(זה היה תנאי) והיה עם אבא שלו בלימוד עד התפילה בנץ ואז בעלי כבר החזיר אותו שיישן.

הוא נרדם בבית הכנסת בתפילת ערבית היום החמוד

הוא בן 7, והוא רגיל לישון מאוחר מדי פעם (לא ככ מאוחר אבל בסביבות 1 וחצי נגיד) כי הוא הולך עם בעלי לעונג שבת כל כמה שבועות בישיבה. גם אז התנאי הוא לישון צהריים.

ברגיל אני ממש מקפידה על שעות שינה כי זה משפיע על ההתנהגות מן הסתם. לא נצפו בעיות יוצאות דופן ב"ה כי אני לא מעירה אותו בבוקר למחרת. 

1 וחצי זה ממש מאוחר בגיל הזה, אבל באמת עם שנת צהריים זה אחרת. וכשהוא רגיל לזה אז זה מן הסתם יותר בקלות.

כיף שעבר אצלכם בטוב...

כי אנחנו בעיקר אלו שמתמודדות עם ההשלכות של החוסר שינה של הגברים והילדים

אצלי כל הבנים מתעקשים להיות ערים (הבן 6 הלך לישון ב3 וחצי)

באמת במהלך הלילה הם לומדים נהדר יש הרבה פעילות לילדים בבית כנסת וזה עושה להם טוב

המשך היום... פחות מוצלח 🥴🥴

אבל אני כבר התרגלתי

ויודעת שזה סהכ חג אחד כזה בשנה.

רק יצא החג אפילו בלי מקלחת כולם נכנסו למיטות וזהו

מחר בעז"ה יום חדש ויותר שפוי.

לא רוצה להרוס להם את ההתלהבות הזאת גם אם היא ילדותית ברמה מסויימת של להיות ערים בלילה

הם רואים הרבה אנשים לומדים

זה חוויה ולימוד בשבילם.

טוב לדעת שזה לא רק אצלנו שמתעקשים להישאר ערים, ואז אני צריכה לספוג את ההשלכות...

אבל אני מתחברת למה שכתבת - שחבל להרוס להם את ההתלהבות והחוויה של הלימוד בלילה (אצלנו לומדים בבית. בעלי גם מעדיף ללמוד בבית, אז זה פחות חוויה של הרבה לומדים. אבל עדיין יש פה חוויה מיוחדת).

בן ה13 ניסה לישון 4 שעות אתמול ולא נרדם (היה במיטה כל הזמן הזה)

למד כל הלילה, התפלל ותיקין, אחרי קידוש הלך לישון ל3 שעות עד הסעודה, ואז שוב ישן כ5 שעות.

סה"כ ישן הרבה וזה בסדר כי זה העניין של החג.

(אם הייתי צריכה עזרה הייתי מגבילה, אבל בעלי היה בחג בבית אז לא הייתי צריכה מהגברברון עזרה מיוחדת)

בעיני גיל 6 זה גיל ממש קטן לקחת אחריות על הזמנים הוא עוד לא מכיר את הגוף שלו ואת ההשלכות של הבחירה שלו.

קידוש של ערב חג יוצא בשעה מאוחרת אז בטח שאי אפשר עוד ללמוד אח"כ.

לדעתי הקו עובר איפה שהילד יכול להתמודד עם ההשלכות לאיפה שההורים צריכים להתמודד עם זה.

האם מדורת לג בעומר אפשר עד מאוחר כי זה העניין של החג? לא. אז לא רואה הבדל, אפשר ללמוד גם ביום.

לשם השוואה אצלנו בן 4 נרדם קצת אחרי הקידוש (האכלתי אותו לפני התפילה) ובת ה8 התאמצה להישאר ערה עד שהבנתי שהיא ממש מחכה לעוגה שהכינה, אז נתתי לה חתיכה תוך כדי שהיינו במנה עיקרית והיא נרדמה בשניה וחצי (לפני 22:00)

בת 11 יצאה לשיעורים עד מאוחר (אני לא הייתי מרשה, אבל בעלי כבר אמר לה שכן)

בבוקר מצאתי אותה עם בגדי שבת נרדמה על הספה.

אמרתי לה פעם הבאה אם זה קורה היא לא תוכל לצאת עד מאוחר יש לה אחריות לחזור ולהתארגן לשינה כמו שצריך ושתשים לב לסימנים כשהיא מתחילה להתעייף לא למשוך יותר מדי.

היה חג ממש מהמם וכיף!!

הרבה זמן משפחתי ונהניתי גם מהתפילות.

למה מגבילה?

הוא כבר בגיל מצוות.

האם לדעתך העזרה בבית עדיפה על הלימוד והתפילה שלו?

זאת אומרת, איפה בעינייך עובר הגבול בין הרצון שלו לקיים מצוות לבין הצורך שלך בעזרה בבית?

ואם הוא היה מתנגד למשל?

אז אם הוא לא היה בבית בחג ברור שעזרה בבית קודמת על מנת לאפשר את המשך המילואים עם יותר רצון/ כוחות/ לא להחליש את הלוחמים איך שתקראי לזה..

הבן שלי יודע שאם אני מבקשת ואני מדברת איתו ברצינות הוא לא יסרב.

זה גם הקו של הת"ת.

חשיבות לימוד תורה היא גם לקיימה.

אני לא מדברת עם דברים שאפשר לדחות נגיד לשטוף כלים וזה, מתכוונת עזרה עם הילדים שאוכל לנוח כדי לתפקד בהמשך היום.

מקווה שזה עונה על שאלתך, ואם לא, אולי יש פה פער השקפתי כי גם בעלי לא יצא ללמוד כל הלילה אם זה אומר שאני אקרוס מטיפול בבית במהלך היום.

(אין לי תינוקות אז זה כבר לא רלוונטי אבל אז זה היה הדיבור)

השנה בכלל לא היה רלוונטי כי היה שפוך וגם צריך לחזור עירני למילואים.

אני לא מדברת על זמני תפילה, אלא על הגבלת זמן לימוד תורה.

אני לא מכירה מצווה שחובה הלכתית ללמוד כל הלילה, אלא יותר מנהג טוב. לכן בעיני אין פה השוואה לתפילה או עניין ספציפי עם גיל 13 אלא יותר בכיוון של "כל המרבה הרי זה משובח" בלי התייחסות לאורך ספציפי.

דווקא השיקול לאפשר לו ללמוד זה יותר עניין חברתי מהלכתי.

ועייפות זה לא רק טכני, זה גם הרבה נפשי, ואנחנו משתדלים לנתב את הצרכים והכוחות בין כולם.

ב"ה זכיתי בילד מהמם שממש "מתעלה לגודל השעה" ודווקא מתוך הכרה בזה חשוב לי שיחווה גם ילדות וקצת מרד נעורים.

אבל כשאני מרגישה שזה הפתרון שלי אז אני מבקשת ממנו והוא נענה בשמחה תמיד.

ואני בטוחה שההשתדלות של ילדי מגוייסים עושה הרבה רעש בשמיים גם אם לא מתאפשר לילה שלם מפאת המצב בבית. אנחנו פה בריצה לטווח ארוך ואי אפשר להחזיק שגרה או חיים רגילים בכל מחיר.

אז מתמרנים..

אשרייך שזכית ❤️

כי הכיתה עושה מדורה, והוא חזר הביתה רק ב22:00, ואז עוד צריך להתקלח.

אז נכון שלא הרשיתי להישאר עד 12 (כל הכיתה סיימה ב-22:00, לא היה פה דיון. דווקא אצל אח שלו כן סיימו יותר מאוחר ואנחנו אמרנו לו שנאסוף אותו ב-22:00 ביחד עם האח הקטן. מניחה שאם היה מאוד מתקשה עם זה אולי היינו מוותרים ונותין לו יותר, אבל ב"ה הוא זרם).

וכן, זה חלק מהעניין של היום. אני לא אהרוס לו את החוויה כי כל יום הוא צריך להיכנס למיטה עד 8 וחצי.

אז גם פה, אני כן חושבת שיש מקום להתגמש ולאפשר לו להרגיש את החוויה של החג.

אבל אולי באמת נקבע שצריך לישון בצהריים לפני, כדי שיעבור יותר בטוב...

בעיני ילד שרגיל לישון ב20:30, לסחוב עד 22:30- 23:30 זה מכובד, מעבר לזה, זה כבר שיבוש שעובר את גבול הטעם הטוב,

אבל אם זה עובד לכם אז אחלה.

ואם הם לומדים בבית אז בכלל זה מאפשר גמישות ולהיות עם יד על הדופק.

יש לי פה 2 ילדים (אחת בת 11 ואחד בן 8) שלא כדאי להיות לידם כשהם עייפים..

לקטן יותר היו תוכמיות ללמוד עם אבא, אבל בסוף האורחים שיבשו אותו לחלוטין והוא יצא מאיפוס והתנהג בצורה מחפירה 😞  מצד אחד מרחמת עליו מצד שני כועסת

אז גנזתי את כל התוכניות שהיו לי ועליתי להרדים אותו, זה עדיין היה מאוחר, בסביבות 23, אבל התבאסתי ובכיתי.. ב"ה הרבה זמן לא היו לו התפרצויות כאלה, אבל תמיד בקיץ כשהשעון מתאחר והוא עייף יותר זה מגיע בתדירות גבוהה יותר.. ו מש מרגישה איך ההתנהגות שלו קובעת את הסדר יום בבית..

היום דיברתי איתו קצת והיה יותר טוב, אבל היה קשה לילדים למלא את היום והרגשתי שמאוד מאוד נמרח למרות שבעלי יש ולמד איתם.. חושבת כבר איך אפשר לטפל בזה שנה הבאה.

אצלנו כל מי שרוצה ללמוד בלילה צריך לישון צהריים.

בערב החג בשעה 16:00 הבית היה חשוך כולם ישנו חוץ ממני, שהייתי במטבח, והגדול (11) שמתקשה להירדם אבל היה מוכרח להשאר במיטה.

אז בלילה הם למדו

בבוקר קמו מאוחר וזה היה בסדר, מי שעוד היה עייף יכל להירדם בצהריים.

להוציא את בת ה8 שהתעוררה מוקדם מידי ככה שישנה בלילה רק 6 שעות, וגם לא נרדמה בצהריים. רק ב5 נרדמה לשעתיים....

היום היחיד בשנה שאני מצליחה לגרום לילדים לישון צהריים זה ערב ליל הסדר. ככה גדלתי וזה חלק מהסדר של היום הזה. כי שם השותפות שלהם בלילה זה חובה, אז חשוב לי שהם יהיו עירניים ורגועים.

בערב שבועות לא עשינו את זה אף פעם.

אבל גם לא חשבתי שהם יישארו ערים ככה. בשנים קודמות למדתי איתם את מגילת רוב כשהם כבר במיטות, וכשסיימנו הם נרדמו.

השנה זו היתה פעם ראשונה שהם רצו ללמוד בעצמם לימוד משלהם.

הבן הגדול יותר הלך לישון בערך ב-11 כי הוא רצה ללכת לתפילה בבוקר. אבל הקטן יותר ניסה ללמוד כמה שיותר. (ולמרות שהוא לא הלך לתפילה בבוקר, הוא בכל שאת התעורר מעצמו ב-8 וכבר לא חזר לישון...). זה היה מאוד חמוד, אבל באמת כנראה היה קצת יותר מידי בשבילו. 

זה חג שצפויים בו אתגרים סביב העייפות והשינה

אצלנו בן 14 כבר רגיל להישאר כל הלילה

בן ה5 חזר עייף באמצע התפילה בערב וקלט שאין לו כוח לסעודה ובוודאי שלא ללכת אח"כ לבית הכנסת (הוא לא הצליח לישון בצהרים) והתחיל לבכות

עזרתי לו להרגע ונתתי לו לאכול מהמאכלים של הסעודה

אח שלו אמר לו שיביא לו ממתקים ופרסים שמחלקים בבית הכנסת

הוא נרגע לחלוטין והלך לישון כרגיל

אבל לגמרי הלכו לישון מאוחר וגם בערב החג השנצ של הקטנה היה קצר ממש והגדולה לא ישנה.

ב"ה החג הגיע אחרי ליל שבת שישנו מאוחר ומוצש שישנו מאוחר אז בשבועות בבוקר הן קמו בעשר רק וזה היה נחמד גם לי וגם להן😅

בעלי ער בלילה אז פשוט מכינה את עצמי טוב לבוקר- דואגת שתהיה פה עוד חברה עם ילדים, קונה מעדנים ומכינה ארוחת בוקר כיפית כדי שהאווירה לא תהיה "איזה באסה צריך לחכות שאבא יקום" אלא "איזה כיף שיש מעדן שווה שחיכינו לו כל השבוע".

הרשנו להישאר רק אם יישן צהריים.

הוא ניסה אבל לא הצליח

אז זה היה תלוי בשאלה איך הוא יהיה, ובגלל שהחזיק מעמד אז הרשנו להישאר. למד עם סבא והיה בשיעור ומבחינתי זה מבורך. עד 12 וחצי.

בבוקר קם ב8 (שזה מאוחר עבורו)

ובצהרי החג המלצתי שוב על שנת צהריים והוא נרדם.

בעיניי המריבות בסוף זה חלק מזה

זה מבאס, אבל לא צריך לעשות מזה דרמה גדולה.

אפשר לשקף בפעם הבאה, "פעם קודמת כשלא ישנת היית עייף, אולי כדאי לישון". אבל לא חייב, וזה בסדר שלפעמים גם רבים כשעייפים.

אם זה משהו שהיה קורה כל שבוע, אז הייתי עושה חושבים.

אבל זה פעם בשנה, אז לא נראה לי נורא

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי