אגב יש גם סטודנטיות בהריון.
אבל זה לא משנה, כי בכנות, נראה שכל הענין הוא רק להראות כמה התנאים גרועים גרועים גרועים. וזה נכון, יש בעיות, יש דברים לא טובים ויש דברים שחלק מסדר היום מאלץ שלא יהיו אידיאליים. חלקם פתירים יותר הקלות, חלקם פחות.
השאלה אם זה כל הענין. כי מבחינת שכר פר זמן עבודה (כן, כולל את זמן העבודה בבית) השכר של מורים גבוה יותר.
מבחינת תנאים - בדברים מסוימים יש למורים תנאים יותר טובים ובדברים אחרים פחות.
(יכולה גם לומר לך שאני בסביבה שיש הרבה מאד מורים ומורות. חלק גם "לשעבר" מסיבות שונות. אלה שעזבו מסיבות מהותיות כמו חוסר התאמה לתפקיד נשארו בחוץ, מי שעזב בגלל חוסר גיבוי חזר בסופו של דבר למוסד אחר טוב יותר, אבל אלה שהתמרמרו במשך שנים כמה התנאים שלהם גרועים עזבו להייטק הנוצץ ואחרי שנים בודדות חזרו חזרה להוראה כי מי שחשוב לו רק התנאים מגלה בהייטק שלא כל הנוצץ זהב. בטוחה כמובן שיש גם מקרים אחרים. זה מה שאני ראיתי)
הבעיות המהותיות במערכת לא קשורות לתנאים והטבות אבל איכשהו אלה הדברים היחידים שמדברים עליהם..
מילא ועדי העובדים שפשוט לא מענין אותם לתקן את המערכת אלא רק העלאות שכר והטבת תנאים, אבל למה מהמורים עצמם שומעים רק על זה? למה רק מי שעוזב מדבר על הדברים המהותיים בזמן שהמורים בתוך המערכת עסוקים רק בחופשים שלהם ובזה שלא קונים להם קפה? למה מורים בתוך המערכת לא נלחמים על גיבוי? על עמידה מול התלמידים וההורים? למה הם לא בוחרים בבחירות להסתדרות/ארגון אנשים שיטפלו בבעיות מהשורש ולא רק ישימו איזה פלסטר אחרי שמורה נפצעת מכיסא שזרקו עליה?