זו הייתה שגיאה של לוטם

כדאיתא במאמרו של יובל כפיר

כפי שמובהר באחרית-הדבר במהדורה החדשה ("שיבת המלך", עמ' 413), בחרנו לתרגם את רוב השמות הרוהיריים לצורתם באנגלית עתיקה, כפי שהביא אותה טולקין ב"מדריך למתרגם" שלו.אחת הטענות היא שחלק ממלאכה זו נעשתה בצורה שגויה. לצערי, נראה שבכמה מקרים צודקים מבקרינו.

סְקָדוּפַקְס: טולקין כתב שהשם Shadowfax נגזר מהשם באנגלית עתיקה Sceadu-faex, וכתב כי אפשר לשמר אותו, אם כי עדיף בצורתו הפשוטה יותר: Scadufax. (הוא המשיך וכתב כי היות והשם תורגם על-ידו לאנגלית מודרנית יותר, הרי שבשפה ממשפחת השפות הגרמניות ניתן לנהוג כך, ולהעביר את השם לצורה מודרנית. למותר לציין שעברית אינה נכללת במשפחה זו, ולכן בחרנו לשמור על הצורה העתיקה.) ואולם, הטענה היא שהצירוף Sc באנגלית עתיקה נהגה "שׁ". לאחר עיון בכמה וכמה מקורות, נראה לי שטענה זו צודקת, ומן הראוי היה לקרוא לסוס בשם שָׁדוּפַקְס. עם זאת, השם Sceadu קיים גם בנורדית עתיקה – משם ייתכן והגיע לאנגלית – ושם הוא נהגה עם "סק" בתחילתו.

אבל זה אחד המקומות ש*גקסון* דייק יותר מלוטם.  אכן נודע הדבר

בשדים, הוא התכוון יעני סקאדים?   (גם פרסית זו שפה הודו-אירופאית)

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי