ב"ה כול שבוע יהיה סיפור חסדי חדש
ו אני מבקש לא לכתוב תכובות שלא קשורות לסיפור הוא לא קשורות לסיפורי חסידים
מעוד טוב יש סיפורי חסידים שאמת ויש סיפורי חסידים של שקר
אבל לרב שלמה קרליבך יש רק סיפורי אמת
טוב זה הסיפור
תוך אמוני עם סגולה
אנכנו אמרים:
"בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ובצהלה.
תוך אמוני עם סגולה .."
אם יהודי רוצה לדעת בעצמו האם יש לו שייכות לשבת קודש.
שיכות ממש מעומק הנשמה לשבת קודש.
זה פשוט-
אם הוא מרגיש בעצמו שהוא "תוך אמני עם סגולה". אם
כל יהודי שהוא רואה אותו הוא רוצה לנשק אותו. לחבק אותו. להגיד לו: געוואלד יהודי
אין כמוך אין קשוד כה' אין קדוש כעם ישראל
"תוך אימוני עם סגולה".
אז הוא מוכן ל"בואי כלה בואי כלה"
הוא מוכן לשבת קודש.
אבל אם חס ושלום יהודי הולך ברחוב וחושב:
אי היהודי הזה- אני אפילו לא בטוח אם הוא יהודי
ורואה אשה אחד לבושה שלו בצניעות - אני לא מבין מדוע אבא ואמא שלה התחתנו דברין כאלו
זה סימם שאין לו שייכות לשבת קודש חס ושלום (הרב קרלביך)
כול טוב יהודים יקרים וקדושים אוהב מיכאל