שהמשיח בסופו של דבר אולטימטיבית יפתור את כל הבעיות, הסבל והכאב שבעולם.

זוגיות, בעל לתפארת, משפחה וילדים - לא.

אל תתייאשי או תאבדי תקווה, אבל גם אל תשלי את עצמך בצורה כזאת.

תקדישי לעצמך זמן להרהר, האם לאמיתו של דבר לא פשוט הפכת לסוג אחר של נערה מכחישה? גם אם בלחית...

לא התייחסתי למונח גאולה כפתרון קסם לכל הבעיות, אלא כאל דבר שציפיתי לו ואני מחכה ומאמינה שיבוא בקרוב.

אני חושבת שגם גאולת עם ישראל היא לא פתרון כל הבעיות אלא רק המלכת ה' בעולם, אבל עולם כמנהגו נוהג.. וכמנהגו של עולם טבעי שיש בעיות (:

לכן הרשתי לעצמי להשתמש באנלוגיה הזאת.. 

וכשמבינים את זה, זה שופך אור על ההבדלים בין המגזרים.

אני לא יודע מה יותר נכון. אני יודע שאני אישית רוצה הכל, רוצה להידבק באינסוף בשלימות שכזאת ללא תכלית.

אחד התגובות פה דיברה מהבעל שם טוב שמתנה גאולה כללית בגאולה פרטית.

אפשר למצוא הבדלים ניכרים בין הרעיון הזה, ה"גלותי" קצת לכאורה, לבין תורת ה"כלל" של הרב קוק, ואולי ייצוג של רעיון הפוך, דווקא בגאולה הכללית (או לכל הפחות בחיים כאידאל בשאיפה לה), מוצא האדם את גאולתו הפרטית.

בכל מקרה, עוד עניין מקובל מהבעל שם טוב, שבקץ הגאולה אפילו תועלת קטנה שבאדמה לא תסבול יותר ולא תצטרך לטרוח כל רגע כדי לשרוד. נקודה למחשבה.

(הכוונה היא, תרשי לעצמך יותר חופש ויותר דימיון כשאת מציירת לעצמך את הגאולה. אולי יש בכך גם חסרונות, אבל לענ"ד, אנחנו בשלב כזה בהיסטוריה, שזה כמעט מוכרח, והיתרונות עולים על החסרונות).

זה נחמד להתחתן, זה מדהים, זה בניין בית, זה משל לייחוד קוב"ה ושכינתיה. אבל עדיין אל לנו לשכוח ששוברים כוס בחתונה, ומניחים אפר על ראש החתן, באירוע הכל כך משמעותי הזה, אלו לא דברים של מה בכך.

מסכימה, ועובדים על עצמנו עכשיו כדי שבעז"ה נהיה כשירים מוכנים ומחושלים לקראת האתגרים שבהמשך 🙂

והרמב"ם פוסק כמו דעת שמואל מול רב (שני אמוראים חשובים מהדור הראשון של האמוראים) שהמשיח לא יפתור את כל הבעיות, אלא שההבדל היחיד בין ימות המשיח למצב לפני הוא אם יש לנו ריבונות יהודית שלנו או לא.

זה נשמע עולם אוטופי ללא בעיות כלל. או כמו שאומר הנביא "ובלע המוות לנצח ומחה ה דמעה מעל כל פנים"

מוזמן להסיק מה שתרצה ממנו, אבל המשפט הראשון זה העתקה מדויקת של דברי שמואל, כך שקשה לטעון שהוא פסק אחרת.

"אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו."

(רמב"ם הלכות מלכים פרק יב הלכה ב)

בכל מקרה מחויב המציאות שבסוף אחרי תחיית המתים יהיה עולם טוב לגמרי ללא בעיות כלל

"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ"

(דברים טו יא)

נשמע לי כמו התייחסות לבעיות.

אחר המחילה, הגמרא אומרת שרב ושמואל חולקים, לטעון אחרת זה מגוחך ומנוגד לגמרא. (אמנם יש מקומות שנהגו להעלים מחלוקות כי הם לא מוכנים לקבל שהיהדות מורכבת, אבל מצד האמת כאשר הגמרא אומרת בפירוש שזה מחלוקת לטעון שלא מלמד על חוסר הבנה או לימוד של גמרא)

"תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר (ישעיהו ב, ד) לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא ופליגא דשמואל דאמר שמואל באין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד שנאמר (דברים טו, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא גכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך ואיכא דאמרי אמרו לו לר' אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דר' חייא בר אבא א"ל אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה רב יוסף לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה אביי לרב יוסף מ"ט דר"א דאמר תכשיטין הן לו דכתיב (תהלים מה, ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך א"ל רב כהנא למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה כתיב א"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו א"ר כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר איניש והדר ליסבר:" (בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א)

א. שמואל מדבר על ימות המשיח לפני תחיית המתים, אבל אחרי התחייה יחדל אביון.

ב. שמואל רוצה להביא הוכחה שלא ישתנו הטבעים ולכן תמיד יהיו אנשים שאין להם מצד עצמם. אבל בגלל צדקות העוחם לעתיד לבוא אז העשירים יממנו את העניים בכל מחסורם ומותרותיהם כפסוק "כי פתוח תפתח את ידך לו די מחסורו...כי לא יחדל אביון..." וראיה לכך היא "למען לא תקחו עוד חרפת רעב" ביחזקאל. כלומר העשירים יממנו את העניים ואף אחד לא ידע מחסור. יש בכי לא יחדל מימד אמוני - תמיד לכל אדם חסר משהו והוא אביון בדבר מסוים (כלכלי נפשי חברתי וכו), וזה מצוין כי הוא מזדקק לאנשים אחרים וכך נוצרים קשרים בעולם. היינו רוצים לחיות בעולם שלכל אדם יש הכל ושאי אפדר לעזור אחד לשני?

והרבתי את פרי הארץ למען לא תדעו עוד חרפת רעב.

יואל - ואכלתם אכול ושבוע ולא יבושי עמי לעולם. ואחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר... השמש יהפך לחושך והירח לדם לפני בוא יום ה הגדול. ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן וכו עד סוף הפרק.

והיה ביום ההוא הגבעות תלכנה חלב וההרים יטפו עסיס ומעיין מבית ה יצא.

ישמרו את כל חוקי התורה לעתיד לבוא.

חלק מחוקי התורה הוא לדאוג לעני לכל מחסורו, אפילו סטס לרכב עליו. אם כן לא יהיה מחסור בעתיד.

זה כמו שלעתיד ישראל מומשלים לתינוק והגוים למניקות שמפרנסים את ישראל בחומר

אז בעצם אתה אומר שהנבואה היא אליגוריה, איך אתה מגדיר מה אליגוריה ומה הבטחה?

ואגב, לא יחדל אביון זה כפשוטו (למרות שגם ניתן לומר בפשט שלא יחדל כל עוד המציאות הנוכחית כך, אבל לעתיד לבוא כבר לא. כמו לא ימיש עמוד הענן יומם לפני העם. ואולי שמואל סובר,שבימי המשיח יהיו אביונים אבל לא אחרי תחיית המתים). אבל הפסוק הבא מייד אומר "על כן אנכי מצווך פתוח תפתח את ידך לענייך ולאביונך והענק תעניקנו די מחסורו אשר יחסר לו" אם כן לאביון לא אמור להיות חסר כלום, ואולי שמוטל סובר שגם אחרי התחיה יהיו אביונים מצד הטבע שלא ישתנה, אבל העשירים יממנו את כל מחסורם כך שלא יהיו הבדלים כלכליים בפועל

כי ה' הוא מושלם ומה' מושלם חייב לצאת עולם טוב לגמרי, מכאן שכל רע הוא זמני

הכתוב באותו פסוק שדבריו לגיטימיים:

"גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱ-לֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו" (איוב פרק ב פסוק י)

כי רע נצחי לא יכול להיות מאלוקים מושלם. רע זמני עתיד לחלוף ולכן כל דבר,שחולף הרי הוא כאינו, כי בעתיד לבוא שהכול יהיה טוב ונסתכל על העבר אז כבר לא יהיה אכפת לנו שהיה רע כי חלף.

אגב איוב גם אצלו הרע היה זמני וחלף ובסוף היה לו טוב ו ה ברך את אחרית איוב מראשיתו

והרבתי את פרי השדה למען לא תקחו עוד חרפת רעב.

אגב יש,פסוק אחר בתורה "אפס כי לא יהיה בך אביון"

נמצאנו למדים שפתרון בעיות העולם כולו תלוי בעצמאות העם היהודי, אבל זה לוקח זמן ולא קורא מייד, במיוחד שהמדינה עדיין חילונית

המדברים עח המון דברים מלבד שעבוד מלכויות  בפרשנות ברורה שאינה משתמעת לשני פנים. ידוע ששמואל אינו כופר ומאמין בדברי הנביאים.

על קצה המזלג "כי מלאה הארץ דעה את ה"

"יבוא כל בשר להשתחוות לפני" "והתגדלתי והצקדשתי לעיני הגוים וידעו כי אני ה"

"וגר,זאב עם כבש" שמינימום זה משל על שלום עולמי. "לא ישא גוי אל גוי חרב" "ובלע המוות לנצח ומחה ה דמעה מעל כל פנים" "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה" "והרבתי את תבואת השדה למען לא תקחו עוד חרפת רעב" "וישבו לבטח" "ואחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר" "וזרחה לכם שמש צדקה ומרפא בכנפיה" "כן אנכי אנחמכם ובירושחים תנוחמו" "ונגלה כבוד ה וראו כל בשר כי פי ה דיבר".

דברי הרמבם "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח ... עד סוף הפרק"

מאמרי חזל, ועוד רבים. סברת השכל הוודאית.

הפשט בגמרא מאוד ברור, לדעת שמואל הנביאים לא התנבאו על ימות המשיח.

או ששמואל סובר שגדר ימות המשיח זה רק שעבוד מלכויות, ואחר כל נכנסים בתחית המתים לתקופה המתקרית לעתיד לבוא או עולם הבא. או ששמואל סובר שכל בעיות העוחם תלויות בשעבוד מלכויות, ובמילא שאין שעבוד מלכויות (עם עצמאות מלאה כולל העצמאות בהר הבית לבנות מקדש ללא פחד האומות ושאר הדברים) אז לאט לאט זה יפצור את על בעיות האנושות.

הנביאים מספיק מדברים על עוחם אוטופי ללא מלחמות ורשעה וסבל ועוני וצער חומרי, זה לא נתון לפרשנות אחרת.

האמירה שיהיה סבל לעתיד לבוא היא שקר, סותרת את השכל והמציאות, ומעיין כפירה

אבל בגדול, שמואל סובר שכל דברי הנבואה לא שייכים לימות המשיח אלא לעולם הבא.

בכל מקרה, יפה שאתה מכיר את דברי הנביאים

רואה שאתה סובר שכל דברי נביאים אלו שיייכים לתקופה הגשמית הקרויה "עולם הבא" (לפי מה שהבנתי את דבריך) כן אז זו מחלוקת טרמינולוגית על שם התקופה ותו לא.

כמובן אי אפדר לומר שאשפוך את רוחי על כל בשר זה עולם הנשמות

האם זה עולם הנשמות או עולם פיזי אחר או עולם פיזי חדש פה?

לא יודע

ובאופן פשוט ביותר, כבר עכשיו יש במדינת ישראל שנמצאית בארץ ישראל ריבונות יהודית מובהקת. (אלא אם כן אתה מגדיר אחרת יהודי, גם זה רעיון).

אנחנו בגאולה? זה יחסי. לעומת לפני 100-150 שנה, כן. אבל בתור ילידים לדור הזה? אני חד משמעית סובר שאנחנו צריכים להאמין ולשאוף ליותר.

אלא במי המחליט, האם אנחנו כפופים לעם זר או לא.

יש לך שאלה טובה על שמואל, מוזמן לחפש תשובה בנושא אצל רבותינו, אבל זה שיש לך שאלה טובה לא אומר שהוא לא חשב ככה.

זה הבנת הנקרא בדברי שמואל. כמו "רצונינו לעשות רצונך אלא ששעבוד מלכויות ויצר הרע מעכבים"

אבל אני מבין מדבריך שאתה לא מכיר פרשן שפירש כמוך אלא רק כך נראה להבנתך, הבנתי נכון?

אלא לסוברים שאחרי תחיית המצים העולם כולו יתעלה ממציאות גשמית למשהו אחר, אבל בכל מקרה אף אחד לא סובר שתחיית המתים תהיה בעולם הנשמות. להפך זו כפירה

מה בעצם אתה סובר?

לזרז את הגאולה שלך?

הבעל שם טוב אומר שאדם חייב להגיע לגאולה פרטית בכדי להגיע לגאולה הכללית

גאולת העולם תלויה בזיווג שלך(;

אני על זה! (: 

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.