מתוסכלת מהשכבות בלתי נגמרות, אולי מפה תבוא התשועה?בארץ אהבתי

קשה לי לאחרונה בעיקר עם הבן 6 שלי.

יותר מידי פעמים לאחרונה הוא מוצא איזו סיבה טפשית שבגללה הוא לא מוכן ללכת לישון.

אני קוראת לזה טיפשית למרות שזה אולי שיפוטי, אבל זה באמת כל פעם על משהו אחר שבשום לילה לא מפריע לו בכלל.

הרבה פעמים הוא נתפס על איזה משפט שיוצא למישהו מאיתנו בלי מחשבה, כמו איזה לילה שהצעתי לבעלי שישכיב את הילדים במקומי ולא התאים לו, אבל אז הבן שלי ששמע את זה החליט שהוא לא מוכן ללכת לישון אם אבא לא משכיב אותו (וכל פעם אני משכיבה, זה לא שונה מהרגיל).

או הלילה שהגדול יותר ביקש שמיכת מעבר כי קצת קר הלילה, ובעלי בצחוק הציע לפתוח חלון, ואז הבן שלי חשב לרגע שזה ברצינות וביקש באמת לפתוח כי חם לו, ובגדול לא רצה כי קר לו, והוא לא היה מוכן להתגמש עם שום פתרון (הצענו לפתוח קצת, להחליף לפיג'מה קצרה, לפתוח את הדלת של החדר ממול שבו החלון פתוח, לא היה מוכן להתגמש עם שום פתרון).

ולפעמים זה בלי קשר לדברים שאמרנו (לא עולות לי דוגמאות כרגע, אבל כל פעם זה מפליא מחדש איך הוא מוצא שוב סיבה למה הוא לא יכול ללכת לישון).

וכמובן שזה לא מפריע רק לו אלא לכולם, כי הוא בוכה וזה לא מאפשר לאף אחד להירדם...


היו כמה פעמים שעזר לו שדיברנו על זה שיש לו תכונה של עקשנות, וזה באמת טוב לפעמים להיות עקשן (הזכרתי סיטואציות בהן היה טוב שהוא יודע להתעקש ולא לוותר לעצמו), אבל זה חשוב לדעת גם להתגמש, וזה יעזור גם לו ללמוד להתגמש.

אז זה כן עזר בהתחלה.

אבל אחרי כמה פעמים, כשניסיתי לדבר בכיוון הזה הוא התחיל לטעון ש'כל פעם אתם מצפים ממני להתגמש,ואני לא יכול תמיד להיות זה שמתגמש, ואני לא יכול כל כך מהר להצליח להתגמש' ועוד טיעונים מהסוג הזה.

(גם כשאני מנסה להראות לו במה אנחנו מוכנים להתגמש עבורו, זה לא מספיק. הוא רוצה להישאר עם הדרישה שלו בלי שום טיפת התגמשות, ואנחנו נתגמש ונסכים לדרישה שלו. אחרת זה לא נחשב מבחינתו שהתגמשנו).


כמובן שזה מן הסתם קשור גם ללידה שהיתה לאחרונה.

אבל בכל אופן אני מתוסכלת ועייפה ואשמח לעזרה מה יכול לעזור לנו...

(או שאולי גם הפעם סגולת הפורום תעזור?🙂)

מזכיר לי את הבן שליאהבתחינם

בדיוק אותו הדבר.

עשינו איתו הסכם שפעמים בשבוע הוא נשאר עוד שעה ומדבר עם אמא ואבא,

ואז הולך לישון

הרגיש לנו שחסר לו יחס אישי לבד בלי שאר האחים שלו

וזה ממש עזר.

הוא היה בוקק אותנו כל לילה

נכנס למיטה ב20:00 בפועל נרדם ב22:00 כי כל כמה דק משהו אחר קורה.

עוד סיפור, עוד מים, נזכר שרעב

ממש בדק גבולות.

אז ישבנו איתו והחלטנו ביחד שהוא בוחר יומיים בשבוע שהוא נישאר ער עוד שעה (במקום 20:00 21:00)

ואנחנו מדברים, צוחקים

למשל אתמול הכנו ארוחה ביחד לי לבעלי ולו ואכלנו ביחד

זה עשה לו טוב..

תודה רבה! זמן אישי זה באמת חשובבארץ אהבתי

איזה כיף שאצלכם זה באמת עזר.

מקווה שנצליח גם למצוא מסגרת של זמן אישי שנוכל לתת לו (בערב זה פחות יעבוד פה מכל מיני סיבות, אבל נחשוב מתי כן אפשר).

חיבוק🩷לפניו ברננה!
גם בלי להכיר אותו רק מההודעה שלך הייתי כותבת שזה פשוט ילד חכם ומתוק!!
תודה!🩷בארץ אהבתי

הוא באמת מתוק מאוד, וחכם מאוד. ולפעמים גם עקשן מאוד🙂

אבל באמת ב"ה שאלו הקשיים שלנו...

זהoo

קורה עם ילדים שיודעים לעמוד על דעתם ועם יכולת פילוסופית גבוהה

(תכונות מצוינות אגב)


יש לי 2 ילדים כאלה

אחד כבר גדול ואחד בן 5

עם הגדול הייתי לוקחת האת הסצנות הללו הרבה יותר ברצינות, מחפשת פתרונות הגיוניים ועושה איתו דיונים רציניים.


עם הקטן כל הסיטואציה הרבה יותר משעשעת אותי, גם בגלל שיש לי את הפניות של הזמן והנפש לצחוק מזה, וגם בגלל שקל לי לפתור את זה.


הדרך שלי לפתור את הסיטואציות הללו:


1. סבלנות1- כמו כמעט כל דבר עם ילדים, לגייס עוד סבלנות ועוד זמן, להבין שנפתחה סיטואציה שתעכב את הכל ל5-10 דקות


2. סבלנות2- ילד צריך זמן לעכל את מה שמציעים לו, גם אם הוא פסל הצעה שנתתי, אני מחכה 1-2 דקות כדי לתת לו 'לעכל' את ההצעה, לפעמים הוא משנה את דעתו.


3. להיות יצירתיים- לגבי בעלך וההשכבה, גם אצלנו הוא רוצה שמישהו ספציפי יעשה משהו (בעיקר שאני אעשה) אז אני יכולה לבוא לכסות אותו וזה יקרא מבחינתי ההשכבה. לגבי החלון אפשר לסכם שפותחים לדקה ואפשר להתמקח על הזמן עד 2-3 דקות, או להדליק מזגן מאוורר.


4. להוביל את הסיטואציה- אני מציעה  2-3 אפשרויות (ומחכה 2 דקות אחרי ההצעה) אבל לעיתים הילד ממשיך להתעקש, זה הזמן שבו אני מרפה ועוזבת את הילד ואת החדר ועושה לרגע משהו אחר

ואז הילד

או מחליט לקחת אחת מהאפשרויות שהצעתי

או

שהוא עושה סצנה ובוכה בקולי קולות

פה אף אחד לא מתרגש מזה ולוקח לו 2 דקות להרגע

אז אני נגשת אליו לחבק אותו והוא לוחש לי באוזן את האפשרות שהוא בחר

כתבנו דומהאמאשוני

רק שאת כתבת מסודר ותמציתי ולי יצא מסובך חח

נהניתי לקרוא,

ואיזה פפוש שהוא לוחש לך את הבחירה באוזן, איזה רגע מושלם!

זה תהליך להגיע לזה אבל מהמם וכיף לשמוע על תהליכים כאלו שמצליחים זה נותן מוטיבציה וכוח להתמיד, בסוף ההשקעה משתלמת.

תודה לך 🙂oo
תודה רבה על הנקודות החשובותבארץ אהבתי

חלק מהדברים אני כן עושה בצורה דומה, אצלנו זה לא עבד לחכות 2 דקות, וגם לא יותר. קרה גם שהוא בכה חצי שעה ואולי גם יותר.

אבל בכל מקרה לוקחת את הדברים שכתבת, ונראה אם בפעם הבאה זה אולי בכל זאת יעזור, יחד עם הכיוונים הנוספים שכתבו פה.

וואי רק חיבוק כי נשמע מתישששששששששששאוהבת את השבת

השכבות זה זמן כזה קשוח שאנחנו בעצמנו כבר כ"כ עייפים ונגמרה לנו הסוללה אבל הם דווקא רוצים יותר..


אולי לשמוע סיפור רק הוא באוזניה?

סיפור משקיט ומרתק לגמרי


ולבד רק הוא יתן לו את התחושה שרואים אותו ויש לו יחס מיוחד, שאולי זה מה שהוא בעצם מבקש...

תודה על החיבוק❤️בארץ אהבתי

זה רעיון מעניין לתת לו סיפור לשמוע לבד.

הבעיה שאח שלו גם ירצה...

(ותכלס - למה שהוא יקבל משהו מיוחד בגלל שהוא 'עושה סצנות', והאח שהולך לישון יפה לא יקבל?)

אז אולי סיפור לכולם?שיפור
נשמע שבאמת הנושא זה לא הבעיות הספציפיותשיפור

אלא משהו אחר שהוא מחפש בכל הבקשות האלו. השאלה מה.


אולי תשומת לב? ואז אפשר לנסות לתת לו זמן מיוחד של תשומת לב.

אולי שליטה? ואז אפשר לתת לו יותר בחירה בחיים שלו בכללי, וגם ספציפית סביב השינה- לבחור לעצמו פיג'מה ושמיכה ומי יכסה אותו.

אולי שיקשיבו לרגשות שלו? ואז יכול לעזור לדבר על מה היה במהלך היום ואיך הוא הרגיש.

אולי העניין הוא בכלל סביב השינה עצמה? שלוקח לו הרבה זמן להירדם/ יש לו חלומות רעים או איזו בעיה אחרת שאפשר לפתור אותה באופן ישיר. אפשר לשאול אותו לגבי זה.

תודה על הכיוונים שהעליתי, אני אנסה לחשוב באמתבארץ אהבתי
מה עומד מאחורי הדברים, ואיך אפשר לתת לזה מענה.
תנסי להעביר את הכדור אליואמאשוני

קודם כל איזה שיח מדהים יש לכם!! וכמה מודעות, וואו, אלופים!!

לגבי הלילה תנסי להעביר את הכדור אליו ולשאול אותו מה יכול לעזור לו להתגבר על זה,

תסבירו לו שהתעקשות היא לא סתם תכונה, היא תכונה שנועדה להגן עלינו ממשהו וצריך להבין ממה היא נועדה להגן.

כלומר דרך אחת להתמודד עם התעקשות היא על ידי לתת קונטרה בצורת גמישות,

והדרך השניה, היא מראש לפתור את הבעיה כך שלא יצטרך להגיע למצב של עיקשות.


בד"כ התעקשות נובעת ממקום של צורך בסדר ויציבות. שזה ממש מתחבר ללידה שהייתה לאחרונה ומתחבר גם עם הגיל שהילד עובר בו שינויים מילד קטן ותלותי לילד גדול ועצמאי יותר (לא רק במובן הטכני אלא גם נפשית מתחוללים שינויים והחשיבה הופכת מורכבת יותר והעולם הרגשי עשיר יותר ומכך גם נוצרות תנודות במצב הרוח)


יכול להיות שהוא זקוק לפריקת מתח לפני שעולים למיטה. מקלחת ארוכה יותר או שיח מקדים עם אחד ההורים או תחושת הגנה אחרת.


אם אפשר הייתי מציעה לו להירדם במיטה שלכם לתקופה מסויימת עד שיחוש ביטחון


ואם זה דורש מכם מדי, אז תנסי את לפחות להבין אותו ולא להיבהל מההתעקשויות.

למשל הוא נכנס לקטע שרק אבא מרדים אותי, לומר לו אני מבינה שכשאמרנו שאבא ירדים אותך זה גורם לך לבלגן בראש/ בלב. נכון זה קשה שאומרים משהו ואז לא. אני ממש ממש מבינה את המקום הזה שאתה נמצא בו.

כרגע אני יכולה להציע לך שאני אעזור לך להירדם או שתנסה לבד, במה אתה בוחר?

אני רוצה אבא!!

נכון אתה רוצה אבא. כרגע אין אבא יש או אמא או לבד.

מחר בבוקר כשיהיה לנו יותר כח, ננסה לחשוב על עוד דרכים מה יעזור לך להתגבר על השינויים האלו.

אם הוא נענה להצעת העזרה שלך- יופי.

אם לא, אפשר להשאיר אותו להתמודד עם התסכול שלו לבד כמה דקות ואח"כ לבוא שוב לראות האם הוא יותר רגוע, ואם לא לבוא אח"כ עוד כמה דקות..


אני חושבת שזה גיל שחשוב גם שהם יתמודדו עם תסכולים ובכי ובהתפרצויות, זה ממש בסדר.

זה לא שאת נוטשת אותו להתמודד לבד, את מאפשרת לו בחירה ובהתחלה זה כואב לראות אותם ככה לא מצליחים לבחור בעזרה שהצענו להם, אבל אח"כ כשהם מגלים את עצמם וגם מכירים את החוויה שנקראת תסכול, זה לפעמים הבאות עוזר להם לגייס את הצדדים באישיות שלהם להתמודד.


אני לא זוכרת בדיוק מתי ילדת, אם את כבר אחרי משכב לידה, מציעה לך כלי נוסף נהדר שעובד בגילאים האלו (ובכלל)

תנסי לקרוא את שפת הגוף שלו.

עכשיו כשאת בחופשת לידה ויש לך יותר זמן בבית, תשקיעי בהתבוננות בנעשה בבית מדי פעם מזווית כמו של זבוב על הקיר (או מצלמה)

תחשבי שאת עכשיו רואה את הדברים לא כדינמיקה שאת חלק ממנה אלא כסרט נע.

לאיפה הוא ניגש כשהוא נכנס מיד הביתה. מתי הוא מגביר קצב, מתי הוא מנמיך.

מה גורם לו להיות דרוך, מה גורם לו להיות רפוי.

כשהוא מנסה להרגיע את עצמו מה הוא עושה.

כל מיני מימיקות ותנועות גוף יכולות להציע על השינויים בנפש לאורך היום, ואז אח"כ זה נותן לך כלי מעולה להענות לצרכים שלו לאורך היום עוד לפני שהוא בכלל מודע אליהם.

למשל להציע משהו לאכול עוד לפני שנוחתת תחושת הרעב והוא מכריז אני רעב. למשל להציע סיפור לפני שממש קשה לו ודברים כאלה.

כמו שילד בגמילה את מזהה עליו מתי הוא צריך ושולחת אותו לשירותים עוד לפני שהוא בעצמו מודע לזה שהוא צריך להתפנות.

ככה במהלך היום הוא פורק את הקושי ובלילה שהולך לישון יותר נינוח.

זה לא פתרון קל ליישום בטווח הקצר, אבל זה נהדר בטווח הארוך.


כמה דוגמאות מאצלנו סתם בשביל להמחיש:

כשהבן שלי בן 4 תוך כדי הליכה רוכן עם הגוף קדימה ושומט כתפיים, אני מבינה שהתעייף מהדרך.

אם אנחנו קרובים מאוד אחליט להמשיך.

אבל אם אנחנו רק באמצע הדרך, אני מבינה שעוד כמה דקות הוא יתלונן שהוא עייף.

אז יש לי כמה דקות לבחור מקום נוח לעצירה. או למשל אם אני צריכה דחוף לשירותים ורוצה להתקדם מהר, אני מבינה שזה לא יקרה. אז יש לי כמה דקות לחפש מקום עם שירותים לפני שהוא בכלל ישים לב שהוא עייף ופחות ישתף פעולה.

או באוטו אנחנו מתרגלים דיבור בתור והקשבה. ולפעמים ההקשבה קשה.

אז לפעמים מותחים את יכולת ההקשבה ולפעמים מרפים וקוטעים את מי שמדבר. כדי שזה לא יגיע למריבה וטונים גבוהים, אני מזהה את יכולת ההקשבה של הילדים לפי שפת גוף שלהם. (אצל כל אחד זה שונה)

אפילו תוך כדי נהיגה דרך המראה באוטו, ואז יותר קל לתמרן ולתת לכל ילד את המענה שלו וככה מצליחים לווסת יותר טוב את העומס רגשי וחושי במהלך השיחה ובכלל במהלך היום.


עכשיו איך זה קשור למה שאת מתארת?

נגיד כל יום כשהילד חוזר הוא רץ למקום מסויים בבית מוריד סנדלים. זאת הפעולה הראשונה שעושה.

ויום אחד כשהוא חוזר הוא נשכב על הספה עם סנדלים.

אז את מבינה שמשהו שונה.

או שהוא עייף פיזית וצריך מנוחה, או שהייתה לו התמודדות יותר מתאגרת והוא זקוק או להיות רגע עם עצמו או לעזרה ללבן את הדברים.

אז נניח תכננת לצאת רגע לקניות או אפילו תכננתם יצירה מיוחדת היום, את יכולה לשנות את התוכנית עוד לפני שהוא מודע בכלל ונכנס לפינות כאלה של אני רוצה לצבוע בגואש אבל אני לא רוצה להתלכלך וכזה..

אז תציעי לו סיפור או חיבוק.

ואם את צריכה להניק אולי תבחרי הפעם להניק לידו או לקרוא לו אלייך להניח ראש. למרות שבד"כ הוא בסדר עם זה שאת מניקה בשקט בחדר לדוגמה.

זה נותן לך מרחב תמרון, וממילא מסייע בוויסות האתגרים והרגשות עבורו.


עוד דבר אחרון, מקריאה שניה, אם הייתי צריכה לצייר מה התגמשות לפי השיחה עם הילד, הייתי מציירת סיבוב פרסה. אחורה פנה.

אבל גמישות לא מחייבת פניית פרסה.

גמישות יכולה להיות במקום לנסוע דרומה ואז מזרחה, לנסוע קודם מזרחה ואז דרומה וככה לעקוף את הפקק.

זה לא שחוזרים הביתה כשיש פקק.

לחזור הביתה זה מבאס, דורש יכולת התמודדות הרבה יותר משמעותית.

קצת לסטות מההחלטה המקורית יותר קל להכלה.

לכן זה לא שאו אתם מתגמשים או הוא, אלא כל אחד מתגמש ככל יכולתו במסגרת הגבולות שאתם כהורים קובעים.

הייתי מסבירה את זה בהמחשה בזמן שהוא לא זמן ההשכבה.

אפילו אפשר לשחק מסלול מכשולים עם אופניים או בימבה ולראות איך הוא מצליח להתגמש במסלול בהתאם לנתונים המשתנים ולעודד אותו על יכולת ההתגמשות.

שירוויח ויהיה לו כיף להתגמש. שלא תהיה תחושה שהתגמשות היא רק ויתור על הרצון שלי.

וגם תוך כדי החיים בבית להכניס את המושג להתגמש.

נגיד ביקשת ממנו להוציא 3 מלפפונים ו3 עגבניות והוא אומר לך שיש רק שתי עגבניות.

אז תגידי בקול: אוי מה נעשה אין כמו שתכננתי (להבדיל מרציתי) צריך לתכנן אחרת. רגע רגע, גמישות, אה נכון! מוח לחשוב גמיש, לחשוב על פתרון, אה מצאתי, אפשר לשים גמבה במקום!

איזה כיף שיש גמישות במחשבה ככה אפשר לחשוב על פתרונות לבעיה! יאמי יאמי איזה סלט טעים יהיה לנו..

בסיפורי ילדים תמיד יש איזה טוויסט שגיבור הספר היה צריך לשנות משהו, אז תוך כדי קריאה להכניס את המושג "להתגמש" הוא "חשב בגמישות" הוא "תכנן מחדש".

ואז כשאלת מחשבה אחרי הסיפור אם מתאים לשאול על זה שאלות, מה היה קורה אם שאול לא היה מתגמש? האם הרוויח או הפסיד מההתגמשות? זה טוב או לא טוב? קשה או קל?

רמה מתקדמת יותר תהיה לשאול, רגע אבל גם דני (הדמות המשנית) יכלה להתגמש, אז למה דווקא שאול התגמש? מעניין.

האם שאול יכול לגרום לדני להתגמש? מה שאול יכול לעשות כדי להתמודד עם הבעיה? להתגמש בעצמו. גל אחד יכול להחליט רק על הגמישות שלו. (בהמשך לכך שהוא מצפה מהסביבה להתגמש עבורו במקום שהוא זה שיצטרך להתגמש)


בגיל גדול יותר אפשר לדבר על זה שלשנות תוכנית זה לא לטעות. כשהוויז מחשב מסלול מחדש. זה לא אומר שלפני כן הוא טעה.

בנתונים שהיו לפני כן היה נכון לנסוע בדרך x, ועכשיו כשנתון כלשהו אפילו ממש פצפון השתנה, הדרך האופטימלית היא השניה.

כשהצעתם שאבא ישכיב זה מה שהיה נכון לפי הנתונים שהיו באותו רגע, ואז משהו השתנה וגרם לכם להבין שבעצם לא אפשרי, יש שם חסימה כלשהי וצריך לבחור דרך חלופית.

ולפעמים המוח שלנו עייף כבר ואין לו כוח לחשוב שונה, לחשוב גמיש. (כלומר זה לא שהילד לא גמיש, כרגע קשה לו להיות גמיש מחשבתית)

אז אבא ואמא יכולים לעזור לו. הרצונות שלכם לא מנוגדים ולכן זה לא שאו אתם מתגמשים או הוא מתגמש.

אתם מתגמשים על מנת לעזור לו להתגמש.

אתם מושיטים לו יד. עכשיו הוא צריך לבחור אם להיעזר ביד הזו ולעבור את המכשול או להיכנס בו.

ולפעמים הוא יתנגש במכשול במקום להיעזר בכם וזה בסדר. חוזר למה שכתבתי למעלה שזה בסדר לחוות תסכול לפעמים כל עוד הוא מודע לכך שהושטתם לו עזרה. זה גם לימוד התפתחותי חשוב.

ואוו איזו תגובה! לגזור ולשמור 👑לפניו ברננה!
אמאשוני! אלופה! אני לומדת ממך המון!!!מאוהבת בילדי
תודה על התגובה המושקעת!🩵בארץ אהבתי

קיוויתי שתעני לי, ידעתי שיהיו לך כיוונים חכמים ויצירתיים איך להתייחס לסיטואציה.

תודה גם על המחמאות שכתבת, ממש שימחת אותי🙂


מאוד אהבתי את הדברים שכתבת לגבי הרחבת ההתייחסות לגמישות בעוד סיטואציות לאורך היום.

אני כן משתדלת לשים לב לאורך היום כשהוא מגלה גמישות בדברים קטנים, ולציין את זה, כדי לעזור לו לראות את עצמו בתור ילד שיודע להתגמש.

אבל זה באמת רעיון לעזור לו להבין יותר לעומק את המושג.

וזה ממש רעיון לנתח ככה ספרי ילדים שקוראים ביחד...

מקווה רק שהוא לא ירגיש שאני כבר חופרת יותר מידי עם דיבורים על גמישות.


אהבתי גם את מה שכתבת על ללמוד את שפת הגוף שלו. אני זוכרת שכבר כתבת על זה בפורום, אבל באמת לא יצא לי יותר מידי ליישם. אני אנסה...


ותודה גם על התזכורת שזה בסדר וחשוב לעבור גם דרך רגעים של תסכול לפעמים.

זה קשה כשזה קורה דווקא בלילה, ומפריי לכולם לישון (וגם משפיע על הבוקר למחרת כי כולם עייפים...). אבל באמת אולי יעזור להבין שלפעמים זה בלתי נמנע, וזה לא נורא... 

התגובה שלך הלכה איתי היוםוואלה באלה

והיו 2 סיטואציות עם 2 מהילדים שהתאימו בול להתייחסות לגמישות למול עקשנות ודיברנו על זה ועל היופי בעקשנות ומתי דווקא גמישות תעזור.

בהתחלה הבן שלי (בן 6) התחיל לעשות שפגאט ותרגילים כי משם הוא הכיר את המושג גמישות😅

זה היה ככ תמים וחמוד.

אז הסברתי להם שיש גמישות מחשבתית שיכולה לעזור לנו מאוד.


אחרי כמה דקות הוא בא אלי לספר לי איך הוא פתר משהו: "אמא, פשוט עשיתי גמישות מחשבתית"

🫠


ועם הבת שלי שהיא באמת עקשנית לא קטנה שלא אוהבת מקלחות והרבה פעמים זה סאגה רצינית גם ניהלתי שיחה כזאת והגענו להחלטה שהיא תתקלח בלי לחפוף שיער והיא פשוט רצה לאמבטיה והתארגנה בצ'יק. זה היה מהמם

איזה מתוקים!בארץ אהבתי

כיף שהשרשור שלי עזר גם לכם...

אהבתי את ה"פשוט עשיתי גמישות מחשבתית", הלוואי שתמיד זה יהיה לו כזה פשוט... והלוואי גם אצלנו ככה😊

באמת תודה על פתיחת השרשור!וואלה באלה

הזדהיתי מאוד...

וגם שלך נשמע מתוק אמיתי❤️

ניסיתם להוציא אותו מהחדר, שלא יפריע לכולם?יעל מהדרום

לק"י


קשה, מריטת העצבים הזאת🙊

ברור, הוא יושב או נשכב ליד הדלת ובוכה שם...בארץ אהבתי

ומתלונן שהוא עייף אז שכבר נסכים לו את מה שהוא רוצה כדי שהוא יוכל לישון...

מוציא מהדעת🙊יעל מהדרוםאחרונה

לק"י


לי זה עושה חשק להכנס ראש בראש, אבל זה לא חכם, וגם לא יעיל הרבה פעמים.

הבכי מפריע למי שבחדר?

אם לא, שיבכה... אם הסבלנות שלי נגמרת, עדיף לי להתעלם ושיבכה, מאשר לצרוח עליו (לא שתמיד בכי לא גורם לי להתעצבן).


יצא לי פחות עיצה, ויותר פריקה😅

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסא

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

יוווו באמת אין מרגש כזהאמונה :)אחרונה

ובטח בהתחלה סופרים כל חצי יוםם

תהני מאוד מלספר (וגם מזה שמעכשיו אפשר להתבכיין להורים על הבחילות...)

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט