חוות דעת׃ למה אני מתכנן לבחור בקורח בבחירות הבאות
למשה רבינו תמיד היתה בעיה רצינית של קשר אמיתי לבוחר הממוצע. כבר במצרים, ילדותו ורוב בגרותו היתה בקרב האליטה המצרית, דבר שהקשה עליו להיות מקושר לבעיות של השכבות החלשות באוכלוסיה. קורח, לעומת זאת החל את חייו כנצר פשוט למשפחת לוי, ונאלץ במו ידיו לאסוף את הרכוש שזכה בו.
המעריצים של משה יגידו שהוא "מר בטחון" (בה'), אך בפועל על נשכח את חולשתו נגד עמלק. כזכור לכולם במבצע יהושע, למרות כל החיצים שנפלו במרכז המחנה, כל מה שעשה משה זה לשבת על אבן. לולא היה נתמך מימין, יש סיכוי גדול שכל המבצע היה נגמר בכי רע. מצב דומה היה גם בצפון כשמשה היה ירא מלהסתבך עם הענק מהבשן.
אז סלחו לי אם אני חש קצת אי נוחות לנגד האמירות הלוחמניות שלו כלפי העם הכנעני היושב בארץ ישראל. אמנם זו הארץ המובטחת, אבל החוק הבין-לאומי אומר שגם להם יש זכות ישיבה בארץ.
לגבי הטענה שהצבעה לקורח היא הצבעה לממשלת ערב-רב שתחזיר את העם מצרימה, אני חייב להשיב שקורח הבטיח כבר כמה פעמים להשתמש בערב-רב רק בשביל גוש חוסם. ממשלת קורח שתקום תהיה בנויה ראשית על בסיס קואליציה עם מפלגת דתן ואבירם. בנוסף, רוב הסקרים מראים שמפלגת און-בן-פלט תעבור את אחוז החסימה, ותהיה מוכנה להצטרף לממשלה תמורת תיק בכיר ונוכחות בשתי ועדות. קורח גם הבטיח לקיים משא ומתן עם המפלגות החרדיות וכבר הציע בפומבי להעביר את חוק "טלית שכולה תכלת" תוך שבועיים מהבחרותו לראשות הממשלה.
משה לעומת זאת, עדין מתנסח באותם הבטחות ישנות שהבטיח לפני ארבעים שנה, ונותן יד לקנאים כמו פנחס לקחת את החוק לידיים מבלי להרים גבה. יתכן באופן תכני הלז היה מוצדק בדקירת זמרי , אך תדמיתנו בקרב עמי אירופה ניזוק ללא גבלין לאור המעשה.
עוד עניין שעומד על הפרק הוא "פרשת שלושת אלפים". הכוונה היא כמובן לשלשת אלפי הקורבנות שמתו ב"חטא" העגל. למרות כל הפרשנויות החונפות, אי אפשר להכחיש כי משה היה מחוץ למחנה בזמן הקריטי, בניסיון לזכות באיזשהו פרס סמלי. אמנם זה היה ניצחון פוליטי, אבל עלינו לשאול אם פרס זה היה שווה את המחיר הכבד ששילם העם.
ואם כבר לדבר על מחיר, אני חייב למתוח ביקורת על התנהלותו של משה ביחס לכספי ציבור. מן ההגיון שהעם ייסע בחלק מההוצאות באירוח נכבדים זרים, אך כשמשה עושה סעודת לחם בשביל חותנו בעוד שהחלשים בעם חייבים ללכת מעל לשלושים צעדים בשביל למצוא מנה אחת פשוטה של מן, אזי אפשר לשאול אם ההוצאות היו הכרחיות. האמת שכל העניין ההוא בכלל כרוך בצחנה, שכן כל הצעות החוק להוספת שרי האלף ולשינוי חוקת בתי הדין, הגיעו מפגישה זו ,ללא כל שימוע מבג"ץ לגבי חוקיותם.
לסיכום, אל לנו לפחד מקריאות האבדון של משה אם נצביע לקורח. האדמה לא תבלע אותנו אם ניקח קצת סיכון על בן אדם שנלחם כל חייו למען העם והפרט.