נכון, זה לא אומר שהם מבינים יותר, אבל ח"ו גם לא אומר שהקשר שלהם פחות מקשר מעולה, או שהתובנות שלהם לא נכונות.

הקב"ה פשוט זימן להם את הקשר עם פחות מהמורות ממה שאחרים עוברים, והם אולי לא עברו תהליך נפשי של לימוד, נפילה וצמיחה כמו אחרים, אבל עדיין אין בזה כדי להוריד ממי שהם, ולא מעיד בכלל על התפשרות! 🙏🏽

מעייפות..

וכן הן התפשרו וזה בסדר יש גם צדדים כאלה ...את יכולה ליפות את זה כמה שבא לך

גם אני הייתי בקשר רציני התלבטתי אם להתחתן והחלטתי שלא ..

וזו בזכות מישהי נשואה .. שאמרה לי את האמת על ליבה.

שהיא התפשרה והיא מתבאסת על זה וזה עבודה שלא נגמרת ..

וזהו אני שמחה שאני לא במקום הזה .. צריך הרבה אומץ כדי להיות גלוי עם עצמך האם התחתנת .. כי יאללה הגיל דופק והבחור חמודי והוא כל-כך רוצה אותי , (אבל את רוצה אותו?)

או התחתנת כי בחרת בו מתוך תחושת ביטחון שלמות הערכה וטוב ונחת !!

אלא שהתחתן ממקום של לחץ..ולא ממקום של שלמות .

ושיש לזה השלכות לא פשוטות בזוגיות הכללית .

לא תמיד משהו שרואים על פני השטח

ומה זה תחושה של שלמות

כי תמיד בפוטנציה מחכה לי משו טוב יותר מעבר לפינה

ולעניות דעתי, לרוב הנשואים/ נשואות עוברת מחשבה מתישהו של - יכלתי להשיג יותר/ התפשרתי. וזה נורמלי. כי זוגיות היא עבודה תמידית והשלמה עם חסרונותיו של האחר שלא תמיד נגלים לפנינו לפני החתונה. ויש התמודדויות בכל מיני תחומים.

ועוד מחשבה שעולה לי - יכול להיות שאותה בחורה שדיברה איתך הייתה בתקופה לא משו ושפכה את ליבה, אבל תכלס אם היית מדברת איתה בתקופה טובה יותר, זה לא מה שהיית שומעת.

ואוי ואבוי אם עבר לכל הנשואים והנשאות יכולתי להתחתן עם יותר טובה..

אני יודעת שזה לא תמיד נעים לבחורה נשואה לקרוא את מה שכתבתי אבל לפחות זה יכול לפתוח את העיניים למי שרווקה .

שתקשיב טוב טוב לתחושות שלה .. שתפעל מתוך מקום אחר ולא חלילה מתוך מקום של לחץ תפשרות .. וראיה של לא מגיע לי יותר.

מצטערת לנפץ את האשליה, זה לא כזה ביג בומב. את יכולה לרפרף בשרשורים בנשואים טריים או בפורום הו"ל ותראי שזה לא מאוד נדיר מצד אחד, ומצד שני גם לא כצעקתה

לא סתם אחוז הגירושים מרקיע שחקים. ולאו דווקא כי התפשרו ברגע הראשון. אנשים לא פראיירים 

יש דברים שרואים מכאן ולא רואים משם, ולא בקטע מתנשא. זה פשוט ככה באמת. 

אגב, באותו רגע את לא לא חושבת שמגיע לך יותר, אלא מה שיש לך ביד לגמרי מספיק וטוב לך ואת שמחה. ואת לא לחוצה. את מרגישה בשלה להתקדם לשלב הבא בחיים עם האדם הספציפי הזה בזמן הזה. מה שקורה עם השנים, זה שאנחנו משתנים. ועם השינויים האלה מגיעות כל מיני תובנות. בין היתר תובנות בדיעבדיות על בחירות שעשינו אי אז בצעירותנו. והתובנות הללו לפעמים מושפעות ממצבים זמניים אפילו, כמו ריב עם הבעל. או משבר מסויים מתמשך. ואז אפשר לשמוע דברים כמו שחברה שלך אמרה לך. 

ויכול להיות גם שזו התחושה האובייקטיבית שלה, בלי קשר למשבר זמני. אבל ברוב הנישואין יש עליות ומורדות ותחושות קשות מושפעות מכל מיני דברים מעבר

ואני שוב אומרת, תמיד יכול להיות טוב יותר פוטנציאלי. את יכולה לקרוא על תופעת הFOMO. (יש מי שקורא לה בררנות. וואטאבר) אם הייתי נשאבת לתוכה, סביר להניח שלא הייתי מתחתנת בגיל 24 עם סטודנט שגר מחוץ לעיר מגוריי. הייתי ממשיכה לחפש משו יותר מדויק, יותר קרוב, מבוסס תעסוקתית למשל. או מישהו שיגרום לי להרגיש יותר "פרפרים" בתור התחלה. או מישהו שיותר קרוב לאופי שלי ולהתנהלות שלי ביום יום ואז זה כביכול יותר קל בהתנהלות היומיומית. 

לבחורה להתחתן עם בחור סטודנט? או שאת הרגשת את ההשלכות של החיסכון על עצמך?

מה מנעת מעצמך?

להתחתן עם בחור שהיא לא מרגישה פרפרים ? אלא סתם חמוד?

מה את הרגשת איתו?

וזה מה שמשנה.

לי בסוף זה התאים, שבעלי מכר את הטלפון שלו כדי לקנות לי טבעת יפה.  והייתי מוכנה לגור ביחידת דיור של 17 מטר שנתיים (גם עם תינוק) ולקחת את כל הציוד לתינוקות שלי יד 2 כדי שבעלי יסיים את הלימודים ונוכל לחסוך לדירה והיום אחיה ב"ה בטוב וברווחה כלכלית 

והרגשתי שהוא מוצא חן בעיניי, שהוא אישיות מיוחדת, ושהוא מתאים לי. 

להרבה בחורות זה לא מתאים והיו רוצות מישהו שכבר מצא את עצמו בשוק התעסוקה למשל ויכול לאפשר להן חיים ברמה יותר גבוהה כבר מההתחלה, במיוחד אם הוא יותר גדול מהן .

הדוגמאות שנתתי הן רק דוגמאות לדברים שנחשבים "פשרות"

ואני חושבת שהתמימות הזו, שחושבים שהבחירה צריכה להרגיש הכי וודאית בעולם כל החיים, גורמת לזעזוע עמוק אצל זוגות צעירים שפתאום עולה להם בהם התחושה שאולי בחרו לא נכון. ואולי למי שעוד בתהליך, לבלבל עוד יותר. כי כביכול צריך לדייק יותר ויותר את החיפוש, עד שכבר נורא קשה למצוא. (לא אומרת שזה המקרה שלך, אלא באופן כללי) 

אז אני פה, מצטערת לנפץ את המיתוס, אבל זה יכול לקרות שנרגיש שהתפשרנו בדברים מסוימים. גם במציאת הזוגיות. כי בסוף, ספויילר - אף אחד לא מושלם. וזה יכול להיות גם הפוך לגברים כלפי נשים, כן?

 וגם אם היום את פוגשת את הבחור שהוא ב"ה הכי טוב עבורך מבחינתך, יכול להיות שזמן מה אחרי החתונה  יהיה לו יום רע/ תקופה לא טובה/ יהיו לכם חילוקי דעות מהותיים בעניין מסוים/ התגובה שלו על נושא מסוים תהיה לא מדויקת לך/ לא תהיי מרוצה מההתנהלות שלו במשו מסוים - ואת יכולה להרגיש שבחרת לא נכון.  כנל לגבי שינויים שאת עוברת - במהלך החיים הזוגיים יש תקופות טובות יותר ומאתגרות ורגישות יותר כאישה. מניעה הורמונלית/ דכאון אחרי לידה חלילה/ "סתם" תקופה של אחרי לידה/ ציפייה להריון/ קשיים עם הילדים/ אפילו "סתם" עומס מבורך של החיים.

 ברגע שתהיה לאישה תחושה מתמשכת של חוסר הבנה והכלה שלה מצד בעלה, היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה. 

וזה אפילו בדברים יותר חיוביים כביכול - אישה השתדרגה בערך העצמי שלה, עלתה קומה, והוא כביכול נשאר מאחור - היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה והתפשרה וזה כבר לא מתאים והיא סובלת (זה חלק מהפמיניזם המקולקל שמייתר את הגבר בחיי האישה כי היא מסוגלת להכל ויש לזה הרבה השפעות על חיים זוגיים ברגע שאישה עושה שינוי מבורך, אבל לא מתאימה אותו למציאות הזוגית הקיימת )

ואני לא מדברת על נקודות אדומות שבחורות מתעלמות מהן וחושבות שייעלמו. לא. אני מדברת על בחור שמבחינתך הוא בול יושב במקום שהכנת לו בלב. ואף מרחיב לך אותו. אבל החיים הם דינמיים.

ולכן, קודם כל, לא הייתי משליכה מנסיון של אישה מסוימת על החלטות שלך. לכל אחת יש את מה שחשוב לה ואת מה שמרגיש לה מול האיש שמולה

דבר שני, לא כל אישה שתגיד לך שהיא התפשרה והיא סובלת, זה אומר שזה נכון. ז"א, אני מאמינה לה שקשה לה. ברור. אבל לפעמים הקושי הזה יושב לא על הפשרה כביכול שהיא עשתה, אלא הפשרה מצטרפת למשהו מהותי אחר שהיא לא מקבלת בזוגיות וחסר לה 

כאילו בגלל שה' זימן להם מוקדם הם יותר מוצלחים וחכמים ומושלמים ואנחנו פשוט לא מבינים כלום ומטומטמים. אני מקבלת הרבה עצות מאנשים שהתחתנו מוקדם, ואני מקבלת אותם בכיף ובשמחה, אבל רק מאלה שמכירים בזה שזה פשוט עניין של מזל וסיעתא דשמיא ולא מתנשאים עלי, ובעיקר לא מבטלים כל דעה נגדית שיש לי כי "את לא נשואה אז את לא יודעת על מה את מדברת"

מרגיש כאילו אתם תוקפים את הנשואים

אני כשחברה התייעצה איתי אמרתי לה דוגרי

גם אם התחתנתי כבר- לך יש יותר ניסיון ממני

נפגשת עם יותר בחורים, אין לי איך לעזור ספציפית בזה

ובטח שאני לא נותנת עצות סתם

אבל גם מאמינה שכן יש לי מה לתרום וחברות שמתייעצות ואני מרגישה שיש לי ניסיון- אני עוזרת ומייעצת

מקווה שהיא לא אמרה אחרי זה וואי הנשואה המתנשאת הזאת

כי וואלה כשאני נותנת עצות זה מהלב

ולא ממקום שאני מבינה יותר

אלא כי חוויתי אז יש דברים שאני יכולה לתרום מהניסיון שלי

שלא מפריע לי לקבל עצות, כשזה נעשה בצורה נחמדה ולא מתנשאת

(השורה האחרונה זו דוג' למסירות נפש אמיתית כדי להתחתן..)

הגישה הנפוצה אצל נשואים, ובפרט מבוגרים, היא ש"האדם לא באמת מתחיל לחיות את החיים האמיתיים לפני שהוא מתחתן". ומשם הרבה פעמים מגיעות האמירות שלא כיף לנו לשמוע.

כמובן שצריך לדעת להנגיש את זה יפה כדי שהדברים יתקבלו, אבל עם כל הקושי לשמוע את זה, במיוחד כשאתה תוך כדי מסלול ארוך ומפרך לשם, זה נכון.

בעזרת ה' תרשום כאן

בקרוב מאוד שהתחתנת.

לא מגיע לי נחת .. לא מגיע לי שלמות פנימית ..

אז נראה לאן נגיע 

להיפך, מגיעה ועוד איך

גם כשיש חסרונות (ותמיד יש) עדיין מגיעה לך נחת

הנחת זה בחירה שלך, את תחליטי אם מגיע לך או לא, אם הנחת שלך תלוי בגורמים חיצוניים או שהוא תלוי בך וברצון שלך בלבד.

זאת גישה שלוקחת אחריות על החיים, על המציאות, לדעתי זאת גישה בריאה.

כשתלויים כל הזמן באחרים או בשינויים מצד המציאות זה מצב שאי אפשר להגיע רחוק איתו, הנחת תמיד יהיה רחוק וחמקמק, חושבים שהנה יהיה x ואהיה בנחת ככה כל הזמן וזה לא נגמר והנחת- לא מושגת,ויותר מזה היא לא יכולה להיות מושגת ככה.

שאת בזוגיות ואת בוחרת בן זוג בסוף בסוף אתם ביחד .

אני מסכימה איתך לחלוטין שלא צריך להיות תלוי ..

אבל יש תלוי ויש מושפע .. ואם הוא משפיע אנרגיה שגוזלת ממך .

זה לא תקין

ושלא ייקבל החלטות שגויות. לחץ זה אף פעם לא טוב, וגם אם אדם רווק בן 25 הכל בסדר ושיקדם בכל הכוח את הלמצוא את האחת/אחד שלו/שלה. אין מה להלחץ

אתה מכיר משהו אחד שאומר בכנות שכיף לו בלי זוגיות?

אלא מתכוונים לומר "אל תעשו אותי מסכן, אני לא מסכן". וזה נכון במאתיים אחוז.

אני מכיר כל כךךך הרבההה רווקים מדהימים יפיופים צדיקים מה שאתה לא רוצה ובאמת נראה שהכל טוב איתם 

אבל עצוב לי שהם עדיין לא התחתנו . לא חבל? איזה נשמות טהורות כמה נשמות באבואה טהורות יכלו לצאת מהם אם היו מתחתנים כבר ??

אני פוחד מהאשליה הזאת שמתרקמת שלבנאדם פשוט טוב ונוח עם עצמו ובאמת מצליח בחיים לבד. והשנים חולפות ונעלמות להן ושפשוט חבל כל כך

אתה מכיר משהו שככה מפספס את השידוך שלו? אני אישית לא מכיר.

אני מכיר אנשים גיבורים שמתמודדים עם קשים ומרגישים ח-ו-ס-ר ענק!

שיהיה חלקי בגבורתן, אפילו במקצת.

אף רווק לא צריך שירחמו עליו

כי אם הם לא התחתנו .. כנראה שלא הגיע עדיין זמנם..

ואני לעומת הגישות פה חושבת שזה שמישהי התחתנה לא אומר שהיא מאושרת. .

גם אני יכולתי להתחתן כמה פעמים וידעתי בסוף שזה לא שלי .. זה אומר שהייתי מאושרת , תכלס אמיתי בפנים? לא

חתונה בסןף זה רק אירוע

צריך גם אומץ להבין מה קורה בנבחי הלב

להבין מתי זה זה ומתי לא.. גם שלא רוצים לתת להרגשה של הלא להוביל.

כמה פעמים. האם הייתי מאושר אם הייתי הולך על זה? כנראה שלא, אולי כן, לא בטוח.

אבל מה שכן בטוח זה שאדם שעדיין לא התחתן הוא בוודאות לא מאושר. וזה לא אני אומר זה התורה. ומי שאומר שהוא כן סתם חיי בסרט/לא מודע לעצמו/משקר כדי לא להרגיש לא נעים.

לצורך העניין בחור ממש רצה שנתחתן ואני התלבטתי .. ובסוף החלטתי שלא

אין יום שאני לא מברכת על זה .

באמת כל-כך מודה לה' שנתן לי את הבינה לפתוח את העיניים ולהבין שזה לא מה שנכון לי .

אני חושבת שאתה טיפוס ממש מרצה .. כל הזמן חושב איך לתת לבחורה שיש בזה מן הגבריות ..

אבל הגיע הזמן לעצור רגע קדם 

ולחשוב.. לא איך אני מתחתן 

אלא מה מתאים לי? איזה בחורה תהיה הכי נכונה לי.

אתה לא אמור לחכות מה שהבחורה מרגישה.. כי ככה אתה סתם במרדף ולאו דווקא אחרי הבחורה אלא אחרי הרעיון של הרדיפה.

תעצור רגע תאהב את עצמך תחשוב מה הכי נכון לך ומה באמת מתאים לך ואז תצא

בהצלחה 

אם הייתי כזה במצב לא מאוזן של מרצה הייתי מתחתן כבר עם 3 בחורות (כל אחת בנפרד מנהסתם חח) רק בישביל לעשות לה טוב. כי הן רצו. ועובדה שלא עשיתי את זה והייתי קשוב לעצמי. 

אני מסכים איתך שברור שחייבים לברך על זה וזה סייעתא דשמיא וגם המון קשוב לקשב לעצמך שזה מצויין שיש לך. אבל לא על זה אני מדבר

- אני מדבר על המצב הפשוט שכל עוד בנאדם רווק הוא לא בטוב "לא טוב היות האדם לבדו" פעם שמעתי מהרב שרקי נראה לי שלא טוב זה אפילו גרוע מרע 

כי יכול להיות שברע שיש קצת טוב, אבל כשהשם אומר שזה לא טוב זה אומר שאין בזה שום טוב !

וכע ברור אנשים שהתחתנו ובקושי יצאו ומייעצים ומטיפים הם מציקים. אבל להסתכל בעין טובה גם שהם באמת רוצים שנהיה בטוב וזה אומר שנתחתן ועל זה אני אגחך עליהם מצד אחד ומצד שני אעריך תכוונה שלהם.

לגבי מה שכתבת בסוף - אני בנאדם שמאד בקשב לעצמו וממש בטוב אתי ואני יודע בדיוק מה אני מחפש ב"ה. רק עושה הפרדה חשובה העובדה שאני בטוב עם עצמי וחולה על החיים שלי לא אומר בהכרח שאני מאושר. אני דיי מאמין שכל עוד אדם לא התחתן הוא לא באמת התחיל עדיין תחיים שלו והוא רק בהקדמה. זה גישה אולי טיפה קיצונית אבל יש לה מלא מקורות בתורה

*נבכי....

לא כתבתי על אף אחד מסוים

אני רק טוענת שזה קיים.

זה לא "הם לא רוצים להתחתן" אלא "נוח להם מה שעכשיו"

ואם תאהב את זה או לא, זה קיים. זה לפחות מה שאני רואה

זה שגם בוחרים להגיד דווקא דברים שיפוטיים ולא דברים אמפתיים זה גם קיים.

וחושב שכל החיים הכל טוב ..

אבל שזה נוגע לבת זוג או לבחורה לבן זוג..

לפעמים מרוב שיש אנשים שנותנים ומרצים.. הם עלולים להיתקע בשרק ירצו איתי ואני מתחתן..

אז לא ..

יש לכם עבודה משותפת .. מה אתה רוצה? מה היא רוצה?

את בסוף בוחנת אותו , את רוצה אותו? באמת?

זהו זה תורה שלמה

ולא מדוייקת. 

הרבה פעמים דווקא אני חושב שהצורך הוא לנרמל את האירוע.

בסוף אנשים מוצאים את עצמם גם עם הקושי וגם עם תחושה שהם במצב לא נורמלי. 

ומה שאתה כותב בסוף "תסקלו אותי", אני אהיה קצת כבד כהרגלי - מותר לי לחלוק על האמירה שלך, נכון? לא חייב להיות להזדהות וזה עדיין לגיטימי, נכון?

אתה מנסה לומר שאני צריך להיות עצוב?

זה ממש לא רצון ה'!

אני לא רוצה להיות עצוב. 

אני רוצה לדאוג, 

לדאוג ביחס לחוסר הזוגי שלי ולחוסר הזוגי של אחרים.

אם תחליף את המילים "עצוב" ו"לא נורמלי" סביר להניח שאני יסכים איתך ונגיע לעמק השווה.

שבשרשור הזה יש התאמה 

אולי כדאי לכם לנסות...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.