מכירה את הגישה שאומרת ששנאה משקפת לנו מה שאנחנו רוצים לשנות בעצמנו ואמורה להניע אותנו לשינוי. זה נשמע יפה, אבל אלה דברים שאין לי אפשרות לשנות. אני רואה אצל אחרים, וזה אוכל אותי לגמרי.
- אמהות ממש עשירות, שגרות בבית גדול ויפה, ויש להן מלא מטפלות ומנקה וכל העזרה שכסף יכול לקנות
- אמהות עם משפחות תומכות ועוזרות. אמא, אחיות. המשפחה שלי לא תומכת בשום מובן, הקשר איתם מינימלי ביותר
- נשים עם בעל תומך ומפרגן. לא שהבעל שלי כזה גרוע, פשוט עסוק מדי בעבודה ומרגישה שהכל נופל עליי
יש לי כמה וכמה אמהות כאלה בסביבתי, זה מאוד צובט לראות. וגם צובט לראות אותן נכנסות להריון אחד אחרי השני (הן לא דתיות) כי יש מלא עזרה מכל בחינה, אז למה לא? כשאני מונעת כי קורסת עם הממש לא הרבה שיש לי ותכלס - מרגישה שרק מחכה שיגדלו כבר.
יחידת דיור שאנחנו שוכרים כבר 8 שנים, כן?) אבל זה אוסף של דברים שלא בהכרח קשורים.