איך מפסיקים להשוות ולקנא כל הזמן?אנונימית בהו"ל

מכירה את הגישה שאומרת ששנאה משקפת לנו מה שאנחנו רוצים לשנות בעצמנו ואמורה להניע אותנו לשינוי. זה נשמע יפה, אבל אלה דברים שאין לי אפשרות לשנות. אני רואה אצל אחרים, וזה אוכל אותי לגמרי.


- אמהות ממש עשירות, שגרות בבית גדול ויפה, ויש להן מלא מטפלות ומנקה וכל העזרה שכסף יכול לקנות

- אמהות עם משפחות תומכות ועוזרות. אמא, אחיות. המשפחה שלי לא תומכת בשום מובן, הקשר איתם מינימלי ביותר

- נשים עם בעל תומך ומפרגן. לא שהבעל שלי כזה גרוע, פשוט עסוק מדי בעבודה ומרגישה שהכל נופל עליי


יש לי כמה וכמה אמהות כאלה בסביבתי, זה מאוד צובט לראות. וגם צובט לראות אותן נכנסות להריון אחד אחרי השני (הן לא דתיות) כי יש מלא עזרה מכל בחינה, אז למה לא? כשאני מונעת כי קורסת עם הממש לא הרבה שיש לי ותכלס - מרגישה שרק מחכה שיגדלו כבר.

מצד אחד מבינה אותךבכינוי אחר

כי באמת לפעמים זה קשה לראות אנשים שיש להם הרבה כסף ויש דברים שזה ברור מאליו שיש להם.

סתם דוגמא שחשבתי עליה עכשו במלחמה, שאני מקנאה באנשים שיש להם ממ"ד בבית.

ואנחנו לעומת זאת צריכים לרדת קומה כדי להגיע למקלט..

מצד שני הרבה פעמים אנשים שהם עשירים נראים מאושרים וגם להם יש צרות,

כמו כל מיני זמרים או מפורסמים אחרים שבסוף התגרשו


מה שעוזר לי זה להסתכל על הדברים שכן יש לי ויש לי הרבה ולהגיד תודה עליהם.

זה קשה ממשחני בנני

אני גם מקנאת כמוך במי שיש לו יותר כסףאו עזרה או פשוט נחת.

עצה שאני אומרת לעצמי ולא הכי מצליחה ליישם - להגדיל את ההסתכלות על איפה שיש לי נחת.

ולפעמים אין יזה פשוט קשה, אז לנסות כמה שאפשר להפוך  את זה לתקופה זמנית להיות עם אופק כלשהו ותקווה להקלה

אולי לנסותבאתי מפעם

להסיט את המבט לעושר שיש לך.  במה כביכול יכולים לקנא בך.

למשל, וואו איזה זכות יש לי שאני נשואה, יש כאלה מסכנות עדיין רווקות בגילי, וואו איזה מדהים שהילדים שלי בריאים ממש בכל הגוף! בבתי חולים ל''ע אינסוף בעיות, מחלות, דברים נוראיים! איזה מיוחד זה שיש לי אמא! נכון שיש לנו קשר מינימלי אבל היו מליון נשים שהיו מתחלפות איתי! איזה זכות שאני יהודיה, תארי לך היית נולדת ילדה באיראן או בעזה. אמאל'ה... זכות גדולה שאני חיה בדור הזה, תחשבי כמה נשים היו מתות להיוולד (😉) בדור הזה שיש בו תמיד מה לאכול, שפע אינסופי, מכונת כביסה, בתי אבן לכל משפחה....

בקיצור, קנאה זו מידה רעה, אבל זה לא גזירת הגורל, כשאת במודעות את יכולה לבחור מה לחשוב. בהצלחה! זה בהחלט אתגר. 

מזדהה, גם לי זה קשהשוקולד פרה.

בעיקר קשה לי מול אנשים במשפחה שהשיגו יותר ממני. או בנשים יפהפיות עם גוף מושלם.

ביום שישי ביקרתי קרובת משפחה שהבית שלה היה פשוט אבל יפה. ו-כן. זה ביאס אותי שאני לא השקעתי בבית יפה כל הזמן הזה.

כאילו, הבית שלי יפה ("הבית שלי" יחידת דיור שאנחנו שוכרים כבר 8 שנים, כן?) אבל זה אוסף של דברים שלא בהכרח קשורים.

ועכשיו אני רוצה לעשות שינוי בנושא הזה.

 

מה שאין ביכולתי לשנות אני ממש מנתבת את המוח שלא להיכנס לזה.

אני מזהה את הרגש המר עולה לי, ומבינה שזה רק יוריד אותי.

תמיד יהיו אנשים שיהיה להם יותר, שיצליחו יותר, שיקבלו יותר עזרה...

מה שיש לי זה רק תנאי החיים שלי כאן ועכשיו. ותפילה.

 

 

כשהייתי במקום כזה פעםהמקורית

החלטתי לחתוך מהסביבה הזו

עבדתי פעם בעבודה זמנית עם מלא חרדיות, בעלות תשובה ווחסידיות וזה נגע בי במקום של המראה החיצוני כי אני לא שמה פאה למשל ומשתדלת מאוד לא לבלוט במראה החיצוני ולהתייפייף מדי. מבחירה. וזה באמת היה לי מאתגר. כי כולם היו ככ זוהרות ומתוקתקות. אז החלטתי לא להישאר שם.


היום אני יכולה לומר ממרחק של שנים שזה עשה לי טוב בסוף. אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו מאוד.

אז מציעה להתרחק מסביבה שקשה לך בה. או פחות להשתתף בשיח כזה או אחר שמוריד לך.

קנאהoo

לא משקפת מה שאנחנו רוצים לשנות בעצמינו ולא מניעה לשינוי


אלא


יכולה לעזור במודעות על החסרים שלנו אבל לא עוזרת ביישום השינוי או עושה קסם לגבי דברים שקשה/ אי אפשר לשנות


הדרך שלי להשתחרר מהאנרגיות השליליות של הקנאה:

1. ליישם שינוי בדברים שיש לי השפעה עליהם (עשיתי ועושה כסף בכוחות עצמי)

2. למצוא פתרונות עוקפים לרצונות (במקום משפחה תומכת, סביבה אחרת שנעים להיות בה, ותכנון ויישום חיים בהם אני לא צריכה עזרה פיזית מאף אחד)

3. לא לחפש שלמות בחיים אלא להגיע לשלמות עם עצמי. אי אפשר להשיג הכל אבל אפשר להשיג מענה לצרכי הנפש, צריך לדייק אותם להבין איזה צורך עומד מאחורי כל רצון בלתי ממומש ולמצוא את הדרך לתת מענה.


זו דרך ארוכה עם ניסוי וטעייה

עם עליות וירידות

אבל אפשר להגיע למצב לראות אנשים סביבך שיש להם לכאורה יותר וכבר לא להרגיש את הקנאה ואפילו לפעמים לשמוח בשמחתם 

אהבתי❤️המקורית
דווקא התקופה עכשיו מחזקת שכולנו באותה סירה, לא?אם_שמחה_הללויה

גם בית הכי מפואר יכול להיפגע..

אני בוחרת להסתכל על הכוס המלאה, על מה שכן יש לי כרגע.

אם בעלך לידך ולא מגויס זה, גם אם לא עוזר, עצם הנוכחות נראה לי מאוד עוזרת. יש לי חברה שבעלה מגויס ומאוד קשה לה.

אצלי דוקא בגלל המילואיםסבב ולא סבבה

פתאם נהיה לי מראה לכל מה שחסר לי ובעבר לא הטריד אותי מדי הרבה


פתאם זה שאין לי קשר עם המשפחה ואין על מי להשען לפעמים הפך למאוד קשה ..תחושה של תלישות וחוסר שייכות

שכן מאוד בולט לי כשחברות שלי אוטומטיתנוסעות להורים במצב כזה ונעזרות ויש להן גב כלשהו..

גם אם לא מושלם אגב

אבל קשה לי להסביר מה זה תלישות


וככה בכל מיני הקשרים אחרים

פתאם זה שאני לא עובדת כרגע מאוד חסר לי כי אין משהו שמביא אותי לידי ביטוי

ולפני - כשהיו תקופות שלא עבדתי לא הרגשתי חסרון עד כדי כך


ובעיקר זה שהוא לא איתי

וכם כשכן הזוגיות השתנתה מקצה לקצה ולא יודעת אם אי פעם תחזור להיות מה שהיתה עבורי


אז ממש לא מרגישה שכולם באותה הסירה


להפך מרגישה בתקופה הזאת את הפערים הכי חזק


ובעבר בקושי הרגשתי כי היתי שמחה בחלקי על כל חסרונותיו

אולי תעזור המחשבה שאלוקים נותן לבן אדם נסיוןאם_שמחה_הללויה

שבכוחותיו לסבול וכמובן השכר בהתאם.

כמו שיש יהודים שהיגרו מהארץ כי אפילו את הסבל של להיות בארץ בזמן הזה הם לא יכלו לסבול והם לא עוברים את מה שאנחנו עוברים, אבל אנחנו לא נקנא בהם

 

מתפללת שבעתיד הלא רחוקגרפולוגיה

תרגישי שהזוגיות חזקה ונותנת לך כח אפילו יותר ממה שהיה בעבר.

וגם בכל התחומים האחרים תרגישי מחוזקת וגאה בעצמך ובמשפחתך


אמן..סבב ולא סבבהאחרונה
אולי אני לא דוגמא, כי זה משהו שבטבעי אין ליד' הוא האלוקים

ולא שעבדתי על עצמי או מה... וזה לא שאני מושלמת.

יש רזות ממני, ויש יפות ממני, ועשירות ממני, וכו...

אבל כשאת במקום שלם עם עצמך, אז את לא מחפשת מה לאנשים אחרים יש יותר ממך, כי זה פשוט לא מעניין....

ואם כבר, פעם ראיתי משפט יפה: אל תגידי (לבורא עולם): למה לה אין ולי יש, תבקשי גם... יש לו מספיק לכולם!

זה בנוגע לדברים שהם ברי שינוי.

ובנוגע לדברים שלא יכולים להשתנות, כמו: משפחה, לדעת שהקב"ה שם אותך במקום הכי טוב בשבילך- וזו כבר עבודת חיים!

ותמיד אפשר להתפלל שזה לא יפריע כ"כ.

ועוד נקודה שיכולה לעזור, אם את יודעת שמה ששלהם שלהם, ומה ששלך שלך, 

וזה שיש להם, זה לא כי הם לקחו ממך... (שוב, זה עבודת חיים להרגיש ככה, ולא רק להגיד לעצמינו בפה.)

בהצלחה.

קשה מאודכל היופי

הייתה לי תקופה מאוד קשה, כשלא הייתה מלחמה אבל מבחינה משפחתית ובריאותית היה מאוד מורכב.

הייתי עסוקה כל הזמן בנשיאת העול הכבד של פרנסה (מפרנסת עיקרית), הורות מאוד מאתגרת וקושי גדול בזוגיות.


הרגשתי שאם לא אמשיך לסחוב הכול יתמוטט, זה לבד מאוד כבד, חוץ מכל האתגרים האחרים.

כשאת אןמרת שאת תלושה - זה לבד קשוח מאוד, גם בלי כל הקושי האובייקטיבי מסביב.


אני זוכרת שמאוד ריחמתי על עצמי, שרק לי קשה ולאחרים יש חיים טובים ופשוטים יותר.

ומה שעזר לי זה כשנפל לי האסימון שהקשיים שלי שקופים (זה היה חלק מהקושי) משמע יש עוד סביבי עם קשיים... זה לא הוריד מהקושי אבל כן עזר לי לצאת מהבוץ הטובעני של הרחמים העצמיים.


היום יש לי הרבה חמלה על עצמי של אז. אובייקטיבית באמת יותר קל לי היום, ואני אפילו מצליחה לעזור לאחרים.

כלומר - נכון שאז עזר לי להבין שיש כאלה שקשה להם לפחות כמוני. אבל במבט לאחור גם נכון שבאמת היה קשה ומותר להיות ברגשות הקשים.


אל יאוש יקרה.

זה לא יהיה לנצח.

תמיד יש עוד אפשרויות - זה נשמע כמו סיסמה אבל אני בטוחה שבסוף המציאות הקשוחה שלך תשתפר.

 

ואני אגיד לך עוד משהוכל היופי

בתקופה שהייתי בקשיים הכי קשים כלכלית, מצאתי במה אני "עשירה" וגם היום לפעמים אני ממש מרגישה ככה.

כמובן שלא התעשרתי מאז מבחינה כספית...

אבל אני עשירה בדברים אחרים, ובטוח שגם את תמצאי.

למשל בבריאות, בבית שלם, ביצירתיות, בעבודה קבועה וכו'. נכון שאת בנקודה שבה הכי הכי קשה למקד בזה את המבט, אבל בסוף זה עוזר טיפה להרים את הראש מעל המים.

פרסומות בגןפילה

סתם פריקה. באזורנו חב"ד מחלק פרסומות של תהלוכות והצגות ישר לילדים בגנים ובתי ספר יסודיים. ילדים רואים פרסומת צבעונית , רוצים ללכת . ולא בא לי. גם לא בא לי ללכת , גם לא נעים לי שמופעל עלי לחץ בצורה כזאת. גם פרסומת צבעונית היא סוג של שקר בעיניי. כי בפועל רק כמה ילדים מקבלים פרס , כולם מקבלים ארטיק אבל כולם גם משלמים על השתתפות. יותר זול לי פשוט לקנות ארטיק.

מפריע לי כבר שנים... 

מסכימה איתך ממש, גם אותי זה מעצבןמכחול
אני מבינה למה זה מעצבןיעל מהדרום

לק"י


אצלינו מחלקים גם סתם של ירידי חסד לפעמים.

אני בכללי חושבת שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רצונות לא ממומשים של ילדים.

אבל כמובן שקל לדבר.... ובפועל אני מעדיפה לפעמים שלא ידעו מראש.

לפחות שיתנו ישר לצוות בגן לשים בתיקים.יעל מהדרום
לק"י

שיש סיכוי שרק ההורים יראו, ולא הילדים.

מה הכוונה?אמאשוני

איך הפרסומת מגיעה לתוך הגן?

לא מאמינה שזה חוקי אלא אם אתם בגן חבד.


בכל אופן אצלנו שמים שלטים למלא דברים ממש מול הגן. בעיני הזדמנות לדבר עם הילדים על בחירות ואחריות וגם על פרסומות אמת/שקר וכד.


נגיד קניתי לילדים חבילת וופלים שעל וופל עטוף בעטיפה עם צבע שונה. עשינו משחק מבחן טעמים וכד'.

בגיל יסודי מלמדת אותם גם על מיני טריקים.


תחשבי מה היית עושה אם הייתה פרסומת להפנינג שלא תואם לאורחות חייך איך היית מגיבה.

אותו דבר גם פה.

אפשר כמו שאמרת לקנות להם ארטיקים מהמכולת בלי ללכת לפעילות הזו.

גם אותי מעצבן שמחלקים לילדים כל מיני פרסומותיראת גאולה

אצלנו מחלקים להם פרסומות של חוגים, והם כמובן מתלהבים,

אבל מצד שני זו הזדמנות בשבילי ללמד אותם סדר עדיפויות וחינוך כלכלי, וגם כשיש דברים שמתחשק ללכת לא תמיד זה מתאים לנו.


אבל לא הבנתי למה פרסומת צבעונית היא סוג של שקר.

כולם יודעים שזו פרסומת, ואם יש הגרלה אז כתוב הגרלה, בד"כ מה שכתוב נכון ולא רמאות. על הפרסומות של החוגים כתוב כמה זה עולה כל חודש. ותהלוכות של חב"ד בכלל לא עולות כסף, רק השתתפות בהגרלה, וזה כיף לילדים גם בלי הגרלה (אני בכלל לא אוהבת להשתתף בהגרלות כי מעדיפה שלא יצפו ולא יתאכזבו, אבל הילדים אוהבים את זה בכל זאת).

כי ילדים בגיל הגן לא באמת יודעים לקרוא ולהביןפילה

הם רואים פרסומת צבעונית עם תמונות של פרסים.

אה עכשיו הבנתייראת גאולה

אבל הם גם לא יודעים לקרוא איפה יש את הפרסים האלו... אלא אם כן הגננת מספרת להם שזה תמונה של תהלוכה של חב"ד.

בכל מקרה אצלנו מחלקים מלא פרסומות ואני צריכה להסביר וללמד אותם מתי פרסומת מתאימה לנו ומתי לא.

מי שלא יודע לקרואכורסא ירוקה
גם חא יודע מה זה. אנחנו פשוט אומרים זה תמונות של הרבה דברים יפים זהו, לא מתחילים להסביר על פרסומות ותהלוכה. לא בא לנו ללכת אז אין מה להעלות את הנושא
רק בעיניי זו חוצפה? ובעיקר לא אתי…מרגול

כולנו צורכים פרסומות בכל מיני פלטפורמות.

אבל לחלק פיזית לילדים (ילדים! גן! יסודי!) פרסומות זו חוצפה ממדרגה ראשונה, וגם ממש לא סבבה בעיניי.

רוצים לפרסם? תביאו לגננת/מורה והיא תשלח להורים.


הם קטינים וגם עם שיקול דעת שלא בדיוק שקול, ובעיקר- תחת אחריות ההורים, כשההורים הם גם אלו שמחליטים בנושא חינוך.


אז לפרסם בתוך המסגרות/מחוץ לשער ישירות לילדים? גם לרוב מי שמביא זה אנשים זרים, אז בכלל. ובלי ידיעת ההורים. זה פשוט… חוצפה ומסוכן.


זוכרת את זה כילדה, אבל רק עכשיו מבינה כמה זה בעייתי. אז היה לי נורמטיבי מאוד. 

טיפה מגזימה לדעתיבאתי מפעם

נכון שזה לא כ"כ בסדר, אבל ברור שאם ילד מקבל פרסומת הוא שואל את אמא ולא בא לבד.

יש המון דברים בחיים צבעוניים, מזמינים, מושכים שילד יבקש ואמא תגיד לא מאמי. הכל טוב, אף אחד לא הכריח אותם ללכת. נכון שזה גורם אולי לחיכוך בין ילד לאמא, אבל זה לא משהו שמשכנע תכנים אסורים, זה בסך הכל משהו חיובי, מעודדים אהבת חינם, אומרים פסוקים. מסבירים מראש מה זו הגרלה ובכלל לא חייבים להישאר להגרלה. למה זה כ"כ מאיים עליכן? 

נראה לע שהיא דיברה על פרסומים בכלליכורסא ירוקה

ולא על הספציפי הזה.


לגבי חבד ספציפית אישית לא רואה בזה משהו חיובי. נכון זה כותרות של אהבת חינם ופסוקים אבל זה מגזר אחר עם אורח חיים שונה והשקפה אחרת. בביס חרדי לא היו מקבלים מורה דתית לאומית גם אם היא תלמד רק תכנים שמקובלים עליהם, וזה הגיוני גם להיפך מהרבה סיבות.

חוץ מזה ממש לא מתאים לי שהילדים שלי יגידו יחי אדוננו או משהו כזה, שלא ראיתי משהו של חבד שלא אומרים את המשפט הזה, וזה בפני עצמו תוכן בעייתי בעיניי

לא מתייחסת לעניין הפרסוםכחל

אם זה נכון או לא

אבל לגבי המשך הדברים שרשמת על חבד..

למדתי בחבד ובהחלט לימדו אותי מורות מכל הגוונים... דתיות לאומיות וגם לא דתיות

ממש לא כל המורות היו חרדיות..

ויש גם מלא מקומות ואירועים של חבד שלא אומרים יחי אדוננו..

זה זרם מסויים בחבד שאומר את זה בכל הזדמנות, אבל זה ממש לא כל חבד

סתם הייתי חייבת להגיב על זה, כי נשמע סתם כל מיני טענות על חבד שהן לא נכונות..

על עניין הפרסום זה משהו אחר ויכולה לגמרי להבין למה זה מעצבן

זה לא נכון...דיאט ספרייט

אני עצמי (ואני ממש לא צעירה) השתתפתי בתהלוכה של חב"ד בל"ג בעומר בילדותי וגם הילדים שלי השתתפו לא מעט פעמים.

מעולם מעולם מעולם לא התבקשו להגיד יחי אדוננו.

את המשפט הזה אומרים חלק קטן מאוד מחסידי חב"ד, זרם פנימי מתוכם המאמינים שהאדמו"ר האחרון הוא- הוא מלך המשיח (והוא נפטר ועתיד לחזור) והמשפט הזה מכוון לתחייתו והתגלותו.

רוב חסידי חב"ד ופעילי חב"ד הפועלים כ"שלוחים" של הרבי, אינם משתייכים לזרם זה ואינם מבקשים לומר את המשפט הזה.

הם כן מפיצים 10 פסוקים מתוך תורתנו שהרבי האמין שהם פסוקים שכל יהודי עליו לדעת ולפעמים מבקשים מילדים לחזור עליהם כשהם אומרים אותו בקול.

לי באופן אישי אין עם זה בעיה.

ובכללי אני לא נכנסתי לדיון הכללי בנושא, כי אין לי בנושא זה.

אם כי הייתי יכולה לדמיין דיון כזה בפורום חילוני שבו הורים מתלוננים שחסידי חב"ד פתחו דוכן להנחת תפילין ליד התיכון שהילדים שלהם לומדים בו...

לא יודעת איפה אתם גריםכורסא ירוקה
עונה לך ול @כחל

בתור ילדה השתתפתי מלא בדברים של חבד ותמיד תמיד אמרו את זה, וגם בתור בוגרת שראיתי אירועים שלהם מהצד מן הסתם בחיים לא הייתי באירוע שזה לא נאמר. מדברת על ערים שונות, שנים שונות, מארגנים שונים.. 

אז עונה לך בתור חבדניקיתכחל

שהשתתפה כנראה יותר ממך בדברים של חבד

וממש לא בהכל אומרים את זה

ולהפך, יש הרבה מתנגדים להגיד את זה

כנראה איכשהו נפלת על מארגנים מהזרם הזה, אבל יש הרבה הרבה שלא

בכל אופן, לא חשוב.. סתם רציתי להסב שזה לא בהכל ולא בכל מקום

האמת שהייתי בתהלוכה אתמול ולא אמרובאתי מפעם

יחי אדוננו...

אבל יכול להיות שזה קשור לסוג החבדניקים

זה לא קשור לאם הולכים ואם עולה כסףמרגול

זה קשור לזה שלתת לילד פוסטר פרסום בלי שהורה שלו לידו זה פשוט לא שייך. גם לא שייך לתת לו צעצוע או ממתק בלי אישור הורה (מדברת על אדם זר שמחלק מחוץ לשער לכל הילדים, לא על מורה וגם לא על כאלו שמפתים ככה ילדים ללכת איתם ופוגעים בהם).


אם הילד רואה פרסומת ברחוב, או הולך עם אמא/אבא ויש פרסום למשהו לילדים- סבבה. אבל לטרגט בתי ספר יסודיים ולחכות בסוף יום הלימודים כדי לחלק לילדים פליירים (וממש לא משנה כרגע למה זה ואם זה עולה כסף או חינמי)- זה פשוט לא במקום.

כי זה התערבות בחינוך שלך באופן ספציפי לילד שלך, וכי זה ניצול לרעה של התמימות שלהם.


אם יש משהו חביב שרוצים לפרסם לילדים (הפנינג, חוג או לא משנה מה)- יתכבדו אותם אנשים ויביאו זאת דרך הצוות החינוכי של המוסד, שלפי שיקול דעת (רוח המוסד וההורים) יחלק או לא לילדים, וזה יהיה מדמות שהם מכירים (המורה, הגננת וכו)

סתם מציינתאיזמרגד1
שכשאני הייתי מחלקת פרסומים על התהלוכה בתור נערה, תמיד היינו מתאמים קודם עם ההנהלה של בית הספר/ הגן ואישרו לנו לבוא ולחלק. ומוסדות לא דתיים בדרך כלל... סיכוי טוב שבהרבה מקומות זה ככה, מתואם מראש.
אני גם לא נגד חב"ד. אמרתי בכללי.מרגול

אבל תהיי בטוחה שחב"ד מביאים גם לבתי הספר המסורתיים והחילוניים באיזור. ולא נראה לי שההורים שם היו מעודדים את זה במיוחד.


איך נגיד היית מרגישה, אם היו מביאים לילדים שלך פלייר של חוברת חוגים (תמים, לא?), שכוללים תמונות של רקדניות בלט בבגד בלט, שחיינים בבגדי ים, וכו?

או אם תנועת נוער חילונית היתה מחלקת לילדים פרסום על הפנינג חנוכה?


אז שיעבור דרך בית הספר עצמו. שישלח להורים את הפרסום, או לפחות שמי שיחלק לילדים תהיה המורה שלהם אחרי שגם עברה על הפרסום וראתה שהוא באווירת האוכלוסיה…

מסכימה גם אצלנו זה ככה...ממתקית

וגם הסניף שכל פעם המדריכים מגיעים ומפרסמים ומלהיבים ותבואו וזה לפעמים הפנינג בעלות לא סבירה והילדים ממש רוצים לצאת, ואני מתוסכלת.

הכי מעצבן אותי זה נאמני עזר מציוןמנגואית

כל נער ונערה באזור...

מתרימים תמורת מתנות

מעצבן ממש אותי


ובקשר למה שהילדים חוזרים מהגן, אז אפשר להגיד שיש תהלוכה וכו ואנחנו לא הולכים כי זה רחוק/מאוחר/יש לנו משהו אחר באותו זמן / אני לא מאמינה בזה וכדומה

אצלנו תהלוכות חבד הן חינמיות האמתהמקורית

בדיוק היום הייתי והם נהנו האמת🙃


אם לא בא לך אז זה בסדר להחליט שלא. כמו כל רעיון אחר שהילדים מגיעים איתו אבל מסכימה עם מי שכתבה שזה לא כזה סבבה לתת להם ישירות ולהלהיב אותם

נראה לי שזאת בעיה של הגןנעמי28

ולא של הארגון.

ההנהלה צריכה להפעיל שיקול דעת ולא לחלק ישירות לילדים, ואת העניין הזה כן יש להורים אפשרות לשנות.

אלא אם כן מדובר בגן שלהם ואז זה יותר הגיוני.

 

וכל פרסומת צבעונית ומושכת, זה הקטע של פרסומות 🤷🏼‍♀️

אם זה כל כך מפריע לך תפני להנהלהשומשומאחרונה

אין מצב שמחלקים פליירים בבית ספר בלי אישור ההנהלה.

ואם כן זה באמת בעייתי.


אני באופן אישי לא מבינה מה הבעיה, אם זה משהו חינוכי, מביאים למודעות למי שמתאים - אחלה ולמי שלא הכל טוב.


מחפשת נשים שעשו הסבה לסיעוד לשאלותאנונימית בהו"ל

בדגש על הסבה ולא תואר ראשון

 

תודה

 

(אפנה מהניק שלי)

אם בא לךשלומית.

לדעתי יש הרבה יותר סיכוי שתקבלי תשובות אם את כותבת מהניק שלך.

כי יש נשים שמאוד אכפת להן מהאאוטינג אז הן לא יכתבו על גבי הפורום שהן עשו הסבה לסיעוד, אבל אם הן ידעו מי את הן יפנו אלייך בפרטי.

זו ההשערה שלי.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

תודה שלומיתאנונימית בהו"ל

פשוט כל הסביבה שלי יודעת שאני מחפשת הסבה ומשווה מקומות אז זה אאוטינג אמיתי...

 

 

 

אז תפתחי ניק לזה...מתיכון ועד מעון

ואז יהיה נוח לפנות אליך

פתחתי תודה על הרעיווהסבה לסיעוד
מוסיפה שאני בעיקר מחפשת מידע על מכון טלהסבה לסיעוד
מציעה לגבי זהטארקו

שאם יש מישהי כזו, היא יכולה לכתוב לאחת המנהלות ואנחנו נוכל לקשר..(לכתוב פה בשרשור שיש מישהי שמוכנה לתת מהנסיון שלה באישי, ושהפותחת מוזמנת לאישי לקבל את הניק)

תודה לכן ממשהסבה לסיעוד
אני גם אשמח לעוד מידע. היה השבוע עוד שרשור על זהאמהלה
אני יכולה לכתוב לך מה בררתי על שעצ ועל מכון טלהסבה לסיעוד

רלוונטי?

כן, אשמח מאדאמהלה
ככההסבה לסיעוד

בשע"צ לימודים בין 8:00-15:00

במכון טל 8:30-15:30

 

בשע"צ לומדים כל השנה חוץ מחול המועד ושבועיים שלוש באוגוסט

במכון טל לומדים סמ' א,ב,אלול

 

בשע"צ אני חושבת ששנתיים וחצי זה כולל הזמן עד הממשלתי (לפי מה שהבנתי אבל לא וידאתי)

במכון טל זה שנתיים וחצי לימודים ואז המתנה לממשלתי

 

בשע"צ שנה א' יומיים פרונטליים, יומיים בזום. שנה ב' 3 ימים פרונטליים יום אחד בזום

בטל הבנתי שיומיים יומיים בכל השנים (ושוב, לא ודאי לי עד הסוף אבל ככל הנראה כן)

 

התעודה משעצ היא של מכון טל כי הם עובדים בשתפ

 

אני לא בטוחה אבל קראתי באינטרנט בכל מיני פורומים ששעצ זאת תעודה ומכון טל הוא תואר

 

עוד מידע מפורומים שלא וידאתי אותו:

שעצ כיתות גדולות, מכון טל עד 20 בנות

מכון טל יותר משפחתי

שערי צדק יותר מקצועי

 

ואולי ניפגש שנה הבאה

לדעתי ההבדל בין תואר לתעודה הוא משמעותיממשיכה לחלום

ממליצה לבדוק מה המשמעות של זה בשטח כי ךדעתי זה פרמטר ממש חשוב בהחלטה.

יש מקצועות שההבדל משמעותי מאוד

מתקנת לגבי מה שאני יודעתשלומית.אחרונה

הסבה מבוססת על זה שכבר יש תואר ראשון, ומוציאים רשיון לעסוק בסיעוד, על בסיס התואר הראשון שכבר יש לך.

בעבר בשערי צדק היה רק תעודה ובמכון טל תואר אבל כבר הרבה שנים שערי צדק מוציאים תואר ששייך למכון טל, אבל כל אלו רלוונטיים למיטב הבנתי רק למי שעושה תואר ראשון בסיעוד, בהסבה זה לא עובד לפי תואר.

לגבי הסבה במכון טל לא הכרתי שיש, כנראה ממש חדש, נכון ללפני שנתיים לא היה.

לא יודעת לגבי מקצועיות אבל בגלל שסהכ עובדים בשתפ מלא לא מאמינה שיהיה הבדל משמעותי במקצועיות.

מה גם שכשאת יוצאת לשוק לא מעניין אף אחד איפה למדת (בתחום של אחיות) למעט אם למדת באוניברסיטה בשטחי הרש"פ...

אימהות שמפזרות לבד בבוקר, מתי אתן מתחילות להתארגןעכבר בלוטוס

ולארגן את הילדים?

ואשמח לכל טיפ שמייעל את הבקרים עם הילדים

תודה!

אני קמה באזור 6, קצת לפני, כדי לצאת ב7.40המקורית

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

קמה ב6 כדי להספיקשומשומונית

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

שש וחצי אלא אם הילדים קמו לפניבוקר אור

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

כשאני צריכה לפזר לבד קמה ב6:20שומשומ

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

אני פריבילגיות במובןשלומית.

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

ואו תודה לכןעכבר בלוטוס

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

 

תודה!

מתי הילדים שלך קמים? לילדים שלי לוקח שעה להתארגןמנגואית
תלוי ביום ובילדעכבר בלוטוס

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

 

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

רבע לשבע זה באמת מאוחרמתיכון ועד מעון

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

בלתקכורסא ירוקה

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר


בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אני לא מפזרת לבדהשם שלי

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.


קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.


צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.


לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.


אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.


כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.


אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

אני קמה בערך ברבע לשבעדיאן ד.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

 

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

אני רק אומר (וסליחה אם זה לא במקום)מתואמת

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

קמה ב6 וחצי, לפעמים לפנימתןתורה

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

קמה בסביבות 6:30שיפוראחרונה

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.


בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

איך אתן מנהלות רישום של הכלאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י"ח באייר תשפ"ו 16:37

היי כולן,

כידוע אנחנו הנשים צריכות "לנהל" המון דברים- אירועים, דברים חשובים, משימות, תורים לילדים וחוץ מזה גם תורים שלכן, אבל גם יומן הוצאות-הכנסות, וגם תזונה (כדי להשתפר בנושאים הנ"ל).

אני שמה לב שלפעמים אני כותבת במחברת ואז כותבת בפלאפון או ביומן והכל מתחלק לכמה מקומות ולא יעיל. או לחילופין יש לי המון תחומים לא רק אירועים, כאמור בא לי לתעד הוצאות ולתעד מה אכלתי היום או אם עשיתי ספורט ושלי מתערבב עם של הילדים. יש איזה מקום שאפשר לכתוב בו הכול הכול ונוח? איפה אתן מנהלות הכל כדי לזכור? כלומר לא רק תאריכים ביומן אלא גם משימות, מטרות ועוד. תודה!

כמעט הכל ביומן^כיסופים^

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

אניoo

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון


משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון


תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה


ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

יש אפליקציות בעברית לסדר\ארגון\משימות\מעקב?אובדת חצות
באייפון יש אפליקציה מובנת של תזכורות בעבריתoo
בטח יש גם באנדרואיד משהו דומה 
ואם זה רשימת משימותoo

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

אני באותה בעיהלומדת כעת
עוקבת
למשימות יש את טרלוכורסא ירוקה

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  


לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

בעיקר בראששומשומ

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

גוגל קיפמדברה כעדן.
מסתנכרן גם עם הבעל, עם קולגות מהעבודה... 
אני רושמת כל משימה/תזכורת ישירות ביומן של גוגלכבתחילה

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

כנל ומוסיפהכנה שנטעה
אני יוצרת משימות, ואז זה צץ לך בשעה שהחלטת ולא נותן לך מנוחה עד שסימנת 'הושלם', בשבילי זה יעיל מאוד
אני לא רושמת הכלהשם שלי

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.


תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.


רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

הוצאות אנחנו כותבים בקבוצת ווצאפ של שנינויעל מהדרום
אין צריכותאמאשוניאחרונה

זה כבר יוריד לך לחץ.

וגם לא קשור לנשים.


לכל תחום יש את הרישום שלו.

יש לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי.

יומן לתורים עם תזכורות.


הוצאות הכנסות יש חשבון בנק ופירוט אשראי. ממש לא צריך לרשום במקום אחר

יש אפליקציות ותוכנות שמציגות נוח את הנתונים, אבל מקור הנתונים זהה ולא מצריך רישום.


תזונה לא רושמת אבל גם יש אפליקציות.

חדר כושר רשום באפליקציה ויש תזכורות.

זה דווקא נוח שכל דבר מנוהל באפליקציה נפרדת.

איך תור לילדים לרופא שיניים מושפע מרשימת הקניות או ממעקב תזונה?

אם אין השפעה אז אין סיבה לנהל באותו המקום.

אשמח לעזרתכן עם טעימותחולמת להצליח

כמו שכתבתי פה, יש רווח גדול בין התינוקת לאח שלפניה ושכחתי כבר איך זה הולך עם הטעימות.

נתתי לה לטעום כבר כמה מאכלים וגם ביצה, איך עוברים לשלב של אוכל שהיא תאכל ממש ארוחה?

נראה לי כמה שעות אחרי בקבוק/ הנקהיעל מהדרום

לק"י


לתת מוצקים ולראות כמה היא רוצה. הגיוני שזה יהיה קצת, ויגדל בהדרגה. לתת לשתות גם מים.

ואם אכלה מעט, להשלים עם חלב אחרי המוצקים.

תודה ואפשר בעצם כבר לתת הכל?חולמת להצליח

בשר, עוף וכדו'?

(כמובן מרוסקים)

חוץ מחלב ניגר ודבש, מותר הכל (אותם מותר בגיל שנה)יעל מהדרום
אחרי שבדקת אלרגנים בנפרדהשקט הזה

מוצרי חלב (לא חלב נוזלי)

דגים

ביצים

בוטנים (כבמבה או כמחית)

שומשום

פירות שידועים כאלרגניים


אחרי זה, אפשר לתת הכל.


מותר לתת קצת במבה? התלבטתי אם אפשרחולמת להצליח
כן למה לא?ילדה של אבא

זה הכי נמס בפה ומבחינתי זה המאכל שאני הכי רגועה שלא ייחנק.

בגלל שזה אלרגןחולמת להצליח
קצת מלחיץ אותי 
גם ביצה זה אלרגן😉יעל מהדרום
צריך לתת אלרגניםהשקט הזה

ויש כאלה שאומרים שכל שחושפים מוקדם הסיכוי לאלרגיה יורד.

פשוט צריך לתת בהשגחה, בנפרד מאלרגנים אחרים (כדי שאם יתפתח משהו תדעי ממה זה נגרם) וזהו..

אני מעדיפה לא לתת בשבתות בפעמים הראשונות, סתם מרגיע אותי לדעת שאם ח'ו קורה משהו אז יש יותר אופציות זמינות (אפילו ברמת הטלפון הדולק)


אבל ברור שלתת. 

חשוב להמשיך לתת בקביעותיראת גאולהאחרונה

לא צריך כל יום, אבל אחרי הפעם הראשונה לתת עוד כמה פעמים בתוך כמה ימים, ואח"כ להמשיך לתת מדי פעם.

ככה הרופא שלנו אמר, כדי למנוע אלרגיות.

גם אגוזים ושקדיםיעל מהדרום
נכוןהשקט הזה

פשוט תמיד תהיתי לעצמי איך חושפים לזה. אני לא מחזיקה ברגיל ממרח שקדים או אגוזים בבית ולתת בצורה השלמה זה כמובן לא אפשרי..

חתונה של אח עם ילדים קטנים - התיעצות!!גוגי גוגי

הי חברות

מתיעצת איתכן- זקוקה לעזרה

בעזה אחי מתחתן ואני עם שני קטנים - 3,1.5

מה שקורה באירועים בדרכ הם מתחרפנים מהמוזיקה והאורות וכל הרעש וההצפה של כל האנשים המתייחסים אליהם..

אזניות הבאנו כמה פעמים התינוק בדרכ מוריד.. זו לא הנקודה..

אני רוצה להיות עם המשפחה ולרקוד ושבעלי לא יהיה משועבד איתם ערב שלם . מה גם בשלב כלשהו הם צריכים להירדם..

אני ממש עבודת עצות. יש לי אופציה להביא בייביסיטר אבל כזאת שהם לא מכירים.

אופציה אחרת זה שבאמצע החתונה בעלי יקח אותם לסיבוב באוטו וכך הם ירדמו ואחכ נעביר אותם לעגלות לתוך האולם..

אשמח לחוכמתכן מה עשיתם בזה..

פשוט שניהם אוהבים את אבא ואמא ובעיקר להיות צמודים.. קשה לי לראות אותם ב23 בלילה עם מוזיקה גמורים וסחוטים ובעיקר אני רוצה להיות משוחררת 

ההןרים/אח/ות של בעלך יכולים לבוא להיות עם הילדים?מנגואית
או באמת להרדים אותם כמו שגתבת...

מזל טוב! 

הם יהיו בכל מקרהגוגי גוגי
אבל מבחינתי זה לא רלונטי. כל אחד שיעזור לנו, ילך אחרי חצי שעה. רק בייביסיטר תהיה מחוייבת אבל לא יודעת עד כמה זה יעיל . אני חושבת שהבנים לא יבינו למה כל הזמן מישהו אחר איתם...
למה שלא יישארו שעתיים?אמאשוניאחרונה

לא מכירה שהולכים אחרי חצי שעה.

שעתיים זה מספיק בשביל שירדימו את הקטנים לפני.

וסיבוב באוטו זה אחלה. אם ישארו רדומים זה מצויין.

תדאגי לסט של בגדים נוחים ולפיגמות.

אם אין מי שישמור עליהם כשהם ישנים, אפשר שסבא וסבתא מהצד השני יקחו אותם ישנים,

ואתם אחרי האירוע תצטרפו לישון אצלם ובבוקר תחזרו הביתה.

גם בחתונה של אח לא צריך להישאר ממש ממש עד מאוחר.

אני לא יודעת אם רלוונטיאוזן הפיל

אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.

ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה

יש כמה אופציותמישהי מאיפשהו

1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר

2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.

זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...

לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה. 

אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה

בחתונה של אחיםמקרמה

אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר

ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה

אם אפשרי נראה לי הכי אידיאלישיפור
אם אני לא רוצה לקחת סיכון והתקציב פחות משמעותיירושלמית במקור
אז או שאני מכירה להם את הביסיסיטר החדשה יום קודם אפילו שזה בזבוז כסף לכאורה,

או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם

להרדים אותם ברכב נשמע לי הכי הגיונייעל מהדרום
כי מבחינתי חשוב לי שיהיו בחתונה של המשפחה הקרובהיעל מהדרום
יש לכם משפחה מהצד השני באזור החתונה?דיאן ד.

אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)

הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.

 

בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.

החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.

הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.

גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.

כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.

אני השארתי בבית של המטפלת של הבייבי.היה פשוט מושלםאמהלה

גם גיל 3 השארתי....

תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים

מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.

פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.

משתפת מה היה אצלנורוני_רון

אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.

הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.

 

חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.

דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..

בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.

הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.

הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.

 

אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.

 

מזל טוב!

בייביסיטר בתשלוםמדברה כעדן.

זה רעיון מעולה.

חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...? 

אני לקחתי איתימתיכון ועד מעון

לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.

אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.

תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.

בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי

יש מישהו שיוכל לקחת אותפ הביתה במהלך האירוע?השקט הזה
יצא לי בינתיים רק חתונה אחת עם ילדה וההורים של בעלי היו איתה עד אמצע החתונה ואז לקחו אותה הביתה ואנחנו נסענו אליהם אחרי החתונה לקחת אותה (אבל גרים קרוב אליהם)

כשאנחנו התחתנוכורסא ירוקה
אח של בעלי הביא את הקטנה שלו לצילומים ואחריהם אשתו לקחה אותה הביתה לישון ונשארה איתה שם. זה היה סידור ממש נוח וחכם
והיה נוח לגיסה שהיא לא בחתונה? זה ממש קרוב...ירושלמית במקור
כן, זה מה שהתאים להכורסא ירוקה

למיטב הבנתי היא העדיפה את זה מהאופציות האחרות.

 

אנחנו בתור הורים העדפנו לצאת מחתונות של אחים מוקדם יחסית כדי להרדים את הילדים בבית. אז היינו בחופה ומנה ראשונה, חיכינו שיצאו מחדר ייחוד, צילומים והביתה... 

טוב זה תלוי באופי החתונה וכמה כיף יהיה לכל אחד מכםירושלמית במקור
וכמה כזוג.
בחתונות מהצד של בעלישומשומונית

ההורים שלי היו באים ולוקחים את הקטנים באמצע החתונה הביתה שלהם (לרוב היינו כבר נשארים לישון אצלם). פעם אחת כשההורום שלי לא הגיעו בגלל אבל, החתונה הייתה יחסית קרובה לאחותי אז היא נזעה מיוחד לקחת אותם. השאירה את הבית פתוח ואספנו אותם באמצע הלילה. הם היו ככ עייפים שלא התעוררו למרות אינספור ההעברות...🤭

בחתונות מהצד שלי היה יותר מורכב כי חמי וחמותי לא נוהגים. הם לרוב היו שומרים עליהם בריקודים. והיינו מביאים מזרון, שמיכות ופשוט משכיבים בקצה האולם...

גם גיסתי התארסה עכשיורקאני

אני אהיה עם ניו בורן ותינוקת בת שנה ו9

מקווה שאחותי תוכל לבוא לעזור לי

להרדים ברכב נשמע לי רעיון טוב

אולי נאמץ גם

שלום לכולםפריקה111

אני ניק מוכר כאן ופתחתי משתמש רק כדי לשתף בתסכול שלי

ולהבין מה לא טוב בהתנהלות שלנו


נשואים כמה שנים טובות , יש כמה ילדים תודה לאל

ומאוד רוצים עוש כבר שנה בלי מניעה ולצערי עדין לא נקלטתי ואולי זה גם מוסיף לכל התחושה של הבאסה

אבל המצב הכלכלי שלנו מתסכל ברמות

ואני אסביר

אנחנו מרוויחים טוב מאוד תודה לאל

אבל תמיד מגיעים למצב שבסוף חודש מוציאים מהתוכנית חיסכון

אין לנו הרבה מותרות

חוץ מבגדים לנו/ לילדים בזמנים שצריך

(אל תציעו יד שניה פחות מתחברת).

יש לנו בית שקנינו, בית החלומות

המשכנתא מטורפת

יש 2 רכבים

זה נראה על פניו חיים ברמה גבוה מאוד אבל אין לנו כל כך ברירות

הקניות לבית (סופר וכו) פשוט שואב

הגענו לכמה אלפי שקלים טובים בחודש

חוגים, כל מיני דברים שצריך, מעשרות

לא מבינה מה אנחנו עושים לא טוב


בכללי אני במשבר אמוני גדול

ומרגישה שהכל סגור עלי

גם הרצון לילד

גם המצב הכלכלי שקצת חונק אותי

ועוד כל מיני דברים


נשמע שזה באמת רמת חיים גבוההאונמר

מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.

המצב באמת ממש קשה,

בטח כשקונים בית חלומות.

הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.

עשיתם את זה במודע?

 

לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,

אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.

ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.

 

לא קל, אבל פתרון טכני..

 

בהצלחה!!!

כמה אלפים בחודש למשפחה של 6-7 נפשות זה סביר בעינייעל מהדרום

לק"י


לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.

אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).

2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....


ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?

ממליצה לפנות לגורם שמבין בתחוםזיקוקים

לעשות סדר בחשבון הבנק

לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות

מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים

לכל דבר יש מחיר

לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.


לא פשוט ממש!

לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף

בהצלחה!

שולחת חיבוקהמקורית

וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף

יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי 

 

באמת נראהשירה_11

שההומאות העיקריות זה 2 רכבים ומשכנתא גדולה

ושכבר רגילים לזה קשה לרדת מזה.

אולי לפרוס את

המשכנתא ליותר? או להתייעץ עם עמותה שמבינים?


דיי איתך בסירה

אמנם לא משכנתא מטורפת ו2 רכבים, אבל הרעיון שאין מאיפה להוריד


אני כל כמה זמן עושה ממש רשימה של כללל ההוצאות שלנו, הוצאות קבועות, משתנות. רואה כמה ממוצע מוציאים בחודש על כל דבר ואם זה הכרחי או שהתפזרנו

זה חשוב מאוד בעיניי

ממליצה על פעמוניםעם ישראל חי🇮🇱

ארגון ללא מטרות רווח

יושבים שם אנשים שמבינים ונותנים סיוע

אתם צריכים להביא לפגישה מסמכולוגיה של עוש וכרטיסי אשראי ויושבים לנהל תקציב

יש להם איזה אפליקציה וכל מיני דברים טובים שיכולים לעזור.  

פעמונים נשמע בול בשבילכם, בטח כשההכנסה אחלהמרגול

אין סיבה שבאופן תדיר תוציאו מחסכונות. ממש ממש לא.

נשמע שאתם מרוויחים אחלה, והבעיה היא יותר בהתנהלות של ההוצאות. ובדיוק בשביל זה פעמונים הכי מתאים.


מקווה שיעזרו לכם.

בכל מקרה, סופר למשפחה גדולה- לגמרי הגיוני שיצא כמה אלפים. כמובן שכדאי סופר גדול זול בשביל הרוב המוחלט (אושר עד, רמי לוי וכו).


רכב זה מאודדדד יקר ברמה החודשית. אז ברור ש2 זה משפיע מאוד.

ומשכנתא- מה זה גבוהה מבחינתך? אבל לחלוטין יכול לחנוק. 

תלכו לייעוץ כלכלי מסודרדיאן ד.

יכולים לעזור לכם ממש משמעותי

 

בכללי ישראל מדינה יקרה והכל עולה יקר.

 

אבל אם כל חודש אתם אוכלים חסכונות, מתישהו החסכונות ייגמרו ואתם תיכנסו למינוס

או לחילופין תיאלצו לרדת ברמת חיים או להגדיל הכנסות. אז עדיף לשקול לעשות את זה עכשיו ולא אחרי שייגמרו החסכונות.

 

בקיצור בשורה התחתונה, אתם חייבים לעשות סדר.

משפחה לא יכולה באופן קבוע ולאורך זמן להוציא יותר מההכנסות.

 

 

 

אני לא יועצת כלכליתמתיכון ועד מעון

אבל כמה דברים שעלו לי

קניות- לבדוק שאתם קונים במקום זול, לבדוק שאתם קונים מה שצריך ולא זורקים אוכל, לבדוק אם קונים מותרות או פינוקים שלא חייבים כגון ממתקים, מעדנים, בשרים יקרים, גבינות יקרות ועוד...

בנוסף, הרבה פעמים גם אם עושים קניות במקום זול עושים השלמות במקום יקר ושם מתחבא הרבה כסף

חוגים- בעיני זה מותרות ולא חובה, בעיקר שנכנסים למינוס, אני הייתי מקצצת בזה

גם מעשרות- אני לא רב, אבל אם יש מינוס אולי אפשר לתת סכום נמוך יותר

משכנתא- לא מבינה בזה אבל שומעת לא פעם על מחזור משכנתא

 

מה שאני מציעה לעשות רישום מדוייק של כל שקל שאתם מוציאים בחודש, הכל ממש, ולחלק לחייב, צריך, רוצה ולראות במה אפשר לקצץ.

בהצלחה רבה

המפתח העיקריoo

להתנהלות כלכלית נכונה

נמצא במשפט 'כל מיני דברים שצריך'

ככל שאדם 'צריך' יותר

היכולת שלו להתנהל נכון כלכלית יורדת

ואז לוקחים משכנתה גבוהה מדי ורכבים וחוגים ובגדים

יותר ממה שמרוויחים


לכן רוב האנשים מתקשים להתנהל כלכלית כי הם צריכים

כי החינוך החברתי/ סביבתי הוא לצרוך


הדרך הנכונה זה להוריד את הצרכים למינימום

ואז להוסיף מה שאפשר במסגרת התקציב

לא כי צריך

כי אפשר לצרוך

ועדיף שישאר עודף כל חודש לחסכונות/ השקעות/ לצרכים עתידיים 

קודם כל, חיבוק ענקעוד מעט פסחאחרונה

בתוך לחץ כללי קשה לפעמים להרים את הראש מעל המים.

ודווקא התחושה הזו של הלחץ יוצרת לפעמים קושי יותר גדול בניהול של התקציב (כי לא בא לנו להרגיש 'קמצנים' ו'מתחשבנים').

ואני רוצה גם להציע בזהירות, שלפעמים הגוף שלנו לא נכנס להריון כי יש איזה עניין לא פתור, ואולי באיזה מקום יש פחד איך תסתדרו כלכלית עם ילד נוסף והפחד הזה יוצר קושי בכניסה להריון (זו רק השערה, וכמובן יכולים להיות עוד מיליון דברים, אבל נשמע שהלחץ הכלכלי יותר מקשה מהחוסר בהריון, שגם הוא כמובן קשה מאוד).


ממליצה כמו קודמותי לנסות לגלות לאן הכסף נעלם.

משכנתא אפשר למחזר (לא בטוח ישתלם, תלוי מתי לקחתם ובאיזה תנאים. זה יצריך בדיקה רצינית, אבל אם כן- יכול להקל במאות עד אלפי שקלים בחודש). אולי אפילו שווה לפתוח את כל החסכון, ולצמצם בעזרתו את החזרי המשכנתא בצורה רשמית. תבדקו אפשרויות.

רכבים- זה בעיניי דווקא סעיף שיחסית קל לצמצם בו ולחסוך הרבה. אם יש לכם רכבים יקרים, לעבור לרכב קל וחסכוני בדלק- גם יכול לפנות מאות שקלים בחודש (רכב זול גם עולה פחות הראשוני, גם יותר זול בביטוח, לפעמים אפשר לוותר על המקיף לגמרי. בעיניי סעיף שאפשר ממש לצמצם עם יחסית מעט חוסר נוחות).

חוגים- לא חייבים לשלוח. בטח אם זה מכספי החסכון. לעשות חישוב מחדש.

קניות בסופר- לעבור לקנות בסופר יותר זול, ו/או לחפש דברים 'כבדים' שעולים הרבה ולא יהיה מדי עוגמת נפש לצמצם (למשל- פחות בשר בקר, או לעבור לפירות יותר זולים. ממש תלוי בכם ועל מה הכסף הולך.

תשלומים חודשיים- לפעמים הולך מלא כסף על ביטוחים כפולים, תשלומי מנוי מיותרים (נגיד- קו בזק שרוב האנשים כבר לא צריכים), וכו'. שווה לעשות סקר שוק על הסלולרי, הווי-פיי וכו'- אפשר לחסוך שם עוד כמה מאות בלי לצמצם כלום ביומיום.


ובכל מקרה, אני חושבת שחשוב להיות קשובים לעצמכם, לא לחתוך מדי בבשר החי ואחר כך לגרום לאפקט של פיצוי (חסכתי כל כך הרבה, מגיע לי להתפנק בחופשה בחו''ל).


וגם כתבת 'עוד כל מיני דברים'. לא פירות, ואת לא חייבת לנו פירוט, אבל ממליצה בשבילך לשבת ולכתוב לעצמך כל מה שעל הלב. אני בטוחה שמסתתרים שם עוד דברים לא פשוטים. ומגיע להם, ולך, מקום.

פריקה- טהרה אחרי לידה ותחושה מוזרהאנונימית בהו"ל

לידה ראשונה וב"ה הצלחתי לטבול חודש וקצת אחרי הלידה.

ההפסק והבדיקה הראשונה היו נקיים באמת!! ומשם החלו כתמים…

הרב אמר לשים מגן תחתון ולהראות לו והוא טיהר דברים שמבחינתי הרגיש לי הזייה (לא רגילה לראות דם בשבעה נקיים, וזה לא היה מעט דם).

כמובן לא הסתכלתי בשירותים ובניגוב,  למרות שברור לי שנקי זה לא היה…

הבדיקה של היום השביעי הייתה בסדר ובאמת טבלתי.

ועכשיו פשוט מרגישה לא טהורה, מחבקת את בעלי ומרגישה שעושה משהו אסור. כאילו למה הייתי צריכה את זה בכלל ולמה אני לא מסוגלת להתאפק.

ואוכלת את עצמי על כך שזה טהרה להרבה זמן בע"ה (מניקה) ואם זה לא כשר, אז מה?!

ואני מזה לא אחת של נרבים בקטע של המקווה.

וזה רב ירא שמיים באמת, אבל חוששת שאני זו שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך ולא תיארתי את התחושות ואולי העלמתי דברים וכו..

באמת שלא יודעת מה רוצה מכן, אולי פשוט לפרוק

זו הרגשה ממש לא פשוטהאחת כמוני

וחיבוק לך


אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך  היא לקבל את זה שזה בסדר.

יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.

ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..

תודה על התגובה❤️אנונימית בהו"ל
פעם ראשונה שלי אחרי לידה וממש לא רגילה לכאלה דברים ובאמת כניראה שעיקר העבודה זה לשחרר ולקבל את זה- קשה🫣
הי יקרה. מזל טוב!!!!!!שלומית2

קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.


מה שתיארת זה נפוץ מאד

לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.

בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים


ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.

מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?

זה ממש זה.

ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'

..


לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...

ההודעה שלך באה לי כל כך במקום, תודה❤️אנונימית בהו"ל
שמחה לשמועשלומית2

ורק אוסיף עוד משהן,

לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו

אני כבר חשבתי לפסול הכל,

אבל בעלי הציע שנשאל רב.

גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.

ושאלנו. והוא התיר.

והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.

טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון

והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים

..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו... 

מצטרפת למי שכבר הרגיעה אותך, ומוסיפה משהו חשוב!חזקה בעורף
לגבי הנקודה האחרונה שכתבת שזו טהרה לתקופה ארוכה בגלל שאת מניקה. מאחלת לך כשכך יהיה לך! אבל קחי בחשבון שיש כאלה שמקבלות מחזור עם הנקה מלאה!

וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️

מקווה שזו תהיה טהרה לתקופה ארוכה ולכן יותר חוששתאנונימית בהו"ל

אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..

תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️

מצטרפתשלומית.
יש ברות מזל עם הנקה "נקיה" ויש כאלה שגם עם הנקה מלאה מקבלות מחזור חודשיים שלושה אחרי הלידה. בגלל שזו לידה ראשונה את עדיין לא יודעת איך הגוף שלך בנושא הזה אז תבואי פתוחה לכל האופציות...
ממש מכירה את התחושהראשונית

מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה

כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)

בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים 

באמת תחושה לא פשוטהגלסגולכהה

מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.

כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.

נכוןניגון של הלב
וגם ספציםית אחרי לידה בזמן המקדש היתה תקופה ארוכה של דם טוהר, שממש מדממים ומותר. ור אח"כ אסרו גם את הדם הזה
היית במקווהרקאני

הבלנית הכריזה "כשר"

זהו את טהורה

 

לא פסקת על דעת עצמך

רב פסק לך על כל השאלות

תשחררי ותסמכי על הקב"ה

הוא נתן לרב את הסמכות להכריע לך במצב הזה

 

רק רוצה להזדהותעוד מעט פסח

קורה לי גם לא פעם ולא פעמיים.

לפעמים אפילו הרגשה כזו של 'כבר עדיף להיאסר על-בטוח מלהיות טהורה 'בכאילו'.

עזר לי לדבר עם נשמת. יש שם יועצות הלכה מקסימום שממש הרגיעו אותי יפה.

מכירה ממש את התחושההשקט הזה

אחרי הלידה השניה שלי היו לי כתמים בלתי פוסקים (בדיעבד שאריות שלייה) וכשהגעתי לקרוב לחודשיים אחרי הלידה הרב ממש חיפש דרכים כדי לעזור לי לטבול, ובואי נגיד שאפילו לא עשיתי בדיקה רגילה ביום השביעי.


וגם לי הייתה ממש קשה המחשבה שאיך זה שאני הולכת לטבול עכשיו בכלל אני כאילו "מרמה" ואז בעלי (שבעצמו מוסמך לרבנות) ממש הרגיע אותי והסביר לי קצת את ההשתלשלות של ההלכה ואיך מלכתחילה הכתמים האלה בכלל לא היו אמורים לאסור, היינו אמורים להאסר רק מדם נידה וזהו. ואז רק חז"ל אסרו כל דם שיוצא מהרחם, וקבעו את הכללים שאנחנו מכירות (על בגד לבן, גריס וכו')

בקיצור, לא זוכרת כבר את כל ההסבר ולא רוצה חלילה להטעות פה אבל בגדול, אותה הלכה שאסרה את הכתמים האלה, היא גם ההלכה שקבעה איך להמנע מלהאסר מהכתמים האלה וזה שאני לובשת צבעוני או לא מסתכלת בניגוב זה לא לעבוד על ההלכה אלא להשתמש בכלים שהיא נתנה לי כדי לא להאסר או כדי להטהר לבעלי.


וממש מצטרפת למי שהזכירה פה את הסיפור של תנורו של עכנאי. ברגע שפה בארץ פסקו על משהו שהוא טהור, זהו. טהור. גפ בשמיים טיהרו אותו.


והכי חשוב זה לזכור שטהור לא שווה נקי.

הכי נוח לעבור את 7 נקיים בלי שום צורך לשאול ושהם באמת נקיים. אבל באמת הם לא צריכים להיות 7 נקיים, אלא 7 טהורים. ואפ הרב פסק- אז זה טהור. נקודה. 

תודה אהובות, לכל אחת ואחת❤️אנונימית בהו"ל

גרמתן לי להרגיש בסדר עם עצמי, מעריכה ממש!!!

ובכלל תודה לכן על הפורום הזה שנותן כל כך הרבה מרחב של כוח והעצמה נשית😘

אחרי לידהבאתי מפעםאחרונה
יש המון פעמים כתמים, לא קטנים, אבל זה לא משנה, העיקר שהדם הוא טהור. אם רב התיר לך סימן שזה בסדר! לא בשמיים היא. 

אולי יעניין אותך