מברך אותך שתשתלב בחברה בה תגדל בעזרת ה' ובעזרתך

ככל שתדע מי אתה, תמצא את הסביבה שנוחה ומכילה אותך.

אין טעם קודם לבחור קבוצה ואז כל החיים לרצות אותה. אתה לא אישה מוכה.

לא מחפש לבחור קבוצה

לא שחקן קבוצתי...

סתם. בגדול הציבור החרדי הוא ציבור נפלא אבל אתה צריך לחשוב מה מתאים לך.

אז כמו שאמרת ההבדל הגדול בין שני הציבורים הוא לא דווקא ההקפדה על ההלכה, כי באמת יש חלקים אצלנו שנמצאים הרבה מעל הממוצע אצלם. ההבדל הגדול הוא הלאומיות. ברגע שאתה מגדיר את עצמך לאומי, שאתה מבין שיש בדורות האחרונים מהלך כללי של גאולה, כל היחס שלך לחיים משתנה.

ואפשר וצריך לאהוב את החרדים וגם ללמוד מהם הרבה דברים יפים, אבל לדעת גם שיש שוני, לדעת את המהות הדתית לאומית שלך שאולי ביום יום היא לא נוכחת אבל פתאום שיש מלחמה רואים איך דברים שנראים לנו ברורים לאחרים הם ממש לא. פתאום שצריך ליישב את יהודה ושומרון או להקים גרעינים תורניים בערים החלשות הציבור שלנו נרתם באופן טבעי למשימות כשאחרים בכלל לא מבינים מה נשתנה עכשיו מהימים שישבנו בליטא ופולין.

הכלליות הזאת, המשיחיות, הרצון להביא את הגאולה בעצמנו זה הבסיס שמגדיר את הציבור הדתי לאומי. וכמובן שביחד עם זה באות המון חולשות ואתגרים שקורים למי שמוריד את הכפפות. הדרך ארוכה וקשה אז חלקנו מתבלבלים וחושבים שאנחנו המכף המחבר, שאנחנו חלק מהתרבות החילונית ורק צריך להדביק לה כיפה... ואז כדאי לחזור למאה שערים ולהיזכר מאיפה באנו, ולצורך איזה מטרות יצאנו מהשטיבל אל הים הסוער.

זהו בגדול. תבחר את הדרך שהכי נכונה לך ואם תרצה אוכל לייעץ לך בפרטי על תובנות מקבוצת התמיכה שלנו 😉

כל הכבוד על הקבוצת תמיכה

האמת ככל שחולפות השנים אני פוגש יותר ויותר חרדים מיואשים, והם איכשהו נזקים לזרועותיה הפתוחות של החברה הדתלית. יש לזה כל מיני נסיבות, ובעיניי מה שמדהים זה שאין לאנשים להם פה ולובי, כי לרוב אלו אנשים שרק מחפשים את האמת שלהם ואת השקט שלהם לחיות בתוכה. מה אני עדייין מסופק, זה אם מדובר בחרדים שגילו את האור או באנשים שמרגישים יותר בנוח בחברה פחות לוחצת (אם נתנסח בשפה ישיבתית - השאלה אם זה בגברא שמצא את עצמו, או בחפצא של החברה שמתאימה/לא מתאימה לו). הנפקא מינה היא האם האנשים האלה עוגנים בצהד ויהיו חלק ממנה, או שהם אופורטוניסטים שעכשיו נוח להם כאן (והם אנשים מוסריים אז בינתיים הם מאוד בסדר עם הצהד), אבל מחר הם ימשיכו הלאה או ייהפכו לקהילה בתוך קהילה.

בכל מקרה, אני לא בטוח שכיום הצהד כולה משיחית ולאומנית, אני חושב שככלל יש יותר הסתכלות קונקרטית על המציאות, וטבעי שההסבר האולטימטיבי של רובם יהיה ראשית צמיחת גאולתנו וכו, אבל אני לא בטוח שכל דתל חייב לחשוב ככה. דווקא בהסתכלות שלי, בצהד יש את היופי הזה שכל אחד מסתכל ובוחן בעצמו וכל אחד יכול למצב את עצמו איפה שהוא רוצה בסקאלה הדתית/תורנית/ערכית/תרומתית. ככל שנהיים יותר חרדים זה משתנה, ואז כלפי חוץ כולם נראים צדיקים ומטיפים אחד לשני אבל בפנים הרבה רקוב או שיש חוסר במוטיבציה הפנימית. זה לדעתי מאפיין הרבה יותר רחב ונכון לצהד, לדעתי, ולכן גם הרבה חרדים שאפילו אם יש להם השקפות חרדיות, הם מגיעים לצהד כי הם פשוט מעוניינים לחיות בחופש מחשבתי ודתי.

אבל אני חוזר להתחלה - הנושא של חרדים שפרשו לצהד הוא מרתק וחבל שאין לזה מספיק מודעות

ברור החרדים האלה הם מיעוט זניח אבל בכל זאת קיים.

בעבר, דתלים שעברו צד היה מאוד נפוץ. אל תשכח שהיו מערכות שלמות שעסקו בזה (מחנה בני תורה, ישיבות תיכוניות-צבועות כמו המדרשיה, המשרפות הרבות, ישיבות חרדיות שמקפידות לקלוט דתלים כדי להציל אותם, וכו). אני חושב שעם השנים גם זה פחת, מהסיבה הפשוטה שכיום קשה להם לשכנע שהם יותר תורניים מהדתלים (כמובן שתלוי איזה, אבל גם תלוי איזה חרדים ). שמעתי שרוב המשרפות כיום עוסקות בגיור של תיכוניסטים חרדים (שזו גם תופעה שהתרחבה מאוד). אבל עדיין זה נבלע יותר טוב...

מעולם לא הייתי חרדי, מאז שחזרתי בתשובה דאגתי לומר

שאני בעל תובה ולא מעוניין להשתייך לשום זרם או השקפה

כי הצלחת יותר לדייק את עצמך.

כשאני התפקחתי אחרי שנתיים מהתשובה (שהייתי מאוד חרדית אנטי ציונית), מצאתי איזשהי שלווה, כי ידעתי שמשהו לא מסתדר.. איך אפשר לרצות להיות עובד ה' מבלי להיות חלק מעמ"י במובן הפיזי של שטחי א"י+ החברתי.

כיום ב"ה הגומל לחייבים טובות, בוודאי שרואה את החשיבות של הקמת המדינה וכו' ואהבת ארץ ישראל שלי פשוט בוערת.. האם אני מסכימה על התנהלות שהיא לא תורנית מבחינה ממשלתית? לא.

וגם לא יכולה להכחיש שאין שאריות חרדיות (בעיקר במקומות שזה מתנגש עם הלכה לדוג'- הלל בברכה לספרדים בעצמאות ויום ירושלים),

המוח שלי מתחרפן חח

ואז כלפי חוץ זה יכול להיראות שיש לי 'תפיסה חרדית', אבל בהחלט מדובר בשאריות.

ודווקא מעניין שאתה במובן מסויים רוצה "להשתחרר" מההגדרה של חוזר בתשובה...

זה מה שמייחד אותנו, אפשר להיות שייכים לציבור הדת"ל תורני/ חרדי וכן הלאה-

אבל יש ייחודיות מסויימת בחוזרים בתשובה, שאני לא חושבת שצריך להוריד אותה ממי שאתה.

וההבנה הנ"ל שלך, זאת רק חזרה בתשובה לחזרה בתשובה.

וזה כאמור לענ"ד.

אני אישית לא הייתי יכולה להגיד את עצמי דת"ל תורנית או משהו אחר לפני שאני חוזרת בתשובה.

כי כמו שיש שאריות חרדיות, יש גם שאריות חילוניות- והלימוד של החברה הדוסית זה באמת להצליח להבין איך לאזן בין כל השגעונות האלה.. גם אחרי שנים.

נ.ב.

עכשיו שאני חושבת על זה, לרוב חוזרים בתשובה נדבקים בצד החרדי לכתחילה ומי שמתחבר אחר כך לציבור הדת"ל מקיים את "אל תיטוש תורת אימך"...

בעיקר מה שמגדלים עליו בציבור החילוני זה המדינה, הצבא, לאומיות וכו'..

טוב במובן מסויים. וזה בפני עצמו שגעונות.

קיצור חח

אהבתי את החידוש שלי לעצמי.

תודה לך!

תבואי תמיד

ותודה(:

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...