איזה פורום יפה כאןמנגו מיובש

אני לומד באוניברסיטה ומרגיש שאני בירידה מתמדת..
מדי פעם יש איזו שבת טובה עם לימוד תורה מענג
או איזה חג פעם ב.. עם התרוממות נפש
וגם לפעמים באה לי מחשבה לחזור בתשובה באופן רציני, לעשות איזה שינוי בחיים שלי, לחזור לישיבה (למרות שאני מסתפק אם זו "בריחה" מהמציאות)
או לחילופין לפחות לעצור את ההתערבבות שלי עם העולם התרבותי של החול, מדע, טכנולוגיה - כן, תרבות - לא ולא!
ולא ללכת אחרי כולם שאם אני כבר עובד ולומד אז אני בהכרח צריך סמארטפון ולפטופ צמודים 🤳👨‍💻

בשורות טובות והרבה ניצחונות לעם ישראל! 🙌

אשריך!!עַלְמָה1
ואני חושבת שעצם זה שכתבת את זה כבר מראה שאתה לא ב "ירידה מתמדת", ירידה אולי כן, כי החיים מושכים אותנו למטה, אבל בעז"ה היא לא תהיה מתמדת כי אתה מנסה להתנגד לה (: 
בדיוקמנגו מיובש

ותודה על החיזוק

הקושי הוא התמדת הירידה שלפעמים מטשטשת את גודל המרחק
אבל את צודקת!
עצם ההתנגדות היא הרצון בתשובה כל פעם
ואמן!

השאלה של סמארטפון ולפטופ הוא נושא אחרelico

אלו כלי עבודה, אם העבודה או העיסוק הנוכחי שלך כגון היותך סטודנט מצריך ממך או מקל עליך בתהליך שאתה נמצא אז מה טוב.

אני אישית עובד בתחום הטכנולוגיה מגיל 13 ויש לי 13 מחשבים בבית.

האם אני בכל רגע צריך את כולם? האם בכל יום אני צריך את המחשב הנייד עלי? לא!

אבל, שוב, אתה צריך להעריך האם יש לך צורך בזה.

לדעתי היום במציאות שאנחנו נמצאים צריך מכשיר סלולרי חכם מספיק כדי לשרת אותך בכמה תחומים מרכזיים.

לדעתי יש אפילו מכשירים מאוד פשוטים שיש בהם וואטסאפ ועוד כמה כלים מאוד חשובים בימינו אבל חוץ מהם לא הכל פתוח.

אני אישית מאמין שצריך האדם להיות בנוי כדי להחזיק סמארטפון מלא עם כל האפשרויות ועם סינון הגנה יחסית בסיסית כמו אנטיוירוס.

 

מה הבעיה להיות בעולם התחברותי והחול המדע והטכנולוגיה?

לדעתי זאת לא בעיה וצריך לרכוש כלים כדי להתקיים בעולם ובמציאות שלנו.

זה שאתה לא מצליח להגיע לעונג שבת או להתרוממות נפש זה נושא קשור אבל לא לגמרי.

יכול להיות שאתה צריך להכניס ללוח הזמנים השבועי או דו שבועי משהו שירומם לך את הרוח.

אני אישית לא מאמין שלהישאר בישיבה באופן ארוך זו תמיד הבחירה הטובה.

בסופו של דבר אתה צריך מקצוע ואם אין בידך מקצוע אז לפני שאתה בונה בית תדאג לך שיהיה לך מקצוע ביד.

מנגד תקח בחשבון שאישתך תצטרך שתפרנס את הבית גם בתחום התורה והרוח אז צריך לנסות לבנות לעצמך מסלול זה או אחר בחיים שיכיל את שני הכוחות.

 

מה אומר?

מסכים חלקיתמנגו מיובש

כן מסכים שמקצוע זה חשוב (בדיוק פרסמתי שרשור על זה בפורום סטודנטים) ופרנסה זה אחד מהיסודות של בית מתפקד - לפחות ככה אני רואה את זה.

לא מסכים על ההכרח לכל אחד להיות עם סמארטפון ומחשב על כל גווניו ותכניו, מבחינתי זה כמו המחשבים של פעם - יש מחשבון, יש תוכנת כתיבה, עוד כמה תוכנות וכו'

לא רואה צורך בלהיות בתוך הרשתות החברתיות בערבוביה (ואפילו רואה בזה משהו שקצת מרחיק מקרבת ה' במובנים מסוימים)

אגב, בעקבות תקלה אין לי וואצפ מיום חמישי שעבר - ווואלה, אני סבבה עם זה לגמרי

יש טלפון וגם סמס לחברים ומשפחה, אני לא חייב לעבור באינסוף קבוצות, עדכונים וסטטוסים ולשכוח את המטרה ואת עצמי בדרך לשם..

זה מאוד תלוי בכמה דבריםelico

אני לא יודע מה אנשים עושים בוואסטסאפ, זה כלי תקשורתי חשוב אם כי יש חלופות.

אימייל היום הוא הכרח כדי לתפעל דברים בסיסיים.

זה שאפשר להסתדר בדרך מסויימת אין זה אומר שזהו רצון הקב"ה.

זה שאתה סבבה בלי וואטסאפ מעולה.

בפועל בתור אדם שעובד ומתפקד כאבא לילדים וכפעיל טכנית ברמה מאוד גבוהה בעבודה אלו כלים מעולים.

זה שיש כלי לא אומר שאתה צריך להשתמש בו בדרך מקולקלת...

מנגד לזה אין אתה יכול להשוות את המציאות שבה אנחנו חיים למציאות שלפני תקופה.

המחשב הוא לא מחשבון וזה לא קשור לתכנים אלו או אחרים אלא ככלי בפני עצמו.

אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך מול הקב"ה כדי לתפוס האם ההתעסקות בתכנים אלו או אחרים מקרבים אותך למה שהקב"ה רוצה שתפעל ותעשה בעולם.

באם ובמידה ולמשל לראות תוכנית מצחיקה מקרב אותך להיות אדם יותר טוב אז זה דבר מבורך ולפעמים עדיף בהרבה על פני לקחת כדורים משמחים.

אני מאמין שצריך גם להשקיע כסף ברמה זאת או אחרת כדי לקדם את המטרות השונות בחיים שלך.

יש מאמר מאוד יפה בזוהר "בחכמה יבנה בית", אתה מוזמן להציץ במשהו שכתבתי:

זוהר חדש בראשית – מאמר בחכמה יבנה בית – הדור הבא טכנולוגיה

 

אני לא מבטיח שזה יעניין אותך אבל בהחלט זה לפחות יעביר לך את הזמן בפחות קבוצות ;)

תודה על התגובהמנגו מיובש
אקרא בלי נדר
לעניות דעתישלג דאשתקד

ההסתכלות היא לא אובייקטיבית-טכנית, מה יש לי ומה אין לי. אם יש לי ווצפ אני רשע ואם יש לי בלטה בלי קליטה ובכיס של החולצה יש לי פנקס אז אני צדיק. ההסתכלות הזו היא הסתכלות חרדית שמקדשת את החפצים ואת הכאן ועכשיו, כאילו משה רבינו לא הלך עם כובע בורסלינו אז הוא כנראה לא רציני ואם אני רק אשנה איזה בגד או איזה ביטוי באידיש אז אוטומטית אהפוך לצדיק או רשע.

ההסתכלות בעיניי היא איפה הראש נמצא ומה עושים עם הכלים שיש. פעם שמעתי מאיזה רב חרדי, כשהרבנים החרגים ניסו להילחם במחשבים (עוד לפני שהאינטרנט היה נפוץ), שאותו רב אמר: "סכין זה דבר מסוכן, אבל יש אותו בכל בית. ועדיין, אדם חכם יודע באיזה גיל לתת לבן דלו להשתמש בסכין". כלומר, לא הווצפ ממית או מחיה, אלא הראש שלך, אם אתה צריך ווצפ תשאל את עצמך למה; ואם זה באמת כלי תקשורת נטו אז הכל טוב ותהנה (האמת אני לא מבין איך אפשר לנסתדר היום בלי ווצפ; אבל באותה מידה, יהיה מי שיגיד שא"א להסתדר היום בלי פייסבוק ואינסטגרם וטיטוק וכו וכו, זה תלוי באנשים והרגלים ועיסוקים). העיקר הוא שאתה עסוק בדברים משמעותיים ולא בקריאת חדשות ובדיחות חסרות תועלת, ושהמעט שטויות לא תופסות לך את הראש (כמו שאמרו על רבי שמעון, שהמעט שהיה שוכח אלו דברים מיותרים- לא זוכר בדיוק את הניסוח בסוף פרק התקבל במסכת גיטין).

מאידך אם הראש נקי וגם הלב, כדאי לזרום עם החיים ולא ליצור מגבלות שאולי חיוניות למידהו אחר. אם לך זה טוב תעשה מה שמתאים לך, אם לאחר זה לא טוב שיימנע מזה. זה לא חזיר.

זאת ממש לא הכוונה שלימנגו מיובש

להגדיר הגדרה אובייקטיבית, רק שיתפתי בתחושות שלי כלפי זה

אני חושב שיש כאלו שזה מועיל להם ויש כאלו שלא, אני לא מבין עם הקביעה שזה כמו סכין כי יש שם דברים יותר גרועים, ובכל מקרה, הבזבוז זמן קורה גם לאנשים בני 40 ו50 ו60 וכו

ואני חושב שתמיד אפשר להסתדר, רק השאלה כמה אני מחפש נוחות והאם זה מוריד אותי ומעכב אותי ולו במעט מהתכלית והייעוד שלי.


תודה על התגובה המחכימה

תודה רבהשלג דאשתקד

וכמובן לא באתי למתוח עליך ביקורת באופן אישי.

כל הכבוד לך שאתה משתדל להתחזק ולהישאר מחובר. הרצונות עוד יתגבשו לכדי קרבה וחיבור אמיתיים ויציבים לקודש!!

תהיה בקשר קבוע עם חבר מהישיבהברוך הגב

תלמדו משהו חצי שעה ביום וכדומה. כדי להיות בעליה וכשעולים לא יורדים. בהצלחה.

וכמובן לזכר שהרב קוק כותב באורות התשובה שהצער על הריחוק הוא מדרגה חשובה  בתשובה. אז מצבך לא כזה רע בע"ה תעלה

תודה על הרעיון ועל החיזוק!מנגו מיובשאחרונה
דור של נשמות צמאות?יאיר עמר

מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?

כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'

אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
הפרשת חלות פה, ציצית בלי כיפה שם. סתם טרנד חולף, הרבה חוזרים בתשובה לא יצאו מזה.
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
מי החליט שדתי הוא רק מי ששומר 100% מהכל?
זה מגיעooאחרונה

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סכמו את החגזיויק
איך עבר לכם?
חצי־חצי.חתול זמני

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

עבר מהרofirmendel

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

 

דב סרטים

תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
בחו"ל, בזכות היו"ט שני של גלויות - מתקיימת בלילה השני, לא בלילה הראשון - ואז כולם הרבה יותר עירניים, אחרי מנוחה טובה וצבירת כוח ביום טוב הראשון.  
ארוך, משעמםשושיאדית

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

 

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

מבאסזיויק
איפה היית השנה?
ההורים שלושושיאדית

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

 

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

 

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

אוקיזיויק
מרגיע משהו
דל"פנקדימוןאחרונה

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה

בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?

עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?

ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?


פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.

הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

 

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

 

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

 

תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?


 

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

 

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

נכון, תודה רבהעַלְמָה
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
זה שיחה חד פעמית או קשר לטווח ארוך?
לא ממש משנה,חתול זמני

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ומתרחקת מכל יצור אנושי באופן שווה.
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

אניoo

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית


אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת


הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

לא כל כך מסכימה...שושיאדית

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם


אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים


(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)

שאלתי פעם אם צריך לברך על דמעות......תמימלה..?
עכשיו הבנתי שכן, שהכל נהיה בדברו, לא רק כי זה נוזל, כי זו בדיוק המשמעות של הברכה, גם זה שבועים עכשיו-גם זה נעשה בגלל שה' החליט וגם על זה צריך להלל אותו....
תסביריזיויק
כשבוכים הרבה הדמעות נכנסות לפהתמימלה..?
תהיתי מתישהו האם צריך לברך עליהן(ברמה ההלכתית...) לפני יומיים הבנתי שאולי הלכתית לא אבל ברמת האמונה-כן, צריך לברך גם על הטוב וגם על מה שנראה רע כי הוא קורה לטובה, לכן גם שהכול נהיה בדברו(ברכה הלכתית על נוזל) זו ברכה מתאימה....
יפה!עַלְמָה
אבל הלכתית באמת מברכים?
אם נהנים מטעמן, כן.חתול זמניאחרונה
תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדיםעיתים לתורה

מצרף פסק שנכתב על ידי הרב ירון אליה בעניין תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

ההלכה בקצרה

גילוח - מי שמגלח זקנו בקביעות מותר לו להתגלח בערב שבת זו של ר"ח אייר.

תספורת - בתספורת הראש נכון להחמיר. למעט מי שרגיל להסתפר כל שבוע וכעת נראה פרוע או מצטער. וטוב לחוש לדברי הסוד ולהמנע בכל אופן מתספורת הראש עד שבועות.

 

טעמי ההיתר בקצרה:

  • היתר גילוח בערב שבת ור"ח הובא בכל נושאי הכלים בפירוש בשיטת השו"ע שאוסר גילוח בראש חודש.
  • גם השו"ע עצמו התיר לקצר את ימי האבלות בצירוף של שמחת שבת לשמחת ל"ג בעומר אע"פ שלא יהיו בהם ל"ג יום שלמים.
  • מנהג רבים מגדולי פוסקי ספרד להתיר אפילו בראש חודש רגיל. ודי להחמיר במה שכתב השו"ע בפירוש.
  • גילוח הזקן קל מגילוח הראש לכמה שיטות כנפסק למעשה בחזו"ע ובילקו"י אפילו בראש חודש רגיל.
  • לא נהגו גדולי הדורות לדחות סברא של פוסק רק מצד שאינו שייך למוצא או לחוג הקרוב 'שלנו', אלא היה כבוד הדדי לכל סברא שהיא ישרה.

לדך מקורת מפורט עם הסבר לפסק ראה באתר: תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

וכן מצורף קובץ PDF עם המקורות וההסבר 20260415130158.pdf

 

כל טוב.

מנהגי ספירת העומרעיתים לתורה

מועדים לשמחה!

 

ההלכות הנוהגות למנהגי ספירת העומר עלו לאתר ומצורפים גם כאן לשימושכם

 

מבוא למנהגי ספירת העומר

מקור הדין - שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם(יבמות סב ב) לכן קיבלו ישראל על עצמם לנהוג מעט מנהגי אבלות בימים אלו שעיקרם נישואין ותספורת (שו"ע תצג א) והוסיפו עליהם ריקודים ומחולות של רשות (מג"א שם א) ושמיעת כלי נגינה (אחרונים).

תקופת המנהג - למנהג הספרדים מנהגי הספירה חלים מפסח עד בוקר ל"ד לעומר (שו"ע תצג ב) ומהאשכנזים יש נוהגים מפסח עד בוקר ל"ג בעומר (רמ"א שם) ומנהג האשכנזים בירושלים מפסח ועד ר"ח סיון למעט ל"ג בעומר (אשרי האיש סה א). ויש מנהגים נוספים (רמ"א תצג ג. משנ"ב יד-טו)

תכלית המנהגים – המנהגים נועדו להרחיק מנפשנו בימים אלה מדת השנאה והקנאה והתאוה והגאוה והכבוד ולקנות מדת האהבה והענוה והשלום (כה"ח תצג ה בשם האר"י)

שאר מנהגי אבלות – ימים אלו של ימי הספירה אינם ימי פורענות כשלשת השבועות, אלא ימים קדושים וחשובים לקראת חג השבועות ומתן תורה ואף יש בהן בחינה של חול המועד (רמב"ן ויקרא כג לו). ולא נוהגים בהם שאר מנהגי האבלות. 

ולכן מותר בימים אלו לקנות כלים חדשים ואפילו גדולים וכן מותר לברך ברכת 'שהחיינו וקיימנו והגיעהו לזמן הזה' על בגדים ועל פירות חדשים (משנ"ב תצג ב. כה"ח תצ"ג ד. אול"צ ג יז ב. אשרי האיש סה יב. ויש שכתבו שממידת חסידות ימתין לשבת). וכן מותר לכבס בהם ומותר להתרחץ ולרחוץ בים ובבריכה כשאין בהם סכנה מיוחדת (אשרי האיש שם טו). וכן מותר להיכנס לדירה חדשה בימי הספירה, ואף מותר לצייר ולסייד הדירה, או לעשות טפטים לנוי (יחוו"ד ג ל. הלכות חג בחג עמ' נח בשם הגריש"א) וכן מותר לטייל לחזק נפשו וכל שכן בארץ ישראל שיש בזה מצווה (ע"פ מנחת אלעזר ד מד). ויש שנהגו חומרות במקצת מהדברים המותרים.


איסור נישואין בימי העומר

נישואין - נוהגים שלא לישא אשה בתקופה זו, והמנהג לאסור גם למי שלא קיים פריה ורביה (משנ"ב א. וראה שעה"צ א שיש מקלים) אמנם להחזיר גרושתו מותר שאינו שמחה כל כך (משנ"ב שם).

נישואין בשעת הדחק - למנהג האשכנזים יש מתירין להתחתן כבר בליל ל"ג בעומר כאשר הוא יוצא בערב שבת (המועדים כהלכתם עמ' תרנא בשם הרב אלישיב) ויש מתירין בכל שנה כשאין אולמות פנויים במוצאי ל"ג בעומר (שם) ולמנהג הספרדים מותר בשעת הדחק להתחתן בליל ל"ד בעומר (חזו"ע יו"ט רנד).

אירוסין – מותר לעשות מפגש אירוסין ('וורט') שבו מסכמים סופית על שידוך וכן מותר לעשות בו סעודה. אך ללא כלי נגינה (שו"ע שם. מג"א א).

הזמנה לנישואין – אדם שהוזמן לשמחת נישואין, אע"פ שלפי מנהג אבותיו לא נושאים אשה בימים אלו מותר לו להשתתף בשמחת הנישואין כמנהג המזמין בריקודים ובכלי שיר (אג"מ א קנט. הליכ"ש יא יט. אשרי האיש סה ל). וכן מותר להסתפר לשם כך אם ללא התספורת ימנע מלהגיע לשמחת הנישואין, כיון שחל עליו חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ ב צה) ואם המזמין עבר ונשא בזמן שגם לפי מנהגו אין נוהגים להנשא, יש נוטים להתיר כיון שכלפי המוזמן אין איסור אלא חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ שם) ויש נמנעים מלהשתתף (הליכ"ש שם 70).


איסור תספורת בימי העומר

תספורת וגילוח - נוהגים שלא להסתפר בתקופה זו וכן לא לגלח הזקן, והנוהגים על פי הסוד לא מסתפרים עד ערב שבועות וכן לא מקלים בימי שמחה. 

שערות הגוף – איסור הגילוח בימי הספירה כולל בגברים את כל שערות הגוף (אול"צ ג, יז ד ע"פ שו"ע תקנא יב).

ציפורניים – מותר לקצוץ ציפורניים בימים אלה (כה"ח תצג טז).

שפם - שפם שמעכב את האכילה, מותר לגלחו בעומר (שו"ע תקנא יז).

ראש חודש אייר וערב שבת – כאשר ראש חודש אייר חל בשבת יש מתירים בגילוח (משנ"ב תצג, ה) ויש אוסרים (בית דוד רפ"א) ובמקום צער יש מי שהתיר בגילוח הזקן בראש חודש גם לספרדים וכן במקום צורך גדול לגלח הזקן גם בערב שבת שאפשר שדין הזקן קל יותר (חזו"ע יו"ט עמ' רסב).

לג בעומר – מנהג הספרדים להסתפר רק ביום ל"ד בעומר ומנהג האשכנזים ביום ל"ג. ואם חל ל"ג בערב שבת יסתפרו בו גם בני ספרד (שו"ע שם). ואם חל ל"ג ביום ראשון מנהג האשכנזים להסתפר כבר בערב שבת לכבוד השבת (רמ"א תצג ב) והספרדים מסתפרים ביום שני ל"ד בעומר כמנהגם (כה"ח תצג לב)

שבועות – לנוהגים שלא להסתפר עד חג השבועות, אם חל החג בשבת מסתפרים בערב שבת (מורה באצבע רכ"א).

נשים וילדים - למנהג הספרדים נשים וילדים אינם בכלל האיסור תספורת (אול"צ ג יז, ג) ואפשר שלנוהגים ע"פ הסוד יש להחמיר גם להם (רב פעלים ד ס"י טו). ולמנהג האשכנזים ילדים אסורים בתספורת אלא אם מצטערים. וכן נשים אסורות (רמ"א יו"ד שצ ה) למעט לצורך טהרה או צניעות וכן מה שנוהגת לעשות שלא תתגנה על בעלה.

בעלי ברית - אבי הבן הסנדק והמוהל רשאים להתספר לקראת הברית (רמ"א תצג, ב) ואם אין שהות ביום הברית יסתפרו ביום שקודם הברית (דרכ"מ תצ"ג ג) אולם לשאר מוזמנים אין היתר להסתפר לקראת הברית.

חתן – חתן מותר להסתפר בכל שבעת ימי המשתה כיון שהם ימים טובים אצלו (אשרי האיש סה ד)

בר מצווה – נער בר מצווה ביום שמלאו לו י"ג שנים מותר להסתפר (חזו"ע יו"ט רסד, הליכות שלמה שס"ב יז. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ולגבי אביו ואמו נחלקו הפוסקים (חג בחג עמ' עג. שבחוות יאיר תצג ב התיר. והחת"ס קנ"ח אסר). ויש אוסרים גם לנער עצמו (אשרי האיש שם ה).
יום העצמאות – המכירים בניסי ה' וחסדיו בהקמת מדינת ישראל ראוי שיתגלחו לכבוד יום העצמאות (יין הטוב חלק ב סימן יד), ויעשו זאת ביום שקודם כניסת החג כדין בעל ברית. ומי שנמנע מלהתגלח בגלל פסיקת רבותיו יקפיד לפחות ללבוש בגדי חג שלא יראה ח"ו ככופר בטובת ה' על עמו ישראל.

פרנסה – אדם שלצורך פרנסתו נדרש להופיע בפני אנשים חשובים ולא יכול להגיע אליהם כשאינו מגולח מפני כבודם או שיהיה לו מכך הפסד מרובה של ממון יעשה שאלת חכם (ראה חת"ס קנח 'וכיון שכן'. אג"מ ד קב. כה"ח תצג יט) ואם יקלו לו יצטרך התרת נדרים בפני שלשה (כה"ח שם) ויש אומרים שבימינו לא שייכים היתרים אלו כי יש בעולם אנשים רבים שלא מתגלחים ואינו נראה משונה (אשרי האיש שם ו').


ריקודים ושמיעת כלי נגינה בעומר

בימים אלו נוהגים שלא לשמוע כלי נגינה וכן להמנע מריקודים ומחולות.

אירועי מצווה – מותר להשמיע כלי נגינה באירועי מצווה כגון ברית מילה, הכנסת ספר תורה (חזו"ע יו"ט רנ"ט) נישואין שהותרו (אג"מ צה, ב) סעודת שבע ברכות (משנה הלכות ו, קט) וכן בסיום מסכת, ואפילו לא היה רגיל בכך כיון ששמחת התורה אין לה גבול (אשרי האיש סה כב). וכן בר מצווה ששלמו לו י"ג ביום האירוע (חזו"ע יו"ט רנח. אול"צ ג יז א ולא הזכיר שהוא ביומו. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ויש שאסרו כלי נגינה בבר מצווה (הלח"ג כ מו). ויש מי שאסר בכל סעודת מצווה (מבית לוי עמ' עז).

חול המועד – מותר לרקוד ולשמוע כלי זמר בחול המועד כשמכוונים לשם מצווה של שמחת המועד (הלכות חג בחג עמ' צט בשם הגריש"א).

קלטות ילדים - קלטות סיפורים לילדים מותר להשמיע להם בימי העומר אף על פי שמשולבים בהם שירים (הליכות שלמה שם הערה 53).

ילדי גן - גננת שמנגנת לילדי הגן מותרת לנגן לילדים קודם גיל חינוך (חוט שני שם. אשרי האיש תלד).

חולשת נפש - אדם חולני וכן אדם הזקוק לחיזוק הנפש ומועיל לו שמיעת כלי נגינה מותר לשמוע בהם בימי העומר (הליכ"ש שם הערה 54) ויעשה זאת בצנעה.

מורה לנגינה – אדם שמלמד נגינה, מותר להמשיך בעבודתתו אם עושה לפרנסתו ולא להנאתו מהניגון (אג"מ ג, פז).

תלמיד נגינה – תלמיד הלומד לנגן והוא בשלב הלימוד שאינו נהנה מן הנגינה, מותר להמשיך וללמוד בימי העומר אותם ניגונים שטרם התמקצע בהם (ספ"כ ב, יב טז בשם הגריש"א).

שירים שקטים – שירים שאינם מתאימים לרקודים ומחולות כמוסיקה קלאסית יש שהתירו במקום צורך (הליכות שלמה יא הערה כב, 54. הרב יעקב אריאל באתר ישיבה

שירה בפה – מותר לשיר בפה כשהשירה היא דרך הודאה לה' או תפילה ואפילו בשירי שמחה (יחווד ו לד אפילו לענין בין המצרים) ויש מתירים דווקא  בשירי נשמה שקטים המרוממים את האדם ואינם מעוררים לריקוד (הליכות שלמה שסא) או בשירי מוסר שאינו דרך שמחה (חוט שני שבת ד שע"ט).

איסרו חג פסח – יש שכתבו שבאיסרו חג של פסח מותר לשמוע כלי נגינה ויש אסרו (ראה באריכות בספר בירורי חיים ג סימן כט)

 

 

מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))

חבר, אבא,מלך.

אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמני

אך זה שאני מתפלל אליו.

הטוב המוחלטפצל"פאחרונה
ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק

בלו"ז שלכם?

מה זה אומר בפועל?

באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג

אני לא על זה בכלל לצערי

תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

הפחד, כפיות טובהadvfb

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

אולי יעניין אותך