דברי ה"שפת אמת":
אך י"ל דכתיב התאוו תאוה. ומשמע שלא הי' להם תאוה. שהיו למעלה מהטבע. חירות מיצה"ר. ולכך הי' נראה להם שנכון שיהי' להם תאוה ושיזכו לעשות נחת רוח להשי"ת על ידי שיאכלו בקדושה אף בשר גשמי. וז"ש נפשנו יבשה כו' שלא קיימו בכל נפשכם. כמ"ש במד' בכל נפש ונפש שברא בך. שהוא ביטול כל הרצונות ותאוות להשי"ת. וזה לא הי' להם שהיו למעלה מבחי' הנפש. אבל לא הוטבו דבריהם להשי"ת שצריך האדם להיות חרד יותר לירא פן יבטל ח"ו רצון השי"ת ולא יביא עצמו לידי נסיון אף שיוכל לזכות למדריגה ע"י זה שזה נקרא לגרמייהו קצת. כי מי שירא באמת לעבור רצון השי"ת מרוצה יותר בפשיטות. [ובאמת כל הנסיונות משום מאן דאכיל לאו דילי' בהית לאסתכולי כו' וזהו טובת השי"ת אבל כשכן רצון האדם נק' לגרמייהו]:
שבני ישראל התאוו שתהיה להם תאווה, כי בזה רצו לעבוד את השי"ת מתוך קשיים ומניעות - תאווה. ומתוך כך לשבור אותה, לקיים את מצוות ה', ולהתעלות למעלה יותר מקודם.

מה הבעיה בגישה כזאת? היא משבר חינוכי עמוק ממה שמשה רצה להנחיל לעם. - האדם מצווה לעבוד את ה', בלי חכמות, אלא כעבד לפני רבו. זה שלימותו. החיפוש אחר תאוות כדי כביכול לעשות נחת רוח לקב"ה, הוא בדיוק ההפך מזה, וכמו שכותב השפת אמת יש בזה נגיעה עצמית. אם האידיאל הגדול של בני ישראל היה לעבוד את ה', היו עובדים בתנאים שה' סיפק להם במדבר וזהו. אך בני ישראל רצו יותר, וזה היה לא לדעת המקום ולא לדעת משה.

נפתחו פה לאחרונה כמה שירשורים בעניין.

בגלל שזו הייתה הפעם היחידה שהוא באמת נשא הכל לבד. לפני ואחרי היו את הזקנים איתו.

אגב משה מאוד האמין בהאצלת סמכויות, רשי אומר (בפר' פינחס או וזה"ב  לא זוכר כעת) שמשה הציע ליהושע להקשיב לזקנים ואפילו ה' רצה שיהושע יהיה דומיננטי יותר.

ה' "נשבר" כביכול, ומשה הוא זה שמחזק אותו, בעוד שבקברות התאווה זה הפוך

במתאווים זה היה ילדותי. משה אומר שם כאשר ישא האומן את היונק. הם תינוקות. לה' זה לא כזה מפריע (אולי בשלב זה) אבל למשה כמנהיג זה קשה ושובר.

במרגלים זה חוסר אמונה מובהק וצועק יותר מהכל.  לה' זה הכי קשה וכואב החוסר אמונה וביטחון בו 

משה יכול להתמודד עם היצר הטבעי של האדם לחטוא, קורה לכולם.

מה שהיה קשה למשה זה היצר העל טבעי שהיה לבני ישראל, שהם חיפשו על מה להתלונן.

זה מה ששבר את משה

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה