סוף סוף אחרי עשרות שנים מכים בהם כמו שצריך ויש הזדמנות לעקור את הבעיה מהשורש, ודווקא בשיא ההכאה
עוצרים את הכל ומפסיקים???
בשביל מה??? שעוד 3-5 שנים כל זה יתחיל שוב פעם, והפעם הם ידעו יותר טוב איך להתגונן ואיך לתקוף???
למה לא להשלים את העבודה???????
סוף סוף אחרי עשרות שנים מכים בהם כמו שצריך ויש הזדמנות לעקור את הבעיה מהשורש, ודווקא בשיא ההכאה
עוצרים את הכל ומפסיקים???
בשביל מה??? שעוד 3-5 שנים כל זה יתחיל שוב פעם, והפעם הם ידעו יותר טוב איך להתגונן ואיך לתקוף???
למה לא להשלים את העבודה???????
עוד כמה שנים טראמפ לא יהיה ואולי יהיה איזה טמבל כמו ביידן או קמלה והם יבנו שוב פעם אלפי טילים או גרעין ויהיה יותר גרוע
כי הם ילמדו את כל הלקחים. אני לא מבין מה ההגיון, הכל עקום.
השמדת הגרעין הושלמה, אבל לא בלתי אפשרי שהמוטיבציה להקים הכל מחדש הוסרה אף היא, אחת ולתמיד.
כך או כך, כל עוד נתניהו מחזיק בהגה, סביר שלא תהיה פצצה גרעינית.
לעניין איום הטילים נוצר מאזן אימה, וסביר להניח שהאירנים שהפסידו בפועל יחשבו מסלול מחדש.
בלבנון לדוגמא, יש הפסקת אש כבר חצי שנה ובמהלכה אנחנו משלימים את העבודה.
מחסלים ומפציצים שם פעם/פעמיים/שלוש בשבוע, בלי נפגעים מצידנו.
מרחק אוירי תל אביב ביירות- 210 ק"מ
מרחק אוירי תל אביב טהרן- 1600 ק"מ.
עבור ביירות וסביבותיה, המטוסים שהצטייד בהם חיל האויר הם לכתחילה, בעוד שלטיפול באיום האירני הם בדיעבד, מה שמחייב תדלוק אחד לפחות באויר, וסיכון בינוני גבוה לטייסים שלנו.
מטוסי חיל האויר שלנו הם מסוג F (פייטר) ולא מסוג B (בומבר), ולאור האיומים המתמשכים, טוב יעשה חיל האויר שלנו אם יצייד את עצמו בכמה טייסות כאלה.
זאת ועוד, במקום מטוסי B. יש לנו את התנועה לאיכות השלטון (קפלן) שבכל רגע נתון עלול ועשוי לקבל סעד פוליטי מבג"ץ שיהפוך את ההישגים ההירואיים עד כה.
המפציצים הספציפיים שמסוגלים לטוס 37 שעות רצוף ולהטיל פצצות שחודרות בונקרים עמוק בהר, הם מפציצים שהחוק האמריקאי אוסר למכור למדינות זרות ואין לאף מדינה חוץ מארה"ב כאלו. אגב, בד"כ ארה"ב שחוששת לאבד אותם, שולחת אותם אך ורק אחרי כמה ימים שהמטוסים הרגילים *שלה* מנקים את השטח מנ"מ. פעם ראשונה שהם סמכו על צבא זר שניקה את השטח. זה בהחלט מעיד שהגענו לרמה של מעצמה איזורית.
העובדה שעדיין יש לצבא ארה"ב יתרון מסויים עלינו, לא מפחיתה מגודל ההישג. אירן חטפה מכה קשה, המסר הועבר גם לטורקיה, מצרים וכל מי שמתכנן לאיים.
כמובן, אסור לנוח על זרי הדפנה. בדיוק כמו בלבנון צריך לעמוד על המשמר ולהבהיר, גם צבאית, שלא נסבול התעצמות מחודשת.
ברור שמצב אידיאלי היה להמשיך ולהכות בצורר האירני, להשמיד ולפרק את השלטון האיסלאמי השיעי הקיצוני.
מצד אחד הגענו להישגים יפים במלחמה. בפרט בנושא הגרעין.
מאידך - מלחמה עולה הרבה מאוד כסף. עשרות מיליארדים של שקלים בשבוע.
עלות ישירה של הפעלת הצבא, חימושים, מטוסים, טילים, עלויות עקיפות עצומות של השבתת המשק והכלכלה, השבתת נמל התעופה, עלויות עצומות של הרס בתים ושכונות ואז שיקום ובניה מחדש שיימשכו שנים, מימון ממשלתי של האלפים שפונו מבתיהם, בהמשך התדרדרות מצב המשק והכלכלה ככל שהמלחמה תימשך..
ולא מדינה אחת לבדה.
ובעיקר הנטל - ארה"ב.
שבאמת המטרות הושגו לטווח הארוך. ברור שפגעו ביכולת להשיג פצצת אטום בטווח המיידי. בטווח הארוך זה לא ברור. אותו דבר ביכולת לייצר טילים בליסטיים תוך שנה שנתיים יתכן והם יכולים לשקם את כל המלאי. אני לא יודע מה המצב ויש לי הרגשה שגם נתניהו לא באמת יודע, כי יש כאן הרבה נעלמים.
למשל: סבירות גבוהה שכן הצליחו האיראנים לשמור על האורניום שכבר מועשר לרמה של 60 אחוז. מדובר על כמה מאות ק"ג חומר שלא אמור להיות מסובך מדי לשנע ולהסתיר אותו.
להבנתי, בהינתן ויש להם צנטריפוגות - תוך פחות מחודש הם יכולים להעשיר אותו לרמה של פצצה. אם האיראנים משקמים את ההגנה האווירית שלהם . אולי גם הסורים יצליחו לעשות זאת בסיוע הרוסים ואז הנתיב הפתוח דרך המדינה שלהם נסגר ויהיה הכל הרבה יותר מורכב.
בקיצור, להערכתי אין לנו שום וודאות שהבעיה באמת נפתרה לטווח של 5 שנים קדימה. ניצחון של הדמוקרטים גם ייצור בעיה רצינית.
זה לא שאני יודע מה אפשר לעשות אחרת, ולא בטוח שיש פתרונות אמיתיים למצב כזה מורכב. הדרך היחידה שתשנה את המצב מן היסוד זה שיקרה מה שקרה בסוריה והמלחמה תעורר הפיכה.
1 המשיח יגיע
2 לא יצליחו לבנטות גרעין ב20 שנה הקרובות
3 לא נצטרך את ארצות הברית כדי להגן על עצמנו
4
פעם הבאה:
* איראן בונה כורים אך ורק בעומק 150 מטר מתחת האדמה כאשר הכל מלמעלה פלדה + בית חולים כך שאין שום דרך
בעולם הזה להפציץ.
* איראן בכלל לא מתעסקת עם כטבמים ושיוט, הכל טילים בליסטיים עם חומרי נפץ מתפזרים במשקל 2 טונה,
עם שכלולים חדשים כדי להתחמק מיירוטים. בונה 20-30 אלף כאלו ואלפי משגרים ששמה בתת קרקע מבוצר עם פתחי יציאה מבוצרים
שאין דרך להפציץ או שקשה מאד להפציץ.
* איראן מחמשת את חיזבאלה, החותים ועוד באלפי טילים בליסטיים המשוכללים הנ"ל.
* איראן מחמשת את הפרוקסיז בפצצות גרעין אמיתיות שתצליח לייצר או בפצצות "מלוכלכות"
שאותן היא יכולה לייצר כבר עכשיו.
* איראן מחכה לאיזה נשיא אמריקאי מטומטם עויין ישראל כדוגמת קמלה.
ואז... בלילה מר אחד... הכל יתחיל. ומי שיישאר בחיים יגיד (אם יזכור) "אה וואלה
אני זוכר שמישהו כתב שזה יקרה בפוסט בפורום של ערוץ 7"
את כל זה אפשר למנוע בעבודה של שבועיים-שלוש עכשיו. אבל, כמו שנהוג אצל ביבי שלא מנצח שום דבר -
לא יקרה.
בזמן שאתה גיבור מקלדת שכמותך כתבת כאן הודעות ממורמרות - נתינהו פירק את כל טבעת האש שנבנתה סביבנו. לא בונים כורים גרעיניים ביום אחד ולולי אובמה ימ"ש אירן היתה מתפרקת מהסנקציות לפני חמש עשרה שנה.
כמובן, אם יש לקח משמחת תורה שעבר הוא שאסור לתת לאוייב להגיע לרגע. אנחנו עושים זאת בלבנון טוב מאוד. נכון לכרגע, למעלה מחצי שנה אחרי - הפסקת האש בלבנון היא כזאת שאנחנו אוכפים אותה באש, בלי נפגעים מצידנו בכלל ועם כמה נפגעים כל שבוע בצד שלהם. המבצע הזה היה 'היום פקודה' שבשבילו סולמני שר"י בנה סביבנו את כל הטבעת. חוץ מטיל חות'י אחד ביום - כל הפרוקסיז מפורקים לחלוטין והסתפקו בהודעות גינוי...
לולי הדאגה (המוגזמת מבחינת שיקול דעת לאומי) לחטופים, גם הסיפור של החמאס היה נגמר מזמן. כרגע רצועת עזה בדרך להפוך לארגז חול.
כמובן - אסור לנוח על זרי הדפנה, אסור להוריד את העיניים. אבל, אחרי אחד המבצעים המזהירים בתולדות העולם, כשהשגנו שליטה אווירית מוחלטת בשמי מדינה עויינת וגדולה מאיתנו בהרבה ובכל הדרך אליה (בזכות זה שהשמדנו את צבא סוריה!) לזלזל ככה במנהיג שהוביל זאת, זה עיוורון מוחלט.
גם אם נשמיד את כל איראן ונהפוך אותה לארגז חול,
ויישארו שם כמה מיליוני תושבים בחיים,
הם יוכלו לבנות מתקן גרעיני בעומק 150 מטר וכו'.
השמדנו מתקנים שהם בנו במשך עשרות שנים, והוציאו עליהם מיליארדים, וחטפו בגללם סנקציות שריסקו אותם.
האם איראן תנסה שוב ללכת להרפתקה כזאת? ימים יגידו. מה שבטוח זה שהניסיון האחרון שלהם כאב להם מאוד מאוד, ובכל מקרה אין שום דרך למנוע את הדברים שאתה כתבת עכשיו, מלבד יישום באש של הפסקת האש (כמו בלבנון).
בעשר עד חמש עשרה השנים שחלפו איראן עם כל הידע המתקדם וכל הלקחים שלמדו בנו במהירות
מפעלים ומתקנים עמוק באדמה איפה שאפילו מפצחי הבונקרים לא מגיעים ומעליהם בנו בתי חולים
כהגנה נוספת ממדינות להפציץ.
במפעלים ובמתקנים המשיכו בייצור פצצות הגרעין (חומר מועשר כבר קיים) וטילים בליסטיים.
בתאריך 25.06.36 (אחרי 10 שנים )או 25.06.41 (אחרי 15 שנה):
לאיראן יש 20,000 טילים בליסטיים של 2-3 טון כל אחד.
ל-3 פרוקסיז מסביב יש 5,000 טילים כאלו כל אחד.
ל-2 פרוקסיז יש לכל אחת פצצת גרעין אחת (או שתיים) אמיתית או מלוכלכת.
באמריקה יש נשיא חלש ומבולבל כמו ביידן או עויין ממש כמו אובמה או קמלה.
ואז בלילה אחד מפציצים את כל מדינת ישראל עם כל מה שיש.
שליש עד חצי מהמדינה נמחק כמעט לחלוטין, ויש כ-2 מיליון הרוגים.
ואז כולם יגידו - וואי, אם רק ב25.6.26 היו ממשיכים שבועיים להפציץ
כל זה היה נמנע.
ולהקים בה חיל מצב, ומינהל אזרחי.
די ברור שבגלל הצעקות והקללות של טראמפ ישראל לא סיימה להפציץ את בנק המטרות המקורי.
היתה התלבטות האם להמשיך במטרה לערער את המשטר עוד יותר, צעד שלא היה במטרות המקוריות של המבצע - לבקשת טראמפ עצרו כאן. חשוב לומר, עם כל ההישגים המדהימים שלנו, צריך הכרת הטוב לטראמפ על תרומתו ללחימה ויש מקום גם להתחשב בבקשותיו.
ישנן עוד דרכים להמשיך לערער את המשטר שם, שכבר חטף מכות קשות מאוד. כחותינו ימשיכו בהם גם אם לא במבצע רשמי (שגורם גם לעורף שלנו לספוג אבדות קשות ולמשק לשלם הרבה מאוד), כמו שממשיכים ללא הפסקה לכסאח את שרידי חיזבאלה שממשיכים להשתקם.
תקשיב לסוף הראיון:
מטרות המבצע, כפי שהקבינט הציב לצה"ל מולאו לחלוטין והרבה יותר מזה.
להזכירך לאיראן יש קצת יותר כוח מלנו ונשק...
אנחנו תלויים בטראפ ואם הוא אמר לגמור אנחנו צריכים
השמדנו את האיום שאיים עלינו... להקים מדינה בטהראן לא יקרה כי אנחנו לא נצליח להשמיד אותה גם אם מאוד מואד נרצה
צה"ל היה לעשות הרבה מעבר להשמדת מכ"ם אחד בודד.
ב, הוא לא יכול לצאת נגד העוזר היחיד שיש לו מה נעשה?!
גם אני הייתי רוצה שטרמפ לא ישלוט בביבי ובי אבל עד באת המשיח כנראה זה מה שיקרה ונצטרך לעשות את הבקשות של טרמפ.
חוץ מזה המכ''ם הבודד שחוסל זה מה שאתה רואה.. מאמינה ומקווה שהמוסד עושה עוד דברים במעמקי איראן
אבל נראלי שהבנו אחרי שבועיים בבית שצריך לנסות להוציא מכל דבר את הטוב והסתכל על הצד החיובי... לא אשקר שהיום בכיתילחברה שלי על זה ששילמנו מחירים כל כך כבדים ובסוף לא חיסלנו אותם לגמרי אבל מאז מנסה להרים את הראש ולהסתכל על הצד הטוב
1. חזרנו לשיגרה מאמינה שכל ההורים שפה מברכים על זה
2. השמדנו את הדבר שבאמת איים עלינו
ו3. צריך תפילות אין מה לעשות עדיין יש חטופים עדיין יש מלחמהוהכי חשוב עדיין לא הגיע המשיח
אבל הוא בלם אותה
אבל לא בהכרח הוא פשוט דיבר על באר שבע
א.
קודם כתבת שאת יותר מבינה, כלומר שכל,
עכשיו את מדברת על תחושת שייכות שזה רגש.
כמובן מדובר בשני דברים שונים לחלוטין.
כשהבן שלי צרח מכאבים בגלל אפנדציטיס הייתה לי תחושת שייכות עצומה והזדהות עם הכאב כמו שמעולם לא הזדהיתי עם כאב, אבל זה לא אומר שהייתה לי הבנה כלשהי איך לטפל בזה. בשביל יש הלכתי לרופאים.
ב.
אם כבר, תחושת שייכות פוגעת בשיקול הדעת.
היית רוצה ששופט ישפוט את מי שפגע בבן שלו?
ששר הביטחון יחליט על מינוי בנו לאלוף?
שראש ממשלה יחליט כמה אסירים נשחרר תמורת בנו החטוף?
ג.
ומכל מקום, עצוב לי מאוד שאת חושבת שתושבי באר שבע יותר עצובים או יותר שייכים מאשר תושבי עיר אחרת.
וקצת עצוב שדווקא לדבר השולי בהודעה הכי התייחסת
וחוץ מזה אני חושבת שעם אני גרה רחוב וחצי משמה אני יותר שייכת
רצית עזרה אמריקאית. צריך לשלם על זה. ככה זה עובד. צודק או לא צודק.
למה עצרו??? איזה טמטום מוחלט!!!
עוד כמה שבועות והיו עוצרים את זה מהשורש.

https://edition.cnn.com/2025/06/29/world/iaea-iran-enriched-uranium-intl
12 ימים של עשרות הרוגים, מאות פצועים, מעל 10 אלף חסרי בית,
22 מיליארד שקל ועוד לא יודע כמה נזקים עקיפים, בשביל מה - בשביל משהו
שיקח שנתיים לשקם???!!!???!!!!!!!!
וכל זה יכול להמנע אם רק ימשיכו עוד כמה שבועות להפציץ שם את הכל.
אם לא - יוני 2027 שוב פעם, והפעם ידעו ***הרבה יותר טוב*** איך לשים
את הכל הרבה יותר עמוק באדמה, ידעו איך לבצר יותר טוב, איך להגן יותר טוב,
איך להתקיף יותר טוב וכו' וכו'.
כמה אנשים ימותו בפעם הבאה? כמה יפצעו? כמה חסרי בית? כמה מיליארדים
זה יעלה? כמה טמטום זה לעצור עכשיו???!!!????

א. באיזה תנאי זה ייקח להם שנתיים?
בתנאי שישראל וארצות הברית יאפשרו להם לעשות זאת, ולא יתקפו תוך כדי.
אחרי מה שאני רואה בלבנון, אני סומך סוף סוף על המדינה שלי שהיא לא תאפשר לזה לקרות.
ב. מאיפה אתה מביא את זה שאם המבצע היה נמשך, אז זה היה מרחיק אותם זמן משמעותי נוסף מפצצה?
ג. למה אתה חושב שהם עכשיו יבנו ''הרבה יותר עמוק באדמה''? אם זה היה פשוט אז הם היו עושים זאת כבר קודם.
ד. תיאורטית, אין עומק שהפצצות האמריקאיות לא יכולות לחדור, אם מטילים אותן אחת אחרי השנייה לאותה הנקודה בדיוק.
ה. ההישג הגדול של המלחמה הזאת הוא לא ההפצצות עצמן, אלא הצהרת הכוונות של ישראל וארצות הברית: אתם בניתם במשך שנים, השקעתם מיליארדי דולרים שאין לכם, הרעבתם את האוכלוסייה שלכם, ספגתם סנקציות שהשפילו אתכם והורידו את רמת החיים שלכם את מתחת לרוסיה הקומוניסטית וכו' וכו' - ואת כל זה השמדנו תוך 12 ימים.
לא בטוח שהאיראנים ירצו שוב ללכת על ההרפתקה הזאת, ואם כן - אז אני מחזיר אותך לסעיף א.
ע"פ מקורות לא רשמיים סעודיה פנתה לישראל בבקשת עזרה נגד החות'ים, הללו לא מפסיקים לנג'ז להם... (משתלטים על איזור מיצר באב אל מנדב)
סעודיה בכללי במצב בעייתי, הם מוקפים באיראן, החות'ים, המיליציות העיראקיות השיעיות (שמובלות ע"י איראן תכל'ס, ותוקפים את מאגרי ומתקני הנפט שלהם לאחרונה), לא ברור למה אבל גם היחסים שלהם עם איחוד האמירויות התקררו משום מה..., הrsf בסודאן יכול להקרין כוח על הים לכיוונם, האחים המוסלמים (כרעיון) שונאים אותם מכיוון שהם התחילו לעשות כל מיני דברים לא צנועים ומערביים...
מה יהיה גורל סעודיה? ואולי עדיף לנצל אתזה שהיא בדחק, לעזור לה ולחתום איתה כך על הסכם מבלי שתאלץ אותנו לעשות וויתורים למען פלסטין?
(@hamedinai אשמח ספציפית לשמוע את דעתך
)
ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.
יכולים לנשום לרווחה...
והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...
ע"מ לייצר ביטחון אזורי?
כדי שנדע במה מדובר.
ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.
אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
את עבאס ללגיטמציה ומינה את היועמשית. והכניס את כל הרעיון שצינויות דתית יכולה לתמוך התחבצ בשבת וברישום נישואי להטבים שאחריתה מי ישורנה. וגרם לכל הנזק התפוררות גוש הימין כמו שרואים היום.
אדם יכול לסבור שזה טוב. אבל וודאי שהרבנים החרדלים שתמכו בו אז, אילו היו יודעים זאת מלכתחילה היו זורקים אות ומכל המדרגות
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?
בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.
הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.
ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.
אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.
העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.
ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.
עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...
והיום פחות משליש.
ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.
או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.
המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.
לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.
מה השתנה?
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה