המירוץ לדירה 🏃‍♂️🏃‍♀️🏠נגמרו לי השמות

הערה חשובה: הקטע הבא בא להעביר עיקרון מסוים לכולנו, שנתחזק בו ב"ה, וזוהי מטרתו היחידה.

*אין* בקטע זה שום מקום של שיפוטיות או התייחסות למקרים רבים בהם גירושים הם הפתרון הנכון ביותר עבור כל הנפשות הפועלות. ואין בו גם שום התייחסות למקרים רבים בהם אין שום קשר בין המירוץ לדירה לחיים עצמם/לחיים הזוגיים.

 

המירוץ לדירה

 

דני ודנה 2010  -

התחתנו בשעה טובה.

שמחים ונרגשים מתחילים את המירוץ לדירה.

עובדים סביב השעון, אין לילה ואין יום – להספיק להספיק להספיק לקנות דירה משלהם.

 

רוני ורינה 2010 – 

התחתנו בשעה טובה.

שמחים ונרגשים מתחילים את החיים, וגם את הרצון לדירה.

עובדים כמה שיכולים, מנסים לשמור על איזון, שומרים מרחב לזוגיות, לעצמם, לאיוורור, לנשימה.

 

דני ודנה 2020 – 

ניצחו במירוץ. יש בידם דירה משלהם.

 

רוני ורינה 2020 – 

הפסידו במירוץ. עדיין עובדים קשה בדרך לדירה שעדיין לא ברשותם.

 

דני ודנה 2030 – 

הדירה ברשותם עומדת למכירה. כל אחד מהם יקבל חצי כאשר יצליחו למכור.

יש בה כיווני אוויר, מיקום מושלם ומרחב ענק. יש בה פאר והדר. יש בה הכל.

אבל אין בה דיירים. אין בה משפחה שתאכלס את הבית. החלל הענק נותר ריק.

לפני שנה דני ודנה התגרשו, וכעת ממתינים למכור.

 

רוני ורינה 2030 – 

לפני כשנה התחילו תהליך של רכישת דירה והיום הם עומדים להיכנס אליה בשעה טובה.

משננים לעצמם בקול שלא שכחו כלום:

  • קבלן שבנה את הבית – יש. 
    וגם שני קבלנים נוספים – יש. שניהם, רוני ורינה שמם, ממשיכים לבנות את הזוגיות שלהם כל יום, אבן על אבן.
  • בית עם 4 קירות – יש.
    וגם בית במהות שלו – יש. עם דיירים שמאכלסים אותו, משפחה ואהבה בתוכו.
  • יועץ משכנתאות – יש. מתייעצים איתו כיצד למקסם עבורם את התהליך.
    וגם יועץ לאהבה ולזוגיות – יש. ממשיכים למלא את ארגז הכלים שלהם, מעמיקים ומעצימים את מה שביניהם.
  • משכנתא – יש. כל חודש סכום הכסף יורד מחשבונם ומתווסף לסכום הכולל.
    וגם משכנתא לזוגיות ולמשפחתיות – יש. כל חודש ההשקעה החודשית שלהם בזוגיות ובמשפחתיות נותנת אותותיה ומתווספת לסך הכולל של אהבתם.
  • עורך דין – יש. עזר להם בתהליך ושילמו לו על עבודתו.
    עורך דין לגירושין – אין. ולא כילו את הונם אצלו.
  • הון עצמי – יש. נכון שלקח להם 20 שנים, אבל יש.
    וגם הון עצמי של העצמיות שלהם – יש. יש אותם ואת בני האדם ובני הזוג שהפכו להיות במהלך 20 השנים הללו, גירסא יותר משודרגת של עצמם. הון עצמי. הון אנושי.
  • בדיקת חריגות בנייה – עשו.
    וגם עשו בדיקת חריגות בזוגיות לכל אורך השנים, ועבדו על כל המכשולים והאתגרים בדרך, יחד.
  • בדק בית – עשו.
    וגם בדק בית פנימי – עשו וממשיכים לעשות כל הזמן.
  • מס שבח – שילמו.
    וגם מס שבח אחד לשני – שילמו. והמשיכו לשבח ולפרגן אחד לשני במשך כל השנים.
  • ביטוח חיים – עשו.
    וגם ביטוח למהות ואיכות החיים עשו, לזוגיות ולאהבה שלהם. כל יום הם עושים, מבינים שבעיקר זה תלוי בהם ובהשקעתם.
  • ביטוח מבנה – עשו.
    וגם ביטוח בניית עוד ועוד קומות בתקשורת ביניהם עשו.
  • פיקדון – עשו.
    וגם ממשיכים להפקיד לקופה הזוגית שלהם כל יום תשומת לב, מילים טובות ואהבה בכל השפות השונות.
  • זיכרון דברים – עשו.
    וגם זוכרים את כל החוויות שלהם לכל אורך הדרך.
  • דמי תיווך – נתנו.
    וגם ממשיכים לתווך ביניהם קונפליקטים וחילוקי דעות בצורה מקדמת.
  • זמן מסירה – ממש היום.
    וזמן המסירות שלהם הוא שנים, כל יום ביומו.
  • - רוני מביא מזון רגשי לרינה, 
    ולא מזונות.
  • רוני ורינה נותנים ניראות אחד לשנייה, הוא רואה אותה, היא רואה אותו. 
    ולא בהסדרי ראייה.
  • רוני ורינה צריכים לשלם משכנתא על דירה אחת, 
    ולא על שתיים. 
  • רוני ורינה שומרים על מה שיש ביניהם, יחד, בשיתוף פעולה. 
    ולא במשמורת משותפת.
  • רוני ורינה בבית הפיזי שהם רכשו. וגם בבית המהותי שבנו לכל אורך השנים (וממשיכים לבנות 😊).

 

"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה"

שנזכה 🙏

וואי מהמם!! התחברתי❤️^כיסופים^
איזה כיף, תודה יקרה 🙏❤נגמרו לי השמות
השוואה יפהיעל מהדרום
תודה יקרה ❤נגמרו לי השמות
ממש אהבתי❤️מאמינה ומתאמנת
ב"ה איזה כיף לשמוע 🙏❤נגמרו לי השמות
מהמם כ"כ כ"כ!!!אוהבת את השבת
תודה רבה יקרה! ❤נגמרו לי השמות
סליחה שאני אומרתצוףלבוב

אבל הסיפור מוזר. כי זוג ראשון התגרש עשר שנים אחרי שקנה דירה וחי ברווח.

או שהוא קנה דירה במחיר שהוא לא הצליח לעמוד בו.

זוג שני חי עשרים שנה בשכירות , שזה לא כיף לא לזוגיות ולא בכלל. ואם הם עבדו בלי לחץ לא נראה לי שהם הצליחו להשיג את קצב של עליות מחירים, מה שכן , אולי קיבלו ירושה . או שיש להם קצת ילדים . כי לעבור עם כמה ילדים מאה פעם זה סיוט וגם לחסוך עם כמה ילדים לא כזה יילך.

זה בערך כמו שכנים שלי. יש להם ילדה אחת. חיים בכיף , הוא עובד בשמירה. את הדירה הם קנו כשסבתא שלו נפטרה .

ומס שבח משלמים כשמוכרים דירה שהיא לא הדירה היחידה. זה אומר שקיבלו הון עצמי ממישהו שהיה לו כמה דירות  .

זה משל שבא להעביר מסרהמקורית

המסר לפי הבנתי - להשקיע בדברים המהותיים קודם, מה שבונה את הבית מבחינת האינטימיות הרגשית בין בני הזוג ומשרה שכינה, ולא לחיות במרוץ להשגת חיצוניות


 

גם אם לא הכל מדויק, מה זה משנה בעצם כשהמסר הועבר?

יש עוד המוני תרחישים אפשריים. גם כאלה שלא כוללים ירושה  אבל היא רצתה להעביר מסר דרך התרחישים הספציפיים האלה

תלויצוףלבוב

מבחינתי אין פה מסר. אי-אפשר לבנות אינטימיות זוגית בלי רקע חומרי מסוים. בגלל זה מתחתנים בגיל עשרים ולא בגיל חמש עשרה .

אני גם חושבת שאם מישהו משקיע וכותב משהו הוא צריך לבדוק מה הוא בעצם מעביר. כולל פרטים שהוא בחר כי הוא בחר אותם לא במקרה.

דירה היא לא חיצוניות . אם זוג שני לא היה צריך דירה , הוא לא היה נכנס למירוץ הזה. יש אפשרות של שכירות לטווח ארוך.

הייתה לי הרגשה שזוג שני פשוט מקנא בזוג ראשון ושמח שלא הלך לו. ואף אחד לא מבטיח שגם זוג שני לא יתגרש אם משהו פתאום לא יזרום וכן יהיו התמודדויות.  

חמי וחמותי קיבלו דירה מהורים . ובגלל שזה הגיע בלי מאמץ , הם איבדו בקלות. זוגיות אמורה לעמוד גם במצב שכן יש לחץ . 

אין קשר בין הזוגות למיטב הבנתיהמקורית

והההדל הוא, שזוג ראשון היה במירוץ לדירה וזה היה בראש מעייניהם וזוג שני, לא היה במירוץ אלא חסך בנחת יותר זמן, כשזה לא היה העיקר, והיה זמן גם לתחזק את הזוגיות


אף אחד לא אמר שלא צריך חומריות. השאלה היא כמה מקום נותנים לה ומה מתעדפים בחיים. כשהיא משנית לזוגיות, גם אם זה דבר הכרחי כמו בית, זה בגדר חיצוניות *בעיניי*


גמני הגעתי לדירה שלי בלי מאמץ כביכול. ב"ה. גם עוד הרבה אנשים סביבי. מה הקשר לזה שיילך לאיבוד בקלות..?

לגבי זוגיות אמורה לעבוד בתנאי לחץ - יש אידאל ויש מציאות. 🤷

לי לפחות נראה שפשוט לא הבנת את הדרך של הכותבת להעביר מסר, כי את נתפסת לשוליים של דקויות בכתיבה בהשוואה למציאות שאת מכירה סביבך, ולא לרעיון עצמו. זה סיפור מומצא. שכמו הרבה סיפורים בעולם, הומצאו בשביל המסר שרוצים להעביר. זה הכל.


אני לא אוהבת שמנסים להעביר מסר גדולצוףלבוב

בפרטים לא מדויקים עד לא מציאותיים.  לא לכולם יש סבתא שיכולה להוריש הון עצמי או לעזור עם ילדים. כל דבר דורש מאמץ. וגם יש אנשים שהייעוד שלהם החיים היא רפואה או קצונה או עסקים , לא יודעת. הם צריכים את זה. אחרת הם לא יהיו מאושרים. בן אדם לא מאושר לא יכול לבנות זוגיות טובה.

לגבי לחץ. יש לנו חברים שהתחתנו מוקדם ,חיו בכיף ,עבדו , למדו , התנדבו . ארבע שנים אחרי נישואין הגיע ילד. והם התגרשו כי הם לא היו רגילים למצב של לחץ, של הגבלות, של לא כיף...

מחילה לא הבנתי מה הקשר בין מה שאת כותבת למההמקורית

שפותחת השרשור כתבה

יש אנשים שלא צריכים להתאמץ בחלק מהדברים. עובדתית. ובחלק אחר כן. 

לדברייך, אם לא מתאמצים ומזיעים על הכל זה לא נחשב..? עובדה. נחשב. אני דוגמא. הדירה רשומה על שמי ועל שם בעלי בטאבו, אנחנו עובדים קשה כדי לשלם אותה לבנק, אבל לא התאמצנו נורא נורא בשבילה ב"ה, וסבתא ב"ה עוזרת מדי פעם. 

מה הבעיה בעצם.?

את יודעת כמה כמוני יש?

לא ככ הבנתי מה את באה בעצם להגיד. ומה הקשר לשרשור עצמו. בהודעה הפותחת לא נכתב שהדירה הגיעה ללא מאמץ

 

ולגבי הסיפור שלך - גם אחותי אגב הביאה ילדה אחרי 4 שנות נישואין. התחתנה צעירה, עבדה, למדה, טסה, מה שבא לך. אחרי 12 שנים היא עדיין נשואה. נוספו עוד שניים. יש להם גם דירת גן אגב. 

לדעתי את שוב משליכה מההיכרות הקרובה שלך ל- אני לא יודעת מה בעצם האמת. כי אני לא באמת מבינה מה הקשר בין מה שאת אומרת לשרשור שנפתח כסיפור. שאגב, הוא מאוד מציאותי בעיניי

 

 

לפי מה שאני מבינה, היאריבוזום
מתכוונת לומר שהלחץ הוא לא מה שחיבל בזוגיות וזה יותר מורכב. כי בעצם לא מציאותי להימנע מלחץ - אם לא בפרנסה, אז בגידול ילדים... בכל מקרה יהיה, ואם זה מה שממוטט את הזוגיות אז הבעיה היא לא הלחץ אלא בעיה בסיסית יותר. אבל @צוףלבוב אני חושבת שזה לא בדיוק המסר. כלומר, כן, חלק ממנו הוא שצריך ל*שים לב* לקצב החיים ולרמת הלחץ ובמידת האפשר למתן אותם אם הם פוגמים בדברים חשובים יותר מהדברים שהם באים לשרת. בקיצור, המסר הוא סדר העדיפויות והמקום שנותנים לכל דבר בחיים - לא שעומס הורס את הזוגיות ויש להימנע ממנו לחלוטין... כי את צודקת שזה נכון ולא מציאותי
ממש ככה נגמרו לי השמות

התכוונתי בדיוק למה שכתבת: "חלק ממנו (מהמסר) הוא שצריך ל*שים לב* לקצב החיים ולרמת הלחץ ובמידת האפשר למתן אותם אם הם פוגמים בדברים חשובים יותר מהדברים שהם באים לשרת. בקיצור, המסר הוא סדר העדיפויות והמקום שנותנים לכל דבר בחיים - לא שעומס הורס את הזוגיות ויש להימנע ממנו לחלוטין... "

 

תודה יקרה על הדברים 🙏

כי הסיפור בא להגיד לנו לא להיכנס ללחץצוףלבוב

העיקר להשאיר זמן לזיגיות.

אבל זה לא עובד ככה. כל זוג צריך משהו אחר. זוג אחד צריך הרבה ביחד ולא להיות בלחץ , זוג אחר רוצה לבנות קריירה ולחיות בדירה שלו.

אני שמחה בשבילך בא לך בקלות. בלי עין הרע. שימשיך ככה. אבל יש זוגות שחייבים להתאמץ או שלא יהיה להם כלום. ובכללי חיים מזמנים ניסיונות. ככה זה. 

סוף סוף הבנתי אותך!המקורית

ברור שהחיים מזמנים ניסיונות. והם לא מתחילים ונגמרים בדירה בטאבו או לא, מנסיוני

 

אני חושבת שבכל אופן גם אם זוג רוצה לבנות קריירה ושתהיה לו דירה משלו, זה ממש לגיטימי. אבל זה בדיוק המקרה היותר בעייתי המתואר. שמרוב רצון להשיג, לא מטפחים את הזוגיות. כי לא נשאר לזה זמן. כי העבודה שוחקת. ואז באמת כל זוג צריך לשים לב לעצמו ולבדוק כל כמה זמן האם השגת המטרה לא פוגעת בזוגיות. בבית הפנימי בעצם.

 אם זה מגיע ממקום של גם וגם, זה מהמם. אחלה להם. ככה אחים שלי קנו למשל.  (אבל זה לא באמת דוגמא עבורנו כי הם התחילו לחסוך בתוך מערכת היחסים, לפני החתונה, והם אינם שומרי תורה ומצוות בהגדרה הכללית)

ויש אנשים שפורחים בלחץ ואינטנסיביות. אבל צריך לומר ביושר שלא מדובר ברוב. בטח ובטח לא כשמדובר במשפחות עם ילדים 

 

ובכל אופן, אני  חוזרת למה שאמרתי בתגובה הראשונה נראה לי. זה סיפור קצר שבא להעביר מסר. ברור שייתכן והדוגמה לא תכסה את כל האופציות הקיימות. אבל אם היה מדובר בזוג ששומר על גם וגם (עבודה אינטנסיבית וזוגיות ודירה בזמן קצר) הם לא היו נכנסים לסיפור כי הם לא רלוונטים לדוגמא

 

היטבת מאוד לתאר את המסר ❤נגמרו לי השמות

בדיוק רב בכל הודעותייך

תודה המקורית יקרה ❤

יש כאלה שחיים שנים בשכירות בטוב ובשמחההשקט הזה

ויש כאלה שיגידו שזה אפילו משתלם יותר כלכלית.. (תראי סרטונים של שאול אמסטרדמסקי למשל)


זה שאת רואה את זה כלא כיף לזוגיות ובכלל זו תפיסה מסויימת שלך.


מכירה משפחה מהממת שאכן חיו 20 שנה בשכירות ואחרי 20 שנה קנו את בית חלומותיהם.


איך? לא יודעת. אולי השקיעו כל השנים את הכסף במניות וכו' ואחרי 20 שנה היה הון עצמי מכובד מספיק בשביל לקנות בית מדהים.

אולי אחרי 20 שנה המשכורות שלהם גבוהות יותר ואפשר לקחת משכנתא בתנאים טובים יותר..


בכל מקרה, זו ממש לא הנקודה.

על זוגיות צריך לעבוד ולהשקיע בלי קשר לאם אתה חי בשכירות או שקנית כבר.


ואפשר לחיות חיים טובים ומאושרים מאד בשכירות אם אתה מחליט שככה טוב לך וככה אתה חי.

המרוץ לדירה נובע ממקום מאד רגשי ואפשר לשחרר אותו אם חפצים בכך.

לא הבנתי למה לגור בשכירות לא בריא לזוגיות..אוהבת את השבת

אם קונים אז יש משכנתאות על הראש 30 שנה

זה או זה או זה...

ומשכנתאות יכול להכניס ליותר מירוץ.. כמובן כל מקרה לגופו


אבל אותי חיזק לקרוא כמה חשוב הבית המהותי

הרגיע אותי גם לגבי הבלגן והנראות הפיזית של הבית..

בחג למשל..

כן זה חשוב דירה נאה וזה

אבל יותר חשוב המהות

איך אנחנו אחד כלפי השני

אם הפיזי בא על חשבון הפנימי, מהותי

אז זה נורה מהבהבת..

לא יודעת איך אצל אחרותממתקית

אבל כשהבית שלי נקי, מאורגן ומסודר, נעים לי בו, והכל לפי טעמי ועיצוב שאני אוהבת, אני רגועה יותר, יש יותר שלווה, נחת ואני פנויה רגשית לכל דבר.

לא אומרת שזה טוב, אבל ככה אני.

בואי נגיד, שלא תמיד הבית הקנוי שלךיעל מהדרום

לק"י


מעוצב לפי טעמך, מסודר ומאורגן.

אני אישית יותר אהבתי את הבית ששכרנו....

ב"ה שימח מאוד לקרוא אותך 🙏נגמרו לי השמות
כמה נקודות:נגמרו לי השמות

א. המטרה של הסיפור להעביר בעיקר את העיקרון.

ובתוך העיקרון המילים החשובות הן איזון וסדרי עדיפויות, לזכור למצוא את שניהם גם בתוך קלחת החיים בכלל ובתוך המירוץ לדירה בפרט.

לשמור על הגם וגם, עם האיזונים העדינים, על המהות של הבית פנימה ולא רק 4 קירותיו, על סדרי עדיפויות. 

אין הכוונה לומר שאין לחץ בחיים, תמיד יהיו לחצים, בלתמי"ם ושאר אתגרים בחיים, אלא הכוונה לזכור תמיד את המהות פנימה שהיא החשובה ביותר, וכך מתנועה פנימה החוצה להמשיך ולעבוד גם על כל השאר. גם הזוגיות והבית פנימה במהותו, וגם על רכישת בית או דאגה לבית הפיזי ברכישה וכד'. 

גם וגם. ולא או או. ושוב, מתוך האיזונים וסדרי העדיפויות וההתאמות לכל זוג ספציפי באשר הוא תוך שימת הדגש בעיקר על הבית במהותו.

ב. בהמשך לסעיף א', הרי לצורך הדוגמא לא יעזור לאף אחד דירה ב10 שנים או פחות אך שאין מי שיאכלס אותה באהבה.

ג. כחלק מציון המושגים בסיפור, הוזכר גם המושג "מס שבח" רק כי גם הוא חלק משאר המושגים שקשורים לרכישת דירה, אין הכוונה שכל זוג אמיתי באשר הוא עשה את זה, כאמור מדובר על העקרון. ובעיקרון המילה "שבח" שמוסיפעה במס שבח גרמה לי לרצות לכתוב שכדאי גם להעניק שבח אחד לשנייה, כי הצליל דומה אז עוזר להעביר ולחדד עוד יותר את העיקרון והמסר של הסיפור...

ד. הכוונה בסיפור שהזוג "דני ודנה" התגרש מיד אחרי שרכש את הדירה ולא אחרי 10 שנים, וציון השנה בסיפור מובא לפי שנים בשביל ההשוואה והעברת העיקרון כדי שיהיה משהו אחיד בשנים בצורת הכתיבה, כלומר להראות איפה כל זוג בשנת 2010, 2020, 2030...

ה. הקטע הנ''ל בכללותו מבוסס כאמור גם על העיקרון והחשיבות במציאת האיזונים, וסדרי העדיפויות קודם כל של הבית במהות שלו פנימה ולא רק 4 קירותיו.

וגם על היכרות עם מקרים מצערים בהם הייתה רדיפה רק אחרי הפן הכספי, תוך התעלמות מצרכים רגשיים, נפשיים וכו' של בני הזוג האחד לשני, מה שיצר אומנם קניית דירה אך גרר בסמוך גירושין ובפועל לא נהנו מהדירה...

ואז חוזרת לסעיף א' שכל העניין בסיפור הבדוי הנ"ל היה להעביר את העיקרון שציינתי שם.

כתבת ממש יפה וחמוד אהבתי ממש.ממתקית

אם כי את האמירה פחות מסכימה איתה.
זה לא שחור ולבן

אפשר גם את שניהם ביחד... גם בית וגם זוגיות, זה לא סותר, או זוגיות או בית.

תודה יקרה 🙏❤נגמרו לי השמות

ולגבי המסר של הסיפור - מעתיקה מסעיף אחד שכתבתי בתגובה קודמת:

המטרה של הסיפור להעביר בעיקר את העיקרון.

ובתוך העיקרון המילים החשובות הן איזון וסדרי עדיפויות, לזכור למצוא את שניהם גם בתוך קלחת החיים בכלל ובתוך המירוץ לדירה בפרט.

לשמור על הגם וגם, עם האיזונים העדינים, על המהות של הבית פנימה ולא רק 4 קירותיו, על סדרי עדיפויות. 

אין הכוונה לומר שאין לחץ בחיים, תמיד יהיו לחצים, בלתמי"ם ושאר אתגרים בחיים, אלא הכוונה לזכור תמיד את המהות פנימה שהיא החשובה ביותר, וכך מתנועה פנימה החוצה להמשיך ולעבוד גם על כל השאר. גם הזוגיות והבית פנימה במהותו, וגם על רכישת בית או דאגה לבית הפיזי ברכישה וכד'. 

גם וגם. ולא או או. ושוב, מתוך האיזונים וסדרי העדיפויות וההתאמות לכל זוג ספציפי באשר הוא תוך שימת הדגש בעיקר על הבית במהותו.

 

ואכן גם בסיפור עצמו הזוג השני שהובא, "רוני ורינה", אכן רכשו גם בית וגם זוגיות. בדיוק את הגם וגם הזה. 

כמו שכתוב בשורה האחרונה של הסיפור: "רוני ורינה בבית הפיזי שהם רכשו. וגם בבית המהותי שבנו לכל אורך השנים (וממשיכים לבנות 😊)."

אז אכן אין כאן שחור או לבן, אלא רק מיקוד עבור כולנו ודגש בסדרי העדיפויות, מציאת האיזונים ודגש גם על הבית המהותי פנימה בדרך שלנו. כדי שב"ה נגיע אל שניהם יחד, בשמחה ובאהבה, לזוגיות, ולבית. ולנו שנאכלס את הבית הזה באהבה ב"ה 🙏

כמה כסף עשו ההשקעות שלכם השנה? 💲נגמרו לי השמותאחרונה

תזכורת עבור כולנו לשים השקעה גם בזוגיות שלנו

כל יום ביומו

השקעה שתגדל ותשתלם גם בטווח הקצר וגם לאורך שנים רבות וטובות ב"ה.

 

שבת שלום ומבורך

הלוואי שזה יגיע אלייך, אחותיאנונימית בהו"ל

אחותי היקרה והאהובה,

זה שחגגת יום נישואין ראשון בתור אימא לתינוק בן חודש, לא אומר שאצל כולם זה ככה. וגם זוגות שלא מונעים הריון בהתחלה, לא תמיד ההריון יגיע כל כך מהר.

ועכשיו, כשהאחיין שלנו התארס, וכל המשפחה שמחה ומתרגשת, באמת שאין צורך להזכיר כל רגע ש"עוד מעט יהיו לו ילדים", כי אולי זה באמת יקרה, ואולי לא, וזה לא ענייננו. אבל בכל פעם שאת כותבת משהו כזה בוואצאפ, כמו כשהאימא של החתן מסרה איזה משהו של תינוקות, ואת הגבת "תשמרי לנכדים", או שאת מברכת שבעוד שנה יהיו לאבא ואימא נינים, בכל פעם, זה מזכיר את מה שאין לי וצובט לי בלב. בבקשה תניחי לעניין הזה, תני לזוג לחיות את חייו, ותני לי להתמודד עם הקשיים שלי בשקט, בלי תזכורות כאלה.

באהבה, אחותך הקטנה, שתכף חוגגת יום נישואין רביעי, ועדיין מצפה להריון.

ואשמח לשמוע את דעתכןאנונימית בהו"ל
האם לנסות להעביר לה את המסר הזה איכשהו?
חיבוק קודם כל ❤️והיתי מעבירה מסרפה משתמש/ת
אבל אולי דרך האמא מבלי שתדע שאת ביקשת..לא חייב דווקא לה אישית אבל ךכל האחים 
נשמע כואב... חיבוק גדול גדולאמונה :)

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

נכנסת לי ללבנועה לה
הלוואי שאנשים יהיו רגישים יותר ויבינו שלא הכל מובן מאליו
אאוצ'... וואו חוסר רגישות לכתוב ככה כשאת בלי ילדיםבאתי מפעם

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

אני חושבת שכדאי לך לשלוח את המסר הזה לאחותךנפש חיה.
חיבוק גדול🫂 ❤️סטודנטית אלופהאחרונה

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

טבילה במלחמה + שבת. איך עושים את זה??שאלה גנים

המקווה הכי קרוב הוא רבע שעה הליכה, מתוכה חמש דקות בשטח פתוח לגמרי בלי בניינים ובלי מרחב מוגן. איך עושים את זה?? אשמח ממש לכל טיפ או סתם דברי חיזוק. (ועוד אחר כך ישנים מחוץ לבית כדי להיות קרובים למקלט, וזה גם מלחיץ אותי... יהיה לנו פרטיות אבל הלחץ הזה שכל רגע יכולה להיות אזעקה... אמאל'ה נשמע לי סרט רע)

איזה תקופה משוגעת 

הייתי דוחה..הבוקר יעלה
בהצלחה 
אני הייתי דוחה. גם ככה בשבת זה לא בשבילייעל מהדרום
אני ממש לא הייתי דוחה טבילה בגלל זהכמהה ליותר

כל יום של הרחקות הוא קשה, במיוחד במצב כזה שצריך לישון מחוץ לבית.
רואים שכמות השיגורים הולכת ופוחתת מיום ליום, וההסתברות שיהיה הזעקה בדיוק ב5 דקות שבשטח פתוח - מאוד נמוכה.
אני לא יודעת באיזה איזור בארץ את, אבל איפה שאני גרה, הזמן מאז האזעקה עד שצריך להיכנס למרחב המוגן הוא דקה וחצי, שזה פרק זמן שאפשר לרוץ איתו מרחק שבהליכה עושים 2.5 דקות.

 

וכמובן שטבילה לא תלויה ולא מחייבת שום דבר אחר כך.

הייתי דוחה טבילהתוהה לעצמי
אני לא חושבת שככה צריך לחיותפה משתמש/ת

במצב הנוכחי אין כל 5 דקות אזעקה..

זה לא מה שהיה שבת שעברה

ואגב לי היתה טבילה בערך אז🫣והלכתי גם ברגל כי אין לי רכב כרגע

אז מדברת גם מחוויה אישית


לא צריך להיות בכל רגע אולי אזעקה

אין לך שליטה מתי תהיה

תלכי כרגיל

אם תהיה- יש הנחיות מה עושים כשנמצאים בחוץ..או שאם יש בית שאפשר להכנס אליו


לא מבטלת את הקויש פשוט מציעה לא להחזיק כל הזמן בראש שאלות ללא מענה

אף אחד לא יודע

מתי ואם ואיך

אפשר להכנס לראש שיותר מנסה לתפקד כמה שניתן בתוך הקיים

בעז''ה


ואותי ממש ריגש לטבול בזמן מיוחד כזה

הרגשתי שאני ממש מוכנה להטהר לעלות לבית המקדש

משתפת כדי לחזק לראות את זה בעין אחרת


ואפשר גם אחרי למצוא את הזמן.. ובזכות ההתראות זה יותר בנחת


בעבר גרנו בדרום באזור שהיה ממש פחות מחצי דקה מהאזעקה וזה באמת איתגר את הארוע🫣


תודה על זה!שאלה גנים

ממש תודה על הזוית הזאת! ריגשת

רק לאמר שוב תודהשאלה גנים

כל הדרך חשבתי על מה שכתבת

ב"ה שעבר בשלום ❤️

תודה לכולכן - שכחתי לכתוב שלא רלוונטי לדחותשאלה גנים

חח הוא חוזר מוצש למילואים...

כיף חיים

כבר עברה שבת, אבל ממש לא הייתי דוחה.באתי מפעם

סטטיסטית, מה הסיכוי שבחמש דק' שאת בשטח פתוח תהיה אזעקה?

אני חושבת שצריך טיפה להרגיע מהלחץ .

תודה לאל שיש לנו מערכת כיפת ברזל, נכון שבנאדם צריך לעשות השתדלות אבל בחיים יש כל מיני סיטואציות שאין מה לעשות, הנה למשל, לחמוד שלי יש פריחה ממש כואבת בלחיים, מחר אני אסע איתו לרופא וכל הנסיעה אין שום מרחב מוגן, נסיעה של 20 דק'. מה לעשות? ה' שומר ולא צריך להיות קיצוניים. מתאונות דרכים נהרגים כל שבוע אנשים ואף אחד לא נמנע מנסיעות.

 

מסכימה ממששאלה גנים
תודה על הנירמול החשוב
ההבדל שבשבת בלי פלאפון עלייך, אין איך לשמוע התרעותיעל מהדרום

לק"י


אני גם בשבת רגילה לא הייתי רוצה לטבול. בטח אם עלולה לתפוס אותי אזעקה.

וגם שברי יירוט זה לא פיקניק.


(אם כן הולכים, ממליצה לשאול לגבי לקחת פלאפון- אם ואיך מותר).

ולבדוק מראש שהמקווה פעיל בכלליעל מהדרום
מצאתי את עצמי מתקשרת בשישי בצהרייםשאלה גנים
לבלנית... בושות. מקווה שזה לא היה חצוף מידי 🙈
לא חושבת. מניחה שהן רגילותיעל מהדרום
מותר לקחת את הפלאפון בשקית עם עוד דבריםואילו פינו
שנצרכים לעשות שבת כמו סידור, טישו וכדו
הרב שלנו כתב ככהשאלה גנים
אבל העדפתי לא לקחת כלום. מסובך לי להסתובב עם שקית ומרגיש לי מסגיר מידי 
להכין מראש בשקית? מותר בגלל המצב?יעל מהדרום

לק"י


תהיתי לגבי ירידה למקלט בשבת. שנדע מתי לעלות.

בסוף היו שכנים (לא דתיים) שנשארו עד ההודעה שאפשר לעלות.

כן..ואילו פינו
הכי טוב להשאיר פלאפון אחד בממד.. אבל גם אם לא השארתם אפשר לקחת איתכם 
אני חוששת שהפלאפון ייעלם משם.יעל מהדרוםאחרונה

לק"י


בכל זאת, מקלט פתוח שכל אחד יכול להכנס אליו. וכבר היו פה גניבות.

(אבל אז זו באמת שאלה אם מותר לקחת בגלל זה).

קפה של בוקרמולהבולה

קשוח לי

רק צריכה את הקפה של הבוקר בשקט

ואי אפשר לקום כל כך מוקדם ועוד לפני הילדים כי הם קמים ב6!!

אין לי מה לעשות מ5 בבוקר ערה

מנסה לסגור את הדלת בחדר שינה כדי לשתות בנח  לכמה שניות והם דופקים ודופקים ובדיוק הכי רעבים והכי צמאים בעולםםםם (אחרי שאכלו עוגיות עם שוקו)

איך אתן בבוקר?

איפה האבא של הילדים?אלישבע999
וואי קשה..המקורית

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

אני גם ממש לא נחמדה בלי קפהמולהבולה
זו התניה שאפשר לעבוד עליהאמאשוני

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.


ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.


אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

ממש קשוחעם ישראל חי🇮🇱

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

זה מה שאני רוצה גם רק הדפיקות משגעות את השכלמולהבולה
הם לא רעבים וצמאים לאוכלאמאשוני

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.


באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.


אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הלוואי שהייתה בייביסיטר עכשיו.מי תגיע?מולהבולה
כולם מפחדים
מי זה כולם?אמאשוני

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

תלוי איפהניק חדש2

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

תשכיבי אותם לישון מאוחר!!ניק חדש2

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

לא הולך אצלי משום מהמולהבולה
הולכים לישון בשעה הזו וקמים בשש
אצלי זה אף פעם לא עבד... יש ילדים שזה לא עובדקופצת רגע
עליהם 😭
עם הקטן שלי פחות עובדניק חדש2

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כיף לך 👍🥳קופצת רגע
לגמרי!! מזדההאחת כמוניאחרונה
לי עובד לשתף אותם דווקאטארקו

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...


זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש


הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

ממליצה ממש להרשם לסיפורים של מנחם שרוןפה משתמש/ת

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה


לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם


נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה


אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

חחחח ואי איזה מבאסמולהבולה
סיוט.באתי מפעם

שמה להם את העוגיות ומסבירה -

חמודים, אמא עכשיו שותה קפה, תהיי לידם, ולא מבקשים ממני כלום עד שהקפה נגמר.

שילמדן להמתין, אף אחד לא ימות בחמש דקות האלה.

ואם הוא בוכה - אמאאא נשפך לי השןקוווו!

אוי מתוק. זה לא נעים, אני אסיים את הקפה ואעזור לך.

כשהם רואים את הקפה מול העיניים זה מסמל להם עוד כמה זמן בערך זה יקח, כשאת בחדר זה טיפה מלחיץ.

לא משנה מה קורה!! (אלא אם כן מישהו פתח את הראש) את לא עוצרת את הקפה באמצע לטובת ילד!

גם אם הוא צריך שינגבו לו בשירותים.

הילדים זוכים לקבל:

-הבנה ש גם לאמא יש צרכים.

סבלנות

- איפוק

כבוד לאמא.

אמא זוכה:

איפוס

טעינת אנרגיה

כמה רגעים של נחת


תעמדי על זה 3 ימים ותראי לאט לאט הם מפנימים. 

אהבתי.תודה רבהמולהבולה
אולי בזמן העוגיות והשוקו?שיפור
תגידו- המשק חוזר לעבודה- מה עושים עם הילדים?פה משתמש/ת

אני לא מבינה איך מסתדרים ככה

זה ממש לא מובן ךי מאליו שאני צריכה לבא לכל המשרה כרגיל ולהשאיר תינוקות וקטנים ..לא יתאפשר ץמיד שבעלי יהיה- והוא גם בכוננות גיוס


זה נורמלי לקבל הקלות?

זה הגיוני להסתכן ולנסוע 30-40 דקות בשעות לילה מאוחרות בכבייש'ם לא אידאלים גם ככה?שאי אפשר לעצור בצד


מרגישה כאילו זה כזה מובן מאליו לכולם. ורק אני תוהה לעצמי איךך

בטח עם אפס שינה בלילה


לא באופן גורףoo

אבל את רוב העובדים הטובים

רוצים לשמר

ואם לא

מקום העבודה הנ"ל לא ראוי להם

מורה וזומיםאנונימית בהו"ל

מה הציפייה ממני כמורה עם ילדים בבית

בזומים?

כשאין לילדים מעון,

נשמע לי מעיק...

נשמע ממש קשוח! תודה ששיתפת!דיאן ד.

אצלנו גם מאוד הופתעתי לשמוע מהגננת שאין לה כמעט תקציב לחומרי יצירה

והגננות צריכות להשלים מכיסן מפרטי כדי לקנות חומרי יצירה לילדים.

זה מעצבן ומכעיס מאוד מאוד.

מתלבטת אם אני מגזימהכורסא ירוקה

וגם מתלבטת אם אתחרט שזה לא מאנונימי אבל יאללה.

כל המשחקים של בעלי עם הילדים כוללים השתוללויות - קפיצות, ריצות, מלחמות בכאילו, "מכות" בכאילו, דגדוגים.. אין לו כמעט אופציה של לשחק איתם בנחת.

המשחקים האלה עם קו עלילה די ברור: השתוללות > צחוקים > מישהו עובר את הגבול (או בעלי בטעות לא קולט שאחד הילדים מיצה או שאחד הילדים לא שם לב שעבר גבול) > הצד השני מרגיש שהוא באובדן שליטה על המצב > מתחילה השתוללות (או זאת שהתחילה מקודם בטעות או כהתגוננות) > המצב מידרדר > מישהו מתחיל לבכות, בעלי כועס עליהם שהם משתוללים ואני כועסת עליו שהוא התחיל את כל הדבר הזה בכלל.


יש עוד משחקים שאני כועסת עליו בגללם, נגיד שהוא  משחקים בלצרוח. כן כן. פשוט צורחים להם לכיף.


הוא מבחינתו משחק איתם משחקים לגיטימיים. על משחקי הצרחות הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה (זה עושה לי כאב ראש של החיים), ובמשחקי השתוללויות זה מבחינתו משחקי כיף, וההידרדרות זה ענין נקודתי שהיה יכול להימנע ורק במקרה לא נמנע, והוא בכלל לא שם לב שזה איכשהו כל פעם קורה.

ואם אני צועקת ומתעצבנת שיפסיק לפני הההידרדרות אז בכלללללל אין לו מושג מה אני רוצה. סתם משביתת שמחות שבאה להרוס את הכיף לכל בני הבית 🙄

לדבר בזמן רגוע - אין מה כי מבחינתו הם עושים כיף, מה אני רוצה? אין לו סבלנות לשבת לשחק לוטו (הוא עושה דברים כאלה לעיתים רחוקות)

ויוצא שעכשיו במלחמה, כל פעם שהוא בא לעזור לי אתם ולשחק איתם נגמרת בזה שאני כועסת עליו.

בקיצור אין לי שאלה, פשוט פרקתי. לא יודעת מה לעשות עם זה. הולכת להרגיע את שני הגדולים שהחליטו שמלחמת פירורי עוגה שנזרקים אחד על השני זה משחק לגיטימי 🥴 

לא ככה..כורסא ירוקה

לא בצורה שאפילו מתקרבת לתחושת אי נעימות שלי או של הצד השני..

תנו רעיון ממה נובע כאב ברגל לפעוטאנונימית בהו"ל

פעוט בן שנתיים שלא נוטה להתלונן בדרך כלל (כבר קיבל חתכים/כויות ובקושי בוכה)

שמתלונן מהבוקר לסירוגין על משהו ברגל- בין המותן לברך

סוחב קצת את  הרגל, נראה שמנסה לא לדרוך עליה

 

כשאני מחתלת ממש בוכה

אמרתי לו תראה לי ביד איפה כואב לך- אמר

לא לא לא, לא כואב לי ביד. כואב לי פה- ומראה משהו מעורפל כזה.

כשאני מרימה בידיים מרגישה שהתנוחה שלו ברגל לא רגילה אבל לא יודעת להסביר.

(אל תשאלו אם נפל בימים האחרונים כי הוא מאד שובב וכל היום נופל. גם היום גם אתמול)

 

לא רואים כלוםםם. לא נפיחות לא שפשוף שומדבר.

 

 

לא חושבת שמשנה ממהאיזמרגד1

כדאי נראה לי לנסות לתת לו כמה שיותר לנוח במהלך שבת, לחסוך ממנו לדרוך על הרגל בלי לעשות מזה עסק

ואם עד ראשון בבוקר עדיין כואב לו ללכת לבדיקת רופא

ברור שאם בראשון יכאב לו נלך לרופאאנונימית בהו"ל

השאלה אם לדעתכן קריטי ומוצדק עכשיו 

אולי נקע או שמשהו יצא מהמקוםכורסא ירוקה
כדאי ללכת לעשות צילום שיחזירו למקום או יחבשו
הייתי הולכת למוקד או למיון במוצשהתייעצות הריון
 יכול להיות הרבה דברים.. אצלינו היתה דלקת בעצם שהצריכה אשפוז אצל הבת שלי
מאוד יכול להיות זיהוםמולהבולה
כדאי לדבר עם רופא
מנסיון אישי-ללכת מיד למיון. זאת יכולה להיות דלקתאמהלה

בעצם. ואם מטפלים מייד גומרים עם זה מהר. לרוב זב יהיה אנטביוטיקה דרך הוריד.

יתכן שיצטרכו לעשות מיפוי עצמות בשביל לזהות את הדלקת.

אל תתעכבי עם זה. סליחה אם מלחיצה אבל יש לנו לצערי נסיון משפחתי רב.....

חווינו גם לצערינו שלא עלו על דלקת כזו בזמן והילד היה ל"ע מורדם ומונשם ועבר ניתוחים רבים.

 

זה בדיוק מה שרציתי לכתוב רק שלא רציתי להלחיץ 🥺מולהבולה

דבר נוסף

האם היה חולה לאחרונה

יש וירוס שמגיע אחרי מחלה ויראלית שגורם לכאב ברגל ולצליעה אצל ילדים

אבל כל זה זה אחרי בדיקות דם לוודא שזה לא חיידק

מיון...רפןאה שלמה!רקלתשוהנ
ללכת להבדקשמ"פאחרונה

כמו שכתבו יכול להיות זיהום

שהייתי באשפוז עם הילד שלי היה ילדה שגם התחילה פתאום לצלע וב"ה בגלל שהגיעו מוקדם יחסית השתחררו מהר 

רואה בבניין שלנואנונימית בהו"ל

כמה אבות שמרימים ילדים בני שנה+ מהיד, מחוסר ברירה,

כי צריכים לסחוב כמה ילדים למקלט למטה ובחזרה, אבל זה ככ ככ קשה לי. ממש לוקחים מהיד את הילד ומעלים אותו אליהם.

חוסר מודעותאמאשוני

מה זה חוסר ברירה?

מה הבדל בין להרים ילד מהמותן לבין להרים מהיד?

אנשים מעדיפים להיות פסיביים מול המציאות ולהשתמש בתירוץ של חוסר ברירה.

מילא באזעקה ראשונה, שניה.

אח"כ שיתכננו איך לרדת בצןרה בטוחה.

כנראה הם לא חושבים שזה בעיה ומרימים כך גם לא במצבי חירום.

צודקת, אולי הניסוח מקל מדיאנונימית בהו"ל

מנסה פשוט לא לשפוט אותם.

נכון.

לא נעים לי להעיר, אני יותר קטנה מהם

אולי אם מתאים לך תצייעי עזרהשמעונה
זה לא נשמע לי כזה קיצוניהשקט הזה

לפי התיאור שלך זה לא שהם גוררים את הילד ככה ביד, אלא רק מושכים אותו אליהם ואז מחזיקים אותו נורמלי, לא?

אם מחזיקים שני ילדים נניח זה הגיוני שאת השני (והגדול יותר) נרים בצורה פחות נוחה. 

כן יש אחד בעד השניה אז תשני מעלים מלמטה למעלהאנונימית בהו"ל
זה נראה כואבב לילד, וממש לא טוב
זה נרטה לי הגיוני בסיטואציב...זברה ירוקה
אם צריך להרים כמה ילדים
זה ממש ממש מסוכן!אנונימית בהו"ל
למה מאנונימי?זברה ירוקה

בשגרה ברןר שלא

אבל במצב חרום כמו חרוץ לאזעקה, נשמע לי לגמרי סביר.

יש זוית שעושים את זה יציב ובכלל לא גורם לפרןק יד..

אחרי פעם אחת של יד שיצאה מהמקום גם אני ככה רגישהאוזן הפיל

אין כזה דבר חוסר ברירה, יש חוסר מודעות.

גם לי זה קשה לראות דברים כאלה 

אם יודעים איך להרים ככה, זה לא מוציא את הידזברה ירוקה

מהמקום.  

זה כמובן לא אידיאלי

אבל אישה עם 3 קטנים שבעלה מגוייס ומרימה למקלט אחד בכל יד, נשמע לי הגיוני,

צריך לדעת לעשות את זה נכון

לא מסכימה... ובמקרה הזה הזוג בהרכב מלאאנונימית בהו"ל
מסכימה איתך. השאלה מה לעשות? להעיר?אנונימית בהו"ל
לא נעים לי בכלל....
ברור שלארקלתשוהנ
שוב , לא להעיר להציע עזרהשמעונהאחרונה
אין להם מה לעשות עם זה , זה סיטואציה קשה ומפחידה

אולי יעניין אותך