודה הזו אפשר וכדאי להעמיק ממש הרבה.

גם בעבר, גם בהווה. ולמצוא שם עוד מפתחות ועוד אוצרות שאפשר לקחת לדרך.

כתבת שהתסכול סביב העניין הזה מתפרץ אצלך כל כמה חודשים. 

שבעלך לא שם לב לרמזים ולא נענה בכל פעם שאת רוצה, ושבאמת החשק שלך כנראה יותר גבוה משלו בתדירות.

וכמה יפה לקרוא את המהות האמיתית והמדהימה של כל זה עבורך, עבורכם – כפי שהשתקף ממה שכתבת שבאמת זה בא מרצון להיות קרובים ולשמוח אחד בשני. מדהים. מדהימים!

 

אז רק בנקודה הזו יש הרבה מה להאריך ולומר.

בכלל על המצב הזה של מה עושים עם פערים בתחום האישות,

וכמה שזה דבר נפוץ וקורה אצל רוב אם לא כל הזוגות שיש ביניהם פערים בתחום הזה,

וכמה זה דבר נפוץ וטבעי גם שהאישה היא זו שתרצה יותר לפעמים, (וממש לא כמו שהסלילו אותנו לחשוב שתמיד זה רק הגבר, ממש לא).

ומה עושים עם הצד שרוצה יותר (שהרבה פעמים עלול להרגיש ש"אני לא אהוב או רצוי ולכן זה כך"),

ומה עושים עם הצד שרוצה פחות (שהרבה פעמים עלול להרגיש "מה לא בסדר או דפוק בי שאני ככה", או "למה דוחקים בי" וכן הלאה)

וכמובן אחרי ההבנה לעומק כאן למצוא דרכים לגשר על הפערים, ללמוד עוד ולהעמיק עוד בכל מה שקשור לעולם המיניות, ההבדלים, הפערים, המנגנונים, דרכי יצירת התשוקה, דרכי ההתמודדות וצמצום הפערים ועוד נושאים רבים חשובים ומהותיים שכדאי להעמיק כאן בנושא.

כאשר בסופו של דבר המטרה לראות את שנינו, להבין לעומק את שנינו, להבין עוד יותר את האמת מאחורי הכל, ממה זה נובע וגם ממה זה לא, ויש כאן בעבודה הזוגית הזו המון פוטנציאל לעוד ריפוי ועוד קירבה ועוד גדילה ועוד צמיחה ב"ה.

 

5. עכשיו לגבי מה שכתבת שהוא הנקודה עצמה, כאן ממש אצטט אותך ואנסה לעבור דבר דבר, כי כל מילה כאן סופר חשובה ומשמעותית:

כתבת: "בסוף שבוע שעבר נפתח ביני ובין בעלי איזה דיבור, 

התחיל מזה שאני רציתי שנהיה ביחד והוא לא היה בקטע 

ואז יום אחרי זה אמרתי לו שהתבאסתי מזה שהוא לא היה בעניין."

בכוונה שמתי את המשפטים בשורות נפרדות, כי כל משפט בפני עצמו משמעותי.

משמעותי ומשמח מאוד שיש ביניכם דיבור פתוח וכנה.

משמעותי שהכל התחיל מזה ששוב נפגשת, נפגשתם, עם הפער הזה בתדירות שאת רצית ביום מסוים ובאותו יום הוא פחות,

משמעותי שאמרת לו והוא שמע שהתבאסת מזה שהוא לא היה בעניין.

ממשיכה:

כתבת: "ואז הוא שאל אותי אם אפשר להגיד משהו - ביקורת מהלב מה שנקרא.. 

אבל הוא לא רוצה כי אני אעשה סצנה ואפגע ממנו (סצנה מבחינתו זה - שאני אעלב, ובעיקר שאני אלך עם זה כמה ימים ונהיה מרוחקים והוא באמת לא רוצה את זה)

אמרתי לו שיגיד ואני רוצה לשמוע. 

ולא אעשה סצנה. זה חשוב לי לשמוע...."

גם כאן הפרדתי שורות כי זה חשוב להבין לאט לאט מה קרה באותה הנקודה מהתחלה עד הסוף.

אז אחרי שבעלך שמע ממך שאת *מבואסת עליו* על זה שהוא לא היה בעניין בעצם –

אז, ורק אז

הוא שואל אם אפשר רגע לומר משהו מהלב.

וצריך רגע לעצור כאן ולהיכנס רגע לנעליים שלו, להבין איך הוא הרגיש שם.

שביום מסוים פחות היה לו חשק, שיכול להיות מהמון סיבות שכלל לא קשורות אלייך, זה יכול להיות מחשק יותר נמוך משלך בכללי (שזה טבעי לחלוטין אגב! לא תמיד האיש הוא זה שרוצה יותר, ופעמים רבות זו האישה, או שזה מתחלף בתקופות באותו זוג עצמו), אולי היה יותר עייף או עמוס וטרוד, אולי סיבה אחרת, אולי אפילו דכדוך קטן, מחשבות על העולם, המלחמה, ומה לא... באמת יכולים להיות המון המון גורמים שיכולים לכבות חשק. גם לאיש וגם לאישה. גורמים שחוסמים את החשק מלהגיע. (וגם לימוד של הנושא הזה בפני עצמו – של מהם חסמי החשק ואיך ניתן להתגבר עליהם הוא לימוד חשוב מאוד).

ואז הוא מבין מאשתו שהוא מאוד מאוד אוהב שהיא כן רצתה, ושהיא מבואסת עליו שהוא לא.

אולי הוא מרגיש בינו לבין עצמו כישלון. שהוא לא בסדר. שהוא לא משמח את אשתו. שהוא לא "מספק את העבודה". שהוא פחות גבר. שהוא דפוק חלילה. שהוא נדחק לרצות יותר גם כאשר הוא לא. ועוד דברים רבים שאולי הוא הרגיש שם.

ואז,

בנקודה הזו,

קורה משהו שהוא דווקא מאוד משמח בעיניי – נפתח ביניכם מרחב נוסף של פתיחות וכנות.

*מצד שניכם*

גם שלך – שאת משתפת אותו שהתבאסת.

וגם שלו שהוא אומר לך מה שיגיד בהמשך.

ובעצם להסתכל רגע על הנקודה הזה שמראה עד כמה אתם ממשיכים כל הזמן להתקרב ולגדול בזוגיות שלכם ולפתוח עוד ועוד מרחבים ומימדים בתוכה – זה משמח ומעורר השראה!

כי אתם הגעתם לרמת אינטימיות מאוד מאוד חזקה וגבוהה. אינטימיות שבה כל אחד יכול לומר לשני/ה את שעל ליבו לא רק בשמח ובטוב, אלא גם בכאב ובקושי ובפערים.

ודעי יקרה שזו דרגה הכי גבוהה של אינטימיות בזוגיות. לא כולם זוכים לה ולא מגיעים אליה בכלל.

ואתם הגעתם.

ונכון שזו דרגה עוד יותר עמוקה וחדשה ואז זה מפחיד להיות שם.

וכואב להיות שם.

נכון מאוד!

אבל בדיוק כמו שלפני בריאת העולם מתואר שהיה תוהו ובבוהו ורק אז "בראשית ברא" –

אנו למדים שלפני כל בריאה חדשה יש תוהו ובבוהו, בלאגן. 

גם בזוגיות שלנו.

ועכשיו אתם שם.

בבלאגן. בכאב. בתוהו ובבוהו.

אבל אתם רק באמצע הדרך!!!!

אני בטוחה, בטוחה, שעם כל האוצרות שיש בזוגיות שלכם אתם תעלו גם מזה ותצמחו אפילו עוד יותר ב"ה!

אתם בדרך

אבל אז תגיע בריאה חדשה!

מרחב עוד יותר עמוק וכנה ביניכם!

מרחב שיאפשר עוד רובד ועוד רובד שאף יוביל לקירבה עוד יותר עמוקה בעזרת ה'!

ונכון שעכשיו הכי לא רואים את זה, אלא רק מרגישים בשיא החושך והחוסר אונים – אבל זה רק כי זה לא סוף הדרך אלא האמצע. בתוהו ובבוהו שבאמצע.

ואתם תמשיכו ותעמיקו ותלבנו שם. ותגדלו שם. ותבראו בריאה חדשה ומתוקה מתוקה ב"ה!

 

אז נמשיך את השורה הבאה: בעלך שואל אם הוא יכול לומר משהו מהלב ובגלל שהוא כ"כ אוהב אותך הוא רוצה לוודא שלא תיפגעי, שלא תיעלבי, שלא תהיו רחוקים *כי* הוא כ"כ כ"כ אוהב אותך ורוצה גם הוא את הקירבה שלך!

ואז הוא שומע ממך שכן – שאת רוצה לשמוע.

ולא – את לא תיפגעי או תתרחקי

ושיגיד.

ושזה חשוב *לך* לשמוע.

אז הוא אומר:

 

6. הוא אומר שהוא מקבל את מה שאת אומרת

הוא אומר שהוא לא שם לב שהיית בעניין

הוא מבקש על זה סליחה

והוא מבקש לומר בעדינות "אבל תשימי לב שהרבה פעמים את רוצה יותר ואת לוחצת עליי שיהיה לי יותר חשק. 

אם את רוצה שזה יקרה אז לדעתי צריך שלושה דברים. והוא אמר שני דברים חיצוניים, לבוש מסוים, והתנהלות מסוימת, שוואלה סבבה.

ודבר השלישי הוא אמר.. תקשיבי אם בא לך להרזות זה גם יתרום לחשק."

שוב כל מילה כאן חשובה.

אז רואים כאן שקודם כל הוא שומע אותך, מקבל את מה שאת אומרת, שומע ממך שאת רוצה וחשוב לך לשמוע,

מספר שהוא בכלל לא שם לב שהיית בעניין,

מבקש על כך סליחה,

ואז בעיניי זו אולי השורה הכי חשובה בהודעה כולה: הוא מבקש ממך לשים לב שהוא מרגיש שהרבה פעמים את לוחצת עליו שיהיה לו יותר חשק.

וואו.

כמה כנות.

כמה נגיעה בעומק.

הוא מספר לך את הלב שלו, שכך הוא מרגיש, הרבה פעמים,

שהוא נלחץ, נדחק, שלוחצים עליו להיות יותר, לרצות יותר, שמה שהוא והחשק שלו לא מספיק ולא מספק,

ורגע אם נבודד את הצד שלך שגם חשוב מאוד מאוד מאוד באיך את מרגישה ונתמקד שנייה רק בצד שלו – הצד שרוצה פחות כאמור – זה מקום מאוד קשוח להיות בו.

להרגיש שאני לא בסדר איך שאני. שאני דפוק. שלא מספיק ולא מספק. שאני נדחק ונלחץ לפינה. שדוחקים בי. שמצפים ממני למשהו אחר.

ומתוך המקום הזה, וחשוב להבין שזה מתוך המקום הזה,

הוא מנסה רגע לחשוב איך *את* תהיי יותר שמחה, ממנו,

ומנסה לחשוב על 3 דברים שאולי יגבירו את החשק שלו עוד יותר ואולי יגרמו לצמצום בפער הזה - *עבורך ובשבילך*

כי הוא מבין שזה חשוב לך

כי הוא מבין שהתבאסת עליו

כי הוא מבין שהוא לא מספיק

אז הוא חושב מה יכול אולי להיות *מעבר*

מעבר לחשק שכבר יש

מעבר

ואז הוא אומר משהו על הלבוש, התנהגות וגם הרזייה.

וגם בתוך ההרזייה – הוא מדגיש שרק *אם*

*בא לך*

כלומר שם לגמרי את הרצון אצלך ורק אם ורק אם בא לך, אז הוא משתף שאולי גם הרזייה יכולה להגביר עוד יותר את החשק.

 

אבל מה הוא לא אומר (והמוח זעק וצעק שהוא כן אמר אבל הוא לא!):

הוא לא אומר שהוא לא נמשך אלייך עכשיו!

הוא לא אומר שבעבר לא נמשך!

הוא לא אומר שבלי זה אין משיכה!

הוא לא אומר שהוא לא רוצה אותך!

אלא רק מנסה לראות איך אפשר להוסיף תגבורת לחשק אצל אדם מסוים שהחשק שלו נאמר X אז איך אפשר שיהיה X וקצת יותר, ואומר את הדברים הללו. וכולם רק ממקום שמבין ש*את* רוצה יותר. והוא רוצה זאת עבורך ובשבילך.

עכשיו כמה שלא אנסה לנסח בכתב, לא מרגישה שאצליח לצערי להעביר באמת עד הסוף את החשיבות ואת מה שיש לי לומר בנקודה הזו – גם לך, גם לו, לשניכם. הלוואי שהייתם מולי והייתי יכולה לומר עד לכל העומקים ואז לשמוע כל אחד מכם ואז להמשיך בעומקים אבל אי אפשר בפלטפורמה הזו אז לפחות ננסה מה שכן אפשר כאן. ובעיניי מאוד מאוד חשוב עבורכם ובשבילכם להעמיק עוד ועוד כאן. בעולם האמיתי. זה יכול לתת כ"כ הרבה וכ"כ מגיע לכם את הטוב הזה כי אתם נשמעים זוג כ"כ כ"כ אוהב ומדהים!

 

7. ממשיכה:

את מרגישה וכ"כ בצדק בוקס בבטן בעקבות המשפט הזה.

המוח והלב והרגש שמעו והבינו כאן משהו שקשה להם מאוד מאוד מאוד (גם אם הוא כלל לא התכוון – זה מה שהם שמעו והרגישו).

ואת קשובה לגוף וללב

ואומרת לו, שוב, בכנות מדהימה, שאת אוהבת את הגוף שלך (איזה יופי!!!), שגם אם תשתדלי להוריד אז שלא יהיו ציפיות בשמים עכשיו, שככה זה, ועוד.

ואז את שומעת ממנו משפט חדש: כתבת: "והוא אמר משפט כמו" – וקודם כל חשוב לשמוע מה באמת באמת הוא אמר ולא כמו כי כל מילה וכל דיוק סופר חשובים!

אבל בינתיים יש את הכמו, ובכמו כתבת שהוא העביר ש'כן זה נחמד אבל זה לא מושך.. אין מה לעשות, ככה זה גברים... ואם את לא מבינה את זה את פשוט מדחיקה'

וכתבת שבעלך גם צדיק מאוד וירא שמים, עדין רגיש וכו'

ושנורא היה לך קשה לשמוע את זה, מאוד. ובצדק!

וכאן שוב מציעה להעמיק עוד. במה הוא באמת אמר. במה הוא באמת התכוון. במה זה באמת אומר עבורו. יש כאן עוד הרבה מאוד שאי אפשר להעביר בכתיבה אז לצערי כאן לא אוכל יותר להרחיב, אבל כן אכתוב שאפשר בהחלט להרגיש רוגע ושלמות בלב אחרי הבנה לעומק וסגירה נכונה כאן של שניכם. ואפילו לגדול מזה עוד ב"ה.

 

8. ואח"כ את משתפת אותו בקושי, ואומרת לו "תשמע אני יודעת שאמרתי שלא אעשה סצנה ותודה שאמרת אבל...."

ואתם ממשיכים ומדברים עוד קצת בשבת, 

והוא ממש התנצל

ואמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע

אז אם את רוצה לדבר ליצר הרע שלו אז זה מה שהוא אמר לו.

אבל חשוב לו שאני אדע שהוא נמשך אליי

ורוצה אותי 

ואוהב אותי 

ומעריך אותי וכו' וכו'..  

שזה היה טוב לשמוע את זה."

 

גם כאן רואים עוד מהאיכויות שלכם בתור זוג.

אתם ממשיכים לדבר.

אתם ממשיכים להיות כנים.

אתם מסוגלים לשהות שם גם בכאב ולהמשיך להיות שם ולא לברוח.

את קשובה לעצמך ואומרת נכון שאמרתי ותודה שאמרת אבל כך אני מרגישה. וזה נפלא הקשיבות הזו שלך! אנחנו באמת לא רובוטים והקשיבות הזו ואז התיווך שלה לבן הזוג היא יקרה מפז.

 

והוא מתנצל מאוד

ואומר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע – וכאן צריך להעמיק בפני עצמו בדבר הזה ובתפיסה שלו לגבי מיניות וחשק בכלל, ממש ממש חשוב בעיניי, לבחון לעומק את התפיסות שלו, מדוע הוא מרגיש שזה יצר הרע, לעשות שם עוד הבחנות ודיוקים, לשחרר אמונות מגבילות, להרחיב את המימד של חיי האישות גם בינו לבין עצמו בתפיסות ועוד ועוד דברים חשובים מאוד שאפשר לעשות רק בעולם האמיתי...

 

ואז הוא אומר לך ממש פנינים אחת אחת:

הוא אומר שהוא נמשך אלייך! ושחשוב לו שתדעי זאת!

שהוא רוצה אותך!

שהוא אוהב אותך!

שהוא מעריך אותך!

ועוד!

וחשוב עוד להעמיק כאן

לשמוע אותו עוד, להרגיש ממנו עוד את זה, להאמין בזה בכל האחוזים, לתת למילים ולאמת האמיתית שלו לרפא בך את הלב הפגוע והכואב והמרוחק.

ואת זה אפשר לעשות יותר ביניכם בתהליך בנייה והתקרבות מחודשת ועוצמתית יותר. וזה מאוד חשוב כי שומעים שזו באמת האמת האמיתית שלו. וכדאי להעמיק כאן עבורכם ובשבילכם. ולתת לרוגע ולאמונה בזה לשטוף את הדמעות והצער של הפגיעה העלבון והריחוק ולאפשר למרחב חדש ועוצמתי יותר לצמוח ביניכם ב"ה. זה אפשרי יקרה! תאמיני בזה.

 

9. וכתבת שמאז את מרגישה שאת לא מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות. פשוט לא מסוגלת.

קודם כל תני לעצמך לגיטימציה להרגיש כך. זה טבעי שכך תרגישי אחרי כל המהלך הזה.

את שמעת משפטים, את נפגעת, זה נתן בוקס בבטן הרכה, את הרגשת וחשבת שם דברים מאוד כואבים. והגוף מדבר. והגוף אומר שהוא צריך את המרחב שלו כרגע. שהוא לא מסוגל להגיע לקירבה גופנית לפני שיהיה כאן משהו שלם שהוא ירגיש בטוח ואהוב ורצוי ומושך. וזה הכי נכון שיש להקשיב לו!

וכאשר את מקשיבה לו

וגם לנפש ולרגש וללב

את שומעת שהם אומרים לך מה הם מרגישים. הם מרגישים ש: "אשכרה אתה לא רוצה את הגוף שלי? אז לא, עזוב, לא צריך.. לא מסוגלת.."

כלומר הם מרגישים שבעלך לא רוצה אותך! לא רוצה את הגוף שלך!

אז הם חכמים ואומרים שאם זה ככה באמת אז לא צריך "בכוח", לא צריך לזייף, לא צריך להיות צבועים, לא צריך לשקר, הם לא מסוגלים להיות במרחב לא אמיתי. הם רוצים להיות שם רק רק רק כשזה אמיתי.

והם הכי הכי צודקים בעולם!!!

והם יהיו שם באמת רק כשירגישו בשלמות שזה אמת ואמיתי. וההתנגדות הטבעית של הגוף שקיימת עכשיו תחלוף רק אז.

וכאן זה תהליך חשוב חשוב שאתם צריכים לעבור – של איך תרגישי שזה באמת אמיתי. מבפנים. לא מן השפה לחוץ.

כי בעלך באמת באמת מתכוון לכך.

את כותבת שהוא שוב מאוד התנצל

ואמר לך שזה לא מה שהוא חושב חלילה שהוא לא רוצה או לא נמשך

והוא אפילו עצוב ונלחץ שהוא שומע שאת רוצה הפסקה מחיי אישות

והוא ממש מתחנן ומבקש ממך שתמחקי את זה כשהוא שומע שזה שרט אותך

ונשמע שבאמת באמת האמת שלו היא בדיוק מה שהוא אמר לך:

שהוא נמשך אלייך!

שהוא רוצה אותך!

שהוא אוהב אותך!

שהוא מעריך אותך!

ושאותו פער בחשק, ואותה הרגשה שלו שהוא לא מספיק ולא מספק ולא בסדר ומבאס ושהוא נדחק ונלחץ להיות עם חשק מעבר כדי להתאים לתדירות שהחשק של אשתו האהובה - כל זה גרם לו להגיד אולי את מה שמעבר.

אבל זה *לא* סותר את כל הבסיס וכל האמת וכל המהות שיש ותמיד היה שם חשק! ורצון! ומשיכה!

ורצה בך תמיד, וחשק בך תמיד, ואהב אותך והעריך אותך תמיד, ונמשך אלייך תמיד! זה כן היה שם!

זה לא זיוף חלילה!

הוא כן רצה

וכן רוצה

ורק רק כאשר הגוף והנפש שלך יאמינו בזה בכל מאת האחוזים,

ורק רק רק כאשר הגוף והנפש *לא* יאמינו שחלילה "כל השנים האלה הכל היה זיוף אחד גדול ובעצם בעלי לא רצה אותי ולא רוצה את הגוף שלי ולא נמשך אליי ולא רצה בכלל אז לא צריך! לא בכוח! אני ממש לא חיה בזיוף של הדבר הכי עמוק ועוצמתי שיש!" -

רק אז יהיה אפשר לעלות מעלה ב"ה.

והריפוי והצמיחה כאן תוכל להתרחש רק רק בינך לבינו.

זה נחמד שאני כותבת אבל זה לא יכול לתת את העומק של זה.

רק כאשר הלב שלך ישמע את הלב שלו, באמת ועד הסוף

רק כאשר תשמעי *ממנו* ותרגישי *ממנו* מאישך שלך את המקום *האמיתי* שלך בלב שלו, את האמת שלו על הגוף שלך האהוב והמושך שהוא רוצה בך תמיד שהוא נמשך אלייך תמיד ועוד ועוד ועוד – רק אז תוכל להתחיל תנועה קדימה בעזרת ה'.

ותחזיקו את זה שזה יקרה!

אם יש זוג שיכול לצמוח מכאן – זה אתם!

תאמינו בזה!

ומצויין שבינתיים וכל הזמן תמשיכי להתחבר ולאהוב את עצמך

חלילה לא להוריד מתוך שנאה עצמית, רק מתוך אהבה ורצון, וגם אם לא תרצי אז ממש לא והכל מעולה גם כך.

ולהמשיך את העומקים ביניכם. את השיחות. את הליבון. את הלב הזה עד הסוף.

ואם תרגישו שאתם לא מצליחים לבד אז בהחלט להיעזר בכמה מפגשים אצל איש מקצוע שיעזור וילווה ויעטוף אתכם שם.

כי זה החיים שלכם עצמם והאושר שלכם עצמו ואתם הכי ראויים לו ואתם תגיעו אליו ב"ה! ובעוצמה אפילו עוד יותר גדולה!

ממש כמו כאבי גדילה.

עכשיו אתם בכאב.

שכואב מאוד מאוד מאוד

ושורף מאוד מאוד מאוד

אבל לאחריו ב"ה תגיע הצמיחה.

 

יודעת שכתבתי המון המון המון, באמת שזה רק חלקיק מכל מה שרציתי להעביר אלייך יקרה,

מקווה שאפילו טיפה היה לעזר, הלוואי וב"ה,

שולחת לך חיבוק ענק ענק

ואמונה בכוחות האדירים ובעוצמות האדירות שיש בך, בבעלך ובכם לצלוח את זה כמו הענקיים שבענקיים שאתם ולהגיע לצמיחה ופריחה ושגשוג ולהינות מהפירות המתוקים מתוקים של פרי עמלכם ואהבתכם 🙏❤

אני יודעת שכתבתי הרבה, אבל ישנגמרו לי השמות

עוד נקודה ששכחתי לכתוב:

 

10. עצם התוכן שבשיחות ביניכם והבירור שלו גם חשוב.

וגם כאן צריך כמובן להעמיק ביניכם והכל,

אבל דעו שיש כאן פוטנציאל לצמיחה אפילו עוד יותר גדולה בכל העולם הזה של חיי האישות ביניכם.

גם בכמות וגם באיכות, ועוד יותר באיכות.

 

ואם נבודד רגע ונתייחס אפילו רק לאמירה של ההרזייה כפי שהיא בפני עצמה -

ונשווה זאת לדוגמא לאישה שבעלה השמין או הקריח אחרי החתונה, והיא מאוד אוהבת אותו, ומאוד נמשכת אליו הכי הכי באמת, ומאוד נהנית איתו ומאוד רוצה אותו וחושקת בו - אבל בשיח ביניהם שכל אחד שואל מה היה אפילו מוסיף מעבר אם השמים הם הגבול, הרשתה לעצמה לומר שאם הכרס הייתה קטנה יותר, או השריר הזה והזה היה יותר, או השיער היה יותר, או בושם מסוים וריח גוף מסוים אחרי מקלחת או צחצוח שיניים או מסטיק מסוים לפה וכן הלאה - 

נכון שהגבר יכול היה להיעלב בצדק ולחשוב שמה שהוא לא מספיק וכו' וחלילה שאשתו לא נמשכת אליו ולא רוצה בו -

אבל באמת באמת באמת בלב שלה היא הכי כן. היא רוצה בו תמיד, נמשכת אליו תמיד, ומאוד, אוהבת אותו תמיד, טוב לה וכיף לה איתו הכי תמיד שהם ביחד, אבל היא הרשתה לעצמה לפתוח אפילו עוד עומק ולפתוח בפניו שפחות כרס ויותר שיער וכן הלאה היו אפילו מגבירים.

אבל זה ממש לא אומר שהיא לא נמשכת עכשיו!

היא אפילו יכולה להימשך אליו 100% שלמים!

והטיפה פחות כרס יתנו לה נאמר 101%. זה הכל.

 

ובעצם, מה שהמרחב של השיתוף הכנה

של האינטימיות הגבוהה הזו של זוג ביכולת לשתף בכל נים ונים מנבכי הנפש והנשמה ולפרטי פרטים - זו יכולה להיות מתנה אם לוקחים אותה ובונים אותה נכון.

ואז הזוג יוכל ליצוק ולהוסיף למרחב האינטימי ביניהם גם בחיי האישות עוד הרבה מאוד רבדים ועומקים.

ודווקא מתוך השיח הזה, חשיפת הלב אחד לשני, גם של רצונות מעבר או פנטזיות כמובן בקדושה ביניהם - זה יכול להקפיץ את המרחב הזה שלהם עוד ועוד ב"ה.

 

וגם כאן ביניכם יקרה,

מאוד מאוד נשמע שבעלך *באמת* ובתמים תמיד אהב ותמיד רצה ותמיד נמשך אלייך ולגוף שלך בכל שלב שהוא. וזה אפילו היה 100% שלו.

וחשיפת העוד הזה אז אולי יהיה ה101% בשבילו ועבורו כדי להדביק טיפה את הפער ביניכם וכו'.

אבל זה לא מוחק אף פעם אף פעם את כל מה שכן. שהיה. שעכשיו. שתמיד.

והוא תמיד תמיד קיים ושלם ואמיתי אצלו.

וגם במה שהוא התחיל לחשוף מעצמו לגבי רצונות (שהוא קרא להם הקשבה ליצר הרע אבל זה הכי לא הקשבה ליצר הרע, ודרוש כאן בירור וליבון בעולם האמיתי כי אי אפשר ע"ג הפורום...) שיש לו - גם כאן הצד שלך והצד שלו יכולים יחד להקפיץ את כל מה שיש ביניכם. וגם אם אתם מאה ממאה והכי מדהים - אפילו תהיו 101 ממאה ויהיה אפילו עוד יותר מדהים גם בדברים הללו ובכל המרחב שלכם (בלי קשר להרזייה, אלא בכלל בכל מה שקורה במרחב ביניכם).

ותגובה אחרת שרוצה לכתוב לכלל הנשים היקרות שכאן 🔺נגמרו לי השמות

לגבי הזהירות במרחב הוירטואלי שכאן -

בבקשה היזהרו מפניות בפרטי וכו'.

כיוון שבוודאות של 100% גברים קראו וקוראים ויקראו את השרשור הזה. והרבה. אז גם להיזהר ולשים לב במה משתפים על עצמינו, ובכלל.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (שמזדהים כנשים בתגובות) יכתבו ויגיבו בשרשור הזה.

ובוודאות של כמעט 100% גברים (ונשים) ינצלו את הבמה לפנות בפרטי למגיבות כאן, לפותחת השרשור, ובכלל, ולדבר על כך בפרטי. הם כמובן יזדהו כאישה,

או יעשו תחבולה אחרת. או יתחילו משאלה בכלל לא קשורה. או בתמימות. או לאט ובהדרגה. או באצטלה שרק רוצים לעזור. וכן הלאה.

אז לא משנה מה - אל תענו ואל תדברו עם אף אחד ואף אחת גם על נושאים אינטימיים בפרטי. טוב זה לא יעשה.

ולצערנו הרב יש במרחב הוירטואלי גם סכנות מאוד רבות, מכל הכיוונים, של גולשים, של מגיבים, של פותחי השרשור, ושל הרבה מאוד רע שעלול חלילה להיווצר.

איזה צגובה חשובה! בבקשה כולןןןן לקרוא!!!אוהבת את השבת
🙏❤נגמרו לי השמותאחרונה
כתבת מדהים!!יעל...
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
תקשיביאחת פשוטה
יש קורס לאפרת צור שקוראים לו מובחנות. היא מדברת שם ממש בול על מה שעברת אחד לאחד
ממש הרגשתי כאב בגוףlizi

שקראתי את מה שכתבת

לפעמים פשוט מותר לכאוב.

ולהיות באשמה על זה שאת כואבת מכאיב לך יותר

אז תהיי חומלת לעצמך

שכואב לך

מוסרת לך חיבוק

לא רוצה להעמיס על השרשורמתפללת10

כותבת פה במרוכז


קודם כל בנות תודה ענקית על המילים שלכן.

כבר משהו בתוכי קצת נרגע

אני חושבת שהיה בתגובות איזשהו איזון שנתן לי הרבה, מצד אחד הכלה וחיבוק והזדהות שממש הייתי צריכה ומצד שני אפילו איזשהו נירמול מסוים שמרגיע,

ובעיקר בעיקר ההסבר שבאמת משיכה ורצון לשינוי זה לא בהכרח סותר (שכנעתן אותי בשכל ובעז'ה לאט לאט גם ברגש)


תודה למי שכתבה לקחת את הזמן, לכאוב,

אני באמת מרגישה באיזה שבלול כזה

עם עצמי,

לא מתאים לי עכשיו הביחד בשום צורה

לדעת שזה בסדר ולנשום את זה


ממש חיזקתן אותי בפרגון על הזוגיות, על הכוח, על הפתיחות, תודה רבה. נתתן לי כוח במילים הטובות האלו.


נגמרו לי השמות היקרה תודה רבה על התגובה הארוכה והמפורטת בכובע של אשת מקצוע.. בע'ה עוד אקרא שוב, תודה על ההשקעה.


בנות באמת תודה..... שליחות של ה' יתברך לרפא את הלב ובע'ה מתפללת עליי, עלינו, על כל עם ישראל לחיבור, לאהבה, לקשר... יש תפילה מהממת ש''אמצא חן בעיניי בעלי'' משהו כזה שאומרים אחרי המקווה , מתחילה לכוון בזה יותר . ובע'ה מתחזקת בזה שיצאו מזה דברים טובים, שנגדל ונתפתח,

ומי יודע אולי גם ארד במשקל וארוויח מכל המהלך (זה שאני צוחקת על זה משקף לי כמה אני במקום אחר מאז אתמול בלילה.... ) תודה יקרות. ה' יברך אתכן. !!

♥️

וואו יקרה ב"הנגמרו לי השמות

מאוד משמח לשמוע

ובאהבה גדולה 🙏❤️

אני רק על נקודה שכתבתסתם שם 1

שהוא אמר שמבחינתו חשק זה כאילו היצר הרע

זה אמירה לא פשוטה

ויכול להיות שיש פה נקודה שחוסמת אצלו את החשק

ואולי זה קשור לזה שיש לו פחות חשק ממך- כי איך יהיה לו חשק אם זה היצר הרע??

שווה לעשות בירור על אמונות סביב מיניות וחשק

אולי אפילו כמה מפגשים של טיפול זוגי


וחיבוק גדול גדול

אתם באמת נשמעים מדהימים

וזה שאתם ממשיכים לדבר על הדברים זה יכולת מופלאה

מסכימה איתך.. זאת ממש נקודה שעלתה לימתפללת10

עוד לא הגעתי לזה אבל ממש באלי לפתוח איתו את זה.. חשק זה דבר כזה יקר, כזה חשוב

(בסוגריים אנחנו נשואים עשור ונראה לי רק עכשיו, אחרי עשר שנים, אני מתחילה לחשוב שאולי יש דברים שהוא לא צודק בהם.. סתם, זה נשמע מצחיק כן? אבל אני סופר מעריכה אותו, יודעת שיש לו חשיבה ישרה, מעמיקה, ברורה. בהרבה דברים אם אנחנו חושבים אחרת אני מקבלת את דעתו. ובדיבור על החשק פשוט ברור לי שהוא לא צודק וזה קשור לכל מיני רגשות אשמה ודברים שהוא סוחב איתו...) נפתח את זה בינינו בע'ה מתישהו בנחת...

אני בהחלט יכולה להזדהותחוזרת1

במשקל דומה, ושמעתי מבעלי משפטים דומים...

וחוויתי את אותו משבר.


יכולה לשתף מה עזר לנו:

הוא הלך לטיפול אישי (אני לא העזתי להצטרף מעוצמת הפגיעה. הייתי בטוחה שאתפרק) וכשחזר היה לנו דייט קבוע, וזה ממש עשה שינוי בקשר שלנו!!


אני הוספתי ספורט שאני אוהבת במהלך השבוע, בלי להקפיד על תזונה בכלל... זה גורם לי להיות יותר פעילה וקלילה, למרות שהמשקל לא השתנה, וראינו שזה משמעותי...


הוצאתי מהארון את כל הבגדים שיום יגיע ויעלו עלי (בעצם ויתרתי בעצמי סופית על החלום לרזות..) וקניתי מלא בגדים חדשים, מחמיאים, ביחד איתו. בגדים ששנינו אוהבים.

התחלתי יותר להקפיד על איפור


והכי חשוב- הבנתי שהוא באמת אוהב אותי. למרות שישמח מאוד (עד היום..) שאני ארזה. ושזה לא באמת קשור אחד לשני. יש אהבה ומשיכה, ויש חלום... וזה בסדר להחזיק את שניהם.

תוכלי להרחיב על הדייט הקבוע?חוטכתום

מזדהה מאד עם פותחת השרשור ואני אשמח לשמוע על מה שעזר לכם

פשוט קבענו את הטיפול שלו בשעה שכשהוא חזרחוזרת1

אני הייתי בבית, והילדים לא.

בזמן הטיפול דאגתי למשהו נחמד לנישנוש (לפעמים סתם פתחתי עוגיות קנויות, לפעמים פינקתי במשהו מושקע), וכשהוא חזר הוא הכין לנו קפה או מיץ תפוזים או שתיה אחרת מפנקת.

זה איפשר שיח פתוח סביב הטיפול.

לא בלחץ של מה היה שם, אלא שיתוף של הדברים שהתאימו לשנינו. (יש נושאים שאני ביקשתי שיעצור רק בכותרת, וברור לי שיש נושאים שהוא בחר לא לשתף וזה בסדר גמור)

ולפעמים היה סתם דייט של שיחה.

השתמשנו לפעמים במשחקים כדי להקליל את האווירה.

נשמה תודה על השיתוף!!מתפללת10

זה ככ מחזק אותי שיש עוד נשים שחוו את זה - חלק מהקושי שלי היה זה שתמיד אנחנו מדברים על אהבה שהולכת ומעמיקה ומטשטשת את הפגמים, ולשמוע שעוד מישהי עברה את זה והיא בטוב- זה מחזק ומשמח.

איזה אלופה על הספורט. והבגדים. לוקחת לתשומת ליבי!!

אהבתי את המשפט להחזיק את האהבה והמשיכה ואת החלום. תודה שכתבת!! 

אני חושבת שהשיח ביניכם ממש חשובאמאשוני

גם אם זה יוצר ריחוק מסויים כרגע, בטווח הארוך זה ישתלם.

בין בני זוג אני חושבת שחשוב שתהיה כנות אמיתית גם אם זה קשה לשמוע את זה,

תהיו שם אחד בשביל השני.הוא לא אמר את זה כדי לפגוע בך, אלא כדי לתרום לקשר.

אין פותרים את הבעיה שהוא תיאר זה שאלה אחרת וזה לא שהפתרון היחיד הוא לרזות.

תהיי קשובה לעצמך, ותגידי לו שלא יבהל מהריחוק, זאת תגובה לגיטימית כדי להגן על עצמך ולא פעולה נגדו.

האם הייתם מעדיפים לחזור אחורה לפני שפתחתם את הנושא? הסיבה שזה צף כי היה שם משהו עוד לפני..

נכון, מסכימהמתפללת10

אולי באמת אני צריכה להנכיח את זה. אני באמת באמת שמחה שדיברנו, למרות שנפגעתי מאד, כי הרגשתי שסופסוף אנחנו מדברים באמת, הרגשתי שזה פותח שער לקומה חדשה. ועכשיו קיים ריחוק בינינו,

חושבת על מה שאת אומרת, ממש לדבר את זה. להגיד לו. (כי הגענו לקרבה גדולה והריחוק של הימים האלו עכשיו ניכר כואב ודוקר) תודה!!!

פחד מריחוקתקומה

זה הגיוני. ונראה ממה שאת כותבת שבעלך נמנע מזה (כמו שתיארתי בהתחלה, הוא לא רוצה שתעשי עניין - כלומר שתתבאסי ותשקעי בזה). אבל זה חלק מהחיים, ודווקא טוב גם להבין שלא תמיד הכי טוב לנו, וזה בסדר.


אני חושבת שבאמת יש כאן הזדמנות לבירור בכמה דברים:

א. איך מדברים על דברים פחות נעימים בזוגיות. האם אנחנו מעדיפים לדבר רק על הטוב כדי לא להתרחק? זה מצד אחד מרחיק אותנו מלפגוע ולהיפגע, אבל מצד שני מרחיק אותנו גם מלהתקדם. חלק מזוגיות זו גם הפגיעות. וזה קשה, אבל אני חושבת שאם מאפשרים את זה במרחב זה עושה טוב.


ב. התפיסה של אינטימיות. מישהי כאן כתבה לך לגבי החשק והקשר ליצר הרע. ואני מסכימה ורוצה גם להוסיף לגבי האמירה של "ככה זה גברים". זה אולי נאמר בכאב והוא לא התכוון בדיוק, אבל אולי כן יש בתפיסה שלו משהו שלא מאפשר *לו* להשתחרר. הוא תופס את זה בצורה מסויימת (כמו שחינכו אותו, על סמך החוויות בחיים או כל דבר אחר שמשפיע), ואז זה לא משנה כמה את בטוחה בעצמך (שזה מהמם), בגלל שאצלו משהו סגור אז זה משפיע הלאה. ואולי הוא אפילו לא יודע להגיד את זה, והוא מכיר בריחוק אבל לא יודע לדייק מה המקור שלו.


ג. זה מוביל לנקודה נוספת, של הפרדה בין בני זוג. יכול להיות מצב שבן זוג יגיד או יעשה משהו, אבל באמת באמת, זה לא קשור לבן הזוג השני. זאת אומרת, הרבה פעמים העבודה היא דווקא פנימה. אנחנו נוטים להשליך את התחושות שלנו על אחרים, ולהעביר את האחריות אליהם. אבל לפעמים הפתרון אצלנו והמיקוד הוא בעבודה שלנו. אמשיך אחרי זה

אני חושבתבשורות טובות.

ממש בקצרה כי יש פה נשים מעלפות שכבר רשמו חלק ממה שאני רוצה להגיד.. זה מורכב ואני ממש מזדהה איתך לגבי הקושי והריחוק

אבל אולי תחשבי על זה מהכיוון שממש סיעתא דשמייא שפתחת את זה איתו

וככה את יודעת מה לשפר.. במקום לשקוע יותר ויותר ולהתרחק ולהיות במצב של מרמור (הבאסה שלך כרגע גם מובנת לגמרי) אבל חושבת שזה ממש אופציה להניף את הקשר למעלה... אחרי שמכשול יעבור... אני מעדיפה שקיפות מאשר הסתרה או התרחקות.. כמה שזה כואב.. אני חושבת שזה יצא לטובה..

צריך בחכמת הנשים להתרומם לאט לאט ולמנף אתתזה❤️

מוסיפה לגבי גתקומה

שהמסקנה היא לא שזה לא פוגע, אלא היכולת להפריד בין מה שמישהו אומר לבין מה שנוגע אליי.

זאת אומרת, הוא אמר משהו, וזה באמת באמת לא נעים.

אבל אולי יותר משזה עניין שלך, זה עניין שלו. אני קצת מסתבכת עם להסביר.

אבל באופן כללי לגבי ביקורת - אני משתדלת להסתכל עליה בצורה עניינית - רלוונטי? נכון? אם לא, אני אומרת לעצמי שזה של מי שאמר. אני מבחינתי בסדר גמור. והעבודה היא אצלו

את חושבת שלבן זוג צריך לומר הכל הכל?יעל מהדרום

לק"י


לצורך העניין אם בעלי הזדקן (הוא לא), ואני חושבת שזה מכוער, אז להגיד לו את זה שהוא מכוער בעיני?

מה הוא יעשה עם זה? זה חלק מהחיים.


אני חושבת שלא כל דבר צריך להיאמר. ואם כן, אז בניסוח הרבה יותר עדין ורגיש.

בטח אם הוא יודע שהיא גם היתה רוצה כך וכך, ולא הולך לה.

מסכימה איתךהמקורית
תלוי מאיזה מקום זה באאמאשוני

ונשמע שזה ישב עליו תקופה ארוכה והוא לא העז לפתוח את זה, זה לא שהוא בא אליה בעין ביקורתית מלכתחילה, הוא שיתף שיש לו בעיה סביב זה.

ברור שזה פוגע, ובסוף זה עבודה שלו עם עצמו, אבל לפחות עכשיו יש "סיבה" לשים את האצבע על הבעיה שהייתה קיימת הרבה זמן, ועכשיו כשזה יצא החוצה אי אפשר יותר להדחיק אלא הוא צריך לקחת את עצמו בידיים ולפתור את זה עם עצמו בשבילם.


אני לא רואה את זה כמו שתיארת שסתם להגיד על מישהו שהוא לא יפה אלא יותר כמו גילוי לב למשהו שהיה קשה להתמודד איתו לפני כן.

זה מרגיש ליאמאשוני

מסוג הדברים שעצם זה שהם נאמרים הם כבר פותרים את עצמם.

לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה, אבל נגיד אם מישהי סוחבת תקופה ארוכה מחשבה שאולי היא טעתה בבחירה שלה להתחתן עם בעלה, וזה מחשבה שלה בינה לבין עצמה הרבה זמן, קשה ככה להתמסר לזוגיות, וזה לבד כבר פוגע בזוגיות.

ולפעמים כשאומרים את זה בקול, כאילו זה גורם לבהלה כזאת והרגשה של אמאלה איך יכולתי להרגיש ככה, ברור שאני רוצה רק אותו..


אבל גם אם לא עצם הדיבור כבר פתר את זה, אז זה דוחף לשבת ולהתמודד עם זה אחת ולתמיד במקום לסחוב את הספקות שנים.

אולי אני טועה לגמרי ככה היה נשמע לי מהכתיבה.

טוב, אני מתלבטת לגבי זהיעל מהדרום

לק"י


אני מסכימה שבכללי צריכה להיות פתיחות בין בני זוג.

אבל להזהר לא לפגוע, בעיקר אם אין לבן הזוג מה לעשות עם מה שנאמר לו.

בעיניי פחותשוקולד פרה.

דברים שסתם יפגעו בו, אז לא. בטח כשאין מה לעשות בנידון

אבל כן דברים שעולים במחשבות, בעולם הפנימי. זה נראה לי חשוב להכיר זה את זו מבפנים.

אגב, עם בעלי התחלתי אחרי שקראתי דברים שכתב בפורום (לא פה...). ידעתי על הסיפור שלו, אבל העולם הםנימי שהתבטא בכתב, מאוד מצא חן בעיניי והחלטתי להתחיל אתו.

בע"ה תיעף נחגוג 8 שנות נישואים🩷

כן. זה משהו אחריעל מהדרום
ממש מסכימה איתךסבב ולא סבבה

בתחושה שלי פה כמו שנגמרו לי השמות כתבה

הוא לא אמר מיוזמתווניסה להתמודד עם עצמו וכנראה לא ביתר הצלחה

אבל כשתשאלה אותו לגבי זה...הוא בסוף אמר

וכנראה גם קצת לא מספיק ניסח את זה מוצלח במיוחד

מנחשת שלא בכוונה כמובן


אז כאן מרגיש לי מקרה שונה קצת כי הוא לא חיפש לומר...


ואני אישית לא היתה מסכימה כשהזהיר שזה ישמע ביקורת ושלא אעשה דרמות וכו

היתי מראש חוששת להחשף למשהו שעלול לפגוע בי בנק' רגישה


אבל זאת אני


לא אומרת לבעלי שום דבר כזה ..ומעדיפה לא לשמוע גם


אבללל


יש כל מיני סוגי דינמיקות בזוגיות

ויש זוגות שנכון להם קשר יותר דוגרי ואותנטי וכנות ופתיחות זה הכרחי עבורם גם במחיר של פגיעה ועלבון ממשהו

אבל זה התנהלות שנכונה וטובה לשניהם ובוחרים בזה יחד


ולכן חושבת שהתשובה לשאלתך


זה תלוי

תלוי במה מדובר

ותלוי במי מדובר

וכמובן תלוי איך נעשה

ועבור מה- מה התועלת שמחפשים להשיג מזה


דלקת בשד יכולה לעבור מעצמה?פלפלונת
אני חושבת שזה קרה בגלל שהקטן שלי מוציא שיניים אז הוא פחות רצה לינוק ואני הלכתי לישון עם חזיה וזה לחץ  ונהיה אדום וכואב. איך מטפלים?
וואי לא יודעת מה להגיד לךמישהי מאיפשהו

את מרגישה חולשה בכל הגוף/חום/צמרמורות? כי אם כן אז ודאי צריך אנטיביוטיקה.

אולי תנסי לעסות את המקום (אני לא זוכרת אם במים חמים או קרים) ולדאוג שלא תהיה שם סתימה. מהנסיון שלי גם אם לא לקחתי כלום והיתה הקלה לכמה ימים אז הדלקת חזרה ולקחתי אנטיביוטיקה.


תרגישי טוב!!! 

תודה. וואי, מקווה שלא אצטרך אנטיביוטיקה.פלפלונת
לא נראה לי שמרגישה לא טוב חוץ מזה.
מקווה שימשיך ככהמישהי מאיפשהו
נורופן כמו שכתבו פה זה באמת רעיון טוב
עם טיפול שמרני אפשר להחלים גם מדלקת חריפהאפונה

מנסיון...

גם לי אמרו שחייבים אבל עד שהשגתי אנטיביוטיקה כבר היה שיפור אז לא לקחתי. ובפעם השניה כבר הבנתי את הקטע...

לי היה פצע כזהעם ישראל חי🇮🇱

על הפטמה נהיה איזה פצע כזה לבן מהחלב שנסתם בצינורית וגרם לכאב בשד עצמו

הייתי אצל רופאת משפחה והיא אמרה שאין מה לעשות בגדול ולהמשיך להניק רגיל ויעבור לבד

זה באמת עבר לבד תוך כמה ימים

הייתי הולכת להיבדק כדי לראות שזה משהו שחולף מעצמו ולא מצריך טיפול.

אצלי זה בשד למטה, לא בפיטמה. ולא עובר...פלפלונת
כן הבנתיעם ישראל חי🇮🇱

גם לי כאב למטה בשד מהצד כזה

אבל כדאי לבדוק כדי להיות רגועה בכל מקרה

תנסי להניק בעמידת שש.מוריה 7

משחרר כמעט כל צינורית סתומה.

ואם מתחיל חום- ללכת למוקד, עלול להתפתח מהר לדלקת חריפה..

תרגישי טוב

תודה, צריך כירוג או רופאת משפחה גם טוב??פלפלונת
לא רופא משפחה, רופא נשיםמוריה 7
רופא נשים לא קשור לזה.מוריה
או משפחה או כירורג שד.
כשלי היו דלקות בשד הפנו אותי למוקד נשיםמוריה 7

ולא למוקד רגיל, והרופא כן בדק את השד.

התורים לכירורג שד בדרך כלל ארוכים ולא מתאים לחכות עם דלקת.

לכן כתבתי רופא נשים...

אולי זה רופא נשים שמתעסקמוריה

גם בזה.

לרוב זה לא.


 

ויש לכירורגים תורים למקרים דחופים.


 

 

אישית, הספיק לי ללכת לרופא משפחה.

יכולה, תלוי באיזה שלב היאהשקט הזה

אני אף פעם לא לקחתי אנטיביוטיקה לדלקות והיו לי כמה וכמה פעמים שזה גרם לי גם לחולשה כללית, צמרמורות וכו'.


מה לעשות?

עיסויים במקלחת כדי לשחרר

קומפרסים קרים אחרי המקלחת, אפשר לשים עלי כרוב קרים אבל להחליף אותם כל כמה זמן.

להניק בתנוחות שונות כמו פוטבול כדי לשחרר את הסתימה שגורמת לדלקת

משככי כאבים אנטי דלקתיים כמו אדוויל, נראה לי נורופן גם נחשב אנטי דלקתי.


אם בכל זאת ממשיך אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה. אבל אפ תופסים את זה בהתחלה ומטפלים אפשר להצליח גם בלי אנטיביוטיקה

תודה על העידוד. ננסה.פלפלונת
כל מה שהיא כתבהממשיכה לחלום
אם עולה חום לדעתי כבר מחייב אנטיביוטיקה 
לי עלה חום ועבר לבד עם הנקות תכופותשמש בשמיים

זה היה בילד הראשון ולא העלתי בדעתי אנטיביוטיקה אבל ממש עלה לי החום וצמרמורות והכל ועבר תוך יממה מאז שטיפלתי בגודש

כנ"לאפונה
כנ"ל בדיוק.ממתקית

הנקתי רגיל
כאב
עבור ביום וחצי כזה.

מה שאני מכירה-מוריה

כשמניקים לעסות את האיזור תוכדי.

להיכנס למקלחת חמימה. לעסוץ את המקום, ולסיים עם מים קרים.

 

ולקחת נורופן כי הוא אנטי דלקתי.
 

פעם קראתי גם לשים צמר גפן עם אלכוהול באיזור. לא זוכרת אם זה עוזר או לא.

תודה על העצות לכל המגיבות. אנסה.פלפלונת
בהצלחה ובבריאות.מוריה
איך את?מתןתורה
חיכיתי שירשמו לך את זה ולא כתבו אז כותבתפצלשהריון

בעצת יועצת הנקה מומחית.

לפני הנקה לחמם את השד עם מטליות רטובות במים חמים. (לא רותחים אבל ממש חמים). החום עוזר להזרים את החלב בצינורות.

להניק כמה שיותר ולסחוט את השד תוך כדי.

אחרי הנקה לעסות את הצד אחורה בכיוון הפוך מסחיטה לושים פד קפוא על השד ולהישאר איתו כמה שיותר זמן. (זה גורם שלא יווצר גודש שוב. מושך את הנוזלים בצינורות הלימפה אחורה אבל לא פוגע בחלב) 

עוד משהואבןישראל

בזמנו

התחיל לי דלקת

התחלתי לשתות כורכום עם מים בכפית, כמה פעמים ביום וזה עזר ולא המשיך אח"כ.

בדרך כלל הייתי צריכה אנטיביוטיקה..

לא קראתי את כל התגובותוהרי החדשה

אבל כרוב זה ממש עוזר על השד.

זה אנטי דלקתי, זה מייבש את החלב ועוזר לגודש. חוץ מזה כמובן עיסויים והנקות וסחיטות.

מוסיפהמחי
אמא שלי העבירה דלקת בשד (ועוד נשים שהיא ייעצה להם) עם ויטמין סי. לקחת כל שעה, זה אנטי דלקתי (עודף ויטמין סי יוצא בשתן אז אין בעיה לקחת מינון גבוה)
תודה רבה לכולן. אמשיך לנסות ❤️פלפלונתאחרונה
מה עושות עם סכום לא קטן שרוצים לשים בצד?מתןתורה

אני לא מבינה בזה..

יש משהו בטוח להשקיע בו?

לכמה זמן?השם שלי
לכמה חודשי/ שנה/ שנתייםמתןתורהאחרונה
אנחנו שמים בתוכנית חיסכוןחולמת להצליח
חושבת שזה נקרא פיקדון בבנק מזרחי
אנחנו השקענו דרך ברקמתיכון ועד מעון
בנדל''ן
אם מוכנים ללמוד על שוק ההוןראשונית

אז ממליצה להשקיע לטווח ארוך במדדים כמו s&p500

לכמה זמן אתם רוצים לשים בצדשמעונה
מה המטרה דל החיסכון ?
קישוט חדר לתאומים ויצירת מרחב אישי לכל אחד-מאיפה?אובדת חצות

היי,

אז אני רוצה ליצור לכל תאום מרחב אישי עם מדבקת שם, קופסת צעצועים משלו וכאלו, אייקון\ציור אישי משלו- הדגש והמטרה שלי במהלך הזה זה שכל תאום ירגיש שיש לו מקום ייחודי משלו עם חותמת אישית, עם עיצוב וסגנון שלו ועוד.

מאיפה אפשר למצוא דברים כמו חותמת עם שם אישי? מדבקות קיר עם שמות וכאלו? קופסא מעוצבת לצעצועים? ואם אפשר לא יקר.

אם יש מקומות לנסוע ולקחת את הילד כחוויה אישית איתי-זמן איכות נפרד לכל אחד עם האמא שאפשר לראות ולבחור-עדיף ואם לא אז אתרים מהאינטרנט וכו.   תודה 

לא מכירה בדיוק אתכנה שנטעה

המוצרים שאת מחפשת אבל יש אתר מתוק בשם 'אהבה קטנה' ויש שם המון מוצרים ממותגים בשמות. יש קטגוריה של ילדים ואפשר לעצב בעיצובים ילדים שונים ועם שמות כמובן, וגם דברים לבית שאולי יתאימו לחדר.

אולי יעזור לך אני ממש אוהבת את הדברים שם

עלי אקספרס יהיה לך הכל ויש בהרבה מהם אפשרות גםלפניו ברננה!
לעברית
ואם את רוצה בארץ אולי יהיה זול יותר לקנות מעלילפניו ברננה!
אקספרס מדבקות וחותמות של השם ולהדביק על הדברים בעצמך.
מדבקות ופוסטרים בעיצוב אישי בשיין ועליאקספרס...חילזון 123

תוכלי לעצב כל מה שתרצי. ולהדביק על מגרה או ארגז או קיר...

את עדיין יכולה לשבת עם הילד מול המחשב ולבחור את התמונה שמוצאת חן בעיניו. וגם אחכ להדביק יחד.

 

את יכולה גם להזמין מדבקות קיר רגילות נניח רכבת, חיות וכו'

ורק את המדבקה עם השם להזמין בעיצוב אישי

יש לכן קישורים?אחת כמוני
אין לי משהו מיוחד. פשוט לחפש 'עיצוב עצמי'חילזון 123
ולהוסיף מה שאת רוצה. נניח מדבקת קיר וכו'
אנסה. תודהאחת כמוני
ויודעת לכוון אותי איך בעצם מוסיפים תמונה/טקסט?אחת כמוני
בד''כ שולחים שם קובץ עם הכיתובחילזון 123

אפשר לעצב בקנבה ולסגור עם רקע שקוף

לא ניסיתי להזמין ספציפית מדבקת קיר

אבל זה ככה בכל הדברים בעיצוב אישי

 

גם בטמו אפשר להזמין כאלו

אז אמור להיות מקום להעלאת קבציםאחת כמוני

אנסה לחפש עוד..

לאוו דווקא מדבקת קיר

תודה 

שייןאיזמרגד1
בדיוק המקום לדברים כאלה.
חותמת אישית ילד יוצר בעצמו...מתואמת
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך י"ט באייר תשפ"ו 14:14

לפי תחביביו ותחומי העניין שלו.

את רק צריכה לאפשר מרחב אישי לכל אחד, ולא נראה לי שזה קשה בחדר שמיועד לשני ילדים בלבד... (אלא אם כן מדובר בחדרון קטנטן ממש. אם לא - אז כל אחד מקבל מיטה בשני קירות נגדיים של החדר, ולצידה אפשר שידת מגרות לאחסון חפצים אישיים, ומכאן כל אחד יתקדם בעצמו...)

את יכולה לשאול אותם איך כל אחד מהם רוצה לקשט את המיטה שלו/את הצד שלו בחדר, ולקנות דברים לפי הבקשות שלהם. או באמת לקחת כל אחד מהם ליום כיף אישי בחנות סטוק גדולה - זה באמת רעיון מקסים! ובחנות סטוק אפשר למצוא גם קישוטי קיר וגם בובות וכן הלאה...

אני גם חושבת יותר חפצים שהם אוהבים ופחות ליצור לוגמתןתורהאחרונה

שבסוף הוא קצת מקביל וגם מגביל..

זה יוצר השוואה כזו


פשוט אם אחד אוהב מכוניות אז לקנות כל מיני דברים שקשורים, לאוו דווקא קישוטים אלא חפצים קטנים שמפתחים את התחום עניין...

והשני נגיד חיות או דינוזאורים ןכו...

בני כמה הם בערך? ומציעה לעצב בקנבהמרגול

ולשלוח לפיתוח

נניח מדבקות אפשר בחנויות דפוס


תשבי עם הילד, מה הוא רוצה שיהיה שם? טרקטור וסוס? תחפשי ותשימי טרקטור וסוס איפה שרוצה, צבעים וכו.

הכי אישי. 

אימהות שמפזרות לבד בבוקר, מתי אתן מתחילות להתארגןעכבר בלוטוס

ולארגן את הילדים?

ואשמח לכל טיפ שמייעל את הבקרים עם הילדים

תודה!

אני קמה באזור 6, קצת לפני, כדי לצאת ב7.40המקורית

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

קמה ב6 כדי להספיקשומשומונית

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

שש וחצי אלא אם הילדים קמו לפניבוקר אור

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

כשאני צריכה לפזר לבד קמה ב6:20שומשומ

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

אני פריבילגיות במובןשלומית.

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

ואו תודה לכןעכבר בלוטוס

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

 

תודה!

מתי הילדים שלך קמים? לילדים שלי לוקח שעה להתארגןמנגואית
תלוי ביום ובילדעכבר בלוטוס

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

 

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

רבע לשבע זה באמת מאוחרמתיכון ועד מעון

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

בלתקכורסא ירוקה

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר


בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אני לא מפזרת לבדהשם שלי

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.


קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.


צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.


לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.


אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.


כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.


אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

אני קמה בערך ברבע לשבעדיאן ד.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

 

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

אני רק אומר (וסליחה אם זה לא במקום)מתואמת

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

זה פשוט לא מתאפשר אצלנו בדכ...היינו רוציםעכבר בלוטוס

בעלי יוצא מוקדם 

באמת הילדון הוא האטרקציה של הבוקר

אבל חשבתי שאולי גם הזמנים שאני מצפה להם לא הגיונייים

כלומר לא הגיוני שיהיה מאורגן תוך עשרים דק להסעה

ולא הגיוני שתוך שעה ורבע כולם יתארגנו

 

ובאמת ענו לי כאן תשובות שמתוכן הבנתי שצריך להקדים ולחשב את כל הבוקר מחדש

 

תודה @מתואמת 

אגב הטיפ של לתת לבחור הוא מדוייק ממש

היום התחלנו לתת לו מדבקות לחלק בגן אם הוא מתארגן מהר

זה גם עובד

 

באמת עשרים דקות הן כלום זמן להתארגנות...מתואמת
אני קמה בשש וחצי. בעלי לפעמים קם איתי ולפעמים לפני. אחרי שמתאוששת הולכת מיד להעיר דבר ראשון את הילדונת, ובין לבין (עד שהיא מתעוררת, עד שהיא מתאפסת, עד שהיא מוכנה ללבוש את החצאית) מכינה לה אוכל ומנסה להעיר את השאר. בעלי מצטרף אליי בכל זה (פעם היינו חייבים שנינו להיות "על" הילדונת כל הזמן, עכשיו לרוב אני יכולה לבד והוא הולך להעיר את המתקשים האחרים).

מקווה ממש שתצליחי - גם לקום מוקדם וגם לארגן אותם בזמן❤️

דווקא אני לא מסכימה איתךחולמת להצליח

גם לי יש ילדה חנ"מ שנוסעת בהסעה ואני מארגנת את הילדים לבד כבר כמה שנים.

לא תמיד זה מתאפשר שהבעל גם יהיה, בעלי תמיד עובד בעבודות שיוצרים ממש מוקדם בבוקר מהבית, עוד לפני שאנחנו קמים.

ב"ה אני שמחה שלמדתי להסתדר.

אשרייך... כתבתי מהניסיון שלי...מתואמת
(וגם יש הבדל בין סוגי החינוך המיוחד וגם כאלה שמוגדרים אותו דבר שונים זה מזה...)
קמה ב6 וחצי, לפעמים לפנימתןתורה

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

קמה בסביבות 6:30שיפור

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.


בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

אני מכינה הכול הכול מראשאיך?איך?

ארוחות מסודרות במקרר

בגדים מוכנים, כולל נעליים וגרביים

כל מה שצריך להביא למעון/גן מוכן על העגלה

יש לי שלושה קטנטנים לארגן והשאר גדולים ומתארגנים לבד

בדרך כלל אני קמה איתם וישר מתחילה לארגן אותם. ראיתי שאם אני או הם עושים קודם דברים אחרים אז הכול לוקח הרבה יותר זמן.  סה"כ לוקח לי בערך רבע שעה לארגן (ומאוד עוזר להתארגנות מהירה לתת להם משהו קטן לנשנש תוך כדי)

תודה לכולן!! החכמתיעכבר בלוטוס
אני בשאלה אחרת בעקבות התגובותיראת גאולה

אם הילדים קמים ב6 וחצי -

מתי הם הולכים לישון??


אצלנו זה ממש מורכב,

אני מרגישה עליהם שהם לא ישנים מספיק, ואני לא מצליחה לעשות אחרת.

אנחנו כבר לא בית של רק קטנטנים שאפשר להחשיך את הבית ב6 ולהשכיב לישון. יש ילדים גדולים יותר שהולכים וחוזרים. ובכלל כשחוזרים ב4 מתי מספיקים משהו...

מתי לוקחים אותם למיטה או מתי נרדמים?כורסא ירוקה
לוקחים ב19:30, יכולים להרדם גם 21 וצפונה
אצלי ב19:00 הבית שקטשומשומ

אבל יש לי רק קטנים

5 ומטה

אצלי בערך ב20המקורית

יכולה גם לפני אבל בנתיים עובד לנו 

גם אצלינושיפור
הלוואי קמים בשש וחצי...מתואמת

המקדימים קמים בשבע בערך. הילדונת קצת לפני, תלוי מתי באמת נרדמה.

באמת כשיש בית עם גדולים זה מסובך... שתי הקטנות נרדמות בשמונה וחצי אם הן עייפות ואם מכריחים אותן, אבל השאר לצערי בתשע וצפונה...

גם אצלנו יש גם גדולים וגם קטניםשופטים

הפיתרון אצלנו הוא ממש לשבת לידם שירדמו.

ברגע זה המתבגרת מספרת סיפור במיטה לבת ה4, ובעלי בחדר השני עם שני האמצעיים.


שעון קיץ קצת משבש לי את הלוז, לדעתי יכולים גם בשבע וחצי להירדם, אבל בימים אלה זה לקראת 20 ורק אם שוכבים לידם פיזית, אחרת באמת יכולים למשוך ולמשוך

מתעוררת ברבע לששואז את תראי

הכל בדגש על הכל מוכן מהערב -

בגדים, תיקים, תיקיות, בקבוקים, קופסאות אוכל, משהו קטן לאכול בבוקר.

מעירה אותם מספיק מוקדם כדי שיספיקו לקום עם שיר ולא בלחץ.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן ויש שפחות.


 

אצלי כולם יחסית קטנים (ה"גדולה" פחות זורמת בבוקר לצערי...) אז צריכה לצחצח להם שיניים+להלביש אותם+נעליים+לסדר שיער והכל אז נותנת לזה את הזמן...

וכמובן הטיפ הכי חשוב זה לתת לעצמך כמה דקות של שקט לפני שאת מעירה אותם. להתלבש, להתפלל, לשתות משהוא, לקרוא משהו, מה שאת רוצה

הכל הכל מוכן בלילההתלבטות טובה

בשבילם ובשבילי.

עד לרמה של גומיות לשיער חחח

לפי תקופות גם מלבישה להם בגדים בלילה אחרי מקלחת.

קופסאות אוכל מה שאפשר מכינה לפני, מה שלא רק מארגנת שיהיה מהר.

ארוחת בוקר, רק דברים שלא מלכלכים.

ו.. זה סיוט.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בחופשות לידה. הבקרים הרגועים.

במקום לקום ולהתחיל לארגן, כותבת פה חחח

שונאת את החלק הזה של הלילה

רעיונות לארוחת בוקר לא מלכלכת?שיפור
משתדלת ללכת על הבריא יותרהתלבטות טובה

מכינה מאפינס מקמח מלא, קוואקר, סילאן, בננה/רסק תפוחים

או מאפינס גבינות מלוח

לחם מטוגן שמכינה מראש במקרר או מכינה כמות במקפיא

אבל כשפחות חרוצה נותנת להם קורנפלקס בשקית/קרקרים/פריכיות

חותכת פירות עם כוס חלב

עושים את האפייה לרוב ביחד אחהצ

אני הייתי קמה בשעות האלה (6:20) כיום קמה מאוחרשמש בשמייםאחרונה

מאז שחזרתי מחופשת לידה אני לא מצליחה לקום, קמה נניח ברבע לשבע. הטיפים שלי- את הקטנים שישנים עם טיטול ואין סיכון שיפספסו אני מלבישה למחר כבר בערב ואז בבוקר רק מחליפה טיטול, לילד שישן בלי טיטול אני לפעמים מלבישה גם מהערב ולפעמים בכל זאת פיג'מה ולפעמים לא משנה מה הלבשתי לו כי צריך להחליף הכל בבוקר... אז זה כבר מוריד הלבשות לילדים.

אני מרגישה עם הילדים שדווקא להעיר מוקדם יוצר יותר לחץ בסוף כי אז נכנסים ללו"ז גם משחקים. 20 דקות בעיני זה ממש מספיק בשביל הילד שלי בן 4.5 ליטול ידיים, לאכול עוגיה, להתלבש, לנעול סנדלים וללכת לשירותים.

 

סנדוויצ'ים ולארגן תיקים מהערב לפני כן, מאוד מקל.

כמה עולה בונג'סטה? אני זוכרת שהדיקלקטין היה ממשרק לרגע 1

יקר איזה 500 שח

מקפיצה אשמח לעזרהרק לרגע 1
לא זוכרת מחירים בדיוק וזה גם משתנה מאדד בין הקופותאמא לאוצר❤

אז אלא אם כן יענו לך בקופה שלך ורמת ביטוח שלך אז לא יעזור לך גם ככה...

בכל אופן גם יקר מאד, לא פחות מהדיקלקטין, אולי קצת יותר אבל כמו שאמרתי מאד תלוי גם בקופה והביטוח ההפרשים משמעותיים ממש

השבוע קניתי עם מרשםשאלת היריון

סביב 150 לא זוכרת בדיוק

ל 30 כדורים 

זה בלאומית זהב, הם הכי זוליםעודהפעם
סליחה מתקנת, 150 זה הסכום ל50 כדורים בלאומיתעודהפעם
מכביאהבה.
ככה היה לי במכבי - מעדכנת את התגובהאהבה.
זכור לי ככה 
תודה רבה לכן💕רק לרגע 1
ועוד שאלה. למישהי אי פעם עזרו הצמידים עם הנקודת לחרק לרגע 1אחרונה
סקר גלולות הנקה(אהבת עולם)

אני יודעת שאומרים שכולן אותו דבר, אבל בפועל להרבה נשים זה משתנה בין הגלולות...

א. איזו גלולה לקחת?

ב. מה היו התופעות לוואי?

ג. קיבלת איתן מחזור?


ד. אם היו דימומי הסתגלות- תוך כמה זמן הם התחילו?זה היה רק כתמים או יותר מזה? עשית משהו כדי שהם יפסיקו? תוך כמה זמן זה נגמר?

לקחתי דיאמיליהשיפור

תופעות לוואי- אני חושבת שזה השפיע לי על מצב הרוח והחשק למרות שנורא קשה לדעת, כי זאת גם ככה תקופה מורכבת מהבחינות האלו עם הנקות, חוסרים בשינה וכו'

לא קיבלתי מחזור וגם לא דימומי הסתגלות.

באחת הפעמים היה דימום של יומיים פעם בכמה חודשים אחרי שקצת צמצמתי הנקות.

סרזטאונמר

היה לי שלב כלשהו שהתחיל דימומים, הרופא אמר לקחת כל 12 שעות במקום כל 24.

כמובן שפיצוף הורמונלי אבל שרדתי את זה יפה. העדפתי לדעת שאני רוגעה בלי כתמים כמעט.

גם עם 2 ב24 שעות כן היה מידי פעם כתמונים בל ההנחיה מהרב לא להסתכל ועם פד שחור והתקדמתי.

לא ממש התעסקתי בזה כנראה כי אין לי מידי טראומה וכשאני חושבת על זה אחורה זה נשמע לי נורא חח.

כנראה שהחשק שלילא היה בשמים, אבל גם ככה זה תקופה לא הכי פורה בנושא.

עונה - סרזטכנה שנטעה

עצבים בגדול אבל סבילים אז המשכתי לקחת.

לא קיבלתי מחזור אבל אי אפשר לדעת נראלי אם זה בגלל הגלולות או בגלל ההנקה, לא?

כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת התחיל דימום הסתגלות, כתמים ואולי קצת יותר אבל לא עכשיו מחזור.. זה הפסיק אחרי כמה ימים לבד אם אני זוכרת נכון

סרזטבוקר אור

לא הצלחתי לשים לב לתופעות לוואי האמת, אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת

לא קיבלתי מחזור עד שכמעט הפסקתי להניק ולא היו דימומי הסתגלות

עונהאחת כמוני

א. סרזט

ב. מצב רוח ירוד וחוסר חשק. *אבל* בדיעבד אולי היה קשור לדברים אחרים..

ג. לא קיבלתי ווסת, הנקתי מלא.

ד. כן. נראה לי התחילו תוך 5- 7 ימים. כתמים דיי משמעותיים שיישמתי הנחיות  של רב כדי לא להיאסר. נראה לי הפסיקו אחרי 5 ימים

אניהשם שלי

לקחתי סרזט.

לא היו תופעות לוואי.

לא קיבלתי מחזור. וגם כשהפסקתי ההנקה עוד המשיכה למנוע.

היה דימום הסתגלות בערך שבוע אחרי שהתחלתי. בהתחלה היו כתמים, אך כך נהיה יותר ונאסרנו. אחרי כמה ימים זה הפסיק. לא עשיתי משהו בשביל זה.

לקחתי סזרטדיאן ד.

היה זוועה,

עשה לי עצבים בטירוף, בכיתי בלי הפסקה.

ידעתי שזה קשור לגלולות אבל היה בלתי נשלט.

רבתי עם כל הסביבה שלי שזה הכי הכי לא אני בדר"כ.

אבל שבועיים זרקתי את הגלולות לפח ושלום על ישראל.

 

זה היה ממש קצר ובמילא הנקתי אז הייתי בלי דימומים.

לקחתי פומינק וגם סרזטהשקט הזה

תופעות לוואי

חוסר מצב רוח. כאילו דכדוך תמידי כזה. והקצנה של מצבי רוח אחרים- נניח אני עצבנית בלי קשר אז עפ הגלולות זה קיצוני יותר.

בקיצור יימח שם הגלולות האלה. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כן, אני יודעת שיש אופציות אחרות. כרגע במכלול השיקולים זו האופציה הרלוונטית)


לא קיבלתי איתם מחזור


כתמים בערך משבוע לאחר ההתחלה למשך שבוע בערך.

לא עשיתי כלום חוץ מפרקטיקות הלכתיות כדי לא להאסר (ניגוב, תחתונים צבעוניות/ שחורות וכו')

דיאמיליהעם ישראל חי🇮🇱

עשה לי דיכאון ועצבנות ברמה קיצונית-הפסקתע אחרי חודשיים.

היה איזשהו כתם קל ורוד כזה לאיזה יומיים שלושה ונעלם  ואז היה שקט.

צריך לפעמים לנסות כמה סוגים עד שמגיעים לנכון לך. בהצלחה...

סרזטשומשומ

לא היו לי תופעות לוואי ולא דימום הסתגלות

כשההנקות ממש ירדו בסביבות גיל שנה, היו לי כתמים שלא אסרו מידי פעם עד שנמאס לי ועברתי לגלולות משולבות 

דיאמילה, 3 פעמיםרקלתשוהנ

לא ידוע לי על תופעות לוואי

לא קיבלתי מחזור, שנה וחצי בערך

דימום הסתגלות היה משהו קטן, הפעם האחרונה היתה מזמן אז לא זוכרת כמה ימים לקח, נראה לי הגיע אחרי 3-4 ימים משהו כזה. לא עשיתי כלום 

א. פומיניקאנונימית בהו"לאחרונה

ב. בהתחלה היו לי כתמים, לקחתי שבועיים מינון כפול וזה עבר )פירק אותי מבחינה הורמונלית)

ופשוט פלטה מבחינת חשק וכו' כאילו נהייתי סופר יציבה מבחינת הורמונים, אבל זה כלל גם את הורמון החשק וזה באסה.

ג.לא


פעם הבאה מתכננת דיאפרגמה ודי


אבל אני מהמוזרות שאוהבות מצוות נידה

כאילו לא שנהנת מההרחקות, אבל מאוד אוהבת את היתרונות שזה מביא איתו.

איך אתן מנהלות רישום של הכלאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י"ח באייר תשפ"ו 16:37

היי כולן,

כידוע אנחנו הנשים צריכות "לנהל" המון דברים- אירועים, דברים חשובים, משימות, תורים לילדים וחוץ מזה גם תורים שלכן, אבל גם יומן הוצאות-הכנסות, וגם תזונה (כדי להשתפר בנושאים הנ"ל).

אני שמה לב שלפעמים אני כותבת במחברת ואז כותבת בפלאפון או ביומן והכל מתחלק לכמה מקומות ולא יעיל. או לחילופין יש לי המון תחומים לא רק אירועים, כאמור בא לי לתעד הוצאות ולתעד מה אכלתי היום או אם עשיתי ספורט ושלי מתערבב עם של הילדים. יש איזה מקום שאפשר לכתוב בו הכול הכול ונוח? איפה אתן מנהלות הכל כדי לזכור? כלומר לא רק תאריכים ביומן אלא גם משימות, מטרות ועוד. תודה!

כמעט הכל ביומן^כיסופים^

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

אניoo

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון


משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון


תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה


ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

יש אפליקציות בעברית לסדר\ארגון\משימות\מעקב?אובדת חצות
באייפון יש אפליקציה מובנת של תזכורות בעבריתoo
בטח יש גם באנדרואיד משהו דומה 
ואם זה רשימת משימותoo

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

אני באותה בעיהלומדת כעת
עוקבת
למשימות יש את טרלוכורסא ירוקה

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  


לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

טרלו חינמי? כי any.do בתשלוםאובדת חצות
וואלה? בעבר היה בחינם...כורסא ירוקה
טרלו היה חינמי כשהשתמשתי לא ככ מזמן אז תבדקי 
בעיקר בראששומשומ

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

גוגל קיפמדברה כעדן.
מסתנכרן גם עם הבעל, עם קולגות מהעבודה... 
אני רושמת כל משימה/תזכורת ישירות ביומן של גוגלכבתחילה

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

כנל ומוסיפהכנה שנטעה
אני יוצרת משימות, ואז זה צץ לך בשעה שהחלטת ולא נותן לך מנוחה עד שסימנת 'הושלם', בשבילי זה יעיל מאוד
יוצרת איפה???אובדת חצות
ביומן של גוגלכנה שנטעה

כשאת רוצה ליצור משהו חדש את לוחצת על הפלוס ואז יש לך בחירה אםזה אירוע או משימה. אם את מגדירה שזה משימה היא תקפוץ לך מתי שקבעת אותה עד שתסמני 'הושלם'

תגידי אם לא מובן חח

אני לא רושמת הכלהשם שלי

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.


תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.


רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

הוצאות אנחנו כותבים בקבוצת ווצאפ של שנינויעל מהדרום
אין צריכותאמאשוני

זה כבר יוריד לך לחץ.

וגם לא קשור לנשים.


לכל תחום יש את הרישום שלו.

יש לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי.

יומן לתורים עם תזכורות.


הוצאות הכנסות יש חשבון בנק ופירוט אשראי. ממש לא צריך לרשום במקום אחר

יש אפליקציות ותוכנות שמציגות נוח את הנתונים, אבל מקור הנתונים זהה ולא מצריך רישום.


תזונה לא רושמת אבל גם יש אפליקציות.

חדר כושר רשום באפליקציה ויש תזכורות.

זה דווקא נוח שכל דבר מנוהל באפליקציה נפרדת.

איך תור לילדים לרופא שיניים מושפע מרשימת הקניות או ממעקב תזונה?

אם אין השפעה אז אין סיבה לנהל באותו המקום.

אני מנהלת באפליקציה של פתקיםאיך?איך?

מה שאני רוצה ש'יקפוץ' לי כתזכורת אני כותבת בלוח שנה בטלפון

אפליקציה הפתקים ממש מעולה, כל פתק הוא בנושא מסוים (ארוחות, חופשה, משימות ליום החופשי וכו) ולמשל יש לי פתק של תפריט לשבת שכל פעם אני מוסיפה בו את מה שאכי בשבת הקרובה וכשנגמריפ לי הרעיונות אני יכולה לגלול אחורה ולראות את כל מה שהכנתי

בגוגל קיפ גם אפשר שיקפוץ בזמן מסויםמדברה כעדן.
לא מנהלת רישום, זה גוזל המון אנרגיההמקורית

תורים בדרכ מקבלים אסאמאס או טלפון יום לפני

הוצאות הכנסות הכל באתרים ובאפליקציות

טיולים של הילדים וכו - בדרכ שולחים פתק ואני מצלמת בטלפון ושולחת לבעלי שיישמר או תולה על המקרר

מה שצריך לעצמי אני לרוב זוכרת כי אני מתנהלת בתוך זה בשגרה

בעבודה - למשימות פתוחות שקיבלתי במייל משאירה את המייל פתוח על מה שצריך/ יש לי אקסל עם צקליסט


את באמת לא רושמת תורים?מתואמת

איך את יכולה לדעת שלא תקבעי שום דבר על גבי תור שנקבע לך?


לפותחת @אובדת חצות - אני רושמת בלוח השנה ביומן את כל התורים שיש לנו (לי, לבעלי ולילדים) וגם דברים קבועים אחרים (כמו זמני שיעורים של בעלי או חוג קבוע לילד אם יש). זה גם כדי ששלא אשכח, וגם כדי שלא אקבע בטעות דברים על השעות שכבר תפוסות.

לפעמים עושה לעצמי רשימת משימות יומית באפליקציית הפתקים בטלפון (אם אני מרגישה שמצטברות הרבה).

משימות בעבודה לרוב אני זוכרת כי אני מתייגת כל מייל שאני מקבלת בתגית מתאימה (ואז יכולה להיכנס לתגית "עבודה" ולראות אם יש משהו שעוד לא עבדתי עליו). אבל אני עובדת רק במחשב.

לפעמים אני רושמת בפתקים בטלפון גם נושאים חשובים שאני צריכה לדבר עליהם עם בעלי, כדי שלא אשכח כשהוא חוזר🤭

תזונה וספורט לצערי אני לא שמה לב אליהם... אבל יש אפליקציה של כללית שקצת עוזרת בזה. (יש גם לעוד קופות, למיטב ידיעתי)

האמת שאני מרגישה שכאישה אני יותר מצליחה "להחזיק" בזיכרון דברים, יותר מבעלי. אבל כן, גם אני שוכחת דברים... זה אנושי...

לא, לא רושמתהמקורית

כאמור - יש תזכורות מטעם הקופה / המכון אם צריך בהודעה.

לבעלי אני בכלל לא רושמת הוא ילד גדול ושידאג לעצמו

כן, אבל התזכורת היא יום לפנימתואמת

ואם את רוצה לקבוע תור אחר זה יכול להיות גם שבועיים לפני, ואז עלולה להיות התנגשות בלי שתדעי...

(והאמת אצלנו הרבה פעמים אלה תורים פרטיים, אז לא תמיד יש תזכורת לפני...)

אני לא צריכה לנהל המון תורים ב"ה אז עובד ליהמקורית

רופא שיניים זה רק בעלי אז לא אכפת לי ככ איך הוא מנהל את זה כאמור

צננת, שפעות וכו אצל רופא משפחה מתי שצריך זה רק אני ויש זמינות תורים גבוהה ואסאמאסים

לא מסובך לי 

 

ב"ה, תודי על כל רגע!❤️מתואמת
(אצלנו יש לפעמים ימים שיש בהם שניים או שלושה תורים...)
רק לו"זרק טוב!

יש לי קבוצה עם בעלי של אירועים. שם כותבת את התורים, מסיבות, אירועים וכו.

אבל באמת קצת קשה לעקוב. לוח שנה שבועי/חודשי אונליין או ידני יכול נראה לי להועיל יותר. 

יומן גוגלבוקר אור
ושולחת לבעלי שיתוף של מה שהןא גם צריך לדעת
ממליצה ממש על שיטת המדיח לניהול משימותתהילנה

הקרדיט לקרציה מפולניה

מצרפת קישור

שיטת המדיח לניהול משימות | הקרציה מפולניה

בקשר ללו''ז של הבית אני קצת מ''פעם''הריון ולידהאחרונה

יש לי על הדלת של המקרר לוח גדול עם ריבועים של כמה חודשים קדימה עם כל החגים והימי הולדת וכו' (מכינה לבד בכתב יד על 4 דפים של a4. לא מצאתי משהו קנוי בדיוק בגודל שנח לי)

וכל תור או חוג או פעילות לילדים או קייטנה וכו' אני כותבת שם.

ככה יש לי את זה מול העיניים.

יש לי גם ילדים גדולים יותר אז ככה הם יודעים להסתכל ולראות מה צפוי בקרוב, עוד כמה זמן מגיע החג הבא או מתי נוסעים לשבת.


ספורט או אוכל אני לא רואה צורך לתעד.

והוצאות והכנסות יש באתר של הבנק.

משימות שלי שחשוב לי לא לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ עם עצמי ומוחקת כשזה נעשה.

גם דברים שנגמר בבית וצריך לקנות ולא בא לי לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ אחרת עם עצמי. ומוחקת אחרי שקונה.

פרסומות בגןפילה

סתם פריקה. באזורנו חב"ד מחלק פרסומות של תהלוכות והצגות ישר לילדים בגנים ובתי ספר יסודיים. ילדים רואים פרסומת צבעונית , רוצים ללכת . ולא בא לי. גם לא בא לי ללכת , גם לא נעים לי שמופעל עלי לחץ בצורה כזאת. גם פרסומת צבעונית היא סוג של שקר בעיניי. כי בפועל רק כמה ילדים מקבלים פרס , כולם מקבלים ארטיק אבל כולם גם משלמים על השתתפות. יותר זול לי פשוט לקנות ארטיק.

מפריע לי כבר שנים... 

אין מקום בפורום לתגובות לא מכבדות על מגזריםטארקו
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

נמחקו הודעות פוגעניות והשרשור ננעל.

אולי יעניין אותך