כי אני נוטה להראות הרבה עניין בדייטים, ומשתדלת שיזרום הכי טוב שיש,

ובאמת מתוך רצון שיהיה טוב ונעים ואולי יתפתח משהו, ולא בהכרח כי אני ממש רוצה את הקשר 🙈

ולהראות אותן כלפי חוץ

בטאקט כמובן, אבל לא לשחק אותה מה שאת לא

עצה שקיבלתי ממישהי עם המון נסיון: לא לשלול לפני 2 פגישות. אאכ וזה משו יוצא דופן. ואם אחרי 2 פגישות לא בא לך להמשיך - לחתוך.

אם יש התלבטות לקחת הפסקה ולחשוב או להמשיך לעוד פגישה אחת ולהחליט.. אבל אין מה להראות התלהבות יתר כשאת לא שם. 

ואנסה לשקף את עצמי בטבעיות ואת התחושות שלי,

זה פשוט לא יזרום ויתקע.

כי אני לא חזקה ביצירת קשרים וקשה לי להיפתח מהר,

לכן משתמשת בדרך הזאת של אוירה נעימה, ושיחה טובה והתעניינות כדי לתת צ'אנס להגיע לדייטים מתקדמים יותר שרק בהם אוכל אולי להתחיל להיפתח ולהעביר את עצמי בחופשיות.. 

בין לדבר בצורה נעימה וטבעיות, לבין להחצין התלהבות

לדעתי תמיד צריך לדבר בצורה נעימה, קל וחומר להיות את. שיחה טובה לא מחייבת החצנת התלהבות

יש הבדל בין הדברים

לפי מה שאת כותבת, יש סתירה. כאילו קשה לך להביא את עצמך מצד אחד לפי מה שאת מאמינה על עצמך, ומצד שני, את כן מצליחה לנהל שיחה טובה לפי מה שאת אומרת.

אם את מנסה רגע לחשוב על זה - מה זו הפתיחות הזו שמגיעה בדייטים מתקדמים? במה היא באה לידי ביטוי? במה היא שונה מהשיחה הטובה הזו בהתחלה? 

זה פתיחות טבעית יותר מצידי 🙈

חשוב שישוקף מי את,

היית רוצה שתחליטו להתחתן על פי מי שאת ולא לפי תדמית שבנית

את אוהבת את הפנטזיה את החלום שיקרה משהו. מי לא אוהב את התחושה שזה מעורר? זה טבעי לגמרי וטוב שזה קיים.

אמנם, ככל שבנאדם נמצא באיזון ביחס לסיטואציה הוא גם ישדר רגשות יחסית מאוזנים, לא?

אגיד שאני מבין את התחושות האלו, גם מעצמי וגם שחוויתי מהצד השני.

לדעתי זה משהו מאוד מאוד דק, זה כמעט אומנות להיום גם וגם, לא לנטות לצד אחד יתר על המידה.

מצד אחד לא לשתף במילים ובהתנהגות שאת "שם" ובעניין לגמרי, ומהצד האחר, לא ליצור אווירה של "הכל כאן לא יציב, אל תצפה למשהו"

ואני יכול לומר מניסיון, שאפשר להעביר את הזמן בנעימים ועם זאת (אם יש התלבטות) לשדר בתדר נמוך, שלא מפריע למהלך הפגישה, ש"אנחנו כולה כמה פגישות ביחד וזה עדיין לא אומר שאני בטוחה בקשר הזה לגמרי"

מקווה שזה מובן

בעקבות קשר כזה שהרגשתי שזה הוויב חשבתי

א. אני לא רוצה לפגוע בה ואם אני יעשה הצגה ואז יחתוך זה יהיה הרבה יותר פוגע אז בשבילה כדאי כבר עכשיו לשקף. (כמובן בטאקט ונחמד וכו)

ב. אני לא אחראי על התחושות שלה. אני יכול לחזק אותה באמונה והכל אבל בסוף אני מביא את מה שאני מרגיש ואם יהיה לא קשה זה עבודה שלה ולא אמור לערבב אותי יותר מידיי.

זה קצת הפוך אבל שתיהן עזרו לי

בערך משהו כזה.

אחרי כמה דייטים היא הייתה בעננים.

מאוהבת עד השמיים ואני הייתי בשלב של בירור שכלי ראשוני.

אני אקצר אבל עשיתי איתה בסוף שיחה והסברתי לה בכנות את המקום הנפשי שלי.

אגב בסוף נפרדתי על הנושא הזה.

"אני יודעת שבסוף תחזור, מוזמן תמיד לשלוח הודעה".

מאוד בוגר באמת.

לפי זה, חושב שאולי יש דרך למנוע את הכאב הזה מראש?

זה תפקיד שלנו בכלל, או שהאחריות היא רק על הצד השני לדאוג לעצמו?

כי אני דווקא כן משתדלת שהדייט יהיה טוב... 

שלא צריך לרחם על הצד שני ולנסות לרכך,

הוא בבירורים לא?

זה תלוי בהבנה איך מתפח קשר

בעיני, גם דייט ראשון הוא לא שיכלי

בשלב הבירורים לדעתי רק בודקים כיוון, התכנות של קשר.

אבל וודאי שיש עוד הרבה בירורים שכליים לדייטים עצמם.

לדעתי

אם את רואה שהוא נקשר, תדברי איתו, רק בלי להדגיש :"אני רואה שאתה נקשר ואני לא שם עדיין" כי זה סתם יגרום לו להרגיש טמבל, פשוט דברי איתו כמו נגיד "זה מהיר לי מדי אני רוצה טיפה לעכל מה שקורה בתקופה האחרונה" או משהו בסגנון, ככה את עדיין משאירה פתח להמשך אבל עם יד על הדופק מצד הבחור שיש מצב שנחתוך.

האמת ככה היה לי עם מישהי שמבחינתה היה וואו וקלטתי עליה ובאמת היה לי כיף איתה וחיבור טוב אבל לא הייתי שם כמוה ואמרתי לה דברים בסגנון הזה שאני עוד חושב על הדברים וכו' (וידוי, כשחתכתי ואמרתי לה שאני חושב שאנחנו לא מתאימים והיא מדהימה וכו' היא לא הקילה עליי ובכתה לי ועכשיו פתאום אני נזכר כמה קשה זה היה ואיך הרגשתי לא טוב עם זה וכמה השם עזר לי שם, אז אין פה הבטחה להצלחה רק למזעור נזקים אולי).

ועוד עניין, היו לי עוד קצת מקרים דומים לנ"ל והבנתי שהכי פשוט זה דרך צד ג', ככה לא צריכים את כל העומס הנפשי הזה וגם אפשר להיות אמיתיים עם צד ג' ולבקש שיעזור לבנות איזה עניין שסביבו אנחנו לא מתאימים אם גם דרך צד ג' עדיין לא כל כך נעים וכו'

מלא בהצלחה

אהבתי את העניין של - פשוט לומר משפט שיגרום לו להבין שזה עוד רחוק ממה שהוא חושב.

(וככה אפשר שתהיה אווירה טובה ונעימה זורמת, אבל גם מקורקעת)

ולגבי האפשרות שהעלת בסוף התשובה, מה הכוונה צד ג?? 😮

לערב בן אדם נוסף?? 🙈

בשרשור שאני פתחתי 🙏

ובכלל,

אף פעם לא צריך את זה,

זה מיותר 🙏

הסתובבתי מלא עם הדילמה הזאת.

זו באמת שאלה יפה.

אני לא יודעת לנסח כלל, אני יודעת רק להגיד משהו שעבד לי טוב באחד הקשרים שהיו לי שהרגשתי בדיוק ככה. פשוט- שיקפתי. לא אמרתי שאני לא בעניין כי זה גם לא נכון, הייתי במקום מתבונן, וזה מה שאמרתי לו.

אמרתי לו שבגלל שטרם דיברנו על 'יחסינו לאן' חשוב לי לשקף שאני בהתבוננות ומחשבות.

ושזה לא אומר שאני חותכת, רק אומר שאני לא יודעת מה יהיה.

נכון, ככל הנראה זה יגרום לקשר לזרום טיפה פחות- אבל אולי זה מה שאמור להיות? אולי זה מה שיותר תואם שלב?

זה בסדר שלוקח לך זמן להתפתח, זה אומר שיש לך כבוד לעולם הפנימי שלך(:

אולי זה יכול להיות מפחיד שמישהו יברח בגלל שלא יהיה לו סבלנות- אבל אולי דווקא זה יכול להיות לך סינון טוב למי מתאים לך יותר ומי פחות(:

שתדעי שאני ממש חיפשתי מישהו שלא נפתח כל כך מהר, שיש בו משהו סגור שנפתח ככל שהקשר מתעמק- כי אני מרגישה שזה מעיד על עולם פנימי עמוק- שברגע שיחשוף אותו לכל אחת שיצאה איתו 2 דייטים זה משטיח אותו..

קיצר ניסחפתי קצת חח

בחזרה לשאלה המקורית- בעיני כנות (שבאה בשילוב עם עדינות וכבוד לצד השני) היא משהו מאוד משמעותי גם בקשר קצר. 

עד כמה זה מאפשר סיכוי לפתיחות. אם זה רק מוריד את הסיכויים אז אולי מראש לחתוך וזהו?

לא מצדיקה שיחת יחסנו לאן ומצד שני כן מצדיקה שיקוף מסויים ביחס לקשר.

אבל אחרי שאני חושב על זה קצת יותר, נשמע לי יותר הגיוני. 

בין כך ובין כך, המסר כדאי שיהיה בסוף מסר של רצון מסויים לקרבה. גם אם קרבה יחסית על אש נמוכה. אחרת, זה מכבה, בלכבות אין יותר מדי תועלת.

בדרך כלל זה אולי מצריך איתות.

בכללי גם אם זה בשלב מוקדם כאילו הבחור צריך להבין את זה לבד.

אם מישהו היה מייבש אותך, איך זה היה גורם לך להרגיש?

לנהוג רגיל, לא להתלהב יתר על המידהו גם לא פחות, התלהבת תתלהבי, לא אז לא.

למה להתייחס בצורה מלאכותית לדייט?

לגבי החשש - שיא המובן, ועדיין, אל תקחי אחריות על הרגשות שלו!!! אם הוא התלהב על מישהי ובסוף גילה שהיא לא רוצה אותו והתאכזב - זה שלו. אל תקחי על זה אחריות. דמיונות, בסדר... יחטוף כאפה, זה דווקא יעזור לו.

האחריות שלך היא להביא את עצמך עד כמה שאת מרגישה לכוון ולכבד את הבחור ולראות את הצד שלו. לא להרגיש בדיוק את מה שהוא מרגיש. אם הוא נסחף, לא להסחף ביחד איתו.

כשמישהו בא לדייט, הוא בא כי יש לו עניין כלשהו. סקרנות, משהו שהוא רוצה לגלות. אם אין את זה - אין שום סיבה לבוא לדייט. 

לכן מטבע הדברים כדאי לענות על השאלה - מה כן מעניין אותי בו? ולענות עליה. מתוך כך להתרכז בעיקר במה שכן מעניין אותך ולא במה שלא ועל זה לבוא לדייט, להביא את עצמך לידי ביטוי ולתת לפרטנר שלך לבוא לידי ביטוי. אם את סופר סקרנית - תהיי סופר סקרנית. אם את קצת סקרנית - תהיי קצת. אבל תבני את הקשר על מה שיש כעת ולא על מה שיהיה בהמשך.

אתם עונים כל אחד דברים כל כך שונים. ומרגישה שכולכם צודקים .

אל תעשה לחברך (לדייטך) מה ששנוא עליך.
ואהבת לרעך כמוך.

זה הכל.

במגזר החילוני-מסורתי, יש "סימנים" (צניעות) של התקדמות בקשר.
אז אני לא יודע מה הסימנים במגזר הדתי-לאומי, 
אבל צריך לבדוק מה הם הסימנים ואם הקשר לא מתקדם מבחינתך, אז לא לעשות את הסימנים האלה.

שמישהו יפתח פוסט על "סימנים" במגזר הדתי-לאומי להתקדמות בקשר.  זה מסקרן.

*מוצ"ש* 
-הוא : שבוע טוב
היא (עדיין בהתלבטות) - היי

*מוצ"ש*
הוא : שבוע טוב
היא ( בעניין) שבוע טוב ומבורך גם לך, בשבוע הבא אשמח שנעשה הבדלה יחד *חיוך ענק*.

זה קורה בצורה טבעית חח

הצגה בין ובין כך לא נשמעת לי וואו

באלך לשלוח סמיילי? תשלח סמיילי.

לא באלך אל תשלח

חחח 

לדבר אמת 

לא להשלות 

זה לא סותר נעימות ונוכחות בקשר. 

אני חושבת שהמסקנה שלי היא כזאת:

צריך לדאוג לאווירה נעימה ואפילו כיפית, אבל לשמור על 2 דברים:

1. אותנטיות, לא לשחק, להגזים, או להתלהב ממה שלא מלהיב. שהאוירה הנעימה תתקבל מהנינוחות שבמפגש ולא מהצגה או משחק של משהו כיפי.

2. אם אני מבחינה שהוא עף על זה, אבל יודעת שאני לא שם, אמנם אני לא אחראית עליו, אבל כדי לעזור לו, אני יכולה לעשות דברים קטנים שימתנו אותו ויראו לו שלמרות שנעים ונחמד זה לא אומר שאני לא מתלבטת, וגככה להכין אותו לזה שיש סיכוי שלא תהיה עוד פגישה.. (:

תודה לכם 🫶 

ויצא לי לומר כבר למישהו-

שאני מרגישה שמתקדמים, וטוב זורם

אבל אני בנאדם שלוקח לו זמן (גם אם זה לא באמת תמיד מאפיין אותי;)

ואני עוד לא באותו מקום כמוהו.

מיכל וולשטיין קוראת לזה "כנות בנעם" נראלי.

אגב , אחלה אינדיקציה לראות איך הוא מתמודד עם זה. האם הוא נותן מקום לקצב שלך או שהוא לוחץ. בעיני כשצד אחד עף לשמיים והצד השני מסוייג זה תמיד קצת מפתיע לראות שהחוויה הרגשית כל כך שונה.. 

את לא שואלת איך להיפרד אלא איך לתחזק על אש קרה.

"איך להיפרד" זו שאלת יחסי אנוש, איך להפסיק קשר ולהיות עדיין נחמדים.

השאלה שלך נטבעת מכך שאת לא רוצה להיפרד אבל את מרגישה שזה מהיר לך מדי, אז זו לא שאלה של טקט אלא שאלה מהותית איך מתחזקים קשר כזה באופן שהוא יילך לנתיב בונה וייבנה בע"ה לבית נאמן בישראל.

בכל מקרה, אין לי הרבה עצות, רק אאחל לך בהצלחה גדולה בהכל!!

ותודה רבה! 🙏

נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅 

אבל ממש מזמן... כילד

אבל צריך לדעת לא לשבור

כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש

אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת

תופסן כזה מפלסטיק

אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.

וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה

יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי

כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני

אבל כן היה לי מאוד לא נעים

אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣

לכן לא נוגעים בלק

טיפ לחיים(:

וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.

זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..

כפי שאתה אומר, צריך תקשורת טובה וזה תהליך שנבנה. בניית קשר היא עבודה גדולה, וזה בגלל שקשר עצמו הוא דבר אינסופי. גם עבודת המידות היא עבודה אינסופית, בגלל שהנפש היא אינסופית, "לא עליך המלאכה לגמור ואין בין חורין אתה להבטל ממנה". תהליך של בניית הקשר הוא זה שגם מביא לו את העוצמה שלו, עוצמה אינסופית שעדיין לא יצא לך להכיר. 

גם במערכות יחסים אחרות אם תבחין יש תהליכים. הם פחות גרנדיוזים, כי באמת המערכת יחסים בין איש לאישה היא הכי עוצמתית שיש, גם בשלב הבנייה שלה.

בסוף לא נראה לי שיש מצוי ורצוי. תנסה לרגע לעבור לצד השני ולשאול, מתי נראה לך שכיף לו שמתעניינים בו? מתי נראה לך שהוא מקבל בטחון? מרגיש יותר בנוח? אתה יכול לשאול את עצמך מתי אתה מרגיש בנוח. אמון הוא דבר שנבנה, ולכן כדאי לעבור תהליך הדרגתי. בצורה הכי פשוטה, אתה רואה את השפת גוף של הבחורה ויכול לנסות לראות איך היא מגיבה לשאלות שלך.

אני באמת חושב שקשר נבנה בעיקר כשהאישה נפתחת ומשתפת מהרבה סיבות, ואם זה לא קורה הקשר באמת יכול להיתקע. תנסה לשאול שאלות של רגש ופחות השאלות ריאיון של ההתחלה. וכשהיא נפתחת ומשתפת ועונה באמת, תקשיב ותתעניין ואל תגיב בצורה שיכולה לסגור אותה שוב כי אז היא תחשוב פעמיים אם כדאי לשתף אותך ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

וגם לפעמים השאלות הרגילות הן דווקא אלו שמשעממות חופרות וגורמות לנו להישאר במיינדסט של "ריאיון" וסוגרות אותנו אולי כדאי לשנות ולגוון קצת.

אני מדבר על צעד בסיסי יותר שהתקשורת תהיה הדדית ושאני לא  אהיה "על הדרך של הבחורה כי היא נמצאת בשירות לאומי\מדרשה לימודים אקדמיים

לא תוכל לדעת מראש ..מתי אתה "על הדרך של הבחורה" או מתי הבחורה פשוט סגורה ולוקח לה זמן להפתח למרות שהיא לגמרי בעניין שלך.
יהיה סימן אחד...ואז עוד סימן...
וזה גם עניין של ניסיון לזהות את זה בצורה מהירה יותר עם הזמן.

מה שכן חשוב :
אתה הבוס.
אתה קובע.
תקבע מראש : מה קורה כאשר אתה מזהה סימנים לא מתאימים :
שואל ? מברר איתה ? או מיד חותך כי זה לא הגיוני ומתאים לך שכבר בדייט שני תהיה תקשורת חד צדדית.

הכל הולך. אתה קובע. כי אתה  זה שהולך לישון עם זה וקם עם זה בבוקר. 
 העיקר שתהיה שלם עם כל החלטה שתעשה. כי זה יתן לך את המוטיבציה להמשיך שוב עד שתמצא מישהי שהחיבור יתפוס.

בהצלחה.

כי אכן יש בנושא הזה הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים.

לדעתי לא שייך לדבר אתה על מה שמטריד אותך. זה גם עלול להלחיץ, וגם עלול להוביל לקרבה שלא מתאימה בשלב הזה.

(זו רק דעתי אך אני תומכת בה)

מעולה כל מה שאתה מרגיש כלפיה,

אבל אתה גם מבטא את זה?

אני חושבת שדבר שיכול לעזור לה 'להידלק' זה אם תנסה ליצר עוד קרבה רגשית ואינטימיות (שהיא לא דווקא מינית).

אם בררתם את הנושאים החשובים לכם, ונראה בגדול שיש התאמה, כשהקרבה הרגשית תהיה מספיק חזקה תתעורר בה גם תשוקה למגע פיזי..

כמובן שהכל בגבולות ההלכה.. 

יש לי חבר שאמר שבשלב מתקדם (מבחינתו לפחות) הם היו בצומת דרכים, והחליטו להשתמש בכרטיסי שיח - והוא אמר שזה מה שהכריע אצל שניהם שהם רוצים להתחתן. ב"ה היום הם כבר חובקים ילדה.

אני יודע דלא בדיוק עניתי לך, אבל אולי זו דרך שתעזור לה להבין יותר טוב את הקשר.

אתה פשוט גבר והיא אישה

אישה כמהה לקשר רגשי עמוק ויציב לפני שהיא כמהה למגע פיזי (וברור שבהמשך אם מתפתח למשהו טוב היא גם אמורה לחוש רצון לקירבה)

לעומת גבר שכמיהה למשהו פיזי יותר תופס מקום פיזיולוגית גם..

נשמע שאתם קצת לא על אותו תדר היא עוד מתלבטת ואתה שם ב100 אחוז וזה יוצר דיסוננס גם בתחושות שלכם לקירבה .

 שזה נוסף על זה שיש הבדל בין גברים לנשים..

ראיתי כאן המלצה לכרטיסים זה אחלה רעיון אתה יכול להכין גם בעצמך כרטיסים ואולי תנסו לעשות גם דייט שטיפה שובר שיגרה לא סתם בית קפה או משו אולי בים..איזור יפה..חדר בריחה?

מוסיפה לא הייתי משתפת אותה בתחושות של הרצון למגע זה עלול ליצור לחץ יותר גדול אצלה

לדעתי לא כל אישה מרגישה את הצורך במגע כמו שאתה מרגיש אותו. אצל הרבה נשים, במיוחד נשים דתיות, הקרבה הפיזית מגיעה רק אחרי שגדלה הקרבה הרגשית. הן צריכות קודם אוויר שיחה היכרות וביטחון  ורק אז הלב נרגע ונפתח.

ואתה חייב להבין משהו מאוד חשוב אצל נשים דתיות המנגנון הזה כל-כך עדין, שברגע שעוברים את הגבול או מדברים על מגע מוקדם מדי , זה גרוע,שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. זה לא עניין של משיכה, אלא של רגישות פנימית שמבקשת זמן ותחושת הגנה.. שאתה אמור לשמור עליה אם אתה מכבד אותה.

ראיתי את זה גם אצל חברות: בשני שידוכים שהיו להן, ברגע שהבחור דיבר על מגע מוקדם מדי, זה הלחיץ אותן עד כדי כך שהן סגרו את השידוך למרות שהיו כמה פגישות טובות..

וגם אני חוויתי את זה בעצמי  בחור ששאל אותי: “מה, את לא נמשכת אליי? את לא רוצה לגעת בי?” ( זה עושה לי איכס)

וזה פשוט כיבה אותי, הרגיש לי שהוא פוגע בי , לא בגלל שאין משיכה, אלא כי הדרך שבה הוא אמר את זה הרגישה ללא איפוק, לא עדינה, לא מותאמת לשלב שהיינו באותו דייט, מבחינתי הוא נמחק באותו רגע.. זה לא הבעל שלי שאני רוצה שישמור עלי..

כשזה נאמר בלי רכות,לא בשלב הנכון, לפני שיש אירוסין או מחויבות ברורה של מאה אחוז, זה גורם לי וגם לעוד בנות לרצות לברוח. זה משדר שהבחור לא שולט בתגובות שלו, ודווקא בגלל שזה כל-כך רגיש  המילים האלה הרסניות ועלולות לסגור לב במקום לפתוח אותו..

למרות שלא היתה לך כוונה כזו

לפעמים מה שנראה לך טבעי או פשוט, או צורך בסיסי, אצלנו הוא תהליך הרבה יותר איטי בנוי  ושקט ורגיש,כשנותנים לזה זמן מרחב והבנה שזה שונה והיא לא כמוך וזה כל היופי ..שם דווקא נוצר החיבור העמוק באמת.

וזהו

צורך ריגשי

צורך מיני

שניהם לגיטימיים ורצויים, וגם בשלב מסויים הם משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה.

אבל הם מתחילים כשני צרכים שונים, ורק אחרי תהליך הם משתלבים.

כדאי מאוד מאוד לפתח מודעות לאיזה מהם.

מגע הוא חלק אחד מתוך כל המכלול של ברית הנישואין. חלק שאי אפשר בלעדיו, אך גם אי אפשר רק איתו, והוא בעיקר ביטוי של אהבה, הוא לא האהבה עצמה.

זה הכי לגיטימי שבעולם לרצות להכיר בנאדם יותר מחודש כדי להחליט אם לחיות איתו את שארית חייו. 

זה לא לגיטימי בעיני שמה שיקבע ויוביל את ההחלטה זה הצורך המיני, על אף שהוא חשוב מאוד.

לכן ברור שהיא תרצה להכיר אותך יותר מחודש, למה קשרת את זה למגע? 

לגיטימי מאוד מאוד להרגיש את הצורך וקושי להחזיק אותו. זה באמת אתגר גדול שלא צריך להקל בו ראש, בכלל בכלל.

* אני אדם בוטה, אז מקווה שלא תפגע או תקח קשה..

קודם כל,

אתה באמת נשמע כמו גבר ממוצע ונורמלי. יש לך צורך פיזיולוגי לחלוטין.

חשבת גם על הצרכים שלה?

או שאתה רק רוצה לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה?

וגם, פזיולוגית, כל אישה שתראה בעיניך טוב ותמצא חן בעיניך, ככל הנראה תרגיש משיכה מינית. כל גבר וכל אישה יכולים להמשך מינית, אם הם מאפשרים לעצמם להרגיש קרבה אחד לשניה. כך שבסה"כ המשמעות היא שיש מציאת חן...

בנוסף, לאישה דתיה לא נעים, מרתיע, מגעיל, מעורר מיאוס לשמוע על מיניות מוקדם מדי. חודש וחצי זה כלום בשביל קשר, זו התחלת קשר והתחלה של היכרות. בהנחה שאתם שומרים נגיעה עד החתונה, לדבר כאילו אתם עוד רגע מתחתנים אחרי חודש וחצי.. מוזגם לחלוטין.

גם רוב הבנות חוו וחוות הטרדות מיניות כל חייהן, במבטים פולשניים, הערות מגעילות (כולל בדייטים - לדוג' 'אצא איתך רק אם יש מגע' ..), יש כאלו שחוו גם הטרדות פיזיות. ואני לא מדברת על טראומות קיצוניות או כאלו שבאמת הושפעו ברמה של טראומה, אני מדברת על בנות נורמטיביות, לא פוסט טראומטיות, שיודעות שצריך לספוג הטרדות כל החיים כי זו המציאות (וצדק הוא רק כוכב). לבוא בשאלות על מגע, גורם לתחושה ש'רק הגוף שלי מעניין אותו' וזו תחושה מאוד לא נעימה, ומעוררת חוסר אמון בך כאדם (אם אין איפוק עכשיו, מה זה אומר על העתיד והאישיות שלו?) וחוסר ביטחון ביכולת שלך לעמוד בהצבת גבולות, בתחושת ביטחון שאתה אולי נותן לה עד עכשיו, ויעורר תהיות אצלה כמו האם אתה מעריך אותה כאדם שהיא ולא רק לפי הנראות והצורך הפיזי, והאם תוכל להיות עם שליטה עצמית, עדינות ואיפוק גם בהמשך (בנידה לדוגמא, או כשהיא אחרי לידה או חולה וכד'..)

מסכים לגמרי לגבי הפסקה הראשונה, ומודע היטב לפן הפיזיולוגי גרידא ונטול הנשמה שבהתקרבות לכל אישה יפה.

ההפרש בין כל הנשים בעולם (איתן אני לא נפגש ונמנע מאינטרקציה אישית או אינטימית) לבין הבחורה הנ"ל הוא שאיתה נוצר לי קשר. היא הולכת ותופסת אצלי מקום ברגש, בדמיון, במחשבות על העתיד. מכוח זה שנוצר כלפיה קשר, ומכוח זה שהיא יפה, מתעוררת בי תשוקה. הדגשתי והבהרתי (אני מבין איך דבריי הובנו שלא כהלכה) שאובייקטיבית יש לה עוד את כל הזמן שבעולם להתלבט ולבחון לאט לאט האם אני מוצא חן בעיניה ואם בא לה להיקשר ולהתקרב ולהעמיק את הקשר. בפועל איתה לא אמרתי כלום ואני לא טיפש, שוביניסט, חסר טאקט או שרמנטי בשקל בשביל לחשוב שזה יכול לעורר אותה / שזכותי לדרוש את זה.

את תיארת בצורה מאוד מרגשת את חייה של האישה, את העדינות הדרושה בדיבור איתה, את ההצקות היומיומיות שהיא חווה ואת חווית המיאוס שלה מדיבור בוסר על נושאים מיניים. ובמקביל תיארת בצורה אדישה ושיפוטית את הצד הגברי, כאופורטוניזם חייתי "לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה". למה הצד הנשי כל כך מרגש ועדין והצד הגברי כל כך גס וזול? זאת בעצם הנקודה שממנה הגעתי להתייעץ. ברור שיש לי איפוק מולה, וברור שלעולם לא אחשוב על לפגוע או לנצל בשביל להגיע לסיפוק בדורסנות ובלי הקשבה אליה. אבל אני צמא למגע וקרבה, ותוהה איך זה אצלה, האם אצלה הנושא קיים? התשובה שלך שאומרת שאצל נשים דתיות הנושא מעורר מיאוס בתקופת הרווקות היא הסבר נהדר ואפילו מבחינה אינפורמטיבית נטו היא מועילה עבורי. אבל למה לצייר את הצד הגברי רק כפיזיולוגי? בתרבות זה הפך לזול, אבל זו תכונה מאוד מרכזית במוח הגברי. כן מטריד אותי לגביה בפרט ולגבי נשים בכלל איך בדיוק המהויות האלה מתחברות בנושא המיני והאם יכול להיות שאישה תתגלה כאחת שהנושא לא חשוב לה, לא מרכזי אצלה או לא מעניין אותה.

אפרופו בוטות, חז"ל היו מספיק בוטים כדי להגיד שאישה שנודרת שהיא לא מקיימת עם בעלה - אין נדרה נדר. צר לי על ההדיפה אבל לדעתי את מקדמת פה מבט פמיניסטי לא הגון: ההסתכלות על הצד הגברי כצד בהמי / פיזיולוגי / רדוד / חסר נשמה בלבד - זה מבט פמיניסטי מזלזל.

אבל לפני שאני כותב את דעתי....
ברור שאני לא יודע -בדיוק- מה אתה חווה ומרגיש ואת המצב בינכם.

אז תקח את זה כעצה מהצד ותשפוט בעצמך מה מתאים לך לקחת ומה לא. (מובן מאליו אבל חשוב לרשום את זה כדי שלא "תתרגש" מדעה אחרת לגמרי).


קשה לי לשים את האצבע מה נקודתי לא בסדר..וזה לא הכי חשוב..
אבל בגדול, בתחושה שלי, כל הגישה שלך לא נכונה. באופן הבסיסי ביותר.

הכוונה שלך טובה, אתה מרגיש שאתה "צודק", אבל זה לא עובד ככה בזוגיות.

אתה צריך לפעול "חכם".
אתה צריך להבין את הראש שלה.

עכשיו בגדול יש 2 תרחישים.

תרחיש אחד - היא עדיין לא נעולה עליך. במצב כזה, אתה צריך להיות זהיר מאוד וההיפך מללחוץ.
אתה צריך "לזרום" ולהרגיש אותה.
אם היא לא יוזמת כלום, אז אין ברירה, אתה צריך להוביל ולדחוף...אבל רק  ברמה -הטכנית- של...מתי מדברים, לאן הולכים, מתי נפגשים.
 לא בתמונה הגדולה (מתי מתארסים).

בתמונה הגדולה, אתה לא יוזם שיחות (לדעתי). אתה צריך להגיע למצב -שהיא- תרצה להתקדם. שהיא תשדר שהיא נעולה -חזק- עליך ואז לאט לאט להתקדם בפידבקים קטנים.
להיות רגוע. להיות קול. (כן, אני יודע זה קל לדבר, קשה לעשות, אבל הדברים הטובים באמת, מגיעים -רק- אחרי מאמץ וסבלנות ועם הזמן זה יוצא טבעי ללא מאמץ)

תרחיש שני- היא כבר נעולה עליך. במצב כזה, אתה לא צריך להוביל ולדחוף -טכנית-.  אלא "לזרום". היא רוצה להפגש? נפגש. היא רוצה לדבר ? אתה זמין מאוד.
תנסה להרגיש את הקצב הכי אידיאלי -מבחינתה-.
 תן לה להרגיש שהיא רוצה -עוד- ממך וכאשר זה קורה, תסמוך על הבחורה, ביישנית או לא ביישנית שאתה תדע יפה מאוד
שהיא רוצה להתקדם. כל אחת בדרכה.

שוב. ברור לי שאין כאן נוסחא מנצחת.
אבל כשקראתי את ההודעה שלך,  הרגשתי שבגדול הגישה שלך לא טובה.
האמת היא, שאני יותר "בטוח" שהגישה שלך -כרגע- לא טובה, מאשר להיות "בטוח" מה הדרך הטובה בשבילך. כי זה תלוי במלא גורמים.
אבל בהודעה שרשמת כרגע, זה לא נראה טוב וחבל, אתה תעשה בסוף צעד מיותר שממנו לא תוכל לחזור.

ושוב, רק עצה. אתה יכול בכיף לא לקחת ממנה כלום, אם אני מפספס בענק.
רק תזכור, בנות זה המוןןןןןןןןןןןןן רגש. ברגע שהיא תסמוך עליך ב 100ֿ% ותתן לה את השקט והביטחון שהיא צריכה, אתה לא צריך ללחוץ. היא תלחץ עליך. 

תהיה -פלדה-. תהיה גבר. 
גבר לא לוחץ על בחורה בדברים כאלה. אין כזה דבר. זה תמיד הפוך.
גבר מקבל -רמז- מבחורה שהיא מעוניינת ואז הוא עושה צעד. אתה לא אמור ללחוץ -בכלל-. 
ובטח לא לרמוז ולא לחשוב יותר מדי.
 רמיזות, רק ממנה. לא ממך.

בהצלחה. פלדה. תעבוד על זה.

תיארתי חשש, התלבטות בתוכי, תסכול וחוסר ידיעה, ולכן פתחתי שרשור והתייעצתי.

תהיה בריא, חצי מההודעה שלך רק אמרת שאני טועה במקום פשוט לייעץ את הטיפים.

מקבל אותם והם נשמעים נכונים ועדיין תוהה מה אני אמור לעשות עם התשוקה שמתעוררת.

מקובל עלי ומובן לי יותר שהנושא מלחיץ בחורות דתיות רווקות. מניח לזה. אמא שלי אמרה לי שכשהיא מדברת על הנושא עם רווקות, הרוב אומרות לה "רוצה אבל פוחדת" (כנראה בנוגע לאישות ממש).

בכל מקרה נושא מעט מתסכל.

תודה

שאומר משהו בסגנון...
מה שאתה חושב בפנים, יוצא החוצה.

תעדכן אותי אם יש.

אם אתה מתוסכל, בחורה תרגיש את זה. קשה מאוד להסתיר את זה.

והדגשתי, את הטיפים הרבה יותר קשה לתת. כי כל בחורה זה עולם ומלואו.
אבל אני מבין את הטענה שלך שאתה אומר "הלו, לא עשיתי כלום. זה רק בראש שלי",
נתחיל בזה שבהודעה זה לא היה נשמע ככה.(.נדמה לי או שלא הבנתי נכון שכן אמרת לה משהו)
אבל בלי קשר לזה, גם במחשבה זה לא אמור להיות ככה.

מה יגיד רווק שאין לו בכלל זוגיות ?
יש לך זוגיות. תתעסק בחיובי. 
אגב, גם כאן אני בטוח שיש פתגם מתאים לחז"ל. תבדוק ותעדכן אותי.

אני לא בא להטיף מוסר.
אני בסה"כ לא רוצה שתתחרט על משהו שאתה עושה...(סוף מעשה במחשבה תחילה...(זה של חז"ל ?))
(וכמובן אל תשכח שיש גם קוראים אחרים)

נקודה חשובה : (לא חייב להסכים בכלל)
 אני לא שוכח לרגע את הקושי בשמירת נגיעה. שמירת הברית. 
אבל אם אתה נמצא במסלול הזה, אז ..גם במחשבה זה אמור להיות נקי וטהור.
ואם אין ברירה ויש מחשבות, אז (לדעתי) המחשבה לא צריכה להיות להיות "מופנית" (במחשבה) אליה או בקשר אליכם.
תכוון את זה מחשבתית באופן -כללי-. כשאין לך זוגיות למי אתה פונה ? אותו דבר.

והכי חשוב : אל תקח את זה אישית. אני לא מכיר אותך. אני וגם מניח שרוב הקוראים רואים את זה כדיון כללי. על מצב כללי שיכול לקרות לכל אחד.

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

מכירה זוגות שהתחתנו דרכו, אבל באופן אישי לא קיבלתי - לקראת נישואין וזוגיות

ולבנות מגדלים באוויר

להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך

מה שכן בטוח -

בטוח תפגש עם בנאדם,

בנאדם - זה לב ועיניים וטובו

לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות

אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.

להאמין בטוב של בני אדם

לא תמיד זה כזה ורוד, 

לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש

אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.

ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר

מצמצמים שחיקה, 

באים בראש פתוח

באים בוויב נעים וכיפי

וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט 

הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"

מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח 

ה

אני באמת חושבת שאם הוא יהיה נכון לי יהיה לי כיף איתו החל בסופר ועד בדואר ובטח גם במסעדה או סדנה.

(ואני ממש אוהבת סדנאות שקטות)

מה שכן אני חושבת

שאישה וגבר שיוצאים לדייט צריך לכבד את מי שעומד מולם כמו את עצמם .. לא להקל בכבודו.

לחייך להיות אדיבים נעימים וגברים לדעת להוביל בעדינות

כי כל תגובה אחרת של התעלמות ( כנל נשים) פשוט לא לעניין.

זה בסיסי לשאול אם הגעת הביתה / בוקר טוב יום למחרת

ואיך היה לך הדייט, ולא זה לא סבבה למשוך את זה אחרי 11 בבוקר אם יצאתם בערב.

לדעת לתווך כמה שיותר ולתקשר זה בסיסי לדייטים

ומנסיון חסר את זה למלא אנשים

ועל זה נופלים הרבה דייטים טובים של אנשים חמודים פשוט שלא חושבים לעומק

עוד דבר תבואו בלי אגו .. להביע רגש כנות שקיפות