ולא ילדתי

פשוט לא הייתי מסוגלת לעבוד

בהריון הראשון מבחינה נפשית, הייתי חייבת מנוחה

בהריון שני, פיזית הייתי עם צירים שבועיים לפני לידה וכבר לא יכולתי לבוא לעבוד

לדעתי, אם את ממש לקראת לידה. תשקלי להקדים את היציאה לחל"ת ולקבל דמי לידה

וכן לקחת בחשבון שאולי לחזור לעבוד כמה שבועות לפני סוף ה- 3 וחצי חודשים הרשמיים.

אני חושבת שמבחינה פיזית ורגשית לי היה יותר קל לעבוד 3 חוד' אחרי לידה מאשר סוף סוף הריון

(כמובן שכדי לחזור לעבודה מוקדם  יותר צריך לקחת בחשבון את התינוק הקטן שאולי עוד צריך את אמא, זה גם שיקול)

יש לך ימי מחלה?

אצלנו מאוד מקובל לקחת ימי מחלה בסוף ההיריון

ואז לקחתי ימי מחלה עד הלידה

פשוט עבדתי עד שהרגשתי משוגעת שאני עובדת עדיין ואולי תתחיל לידה בעבודה כי זה אמור לקרות כל יום וזה.. עד אז לא היה לי קשה לעבוד, ומאז לקחתי ימי מחלה כדי לקבל תשלום וגם בשביל הממוצע החודשי.

מצלצל לי משו שאפשר להתחיל את החלד לפני הלידה אבל לא בטוחה,אפשר לבדוק.

וילדתי יומיים אח"כ... תכננתי להשתמש בשעות הריון וימי מחלה. אם לא ניצלת את השעות הריון תבדקי אם אפשר לקחת את זה בימים שלמים עכשיו. (זה 40 שעות למשרה מלאה)

ממש קשה לעבוד בסוף...צריך נחת כדי ללדת 

(לא יודעת אם מתאים לכם, אבל מבחינתי הפרנסה היא אחריות של בעלי גם אם אני המפרנסת העיקרית. ובמצב שאני לא מסוגלת לעבוד ב"ה בגלל הריון-האחריות לכסף היא עליו)

בפועל הגוף שלי לא הצליח לשחררר וללדת, עבדתי עד 40 פלוס משהו, ביום רביעי בצהריים צירונים - הפסקתי לעבוד, חמישי ניסיתי להתחיל ולא יכלתי לקחתי מחלה, ראשון היה יום חופש כללי ובראשון בלילה ילדתי.

בטוחה שימי החופש האלה זה מה שעזר לי ללדת.

בהריון השני תכננתי לעבוד עד שבוע לפני התאריך שיהיה לי חופש, בפועל לא היה כי ילדתי די בצמוד לסיום העבודה.

בשני היתה יכולת כלכלית אבל אם לא אז לא יודעת מה הייתי עושה. הרגשתי כמו שאת עכשיו ורק חיכיתי לעוף כבר ולנוח.

יש לך ימי מחלה? אולי לקחת יום מחלה בשבוע יכול להקל עלייך? אולי משהו בעבודה יכול להיות יותר טוב? נגיד ימים של עבודה מהבית, פרויקט שאת יותר אוהבת. משהו שיקל.

אני זוכרת שיש לך קטנטונת בבית, אבל אולי תנסי כשאת בבית - לנוח כמה שאת יכולה. לפגוש משפחה, חברות כמה שאפשר. לצאת קצת אבל לא בטירוף, כן להאט את הקצב. 

לפעמים עבדתי כבר חלקית מהבית

אבל תמיד עד ליום הלידה עבדתי

גם שהמצב הכלכלי היה דחוק

כי הכסף תמיד משני לכוחות הנפשיים והפיזיים שלי

כשהיה לנו פחות

צרכנו פחות

שמבזבזים כוחות נפש וגוף

בסוף משלמים ע"כ בכסף

ככה שלא מרוויחים מסיטואציה כזו

וזו תמיד המשוואה שלי

היום לדוג לא הלכתי לעבודה כי אני באמת מרגישה שאני לא מסוגלת נפשית

אבל להחליט שזהו ודיי?? אני מאמינה שכשמצב כלכלי ממש דוחק בהגזמה כבר לא קל להגיד הנפש קודמת ביי

שהדבר הנכון הוא להישאר בבית

לא היה לי קשה ליישם

גם כי קל לי לעשות את הדבר שנכון לי

וגם כי אני לא מפחדת מחסר של כסף

אני לא מרגישה חובה לצרוך

חיינו לא מעט שנים בלי לצרוך הרבה דברים שאנשים מרגישים חובה לצרוך אותם 

לק"י

ילדתי שבוע וחצי בערך אחרי.

בהריון השני יצאתי בערך בשבוע 37 כי היתה מחשבה שיזרזו, ובסוף ב"ה לא היה צריך. אבל לא חזרתי לעבודה.

אם ממש קשה לך, אולי כן כדאי להקדים יציאה לחל"ד, ולמצוא דרך להאריך אחר כך.

פיזית היה בסדר ממש ברוך ה', נפשית היה קשה כל יום ללכת לעבודה בחשש שפתאום תהיה לי ירידת מים או צירים באמצע היום ומה אני אעשה.

אבל נשמע שקשה לך ממש. איזה מורכב זה שהמצב הכלכלי דוחק ככה😒

לא יודעת אם מתאים לכתוב את זה, מקווה שזה לא נשמע מטיף. וגם יכול להיות שאתם נותנים ובכל זאת זה המצב.

אבל מה שהכי עוזר אצלינו זה מעשר כספים. הייתה תקופה שלא הקפדנו והרגשנו את הדוחק. חזרנו לתת ופתאום הייתה ברכה בכסף, הזדמנו כל מיני עבודות קטנות, כספים מכיוונים שלא חשבנו ועברנו לעלייה בחשבון הבנק בלי לשנות מהותית שום דבר.

ניסיון גדול

כשאת במינוס רציני להומיא כספים למעשר…

הלוואי והייתי בעלת אמונה ברמה כזו

לקחתי ימי חופש ומחלה שבועיים לפני תאריך משוער, בפועל יצא שבוע אחד חופש/מחלה ואז ילדתי. בלידה שניה היה לי עוד יותר קשה, אבל יצאתי בערך 10 ימים עד שבועיים לפני תאריך משוער ובסוף ילדתי 3 ימים אחרי התאריך.

גם כאן לא חלת אלא ימי מחלה וחופשה.

לא רציתי לפגוע בממוצע של המשכורת לפני ההריון בשביל למקסם דמי לידה, אבל גם היה חשוב לי לנוח ולהתכונן (גם פיזית, גם רוגע) לפני. גם היה לי שיקול של לסגור פינות בעבודה (בפעם הראשונה גם מול מטופלים) כך שרציתי לקבוע את התאריך שאני יוצאת לחופש ולא לחכות ללדת "פתאום"

אז יצאתי חודש לפני המזן כי ישעתי שבמילא אחר כך לא חוזרת לעבוד ונשארת עם התינוקת בבית

ככה שלא היה לי מה להפסיד

חושבת שאם באמת אין לך כוחות א תצאי קצת קודם

ואלר כך תאריכי קצת על חשבונך כמה תשוכלי

אני בשלב הזה ממש לא מרגישה טוב וההכרח לתפקד מאוד קשה לי.

חוסכת לזה ימי מחלה כל ההריון יוצאת הכי מוקדם שמתאפשר לי

הריון ראשון עד 37 שלושה שבועות לפני הלידה,

שני הייתי בשמירה,

שלישי עד 36 שבוע וחצי לפני הלידה,

רביעי עד 36, שבוע לפני הלידה.

כן אציין שכמו שניתן לראות אני לא מגיעה לסוף חודש תשיעי, וגם רובם קיסרי מתוכנן שלא תמיד הצלחתי להגיע לתאריך שלו, כך שידעתי בדיוק מה המקסימום זמן שאהיה בחופש.

בלידה האחרונה הייתה לי ירידת מים ביציאה מהעבודה

אבל, העבודה שלי לא קשה פיזית, מעבר לזה אני בתפקיד ניהולי ובשל מצוקת כוח אדם אין מי שיחליף אותי שאני בחל''ד. מעבר לזה, אני באמת אוהבת את עבודתי

את צריכה לעבוד אבל קשה לך אז אולי אפשרי לעבוד פחות: להתחיל קצת יותר מאוחר, לחתוך קצת לפני?

אני לפעמים מתחילה בעשר בכוונה וממש מרגישה שזה נותן לי מנוחה או חותכת שעתיים לפני.

חוץ מהירים שילדתי בו מאוחרר ואז עבדתי עד התל"מ (ואחר כך עברתי לעבוד במעקב היריון עודף)

הפסקתי כי נמאס לי לעבוד

כאב לי הגב

היו לי צירונים חלשים לא סדירים אבל חופרים

יצאתי לימי מחלה

ילדתי בשבוע 41 חחח

שלא היה לי בו טוב, וזה היה ממש קשה, חתכתי בתחילת תשיעי.

לעבוד בסוף היריון במקום שלא טוב בו זה סבל נפשי ממש.

אבל ב"ה הייתי יכולת כלכלית, לא יודעת מה הייתי עושה אם לא. ממש קשה!

חיבוק גדול!!

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

לק"י

בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

לק"י

או שמראש המבחן יהיה שם.

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.

הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...

ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

ואמא שלי לא רלוונטי

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ

כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן

ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.

מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח

לק"י

אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.

אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.

כל הכבוד לך!

עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון

ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.

איזה התלבטויות קשות....

יש לכם הרבה התרעות?

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות

אבל זו אני 

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה 

אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.

ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.

או לעטוף את המנשא עם שמיכה.

מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.

אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..

וחיבוק ענק ענק!!!!

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.

ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

על הודעה שלה משהו בסגנון:

הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.

אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.

אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.

יש אנשים טיפוסים..

את המסר. חבל שזה מעכיר על הקשר במשפחה

ולפעמים רק צריך שמישהו יפתח את העיניים.

אני שמה לב במשפחה שלי שהרבה מגיע מניתוק/חוסר מחשבה

לא מרוע, ולכן לפעמים משפט קטן יכול לעשות שינוי גדול

חיבוק נוסף יקרה

בשורות טובות

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..

נשמע כואב מאד.. חיבוק..

כדאי נראה לי לנסות לתת לו כמה שיותר לנוח במהלך שבת, לחסוך ממנו לדרוך על הרגל בלי לעשות מזה עסק

ואם עד ראשון בבוקר עדיין כואב לו ללכת לבדיקת רופא

השאלה אם לדעתכן קריטי ומוצדק עכשיו 

בעצם. ואם מטפלים מייד גומרים עם זה מהר. לרוב זב יהיה אנטביוטיקה דרך הוריד.

יתכן שיצטרכו לעשות מיפוי עצמות בשביל לזהות את הדלקת.

אל תתעכבי עם זה. סליחה אם מלחיצה אבל יש לנו לצערי נסיון משפחתי רב.....

חווינו גם לצערינו שלא עלו על דלקת כזו בזמן והילד היה ל"ע מורדם ומונשם ועבר ניתוחים רבים.

דבר נוסף

האם היה חולה לאחרונה

יש וירוס שמגיע אחרי מחלה ויראלית שגורם לכאב ברגל ולצליעה אצל ילדים

אבל כל זה זה אחרי בדיקות דם לוודא שזה לא חיידק

כמו שכתבו יכול להיות זיהום

שהייתי באשפוז עם הילד שלי היה ילדה שגם התחילה פתאום לצלע וב"ה בגלל שהגיעו מוקדם יחסית השתחררו מהר 

ב"ה כבר לא מתלונן ולא גורר רגל

כן עבר חיסון בחמישי

בגלל שאתן מלחיצות קצת עם הדלקת בעצם..

יכול להיות שהכאב עבר ולמרות זאת צריך להיבדק?

קצת מורב לי לצאת לרופא במצב הנוכחי...

לברור רפואי.

לא יודעת איזה חיסון עשה, אם זה חיסון צהבת של גיל שנתיים לא אמורות להיות תופעות לוואי

בקיצור אני באופן אישי הייתי בודקת

לכל הפחות להתקשר לרופא.