לק"י

ואולי היא כן פנתה גם לשאר אלו שהיו עם פלאפון. אין לדעת.

יש לך אפשרות לצאת לדבר בחוץ כשיש משהו דחוף?

(לא בקטע של להסתיר ממנה. להגיד לה מראש שתתנהלי ככה).

יש לך הפסקה לקבוע בה תורים?

למרות שלפעמים יש שיחות דחופות ואין ברירה אלא לענות. אם מתקשרים מהמסגרות של הילדים למשל, אני עונה. זה כנראה דחוף...

שאם אני צריכה להתקשר לעדכן אותה ואז לצאת מחוץ למסגרת החינוכית ולדבר שם.

לי זה היה נשמע מוגזם וגם מה אני אעשה כשיש שיחה דחופה שמתקשרים אלי?

לק"י

תגידי לה בבוקר, שבמידת הצורך תצאי לדבר.

בהנחה שאין לך שיחות כל יום, היא מגזימה.

תחשבי כמה פעמים קורה שאת בפלאפון.

זה מקובל בעוד עבודות.

אני עובדת במקצוע טיפולי, הטלפון שלי על שקט בזמן שאני עם מטופלים, גם אם זה דחוף, אני אפילו לא שומעת שמתקשרים.

כשאני יודעת שאמורים להצקשר אלי ךמשהו דחוף, אני אומרת להם מראש שלפעמים אני לא יכולה לענות בעבודה , ושאם לא עניתי שינסו שוב.

אם יש משהו נדיר , שכל עך דחןף שאהיה מנש חיבת לענות, טני מבקדת סליחה מהמטופל, ואומרת שאני נאלצת להשאיר את הטלפון לא על שקט ושאהיה חיבת לענות, קרה פעמים בודדות ממש.

אם זה דחוף ממש, את יכןלה לומר למנהלת מראש שאמורים להתקשר אליך היום למשהו דחוף, וכשזה יקרה, תעני ותצאי לדבר בחוץ, מאמינה שאם זה יהיה פעמים נדירות היא תקבל את זה.

יכול להיות שהיתה תופעה שמטפלות היו הרבה בפלאפון בזמן העבודה והיא מנסה להלחם בזה, נשמע שהיא עושה את זה באופן לא נעים.

אבל הגיוניי בעיני שמטפלות יתרכזו בילדים ולא ידברו בטלפון.

אני קובעת תורים כשאני ביום חופשי/ אחר הצהרים.

כשאני ביום עבודה, אני משתדלת לא להתעסק בקביעת תורים. את עובדת עד אחת, הגיוני בעיני לקבע תורים אחרי העבודה. ואם יש מקום ספציפי שעובד רק עד אחת, אז לומר לה ולצאת לדבר בחוץ, גם מורה לא קובעת תורים תוך כדי שהיא מלמדת בכיתה.

לק"י

או שמקסימום הם פונים לבעלך?

(שזה משהו שאני בהחלט צריכה להגיד לצוותים של הילדים שלי. שאם לא עניתי, שיתקשרו אליו. הבעיה שאם צריך להגיע במיידי, לרוב אני יכולה להגיע, ולא הוא).

(אני כן עונה לפעמים, אבל לרוב אני בעבודה עם עוד צוות ולא לבד. ולא במקצוע טיפולי או משהו שמצריך 100% ריכוז.

ואם יש לי תור טלפוני או משהו, אני אומרת לצוות שלי מראש ויוצאת לדבר בחוץ. אני כן קובעת תורים לא לזמן העבודה, אבל לפעמים זה בטווח מסויים של זמן).

יש להם את הטלפון של אבא של הילדים

ואמור להיות להם עוד מספרים של קרובים לשעת חרום

אצלי גם הטלפון בעבודה רוב הזמן על שקט

ובהחלט מסתדרים 

קודם כל, לא יקרה כלום אם התקשרו מהמסגרת של הילד ואראה את זה אחרי חצי שעה/ 40 דקות, אני כן בודקת את הטלפון בין לבין , לראות שלא היה משהו דחוף.

ואם זה מקום שהשארתי מס טלפון וחזרו, אז באמת מבאס, ולפעמים יש סידורים וקביעת תורים שנדחים לי מיום חופשי , ליום חופשי , משבוע לשבוע. אם זה משהו שאני צריכה דחוף, אעשה מאמץ מיוחד, אתנצל שאני צריכה לענות, ט,ל זה נדיר. 

וגיל הילדים ומצבם (לצורך העניין. הבת שלי אלרגית, וב"ה היו פעמים בודדות שהיה צריך טיפול קל. אבל אני כן צריכה להיות זמינה למקרה ש...).

שיש הבדל מאוד גדול בין מורה/מטפלת- שיש לה 45 דקות שבהם היא לא יכולה לענות לטלפונים ואחר כך הפסקה (מוגדרת, שבה אפשר לדבר), לבין מישהי שעובדת ברצף כמה שעות טובות ומצפים ממנה לא לדבר כל הזמן הזה.

אם אין הפסקות קבועות (שבהן אפשר לבדוק האם חיפשו אותי, ולחזור לאנשים במידת הצורך), הגיוני מאוד לצאת לשיחה באמצע עבודה.

מצד שני, כן צריך להפעיל שיקול דעת, ואם בדיוק יש עומס ובאלגן- לא חייבים לענות לכל טלפון במיידי.

חשבתי על זה ואני באמצ בודקת בין לבין אם יש משהו דחוף, אבל נראה שהפותחת רוצה להיות זמינה כל הזמן, וזה לא אפשרי בעבודה.

יכול להיות ששקיפות מול המנהלת תפתור את הבעיה,

שתראה שהיא לא מדברת בבסר ולא צריך לחפש אותה במצלמות, אלא היא מודיעה מראש ויוצאת לדבר זמן מוגדר, זה יתן למנהלת תחושת שליטה במצב, ויתכן שהיא תרד ממנה. 

אני מבינה שזה מעון.
אסור לה להסתכל בלי נציג מהמשטרה לידה...
קצת לא ברור לי שהיא צופה סתם כך מתי שבא לה, זה אסור (נראה לי חוקית אסור, תבדקי את זה...)

בכל מקרה היא לא יכולה לפטר אותך כי את בהריון, מה נסגר איתה?
במעון כשכל היום עם הילדים, אני חושבת שבזמני חצר או משחק לילדים כשהם רגועים וגם ככה זה רק השגחה, אפשר לבקש ממטפלת נוספת שתשגיח רגע כי יש לך שיחה חשובה.

הייתי מחפשת מקום אחר תכלס, ובמקביל חושבת איך להמשיך עם עור של פיל למקרה שלא תמצאי...

החליטה להתלבש עלייך זה נשמע

והיא לא נשמעת טיפוס נעים..ם..

אז תכלס זה או להמשיך ולהתעלם מההערות

לענות בחיוך

להדגיש שאת אוהבת את הילדים ומשקיעה בהם

ייתר להגיד לפרוטוקול

איצה זה לא יעניין אם היא החליטה להתלבש עלייך

או לעבור למקום יותר נעים

מטפלת זו בסוף משרה שתמיד חסר בה אנשים...

לי אישית ממש בלתי אפשרי לעבוד במקום שרע לי..

אלא אם כן את נהנית בכל זאת למרות זאת..

ואז זה שונה

תעני לה במידת הצורך

אבל מראש לא הייתי נכנסת להתכתשויות ולהשוואות. כמה זמן נשאר לך שם? תעבירי אותו עד הלידה "לפי הכללים" לדעתי ואל תחזרי לשם אחרכך

אגב, לי זה נשמע הגיוני מאוד הבקשה להיות בלי טלפון במהלך היום כשמטפלים בתינוקות/ פעוטות למעט הפסקות מוגדרות מראש

היא מצפה שלא אגע בפלאפון מתחילת העבודה עד שאני יוצאת משם. אני אנסה

אבל נראה לי קצת מוגזם.

את לא אוכלת בעבודה?

זו זכות מעוגנת בחוק

שעות עובדים

על כל שמונה שעות זכאים לחצי שעת הפסקה

זה קצת מעצבן שאני אגיד את זה, ואני בטוחה שלך זה קשה בכל אופן❤️

אבל את לא עובדת משרה מלאה, אלא חמש שעות ביום.

ובמצב כזה אני יכולה להבין מנהלת שמפריע לה שיחות טלפון תוך כדי עבודה.

זה לא אומר שזה תקין איך שהיא מתקשרת, אבל אני ממש חושבת שזה לגיטימי.

האמת יש לי תחושה השיא מנסה למגר תופעה ולהיות נוקשה כדי לייצר הרגלי עבודה השיא רוצה שישמרו בהמשך

אם זה רק לך היא מעירה ולשאר שמדברים לא- אז באמת זה לא שייך

אם זה לכולם

אני קצת יכולה להבין

כי בסוף זה מה שיגרום לזה לקרות בפועל

ובאמת אם יש הפסקות אז אפשר לרכז שם שיחות של תורים לבדיקות

אם ההפסקה קצרה מדי- אז אולי תבקשי להאריך טיפה

זה לא נכון

ואל תבני על זה

אסור לפטר אותך אם הסיבה היא שאת בהריון

מותר לפטר אישה בהריון אם מוכחים שהסיבה לא קשורה להריון

ואם היא נותנת לך אזהרה על נהלים בעבודה (אסור לדבר בטלפון)

ואת ממשיכה

ויש לה הוכחות (את כאמור מצולמת)

אז לא תהיה לה שום בעיה חוקית לפטר אותך

לענין עצמו

לא יודעת כמה דיברת ומתי

אבל מי שעובד עם אנשים- כמו קבלת קהל/טיפול בתינוקות/מורה

הגיוני שתהיה הגבלה על שימוש בטלפון

עדאי להגיע להבנות מתי כמה ואיך

לק"י

אני לא חושבת שחכם לפתוח איתה במלחמה של ראש בראש. בסוף להיות בקרב עם המנהלת זה לא נעים.

כן להסביר לה מהבוקר שהיום יש לך שיחה חשובה, ובמקרה הצורך תצאי לשיחה קצרה.

וגם למטפלות יש זמן רגוע יותר כשהילדים כבר ישנים. מאמינה שאז יש לך כמה דקות לעשות שיחות.

ואם יש לך שיחות מהבעל או משהו, תני לו את המספר של המנהלת או המקום עצמו, ושבמקרה הצורך יתקשר לשם.

(ברור שלא נעים להרגיש שנופלים דוקא עלייך. בטח אם את לא הרבה בפלאפון, ורק פעם ב... לדברים חשובים).

זה היה ברור מאליו שלא נוגעים בפלאפון.

אבל זה היה לפני הרבה שנים.

מה שקורה מול מטפלות אחרות זה לא עניין שלך.

העניין הוא הנוהל הזה שמגביל אותך מול האכיפה של המנהלת.

אגב את יכולה להגיד לה אני שמחה שאת מסתכלת במצלמות בטח ראית איך הלך לי טוב עם ההצגה על אליעזר והגזר. כלומר אל תשמרי את זה בבטן, תגידי את זה בצורה יפה ומכבדת שהיא תלמד גם לפרגן ולא רק להעביר ביקורת.

אין לך זמן מוגדר להפסקות מתחילת העבודה עד סופה? אם לא תגידי לה שאת מבקשת הפסקה כל כמה שעות ואז זה נחשב שתיאמת את זה מראש. פשוט כל יום בשעה קבועה שהיא יחסית רגועה עם הילדים תצאי רבע שעה לעשות סידורים.

אם יש שיחה נכנסת תחזרי אליהם מאוחר יותר. או בזמן המוגדר או בסוף היום.

את עובדת חמישה ימים בשבוע?

בכל מקרה את עוד לא הרבה זמן מסיימת שם, זה לא הזמן למלחמות לדעתי.

אגב, טיפ כללי, אל תכניסי אנשים לפרטים אישיים, זה לא מועיל, להיפך זה הופך אותך לפגיעה יותר. את לא צריכה להסביר מה מהות השיחה הדחופה, אלא לומר שיש סידורים אישיים חשובים. ברגע שאת "פותחת" את הקלפים את מאפשרת משא ומתן על זה, ואת זה את לא רוצה.

חלק מהצבת גבולות זה גם שמירה על גבולות השיח. זה ככה בכללי

אבל פיטורי אישה בהריון, מאוד קלים לתביעה, גם אם למנהלת יש הוכחה שהיא בטלפון.
בהריון, תמיד אפשר לומר שאלו שיחות עם הרופאה או לקביעת תור, כי יש חלילה צורך במעקב כלשהו בהריון, ואפשר להוציא מסמך מהרופאה( תמיד יש איזה משהו בקטנה...)
מה גם, שאסור למנהלת לצפות במצלמות של המעון ללא שוטר נוכח, כך שגם לא תוכל להראות את הסרטונים במשפט, והנתבעת ההריונית יכולה להוכיח שצפתה ללא שוטר, לפי ההודעות בכל יום.(לא שאני מצדיקה שיחות טלפוניות בעבודה כן?)
בקיצור, החוק מאוד לטובת אישה הריונית, ומסובך הרבה מעבר לפיטרתי אותך בלי קשר להריון...

הייתי פעם במקום דומה, והייתי תחושה שהמנהלת ממש מחפשת אותנו. זה לא נעים ולא נחמד.

מה שכן, הייתי גם מעיפה מבט פנימה -

האם הטלפון מסיח את הקשב מהילדים?

האם יש כללים סביב זה במקום העבודה?

וגם מנסה להפריד -

כי בסוף את עובדת שם, ולה לא אמור להיות רלוונטי אם את בהריון או לא.

אם את עובדת במעון, אז חלק מהגדרת התפקיד זה גם להרים את הילדים. ההריון לא רלוונטי לעניין.

גם קביעת התורים - בעיקרון באמת לא אמור להיות על חשבון העבודה.

יש הבדל בין שליחת הודעה פה ושם, לבין שיחת טלפון.

אז אולי לנסות לשים לב, שלצד זה שהיא מעירה ומתקטננת וזה מעצבןןןן.

האם את מול עצמך ב100%, או שיש מקום ביחס לעבודה שראוי לתת יותר

כי בסוף ביחסי עובד מעביד, יש את מה שה"ספר" אומר. אבל בשביל אווירה נעימה, הערכה ויחסים טובים, צריך גם מעבר.

תקשורת טובה

נכונות לעבוד

ראש גדול

והשאלה אם זה קיים

ומרגישה שהיא "תפסה אותי" על משהו כזה, כשיש מקומות שיש שם התעללות בילדים וזה הרבה יותר חמור.

התעללות בילדים זה מקרה קצה

את נדרשת לעמוד בנהלי עבודה מוגדרים מראש.

כשעבדתי בשירות לקוחות, היו לנו משמרות של 7 שעות בלי פלאפון. כי אלו הנהלים. וצריך לכבד אותם.

אני האמת ממש מחזיקה ממנה שהיא אוכפת את זה ככה, כאמא. כעובדת זה יכול להעיק ואם יש לך צורך נקודתי אני מאמינה שזה יהיה בסדר, אבל להתנהל במסע של חתול ועכבר ונו נו נו זה לא נעים. 

לק"י

אני מבינה את הקושי להתנתק, אבל זה הגיוני לצפות שחמש שעות לא תתעסקי בפלאפון.

וגם נתנו לך פה הצעות איך כן להתנהל (לדבר עם המנהלת, להסביר מראש אם יש שיחה חשובה).

מבינה שאולי רק רצית לפרוק, ולא חיפשת עיצות....

כשיש מקומות שאני מתקשרת ואז הם לא עונים וצריך להשאיר מספר ואז הם חוזרים אלי?

אני צריכה לענות באותו רגע כי אם לא אפספס את השיחה וכמעט תמיד הם פנויים רק בבוקר

שיכול להיות שיחזרו אלייך, ואת תדברי מהר בחוץ ותחזרי.

אבל כמה זה קורה?

כי הרופאה הפנתה אותי לבדיקות דחופות בהריון.

אני עובדת מראשון עד חמישי והשעות שהם עונים זה רק בבוקר, אז לא היתה לי אפשרות אחרת.

גם הסברתי למנהלת שזה היה דחוף אבל עדיין לא הרגשתי שהיא הבינה.

במקום לקחת יוזמה ולהגיד את זה מראש.

אני חושבת שתתני לזה כמה ימים להירגע ואז כשיש לך שטב משהו חריג תפני מראש מיוזמתך במקום שהיא תעיר לך ותצטרכי להסביר את עצמך בדיעבד.

בסוף המנהלת רוצה להרגיש שיש לה שליטה בסיטואציה ולא שהיא צריכה לרדוף אחרי הנושא וגם זה מונע תחושה של "מדרון חלקלק"

כלומר מבחינתך זה חמש דקות, מבחינתה היום זה חמש, מה מונע מזה להפוך ל20 דקות מחר?

ברגע שזה "על השולחן" ויש תיאום היא אמרה שתאפשר את זה.

מה שכן, תבקשי ממטפלת אחרת, שתשגיח על קבוצתך כשאת רגע בטלפון.
וגם זה בסדר אם חוזרים אלייך לומר אפשר בבקשה שתחזרו אליי באחת? אני בעבודה. זה מקובל ואפשרי...

לדוגמא שיתנו לי כמה דקות ביום לקבוע תורים, או לצאת להתאוורר.

נראה לי הזוי שמצפים ממני לעבוד בלי הפסקה ועוד במצב כזה.

שיש לאישה בהריון זכאות לשעות שהיא יכולה לצאת לבדיקות למשל.

אבל את לא עובדת משרה מלאה, אז אני לא יודעת אם זה תקף במלואו, או באופן חלקי או בכלל לא.

ואני חושבת שאולי את תופסת את ההריון כאיזושהי מגבלה? ולכן את מצפה להתחשבות בנושא?

הריון באמת מכביד, אני מבינה מאוד.

אבל אני חושבת שהמעסיק לא מסתכל על זה ככה. מבחינת המעסיק אישה בהריון היא עובדת כמו כל שאר העובדים, וכמו שיש ציפייה מהם, יש ציפייה גם ממנה. ואלא אם יש משהו חריג באישור רופא (נגיד שמירה), אין התייחסות מיוחדת. ואני ממש מבינה את התסכול שלך, אבל אולי זה גם קצת רף גבוה מידי להציב להנהלה. כי הם מבחינתם צריכים עובדת, שתעשה את כל מה שצריך. לא רלוונטי הריון כן או לא.

או באפליקציה...

פשוט להתקשר כשיש לך זמן, כמו שאמרת מסיימת לעבוד ב 1

במיוחד שלפעמים צריך לחכות על הקו, זה לא נראה טוב

חבל שזה מה שיפגע בך, גם נשמע שהיא לא מונעת ממך לצאת לדבר רגע בחוץ, רק שלא יהיה ליד הילדים

אם זה השיחות שמזכירים על התור וצריך לאשר, מניסיון הם לא מוחקים אותך אם את לא מאשרת.

היו לי שיחות כאלה שלא עניתי ועדין נכנסתי לתור

בעבודה שהמנהלת עושה את זה רק לי!

סיפרתי למטפלות שעובדות איתי והן אמרו שזה ממש מוגזם מה שהיא אמרה לי לחתום, לצאת מהמעון להתקשר לאן שאני צריכה, לחזור ולחתום.

וגם חזרו אלי מבית חולים שקבעתי אליו תור למחר ולא יכולתי לענות.

ממש מרגיז 😠

ויש לך הרבה מה להפסיד מזה.

לחתום כניסה ויציאה כדי לדבר בטלפון זה לחפש אותך. אבל גם את כשפתחת את זה עם העובדות האחרות זה לא סבבה.

תמיד תקחי בחשבון שיש מי שמעבירה למנהלת הלאה את השיחות שלכן.

כנראה זה לא התחיל מהטלפונים.

אם תמשיכי בגישה הזו תהיי אולי צודקת, אבל תשארי בלי דמי לידה.

אם המטרה היא לנסות ליישר את ההדורים כדאי לך לפעול אחרת.

ליזום שיחת פיוס. להתנצל על מה שהיה ולבקש לפתוח דף חדש.

עוד חודש זה לא הרבה. ואולי תצליחי לסיים את השנה אם תצליחי לשנות את האווירה בינכן.

בחיים צריך לדעת להתמודד עם כל מיני מצבים מרגיזים.

מה היה לפני השבוע האחרון? פתאום זה התחיל כל הגישה הזאת?

תמיד אפשר לתקן, שווה לך לנסות. אבל רק אם את באמת באמת בוחרת לנסות לפתוח דף חדש.

מי שלא בסדר זו היא, היא דיברה אלי בצורה ממש לא נעימה והיא נותנת לי כללים ואני מרגישה כמו בבית כלא.

לא חושבת שאם היו מתייחסים אלייך ככה, ככה היית מגיבה..

אבל לך יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר למנהלת ולכן העצה שלי היא שתהיי חכמה ולא צודקת.

(ובכל משבר במערכת יחסים אין צד אחד שהוא 100%)

אני לא נותנת עצות שאני לא מיישמת בעצמי. ובכלל איזה אינטרס יש לי להגיב לך אם אני לא מחפשת בטובתך? אני לא מכירה את המנהלת שלך ולא מנהלת מעון בעצמי אז אין פה עניין של לבוא לטובת קולגה או שום עניין להראות את הצד שלה אם לא בשביל שלא תצאי מופסדת מהמריבה הזאת.

פשוט אני לא מסתכלת על זה במישור של מי התחיל קודם או מי צריך להתנצל,

אני מסתכלת על זה כעל שני דרכים שאת צריכה לבחור ביניהן, בשתיהן יש לך מה להפסיד.

אני חושבת שבמסלול ההתנגשות יש לך הרבה יותר מה להפסיד ולכן לא הייתי בוחרת בו.

אבל זה יעבוד רק אם תביני שזה או או.

אי אפשר גם להרגיש צודקת וגם לפתוח דף חדש.

לכן את הצודקת הייתי שמה בצד. לא כהכרעה אם את צודקת או לא, אלא כהחלטה מושכלת שהמשך התעסקות בשאלת צודקת או לא, לא מקדם את האינטרס שלך, שהוא לשמור על מקום העבודה כרגע.

ותאמיני לי שבחיים אכלתי הרבה לוקשים. מי שמתמרן בחכמה מגיע ליעדים שרצה להשיג.

מי שנותן להסחות לשבש את קבלת ההחלטות שלו, נשאר עם תחושת ניצחון אבל בלי היעד שרצה להשיג.

ל@אמאשוני.

זה ממש מעצבן

אבל בסוף ביחסי עובד - מנהל לה יש יותר כוח.

יש איזשהו איזון במקום עבודה, בין "זה מעצבן אבל אני יכולה לנהל את זה ולהסתדר" לבין "זה בלתי נסבל ואני מרגישה אומללה ומנוצלת".

אף מקום עבודה לא מושלם

בכל מקום יש את המורכבות שלו

ויכול להיות שכאן זה באמת בלתי נסבל, ותבחרי לעזוב. אני לא יודעת מה בדיוק קורה אצלכם.

אבל יכול להיות שיש יותר חסרונות לעזיבה, שווה לחשוב איך כן מסתדרים. ואם כן, זה מתוך הנחה שאת המנהלת לא תצליחי לשנות, ולכן העבודה היא פנימה.

זה לא מונחים של הוגן או צודק, אלא של תועלת עבורך. רווח אישי.

וזו גם הזדמנות בעיניי להכיר קצת את עולם העבודה, איך הוא עובד, וללמוד איך מתנהלים בו, גם בסיטואציות שהן לא אידיאליות

את מרגישה חולשה בכל הגוף/חום/צמרמורות? כי אם כן אז ודאי צריך אנטיביוטיקה.

אולי תנסי לעסות את המקום (אני לא זוכרת אם במים חמים או קרים) ולדאוג שלא תהיה שם סתימה. מהנסיון שלי גם אם לא לקחתי כלום והיתה הקלה לכמה ימים אז הדלקת חזרה ולקחתי אנטיביוטיקה.

תרגישי טוב!!! 

מנסיון...

גם לי אמרו שחייבים אבל עד שהשגתי אנטיביוטיקה כבר היה שיפור אז לא לקחתי. ובפעם השניה כבר הבנתי את הקטע...

על הפטמה נהיה איזה פצע כזה לבן מהחלב שנסתם בצינורית וגרם לכאב בשד עצמו

הייתי אצל רופאת משפחה והיא אמרה שאין מה לעשות בגדול ולהמשיך להניק רגיל ויעבור לבד

זה באמת עבר לבד תוך כמה ימים

הייתי הולכת להיבדק כדי לראות שזה משהו שחולף מעצמו ולא מצריך טיפול.

גם לי כאב למטה בשד מהצד כזה

אבל כדאי לבדוק כדי להיות רגועה בכל מקרה

משחרר כמעט כל צינורית סתומה.

ואם מתחיל חום- ללכת למוקד, עלול להתפתח מהר לדלקת חריפה..

תרגישי טוב

ולא למוקד רגיל, והרופא כן בדק את השד.

התורים לכירורג שד בדרך כלל ארוכים ולא מתאים לחכות עם דלקת.

לכן כתבתי רופא נשים...

גם בזה.

לרוב זה לא.

ויש לכירורגים תורים למקרים דחופים.

אישית, הספיק לי ללכת לרופא משפחה.

אני אף פעם לא לקחתי אנטיביוטיקה לדלקות והיו לי כמה וכמה פעמים שזה גרם לי גם לחולשה כללית, צמרמורות וכו'.

מה לעשות?

עיסויים במקלחת כדי לשחרר

קומפרסים קרים אחרי המקלחת, אפשר לשים עלי כרוב קרים אבל להחליף אותם כל כמה זמן.

להניק בתנוחות שונות כמו פוטבול כדי לשחרר את הסתימה שגורמת לדלקת

משככי כאבים אנטי דלקתיים כמו אדוויל, נראה לי נורופן גם נחשב אנטי דלקתי.

אם בכל זאת ממשיך אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה. אבל אפ תופסים את זה בהתחלה ומטפלים אפשר להצליח גם בלי אנטיביוטיקה

זה היה בילד הראשון ולא העלתי בדעתי אנטיביוטיקה אבל ממש עלה לי החום וצמרמורות והכל ועבר תוך יממה מאז שטיפלתי בגודש

הנקתי רגיל
כאב
עבור ביום וחצי כזה.

כשמניקים לעסות את האיזור תוכדי.

להיכנס למקלחת חמימה. לעסוץ את המקום, ולסיים עם מים קרים.

ולקחת נורופן כי הוא אנטי דלקתי.
 

פעם קראתי גם לשים צמר גפן עם אלכוהול באיזור. לא זוכרת אם זה עוזר או לא.

בעצת יועצת הנקה מומחית.

לפני הנקה לחמם את השד עם מטליות רטובות במים חמים. (לא רותחים אבל ממש חמים). החום עוזר להזרים את החלב בצינורות.

להניק כמה שיותר ולסחוט את השד תוך כדי.

אחרי הנקה לעסות את הצד אחורה בכיוון הפוך מסחיטה לושים פד קפוא על השד ולהישאר איתו כמה שיותר זמן. (זה גורם שלא יווצר גודש שוב. מושך את הנוזלים בצינורות הלימפה אחורה אבל לא פוגע בחלב) 

בזמנו

התחיל לי דלקת

התחלתי לשתות כורכום עם מים בכפית, כמה פעמים ביום וזה עזר ולא המשיך אח"כ.

בדרך כלל הייתי צריכה אנטיביוטיקה..

אבל כרוב זה ממש עוזר על השד.

זה אנטי דלקתי, זה מייבש את החלב ועוזר לגודש. חוץ מזה כמובן עיסויים והנקות וסחיטות.

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

תודה!

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר

בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.

קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.

צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.

לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.

אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.

כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.

אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

בעלי יוצא מוקדם 

באמת הילדון הוא האטרקציה של הבוקר

אבל חשבתי שאולי גם הזמנים שאני מצפה להם לא הגיונייים

כלומר לא הגיוני שיהיה מאורגן תוך עשרים דק להסעה

ולא הגיוני שתוך שעה ורבע כולם יתארגנו

ובאמת ענו לי כאן תשובות שמתוכן הבנתי שצריך להקדים ולחשב את כל הבוקר מחדש

תודה @מתואמת 

אגב הטיפ של לתת לבחור הוא מדוייק ממש

היום התחלנו לתת לו מדבקות לחלק בגן אם הוא מתארגן מהר

זה גם עובד

מקווה ממש שתצליחי - גם לקום מוקדם וגם לארגן אותם בזמן❤️

גם לי יש ילדה חנ"מ שנוסעת בהסעה ואני מארגנת את הילדים לבד כבר כמה שנים.

לא תמיד זה מתאפשר שהבעל גם יהיה, בעלי תמיד עובד בעבודות שיוצרים ממש מוקדם בבוקר מהבית, עוד לפני שאנחנו קמים.

ב"ה אני שמחה שלמדתי להסתדר.

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.

בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

ארוחות מסודרות במקרר

בגדים מוכנים, כולל נעליים וגרביים

כל מה שצריך להביא למעון/גן מוכן על העגלה

יש לי שלושה קטנטנים לארגן והשאר גדולים ומתארגנים לבד

בדרך כלל אני קמה איתם וישר מתחילה לארגן אותם. ראיתי שאם אני או הם עושים קודם דברים אחרים אז הכול לוקח הרבה יותר זמן.  סה"כ לוקח לי בערך רבע שעה לארגן (ומאוד עוזר להתארגנות מהירה לתת להם משהו קטן לנשנש תוך כדי)

אם הילדים קמים ב6 וחצי -

מתי הם הולכים לישון??

אצלנו זה ממש מורכב,

אני מרגישה עליהם שהם לא ישנים מספיק, ואני לא מצליחה לעשות אחרת.

אנחנו כבר לא בית של רק קטנטנים שאפשר להחשיך את הבית ב6 ולהשכיב לישון. יש ילדים גדולים יותר שהולכים וחוזרים. ובכלל כשחוזרים ב4 מתי מספיקים משהו...

אבל יש לי רק קטנים

5 ומטה

יכולה גם לפני אבל בנתיים עובד לנו 

המקדימים קמים בשבע בערך. הילדונת קצת לפני, תלוי מתי באמת נרדמה.

באמת כשיש בית עם גדולים זה מסובך... שתי הקטנות נרדמות בשמונה וחצי אם הן עייפות ואם מכריחים אותן, אבל השאר לצערי בתשע וצפונה...

הפיתרון אצלנו הוא ממש לשבת לידם שירדמו.

ברגע זה המתבגרת מספרת סיפור במיטה לבת ה4, ובעלי בחדר השני עם שני האמצעיים.

שעון קיץ קצת משבש לי את הלוז, לדעתי יכולים גם בשבע וחצי להירדם, אבל בימים אלה זה לקראת 20 ורק אם שוכבים לידם פיזית, אחרת באמת יכולים למשוך ולמשוך

הכל בדגש על הכל מוכן מהערב -

בגדים, תיקים, תיקיות, בקבוקים, קופסאות אוכל, משהו קטן לאכול בבוקר.

מעירה אותם מספיק מוקדם כדי שיספיקו לקום עם שיר ולא בלחץ.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן ויש שפחות.

אצלי כולם יחסית קטנים (ה"גדולה" פחות זורמת בבוקר לצערי...) אז צריכה לצחצח להם שיניים+להלביש אותם+נעליים+לסדר שיער והכל אז נותנת לזה את הזמן...

וכמובן הטיפ הכי חשוב זה לתת לעצמך כמה דקות של שקט לפני שאת מעירה אותם. להתלבש, להתפלל, לשתות משהוא, לקרוא משהו, מה שאת רוצה

בשבילם ובשבילי.

עד לרמה של גומיות לשיער חחח

לפי תקופות גם מלבישה להם בגדים בלילה אחרי מקלחת.

קופסאות אוכל מה שאפשר מכינה לפני, מה שלא רק מארגנת שיהיה מהר.

ארוחת בוקר, רק דברים שלא מלכלכים.

ו.. זה סיוט.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בחופשות לידה. הבקרים הרגועים.

במקום לקום ולהתחיל לארגן, כותבת פה חחח

שונאת את החלק הזה של הלילה

מכינה מאפינס מקמח מלא, קוואקר, סילאן, בננה/רסק תפוחים

או מאפינס גבינות מלוח

לחם מטוגן שמכינה מראש במקרר או מכינה כמות במקפיא

אבל כשפחות חרוצה נותנת להם קורנפלקס בשקית/קרקרים/פריכיות

חותכת פירות עם כוס חלב

עושים את האפייה לרוב ביחד אחהצ

מאז שחזרתי מחופשת לידה אני לא מצליחה לקום, קמה נניח ברבע לשבע. הטיפים שלי- את הקטנים שישנים עם טיטול ואין סיכון שיפספסו אני מלבישה למחר כבר בערב ואז בבוקר רק מחליפה טיטול, לילד שישן בלי טיטול אני לפעמים מלבישה גם מהערב ולפעמים בכל זאת פיג'מה ולפעמים לא משנה מה הלבשתי לו כי צריך להחליף הכל בבוקר... אז זה כבר מוריד הלבשות לילדים.

אני מרגישה עם הילדים שדווקא להעיר מוקדם יוצר יותר לחץ בסוף כי אז נכנסים ללו"ז גם משחקים. 20 דקות בעיני זה ממש מספיק בשביל הילד שלי בן 4.5 ליטול ידיים, לאכול עוגיה, להתלבש, לנעול סנדלים וללכת לשירותים.

סנדוויצ'ים ולארגן תיקים מהערב לפני כן, מאוד מקל.

אז אלא אם כן יענו לך בקופה שלך ורמת ביטוח שלך אז לא יעזור לך גם ככה...

בכל אופן גם יקר מאד, לא פחות מהדיקלקטין, אולי קצת יותר אבל כמו שאמרתי מאד תלוי גם בקופה והביטוח ההפרשים משמעותיים ממש

סביב 150 לא זוכרת בדיוק

ל 30 כדורים 

המוצרים שאת מחפשת אבל יש אתר מתוק בשם 'אהבה קטנה' ויש שם המון מוצרים ממותגים בשמות. יש קטגוריה של ילדים ואפשר לעצב בעיצובים ילדים שונים ועם שמות כמובן, וגם דברים לבית שאולי יתאימו לחדר.

אולי יעזור לך אני ממש אוהבת את הדברים שם

תוכלי לעצב כל מה שתרצי. ולהדביק על מגרה או ארגז או קיר...

את עדיין יכולה לשבת עם הילד מול המחשב ולבחור את התמונה שמוצאת חן בעיניו. וגם אחכ להדביק יחד.

את יכולה גם להזמין מדבקות קיר רגילות נניח רכבת, חיות וכו'

ורק את המדבקה עם השם להזמין בעיצוב אישי

אפשר לעצב בקנבה ולסגור עם רקע שקוף

לא ניסיתי להזמין ספציפית מדבקת קיר

אבל זה ככה בכל הדברים בעיצוב אישי

גם בטמו אפשר להזמין כאלו

אנסה לחפש עוד..

לאוו דווקא מדבקת קיר

תודה 

לפי תחביביו ותחומי העניין שלו.

את רק צריכה לאפשר מרחב אישי לכל אחד, ולא נראה לי שזה קשה בחדר שמיועד לשני ילדים בלבד... (אלא אם כן מדובר בחדרון קטנטן ממש. אם לא - אז כל אחד מקבל מיטה בשני קירות נגדיים של החדר, ולצידה אפשר שידת מגרות לאחסון חפצים אישיים, ומכאן כל אחד יתקדם בעצמו...)

את יכולה לשאול אותם איך כל אחד מהם רוצה לקשט את המיטה שלו/את הצד שלו בחדר, ולקנות דברים לפי הבקשות שלהם. או באמת לקחת כל אחד מהם ליום כיף אישי בחנות סטוק גדולה - זה באמת רעיון מקסים! ובחנות סטוק אפשר למצוא גם קישוטי קיר וגם בובות וכן הלאה...

ולשלוח לפיתוח

נניח מדבקות אפשר בחנויות דפוס

תשבי עם הילד, מה הוא רוצה שיהיה שם? טרקטור וסוס? תחפשי ותשימי טרקטור וסוס איפה שרוצה, צבעים וכו.

הכי אישי. 

תופעות לוואי- אני חושבת שזה השפיע לי על מצב הרוח והחשק למרות שנורא קשה לדעת, כי זאת גם ככה תקופה מורכבת מהבחינות האלו עם הנקות, חוסרים בשינה וכו'

לא קיבלתי מחזור וגם לא דימומי הסתגלות.

באחת הפעמים היה דימום של יומיים פעם בכמה חודשים אחרי שקצת צמצמתי הנקות.

היה לי שלב כלשהו שהתחיל דימומים, הרופא אמר לקחת כל 12 שעות במקום כל 24.

כמובן שפיצוף הורמונלי אבל שרדתי את זה יפה. העדפתי לדעת שאני רוגעה בלי כתמים כמעט.

גם עם 2 ב24 שעות כן היה מידי פעם כתמונים בל ההנחיה מהרב לא להסתכל ועם פד שחור והתקדמתי.

לא ממש התעסקתי בזה כנראה כי אין לי מידי טראומה וכשאני חושבת על זה אחורה זה נשמע לי נורא חח.

כנראה שהחשק שלילא היה בשמים, אבל גם ככה זה תקופה לא הכי פורה בנושא.

עצבים בגדול אבל סבילים אז המשכתי לקחת.

לא קיבלתי מחזור אבל אי אפשר לדעת נראלי אם זה בגלל הגלולות או בגלל ההנקה, לא?

כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת התחיל דימום הסתגלות, כתמים ואולי קצת יותר אבל לא עכשיו מחזור.. זה הפסיק אחרי כמה ימים לבד אם אני זוכרת נכון

לא הצלחתי לשים לב לתופעות לוואי האמת, אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת

לא קיבלתי מחזור עד שכמעט הפסקתי להניק ולא היו דימומי הסתגלות

א. סרזט

ב. מצב רוח ירוד וחוסר חשק. *אבל* בדיעבד אולי היה קשור לדברים אחרים..

ג. לא קיבלתי ווסת, הנקתי מלא.

ד. כן. נראה לי התחילו תוך 5- 7 ימים. כתמים דיי משמעותיים שיישמתי הנחיות  של רב כדי לא להיאסר. נראה לי הפסיקו אחרי 5 ימים

לקחתי סרזט.

לא היו תופעות לוואי.

לא קיבלתי מחזור. וגם כשהפסקתי ההנקה עוד המשיכה למנוע.

היה דימום הסתגלות בערך שבוע אחרי שהתחלתי. בהתחלה היו כתמים, אך כך נהיה יותר ונאסרנו. אחרי כמה ימים זה הפסיק. לא עשיתי משהו בשביל זה.

היה זוועה,

עשה לי עצבים בטירוף, בכיתי בלי הפסקה.

ידעתי שזה קשור לגלולות אבל היה בלתי נשלט.

רבתי עם כל הסביבה שלי שזה הכי הכי לא אני בדר"כ.

אבל שבועיים זרקתי את הגלולות לפח ושלום על ישראל.

זה היה ממש קצר ובמילא הנקתי אז הייתי בלי דימומים.

תופעות לוואי

חוסר מצב רוח. כאילו דכדוך תמידי כזה. והקצנה של מצבי רוח אחרים- נניח אני עצבנית בלי קשר אז עפ הגלולות זה קיצוני יותר.

בקיצור יימח שם הגלולות האלה. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כן, אני יודעת שיש אופציות אחרות. כרגע במכלול השיקולים זו האופציה הרלוונטית)

לא קיבלתי איתם מחזור

כתמים בערך משבוע לאחר ההתחלה למשך שבוע בערך.

לא עשיתי כלום חוץ מפרקטיקות הלכתיות כדי לא להאסר (ניגוב, תחתונים צבעוניות/ שחורות וכו')

עשה לי דיכאון ועצבנות ברמה קיצונית-הפסקתע אחרי חודשיים.

היה איזשהו כתם קל ורוד כזה לאיזה יומיים שלושה ונעלם  ואז היה שקט.

צריך לפעמים לנסות כמה סוגים עד שמגיעים לנכון לך. בהצלחה...

לא היו לי תופעות לוואי ולא דימום הסתגלות

כשההנקות ממש ירדו בסביבות גיל שנה, היו לי כתמים שלא אסרו מידי פעם עד שנמאס לי ועברתי לגלולות משולבות 

לא ידוע לי על תופעות לוואי

לא קיבלתי מחזור, שנה וחצי בערך

דימום הסתגלות היה משהו קטן, הפעם האחרונה היתה מזמן אז לא זוכרת כמה ימים לקח, נראה לי הגיע אחרי 3-4 ימים משהו כזה. לא עשיתי כלום 

ב. בהתחלה היו לי כתמים, לקחתי שבועיים מינון כפול וזה עבר )פירק אותי מבחינה הורמונלית)

ופשוט פלטה מבחינת חשק וכו' כאילו נהייתי סופר יציבה מבחינת הורמונים, אבל זה כלל גם את הורמון החשק וזה באסה.

ג.לא

פעם הבאה מתכננת דיאפרגמה ודי

אבל אני מהמוזרות שאוהבות מצוות נידה

כאילו לא שנהנת מההרחקות, אבל מאוד אוהבת את היתרונות שזה מביא איתו.

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון

משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון

תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה

ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  

לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

כשאת רוצה ליצור משהו חדש את לוחצת על הפלוס ואז יש לך בחירה אםזה אירוע או משימה. אם את מגדירה שזה משימה היא תקפוץ לך מתי שקבעת אותה עד שתסמני 'הושלם'

תגידי אם לא מובן חח

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.

תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.

רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

זה כבר יוריד לך לחץ.

וגם לא קשור לנשים.

לכל תחום יש את הרישום שלו.

יש לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי.

יומן לתורים עם תזכורות.

הוצאות הכנסות יש חשבון בנק ופירוט אשראי. ממש לא צריך לרשום במקום אחר

יש אפליקציות ותוכנות שמציגות נוח את הנתונים, אבל מקור הנתונים זהה ולא מצריך רישום.

תזונה לא רושמת אבל גם יש אפליקציות.

חדר כושר רשום באפליקציה ויש תזכורות.

זה דווקא נוח שכל דבר מנוהל באפליקציה נפרדת.

איך תור לילדים לרופא שיניים מושפע מרשימת הקניות או ממעקב תזונה?

אם אין השפעה אז אין סיבה לנהל באותו המקום.

מה שאני רוצה ש'יקפוץ' לי כתזכורת אני כותבת בלוח שנה בטלפון

אפליקציה הפתקים ממש מעולה, כל פתק הוא בנושא מסוים (ארוחות, חופשה, משימות ליום החופשי וכו) ולמשל יש לי פתק של תפריט לשבת שכל פעם אני מוסיפה בו את מה שאכי בשבת הקרובה וכשנגמריפ לי הרעיונות אני יכולה לגלול אחורה ולראות את כל מה שהכנתי

תורים בדרכ מקבלים אסאמאס או טלפון יום לפני

הוצאות הכנסות הכל באתרים ובאפליקציות

טיולים של הילדים וכו - בדרכ שולחים פתק ואני מצלמת בטלפון ושולחת לבעלי שיישמר או תולה על המקרר

מה שצריך לעצמי אני לרוב זוכרת כי אני מתנהלת בתוך זה בשגרה

בעבודה - למשימות פתוחות שקיבלתי במייל משאירה את המייל פתוח על מה שצריך/ יש לי אקסל עם צקליסט

איך את יכולה לדעת שלא תקבעי שום דבר על גבי תור שנקבע לך?

לפותחת @אובדת חצות - אני רושמת בלוח השנה ביומן את כל התורים שיש לנו (לי, לבעלי ולילדים) וגם דברים קבועים אחרים (כמו זמני שיעורים של בעלי או חוג קבוע לילד אם יש). זה גם כדי ששלא אשכח, וגם כדי שלא אקבע בטעות דברים על השעות שכבר תפוסות.

לפעמים עושה לעצמי רשימת משימות יומית באפליקציית הפתקים בטלפון (אם אני מרגישה שמצטברות הרבה).

משימות בעבודה לרוב אני זוכרת כי אני מתייגת כל מייל שאני מקבלת בתגית מתאימה (ואז יכולה להיכנס לתגית "עבודה" ולראות אם יש משהו שעוד לא עבדתי עליו). אבל אני עובדת רק במחשב.

לפעמים אני רושמת בפתקים בטלפון גם נושאים חשובים שאני צריכה לדבר עליהם עם בעלי, כדי שלא אשכח כשהוא חוזר🤭

תזונה וספורט לצערי אני לא שמה לב אליהם... אבל יש אפליקציה של כללית שקצת עוזרת בזה. (יש גם לעוד קופות, למיטב ידיעתי)

האמת שאני מרגישה שכאישה אני יותר מצליחה "להחזיק" בזיכרון דברים, יותר מבעלי. אבל כן, גם אני שוכחת דברים... זה אנושי...

כאמור - יש תזכורות מטעם הקופה / המכון אם צריך בהודעה.

לבעלי אני בכלל לא רושמת הוא ילד גדול ושידאג לעצמו

ואם את רוצה לקבוע תור אחר זה יכול להיות גם שבועיים לפני, ואז עלולה להיות התנגשות בלי שתדעי...

(והאמת אצלנו הרבה פעמים אלה תורים פרטיים, אז לא תמיד יש תזכורת לפני...)

רופא שיניים זה רק בעלי אז לא אכפת לי ככ איך הוא מנהל את זה כאמור

צננת, שפעות וכו אצל רופא משפחה מתי שצריך זה רק אני ויש זמינות תורים גבוהה ואסאמאסים

לא מסובך לי 

יש לי קבוצה עם בעלי של אירועים. שם כותבת את התורים, מסיבות, אירועים וכו.

אבל באמת קצת קשה לעקוב. לוח שנה שבועי/חודשי אונליין או ידני יכול נראה לי להועיל יותר. 

הקרדיט לקרציה מפולניה

מצרפת קישור

שיטת המדיח לניהול משימות | הקרציה מפולניה

יש לי על הדלת של המקרר לוח גדול עם ריבועים של כמה חודשים קדימה עם כל החגים והימי הולדת וכו' (מכינה לבד בכתב יד על 4 דפים של a4. לא מצאתי משהו קנוי בדיוק בגודל שנח לי)

וכל תור או חוג או פעילות לילדים או קייטנה וכו' אני כותבת שם.

ככה יש לי את זה מול העיניים.

יש לי גם ילדים גדולים יותר אז ככה הם יודעים להסתכל ולראות מה צפוי בקרוב, עוד כמה זמן מגיע החג הבא או מתי נוסעים לשבת.

ספורט או אוכל אני לא רואה צורך לתעד.

והוצאות והכנסות יש באתר של הבנק.

משימות שלי שחשוב לי לא לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ עם עצמי ומוחקת כשזה נעשה.

גם דברים שנגמר בבית וצריך לקנות ולא בא לי לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ אחרת עם עצמי. ומוחקת אחרי שקונה.

לדעתי יש הרבה יותר סיכוי שתקבלי תשובות אם את כותבת מהניק שלך.

כי יש נשים שמאוד אכפת להן מהאאוטינג אז הן לא יכתבו על גבי הפורום שהן עשו הסבה לסיעוד, אבל אם הן ידעו מי את הן יפנו אלייך בפרטי.

זו ההשערה שלי.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

פשוט כל הסביבה שלי יודעת שאני מחפשת הסבה ומשווה מקומות אז זה אאוטינג אמיתי...

ואז יהיה נוח לפנות אליך

שאם יש מישהי כזו, היא יכולה לכתוב לאחת המנהלות ואנחנו נוכל לקשר..(לכתוב פה בשרשור שיש מישהי שמוכנה לתת מהנסיון שלה באישי, ושהפותחת מוזמנת לאישי לקבל את הניק)

רלוונטי?

בשע"צ לימודים בין 8:00-15:00

במכון טל 8:30-15:30

בשע"צ לומדים כל השנה חוץ מחול המועד ושבועיים שלוש באוגוסט

במכון טל לומדים סמ' א,ב,אלול

בשע"צ אני חושבת ששנתיים וחצי זה כולל הזמן עד הממשלתי (לפי מה שהבנתי אבל לא וידאתי)

במכון טל זה שנתיים וחצי לימודים ואז המתנה לממשלתי

בשע"צ שנה א' יומיים פרונטליים, יומיים בזום. שנה ב' 3 ימים פרונטליים יום אחד בזום

בטל הבנתי שיומיים יומיים בכל השנים (ושוב, לא ודאי לי עד הסוף אבל ככל הנראה כן)

התעודה משעצ היא של מכון טל כי הם עובדים בשתפ

אני לא בטוחה אבל קראתי באינטרנט בכל מיני פורומים ששעצ זאת תעודה ומכון טל הוא תואר

עוד מידע מפורומים שלא וידאתי אותו:

שעצ כיתות גדולות, מכון טל עד 20 בנות

מכון טל יותר משפחתי

שערי צדק יותר מקצועי

ואולי ניפגש שנה הבאה

ממליצה לבדוק מה המשמעות של זה בשטח כי ךדעתי זה פרמטר ממש חשוב בהחלטה.

יש מקצועות שההבדל משמעותי מאוד

הסבה מבוססת על זה שכבר יש תואר ראשון, ומוציאים רשיון לעסוק בסיעוד, על בסיס התואר הראשון שכבר יש לך.

בעבר בשערי צדק היה רק תעודה ובמכון טל תואר אבל כבר הרבה שנים שערי צדק מוציאים תואר ששייך למכון טל, אבל כל אלו רלוונטיים למיטב הבנתי רק למי שעושה תואר ראשון בסיעוד, בהסבה זה לא עובד לפי תואר.

לגבי הסבה במכון טל לא הכרתי שיש, כנראה ממש חדש, נכון ללפני שנתיים לא היה.

לא יודעת לגבי מקצועיות אבל בגלל שסהכ עובדים בשתפ מלא לא מאמינה שיהיה הבדל משמעותי במקצועיות.

מה גם שכשאת יוצאת לשוק לא מעניין אף אחד איפה למדת (בתחום של אחיות) למעט אם למדת באוניברסיטה בשטחי הרש"פ...

שההסבה במכון טל היא תואר ראשון בשנתיים וחצי

לא יודעת איך זה הגיוני, זה מה שאמרו

ובאמת כתבו שזה לא רלוונטי כמעט לשום דבר

הסבה זה פשוט תואר ראשון...

אולי יש שם תואר שני בשנתיים וחצי

נשמע בין מכון טל לשעצ

לימודים כל השנה עם חופש בחול המועד ושבועיים באוגוסט

יש להם בדכ יומיים היברידיים

ולפעמים רק שלושה ימי לימוד20260506122937.pdf

התואר שמקבלים הוא מוסמך בסיעוד .

התואר הראשון הוא במה שלמדת קודם .

בניגוד למי שלומדת 4 שנים .מקבלת בוגר בסיעוד(תואר ראשון.

אחרי שעוברים את המבחן הממשלתי בסיעוד מקבלים רשיון לעבוד כאחות/אח.

הבן שלי למד סיעוד במכון לב.

יש שיתוף בין מכון טל ללב בסיעוד.

אין לי מושג מה התנאים לתואר שני בסיעוד .

או לימודים לכל בסיסי(התמחות כמו מיילדות ,ט.נמרץ,פסיכיאטריה ועוד)

אבל בכל מקרה מכון לב ומכון טל שייכים לאותו גוף.