הבעיה היא לא שיש אדם שאומר לך את זה.

הבעיה שהאדם הזה זה בעלך.. וזה מקטין אותך כי חסרה הערכה בסיסית והכרה שאת עושה המון!!

מורידה בפנייך את הכובע! כאן אף פעם לא היה כך.

וגם אם לא היה שום דבר מאלה, מספיק שאת עם שני ילדים קטנים בבית. ואפילו לא חודשיים אחרי לידה. ואפילו לא מלחמה.

באמת, זה מדהים!

אל תתני למשפטים כאלה להקטין אותך. תראי לו את כל התגובות הנדהמות שבטוח עוד יגיעו לשרשור הזה...

למה צריך שלוש ארוחות מבושלות טריות כל יום?

אני בחופשת לידה לא עושה חצי מזה

לק"י

יצא לבעלך להשאר עם הילדים לבד לכמה שעות כשהם ערים?

אולי הוא בכלל לא מבין מה זה להשאר עם ילדים בבית, ובמקביל לנהל עוד דברים. זה לא מצדיק לדבר אלייך ככה, אבל אולי אם הוא יבין, הוא גם יעריך אותך.

כי זה בכלל לא מובן מאליו.

ואם זה לא נראה לו, לא בטוחה שהייתי מתאמצת בשבילו🤷‍♀️

לידה שנשמעת לא פשוטה.

ואהבתי את "איך אתה כל היום מחוץ לבית, ואנחנו לא עשירים" 

מה הציפיות של בעלך? בית מבריק? מה עוד הוא צריך אם לא אישה רגועה ובריאה ושני תינוקות מתוקים, ארוחה חמה על הגז וקורת גג.

ובכלל לא בקטע של לריב,

אבל בזמן רגוע כשאת רוצה לדבר,

זו הדגמה ממש טובה לומר לו,

כמו שאתה רוצה הערכה על העבודה הקשה שלך,

ולא שאגיד לך איך זה שאתה כל היום עובד ואנחנו עוד לא מיליונרים כי זה מוריד מאוד,

ככה אני רוצה וצריכה הערכה על כל העבודה שאני עושה כאן כל היום, ולא צריכה לשמוע משפטים מחלישים.

ממש אהבתי את הדוגמא שלך.

וגם, מצטרפת לדעות שהסטנדרטים שלך גבוהים ממש ממש, מותר לך גם לנוח לפעמים. 

תקחי דף ועט,

תרשמי במדויק-

3:00- קמתי להנקה

4:00- קמתי להתרעה

6:30- הנקה+ החלפת טיטול

7:00 - תפילה

7:30-  הכנת ארוחת בוקר

נטלתי ידיים לשלומי, שושנה ודוד.

עשיתי קוקו לשושנה.

8:40- הנקה+ החלפת טיטול ובגדים.

9:00 - ניגבתי לדוד בשירותים.

שטיפת כלים

טיטול

סידור המיטות שלנו, של הילדים.

וכו' וכו'.

ואז בסוף תרשמי- *חופשת* לידה. כן, בעיקר חופשה.

סתם.. תנסי לחשוב יצירתי.

באמת שאישה אחרי חודשיים מהלידה היא ממש ממש לא אמורה לעשות את כל זה. 

בעד לעשות הרבה פחות

לעשות ב50% מהכוחות

לא להתאמץ יותר מדי

להשאיר כוחות בצד לבלתמים ולחיזוק הנפש

אין הרבה מה לעשות עם גבר שלא מעריך

זה תכונות אופי והרגלים

אבל אפשר לעשות פחות ואולי הוא יעריך קצת יותר כשירגיש בחסר וגם פחות כוחות יבזבזו 

לו צפוף בבית והוא אמר לו להכניס את העז שבחצר הביתה? אז לדעתי יש בו הרבה חכמה

לא מעריכים את מה שמובן מאליו

עם יד הלב, כשאת עושה את כל מה שאת עושה, זה מתוך הנאה או מעל הכוחות? תרשי לי לשער שהאופצייה ה2, פשוט כי גמני הייתי אחרי לידה מתישהו.

לדעתי, כשתתחילי לפעול לפי הכח שלך, ותראי את עצמך, ותהיי שלמה עם זה, יהיה לך האפשרות לעצור את זה

וכן, מציעה גם להגיד. פשוט להגיד מה שיש לך בלב.

שזה מקטין, ולא מעריך, ומחליש, ולא במקום.

ושיחליף אותך יום אחד באמת

צאי לך ליום כיף. למה לא ? מגיע לך! ❤️

זה היה בעלי הוא היה חוטף על זה בגדול.

ותורידי את הרף. הרגלת אותו לטוב מידי...

תנוחי, תעשי מה שהכרחי.

ושבי איתו לשיחה רצינית בעניין. 

לא

זה לא תקין בשום קנה מידה

כל מה שאת עושה וזה שהוא לא רואה את זה

ועוד מעז למתוח ביקורת

הייתי מורידה לפחות חצי מהמטלות בבית

ומעבירה אחר כבוד אליו

שהוא יעשה

תינוק ועוד ילד זה משרה מלאה בפני עצמה

שיתכבד ויתחלק איתך בנטל

את מלכה .לפני שהוא שיח פרסי 

הוא גם מחמיא ומפרגן?

אני גם הייתי מתפוצצת אבל ממש. מחזירה לו באותה ביקורת שכתבת 

את עושה המון! גם לאשה בלי ילדים.

ואת- עם שניים! ושניה אחרי לידה! ושלוש ארוחות? וכביסות מתוקתקות?

נשמה איפה את חיה?

תתחילי מהר מהר מהר להוריד את הרף.

מדברת מדם ליבי... הייתי כמוך עד שלמדתי בדרך הקשה להפסיק.

עשיתי המון, הכל לבד, ממש כמו שאת מתארת.

מחזקת אותך ממש למלא את עצמך ולהתחיל להעריך את הזמן שאת מקדישה לעצמך.

ולהוריד. את. הרף! בתשע רמות לפחות.

זה אימון וזה נרכש וזה משנה חיים.

וגם להתחיל להרים לעצמך בקול לידו- ראית את המטבח?אתה יודע איך הוא היה הפוך?? שעה לקח לי לסדר אותו, וזה תוך כדי הפסקות להאכיל את כרמלה ולהעסיק את כוכבה...

וטעמת את האוכל? נכון טעים? היה מאתגר לבשל עם כל הבלגן שהיה פה אבל שמחה שיש להם משהו בריא לאכול...

וכו’ על זו הדרך ברחל בתך הקטנה.

וכשמורידים את הרף ומפסיקים להיקרע, והרבה פחות- באיזשהוא אופן מוזר הרבה פעמים (אבל לא תמיד) זה דווקא גורר יותר הערכה על העשיה.

חיבוק ענק ממני אחותי! זה כואב מאד אבל תגדלי מזה בעז”ה עם העבודה הנכונה💞

לסטנדרט

לדעתי יש םה שתי כיוונים:

1. לעשות לפי הכוחות והיכולות שלך, לא להיגמר

2. לתמלל את מה שעובר עליך ומה שאת עושה לבעלך.

שתיהם זה עבודה

1.- את לא יכולה הכל, תני מקום בעצמך להרגיש, מה קורה לך אם את לא עושה הכל. צריך לעשות סדר עדיפויות, מה הכי דחוף וחשוב? מה פחות דחוף ויכול לחכות

למשל כלים מבחינתי הרבה פעמים מקבל עדיפות פחותה. כי מבחינת הילדים יותר חשוב המרחב של הבית שיהיה מסודר, ויותר חשוב לי כביסות ואוכל. אבל כל אחת עושה סדר עדיפויות אחר.

בנוגע ל2. הוא נותן ביקורת, שהיא לא במקומה וזה מאוד קשה.

צריך לענות לו

מה זאת אומרת אני כל היום בבית? רני בפעילות בלתי פוסקת והרבה םעמים עושה דברים תוך כדי.

ממש לפרט לו

ולומר לו במילים פשוטות - ''הביקורת שלך פוגעת בי ומקטינה את כל מה שאני עושה''

לא להתחבא מזה

תני לעצמך להרגיש את הפגיעה ולומר לו אותה

מותר לך להיות חסרה מולו

זה אפילו חשוב

יש לגברים נטיה לחשוב שהכל קורה כמובן מאליו

ואם את לא עובדת,אז בכלל

צריכות לתמלל להם בקביעות כמהההה אנחנו עושות

במיוחד שאת בבית

אחרי לידה

ועוד מתמרנת...

את אלופה זה בטוח!!!!

חושבת בדיוק כמוך- חיבוק גדול באהבה

אבל אולי תשלחי לא את השרשור הזה.

או שתסבירי לו ברחל ביתך הקטנה כמה עבודה זה .

ואולי באמת יעזור להמחיש שהוא יודע שהוא עובד המון ועדיין לא עשירים זה ממחיש שיכול להיות המון עבודה גם אם עובדים הרבה. 

ביום.

ועוד חמות?

תורידי ממך את כל העול הזה.

תביאי ילדה שתקפל לך את הכביסה.

ארוחה יכולה להיות שניצל תירס, טונה, חביתה, ביצה קשה, קורנפלקס עם חלב,פיתה עם פסטרמה.

זה האוכל שאוכלים אצלי, לפני הריון, תוך כדי הריון, ובכל זמן אחריו.

המסעדה נסגרה.

וממליצה שגם את תסגרי אותה.

באופו אישי אני לא נותנת למי שלא יודעת להעריך (מלבד ילדים צעירים).

אני כן מכינה ארוחות ככה. וגם אני קבלתי הערות כאלה מבעלי.

זה לא אומר שהוא לא מעריך זה אומר שצריך לעדכן אותו במה זה כרוך.

שהוא לא מעריך

אבל בטוח שהוא לא מעריך כראוי

יכול להיות שיעזור לפרט את הקשיים ויכול להיות שלא

אבל את הבסיס אי אפשר באמת לתקן

מי שיש לו תלונות אחרי שמקבל כל טוב כנראה שחוסר הערכה  מושרש אצלו עמוק

יותר הגיוני שזה מידע שחסר לו.

שהוא לא יודע כמה עבודה כרוכה במה שהיא עושה.

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג...