בס"ד
נראה לי שעדכנתי פעם אחרונה שהסתיים לי הדימום בעקבות המטומה בשבוע מוקדם.
אז היום, אני עם 2 עוברים באחוזון גבוה, משקלים 2.9 ו2.7, עם סימפיוליזיס, קוצר נשימה וכל מה שאפשר לאור עלייה של 24 קילו.
בסקירה מוקדמת ומאוחרת הכל היה תקין אך בשבוע 28 לפתע התחיל ריבוי מים קל לעליון שבעקבותיו ביצעתי סקירה מכוונת שבה לא נצפה כיס מרה (בשאר הבדיקות כן נצפה), ואז mri שבו הייתי שעה וארבעים וגם לא נצפה כיס מרה אך האיכות הייתה גרועה.. משם נשלחתי במהירות לייעוץ גנטי ששם שמעתי על כל מחלה קשה ומפחידה ושאני חייבת מי שפיר ואקסיום (11,600 שח) שנקבע לי ליום למחרת (היה אמור להתבצע ברביעי האחרון).
יום לפני אחרי הייעוץ הגנטי בערב נסעתי לכותל, כשאני בקושי מצליחה ללכת ורק התחננתי לקבל את ההחלטה הנכונה.
ברביעי הגעתי עם המון חששות לבדיקה , רוב הרופאים הבכירים אמרו לי לשחרר כי לדעתם הכל בסדר, והרי שאני אמורה ללדת בשבוע 37 ,משמע יש סיכוי סביר שלא יהיו תוצאות.
היינו מספר שעות אצל היועצת הגנטית.ברביעי , היא התעסקה בלשכנע את בעלי שמאמין בכל ליבו שהכל בסדר, ואז כמאמץ אחרון נכנסנו למדקרת והיא ראתה שאני עם הרבה צירים, אז היא אמרה שלדעתה שעם הדיקור אני נכנסת ללידה תוך 48 שעות ולכן זה מיותר, לאחר חשיבה הסכמנו והלכנו לבית.
אני ממש חוששת פן קיבלתי החלטה לא נכונה, מצד שני האינטואיציה שלי כל הזמן אמרה לי לא לבצע את הבדיקה כי גם הסבירות לכל מה שציינה ממש ממש נמוך עד אפסי.
נשאר לי ממש עוד קצת, אף אחד לא יודע שיש לי תאומים, אני רק רוצה לסיים בידים מלאות ולראות אותם בריאים ושלמים.
עד כאן סיפור השישי שלי,
שבת שלום
- זוג תאומים אחד)
❣️
שזה ממש מבאס אותי, מרגיש לי שהיא חסרה עוד… אבל משתדלת לחשוב חיובי