מבאס

לכל אחד מאיתנו יש כמה פרסונות וכל מיני פנטזיות שיורות לכיוונים שונים, זה נכון גם על מבוגרים.

אגב אני הרבה פעמים חושב, שהיסטוריונים מחפשים הרבה מסמכים כדי להוכיח שפלוני היה משהו מסוים ולפעמים יש כל מיני תגליות שהופכות את הקערה על פיה. התוצאה הרבה פעמים שכאילו העולם משנה את דעתו ביחס למישהו, או שההיסטוריונים עצמם מסתכלים על אותו אדם בצורות מאוד שונות (תבדוק מה אנשים שונים אומרים על הרמבם, על בן גוריון, על הגאון מווילנא...). והתשובה היא איפשהו באמצע, שבני אדם פועלים בכמה מישורים סותרים כי מראש הם משחקים בכמה מגרשים.

זה נשמע רע אבל ככה העולם שלנו עובד...

לא כיף להיות אדם אחר בבית (להיות סגור יותר)

לא נראה שיש מה לעשות

זה נראה לי פשוט עבודה מרובה

לאחרונה הייתה לי תקופה נוראית שגם בחוץ הייתי מסתגר

ברוך ה' בחברה אני במקום מאוד מצויין ומאוד פעילה

לעומת בבית שאני שקטה ומופנמת, אני חושבת שיש לזה כמה סיבות 

1 אנחנו משפחה מאוד גדולה וכל כמה חודשים מצטרף גיס\ אחיין וזה קצת משנה את המאזן וקצת קשה למצוא את המקום

2. חוויות שאני מרגישה יותר נוח לשתף עם חברות

3. פער בגילים בבית יכול מאוד להשפיע, מרגיש\ה קטנה אז לא משתפים אותך בדברים שקורים מרגישה קצת מחוץ למעגל 

אבל אני חושבת שזה בסדר, ככה אני מכירה יותר את עצמי ואיך אנימגיבה בסיטואציות שמצד אחד אני יכולה להיות מתחשבת ברמות ושקטה ומצד שני אנרגיה מתפרצת ושתיהם דברים טובים

מאמר שחבר שלי כתב פעם: PHP Secure Professional Captcha. (נראה שצריך להיכנס, להוכיח שאתה לא רובוט ואז להיכנס שוב)

א. אני אוהבת את השם שבחרת...

ב. אני מבינה אותך לגמרי! ולך עם זה, אל תוותר!

זה לא נעים בכלל המצב הזה שאתה מוצא את עצמך בבית עצוב ומסוגר

זה פשוט לא נעים להיות כך. אתה אוהב את בני ביתך ורוצה להיות איתם בשמחה

וגם בלי קשר, אתה פשוט רוצה להיות בשמחה!

מה יותר בריא מזה??

יש מצבים מקבילים לזה, כגון כאלה שמוצאים את עצמם במוצאי שבתות בדאון, בלי שהם יודעים למה...

אין לי כרגע עוד דוגמא

אבל, מה שאני חושבת זה שזו עבודה כמו שר' נחמן מייעץ (אני לא ברסלבית במובן הפשוט של המילה)

לחפש מה עושה לך שמחה - מוזיקה, כושר, לאידעת מה ולהשקיע בזה באופן מקוון

בשלב השני - לעשות עבודה מכוונת כזאת דווקא בבית, לחייך יותר, לדבר עם קצת מאמץ, להיות יותר נותן ורואה את האחים הקטנים אם יש...

תרגיש שזה אחד בפה אחד בלב - אבל אחרי המעשים נמשכים הלבבות

והכי חשוב - להתמיד בבקשה ישירה מה' יתברך. "אבא, אני רוצה להיות שמח גם בבית, תעזור לי...."

בהצלחה רבה!

תעדכן........

שהיא מגדירה את זה "פיצולי יישות".

כלומר, אנחנו מתנהגים קצת שונה בכל מקום.

משה שיושב מול המחשב בעבודה, זה לא אבא של איתן. ואבא של איתן זה לא אבא של חנה.

אני במקום עם הרבה אנשים זה לא אנ יבמקום עם מעט אנשים.

אני אצל ההורים זה אדם שונה מכל מיני סיבות.

העניין זה לא "לשנות" אלא לקחת כל מערכת בנפרד ולהתייחס אליה בנפרד. מה קורה שם? מה מפעיל אותי? איך קורה?

להקשיב. באהבה. אל בכעס ולא בציפיה "לשנות בכח" את עצמי.

למה לא "לשנות בכח" את עצמך

כלומר המילה כח, זו לא המילה..

אלא בעבודה מכוונת ותפילה

ומסכים איתך בכל מילה (הפוך מבוגר זה דווקא יותר חכמה) 

(הייתי אומר שלפעמים מבוגרים לא אוהבים את המושג שובב

🤣😂

ר' נחמן אומר: אל תהיה זקן!!

חחחח

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....