ותודה על החיזוק

הקושי הוא התמדת הירידה שלפעמים מטשטשת את גודל המרחק
אבל את צודקת!
עצם ההתנגדות היא הרצון בתשובה כל פעם
ואמן!

אלו כלי עבודה, אם העבודה או העיסוק הנוכחי שלך כגון היותך סטודנט מצריך ממך או מקל עליך בתהליך שאתה נמצא אז מה טוב.

אני אישית עובד בתחום הטכנולוגיה מגיל 13 ויש לי 13 מחשבים בבית.

האם אני בכל רגע צריך את כולם? האם בכל יום אני צריך את המחשב הנייד עלי? לא!

אבל, שוב, אתה צריך להעריך האם יש לך צורך בזה.

לדעתי היום במציאות שאנחנו נמצאים צריך מכשיר סלולרי חכם מספיק כדי לשרת אותך בכמה תחומים מרכזיים.

לדעתי יש אפילו מכשירים מאוד פשוטים שיש בהם וואטסאפ ועוד כמה כלים מאוד חשובים בימינו אבל חוץ מהם לא הכל פתוח.

אני אישית מאמין שצריך האדם להיות בנוי כדי להחזיק סמארטפון מלא עם כל האפשרויות ועם סינון הגנה יחסית בסיסית כמו אנטיוירוס.

מה הבעיה להיות בעולם התחברותי והחול המדע והטכנולוגיה?

לדעתי זאת לא בעיה וצריך לרכוש כלים כדי להתקיים בעולם ובמציאות שלנו.

זה שאתה לא מצליח להגיע לעונג שבת או להתרוממות נפש זה נושא קשור אבל לא לגמרי.

יכול להיות שאתה צריך להכניס ללוח הזמנים השבועי או דו שבועי משהו שירומם לך את הרוח.

אני אישית לא מאמין שלהישאר בישיבה באופן ארוך זו תמיד הבחירה הטובה.

בסופו של דבר אתה צריך מקצוע ואם אין בידך מקצוע אז לפני שאתה בונה בית תדאג לך שיהיה לך מקצוע ביד.

מנגד תקח בחשבון שאישתך תצטרך שתפרנס את הבית גם בתחום התורה והרוח אז צריך לנסות לבנות לעצמך מסלול זה או אחר בחיים שיכיל את שני הכוחות.

מה אומר?

כן מסכים שמקצוע זה חשוב (בדיוק פרסמתי שרשור על זה בפורום סטודנטים) ופרנסה זה אחד מהיסודות של בית מתפקד - לפחות ככה אני רואה את זה.

לא מסכים על ההכרח לכל אחד להיות עם סמארטפון ומחשב על כל גווניו ותכניו, מבחינתי זה כמו המחשבים של פעם - יש מחשבון, יש תוכנת כתיבה, עוד כמה תוכנות וכו'

לא רואה צורך בלהיות בתוך הרשתות החברתיות בערבוביה (ואפילו רואה בזה משהו שקצת מרחיק מקרבת ה' במובנים מסוימים)

אגב, בעקבות תקלה אין לי וואצפ מיום חמישי שעבר - ווואלה, אני סבבה עם זה לגמרי

יש טלפון וגם סמס לחברים ומשפחה, אני לא חייב לעבור באינסוף קבוצות, עדכונים וסטטוסים ולשכוח את המטרה ואת עצמי בדרך לשם..

אני לא יודע מה אנשים עושים בוואסטסאפ, זה כלי תקשורתי חשוב אם כי יש חלופות.

אימייל היום הוא הכרח כדי לתפעל דברים בסיסיים.

זה שאפשר להסתדר בדרך מסויימת אין זה אומר שזהו רצון הקב"ה.

זה שאתה סבבה בלי וואטסאפ מעולה.

בפועל בתור אדם שעובד ומתפקד כאבא לילדים וכפעיל טכנית ברמה מאוד גבוהה בעבודה אלו כלים מעולים.

זה שיש כלי לא אומר שאתה צריך להשתמש בו בדרך מקולקלת...

מנגד לזה אין אתה יכול להשוות את המציאות שבה אנחנו חיים למציאות שלפני תקופה.

המחשב הוא לא מחשבון וזה לא קשור לתכנים אלו או אחרים אלא ככלי בפני עצמו.

אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך מול הקב"ה כדי לתפוס האם ההתעסקות בתכנים אלו או אחרים מקרבים אותך למה שהקב"ה רוצה שתפעל ותעשה בעולם.

באם ובמידה ולמשל לראות תוכנית מצחיקה מקרב אותך להיות אדם יותר טוב אז זה דבר מבורך ולפעמים עדיף בהרבה על פני לקחת כדורים משמחים.

אני מאמין שצריך גם להשקיע כסף ברמה זאת או אחרת כדי לקדם את המטרות השונות בחיים שלך.

יש מאמר מאוד יפה בזוהר "בחכמה יבנה בית", אתה מוזמן להציץ במשהו שכתבתי:

זוהר חדש בראשית – מאמר בחכמה יבנה בית – הדור הבא טכנולוגיה

אני לא מבטיח שזה יעניין אותך אבל בהחלט זה לפחות יעביר לך את הזמן בפחות קבוצות ;)

ההסתכלות היא לא אובייקטיבית-טכנית, מה יש לי ומה אין לי. אם יש לי ווצפ אני רשע ואם יש לי בלטה בלי קליטה ובכיס של החולצה יש לי פנקס אז אני צדיק. ההסתכלות הזו היא הסתכלות חרדית שמקדשת את החפצים ואת הכאן ועכשיו, כאילו משה רבינו לא הלך עם כובע בורסלינו אז הוא כנראה לא רציני ואם אני רק אשנה איזה בגד או איזה ביטוי באידיש אז אוטומטית אהפוך לצדיק או רשע.

ההסתכלות בעיניי היא איפה הראש נמצא ומה עושים עם הכלים שיש. פעם שמעתי מאיזה רב חרדי, כשהרבנים החרגים ניסו להילחם במחשבים (עוד לפני שהאינטרנט היה נפוץ), שאותו רב אמר: "סכין זה דבר מסוכן, אבל יש אותו בכל בית. ועדיין, אדם חכם יודע באיזה גיל לתת לבן דלו להשתמש בסכין". כלומר, לא הווצפ ממית או מחיה, אלא הראש שלך, אם אתה צריך ווצפ תשאל את עצמך למה; ואם זה באמת כלי תקשורת נטו אז הכל טוב ותהנה (האמת אני לא מבין איך אפשר לנסתדר היום בלי ווצפ; אבל באותה מידה, יהיה מי שיגיד שא"א להסתדר היום בלי פייסבוק ואינסטגרם וטיטוק וכו וכו, זה תלוי באנשים והרגלים ועיסוקים). העיקר הוא שאתה עסוק בדברים משמעותיים ולא בקריאת חדשות ובדיחות חסרות תועלת, ושהמעט שטויות לא תופסות לך את הראש (כמו שאמרו על רבי שמעון, שהמעט שהיה שוכח אלו דברים מיותרים- לא זוכר בדיוק את הניסוח בסוף פרק התקבל במסכת גיטין).

מאידך אם הראש נקי וגם הלב, כדאי לזרום עם החיים ולא ליצור מגבלות שאולי חיוניות למידהו אחר. אם לך זה טוב תעשה מה שמתאים לך, אם לאחר זה לא טוב שיימנע מזה. זה לא חזיר.

להגדיר הגדרה אובייקטיבית, רק שיתפתי בתחושות שלי כלפי זה

אני חושב שיש כאלו שזה מועיל להם ויש כאלו שלא, אני לא מבין עם הקביעה שזה כמו סכין כי יש שם דברים יותר גרועים, ובכל מקרה, הבזבוז זמן קורה גם לאנשים בני 40 ו50 ו60 וכו

ואני חושב שתמיד אפשר להסתדר, רק השאלה כמה אני מחפש נוחות והאם זה מוריד אותי ומעכב אותי ולו במעט מהתכלית והייעוד שלי.

תודה על התגובה המחכימה

וכמובן לא באתי למתוח עליך ביקורת באופן אישי.

כל הכבוד לך שאתה משתדל להתחזק ולהישאר מחובר. הרצונות עוד יתגבשו לכדי קרבה וחיבור אמיתיים ויציבים לקודש!!

תלמדו משהו חצי שעה ביום וכדומה. כדי להיות בעליה וכשעולים לא יורדים. בהצלחה.

וכמובן לזכר שהרב קוק כותב באורות התשובה שהצער על הריחוק הוא מדרגה חשובה  בתשובה. אז מצבך לא כזה רע בע"ה תעלה

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...