אני כל כך מתגעגעת לבעלי.
לא יודעת מה כבר מה לעשות עם השילוב הגרוע הזה. של מילואים. ולהיות אצל ההורים. וכולם תקועים בבית. והגעגוע שהיום ממש מציף אותי.
רק עוד שבוע הוא אמור לחזור לכמה ימים.
והלב שלי כל כך מתגעגע
אני כל כך מתגעגעת לבעלי.
לא יודעת מה כבר מה לעשות עם השילוב הגרוע הזה. של מילואים. ולהיות אצל ההורים. וכולם תקועים בבית. והגעגוע שהיום ממש מציף אותי.
רק עוד שבוע הוא אמור לחזור לכמה ימים.
והלב שלי כל כך מתגעגע
שיש לך בעל שאת אוהבת
שאת מתגעגעת אליו כל כך...
תדמייני שאתם כמו יעקב ורחל
אבל להתגעגע חצי שנה כמעט ברצף, זה קשוח.
חיבוק גדול!
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.
צמררת וריגשת אותי מאד!
זה באמת שילוב קשוח ממש!
מקווה שיחזור מהר❤️
לשנה זו,
ופתאום הילדים איתי כבר מ-13, במקום מ16...זה מוקדם!
לא רגילה, ואני לא מהמאמות שתנו להן רק עוד זמן עם הילד.
פתאום קולטת שהזמן עובר ממש לאט, ואני לא מצליחה לנוח כשהם איתי, אם לא נחתי לפני.
-הם קצת נחים
-ארוחת צהריים
-רואים טלויזיה שעה ככה
ורק השעה 15 או 16...
יש רעיונות\הצעות? וזה עוד כשיש מסגרת. מה יהיה בחופש?
וגם- מספיק שכשהם רואים טלויזיה אני עושה כלים אחרי הארוחה, זהו נגמר הזמן.
איך מלמדים אותם להעסיק את עצמם? או שאני אמורה להעסיק אותם כל הזמן?
אצלי הם עוזרים גם בבית
מפנים מנקים שולחן שמים במדיח... אני רק מטאטא בדכ או כשהם לחוצים בלוז לחוגים וכאלה...
ואזאני יותר נחה הם יותר עסוקים..
עורכת - הילדים מתחלקים במטלות... לא כללל מה שכתבתי עושה בן ה4.5.....
אצלי בן כמעט חמש אוהב לעזור במטבח- לקלף, לרחוץ קצת כלים, לסדר קניות בארונות, להגיש לי מוצרים כשאני מבשלת. וגם עוזר במיון כביסה לסלים המתאימים, סידור החדר (זה פחות אוהב😉), ועוד כהנה וכהנה.
צריך פשוט לנסות, ולשחרר בידיעה שהדברים לא יעשו בצורה מושלמת כמו שאת תעשי. ולדוגמה כשהוא שוטף כלים אני עוברת אח”כ בלי שהוא יראה... וגם כשאני עושה דברים בבית אני מערבת אותו ומסבירה לו מה אני עושה וכך הוא לומד. זו השקעה שמחזירה את עצמה.
יצירות ודפי צביעה
גינה
להכין איתך אוכל
משחקי דמיון
ספורט, גלגולים על מזרונים
אם אפשר
בחום הזה אפשר משחקי מים במרפסת
הם יכולים להעסיק את עצמם אבל לא הרבה זמן. זה גם תלוי ילד האמת
הם דיי זקוקים לי, לתיווך.
תאומים בנים.
יצירות
יושבות שעות עם דפים, מדבקות טושים, צבעים
יש ימים שמוציאה פלסטלינה/קליי עם צורות
לפעמים מביאה דפי צביעה/גזירה
אם הם בעניין של פליימוביל אפשר להמריץ אותם לבנות גן חיות/עיר/שדה תעופה וכד'
ואז לצלם ולהראות לאבא/לסבתא
מאוד הגיוני בעיניי שהם זקוקים להרבה תשומת לב.
רעיונות:
ללכת לספריה,
להקריא ספרים,
יצירה - יכולה להיות בעקבות סיפור (לצייר משהו מהספר או רעיונות יותר מקוריים),
ברבצק ממש הולך עם הילדים שלי (עם חותכנים ומערוך וכו' זה בכלל כיף),
לא לעכשיו אולי אבל מוזיקה ולרקוד,
התעמלות ביחד,
"מסלול" (כסאות / זחילות / קפיצות וכו' לפי מסלול מוגדר מראש. אפשר למדוד זמנים עם סטופר),
"אוהל" בבית מכסאות ושמיכות,
אפייה,
עבודות בית - קיפול וסידור כביסה למשל,
וכמובן משחקים רגילים - מגנטים, פליימוביל, לגו
אבל זה משהו שלוקח זמן... גם אני מנסה לעבוד על זה.
תעסוקה אפשרית- פאזלים, יצירות מהכל בשקל שהם יכולים לעשות לבד, משחקים כמו מגנטים, קליקס, קפלה, יציאה לפעלטון- אני מאד אוהבת לקחת אותם הם יכולים להשתולל שם כאוות נפשם... אמבטיה ארוכה עם משחקים ולשבת לידם לנוח. אה ואחד המעולים- קליי. זה מדהים, לא מלכלך ודביק כמו פלסטלינה ומעסיק אותם להרבה זמן.
להיות בחוץ, להיות עם חברים - זה מבחינתי כמעט תמיד הכי טוב.
למצוא חבר קרוב אם יש, ואז אפשר לשלוח אותו הביתה כשנהיה לא נעים, ולהיפך.
אתר ג'ינג'ים לימודי נחמד (צריך יוזר בשבילו ממשרד החינוך או בדרך אחרת)
אפליקציית toca boca
אפליקציה של ציור
סרטי דיסני או סתם סרטים שאפשר להראות לילדים?
ורדינון
חיפזון וזהירון
בליפי (עברית/ אנגלית)
טרו
סרטוני בישול/ יצירה
אומנם זה שני דברים שונים, אבל משיקים.
פו הדב, לילו וסטיץ'
ניסיתי גם מלך האריות ומואנה, אבל חלק פחדו
לק"י
סרט עם סיפור מזעזע (אח שהורג את אח שלו, ועושה לאחייו ייסורי מצפון).
לק"י
הוא שעמם אותי.
אבל בתור מבוגרת, הוא גרוע בעיני לילדים. ולכן לילדים שלי אני לא אראה אותו כרגע.
לא רואה למה להראות כזה דבר לילדים
אולי למתבגרים
פרקים ביטיוב של ניידת החלומות, צור משלנו, שלומי וסתם...
בעיקר ליסודי. אבל מתאים גם לגן .
זה בתשלום חודשי אבל לדעתי שווה לעשות לחודש חודשיים לחופש
יש את האתר הסוד של מיה, לדעתי זה חמוד, וחלק מהפעילויות פתוחות בחינם
אחותי בשבוע 22, היום בבדיקה אורך הצוואר היה 25.
הרופאה רוצה שהיא תתחיל תמיכה הורמונלית ושמירה.
זה דבר מקובל להתחיל תמיכה ושמירה בכזה אורך צוואר?
(זה היריון שלישי, בהיריון הראשון היא ילדה מוקדם מאוד, בהיריון השני הייתה בשמירה בגלל אורך צוואר 25, והיא רוצה לדעת אם הרופאה נלחצה רק בגלל ההיסטוריה שלה או שזה באמת אורך שדורש את זה. לדעתי ברור שחובה להקשיב לרופאה במצב כזה, אבל היא לא חושבת כמוני, ורוצה לצאת מהטייטל של הריונות בסיכון... )
לא הייתי קוראת לזה תקין בשבוע 22 ולאור ההסטוריה, בודאי שחובה חובה להקשיב לרופא ולהכנס לשמירה מלאה.
ומה הכוונה שהרופאה נלחצה בגלל ההסטוריה שלה? הסטוריה של לידה מוקדמת היא בעצמה מהווה סיכון גבוה
ללידה מוקדמת (אולי אחד הסיכונים הכי גדולים) אז כשמצטרף לזה צוואר קצר בודאי שהסיכון גדול יותר
בהריון הקודם
בהריון הנוכחי רופאת הריון בסיכון אמרה לי שזה בגבול התחתון אך תקין
כמובן שאני מטופלת בתמיכה בנרות אוטרוגטסטן
לדעתי כן צריך להישמר
בעייתי. אבל גם 25 בשבוע 22 זה לא משהו...
במיוחד אם יש עבר של לידות מוקדמות
זה בהחלט דורש מנוחה וזהירות יתר
לא יודעת לגבי תמיכה אבל ממליצה להיות קשובה לרופאה ולא לקחת סיכונים
הרופאה לא סתם הסטרית, יש הסטוריה שמצדיקה את זה לחלוטין.
מכירה מקרוב ממש תינוקת שנולדה בשבוע כמעט 24 כי לא שמו את האם בשמירה הדוקה (עם הסטוריה של לידות מוקדמות).
לתינוקת פגיעה מוחית ובעיות מוטוריות רבות והספיקה בשנה וחצי שלה ניתוחים רבים.
שאחותך יודעת את התשובה ואולי צריכה רגע תמיכה רגשית. אם היא כ"כ ייחלה להריון רגיל ולא להריון במעקב, אז אפשר להבין שקשה לה להשלים עם הסטטוס החדש.
מכירה את התחושה של אחרי הריון בסיכון, זה חשש תמידי שלא רוצים שיתגשם.
בקיצור נראה לי לא הייתי באה לשכנע ולדבר לשכל, אלא לדבר כמובן מאליו שהיא מתייחסת ברצינות ולחבק את הבאסה.
בסגנון של איזה ארוחת ערב לשלוח לכם כדי להקל את ההתאקלמות למצב?
אבל בצוהריים היא אמרה שהיא לא רוצה להקשיב לרופאה כי לטענתה הלידה המוקדמת הייתה במקרה (מה הכוונה? ממתי יולדים "במקרה" בשבוע 30???)
והיא לא רוצה שכל ההריונות שלה יהיו בסיכון...
והיא וששת משמירה...
ובעלה חושב כמוה...
נשמע שהיא במקום שממש לא מסוגלת לחשוב ברציונליות שאם לא תשמור זה רק מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.
אולי כדאי לדבר איתה ולהבין מה יעזור לה לקבל את זה.
ולגבי בעלה - בתחושה שלי הרבה פעמים בעלים לא מבינים את עומק המשמעות הרפואית ואז מה שנראה להם הגיוני ממה שהם רואים מסביב מספיק להם כדי לקבל החלטה (בטח אם זו גם החלטה נוחה יותר מבחינתו, כי אישה בשמירה זה הרבה טרחה והוא כבר חווה את זה ואולי לא בא לו שוב). אם יש מישהו שיכול לדבר איתו ממש כדאי, אם לא אבל רלוונטי להציע עזרה טכנית שתקל עליהם את המשמעויות של שמירה עם שני קטנים בבית - זה בטח גם יעזור
אם היא ילדה בשבוע 30 היא יודעת מה זה פגייה ומה ההשלכות
יכול להיות שהיא צריכה זמן לעכל
ובעלה-צריך ניעור
אולי צריך ללכת איתה לרופאה לשמוע ישירות ממנה מה הסיכויים ומה הסיכונים
בלי התמיכה של בעלה זה באמת יהיה לה קשה.
חוויתי הריון בסיכון גבוה מאד. אני יודעת את המשמעות של בדיקות שבועיות
(לי היו שבועות ש3 פעמים בשבוע נבדקתי)
זה באמת לא קל
ומשפיע על כולם
חייבים עבודת צוות
וחייבים תמיכה משפחתית
נראה לי פעם ראשונה שומעת על זה
המזכירה במוקד לקביעת תורים טוענת שיש לי הפנייה לזה בנוסף להערכת משקל.
מכירות?
יודעות לומר לי למה עושים את זה?
למה זה חשוב?
של כמות מי שפיר, תנועות עובר, וכד'.
אני תמיד עשיתי מעקבים בגלל עוברים קטנים, אז נבדקתי הרבה.
לא יודעת כמה בודקים בשגרה.
באיזה שבוע את?
אבל לא זכור לי שעשיתי את זה בהריונות קודמים
עכשיו כשקבעתי תור היא אמרה לי שאני צריכה שני תורים רצופים בגלל שיש שתי בדיקות (הערכת משקל ופרופיל), לא זכור לי שאמרו לי את זה פעם
לא מגדירים את זה כשתי בדיקות.
אלא אם הרופא שלך אותך למשהו מעבר.
אבל אני מניחה שאת הוא היה אומר לך.
תנסי אולי לבדוק במזכירות של המקום של הבדיקה. אולי שם ידעו יותר.
ואולי הרופא נתן לך הפנייה לא נכונה.
הסתכלתי באפליקציה ובאמת יש שתי הפניות נפרדות
אחת פרופיל ואחת הערכת משקל
והלכתי אחורה להריון הקודם, יש רק הערכת משקל...
לק"י
או שזה תלוי ברופא?
אני גם לא זוכרת הגדרה כזאת מלפני כמעט 3 שנים.
(האמת שאח זה חלק מהאולארסאונד הייתי עושה וזהו. אלא אם כן לא מוצאים לך 2 תורים צמודים בזמן נוח. למרות שאם זה חלק מהבדיקה הרגילה, אז תור 1 יספיק).
ואכן זה מופיע בסיכום של גדילת עובר (הערכת משקל).
היוש.. אז הקטנצ'יק כבר בן 10 חודשים ב"ה... בחודש האחרון יש לי סדק בפטמה אחת, לפעמים טוב יותר לפעמים גרוע יותר.. הוא יונק משם רגיל ב"ה אבל יתכן שלא אוחז טוב.. חשבתי בהתחלה פטריה אז שמתי משחה אבל לא עזר לסדק. שמתי לנולין וזה כן עזר קצת אבל לא עבר לגמרי.
הקטן גם לפעמים קצת נושך...
בקיצור.. ההנקה סבבה בצד הזה לפעמים קצת מכאיב, אבל השאיבות משם קשוחות.. ואני רואה שהתפוקה מהצד הזה יורדת.. יש ימים יותר טובים ויש יותר כואבים..
בקיצור..
ישבתי הבוקר לשאוב.. מעיפה מבט בחלב, הוא בצבע ורוד.. אמאלה, הזדעזעתי, כל הקונוס דם.. הפסקתי וזרקתי את החלב (מזל שהיו רק 20 מל)..
אוף אני לא מתאוששת מזה.. עברה כבר שעה ועדיין בא לי לבכות. כואב לי. כואב הלב על החלב שלא נשאב. כואב לי על העתיד. כ"כ רציתי למשוך עד אוגוסט כדי שאוכל להפסיק עם השאיבה ולהניק בלבד כשאני איתו בבית.. אוף.
צרות קטנות אבל מכאיבות.
הייתה בי תקווה שהפעם אצליח להניק עד גיל שנה אבל החלב מתמעט והכאבים לא שווים את זה.
מבואסת ממש
הקונוס של המשאבה מתאים לפטמה שלך בגודל? כי אם לא אז זה יכול לפצוע...
אני עם אותה משאבה כבר ילד רביעי ועד עכשיו היה בסדר..
וזה גם רק בצד אחד והצד השני סבבה לגמרי..
תודה!
שימי לנולין או רפידות נרסיקר, תייבשי בין לבין כמה שיותר באוויר הפתוח
וכשקצת משתפר- תני לו להמשיך לינוק
תפסיקי כרגע עם השאיבות כי זה הרבה יותר קשה וכואב מההנקה
וזה לא מחייב להפסיק את ההנקה. החלב עוד יכול לחזור. רק צריך שלא יכאב לך עכשיו ושתתרפאי.
תלמדי את הילדון לא לנשוך (אני גם בסרט הזה, למדתי לזהות שניה לפני מתי מיצה ובא לו לנשוך.... ופשוט מנתקת אותו רגע לפני)
חיבוק גדול
וד"א- גם אם את מחליטה להפסיק עם ההנקה-נתת לה מתנה עצומה לעשרה חודשים
את אמא אלופה!!!!!
וזה לא רק ל10 חודשים- זה לכל החיים!!!
חיזקת לה את המערכת החיסונית
העלית לה את רמת הIQ!!!
ונתת לה אמא הכי קרובה שיש
אין כמוך!!!!!!!!!
שמה לנולין..
זה אפשרי פשוט להמשיך להניק צד אחד? או שהתפוקה כבר יורדת ואין דרך חזרה.. כי אני מניחה שאם לא אניק/ אשאב מצד אחד כמה ימים, הוא פשוט יתייבש לגמרי..
אבל בעז"ה אחרי שהוא יחלים תנסי לשאוב כל פעם קצת ובעדינות כדי
לגרום לגוף להבין שיש ביקוש
בעז"ה זה יכול לחזור בצורה מושלמת.
ד"א אם את ממשיכה רק בצד אחד התפוקה שם תגבר.
מנסיון של הנקת תאומות- ככל שהביקוש גובר כך ההיצע גובר בהתאם
תודה לך 🙏
אין מנוס חוץ מלחכות שיחלים ולנסות שוב
הפסקתי לשאוב לכמה ימים
במקום זה רק סחטתי עם היד
ושמתי לנולין עד שזה עבר לגמרי
ואחר כך חזרתי לשאוב ואחרי כמה ימים הכמויות חזרו
אל תספידו כל כך מהר
תינוקת יותר גדולה אמנם, הצילה אותי יויצת הנקה שאמרה לי לשים טראומיל- קונים בכל בית מרקחת, זה ידוע כמשחה למכות יבשות. אך היא אמרה לי שזה בסדר, וממש הצילה לי את ההנקה.
לנקות אם מים/ רוק לפני הנקה
בהצלחה
לא טעמתי😅
בריאותית זה בסדר.
ממה שזכור לי בקבוצה של ליגת לה לצ'ה שהוסבר גם החלב מעטרבב עם דם
וגם קרה לי כמה פעמים נתתי רגיל את החלב הזה
המשכתי להניק בצד הפצוע למרות הטיפול עם לנולין הסגול ונרסיקר, והכי חשוב הפסקתי לשאוב מהצד הפצוע לגמרי
לגמרי תפוקת החלב ככל שיותר תניקי הגוף יווסת את כמות החלב לטובת היונק אז כן כדאי להשקיע
גם שאיבה לא נותנת אינדקציה כמה חלב יש..
כמיהה שקטה
יש בי רצון עז, בוער.
כמיהה להריון. לעוד ילד.
לא משנה כמה אני מנסה להניח לזה, זה לא מרפה.
הלב כבר פונה לשם,
כמו יודע שיש עוד מישהו שצריך להגיע.
אני ב"ה אמא לשניים קטנטנים.
ומתוכם נולדת גם ההשתוקקות לעוד.
אבל עכשיו זה לא אפשרי.
מניעה רפואית.
כמה חודשים.
ואני ממתינה.
ולפעמים זה כואב יותר ממה שחשבתי שיכאב.
החסר הזה, האי-יכולת לממש את הרצון,
הופך כמעט פיזי.
ומתוך המקום הזה
אני חושבת על כל מי שמחכה באמת.
שנים. טיפולים. שתיקות כואבות.
על מי שהריק שלה לא זמני, אלא יום-יומי.
וזה מה שאני לוחשת בתוכי:
שייפתחו שערים.
שיבוא חסד.
שכל מי שמחכה תחזיק סוף סוף חיים בתוכה,
ובזרועותיה.
אין לי ניסיון בכתיבה... סתם כמה מילים על תחושה עמוקה מאוד שלי, שמלווה אותי בזמן האחרון.
בתפילה אמיתית על כולן.
זה רצון כ"כ בריא וחשוב וקדוש אבל הרגשתי על עצמי שלפעמים מאוד שרציתי כבר להתקדם ל"יעד הבא ", לילד נוסף קצת שכחתי להיות מהרגע ולבסס ולהשקיע בקיים- בעצמי ובילדים המתוקים... פשוט להנות מהיש בלי לחשוב על מה שעדיין אין...
מקווה שזה בסדר שאני כותבת כי זה באמת כזו ברכה ורצון כ"כ עמוק ופנימי וחשוב... רק מנסה לתת עוד זווית מחשבה.. בעיקר מכיוון שהסיטואציה עכשיו שזה לא תלוי בך...
אני גם מאוד רוצה עוד אחד
ומונעת כי זה מה שנכון לנו כרגע מכל מיני סיבות
ובו זמנית מחזקת את עצמי להנות ממה שיש לי כרגע.
יש לי תינוק בן שנה וחודשיים שחיכיתי עבורו שנתיים ( בנוסף יש גדולים יותר) ואני כרגע כל כולי מרוכזת בלהנות מהגידול שלו
לא מתמקדת במה שאני רוצה עוד כי זה לא הזמן בשלב זה.
נקודה מאוד חשובה ונכונה.
מאוד משתדלת ליישם את זה...
אבל זה לא סותר את הנקודה הקטנה בלב שרוצה עוד..
בכל מקרה זאת תזכורת מאוד חשובה לחיים!
בתור אחת שמצפה כבר שנתיים וחצי לעוד ילד, תודה על המתוקים שבבית, אבל הכמיהה לעוד כואבת מאוד
במיוחד, שאין לדעת מתי זה יבוא
ואני מפחדת ממש מטיפולים, אז פשוט מחכה לנס כרגע
ובהחלט תמיד גם חושבת על מי שמחכות בלי ילדים בבית עדיין, וזה באמת כאב גדול והן בתפילות שלי תמיד
תודה על השיתוף! התרגשתי לקרוא.
הלוואי שהקב"ה ישלח לך את הנס שלך.
הרבה כוחות!!
שבעז"ה מיד שתוכלי ותרצי - תקבלי
מתוך בריאות וכוחות!
העסק עם הכבד נפתר כמעט לגמרי..
אבל אני צריכה לקחת מניעה לכמה חודשים...
כמה זמן לוקח לשליה לעלות? יש טווח מסויים של זמן?
האם זה יכול להגיע למצב שזה מכסה את פתח צוואר הרחם..
השלייה עולה עם הזמן ולכן אם כרגע היא לא מכסה אז סביר שגם בהמשך היא לא תכסה.
בכל מקרה לעיתים במקרה כזה יש התוויה להימנע מיחסים, כדאי לבדוק עם הרופא
לרוב זה עולה,ככל שההריון מתקדם והרחם נמתח. זה לא מדע מדויק.
זה יכול גם לכסות אבל יותר נדיר.
דרך אגב, רופא אמר לכם להימנע מיחסים?
לרוב אם זה לא מכסה את צוואר הרחם לא צריך להימנע.
כמובן שאם זה בהוראת רופא אז תמנעו אבל אם לא אז לרוב כדאי להוסיף חומרות
זה עלה. היתה שליית פתח ועכשו לא.
תלכי עוד כמה שבועות לאולטראסאונד ושיבדקו מה עם השליה .
ראו את זה לראשונה בשבוע 12
בשבוע 17 עדיין היתה מאוד נמוכה
בשבוע 22 היתה אחורית רחוקה מהפתח
שהממוצע הוא 10 שבועות או משהו כזה...שוו בתחילת ההריון הגדילה של הרחם אישית ובהמשך הרבה יותר מהירה.
לי בשבוע 16 ראו שהיא מאוד קרובה לפתח אבל בשבוע 22 כבר עלתה.... ככה שאם כבר אני חושבת שבאזור 20+ זה עולה
פשט אני מבינה שזה יכול לקחת זמן וזה קצת מבאס...
אנחנו אסורים משבוע 9 וזה קשוח 🤷♀️🤦♀️
זה באמת קשה להיות גם בהריון וגם להימנע.
בהריון ההוא נמנענו במשך 8 שבועות
בהריון אחר 10 שבועות בגלל צירים מוקדמים
היה קשוח ממש
לגבי קיום יחסים, גם אם השילייה לא תעלה, צריך לשאול את הרופאה בדיוק מה אסור, ואחכ ללכת עם זה לרב שייתן אפשרויות לקיום יחסים בלי להגיע לדברים שאסורים רפואית.
עברתי הריון שלם (הריון בסיכון) שהיה אסור לנו להיות ביחד...
ממש מהשבועות הראשונים ועד הלידה
אבל לפחות היה לי את החיבוקים שלו
תבדקו אם יש אפשרות להפחית בבדיקות/לשטוף קודם הבדיקה, כמובן אסור לעשות אמבטיה ורק מקלחת
חיבוק גדול גדול!!!!
תבררי מה בדיוק אסור.
הייתי גם עם שליית פתח בתחילת הריון, שבהמשך עלתה.
אני אנסה לכתוב בעדינות כי זה פורום פתוח- במצבים מסויים בהריון אסור למשל שהאישה תגיע לריגוש כי זה עלול לסכן את ההריון ואז באמת בדכ צריך להמנע לגמרי.
בשיליית פתח בדכ הבעיה היא הכניסה עצמה. ואם זה מה שאסור- אז יש פתרונות הלכתיים לתשמיש באופן שלא יהיה בעייתי מבחינה רפואית.
בעז"ה מאחלת לך שהשילייה תעלה וכל הספק ייפתר, אבל אם המצב ממשיך ככה אל תקבלי את זה כמובן מאליו שאסור יחסים וזהו.
בשבוע 16 זה עוד לא לגמרי עלה
אבל אז לא בדקתי שוב עד 22...
כך שאני לא יודעת להגיד לך במדויק.
(היה רחוק נראה לי חצי ס"מ מהצוואר)
לא אמרו לנו להמנע מיחסים אבל תעשו מה שהרופא שלכם אמר במיוחד שיש גם המטומה
אצלי בדקו שוב שבוע 24 ולא עלה בהרבה
רק בשבוע 34 עשו בדיקה רצינית יותר כדי לוודא שאפשר לידה רגילה, זה עדיין היה די קרוב (נראה לי 3 ס"מ) אבל אפשרו לידה רגילה.
בד"כ ממה שהבנתי מהרופאה זה אמור לעלות עד שבוע 24. אצלי זה היה קצת יותר חריג וגם אצלי בסוף בסוף זה כן עלה אז מעודדת...
בני כמה הילדים והאם יש להם רגישות כלשהי? מערכת עיכול רגישה וכו?
אצלי הקטן עם גזים , בן 7 חודשים, גזים כואבים, לא ישן כבר כמה לילות, קם בצרחות אחרי חצי שעה של שינה, וזה לא שיניים.
והבנתי שזה שכיח אצל תינוקות שהאמא קיבלה אנטיביוטיקה בלידה, כי כביכול אין חיידקים טובים במעי אז התינוק רגיש יותר
שלי. היתה פשוט בובת חרסינה.
בכתה כשהיתה רעבה, ידעה להרגיע את עצמה
חלומית. (כבר גדולה היום)
בעצם קיבלתי בלפחות 2 לידות.
לדעתי זה לא קשור ללידה.
אם כבר יכולה להיות רגישות במעיים לאמא שעם טיפול בפרוביוטיקה אמורה להעלם לגמרי.
תבדקי אולי משהו באוכל שלך גורם לו לגזים.
יכול להיות קטניות/מוצרי חלב
ואולי התחלת טעימות עכשיו? לוקח לגוף הקטנטן שלהם זמן להתרגל
שלי בן 8+ חודשים וגם צורח בלילות האחרונים
ככל הנראה זה שיניים. (כבר יצאו לו שתיים)
נשמע לי יותר מידי בשביל שיהיה קשור אחד לשני.. אבל כמו שמישהי פה הציעה אולי את יכולה לקחת פרוביוטיקה טובה יעבור אליו גם בהנקה..
יכול להיות ששאלת את זה לפני כמה זמן? זכור לי שהייתה שאלה כזאת