מי אמר שיש אפשרות לטפל בזה?  חוץ מהזמן שעובר, עם החיים...

(האמת שאני בסך הכל רוצה לפרוק למישהו ושהמישהו הזה יבין אותי ושלא יתפרק באמצע

לפעמים דווקא אלה שאוהבים אותך הכי קשה להם לשמוע)

תודה על התגובה אהובה

אז נראה לי שזה הגיוני להיות מוצפת ברגשות ולכעוס קצת. בסוף זה איזשהו עיבוד מאוחר של מה שעברתי ואולי זה גם לחוות את זה שוב ברמה מסויימת.

אני לא חושבת שזה משהו שמחייב טיפול אם זה לא פוגע לך בשגרה לאורך זמן.

זה ממש בסדר להיות קצת עם הרגשות האלה, נראה לי לכולם יש תקופות כאלה בחיים. פשוט לנסות לשמור על סדר יום, דברים שחייבים לעשות וגם קצת תחביבים, ואם זה לא הולך להתייעץ עם איש מקצוע.

כן אני אעבור את זה... נקווה שבטוב

יצאתי החוצה לעשות סיבוב...

רק ראיתי משטרה- טריגר. בד"כ זה לא קורה לי, הקורס הזה באמת הציף ממש.

אני מקבלת את איך שה' רצה שהחיים שלי יראו, אבל זה כנראה ימשיך לכאוב. 
מי שעזר לי לעבור בין החשופיות במדרכה בחושך ולא לדרוך עליהן יעזור לי להמשיך לעבור מכשולים בחיים האלו חח

תודה על ההכלה פה יש משהו מספק בלכתוב בפבליק כאילו וזה מתאפשר כי זה אנונימי

זה הדבר הנכון. גם אם היית כותבת סתם לעצמך.

התפללת ביום כיפור האחרון? בכלל טרחת להופיע בבית כנסת?

והיי, צמתי ושמרתי, לא כמו הסתומים שצמו ושיחקו בפלאפון או נסעו באופניים

אפילו דתילונים הלכו לבית כנסת

אתה לא דתי, אז אתה חילוני. אבל גם חילונים הלכו לבית כנסת, אז אתה יותר גרוע מחילוני?

אני על הרצף הלא ברור

נתפשר על חילוני דתי?

אולי דתי חילוני?

הפיצול יענה נראלי גם יהודי השאלה על הדוס

רק 613 מצוות שמעסיקות אותך מן הבוקר עד הבוקר שלמחרת ועד בכלל

אהה סליחה,

אז בעצם כלום חוץ מזה שאתה יכול לטוס להודו או לתיאלנד ולדעת שיש לך שם מקום לישון ולאכול,

ועוד כמה אנשים שיהיה עם מי לריב אם משעמם.

דתיות הרצף

אם כי בקצב הזה אני אגיע😜

יאמיייייייי😋😋😋🤩🤩😋

יאללה שיבוא עכשיו

מוזמנת באהבהה

כתובת: מממ פעמאחרת😅

ככ גדול לעוגיות שלי😂

פעם הבאה אערך בהתאם

בלי נדר

ר' עקיבא, שלפני כן ראה בו משיח.

איך תרצה שנכנה אותך בהמשך?

קראו לו בר כוזיבא כי כך שמו של אביו או של מקומו. נראה לי גם באגרותיו הוא חותם בר כוזיבא או בר כוסיבא. כשמונה למלך תיארו אותו לעיתים בתור בר כוכבא בתור דרך כוכב. בגמרא לא מופיע בר כוכבא מעולם, נראה לי רק במקורות של הגוים שמספרים על המרד. בגמרא רק כתוב שרבי עקיבא דרש דרך כוכב מיעקב על בר כוזיבא

רק... לא באת 😈

קיצ

אולי פעם הבאה תהיה

קפצ לי לכאן

היה נשמע שאת לא רוצה שאני אבוא, אז חיזלשתי

וגם אם כן, הוא יסתבך פה קשות עם כל המגזרים

יעני שיעבירו חוק בכנסת שימנו אותו למלך?

הכנסת נראה לי בפגרת סתיו

לאידעת פשוט שיגיע איכשהו

מצידי על חמור לבן מהשמיים😅

אבל בקצב הקרוב אנחנו נבנה קודם את בית המקדש,

מוזמנת להתחיל לתפור פרוכות

מממ מעדיפה לעזור לבנות😅

או לשמחתי,

הנשים יהיו מאחורה בתפירה ובסריגה, ויתנו לגברים לעשות את העבודה (היידה שוביניזם לפי התורה)

אבל לא נורא, יהיה לך אח"כ זמן שתוכלי להגיע, להביא קרבן ולהסתכל על הפאר וההדר.

חוצמיזה אני חייבת להתחיל לאהוב לתפור אה?

😅

את יכולה ללמוד להיות מעצבנת פנים ולתכנן את החימום הרצפתי לכהנים,

או סתם לקשט את כל הכבשים שיגיעו עם פפיון בצוואר.

או כלשון רש"י

"גרממיא של אדום"

לא זרקו אותי לזירה, זה אדום מהרוטב של הספגטי

מערכות וציוד לכיפת ברזל.

ציטוט:

שיתוף הפעולה בפיתוח וייצור אפשרי של רכיבים למערכות הגנה אווירית, ובהם משאיות כבדות להובלת טילים, אמצעי שיגור וגנרטורים - הכל במסגרת התמיכה במערכת כיפת ברזל של רפאל. מנכ"ל פולקסווגן, אוליבר בלומה, אמר בהודעה נפרדת של החברה כי מדובר ב"צעד חשוב לקראת פתיחת עתיד תעשייתי חדש לאתר".

כנראה שכן

תכלס גרמניים זה רכבים הכי טובים (חוץ מחלקי חילוף שלהם, וקרטר אלומיניום)

זה לא נחשב שה"הגיע"

צריך ראיה קצת יותר חולמנית כדי לראות אותו. אבל הוא לגמרי שם.

אז הוא שם אותתם במחסן של הבית כנסת

למלכה אין ראי, למלך אין כתר.

אך שבעה גמדים

או להיכנס ולשחק עם עצמך עד שיבוא המשיח, או עד שיכריזו עליו בכנסת הבאה

Gartic Phone – טלפון שבור

הוויז של הבחור בטרמפ מהיום שינה מסלול באמצע הדרך בכביש בלי תחנה ואני נזרקתי לאמצע עיר תקועה עם אוטובוס שכל פעם שאני בודק רק עולה בדקה,

לבסוף אחרי הרבה זמן עצרה לי זקנה שנשלחה על ידי אליהו הנביא לגאול אותי משם.

*8787, כל קו, והלוח שמעל התחנה, (וגם במוביט בסוף בשיחה לחבר)

איפה בוס. שיודע להגיד לך גם מתי האוטובוס הזה הגיע בממוצע בשעה הזו ושהוא באמת יצא.

לכותב דוקטורט בתכנון מסלולי תחבורה ציבורית. במסלול כולל תזה.

מכיר רק מוביט כשאני יוצא מהבית למקומות מסוימים מאוד, והשאר בטרמפים.

(אל תשכח שיש לי נוקיה)

אבל אחד כמוך שגר במרכז כבר הרבה שנים, הדוקטורט עוזר לך הרבה אני מניח

צריך סמארטפון כדי לחיות. זה קודם כל. בגלל מליון סיבות של העולם המודרני שאתה מפסיד.

אחר כך יש בעיה עם התוכן וובעיקר בעיה קשה עם ניהול הזמן שהסמארטפון מייצר. יש לזה פיתרונות נרחבים אבל צריך לרצות. אפשר בעיקרון ממש לסרס אותו עם ADB או להפוך אותו ללא כיף בצורות אחרות כדי להשתמש בו רק כשממש צריך.

דוגמאות של חברים: סמארטפון עם מסך שהוגדר להיות שחור לבן. לא כיף. רק מה שצריך.

וכרגע, עד שאני אהיה ממש צריך, אני בוחר להישאר עם נוקיה עם הצרכים המינימליים.

זה שאי אפשר להשתמש בו כמודם. כלומר אתה יכול להשתמש בו ביום יום (ואני מבין את האתגר) אבל יש מקרים שממש צריך משהו אחר.

רגע. אולי כן אפשר.

לקחת סמארטפון לשים אותו בצד ופעם ב-כשצריך להשתמש בו עם הנוקיה כמודם USB? לא ניסיתי אבל יהיה מעניין לנסות.

אפשרות שניה

אולי curlbus יעבוד אצלך בנוקיה

רוצה אולי לפשט לי קצת מה בדיוק רצית לעשות עם הנוקיה?

ולחבר אותו לנוקיה כISP כשממש ממש צריך.

ואז נשארת רוב הזמן בלעדיו. אבל כשממש צריך או כשמגדירים מראש חלון זמן,

אז יש.

הרעיון זה שאתה נשאר עם הנוקיה (והסים נשאר שם). והסמארטפון נמצא אבל מנותק מהאינטרנט כלומר לא מסיח את דעתך.

עבדתי בתור מלצר בקייטרינג של אחד מהקהילה שלנו. יום אחד הוא התקשר אלי ושאל אם אני רוצה לעבוד חד פעמי באולם אירועים מסוים שנמצא 20 דקות נסיעה מהבית שלי, אירוע שלא קשור אליו אבל בעל האולם התקשר אליו ואמר שיש לו מחסור במלצרים. הוא גם הבטיח לי שבסוף אקבל מונית הביתה (מלצרים מסיימים לעבוד הרבה הרבה אחרי שהאורחים הולכים, ככה שכבר אין תחבורה ציבורית).

הסכמתי.

זאת הייתה חתונה של שני אתיופים חילוניים, ממש נהניתי מהאווירה ומהכל, למרות שזאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שהייתי בחתונה חילונית. הם גם השאירו לי טיפ יפה מאוד.

בסוף האירוע, בעל האולם אמר שחבל לתת לי מונית, אחת העובדות במטבח (אשה מבוגרת כבת 50) גרה בעיר שלי אז היא תתן לי טרמפ.

הסכמתי, כי מה אכפת לי איך אני אגיע הביתה, העיקר שאגיע.

בקיצור אני נכנס לרכב שלה, השעה 2 בלילה או משהו כזה, ומיד בתחילת הנסיעה אמרתי לה איפה אני גר. היא אמרה שזה בסדר.

כשהגענו לעיר, היא פתאום אמרה לי לרדת בכביש הראשי. אמרתי לה שזה ממש רחוק מהבית שלי, היא אמרה שהיא לא יורדת מהכביש הראשי לתוך השכונות ושאני צריך לרדת כאן או להמשיך איתה עד הבית שלה שנמצא עוד יותר רחוק.

בקיצור בשעה 2 בלילה, כשאין לי שום יכולת להתווכח או למצוא פתרון חלופי, היא פשוט זרקה אותי במרחק 3 ק''מ מהבית, כשאני תשוש אחרי לילה של מלצרות.

אפילו טלפון לא היה לי.

התחלתי ללכת ופתאום עברה ניידת משטרה, סימנתי לה לעצור, השוטר עצר לי וסיפרתי לו מה קרה. הוא אמר שאסור לו לקחת אותי בניידת אבל הוא כן נתן לי להתקשר להורים שלי, אז אחרי כמה דקות אמא שלי הגיעה לקחת אותי.

ובבית גיליתי שהטיפ נפל לי מהכיס ונשאר ברכב של הזקנה המרשעת...

אבל ככה מתחשלים 💪

ואני אומר בתור אחד שיש לו הליכה של לפחות חצי שעה בעליה כל פעם שאין רכב להקפיץ אותו לישיבה.

בפתח של סינג'יל, או לעלות עם אופניים לטרמפים, זה פחות עוזר...

מיני אופניים שמתקפלות לתיק. בדיוק בשביל הסיטואציות האלה שאין איפה לנעול אותן. שוקלות 11 קילו ונראות חמודות ממש.

אופניים מתקפלים 8 אינץ' – ניידים, קלים, עם דיסק-בלון

אבל נראלי פחות הכיוון שלי

אם בן 18 לחופה, או לחילופין בן 18 להתגייס ולהפוך לטייס קרב - אז הכל אפשרי, בלי שום גבולות ומגבלות

איך אפשר שלא? יש עולם לחיות בחוץ.

(ויש חג שאפשר לישון בו)

עבר עריכה על ידי אברהם יאיר שטרן בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 12:26

אני גם נוסע, כדי שיהיה לי תפילות ארוכות ארוכות... בנחת...

לא קוהרנטי, ולא אכפת לי, מי שהיה צריך להבין-הבין.

זאת סיבה טובה למשוך את השמיכה מעל לראש, ולא לצאת ממנה אף פעם

לכן זה כל כך מתסכל.

האופציה של להיות תחת סמכות הורית וללכת לבית ספר גרועה יותר. העולם הגדול הרבה יותר מוצלח מזה ותמיד אפשר למצוא איזו נישה שיותר קל לחיות בה.

גיל 16, חוץ מגיל 16 כל שנה מחיי היתתה שנה נהדרת יחסית להיום, וגם השליש הראשון של גיל 16 היה סבבה...

כאילו, החיים מבאסים תמיד אבל יש נקודות אור שעוזרות להרים את הראש מעל המים... ועכשיו אני דווקא יותר בסבבה....

הייליגע ברקוני...

ולגור בבית נאה, ובסביבה נעימה, בקהילה טובה עם חברים וחברות - ובדרך לשם את עושה הרבה דברים כדי להשיג את היכולות והאמצעים והמשאבים הנדרשים

אבל צריך לחיות חיים שמתאימים לנו. במסגרת ובגיל צעיר זה יותר קשה.

חג נהדר.

ואני מספיק הפרעת קשב בשביל שתפילות יהיו עינוי בפני עצמו. ועדיין, יש בו משהו פשוט כיף.

וכולם בתפילה

אז יש שקט

אינפוזיה. לא צריך לבזבז זמן על אוכל

(חוץ מהקטע של אסור לצחצח שיניים בבוקר)

משהו היה כל כך שונה משנים עברו. אולי זה שבמקום ללכת לתפילה נשארתי עם הילדים.

אצלי