לק"י

ואולי היא כן פנתה גם לשאר אלו שהיו עם פלאפון. אין לדעת.

יש לך אפשרות לצאת לדבר בחוץ כשיש משהו דחוף?

(לא בקטע של להסתיר ממנה. להגיד לה מראש שתתנהלי ככה).

יש לך הפסקה לקבוע בה תורים?

למרות שלפעמים יש שיחות דחופות ואין ברירה אלא לענות. אם מתקשרים מהמסגרות של הילדים למשל, אני עונה. זה כנראה דחוף...

שאם אני צריכה להתקשר לעדכן אותה ואז לצאת מחוץ למסגרת החינוכית ולדבר שם.

לי זה היה נשמע מוגזם וגם מה אני אעשה כשיש שיחה דחופה שמתקשרים אלי?

לק"י

תגידי לה בבוקר, שבמידת הצורך תצאי לדבר.

בהנחה שאין לך שיחות כל יום, היא מגזימה.

תחשבי כמה פעמים קורה שאת בפלאפון.

זה מקובל בעוד עבודות.

אני עובדת במקצוע טיפולי, הטלפון שלי על שקט בזמן שאני עם מטופלים, גם אם זה דחוף, אני אפילו לא שומעת שמתקשרים.

כשאני יודעת שאמורים להצקשר אלי ךמשהו דחוף, אני אומרת להם מראש שלפעמים אני לא יכולה לענות בעבודה , ושאם לא עניתי שינסו שוב.

אם יש משהו נדיר , שכל עך דחןף שאהיה מנש חיבת לענות, טני מבקדת סליחה מהמטופל, ואומרת שאני נאלצת להשאיר את הטלפון לא על שקט ושאהיה חיבת לענות, קרה פעמים בודדות ממש.

אם זה דחוף ממש, את יכןלה לומר למנהלת מראש שאמורים להתקשר אליך היום למשהו דחוף, וכשזה יקרה, תעני ותצאי לדבר בחוץ, מאמינה שאם זה יהיה פעמים נדירות היא תקבל את זה.

יכול להיות שהיתה תופעה שמטפלות היו הרבה בפלאפון בזמן העבודה והיא מנסה להלחם בזה, נשמע שהיא עושה את זה באופן לא נעים.

אבל הגיוניי בעיני שמטפלות יתרכזו בילדים ולא ידברו בטלפון.

אני קובעת תורים כשאני ביום חופשי/ אחר הצהרים.

כשאני ביום עבודה, אני משתדלת לא להתעסק בקביעת תורים. את עובדת עד אחת, הגיוני בעיני לקבע תורים אחרי העבודה. ואם יש מקום ספציפי שעובד רק עד אחת, אז לומר לה ולצאת לדבר בחוץ, גם מורה לא קובעת תורים תוך כדי שהיא מלמדת בכיתה.

לק"י

או שמקסימום הם פונים לבעלך?

(שזה משהו שאני בהחלט צריכה להגיד לצוותים של הילדים שלי. שאם לא עניתי, שיתקשרו אליו. הבעיה שאם צריך להגיע במיידי, לרוב אני יכולה להגיע, ולא הוא).

(אני כן עונה לפעמים, אבל לרוב אני בעבודה עם עוד צוות ולא לבד. ולא במקצוע טיפולי או משהו שמצריך 100% ריכוז.

ואם יש לי תור טלפוני או משהו, אני אומרת לצוות שלי מראש ויוצאת לדבר בחוץ. אני כן קובעת תורים לא לזמן העבודה, אבל לפעמים זה בטווח מסויים של זמן).

יש להם את הטלפון של אבא של הילדים

ואמור להיות להם עוד מספרים של קרובים לשעת חרום

אצלי גם הטלפון בעבודה רוב הזמן על שקט

ובהחלט מסתדרים 

קודם כל, לא יקרה כלום אם התקשרו מהמסגרת של הילד ואראה את זה אחרי חצי שעה/ 40 דקות, אני כן בודקת את הטלפון בין לבין , לראות שלא היה משהו דחוף.

ואם זה מקום שהשארתי מס טלפון וחזרו, אז באמת מבאס, ולפעמים יש סידורים וקביעת תורים שנדחים לי מיום חופשי , ליום חופשי , משבוע לשבוע. אם זה משהו שאני צריכה דחוף, אעשה מאמץ מיוחד, אתנצל שאני צריכה לענות, ט,ל זה נדיר. 

וגיל הילדים ומצבם (לצורך העניין. הבת שלי אלרגית, וב"ה היו פעמים בודדות שהיה צריך טיפול קל. אבל אני כן צריכה להיות זמינה למקרה ש...).

שיש הבדל מאוד גדול בין מורה/מטפלת- שיש לה 45 דקות שבהם היא לא יכולה לענות לטלפונים ואחר כך הפסקה (מוגדרת, שבה אפשר לדבר), לבין מישהי שעובדת ברצף כמה שעות טובות ומצפים ממנה לא לדבר כל הזמן הזה.

אם אין הפסקות קבועות (שבהן אפשר לבדוק האם חיפשו אותי, ולחזור לאנשים במידת הצורך), הגיוני מאוד לצאת לשיחה באמצע עבודה.

מצד שני, כן צריך להפעיל שיקול דעת, ואם בדיוק יש עומס ובאלגן- לא חייבים לענות לכל טלפון במיידי.

חשבתי על זה ואני באמצ בודקת בין לבין אם יש משהו דחוף, אבל נראה שהפותחת רוצה להיות זמינה כל הזמן, וזה לא אפשרי בעבודה.

יכול להיות ששקיפות מול המנהלת תפתור את הבעיה,

שתראה שהיא לא מדברת בבסר ולא צריך לחפש אותה במצלמות, אלא היא מודיעה מראש ויוצאת לדבר זמן מוגדר, זה יתן למנהלת תחושת שליטה במצב, ויתכן שהיא תרד ממנה. 

אני מבינה שזה מעון.
אסור לה להסתכל בלי נציג מהמשטרה לידה...
קצת לא ברור לי שהיא צופה סתם כך מתי שבא לה, זה אסור (נראה לי חוקית אסור, תבדקי את זה...)

בכל מקרה היא לא יכולה לפטר אותך כי את בהריון, מה נסגר איתה?
במעון כשכל היום עם הילדים, אני חושבת שבזמני חצר או משחק לילדים כשהם רגועים וגם ככה זה רק השגחה, אפשר לבקש ממטפלת נוספת שתשגיח רגע כי יש לך שיחה חשובה.

הייתי מחפשת מקום אחר תכלס, ובמקביל חושבת איך להמשיך עם עור של פיל למקרה שלא תמצאי...

החליטה להתלבש עלייך זה נשמע

והיא לא נשמעת טיפוס נעים..ם..

אז תכלס זה או להמשיך ולהתעלם מההערות

לענות בחיוך

להדגיש שאת אוהבת את הילדים ומשקיעה בהם

ייתר להגיד לפרוטוקול

איצה זה לא יעניין אם היא החליטה להתלבש עלייך

או לעבור למקום יותר נעים

מטפלת זו בסוף משרה שתמיד חסר בה אנשים...

לי אישית ממש בלתי אפשרי לעבוד במקום שרע לי..

אלא אם כן את נהנית בכל זאת למרות זאת..

ואז זה שונה

תעני לה במידת הצורך

אבל מראש לא הייתי נכנסת להתכתשויות ולהשוואות. כמה זמן נשאר לך שם? תעבירי אותו עד הלידה "לפי הכללים" לדעתי ואל תחזרי לשם אחרכך

אגב, לי זה נשמע הגיוני מאוד הבקשה להיות בלי טלפון במהלך היום כשמטפלים בתינוקות/ פעוטות למעט הפסקות מוגדרות מראש

היא מצפה שלא אגע בפלאפון מתחילת העבודה עד שאני יוצאת משם. אני אנסה

אבל נראה לי קצת מוגזם.

את לא אוכלת בעבודה?

זו זכות מעוגנת בחוק

שעות עובדים

על כל שמונה שעות זכאים לחצי שעת הפסקה

זה קצת מעצבן שאני אגיד את זה, ואני בטוחה שלך זה קשה בכל אופן❤️

אבל את לא עובדת משרה מלאה, אלא חמש שעות ביום.

ובמצב כזה אני יכולה להבין מנהלת שמפריע לה שיחות טלפון תוך כדי עבודה.

זה לא אומר שזה תקין איך שהיא מתקשרת, אבל אני ממש חושבת שזה לגיטימי.

האמת יש לי תחושה השיא מנסה למגר תופעה ולהיות נוקשה כדי לייצר הרגלי עבודה השיא רוצה שישמרו בהמשך

אם זה רק לך היא מעירה ולשאר שמדברים לא- אז באמת זה לא שייך

אם זה לכולם

אני קצת יכולה להבין

כי בסוף זה מה שיגרום לזה לקרות בפועל

ובאמת אם יש הפסקות אז אפשר לרכז שם שיחות של תורים לבדיקות

אם ההפסקה קצרה מדי- אז אולי תבקשי להאריך טיפה

זה לא נכון

ואל תבני על זה

אסור לפטר אותך אם הסיבה היא שאת בהריון

מותר לפטר אישה בהריון אם מוכחים שהסיבה לא קשורה להריון

ואם היא נותנת לך אזהרה על נהלים בעבודה (אסור לדבר בטלפון)

ואת ממשיכה

ויש לה הוכחות (את כאמור מצולמת)

אז לא תהיה לה שום בעיה חוקית לפטר אותך

לענין עצמו

לא יודעת כמה דיברת ומתי

אבל מי שעובד עם אנשים- כמו קבלת קהל/טיפול בתינוקות/מורה

הגיוני שתהיה הגבלה על שימוש בטלפון

עדאי להגיע להבנות מתי כמה ואיך

לק"י

אני לא חושבת שחכם לפתוח איתה במלחמה של ראש בראש. בסוף להיות בקרב עם המנהלת זה לא נעים.

כן להסביר לה מהבוקר שהיום יש לך שיחה חשובה, ובמקרה הצורך תצאי לשיחה קצרה.

וגם למטפלות יש זמן רגוע יותר כשהילדים כבר ישנים. מאמינה שאז יש לך כמה דקות לעשות שיחות.

ואם יש לך שיחות מהבעל או משהו, תני לו את המספר של המנהלת או המקום עצמו, ושבמקרה הצורך יתקשר לשם.

(ברור שלא נעים להרגיש שנופלים דוקא עלייך. בטח אם את לא הרבה בפלאפון, ורק פעם ב... לדברים חשובים).

זה היה ברור מאליו שלא נוגעים בפלאפון.

אבל זה היה לפני הרבה שנים.

מה שקורה מול מטפלות אחרות זה לא עניין שלך.

העניין הוא הנוהל הזה שמגביל אותך מול האכיפה של המנהלת.

אגב את יכולה להגיד לה אני שמחה שאת מסתכלת במצלמות בטח ראית איך הלך לי טוב עם ההצגה על אליעזר והגזר. כלומר אל תשמרי את זה בבטן, תגידי את זה בצורה יפה ומכבדת שהיא תלמד גם לפרגן ולא רק להעביר ביקורת.

אין לך זמן מוגדר להפסקות מתחילת העבודה עד סופה? אם לא תגידי לה שאת מבקשת הפסקה כל כמה שעות ואז זה נחשב שתיאמת את זה מראש. פשוט כל יום בשעה קבועה שהיא יחסית רגועה עם הילדים תצאי רבע שעה לעשות סידורים.

אם יש שיחה נכנסת תחזרי אליהם מאוחר יותר. או בזמן המוגדר או בסוף היום.

את עובדת חמישה ימים בשבוע?

בכל מקרה את עוד לא הרבה זמן מסיימת שם, זה לא הזמן למלחמות לדעתי.

אגב, טיפ כללי, אל תכניסי אנשים לפרטים אישיים, זה לא מועיל, להיפך זה הופך אותך לפגיעה יותר. את לא צריכה להסביר מה מהות השיחה הדחופה, אלא לומר שיש סידורים אישיים חשובים. ברגע שאת "פותחת" את הקלפים את מאפשרת משא ומתן על זה, ואת זה את לא רוצה.

חלק מהצבת גבולות זה גם שמירה על גבולות השיח. זה ככה בכללי

אבל פיטורי אישה בהריון, מאוד קלים לתביעה, גם אם למנהלת יש הוכחה שהיא בטלפון.
בהריון, תמיד אפשר לומר שאלו שיחות עם הרופאה או לקביעת תור, כי יש חלילה צורך במעקב כלשהו בהריון, ואפשר להוציא מסמך מהרופאה( תמיד יש איזה משהו בקטנה...)
מה גם, שאסור למנהלת לצפות במצלמות של המעון ללא שוטר נוכח, כך שגם לא תוכל להראות את הסרטונים במשפט, והנתבעת ההריונית יכולה להוכיח שצפתה ללא שוטר, לפי ההודעות בכל יום.(לא שאני מצדיקה שיחות טלפוניות בעבודה כן?)
בקיצור, החוק מאוד לטובת אישה הריונית, ומסובך הרבה מעבר לפיטרתי אותך בלי קשר להריון...

הייתי פעם במקום דומה, והייתי תחושה שהמנהלת ממש מחפשת אותנו. זה לא נעים ולא נחמד.

מה שכן, הייתי גם מעיפה מבט פנימה -

האם הטלפון מסיח את הקשב מהילדים?

האם יש כללים סביב זה במקום העבודה?

וגם מנסה להפריד -

כי בסוף את עובדת שם, ולה לא אמור להיות רלוונטי אם את בהריון או לא.

אם את עובדת במעון, אז חלק מהגדרת התפקיד זה גם להרים את הילדים. ההריון לא רלוונטי לעניין.

גם קביעת התורים - בעיקרון באמת לא אמור להיות על חשבון העבודה.

יש הבדל בין שליחת הודעה פה ושם, לבין שיחת טלפון.

אז אולי לנסות לשים לב, שלצד זה שהיא מעירה ומתקטננת וזה מעצבןןןן.

האם את מול עצמך ב100%, או שיש מקום ביחס לעבודה שראוי לתת יותר

כי בסוף ביחסי עובד מעביד, יש את מה שה"ספר" אומר. אבל בשביל אווירה נעימה, הערכה ויחסים טובים, צריך גם מעבר.

תקשורת טובה

נכונות לעבוד

ראש גדול

והשאלה אם זה קיים

ומרגישה שהיא "תפסה אותי" על משהו כזה, כשיש מקומות שיש שם התעללות בילדים וזה הרבה יותר חמור.

התעללות בילדים זה מקרה קצה

את נדרשת לעמוד בנהלי עבודה מוגדרים מראש.

כשעבדתי בשירות לקוחות, היו לנו משמרות של 7 שעות בלי פלאפון. כי אלו הנהלים. וצריך לכבד אותם.

אני האמת ממש מחזיקה ממנה שהיא אוכפת את זה ככה, כאמא. כעובדת זה יכול להעיק ואם יש לך צורך נקודתי אני מאמינה שזה יהיה בסדר, אבל להתנהל במסע של חתול ועכבר ונו נו נו זה לא נעים. 

לק"י

אני מבינה את הקושי להתנתק, אבל זה הגיוני לצפות שחמש שעות לא תתעסקי בפלאפון.

וגם נתנו לך פה הצעות איך כן להתנהל (לדבר עם המנהלת, להסביר מראש אם יש שיחה חשובה).

מבינה שאולי רק רצית לפרוק, ולא חיפשת עיצות....

כשיש מקומות שאני מתקשרת ואז הם לא עונים וצריך להשאיר מספר ואז הם חוזרים אלי?

אני צריכה לענות באותו רגע כי אם לא אפספס את השיחה וכמעט תמיד הם פנויים רק בבוקר

שיכול להיות שיחזרו אלייך, ואת תדברי מהר בחוץ ותחזרי.

אבל כמה זה קורה?

כי הרופאה הפנתה אותי לבדיקות דחופות בהריון.

אני עובדת מראשון עד חמישי והשעות שהם עונים זה רק בבוקר, אז לא היתה לי אפשרות אחרת.

גם הסברתי למנהלת שזה היה דחוף אבל עדיין לא הרגשתי שהיא הבינה.

במקום לקחת יוזמה ולהגיד את זה מראש.

אני חושבת שתתני לזה כמה ימים להירגע ואז כשיש לך שטב משהו חריג תפני מראש מיוזמתך במקום שהיא תעיר לך ותצטרכי להסביר את עצמך בדיעבד.

בסוף המנהלת רוצה להרגיש שיש לה שליטה בסיטואציה ולא שהיא צריכה לרדוף אחרי הנושא וגם זה מונע תחושה של "מדרון חלקלק"

כלומר מבחינתך זה חמש דקות, מבחינתה היום זה חמש, מה מונע מזה להפוך ל20 דקות מחר?

ברגע שזה "על השולחן" ויש תיאום היא אמרה שתאפשר את זה.

מה שכן, תבקשי ממטפלת אחרת, שתשגיח על קבוצתך כשאת רגע בטלפון.
וגם זה בסדר אם חוזרים אלייך לומר אפשר בבקשה שתחזרו אליי באחת? אני בעבודה. זה מקובל ואפשרי...

לדוגמא שיתנו לי כמה דקות ביום לקבוע תורים, או לצאת להתאוורר.

נראה לי הזוי שמצפים ממני לעבוד בלי הפסקה ועוד במצב כזה.

שיש לאישה בהריון זכאות לשעות שהיא יכולה לצאת לבדיקות למשל.

אבל את לא עובדת משרה מלאה, אז אני לא יודעת אם זה תקף במלואו, או באופן חלקי או בכלל לא.

ואני חושבת שאולי את תופסת את ההריון כאיזושהי מגבלה? ולכן את מצפה להתחשבות בנושא?

הריון באמת מכביד, אני מבינה מאוד.

אבל אני חושבת שהמעסיק לא מסתכל על זה ככה. מבחינת המעסיק אישה בהריון היא עובדת כמו כל שאר העובדים, וכמו שיש ציפייה מהם, יש ציפייה גם ממנה. ואלא אם יש משהו חריג באישור רופא (נגיד שמירה), אין התייחסות מיוחדת. ואני ממש מבינה את התסכול שלך, אבל אולי זה גם קצת רף גבוה מידי להציב להנהלה. כי הם מבחינתם צריכים עובדת, שתעשה את כל מה שצריך. לא רלוונטי הריון כן או לא.

או באפליקציה...

פשוט להתקשר כשיש לך זמן, כמו שאמרת מסיימת לעבוד ב 1

במיוחד שלפעמים צריך לחכות על הקו, זה לא נראה טוב

חבל שזה מה שיפגע בך, גם נשמע שהיא לא מונעת ממך לצאת לדבר רגע בחוץ, רק שלא יהיה ליד הילדים

אם זה השיחות שמזכירים על התור וצריך לאשר, מניסיון הם לא מוחקים אותך אם את לא מאשרת.

היו לי שיחות כאלה שלא עניתי ועדין נכנסתי לתור

בעבודה שהמנהלת עושה את זה רק לי!

סיפרתי למטפלות שעובדות איתי והן אמרו שזה ממש מוגזם מה שהיא אמרה לי לחתום, לצאת מהמעון להתקשר לאן שאני צריכה, לחזור ולחתום.

וגם חזרו אלי מבית חולים שקבעתי אליו תור למחר ולא יכולתי לענות.

ממש מרגיז 😠

ויש לך הרבה מה להפסיד מזה.

לחתום כניסה ויציאה כדי לדבר בטלפון זה לחפש אותך. אבל גם את כשפתחת את זה עם העובדות האחרות זה לא סבבה.

תמיד תקחי בחשבון שיש מי שמעבירה למנהלת הלאה את השיחות שלכן.

כנראה זה לא התחיל מהטלפונים.

אם תמשיכי בגישה הזו תהיי אולי צודקת, אבל תשארי בלי דמי לידה.

אם המטרה היא לנסות ליישר את ההדורים כדאי לך לפעול אחרת.

ליזום שיחת פיוס. להתנצל על מה שהיה ולבקש לפתוח דף חדש.

עוד חודש זה לא הרבה. ואולי תצליחי לסיים את השנה אם תצליחי לשנות את האווירה בינכן.

בחיים צריך לדעת להתמודד עם כל מיני מצבים מרגיזים.

מה היה לפני השבוע האחרון? פתאום זה התחיל כל הגישה הזאת?

תמיד אפשר לתקן, שווה לך לנסות. אבל רק אם את באמת באמת בוחרת לנסות לפתוח דף חדש.

מי שלא בסדר זו היא, היא דיברה אלי בצורה ממש לא נעימה והיא נותנת לי כללים ואני מרגישה כמו בבית כלא.

לא חושבת שאם היו מתייחסים אלייך ככה, ככה היית מגיבה..

אבל לך יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר למנהלת ולכן העצה שלי היא שתהיי חכמה ולא צודקת.

(ובכל משבר במערכת יחסים אין צד אחד שהוא 100%)

אני לא נותנת עצות שאני לא מיישמת בעצמי. ובכלל איזה אינטרס יש לי להגיב לך אם אני לא מחפשת בטובתך? אני לא מכירה את המנהלת שלך ולא מנהלת מעון בעצמי אז אין פה עניין של לבוא לטובת קולגה או שום עניין להראות את הצד שלה אם לא בשביל שלא תצאי מופסדת מהמריבה הזאת.

פשוט אני לא מסתכלת על זה במישור של מי התחיל קודם או מי צריך להתנצל,

אני מסתכלת על זה כעל שני דרכים שאת צריכה לבחור ביניהן, בשתיהן יש לך מה להפסיד.

אני חושבת שבמסלול ההתנגשות יש לך הרבה יותר מה להפסיד ולכן לא הייתי בוחרת בו.

אבל זה יעבוד רק אם תביני שזה או או.

אי אפשר גם להרגיש צודקת וגם לפתוח דף חדש.

לכן את הצודקת הייתי שמה בצד. לא כהכרעה אם את צודקת או לא, אלא כהחלטה מושכלת שהמשך התעסקות בשאלת צודקת או לא, לא מקדם את האינטרס שלך, שהוא לשמור על מקום העבודה כרגע.

ותאמיני לי שבחיים אכלתי הרבה לוקשים. מי שמתמרן בחכמה מגיע ליעדים שרצה להשיג.

מי שנותן להסחות לשבש את קבלת ההחלטות שלו, נשאר עם תחושת ניצחון אבל בלי היעד שרצה להשיג.

ל@אמאשוני.

זה ממש מעצבן

אבל בסוף ביחסי עובד - מנהל לה יש יותר כוח.

יש איזשהו איזון במקום עבודה, בין "זה מעצבן אבל אני יכולה לנהל את זה ולהסתדר" לבין "זה בלתי נסבל ואני מרגישה אומללה ומנוצלת".

אף מקום עבודה לא מושלם

בכל מקום יש את המורכבות שלו

ויכול להיות שכאן זה באמת בלתי נסבל, ותבחרי לעזוב. אני לא יודעת מה בדיוק קורה אצלכם.

אבל יכול להיות שיש יותר חסרונות לעזיבה, שווה לחשוב איך כן מסתדרים. ואם כן, זה מתוך הנחה שאת המנהלת לא תצליחי לשנות, ולכן העבודה היא פנימה.

זה לא מונחים של הוגן או צודק, אלא של תועלת עבורך. רווח אישי.

וזו גם הזדמנות בעיניי להכיר קצת את עולם העבודה, איך הוא עובד, וללמוד איך מתנהלים בו, גם בסיטואציות שהן לא אידיאליות

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!