נכון, זה לא אומר שהם מבינים יותר, אבל ח"ו גם לא אומר שהקשר שלהם פחות מקשר מעולה, או שהתובנות שלהם לא נכונות.

הקב"ה פשוט זימן להם את הקשר עם פחות מהמורות ממה שאחרים עוברים, והם אולי לא עברו תהליך נפשי של לימוד, נפילה וצמיחה כמו אחרים, אבל עדיין אין בזה כדי להוריד ממי שהם, ולא מעיד בכלל על התפשרות! 🙏🏽

מעייפות..

וכן הן התפשרו וזה בסדר יש גם צדדים כאלה ...את יכולה ליפות את זה כמה שבא לך

גם אני הייתי בקשר רציני התלבטתי אם להתחתן והחלטתי שלא ..

וזו בזכות מישהי נשואה .. שאמרה לי את האמת על ליבה.

שהיא התפשרה והיא מתבאסת על זה וזה עבודה שלא נגמרת ..

וזהו אני שמחה שאני לא במקום הזה .. צריך הרבה אומץ כדי להיות גלוי עם עצמך האם התחתנת .. כי יאללה הגיל דופק והבחור חמודי והוא כל-כך רוצה אותי , (אבל את רוצה אותו?)

או התחתנת כי בחרת בו מתוך תחושת ביטחון שלמות הערכה וטוב ונחת !!

אלא שהתחתן ממקום של לחץ..ולא ממקום של שלמות .

ושיש לזה השלכות לא פשוטות בזוגיות הכללית .

לא תמיד משהו שרואים על פני השטח

ומה זה תחושה של שלמות

כי תמיד בפוטנציה מחכה לי משו טוב יותר מעבר לפינה

ולעניות דעתי, לרוב הנשואים/ נשואות עוברת מחשבה מתישהו של - יכלתי להשיג יותר/ התפשרתי. וזה נורמלי. כי זוגיות היא עבודה תמידית והשלמה עם חסרונותיו של האחר שלא תמיד נגלים לפנינו לפני החתונה. ויש התמודדויות בכל מיני תחומים.

ועוד מחשבה שעולה לי - יכול להיות שאותה בחורה שדיברה איתך הייתה בתקופה לא משו ושפכה את ליבה, אבל תכלס אם היית מדברת איתה בתקופה טובה יותר, זה לא מה שהיית שומעת.

ואוי ואבוי אם עבר לכל הנשואים והנשאות יכולתי להתחתן עם יותר טובה..

אני יודעת שזה לא תמיד נעים לבחורה נשואה לקרוא את מה שכתבתי אבל לפחות זה יכול לפתוח את העיניים למי שרווקה .

שתקשיב טוב טוב לתחושות שלה .. שתפעל מתוך מקום אחר ולא חלילה מתוך מקום של לחץ תפשרות .. וראיה של לא מגיע לי יותר.

מצטערת לנפץ את האשליה, זה לא כזה ביג בומב. את יכולה לרפרף בשרשורים בנשואים טריים או בפורום הו"ל ותראי שזה לא מאוד נדיר מצד אחד, ומצד שני גם לא כצעקתה

לא סתם אחוז הגירושים מרקיע שחקים. ולאו דווקא כי התפשרו ברגע הראשון. אנשים לא פראיירים 

יש דברים שרואים מכאן ולא רואים משם, ולא בקטע מתנשא. זה פשוט ככה באמת. 

אגב, באותו רגע את לא לא חושבת שמגיע לך יותר, אלא מה שיש לך ביד לגמרי מספיק וטוב לך ואת שמחה. ואת לא לחוצה. את מרגישה בשלה להתקדם לשלב הבא בחיים עם האדם הספציפי הזה בזמן הזה. מה שקורה עם השנים, זה שאנחנו משתנים. ועם השינויים האלה מגיעות כל מיני תובנות. בין היתר תובנות בדיעבדיות על בחירות שעשינו אי אז בצעירותנו. והתובנות הללו לפעמים מושפעות ממצבים זמניים אפילו, כמו ריב עם הבעל. או משבר מסויים מתמשך. ואז אפשר לשמוע דברים כמו שחברה שלך אמרה לך. 

ויכול להיות גם שזו התחושה האובייקטיבית שלה, בלי קשר למשבר זמני. אבל ברוב הנישואין יש עליות ומורדות ותחושות קשות מושפעות מכל מיני דברים מעבר

ואני שוב אומרת, תמיד יכול להיות טוב יותר פוטנציאלי. את יכולה לקרוא על תופעת הFOMO. (יש מי שקורא לה בררנות. וואטאבר) אם הייתי נשאבת לתוכה, סביר להניח שלא הייתי מתחתנת בגיל 24 עם סטודנט שגר מחוץ לעיר מגוריי. הייתי ממשיכה לחפש משו יותר מדויק, יותר קרוב, מבוסס תעסוקתית למשל. או מישהו שיגרום לי להרגיש יותר "פרפרים" בתור התחלה. או מישהו שיותר קרוב לאופי שלי ולהתנהלות שלי ביום יום ואז זה כביכול יותר קל בהתנהלות היומיומית. 

לבחורה להתחתן עם בחור סטודנט? או שאת הרגשת את ההשלכות של החיסכון על עצמך?

מה מנעת מעצמך?

להתחתן עם בחור שהיא לא מרגישה פרפרים ? אלא סתם חמוד?

מה את הרגשת איתו?

וזה מה שמשנה.

לי בסוף זה התאים, שבעלי מכר את הטלפון שלו כדי לקנות לי טבעת יפה.  והייתי מוכנה לגור ביחידת דיור של 17 מטר שנתיים (גם עם תינוק) ולקחת את כל הציוד לתינוקות שלי יד 2 כדי שבעלי יסיים את הלימודים ונוכל לחסוך לדירה והיום אחיה ב"ה בטוב וברווחה כלכלית 

והרגשתי שהוא מוצא חן בעיניי, שהוא אישיות מיוחדת, ושהוא מתאים לי. 

להרבה בחורות זה לא מתאים והיו רוצות מישהו שכבר מצא את עצמו בשוק התעסוקה למשל ויכול לאפשר להן חיים ברמה יותר גבוהה כבר מההתחלה, במיוחד אם הוא יותר גדול מהן .

הדוגמאות שנתתי הן רק דוגמאות לדברים שנחשבים "פשרות"

ואני חושבת שהתמימות הזו, שחושבים שהבחירה צריכה להרגיש הכי וודאית בעולם כל החיים, גורמת לזעזוע עמוק אצל זוגות צעירים שפתאום עולה להם בהם התחושה שאולי בחרו לא נכון. ואולי למי שעוד בתהליך, לבלבל עוד יותר. כי כביכול צריך לדייק יותר ויותר את החיפוש, עד שכבר נורא קשה למצוא. (לא אומרת שזה המקרה שלך, אלא באופן כללי) 

אז אני פה, מצטערת לנפץ את המיתוס, אבל זה יכול לקרות שנרגיש שהתפשרנו בדברים מסוימים. גם במציאת הזוגיות. כי בסוף, ספויילר - אף אחד לא מושלם. וזה יכול להיות גם הפוך לגברים כלפי נשים, כן?

 וגם אם היום את פוגשת את הבחור שהוא ב"ה הכי טוב עבורך מבחינתך, יכול להיות שזמן מה אחרי החתונה  יהיה לו יום רע/ תקופה לא טובה/ יהיו לכם חילוקי דעות מהותיים בעניין מסוים/ התגובה שלו על נושא מסוים תהיה לא מדויקת לך/ לא תהיי מרוצה מההתנהלות שלו במשו מסוים - ואת יכולה להרגיש שבחרת לא נכון.  כנל לגבי שינויים שאת עוברת - במהלך החיים הזוגיים יש תקופות טובות יותר ומאתגרות ורגישות יותר כאישה. מניעה הורמונלית/ דכאון אחרי לידה חלילה/ "סתם" תקופה של אחרי לידה/ ציפייה להריון/ קשיים עם הילדים/ אפילו "סתם" עומס מבורך של החיים.

 ברגע שתהיה לאישה תחושה מתמשכת של חוסר הבנה והכלה שלה מצד בעלה, היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה. 

וזה אפילו בדברים יותר חיוביים כביכול - אישה השתדרגה בערך העצמי שלה, עלתה קומה, והוא כביכול נשאר מאחור - היא יכולה להרגיש שעשתה בחירה שגויה והתפשרה וזה כבר לא מתאים והיא סובלת (זה חלק מהפמיניזם המקולקל שמייתר את הגבר בחיי האישה כי היא מסוגלת להכל ויש לזה הרבה השפעות על חיים זוגיים ברגע שאישה עושה שינוי מבורך, אבל לא מתאימה אותו למציאות הזוגית הקיימת )

ואני לא מדברת על נקודות אדומות שבחורות מתעלמות מהן וחושבות שייעלמו. לא. אני מדברת על בחור שמבחינתך הוא בול יושב במקום שהכנת לו בלב. ואף מרחיב לך אותו. אבל החיים הם דינמיים.

ולכן, קודם כל, לא הייתי משליכה מנסיון של אישה מסוימת על החלטות שלך. לכל אחת יש את מה שחשוב לה ואת מה שמרגיש לה מול האיש שמולה

דבר שני, לא כל אישה שתגיד לך שהיא התפשרה והיא סובלת, זה אומר שזה נכון. ז"א, אני מאמינה לה שקשה לה. ברור. אבל לפעמים הקושי הזה יושב לא על הפשרה כביכול שהיא עשתה, אלא הפשרה מצטרפת למשהו מהותי אחר שהיא לא מקבלת בזוגיות וחסר לה 

כאילו בגלל שה' זימן להם מוקדם הם יותר מוצלחים וחכמים ומושלמים ואנחנו פשוט לא מבינים כלום ומטומטמים. אני מקבלת הרבה עצות מאנשים שהתחתנו מוקדם, ואני מקבלת אותם בכיף ובשמחה, אבל רק מאלה שמכירים בזה שזה פשוט עניין של מזל וסיעתא דשמיא ולא מתנשאים עלי, ובעיקר לא מבטלים כל דעה נגדית שיש לי כי "את לא נשואה אז את לא יודעת על מה את מדברת"

מרגיש כאילו אתם תוקפים את הנשואים

אני כשחברה התייעצה איתי אמרתי לה דוגרי

גם אם התחתנתי כבר- לך יש יותר ניסיון ממני

נפגשת עם יותר בחורים, אין לי איך לעזור ספציפית בזה

ובטח שאני לא נותנת עצות סתם

אבל גם מאמינה שכן יש לי מה לתרום וחברות שמתייעצות ואני מרגישה שיש לי ניסיון- אני עוזרת ומייעצת

מקווה שהיא לא אמרה אחרי זה וואי הנשואה המתנשאת הזאת

כי וואלה כשאני נותנת עצות זה מהלב

ולא ממקום שאני מבינה יותר

אלא כי חוויתי אז יש דברים שאני יכולה לתרום מהניסיון שלי

שלא מפריע לי לקבל עצות, כשזה נעשה בצורה נחמדה ולא מתנשאת

(השורה האחרונה זו דוג' למסירות נפש אמיתית כדי להתחתן..)

הגישה הנפוצה אצל נשואים, ובפרט מבוגרים, היא ש"האדם לא באמת מתחיל לחיות את החיים האמיתיים לפני שהוא מתחתן". ומשם הרבה פעמים מגיעות האמירות שלא כיף לנו לשמוע.

כמובן שצריך לדעת להנגיש את זה יפה כדי שהדברים יתקבלו, אבל עם כל הקושי לשמוע את זה, במיוחד כשאתה תוך כדי מסלול ארוך ומפרך לשם, זה נכון.

בעזרת ה' תרשום כאן

בקרוב מאוד שהתחתנת.

לא מגיע לי נחת .. לא מגיע לי שלמות פנימית ..

אז נראה לאן נגיע 

להיפך, מגיעה ועוד איך

גם כשיש חסרונות (ותמיד יש) עדיין מגיעה לך נחת

הנחת זה בחירה שלך, את תחליטי אם מגיע לך או לא, אם הנחת שלך תלוי בגורמים חיצוניים או שהוא תלוי בך וברצון שלך בלבד.

זאת גישה שלוקחת אחריות על החיים, על המציאות, לדעתי זאת גישה בריאה.

כשתלויים כל הזמן באחרים או בשינויים מצד המציאות זה מצב שאי אפשר להגיע רחוק איתו, הנחת תמיד יהיה רחוק וחמקמק, חושבים שהנה יהיה x ואהיה בנחת ככה כל הזמן וזה לא נגמר והנחת- לא מושגת,ויותר מזה היא לא יכולה להיות מושגת ככה.

שאת בזוגיות ואת בוחרת בן זוג בסוף בסוף אתם ביחד .

אני מסכימה איתך לחלוטין שלא צריך להיות תלוי ..

אבל יש תלוי ויש מושפע .. ואם הוא משפיע אנרגיה שגוזלת ממך .

זה לא תקין

ושלא ייקבל החלטות שגויות. לחץ זה אף פעם לא טוב, וגם אם אדם רווק בן 25 הכל בסדר ושיקדם בכל הכוח את הלמצוא את האחת/אחד שלו/שלה. אין מה להלחץ

אתה מכיר משהו אחד שאומר בכנות שכיף לו בלי זוגיות?

אלא מתכוונים לומר "אל תעשו אותי מסכן, אני לא מסכן". וזה נכון במאתיים אחוז.

אני מכיר כל כךךך הרבההה רווקים מדהימים יפיופים צדיקים מה שאתה לא רוצה ובאמת נראה שהכל טוב איתם 

אבל עצוב לי שהם עדיין לא התחתנו . לא חבל? איזה נשמות טהורות כמה נשמות באבואה טהורות יכלו לצאת מהם אם היו מתחתנים כבר ??

אני פוחד מהאשליה הזאת שמתרקמת שלבנאדם פשוט טוב ונוח עם עצמו ובאמת מצליח בחיים לבד. והשנים חולפות ונעלמות להן ושפשוט חבל כל כך

אתה מכיר משהו שככה מפספס את השידוך שלו? אני אישית לא מכיר.

אני מכיר אנשים גיבורים שמתמודדים עם קשים ומרגישים ח-ו-ס-ר ענק!

שיהיה חלקי בגבורתן, אפילו במקצת.

אף רווק לא צריך שירחמו עליו

כי אם הם לא התחתנו .. כנראה שלא הגיע עדיין זמנם..

ואני לעומת הגישות פה חושבת שזה שמישהי התחתנה לא אומר שהיא מאושרת. .

גם אני יכולתי להתחתן כמה פעמים וידעתי בסוף שזה לא שלי .. זה אומר שהייתי מאושרת , תכלס אמיתי בפנים? לא

חתונה בסןף זה רק אירוע

צריך גם אומץ להבין מה קורה בנבחי הלב

להבין מתי זה זה ומתי לא.. גם שלא רוצים לתת להרגשה של הלא להוביל.

כמה פעמים. האם הייתי מאושר אם הייתי הולך על זה? כנראה שלא, אולי כן, לא בטוח.

אבל מה שכן בטוח זה שאדם שעדיין לא התחתן הוא בוודאות לא מאושר. וזה לא אני אומר זה התורה. ומי שאומר שהוא כן סתם חיי בסרט/לא מודע לעצמו/משקר כדי לא להרגיש לא נעים.

לצורך העניין בחור ממש רצה שנתחתן ואני התלבטתי .. ובסוף החלטתי שלא

אין יום שאני לא מברכת על זה .

באמת כל-כך מודה לה' שנתן לי את הבינה לפתוח את העיניים ולהבין שזה לא מה שנכון לי .

אני חושבת שאתה טיפוס ממש מרצה .. כל הזמן חושב איך לתת לבחורה שיש בזה מן הגבריות ..

אבל הגיע הזמן לעצור רגע קדם 

ולחשוב.. לא איך אני מתחתן 

אלא מה מתאים לי? איזה בחורה תהיה הכי נכונה לי.

אתה לא אמור לחכות מה שהבחורה מרגישה.. כי ככה אתה סתם במרדף ולאו דווקא אחרי הבחורה אלא אחרי הרעיון של הרדיפה.

תעצור רגע תאהב את עצמך תחשוב מה הכי נכון לך ומה באמת מתאים לך ואז תצא

בהצלחה 

אם הייתי כזה במצב לא מאוזן של מרצה הייתי מתחתן כבר עם 3 בחורות (כל אחת בנפרד מנהסתם חח) רק בישביל לעשות לה טוב. כי הן רצו. ועובדה שלא עשיתי את זה והייתי קשוב לעצמי. 

אני מסכים איתך שברור שחייבים לברך על זה וזה סייעתא דשמיא וגם המון קשוב לקשב לעצמך שזה מצויין שיש לך. אבל לא על זה אני מדבר

- אני מדבר על המצב הפשוט שכל עוד בנאדם רווק הוא לא בטוב "לא טוב היות האדם לבדו" פעם שמעתי מהרב שרקי נראה לי שלא טוב זה אפילו גרוע מרע 

כי יכול להיות שברע שיש קצת טוב, אבל כשהשם אומר שזה לא טוב זה אומר שאין בזה שום טוב !

וכע ברור אנשים שהתחתנו ובקושי יצאו ומייעצים ומטיפים הם מציקים. אבל להסתכל בעין טובה גם שהם באמת רוצים שנהיה בטוב וזה אומר שנתחתן ועל זה אני אגחך עליהם מצד אחד ומצד שני אעריך תכוונה שלהם.

לגבי מה שכתבת בסוף - אני בנאדם שמאד בקשב לעצמו וממש בטוב אתי ואני יודע בדיוק מה אני מחפש ב"ה. רק עושה הפרדה חשובה העובדה שאני בטוב עם עצמי וחולה על החיים שלי לא אומר בהכרח שאני מאושר. אני דיי מאמין שכל עוד אדם לא התחתן הוא לא באמת התחיל עדיין תחיים שלו והוא רק בהקדמה. זה גישה אולי טיפה קיצונית אבל יש לה מלא מקורות בתורה

*נבכי....

לא כתבתי על אף אחד מסוים

אני רק טוענת שזה קיים.

זה לא "הם לא רוצים להתחתן" אלא "נוח להם מה שעכשיו"

ואם תאהב את זה או לא, זה קיים. זה לפחות מה שאני רואה

זה שגם בוחרים להגיד דווקא דברים שיפוטיים ולא דברים אמפתיים זה גם קיים.

וחושב שכל החיים הכל טוב ..

אבל שזה נוגע לבת זוג או לבחורה לבן זוג..

לפעמים מרוב שיש אנשים שנותנים ומרצים.. הם עלולים להיתקע בשרק ירצו איתי ואני מתחתן..

אז לא ..

יש לכם עבודה משותפת .. מה אתה רוצה? מה היא רוצה?

את בסוף בוחנת אותו , את רוצה אותו? באמת?

זהו זה תורה שלמה

ולא מדוייקת. 

הרבה פעמים דווקא אני חושב שהצורך הוא לנרמל את האירוע.

בסוף אנשים מוצאים את עצמם גם עם הקושי וגם עם תחושה שהם במצב לא נורמלי. 

ומה שאתה כותב בסוף "תסקלו אותי", אני אהיה קצת כבד כהרגלי - מותר לי לחלוק על האמירה שלך, נכון? לא חייב להיות להזדהות וזה עדיין לגיטימי, נכון?

אתה מנסה לומר שאני צריך להיות עצוב?

זה ממש לא רצון ה'!

אני לא רוצה להיות עצוב. 

אני רוצה לדאוג, 

לדאוג ביחס לחוסר הזוגי שלי ולחוסר הזוגי של אחרים.

אם תחליף את המילים "עצוב" ו"לא נורמלי" סביר להניח שאני יסכים איתך ונגיע לעמק השווה.

שבשרשור הזה יש התאמה 

אולי כדאי לכם לנסות...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.