מאוד גדולה
אני מתביישת ממש לספר.
נראה לי ככ לא פייר כלפי המון נשים אחרות.
בהריון שחיכינו לו קצת
הבעיה שעכשיו אני מממש מתחרטת
פתאום בחודש לפני ההריון כבר ירד לי כל החשק.
התחלתי לפקפק אם כן או אם לא
אמרתי לעצמי טוב נחכה חודש ונחזור למניעה.
גכ אין הרבה סיכויים כל חודש להריון.
ונקלטנו.
וממש לא רוצה כרגע את ההריון 
לא בגלל ההתחלה שלו שהיא גם מבאסת.
סתם כל כל הרעיון של ההריון עצמו הלחץ שהכל יהיה טוב
ויוולד תינוק בריא (יש לי בה כמה ילדים בריאים למה הייתי צריכה להכנס להרפתקאה הזו)
ואחכ תינוק שכבר התרגלנו שכולם גדולים בבית ואני כבר מרגישה חופשיה.
ועצוב לי על זה שעצוב לי
ולא יודעת מה לעשות עם העצב הזה
ואיך להתגבר עליו
אני ממש אוהבת את הדברים שם