ד"א היא לא אמרה שהוא נותן להם שבועיים, היא אמרה ש*במהלך* השבועיים הקרובים הוא יחליט אם לתקוף. זה יכול לקרות גם הלילה או מחר.

כן או לא?

אז למה: במהלך השבועיים הקרובים, ולא במהלך השעתיים הקרובות?

ועוד יורשה לשאול מתי הוא יפתח את שערי הגהינום על עזה.

מה שצריך לראות זאת את מעשיו - מעשית הוא חימש אותנו בכל מה שאנו צריכים בשביל התקיפה הזאת, בשונה מביידן שדיבר יפה אבל לא אפשר לנו חימושים תוך הפרת התחייבויות שלו עצמו.

האם הוא עצמו יתערב - אין לדעת וגם לא בטוח שזה לטובתינו. כלומר יש להם פצצות ומפציצים שאין לנו, זה יקצר עבודה. אבל גם לנו עדיף שהנצחון הגדול יהיה על שמנו וגם ביחסי פנים במפלגה הרפובליקנית - הם מעריכים את מי שעושה את העבודה ולא דוחף אותם למלחמות לא להם.

תודה לך ולכל עיתונאי התבהלה על ההדהוד של הפייק קרע בייחסים.

ולקח לך - מספיק להלחץ מכל תרגיל תקשורתי של טראמפ...

אבל מה עם הדרישה לכניעה ללא תנאי.

פרט והשלם.

יותר מזה, הביקורת העניינית שלנו משליכה על ביקורת עניינית אצלו בבית, מה שמדרבן אותו בסופו של יום לקיים את רוב הבטחותיו.

וכמובן שאסור לשכוח אף לא לרגע את תכנית הרילוקשיין שלו לאוייב הישמעאלי בעזה.

לראות את כולם מועלים על אוטובוסים שהיעד שלהם הוא מזרחה לירדן ומשם לעירק, ולאירן, וגם לאינדונזיה, זה חלום שאינו בלתי ניתן להגשמה.

ואם אין לנו מספיק אוטובוסים, אפשר לפרוס את הוצאתם על פני תקופה.

ומפיל אותך בפח שלו. זה בדיוק נקודת התורפה

שהוא ונתניהו ניצלו כדי להטעות גלובוס שלם.

בבקשה תמשיך. אתה עוזר לסיפור הכיסוי.

עכשיו כשהם כבר יותר משבוע תחת הפצצה, זה חסר ערך מבצעי, זה סתם ליצור הרבה באז תקשורתי...

שלא יתלונן אח"כ כשמהפכת ההתיישבות תיעצר, כשימונו לעליון שופטים אולטרא-אקטביסטים, כשבני גנץ יחזור לסיכומים עם אבו מאזן על אי כניסה לערים ויקומו מחדש גדודי גוב האריות, כשבנט יאשר הכנסת עשרות אלפי מרגלים מעזה נגד המלצת גופי הביטחון, כשלפיד ימסור שטחים ריבוניים ללבנון, כשאייזנקוט יוותר על כל הישגי המלחמה, כשנטיעות בנגב יעצרו בגלל מועצת השורא, כששר הבריאות יעסוק בעיקר בניתוחי המרה ויבריז מקבינט רפואי בשיאה של מגיפה כדי לעלות לרגל לרב מרצחים כל שהוא.
 

פייגלין מעל שלושים שנה בפוליטיקה, ניסה מכל הכיוונים. יש לו רעיונות מעניינים, חלקם נכונים יותר וחלקם נכונים פחות - אבל בביצוע, המקסימום שהצליח זה לחסום כבישים, מעבר לזה 0 הצלחות. 

שלא להזכיר את הנזק שתעשה ליגליזציה של סמים לחלק מבני הנוער

הגעתי בעבר לכנס בחירות שלו והוא הצליח לשכנע אותי למה להצביע לו  --- זה הדבר הכי מטומטם שאעשה בחיים שלי.

היכולת המרשימה להציג שאין אמת אחרת חוץ מהאמת שלו, והבכי כאילו כולם רק פועלים נגדו לסקל אותו (כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם, כמובן) שכנעו אותי להתרחק ממנו.

או שינסה את כשרונו מחוץ לפוליטיקה, או שיבין שהוא לא יכול לנהל פוליטיקה עם החלומות שלו

שבו מאשימים אותו בהסתה, כי חמש שנים קודם אמר "מי ששורף את השדות של בארי - ברגע שיוכל ישרוף גם את התינוקות של בארי".

ממילא נוצר בינהם חיבור.

לעניות דעתי, למרות שיש בינהם פער בתפיסה הכלכלית - אצל שניהם לא זו עיקר המשנה.

לפייגלין היתה אפיזודה סביב זהות, בה הוא דיבר בעיקר על כלכלה ומריחואנה, בנסיון לצאת מהמסגרת הדתית לאומית - לא הלך לו. ברגע האחרון הוא חזר לדבר על המהלך האמוני שלו ונכשל - כי אף צד לא קנה את זה. הליברלים לא השתכנעו שהפאנט באמת השתנה והציבור האמוני לא השתכנע שהליצנים ואנטי-דתיים שהכניס לרשימה, באמת מזדהים עם החזון האמוני.

לכן טובת עם ישראל, ששניהם ישארו בתחום הפובלציסטי, האקדמאי והתורני, יכתבו את הרעיונות שלהם, ידברו עליהם יחנכו לידע הסטורי/מדיני, להבין מי זה עם ישראל ומה תפקידו ומי הוא האויב הערבי/מוסלמי ודרכי הפעולה הרצחניים שלו כבר אלף ארבע מאות שנה.

את העשיה הפוליטית עדיף שישאירו לאנשים שמראים הצלחה בשדה הפוליטי.

סתם מעניין על סמך מה אתה אומר שמיכאל בן ארי סוציאליסט.

שכשלו פוליטית לאורך שנים?

נ.ב.

אני לא אמרתי שבן ארי סוציאליסט, @משה אמר. האמת ששמעתי אותו מדבר בסגנון סוציאליסטי אפילו יחסית קיצוני, אבל איני בטוח שזאת משנה סוציאליסטית סדורה ולא יותר רצון לעזור לאנשים, בלי לקחת בחשבון את המשמעות הציבורית של עזרה בלתי מרוסנת על חשבון הציבור.

גם למדתי אצלו פעם.

היהודי הוא דב חנין על סטרואידים. זה כמובן לא אומר שום דבר על עמדותיו בתחומי ידע אחרים ועל הספרים שלו ועל כך ש"חזה" את השביעי באוקטובר. זה פשוט נקודה שצריך להזכיר  כל פעם מחדש שעוסקים בו בדרך לקריירה פוליטית.

אגב, הוא גם הצביע 1-1 יחד עם המפלגות החרדיות כמעט בכל נושא. דרך שבן גביר בגדול די המשיך. אני משער שזה בגלל חסידות חב"ד שהצביעה לו במספרים גבוהים.

(חוץ מהגיוס כמובן, אבל גם שם - כפייה לא תעזור)

(גם אני למדתי אצלו, למדתי ממנו המון ועדיין - בין בנושאים שאני מסכים עליהם ובין בנושאים שלא - איני חושב שהכובע הפוליטי, הוא הכובע שדרכו מתאים לו להשפיע. נראה לי שדרך האקדמיה והפרסום השונים לציבור, הוא משפיע הרבה יותר.

של התחום הכלכלי - תקציבים וקצבאות

פייגלין הביא לבדו מעל 100 אלף קולות(למרות המלחמה העיקשת נגדו מימין ומשמאל יחד), כמעט כמו מה שבנט ושקד קבלו יחד באותן בחירות.

כשהתמודד מול ביבי בליכןד, קיבל מעל 30% (בערך כמו מה שקיבל סער), נכון שבשונה משאר הפוליטיקאים הוא חושב על אידאולוגיה לפני כיסאולוגיה,לכן העדיף לוותר על תפקיד השר לענייני כלום מטעם הליכוד, כדי לקדם אידאולוגיה, בעז"ה הוא עוד יצליח.

בכל מקרה,אין מישהו אחר שמציע מהפכה מרעננת כמותו או בכלל בכיוון.

בכל מקרה 2, גם בגין ניסה 8 פעמים להתמודד ונחשב כמוקיון כל הזמן עד שהצליח, גם לבן גביר לקחו כמה וכמה מערכות בחירות עד שהצליח.

אחרי בחירות פייגלין-בנט, כשביבי הבין שחסרים לו בדיוק שני המנדטים המושמצים של כהנא. לפני כן, זה לא היה . ביבי אפילו שילם לבית היהודי דאז בח"כ על חשבון הליכוד שהתמודד אצלו בגלל מצביעים שנרתעו מעוצמה יהודית.

אחר כך קרו עוד כמה פלאים. כן.

ואז מישהו אחר לקח את הרעיונות שהביא לבמה וקידם אותם.

הכי מוכר היה בנט והממשלה שלו שקידמה הרבה דברים ממש מהספרים של פייגלין (שכמובן לא המציא אותם, זה תאוריות מוכרות לפחות 100 שנה).

מסוגלות לתעדף נושאים אידיאולוגיים עקרוניים שעליהם עובדים, וגם הם - בתוך המסגרת שחבריך לקואליציה מסוגלים לקבל, תוך 'תשלום' לחברי הקואליציה, בתמיכה בדברים שחשובים להם, גם אם מבחינתך הם פחות קריטיים.

פיגלין ובן ארי, היו ח"כים כנסת אחת וחוץ מנאומים - השאירו 0 עגול של הישגים מהקדנציה. בן ארי (ואלדד) לא רצו בכלל להכנס לקואליציה (ובמידה רבה על זה האיחוד הלאומי דאז, התפרק), למרות שכך יכלו להשפיע על תחומים נרחבים. פיגלין, 'עשה שבת לעצמו', תוך צפצוף מוחלט על הסיעה והקואליציה, מה שהביא לדחיקתו מהליכוד.

ממילא, גם אם הם יכנסו לכנסת (ספוילר: לא יקרה), הם יהיו חסרי תועלת מעשית ורק יגרמו לעצירת המהפכים המהותיים שחברי הציונות הדתית ועוצמה יהודית הובילו בקדנציה הנוכחית.

יש חשיבות רבה לאנשים שצועקים את האמת המוחלטת. כפי שציינתי מהר' ד"ר בן ארי למדתי הרבה וגם ממאמרים וראיונות של פייגלין החכמתי - זה לא אומר שהם צריכים להיות בעשיה הפוליטית.

אנחנו הכרנו היטב, את זה שמתנגד לברית מילה, את הליצן שהתפרסם כשעשה צחוק מהתורה וכו'. אלו האנשים שפייגלין הביא. 
 

החוצה ניסה לשכנע (והרשימה די הוכיחה זאת)  שהמטרה היחידה היא לגליזציה ואפילו הכריז שיתמוך בראשון שמתחייב ללגליזציה. אגב גם זה היה שינוי מהמשפט המלוגמני ש"מפלגת זהות (כלומר: אני, משה פייגלין) תמליץ לנשיא רק על העומד בראשה (כלומר על משה פייגלין שמדבר על עצמו פעמיים במשפט בלשון נסתר)".

פנימה ניסה לשכנע שהוא וכל חברי הרשימה (כולל זה שמתנגד לברית מילה) בכלל מחוייבים לחזון האמוני ולבית המקדש.

ישרפו כמה אלפי קולות, וחסל. זה כמו שזליכה יתאחד עם עינת וילף.

* ממשלת ימין (לא אידיאלית ובכל זאת), שממשיכה ביתר שאת את הדברים החשובים שנעשו בקדנציה הזאת ומוסיפה עוד ועוד אחרי שיסורו הטענות (המעוותות ובכל זאת) על 'לא על זה היו הבחירות'.

לבין:

*ממשלת שמאל שתחזיר אחורה את כל הדברים הטובים שנעשו ותהיה תלויה במועצת השורה.

ליברמן הפתיע בתןר שר אוצר וכך גם עודד פורר. סמוטריץ' גילה לנו שבהסכם הקואליציוני הליכוד כפה ביטול הכפורמות הנפלאות במועצות החקלאיות. עד רמה של חבר כנסת שממש נבחר כדי לעזור למונופול הביצים.

בימין מתפצלים.

נראה שבציונות הדתית לבדה ירוצו בששה ראשים.

זאת הבעיה, ולא מונופול הביצים.

אני פשוט מציג את זה בצורה יותר רחבה. בעיניי לפחות.

כוחות שמנוגדים לחלוטין לתפיסה הכלכלית ההיסטורית, של התנועה הרוויזיוניסטית ומפלגת החירות שהחליפה אותה.

איך אמר עמית סגל, המשפט שנשמע היום טבעי: "נציגי הוועדים בליכוד",

היה נשמע לפני כמה עשרות שנים אמין בערך כמו: "נצגי מרצ בוועד רבני יש"ע".

בסיבוב הקודם הוא תמך באיילת שקד ואחר כך הסיר את תמיכתו.

מצד שני הוא צודק, אם כל זב חוטם מומרץ להתמודד לכנסת ולשרוף כמה מאות קולות, אז למה הם כן, והוא לא.

אילו היה נדרש להפקיד ערבות בסך 5 מיליון ש"ח שיחולטו אם לא יעבור את אחוז החסימה, סביר להניח שלא היה מתמודד, וכמוהו עוד 5-6 ליצנים פוליטיים מסוגו. 

בפוליטיקה הוא לא משהו

אז הרבה אנשים יכולים להיות חברי כנסת או שרים טובים מהם

עוד לא נתקלתי במישהו בפוליטיקה שיודע להסתדר עם השונה

אם היה מישהו משמעותי כזה

לא היינו במצב כזה מפולג 

סובלים מפיצולי כוחות פוליטיים.  

כאשר אנשים צריכים את הדיוק בחיבור לרב שמתאים להם, לפוסק שמתאים להם, אני לא רואה מצב שהם יכולים, פסיכולוגית, להתפשר ולא לדייק בהזדהות מול הפוליטיקאי, המנהיג, אחרי האדם שרץ לראשות מפלגה, שהכי מתאים לו.  

רבים מהציבור הזה האידאולוגי גם מפגינים לדעתי חוסר מחשבה אישי ונצמדים לקו הפוליטי שהרב שלהם, שהמגזר שלהם, הולך אחריו.  

רוב מי שלא טוב במקצוע הזה, לא שורד וחוזר למקצוע המקורי שלו. לעיתים עם שדרוג לא מבוטל בכלל (איילת שקד).

שיכנס כח"כ פשוט ויעבור את המסלול חסר הזוהר (אם אינך טלי גוטליב...) של 'ח"כ פשוט', שאשכרה יושב שעות בדיוני וועדות על תתי סעיפים של הצעות חוק ועל פרטי פרטים של העברות תקציביות. ככה לומדים מקצוע, בלי לקפוץ בראש ולגרום הרבה נזק מפשלות.

יוכיח שהוא יעיל - בקדנציה השניה או השלישית יתקדם ליו"ר וועדה או סגן שר. יתמיד בהישגים משמעותיים, יתקדם עוד.

זה נכון שאין להם תרבות פשע יקרה מסוג שיש לשכבות עניות במדינות אחרות. המחיר של פשיעה אינו סמוי בכלל והוא אכן בעיה קשה. אגב, במגזר הזה יש גם בעיה של תת דיווח על עבירות פליליות מסויימות. שזה אני משער גם כן משפיע. אבל זה נכון שאין שם רוצחים וכו' בכמויות שיש במגזרים אחרים.

(היי, לא לדבר על המגזר שממנו יש נציגות של פי 3 בבתי סוהר, לא רק בישראל אלא בעוד מדינות מערביות).

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bjqb00eev0?utm_source=m.calcalist.co.il&utm_medium=Share&utm_campaign=Generic&utm_term=bjqb00eev0&utm_content=Article_Top

אם כל החרדים היו עובדים, ואין אצלם לא סמים ולא  פשע, והנאמנות שלהם עולה פי כמה על פני מגזרים אחרים (וזה למה נתניהו מעסיק אותם הרבה גם להיות אב בית וכדומה, כי התחיל להיות מודע שהתקשורת הזדונית מחפשת נגדו ויפעילו כל עובד בית שילכלך נגדו), היו תופסים את כל מקומות עבודה הטובים שמאויישים על ידי חילונים, והשנאה נגד החרדים הייתה מוגברת עוד יותר.

ככה היה בגרמניה לפני עליית הנאצים שכל הבנות היותר טובות היו מעדיפות להתחתן עם יהודים, וזה הגביר את השנאה נגד יהודים דווקא בגרמניה שהייתה הכי ליברלית מכל מדינות העולם, והיהודים בגרמניה היו הכי ליברליים והיו מוכנים להתחתן עם גרמנים, בניגוד ליהודים בארצות אחרות שהיו שומרים על עצמם לא להתבולל.

הציבור העובד כיום.

מדינת ישראל מתרחבת דמוגרפית ללא הרף - ובהתאמה מספר המועסקים גם גודל באופן קבוע משנה לשנה. אין נסיקה במובטלים. 

לפי התיאוריה ההזויה שלך - כמות העובדים במדינה היתה אמורה להישאר קבועה לאורך השנים?

הגרף שמצאתי בחיפוש מהיר אומנם ישן, אך משקף ומייצג את המצב. שיעור התעסוקה בישראל על פי שנים רבות מראה יציבות בשיעור האבטלה בציבור הכללי.  באותם שנים היה גידול עצום באוכלוסיה.  בשנות ה-90' עלו למעלה ממליון עולים מברית המועצות לשעבר אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי.  

יש פשע

הלבנת הון

גניבה ( בעיקר ממוסדות המדינה. שזה חמור שבעתיים מגניבה מאדם פשוט)

עבירות מין

עבירות צווארון לבן

שוחד

אם נדייק.

עבירת רצח לדעתי זאת העבירה שלא שכיחה בציבור החרדי (קיימת. אבל פחות)

בשאר הדברים, לעיתים הם עוקפים בגדול את הציבור הכללי.

בארץ פשוט אין מקום בכלא. לפני כמה שנים בעקבות פסיקה בנושא מקום בכלא שוחררו אנשים שלא היו אמורים להשתחרר.

לגבי פשיעה במגזר חרדי. אין לי נתונים . אבל פעם היו כתבות פה ושם. גם מלחמות על הקדשים ורדיפה על אנשים שמחלקים חסידיות ובעקבות כך גם רכוש הן סוג של עבריינות מאורגנת.

כנראה הדברים האלו פשוט נשארים בתוך המגזר.

לגבי דברים אחרים , חרדים פחות ילכו למשטרה. לחיים ולדר לא היה תיק במשטרה. יש הרבה נוער בסיכון , רואים את זה בהפגנות שלהם. נוער נורמטיבי לא קופץ על אוטובוסים ולא מטפס על מנופים.

בכללי המודל שבה אישה עובדת עד צאת נשמה וגבר לומד על הלילה , בזמן שילדים מסתובבים לבד , לא יכולה לעבוד לאורך זמן. כי היא מייצרת המון ילדים רחוב שאף אחד לא משגיח עליהם.

הקיצוני. הוא הסיבה העיקרית בגינה חרדים מתנגדים לגיוס, וממילא פחות יוצאים לשוק העבודה אחרי צבא. השמאל הזה מנסה לחלן אותם, בדיוק כמו שהוא מנסה לעשות לדת"ל, וזו הסיבה שדוחפים עכשיו בנות לכל מקום בצבא.

רוב הרעות החולות שיש במדינה נגרמות מהשמאל הקיצוני, שגורר אחריו את השמאל הרגיל (שרובם חבורה של בובות עלובות ונשלטות).

אני גם מצטער שהחרדים לא נכנסים ומנסים לשנות מבפנים כמונו, אבל אני מבין את החששות שלהם.

החברה החרדית חברה נתמכת. למה הם רוצים חוק גיוס. שיסתדרו בלי תקציבי המדינה. הם ממילא לא מכירים בה. הם שונאים אותה. אז מה הם בכלל עושים פה?