בסעודה של פתיחת השנה מתואר איך הארי הסתכל על קווירל וחש פתאום כאב בצלקת שלו (אז הוא פירש את זה כתוצאה של המבט של סנייפ).

גם ביער האסור כשהוא ראה את קווירל שותה את דם חד הקרן בשביל וולדמורט (בלי לדעת שזה הוא) כאב פילח את הצלקת שלו.

וכמובן - גם בסוף הגורלי, כשהוא נפגש פנים אל פנים עם אחורי פניו של קווירל, כלומר עם וולדמורט, הצלקת כאבה לו.

אבל מה בקשר לכל הזמנים שבין לבין? כשהארי למד בכיתה של קווירל או ישב יחסית סמוך אליו באולם הגדול? למה הצלקת לא כאבה לו כשהסתכל על עורפו של קווירל, היכן שהיה וולדמורט?

לולא הסיטואציה בסעודת פתיחת השנה הייתי אומרת שהצלקת כאבה לו רק כשהסתכל ישירות על וולדומורט, בלי הטורבן שהסתיר אותו, אבל זה לא כך...

יש לכם תירוץ?

(מפתיע שהשאלה הזו עלתה לי רק אחרי עשר פעמים לפחות של קריאת/שמיעת הספר!)

נרות חנוכה ידי חובה ע"י זה שמר דראסלי מדליק? הרי זה המקום שהוא מחשיב כבית. (אגב לכן כולם חוזרים לחופשה בחג הזה של הנויצרים  כדי להדליק נרות חנוכה בביתם)

הסתכלתי באינטרנט מה זה במקור, במקום ליליות מופיע hag. בדקתי והכוונה לסוג של מכשפה רעה או פיה רעה בפולקלור האירופאי

"אישור תליה, אישור תליה! איפה החבל?" הוא אמר בשמחה.

"אתה מבין" הוא אמר להארי "עכשיו שיאשרו לי לתלות מחבלים מהצוואר שלהם למטה במרתפים, יצורים מבחילים, כבר לא יוכלו לזרוק פצצות סירחון על ישראל. נכון? הייתם חושבים פעמיים לפני שהייתם מלכלכים עםבוץ נגד ישראל, אם הייתם יודעים שאני יכול לתלות אתכם כמה ימים! נגמרו הימים האלה. חוץ מזה ראש הממשלה הסכים לחתום על צו גירוש לטיבי!"

את.ה.ם.ן-יודע.ת-מי.ה

"ואני מטייל לי להנאתי במכתש גודריק. אני נהנה מהטיול, מבסוט מהטיול, כיפכוף של טיול. לפתע ראיתי ספר של ריטה סקיטר.

לא חשדתי בו.

מה אני חשדניסט?

ואז אני ממשיך לטייל, ואני רואה זקנה (מהשורש מבוגר).

לא חשדתי בה.

למה עשתה לי משהו?

ואז התברר שבספר ריטה גנבה לזקנה את הזכרונות, והזקנה קראה בלחשננית רק לי לעלות למעלה.

פה חשדתי!

ואני מדריך על הספר ומדריך עליו וצועק: "ריטה תחזירי את הזכרונות לבתחולדה, גנבת! תחזירי לה את הזכרונות, שקרנית!

ואני מדריך על הספר

ומדריך עליו

ומדריך עליו.

ואז הבנתי שבטעות אני מדריך על השרביט שלי ושובר אותו".

"הארי, אולי תגיע לעיקר, לקטע שבו פגשת את וולדמורט?

"מה?"

"נו הארי... באת לספר על המפגש עם וולדמורט"

"אדוני יש פה טעות! אתם קראתם לי לספר על השקרים של ריטה סקיטר, לא על מפגש עם וולדי-מה-שמו!"

"(בלחש) נו תעשה טובה, בקשה..."

"הנה זה חוזר אליך! מחקו לך את הזכרונות אבל זה חוזר,אליך היום הזה! ואז מה קרה?"

"ואז"

"ואז!"

"ואז! הזקנה התפצלה לשתים. אז יריתי עליה 3 קללות עם הבזקי אור. ככה פלוםי פלופי פלופי.

מתוך הזקנה יצאה נחשית ענקית שהסתובבה בצורה אלפטיסטית ונחתה ליידי.

היא זימנה את המנהיג שלה. הוא היה עם שרביט איזה 6000 קילומטר אורך בלי להגזים!

הוא רצה להרוג אותי.

אמרתי לו 'אל תהרוג אותי! יש לך כבר 6 הורקרוקסים! תהרוג אותם! (מה זה הוגן שיהרוג רק אותי?).

ואז לקחו אותי לאחוזת מאלפוי, ושם באחוזה זה ממש מרגיש כמו באחוזה! ויש שם אוכלי מוות עם שרביטים שעושים לייזרים, וגמדוני בית שאופים מאפים מקמח, המון קמחים של קמח! והשרביטים גמישים כמו לולב מתלבלב, לולב מתלבלב! ויש שם גובלינים שכל האצבעות שלהם זה זרת! ככה, זרת, זרת זרת! ועושים שם שיקויים מטחול ענק!"

"אני מבין שעשו עליך ניסויים? זה היה קשה?"

"כן! אמרו לי תתחתן עם צ'ו, תתחתן עם הרמיוני, תתחתן עם ג'יני! איפה אני אשים להן את הטבעת, על השרביט?

בקיצור דובי שאל אותי איפה אני רוצה ללכת, אמרתי לו בקתת הצדפים למה אף פעם לא הייתי. בדרך עברנו דרך האחוזה, לקחתי שרביט. אבל כשהגענו לבקתת הצדפים לא נתנו לנו להכנס, כי הדיוק לופין היה שם, והיה ירח מלא, מפוצץ!"

"בקיצור איך אתה מסכם את המפגש שלך עם אוכלי המוות?"

"מה?"

"נו... היכרות איתם"

"אה...משחקי היכרויות!"

"אני מצטער ששאלתי"

"אני מצטער שתשתוק! אז ככה זה הולך! 'וואטס יור ניים, מאיי ניים איז סקאביור. וואטס יור ניים, מאיי ניים איז ורנון דרסלי!"

אז נשאלת השאלה, אם הוא הגביר, מי הפריץ?

צעק שאול לשמואל. "שאול, אתה צריך להבין. הכבשה שלך בכלל לא כבשה אמיתית. מדובר באנימגוס,

אנימגוס ששמו אגג מלך עמלק"