לפעמים אתה לא מבין אותי

אתה לא קולט נכון

אתה לאמצליח לעודד

לפעמים אף אחד ממכם לא יכול

או לא רוצה

או לא מצליח

וזה רק אני פה לבד

עם החיים שלי

והבעיות שלי

שאני במו ידי יוצרת לעצמי 

של הגברים לא משתתפים באופן פעיל בהקפות, אלא מרוכזים בחבורות ומעבירים את הזמן, עד שהקומץ שמנהל את הריקודים ואת ההקפות ומושך ומותח את הזמן, יסיים.

אל תגזים.

רק הזקנים לא משתתפים בריקוד.

מה, אפילו ילדים קטנים רוקדים.

הילדים הקטנים על הכתפיים של אבא לחלק מההקפות.

אצלנו, קהילה דתית לאומית לא דוסים, בהקפה ראשונה משתתפים הרבה, בשניה פחות, ומהקפה להקפה הרוב נוטשים ומחכים שייגמר.

מי שמושכים ושרים עוד ועוד ועוד אלו הצעירים, הביינישים.

בבית הכנסת הסמוך אלינו, עדות המזרח, אין הקפות ביום אלא אחה"צ. וברור שבאים מעט, אלו שממש רוצים בזה.

בהרבה קהילות יש שני מניינים. מניין מוקדם, ללא הקפות, קריאת התורה לפי הסדר במחזור, כולל חתן תורה וחתן בראשית.

וב 8:00 המניין הרגיל. שנמשך עד הצהריים.

אין עם מי לדבר

אין למי לפרוק

קשה כל כך

כל כך הרבה אנשים מצפים ממני לכל כך הרבה

ואני לא עומד בזה, לא מצליח לעמוד בזה

הראש כואב, חוסר ריכוז מטורף, סטרס שלא נירגע

שיגמר היום, אבל שאני אצליח לסיים עם... לא בא לי להשאיר את זה פתוח

מה ניראה לך שאם יהיה... יהיה לך טוב.

אז התשובה חד משמעית שלא, וגם אם ניראה לך שכן אז לא פשוט לא

אתה לא תחזור אחורה

במיוחד לא עכשיו,

נכון, אתה לא תחזור אחורה. אתה לא יכול לעשות את זה לעצמך.

בהצלחה❤️ אני איתך

(אסף הרוש)

בלי לחשוב מה אעשה כשאהיה גדול

(בוצר ז"ל)

בלי מאמץ, בלי להוסיף

האם מותר לי להיות יפה?

האם מותר לי לטעות? מותר לי לראות

האם שומרים עליי? האם אני מוגן?

(אביתר ואהוד)

היו הרבה חטופים חיים במנהרות.

לא "אוכלי מוות": בציונות הדתית פשוט מאמינים שגם לאובדן יש משמעות

בתקופה שהיה לחץ ציבורי מהשמאל לעשות הכל להציל את החטופים שעדיין היו מתחת לאדמה במנהרות בעזה. והמשך המלחמה העצימה מסכן גם את חיי החטופים.