אומר אתזה כי ראיתי תופעה כאן לאחרונה של "חאלס כבר עם הנשואים האלה שחושבים תעצמם ונותנים עצות / אין להם במה להרגיש עליונות הכל בסדר איתנו ואנחנו בטוב "
אז כן, ברור שזה מעצבן וכל זה. אבל בואו. המצב שלנו לא נורמלי, ורחוק מלהיות טוב והעובדה שיש היום הרבה רווקים ורווקות שעדיין לא התחתנו בגילאי 24+ לא הופך את זה לסביר. זה עצוב. ואין יותר צער השכינה מזה. בעיקר כשכולנו שומרים נגיעה והכל זה כזה עוצמתי וטרגי בו זמנית.
קיצר חאלס כבר ותתחתנו
ומוזמנים לסקול אותי עכשיו רק תעשו טובה תמצאו לי גם מישי(;
נכון, זה לא אומר שהם מבינים יותר, אבל ח"ו גם לא אומר שהקשר שלהם פחות מקשר מעולה, או שהתובנות שלהם לא נכונות.
הקב"ה פשוט זימן להם את הקשר עם פחות מהמורות ממה שאחרים עוברים, והם אולי לא עברו תהליך נפשי של לימוד, נפילה וצמיחה כמו אחרים, אבל עדיין אין בזה כדי להוריד ממי שהם, ולא מעיד בכלל על התפשרות! 🙏🏽
מעייפות..
וכן הן התפשרו וזה בסדר יש גם צדדים כאלה ...את יכולה ליפות את זה כמה שבא לך
גם אני הייתי בקשר רציני התלבטתי אם להתחתן והחלטתי שלא ..
וזו בזכות מישהי נשואה .. שאמרה לי את האמת על ליבה.
שהיא התפשרה והיא מתבאסת על זה וזה עבודה שלא נגמרת ..
וזהו אני שמחה שאני לא במקום הזה .. צריך הרבה אומץ כדי להיות גלוי עם עצמך האם התחתנת .. כי יאללה הגיל דופק והבחור חמודי והוא כל-כך רוצה אותי , (אבל את רוצה אותו?)
או התחתנת כי בחרת בו מתוך תחושת ביטחון שלמות הערכה וטוב ונחת !!
אלא שהתחתן ממקום של לחץ..ולא ממקום של שלמות .
ושיש לזה השלכות לא פשוטות בזוגיות הכללית .
לא תמיד משהו שרואים על פני השטח
ומה זה תחושה של שלמות
כי תמיד בפוטנציה מחכה לי משו טוב יותר מעבר לפינה
ולעניות דעתי, לרוב הנשואים/ נשואות עוברת מחשבה מתישהו של - יכלתי להשיג יותר/ התפשרתי. וזה נורמלי. כי זוגיות היא עבודה תמידית והשלמה עם חסרונותיו של האחר שלא תמיד נגלים לפנינו לפני החתונה. ויש התמודדויות בכל מיני תחומים.
ועוד מחשבה שעולה לי - יכול להיות שאותה בחורה שדיברה איתך הייתה בתקופה לא משו ושפכה את ליבה, אבל תכלס אם היית מדברת איתה בתקופה טובה יותר, זה לא מה שהיית שומעת.
ואוי ואבוי אם עבר לכל הנשואים והנשאות יכולתי להתחתן עם יותר טובה..
אני יודעת שזה לא תמיד נעים לבחורה נשואה לקרוא את מה שכתבתי אבל לפחות זה יכול לפתוח את העיניים למי שרווקה .
שתקשיב טוב טוב לתחושות שלה .. שתפעל מתוך מקום אחר ולא חלילה מתוך מקום של לחץ תפשרות .. וראיה של לא מגיע לי יותר.
מצטערת לנפץ את האשליה, זה לא כזה ביג בומב. את יכולה לרפרף בשרשורים בנשואים טריים או בפורום הו"ל ותראי שזה לא מאוד נדיר מצד אחד, ומצד שני גם לא כצעקתה
לא סתם אחוז הגירושים מרקיע שחקים. ולאו דווקא כי התפשרו ברגע הראשון. אנשים לא פראיירים
יש דברים שרואים מכאן ולא רואים משם, ולא בקטע מתנשא. זה פשוט ככה באמת.
אגב, באותו רגע את לא לא חושבת שמגיע לך יותר, אלא מה שיש לך ביד לגמרי מספיק וטוב לך ואת שמחה. ואת לא לחוצה. את מרגישה בשלה להתקדם לשלב הבא בחיים עם האדם הספציפי הזה בזמן הזה. מה שקורה עם השנים, זה שאנחנו משתנים. ועם השינויים האלה מגיעות כל מיני תובנות. בין היתר תובנות בדיעבדיות על בחירות שעשינו אי אז בצעירותנו. והתובנות הללו לפעמים מושפעות ממצבים זמניים אפילו, כמו ריב עם הבעל. או משבר מסויים מתמשך. ואז אפשר לשמוע דברים כמו שחברה שלך אמרה לך.
ויכול להיות גם שזו התחושה האובייקטיבית שלה, בלי קשר למשבר זמני. אבל ברוב הנישואין יש עליות ומורדות ותחושות קשות מושפעות מכל מיני דברים מעבר
ואני שוב אומרת, תמיד יכול להיות טוב יותר פוטנציאלי. את יכולה לקרוא על תופעת הFOMO. (יש מי שקורא לה בררנות. וואטאבר) אם הייתי נשאבת לתוכה, סביר להניח שלא הייתי מתחתנת בגיל 24 עם סטודנט שגר מחוץ לעיר מגוריי. הייתי ממשיכה לחפש משו יותר מדויק, יותר קרוב, מבוסס תעסוקתית למשל. או מישהו שיגרום לי להרגיש יותר "פרפרים" בתור התחלה. או מישהו שיותר קרוב לאופי שלי ולהתנהלות שלי ביום יום ואז זה כביכול יותר קל בהתנהלות היומיומית.
לבחורה להתחתן עם בחור סטודנט? או שאת הרגשת את ההשלכות של החיסכון על עצמך?
מה מנעת מעצמך?
להתחתן עם בחור שהיא לא מרגישה פרפרים ? אלא סתם חמוד?
מה את הרגשת איתו?
וזה מה שמשנה.
לי בסוף זה התאים, שבעלי מכר את הטלפון שלו כדי לקנות לי טבעת יפה. והייתי מוכנה לגור ביחידת דיור של 17 מטר שנתיים (גם עם תינוק) ולקחת את כל הציוד לתינוקות שלי יד 2 כדי שבעלי יסיים את הלימודים ונוכל לחסוך לדירה והיום אחיה ב"ה בטוב וברווחה כלכלית
והרגשתי שהוא מוצא חן בעיניי, שהוא אישיות מיוחדת, ושהוא מתאים לי.
להרבה בחורות זה לא מתאים והיו רוצות מישהו שכבר מצא את עצמו בשוק התעסוקה למשל ויכול לאפשר להן חיים ברמה יותר גבוהה כבר מההתחלה, במיוחד אם הוא יותר גדול מהן .
הדוגמאות שנתתי הן רק דוגמאות לדברים שנחשבים "פשרות"
ואני חושבת שהתמימות הזו, שחושבים שהבחירה צריכה להרגיש הכי וודאית בעולם כל החיים, גורמת לזעזוע עמוק אצל זוגות צעירים שפתאום עולה להם בהם התחושה שאולי בחרו לא נכון. ואולי למי שעוד בתהליך, לבלבל עוד יותר. כי כביכול צריך לדייק יותר ויותר את החיפוש, עד שכבר נורא קשה למצוא. (לא אומרת שזה המקרה שלך, אלא באופן כללי)
אז אני פה, מצטערת לנפץ את המיתוס, אבל זה יכול לקרות שנרגיש שהתפשרנו בדברים מסוימים. גם במציאת הזוגיות. כי בסוף, ספויילר - אף אחד לא מושלם. וזה יכול להיות גם הפוך לגברים כלפי נשים, כן?
וגם אם היום את פוגשת את הבחור שהוא ב"ה הכי טוב עבורך מבחינתך, יכול להיות שזמן מה אחרי החתונה יהיה לו יום רע/ תקופה לא טובה/ יהיו לכם חילוקי דעות מהותיים בעניין מסוים/ התגובה שלו על נושא מסוים תהיה לא מדויקת לך/ לא תהיי מרוצה מההתנהלות שלו במשו מסוים - ואת יכולה להרגיש שבחרת לא נכון. כנל לגבי שינויים שאת עוברת - במהלך החיים הזוגיים יש תקופות טובות יותר ומאתגרות ורגישות יותר כאישה. מניעה הורמונלית/ דכאון אחרי לידה חלילה/ "סתם" תקופה של אחרי לידה/ ציפייה להריון/ קשיים עם הילדים/ אפילו "סתם" עומס מבורך של החיים.
ברגע שתהיה לאישה תחושה מתמשכת של חוסר הבנה והכלה שלה מצד בעלה, היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה.
וזה אפילו בדברים יותר חיוביים כביכול - אישה השתדרגה בערך העצמי שלה, עלתה קומה, והוא כביכול נשאר מאחור - היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה והתפשרה וזה כבר לא מתאים והיא סובלת (זה חלק מהפמיניזם המקולקל שמייתר את הגבר בחיי האישה כי היא מסוגלת להכל ויש לזה הרבה השפעות על חיים זוגיים ברגע שאישה עושה שינוי מבורך, אבל לא מתאימה אותו למציאות הזוגית הקיימת )
ואני לא מדברת על נקודות אדומות שבחורות מתעלמות מהן וחושבות שייעלמו. לא. אני מדברת על בחור שמבחינתך הוא בול יושב במקום שהכנת לו בלב. ואף מרחיב לך אותו. אבל החיים הם דינמיים.
ולכן, קודם כל, לא הייתי משליכה מנסיון של אישה מסוימת על החלטות שלך. לכל אחת יש את מה שחשוב לה ואת מה שמרגיש לה מול האיש שמולה
דבר שני, לא כל אישה שתגיד לך שהיא התפשרה והיא סובלת, זה אומר שזה נכון. ז"א, אני מאמינה לה שקשה לה. ברור. אבל לפעמים הקושי הזה יושב לא על הפשרה כביכול שהיא עשתה, אלא הפשרה מצטרפת למשהו מהותי אחר שהיא לא מקבלת בזוגיות וחסר לה
המקוריתכאילו בגלל שה' זימן להם מוקדם הם יותר מוצלחים וחכמים ומושלמים ואנחנו פשוט לא מבינים כלום ומטומטמים. אני מקבלת הרבה עצות מאנשים שהתחתנו מוקדם, ואני מקבלת אותם בכיף ובשמחה, אבל רק מאלה שמכירים בזה שזה פשוט עניין של מזל וסיעתא דשמיא ולא מתנשאים עלי, ובעיקר לא מבטלים כל דעה נגדית שיש לי כי "את לא נשואה אז את לא יודעת על מה את מדברת"
מרגיש כאילו אתם תוקפים את הנשואים
אני כשחברה התייעצה איתי אמרתי לה דוגרי
גם אם התחתנתי כבר- לך יש יותר ניסיון ממני
נפגשת עם יותר בחורים, אין לי איך לעזור ספציפית בזה
ובטח שאני לא נותנת עצות סתם
אבל גם מאמינה שכן יש לי מה לתרום וחברות שמתייעצות ואני מרגישה שיש לי ניסיון- אני עוזרת ומייעצת
מקווה שהיא לא אמרה אחרי זה וואי הנשואה המתנשאת הזאת
כי וואלה כשאני נותנת עצות זה מהלב
ולא ממקום שאני מבינה יותר
אלא כי חוויתי אז יש דברים שאני יכולה לתרום מהניסיון שלי
שלא מפריע לי לקבל עצות, כשזה נעשה בצורה נחמדה ולא מתנשאת
(השורה האחרונה זו דוג' למסירות נפש אמיתית כדי להתחתן..)
הגישה הנפוצה אצל נשואים, ובפרט מבוגרים, היא ש"האדם לא באמת מתחיל לחיות את החיים האמיתיים לפני שהוא מתחתן". ומשם הרבה פעמים מגיעות האמירות שלא כיף לנו לשמוע.
כמובן שצריך לדעת להנגיש את זה יפה כדי שהדברים יתקבלו, אבל עם כל הקושי לשמוע את זה, במיוחד כשאתה תוך כדי מסלול ארוך ומפרך לשם, זה נכון.
בעזרת ה' תרשום כאן
בקרוב מאוד שהתחתנת.
לא מגיע לי נחת .. לא מגיע לי שלמות פנימית ..
אז נראה לאן נגיע
להיפך, מגיעה ועוד איך
גם כשיש חסרונות (ותמיד יש) עדיין מגיעה לך נחת
הנחת זה בחירה שלך, את תחליטי אם מגיע לך או לא, אם הנחת שלך תלוי בגורמים חיצוניים או שהוא תלוי בך וברצון שלך בלבד.
זאת גישה שלוקחת אחריות על החיים, על המציאות, לדעתי זאת גישה בריאה.
כשתלויים כל הזמן באחרים או בשינויים מצד המציאות זה מצב שאי אפשר להגיע רחוק איתו, הנחת תמיד יהיה רחוק וחמקמק, חושבים שהנה יהיה x ואהיה בנחת ככה כל הזמן וזה לא נגמר והנחת- לא מושגת,ויותר מזה היא לא יכולה להיות מושגת ככה.
שאת בזוגיות ואת בוחרת בן זוג בסוף בסוף אתם ביחד .
אני מסכימה איתך לחלוטין שלא צריך להיות תלוי ..
אבל יש תלוי ויש מושפע .. ואם הוא משפיע אנרגיה שגוזלת ממך .
זה לא תקין
ושלא ייקבל החלטות שגויות. לחץ זה אף פעם לא טוב, וגם אם אדם רווק בן 25 הכל בסדר ושיקדם בכל הכוח את הלמצוא את האחת/אחד שלו/שלה. אין מה להלחץ
קפיץאתה מכיר משהו אחד שאומר בכנות שכיף לו בלי זוגיות?
אלא מתכוונים לומר "אל תעשו אותי מסכן, אני לא מסכן". וזה נכון במאתיים אחוז.
אני מכיר כל כךךך הרבההה רווקים מדהימים יפיופים צדיקים מה שאתה לא רוצה ובאמת נראה שהכל טוב איתם
אבל עצוב לי שהם עדיין לא התחתנו . לא חבל? איזה נשמות טהורות כמה נשמות באבואה טהורות יכלו לצאת מהם אם היו מתחתנים כבר ??
אני פוחד מהאשליה הזאת שמתרקמת שלבנאדם פשוט טוב ונוח עם עצמו ובאמת מצליח בחיים לבד. והשנים חולפות ונעלמות להן ושפשוט חבל כל כך
אתה מכיר משהו שככה מפספס את השידוך שלו? אני אישית לא מכיר.
אני מכיר אנשים גיבורים שמתמודדים עם קשים ומרגישים ח-ו-ס-ר ענק!
שיהיה חלקי בגבורתן, אפילו במקצת.
אף רווק לא צריך שירחמו עליו
כי אם הם לא התחתנו .. כנראה שלא הגיע עדיין זמנם..
ואני לעומת הגישות פה חושבת שזה שמישהי התחתנה לא אומר שהיא מאושרת. .
גם אני יכולתי להתחתן כמה פעמים וידעתי בסוף שזה לא שלי .. זה אומר שהייתי מאושרת , תכלס אמיתי בפנים? לא
חתונה בסןף זה רק אירוע
צריך גם אומץ להבין מה קורה בנבחי הלב
להבין מתי זה זה ומתי לא.. גם שלא רוצים לתת להרגשה של הלא להוביל.
כמה פעמים. האם הייתי מאושר אם הייתי הולך על זה? כנראה שלא, אולי כן, לא בטוח.
אבל מה שכן בטוח זה שאדם שעדיין לא התחתן הוא בוודאות לא מאושר. וזה לא אני אומר זה התורה. ומי שאומר שהוא כן סתם חיי בסרט/לא מודע לעצמו/משקר כדי לא להרגיש לא נעים.
לצורך העניין בחור ממש רצה שנתחתן ואני התלבטתי .. ובסוף החלטתי שלא
אין יום שאני לא מברכת על זה .
באמת כל-כך מודה לה' שנתן לי את הבינה לפתוח את העיניים ולהבין שזה לא מה שנכון לי .
אני חושבת שאתה טיפוס ממש מרצה .. כל הזמן חושב איך לתת לבחורה שיש בזה מן הגבריות ..
אבל הגיע הזמן לעצור רגע קדם
ולחשוב.. לא איך אני מתחתן
אלא מה מתאים לי? איזה בחורה תהיה הכי נכונה לי.
אתה לא אמור לחכות מה שהבחורה מרגישה.. כי ככה אתה סתם במרדף ולאו דווקא אחרי הבחורה אלא אחרי הרעיון של הרדיפה.
תעצור רגע תאהב את עצמך תחשוב מה הכי נכון לך ומה באמת מתאים לך ואז תצא
בהצלחה
אם הייתי כזה במצב לא מאוזן של מרצה הייתי מתחתן כבר עם 3 בחורות (כל אחת בנפרד מנהסתם חח) רק בישביל לעשות לה טוב. כי הן רצו. ועובדה שלא עשיתי את זה והייתי קשוב לעצמי.
אני מסכים איתך שברור שחייבים לברך על זה וזה סייעתא דשמיא וגם המון קשוב לקשב לעצמך שזה מצויין שיש לך. אבל לא על זה אני מדבר
- אני מדבר על המצב הפשוט שכל עוד בנאדם רווק הוא לא בטוב "לא טוב היות האדם לבדו" פעם שמעתי מהרב שרקי נראה לי שלא טוב זה אפילו גרוע מרע
כי יכול להיות שברע שיש קצת טוב, אבל כשהשם אומר שזה לא טוב זה אומר שאין בזה שום טוב !
וכע ברור אנשים שהתחתנו ובקושי יצאו ומייעצים ומטיפים הם מציקים. אבל להסתכל בעין טובה גם שהם באמת רוצים שנהיה בטוב וזה אומר שנתחתן ועל זה אני אגחך עליהם מצד אחד ומצד שני אעריך תכוונה שלהם.
לגבי מה שכתבת בסוף - אני בנאדם שמאד בקשב לעצמו וממש בטוב אתי ואני יודע בדיוק מה אני מחפש ב"ה. רק עושה הפרדה חשובה העובדה שאני בטוב עם עצמי וחולה על החיים שלי לא אומר בהכרח שאני מאושר. אני דיי מאמין שכל עוד אדם לא התחתן הוא לא באמת התחיל עדיין תחיים שלו והוא רק בהקדמה. זה גישה אולי טיפה קיצונית אבל יש לה מלא מקורות בתורה
*נבכי....
לא כתבתי על אף אחד מסוים
אני רק טוענת שזה קיים.
זה לא "הם לא רוצים להתחתן" אלא "נוח להם מה שעכשיו"
ואם תאהב את זה או לא, זה קיים. זה לפחות מה שאני רואה
זה שגם בוחרים להגיד דווקא דברים שיפוטיים ולא דברים אמפתיים זה גם קיים.
וחושב שכל החיים הכל טוב ..
אבל שזה נוגע לבת זוג או לבחורה לבן זוג..
לפעמים מרוב שיש אנשים שנותנים ומרצים.. הם עלולים להיתקע בשרק ירצו איתי ואני מתחתן..
אז לא ..
יש לכם עבודה משותפת .. מה אתה רוצה? מה היא רוצה?
את בסוף בוחנת אותו , את רוצה אותו? באמת?
זהו זה תורה שלמה
ולא מדוייקת.
הרבה פעמים דווקא אני חושב שהצורך הוא לנרמל את האירוע.
בסוף אנשים מוצאים את עצמם גם עם הקושי וגם עם תחושה שהם במצב לא נורמלי.
ומה שאתה כותב בסוף "תסקלו אותי", אני אהיה קצת כבד כהרגלי - מותר לי לחלוק על האמירה שלך, נכון? לא חייב להיות להזדהות וזה עדיין לגיטימי, נכון?
אתה מנסה לומר שאני צריך להיות עצוב?
זה ממש לא רצון ה'!
אני לא רוצה להיות עצוב.
אני רוצה לדאוג,
לדאוג ביחס לחוסר הזוגי שלי ולחוסר הזוגי של אחרים.
אם תחליף את המילים "עצוב" ו"לא נורמלי" סביר להניח שאני יסכים איתך ונגיע לעמק השווה.
שבשרשור הזה יש התאמה
אולי כדאי לכם לנסות...
מתי ננעלה הדלת שלכם?
הדלת לאהבה, נישואין, זוגיות
מה הייתם עושים אחרת?
הכל בר תיקון בכל שלב.
חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.
מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...
השאלה אם יש מספיק אומץ
מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.
אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.
לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.
אם דלת ננעלה
לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר
תמיד ישארו דלתות נוספות
בכל נושא ובפרט באהבה
עם עבודה נכונה
הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
מצטרפת מכל הלב ❤️
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.
ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠
שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,
גמר חתימה טובה
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
נסה גם את ג'מיני.
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
למה זה רע?
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
אחרי דיון עם חבר
הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?
יש כאן כמה שיקולים:
לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?
זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?
אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי
ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.
השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.
מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.
לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.
אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.
ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?
היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅
ושום דבר אחר, חחחחחחחח
באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.
או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.
אך אני לא הייתי לוקח אותן
אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר
הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת
יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.
המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.
כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.
גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.
אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.
המנטליות כן
אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.
אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.
הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.
מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.
עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.
צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.
ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.
זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.
עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?
אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.
בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.
נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.
בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.
לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.
הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?
אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:
מה חשוב לך.
אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר
רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.
מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,
אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....
אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......
אנקדוטה:
לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה
שהוצעה לו:
בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.
על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן
והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,
אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;
אתה כופר!......
אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,
אתה כופר!
עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.
מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.
ואז פורקים עול בצורה קטנה או
בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.
מאוד מורכב.
אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...
מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.
תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת
נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם
לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה
לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,
מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)
יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש
כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף
גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים
הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות
שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....
ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה
רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....
לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?
אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!
בהצלחה!
זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.
לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.
וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.
בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -
אז כן.
אם ההפך,
לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -
ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?
אני בורחחח!!!!
שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)
חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם
אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?
אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.
אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!
(נא לא לכעוס עליי)
וזו בדיוק תובנה #1 שלי:
תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות
זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.
אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:
אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?
המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.
מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:
כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.
במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.
אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?
אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).
[וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?
זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.
האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.
זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.
צריך לזכור כמה דברים-
פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.
תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.
לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..
תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?
משהאתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…
ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!
ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!
אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.
האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.
ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!
הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.
זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.
אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.
רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.
רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.
רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.
דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.
בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.
העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.
הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.
בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.
אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.
זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.
סליחה שתוקפנית.
מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.
אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.
ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.
אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?
או עם שמלה?
הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.
אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.
אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.
אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.
אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
