עקבתא דמשיחא וחישוב קיציןאוהב העם וא"י 3

בגמרא תקופה זאת מבוססת על מספר שבע:

"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[2] וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[3] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר[4] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - יום שכולו שבת, ואומר[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו "


במנורת המאור כתוב:

"....צָרִיךְ תְּחִלָּה לֵידַע, שֶׁהַקַּדְמוֹנִים הָיוּ מְיַחֲסִים כֹּחוֹת (*) כָּל הַנִּמְצָאוֹת לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וְהָיוּ מְיַחֲסִים שִׁבְעָה חֶלְקֵי הַיִּשּׁוּב אֲלֵיהֶם, כָּל חֵלֶק לְכָל כּוֹכָב מֵהֶם. וּקְצָתָם הָיוּ מְיַחֲסִים אוֹתָם לִימֵי הַשָּׁבוּעַ.... וּכְלַל הַחֲכָמִים שֶׁבָּהֶם, בִּרְאוֹתָם שֶׁבִּתְנוּעוֹת שִׁבְעָה גַלְגַּלִּים (*) מִתְחַדְּשִׁים פְּעוּלוֹת בָּעוֹלָם, הָיְתָה תְפִלָּתָם וַעֲבוֹדָתָם אֲלֵיהֶם, וְלָזֶה הָיְתָה כַּוָּנַת בִּלְעָם הַקּוֹסֵם בִּבְנוֹתוֹ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהִקְרִיב בָּהֶם שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים....אִם כֵּן כָּל הָעוֹבֵד אוֹתָם יָגֵע לָרִיק וּמַכְעִיס לַאֲדוֹן הַכֹּל....וּלְפִי שֶׁנִּשְׁאָר מָקוֹם גַּם כֵּן לִקְצָת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לִטְעוֹת בְּעִנְיָן זֶה, בִּרְאוֹתָם (*) שֶׁמִּסְפָּר שִׁבְעָה סוֹבֵב בַּתּוֹרָה בְּיָמִים וּבְשָׁנִים עַד מִסְפַּר יְמוֹת הָעוֹלָם וְגַם בַּחַגִּים; וְכֵן מָצִינוּ בְּהֶקֵּף יְרִיחוֹ שִׁבְעָה כֹהֲנִים וְשִׁבְעָה שׁוֹפָרוֹת בְּשִׁבְעַת הַיָּמִים וּבַשְּׁבִיעִי הִקִּיפוּ שֶׁבַע פְּעָמִים; (*) וְגַם בְּהַשִּׂיגָם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע תְּנוּעוֹת לְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה גַלְגַּלִּים; וּבִרְאוֹתָם בִּנְבוּאַת זְכַרְיָה, לְכָל נֵר מִשִּׁבְעַת הַנֵּרוֹת שִׁבְעָה מוּצָקוֹת שֶׁהֵם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה; וְגַם בְּדִבְרֵי יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא, אָמַר ''וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים'' - הֻצְרְכָה תוֹרְתֵנוּ הַתְּמִימָה לְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ אֱמוּנָה כוֹזֶבֶת וּלְהָעִיר אוֹתָנוּ עַל הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית וּלְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכָּל הַמֶּמְשָׁלוֹת הֵן תַּחַת הַמִּמְשָׁלָה הַגְּדוֹלָה הַקְּדוּמָה, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכִי לוֹ לְבַדּוֹ הַמְּלוּכָה וְהוּא מִתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ וְכֻלָּם מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם'' (נחמיה ט, ו)....וְעַל כֵּן, כְּדֵי לִמְחוֹת מִלֵּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֱמוּנָה הַבְּטֵלָה וְלִקְבֹּעַ בָּהֶם אֱמוּנָה יְשָׁרָה אֵיךְ כָּל מֶמְשַׁלְתָּם בָּאָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צִוְּתָה תוֹרָה בְּיָמִים וּבְשָׁנִים, לַעֲשׂוֹת אַחַר מִסְפָּר אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע, מִסְפָּר חֲמִשִּׁים קָדוֹשׁ, לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל: מִי (*) שֶׁהוּא עַל הַכֹּל, שֶׁהוּא מֵנִיעַ לֹא יִתְנוֹעֵעַ. וּלְפִיכָךְ צִוָּה לְקַדֵּשׁ בַּשָּׁנִים אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, לְשַׁחְרֵר הַגּוּפִים וְהַקַּרְקָעוֹת. וּבְיָמִים צִוָּה לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַחֲמִשִּׁים לָעֹמֶר, לְפִי (*) שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה יוֹם שִׁחְרוּר הַגּוּפִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא יוֹם מַתָּן תּוֹרָה, הָיָה שִׁחְרוּר הַנְּפָשׁוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ בְלֹא תוֹרָה, עֲבָדִים נַפְשׁוֹתֵיהֶם לְגוּפָם."


איך מיישבים את הסתירה ? ואולי אין סתירה ושתי הכתובים משלימים זה את זה.


מה השאלה?קעלעברימבאר

אם הסתירה בין 7 ל50, אז שמעתי שהמקובלים אומרים שעד שנת 6000 חייבת להגיע אחרית הימים ומאז והלאה זה עולם שכולו טוב (ואז נכנסים גם לאלף השביעי שהוא שבת), אבל בלי קשר המציאות תמשיך בסבב של 6000 שנה עולם יותר בפעילות (כמו ששת ימי המעשה) ואלף שביעי שבת -עולם יותר סטטי ונח או יותר רוחני, לא יודע בדיוק, אבל כמו בשבת שנחים. (זה הכוונה בגמרא חרוב, כי במקום אחר כתוב שבאלף השביעי שובת, לא חרב, וגם בגמרא הנוכחית הגמרא אונרת שחורבן זה אינו פורענות אלא שביתה, ובכל האלף השביעי ה נותן לצדיקים כנפיים ועפים על פני המים (כמובן זה משל) ובאלף השמיני ה מחדש את עולמו, כך כתוב בגמרא).

ככה יהיה שבע פעמים, 6000 עולם פעיל, 1000 נח. עד שבאחף ה-50 יהיה אלף יובל מיוחד כמו שנת היובל.


אבל זה לא קשור לכך שאחרית הימים תבוא עד שנת 6000, ומשם והלאה זה עולם שכולו טוב. פשוט  גם לעולם שכולו טוב יש לו"ז מפורט לנצח, שה' כבר כתב

אני אבהיר...אוהב העם וא"י 3

...

1. מחד "אמר רבי שמואל בר נחמני, "תיפח רוחם של מחשבי קיצים".  מאידך "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב..."

2.מדוע אם כדי למחות מהלב את המספר 7  בכל זאת מבססים את הקיצים על המספר 7.

תשובהקעלעברימבאר

1. לדעתי - תיפח רוחן זה מי שמחשב קץ שיגיע לפני הקץ האחרון שבטוח עד אליו יהיה אחרית הימים. על הקץ האחרון עצמו שבטוח יהיה עד שנת  6000 (או מוקדם יותר, תלוי במעשינו) לא נאמר תיפח רוחן, וגם אין מה לחשב פה כי זה מפורסם

2. לא קראתי הכל, 7 זה מספר מאוד משמעותי בתורה. המהרל אומר ש7 מייצג את הקדושה שבטבע (שבת בתוך השבוע למשל) ואילו 8 (7+1) או 50 (7 שביעיות +1) מייצג את המימד של הקדושה שמעל הטבע, כך ששני המספאים טובים, אבל תלוי באיזה הקשר. ברית מילה ביום השמיני כי זה התילות מעל הטבע, וכן שבועות זה תורה מהעליונים.   שבת מייצגת את הקדושה שבתוך המציאות ולא מעליה, לכן היא שביעית

תשובהקעלעברימבאר

1. לדעתי - תיפח רוחן זה מי שמחשב קץ שיגיע לפני הקץ האחרון שבטוח עד אליו יהיה אחרית הימים. על הקץ האחרון עצמו שבטוח יהיה עד שנת  6000 (או מוקדם יותר, תלוי במעשינו) לא נאמר תיפח רוחן, וגם אין מה לחשב פה כי זה מפורסם

2. לא קראתי הכל, 7 זה מספר מאוד משמעותי בתורה. המהרל אומר ש7 מייצג את הקדושה שבטבע (שבת בתוך השבוע למשל) ואילו 8 (7+1) או 50 (7 שביעיות +1) מייצג את המימד של הקדושה שמעל הטבע, כך ששני המספאים טובים, אבל תלוי באיזה הקשר. ברית מילה ביום השמיני כי זה התעלות מעל הטבע, וכן שבועות זה תורה מהעליונים.   שבת מייצגת את הקדושה שבתוך המציאות ולא מעליה, לכן היא שביעית

לידיעהאריק מהדרוםאחרונה
בפורום הזה לא משתלחים אחד בשני, זה לא או"ח פה, רוצים לריב? לכו לאו"ח.
כיסוי ראש בעת ברכהימח שם עראפת
להצמיד את הראש לחפץ- למשל לקיר, נחשב כיסוי?
שאלה יפהנפש חיה.
ציפיתי לקבל תשובה יפהימח שם עראפת
אבל גם מחמאה זה נחמד, חן חן לך
ההשערה שלי היא שזה לא נחשב כיסוי, אבל מעניין לראותנפש חיה.

מה באמת התשובה לזה.

ההשערה שלי היא שזה גם ככה דרבנןימח שם עראפת
ומאחר ורבנן לא קבעו גדר ברור לכיסוי ראש(לפחות לא ידוע לי על כזה) זה ספק דרבנן לקולא ושרי
ידוע לי שכסר"ש צריך לכסות את רוב הראשנפש חיה.

לפחות לדיעה הזאת. 
 

מכוסה - מסתמא  ע"י כיסוי אחר


 

וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה. 

אין בזה שם כיסוי בכללנקדימוןאחרונה

אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.


וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:

"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."

הלכות מזוזה…סיעתא דשמייא1

קראתי את הכתבה בשבע:

מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה

נראה לי שזה לא מסתדר עם מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה:

" מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."

מה דעת אנשי הפורום?

זה מחזק את הטענה ש…סיעתא דשמייא1
מצוות מזוזה היא מצוות עשה. "וכתבתם על מזוזות ביתיך" וזהו. שמירת הבית זה יהיה בהכרח תוצאה של קיום ההמצווה ולא ההפך.
הרעיון שמצוות מזוזה מבטאת שד' שומר עלינוהסטורי
משמע בפסוקים כפי שציין הרב מלמד ומוזכר באין ספור מקומות בדברי חז"ל. קשה לקבל שהרמב"ם חולק על זה.

בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.

גם עצם התפיסה שמזוזה בעקרה…סיעתא דשמייא1

"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.

כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .

הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.

מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד אנקדימון

אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...  

 

חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח,  הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.

 

אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם. 

 

אבל זה לא העיקר!גבר יהודי
זה התוצאה שקורה לבן אדם יסורים….סיעתא דשמייא1
… במקום לפשפש במעשיו רבנים אומרים לו לבדוק את המזוזה.
לא מכיר אף רב שאומר דבר כזהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

"במקום"?!

אז תתרחק מרב כזה, ואל תכלילנקדימון
מה כתבתי:....סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."

מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.

לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .

הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.

המאמר מדבר על סגולהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 13:20

והמקור לזה מפורש בגמרא. -----

שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.

 

אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
 

------

העריכה לא שנתה כלוםסיעתא דשמייא1אחרונה
לא אמרתי שזה העיקרנקדימון
אבל זו גמרא מפורשת - והרמבם בוודאי ידע גם אותה. ולכן, אם מישהו חושב שהרמבם לא מקבל את זה, כנראה לא הבין את הרמבם.
שאלה: לגנוז או רק לכסות את התמונהמבקש אמונה

תמונה שיש בה פרקי תהלים (תיקון הכללי) עם שמות הויה ב"ה

ובאמצע תמונה קטנה של אותו ברלנד... מה כדאי לעשות עם זה?

אפשר להשחיר את התמונה או להדביק עליהנקדימון
תמונה של צדיק אמיתי, לא?

אני חושב שזה בעיקר תלוי בהרגשה שלך.

תודה. חששתי אולי בעצם ההימצאות שלה בבית יש פגםמבקש אמונה

אם אין, אז לא יפריע לי לכסות אותה בתמונה אחרת

אם אין פירושים וכדומה אלא רקנקדימון
טקטס טהור, אז הכי פשוט לדעתי זה לעשות ככה.
אם זה עושה לך רע, שים בגניזה וקנה משהו אחרשלג דאשתקד

מה הסיפור הגדול?

כל מי שמנוי לעיתון, מחזיק כמה תמונות של רשעים בבית.


(ושלא יהיה מובן שקראתי למישהו "רשע" וכדו)

אני גם מתלבט אם בא לי להשאיר אותה או לגנוז מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ז באדר תשפ"ו 14:13

תמונה יפה סך הכל.  

לא עושה לי הרגשה רעה אם אין בזה בעיה רוחנית

 

החשש שלי זה לא בגלל התמונה עצמה, אלא שזה הוצאה שלהם ("כח הפועל בנפעל" מה שנקרא)

בקטע הזהשלג דאשתקד
אם הייתי אדם אידאליסט - יש מצב שהייתי זורק לגניזה, כדי לא להיות מזוהה ולא לתת לגיטימציה.
👍מבקש אמונהאחרונה
שאלות על פורים (לא על המגילה).צע

לא חייב תשובות של פורים, אפשר גם פשט..😀😃


א. מה מיוחד בפורים שהרב קוק (ומן הסתם לא רק הוא) כותב עליו שהארת היום קשורה ל "קדושת הגוף הישראלי"  לעמת שבת או יום טוב? גם בשבת מקובל לומר שהאכילה והשינה קדושות.  וגם ביוט יש "חציו לה' *וחציו לכם* ?


ב. יפה מאוד שמציינים בפורים שלא משנה מה גם יהודי שלא מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי מתברר שהוא תמיד קרוב/דבוק בה'...

אבל מה זה עוזר לי בשאר השנה?  (אוסיף שאפשר לשאול זאת כל השנה על דברי תורה בסגנון - לא משנה מה נשמה שנתת בי טהורה.. איך זה דוחף קדימה?)

ג. מכירים הסבר מה זה פרוז ומוקף ברוחניות?


תודה.. אדר שמח.

תשובות תםשלג דאשתקד

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

אני לא חושב שיש מי שמלאקעלעברימבאר

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

גם "טיפות של אור" מלא וגדושנקדימוןאחרונה
שאלות יסודיות. ממה שאני מבין זה ככה:נוגע, לא נוגע

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

 

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

 

אבל בפורים הקדושה ממש בתוך הדוךקעלעברימבאר

ובכלל לא בשנמהמ.

 

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

 

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע

כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.


 

אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?

ב.  ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית..  אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..

 

וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
 

מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣

מסכת שלמה בש"סזיויק
עם המון אגדות עמוקות
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
לא מבין את השאלה, זה החג היחיד שמוקדש לו ספר שלם בתנ"ך...
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.


וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.


בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
מפורים
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

הפעלה טיפות של אור

איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים? 

אני אתחיל:טיפות של אור
הרב קנייבסקי פסק שגם אם קטן מתפלל שמונה עשרה מאחוריך, אסור לפסוע שלוש פסיעות לאחור

זה מקסים בעיניי

לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
 מזכיר לי את אדר שנה שעברה🙂
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
עקרונית זה עיקר הדין ולא חומרא, לפחות לבוצענוגע, לא נוגעאחרונה
באפיקומן זו חומרא
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאר

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
כאילו, איך היו לו כל כך הרבה בנים רבנים?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
ייתכן שהם היו אנשים זרים, אלא שלאביו של כל אחד מהם קראו פפא
זו בדיוק הנקודההסטורי

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

אהה, מגניבבתמימלה..?

תודה!

שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
רשימת הכותבים של הנוסח של סיום המסכת, שנראה שכולם באמת אחים, ואכשהו התגלגלנו לומר גם אותה. 

אולי יעניין אותך