קודם כול - אני שולחת לחוג רק אם הילד רוצה. ושנית - אני בודקת שזה באמת נצרך לו ושהוא מצליח להתנהל נכון בשאר הזמן שלו. ושלישית, ולא פחות חשוב - אני בודקת שזה לא גוזל ממני יותר מדי כוחות...

רק פעם אחת בחיינו כמדומני "התאבדתי" על חוג בשביל ילד, כי החוג הזה היה חשוב לו מאוד גם מבחינה רגשית ("להתאבד" - הכוונה שהייתי הולכת בכל שבוע עשרים דקות הלוך וחזור עם חמישה ילדים, ובין לבין מחכה עם ארבעה מהם עד שהוא יסיים... אבל הרבה פעמים חמי וחמותי לקחו אותו - הם הציעו, כמובן, לא הייתי מבקשת מהם)

מעבר לזה - לבנות שלי יש בבית הספר חוגים, שהם גם מסובסדים וגם מתקיימים מיד אחרי הלימודים, כך שלא צריך להביא אותן. וחוגים לבנים - רק אם הם רוצים.

והיום כשיש לי גדולים אני מנסה לסדר שהם ייקחו את הקטנים לחוגים.

כרגע בעצם מתוך תשעה ילדים רק שניים בחוגים - אחת מהם בבית הספר, ולשני אנחנו באמת צריכים להשקיע ולקחת אותו (אבל יש מצב שבקרוב נוותר על החוג במתכונת הזו ונעבור למשהו פרטי בבית). וגם זה קשה לי טכנית, כי צריך בכל פעם למצוא מי שייקח אותו... ילדה בגן שביקשה גם כן חוג - אמרתי לה שתחכה לשנה הבאה, לחוגים של בית הספר...

שורה תחתונה - חוגים זה בעיקר בשביל הכיף, ולא חובה בכלל שיהיה חוג לכל אחד. יש מספיק מה לעשות אחר הצהריים גם בלי חוגים...

מי שעם הילדים קובע כמה כח יש לו לחוגים וחברים.

היה חוג שהבת שלי מאוד רצתה וגם חברות שלה רצו, אבל הוא היה ביום שבעלי איתם ולא התאים לו. אז לא רשמנו.

כשנפתחה אופציה ביום שאני איתם, כן רשמנו.

אני חושבת שמי שעם הילדים הכי יודע אם זה מתאים או לא. כמובן, הכל בכבוד ובדיבור משותף. אבל למי שמבצע בפועל יש הכי הרבה משקל.

אצלנו לכל ילד השנה היה חוג אחד, מרחק רבע שעה נסיעה, וזה ממש העמיס עליי. אני לקחתי את הילדונת והוא את הבן

שאני לא היחידה שזה מעמיס עליה. הטענה המרכזית של בעלי היא למה זה עומס? זה רק פעמיים שלוש בשבוע והשאר חמותי.

מבחינתי זה עושה גם עומס לילד.

את כל הילדים איתך או צריכה למצוא להם סידור זה לא פשוט כלל. אלא אם כן בעלך איתך אחהצ וזה משנה את התמונה.

ובאופן כללי אני בעד כמה שיותר זמן בבית.. כל יום חוג שגם ככה חוזרים בשלוש או בארבע בעצם מעמיס על סדר ערב וכמה זמן נותר לנו להיות עם הילדים נטו.. 

שזה סותם לי את כל אחה"צ, לא מספיקה כביסה בישולים ניקיונות, זה מעייף אותי. ואז הוא אומר, שאמא שלו תסיע אותם. אז אני אומרת- אבל הילדה מתעייפת מזה! היא לא מספיקה שיעורים, אין זמן לחברות, אין זמן להיות עם האחים...

שוחחנו כבר 3 פעמים על זה אבל הוא לא קולט ואני לא משתכנעת

שקשור לפערים בענייני חינוך ופנאי

האמת, מהמקום שלי לפחות - הייתי עומדת על זה שלא מתאים וזהו. ושצריך מינון אחר.

כי אני פשוט מבינה למה את מתכוונת. ויש ניואנסים שגברים לא בהכרח מבינים.

כל היום מחוץ לבית עד 7 יותר מיום אחד בשבוע וגם פעילות בסניף..

אני לא רואה איך זה מתאפשר

ב7 ילדים צריכים כבר להתכוונן לשינה מבחינתי. כשהם רקחוזרים בשעה הזו, זה משבש את כל הלוז

זה אולי מתאים למתבגרים/ ילדים גדולים יותר. 

תתייעצי עם מדריכת הורים שתסביר לו את ההשלכות של לא להיות בבית.

הוא צריך להבין את נקודת המוצא שלך.

את לחלוטין צודקת, הילדים קטנטנים, מה שהם צריכים זה להירגע מהיום בבית.

פעילות נוספת? אפשר גינה, להזמין חברים. יהיה להם המון זמן לחוגים כשיגדלו. 

את בזמן הזה עם הילדים ואת הקובעת.

הוא רוצה לשנות משהו? שיהיה בזמן הזה בבית תקופה מסויימת ואז תהיה לו הפרספקטיבה לקבל החלטה.

זה ממש חמוד שאת מסבירה לו, אבל שזה יהיה ברור שזו החלטה שלך.

את לא צריכה לקבל את הפרופורציות שלנו, את צריכה להיות בטוחה שמה שנכון לך, נכון לך והוא לא צריך לערער על זה.

הילדים עדיין פיציים כל החיים לפניהם ללמוד על מיני דברים, וגם לא כולם יעשו הכל, הכל טוב.

לק"י

אחרי הלימודים.

אם היה משהו במרחק הליכה קצר מהבית, אז גם אולי.

ומסכימה עם מי שאמרה שמי שנמצא עם הילדים בשעות האלה, יש לו יותר מילה בנושא. כי בסוף כל העומס נופל עליו. וחוגים זה נחמד, אבל לא חובה.

לגדולים( 7-10) היה חוג לכל אחד לגדולה היה עוד חוג,

אבל הכל מרחק הליכה/ לפעמים הסעתי הלוך וחזור תלוי ביום ובמזג אויר אבל 3 דק נסיעה

זה היה מעולה

אבל זה משתנה כל שנה בהתאם ליכולת שלנו, לצורך ועוד כל מיני משתנים..

באו איתי

אבל זה קליל כי זה קצר

ארוך יותר כנראה שלא הייתי לוקחת

תכלס אורך הנסיעה לא הכי משנה לי, זה החלק הקל.. אבל לחגור את הקטנים, להכניס עגלה לבגאז', לנסוע, להוציא עגלה, להוריד את הקטנים, חוג, ואז שוב עגלה לבגאז', לחגור קטנים, לנסוע, להוציא עגלה מהבגאז', להוציא את הקטנים,

ה' ירחם,

איך את יכולה להגיד על זה קליל? 😅

לחגור את הקטן והשאר מסתדרים

ואני לא מחכה איתם שם או משהו

מסיעה ואם צריך מחזירה.

עכשיו נזכרת שלפעמים היינו מתחלקות אני ושכנה אז זה גם עזר

אצלי זה אומר להיסחב עם כולם ברגל 10-15 דקות לכל כיוון

כרגע אין אף אחד בשום חוג

מתלבטת על הגדול, יהיה בכיתה ב

והשני בגן חובה

הייתי רוצה לשלוח

קשה לי ההתחייבות באופן קבוע , וללכת עם כולם 

איפה שגדלתי היינו בהרבה חוגים. קשה לי לא לתת לילדים . מצד שני באמת אתגר גם לקחת אותם פיזית לחוג

לק"י

הבן שלי שנתיים היה בחוגים שנערכו בבית הספר אחרי הלימודים. זה היה נחמד ופשוט.

אבל לא חושבת שבלי זה הוא היה מפסיד יותר מידי.

יש לי יותר גדולים משלך, אבל ככלל אני לא שולחת לחוג מתחת לכיתה א וגם אז רק אם הוא רוצה, וגם אז, נותנת לבחירה חוג אחד.

השנה, החוג האחד היה יומיים בשבוע והותשתי! עשר דק נסיעה לצד, עם כולם כולל תינוקת היה קשוח ומתיש ואני מתפללת שלא ירצו להמשיך שם כי זב ממש קשוח!

אז לשאלתך לא הייתי עושה זאת בשום אופן 

אין מצב שהייתי מסכימה להוסיף.

תציעי לו שבוע או שבועיים לקחת אחריות על הלו’’ז של כולם, אח”כ שיחווה את דעתו😉.

ומצטרפת ממש שמי שנמצא אתם יש לו מילה אחרונה.

ואצלי השנה לראשונה הסכמתי חוג שלא במסגרת בי’’ס רק כי זה פה בשכונה מרחק 4 דקות מהבית. מעבר לזה מניסיון העבר זה גומר אותי ומתיש ממש, כשיגדלו יוכלו ללכת בעצמם לאן שירצו.

זה כבר מוגזם ומתיש.

לבן שלי יש חוג אחד בלבד יום אחד בשבוע במרחק נסיעה. בעלי מסיע אותו, מחכה לו שם ומחזיר אותו. אני כביכול לא צריכה לעשות כלום, ובכל זאת זה מתיש אותי לגמרי. כי אני צריכה לזרז אותו להתארגן כשהוא מגיע הביתה, כי זה משבש את זמני הארוחות, כי אחר כך כשהוא חוזר אין לו כח להתקלח, כי אני כמעט לא רואה אותו ביום הזה, כי במקום שבעלי יעזור לי בבית הוא נמצא בחוג, לא חסר סיבות.

עכשיו הבן שאחריו גם רוצה חוג ואני לא רוצה לשמוע על זה.

אם זה חוג פרטי שהמורה מגיעה לבית, זה קצת יוצר שפוי ופחות מפריע לשגרת הערב. 

בעיני, מוגזם ממש.

גם החוגים של השנה..  הם עוד צעירים ממש, צריכים יותר זמן בית, יותר זמן אמא, יותר רגיעה במרוץ המטורף של ימינו. וגם בתור אמא לא הייתי שורדת את זה בכלל. 

זו גם המסקנה שאני הגעתי אליה.

שחייה אני כן רושמת באיזור כיתה א-ב אבל תכלס חוגים צריך שיהיה קרוב לבית ושהילד ילך לבד. הבן שלי בכיתה ד היה השנה בשני חוגי ספורט (3 פעמים בשבוע) ולהכל הוא הלך לבד וזה היה פשוט מושלם.

קודם כל , התחילו אצלי ללכת לחוגים רק מכיתה א.

חוג אחד לילד, ורק חוג שהילד רוצה בו ובקש אותו. גם לא חיבים חןג.

השנה בטופן חריג הרשתי לאחד הילדים 2 חוגים, כי חשבתי ששניהם טובים בשבילו ומפתחים אצלו דברים חשובים, אבל זה ממש חריג אצלנו.

מבחינת הסעות לחוגים, זה מתחלק ביני לבין בעלי, לא הכל עלי. וגם כשאני מסיעה , הרבה פעמים הילדים נשארים עם בעלי בבית וזה זמן איכות עם הילד בנסיעה וזמן שקט בשבילי כשאני מחכה לו. 

אם זה חשוב לבעלך, הוא יכול להיות שותך בהסעות, ואם הוא לא יכול, הוא לא יכול להפיל את זה עליך..

כילדה הינו בהרבה חוגים, זה באמת פיתח אותנו והיה כיף , אבל אני גם זוכרת שבשלב כלשהו כשהיתי בגיל ההתבגרת התחיל להפריע לי שאמא כל הזמן בהסעות, ואין את תחושת הביתיות שאמא בבית, בשעות אחר הצהרים.

אני מרשה חוגים רק בגיל ובמיקום שהילד עצמאי ללכת ולחזור.

לא מתאים לי להיות נהגת הסעות ולהשתעבד ללו''ז של החוגים.

שלא לדבר על העלויות האסטרונומיות...

יוצא דופן רק מקרה שבו יש לילד צורך ספציפי בחוג (למשל, ילד שזקוק לפעילות גופנית, או חוג לשיפור ביטחון עצמי- ואז זה כמו שאשקיע ואקח לריפוי בעיסוק).

(כי לבכור היה פריווליגיה שהוא היה יחיד עם חוגים)

חוגים הולכים באופן עצמאי.

אנחנו גרים במרחק הליכה מהמתנס השכונתי (שם גם יש את פעילויות תנועות הנוער והספריה)

ובמרחק נסיעה באוטובוס אחד מהמרכז המסחרי שם יש את החוגים הרחוקים יותר.

חריג לכלל הזה היה רק חוגים שחיה שבגלל שצריך בריכה. אחרי שמיצינו את כל הבריכות הקטנות באיזור שלנו היה צריך להסיע, וגם זה הסענו רק חזור כי היה כבר מאוחר בלילה.

מי שלא בשל ללכת לבד, מחכים שיגדל בשביל חוגים.

אגב לילדים שלי יש חוגים במסגרות חינוך ובצהרונים.

מה שכן היינו צריכים לג'נגל זה טיפולים לסוגיהם.

זה היה חשוב מאוד, לא היה תחליף קרוב, וזה לגמרי הספיק לי והוציא את החשק להוסיף עוד נסיעות לא הכרחיות. בטח אם זה אומר לגרור איתי עוד ילדים שגם צריכים את השקט והסדר יום שלהם.

נשמע שבעלך פשוט לא מודע בכמה קושי כרוך כל התענוג הזה..

הדבר היחיד שאולי הייתי מסכימה זה שבאותו יום שהחמות לוקחת ילדה אחת, שתיקח גם את השניה.

חצי שעה נסיעה לחוג נשמע לי מטורף אבל אם היא ממילא נהנית מהזמן שתהנה איתן. אם מסתדר שיהיו באותו יום.

האמת שמשום מה יש לי אפילו יותר התנגדות לחוג הרחוק שחמותי לוקחת אליו.. אני פשוט נפשית לא מסוגלת להיות כל היום בעבודה, ואז כשאני חוזרת בדיוק הילדה נוסעת לחוג וחוזרת רק לשינה ובעצם כל היום לא ראיתי אותה.

אני יודעת שבסופו של יום היא תגדל ויהיו לה פעילויות עצמאיות משל עצמה, אבל כרגע אני פשוט משתגעת מהעובדה שהיא כל היום רחוקה ממני

גם לי היה קשה לא לראות כל היום את הבת שלי

היא פיצית! לא בת 17

ואם הסבתא רוצה זמן איכות שתיקח אותה אחת לחודש ולא אחת לשבוע.

נשמע שכבר החלטת שלא טוב לך כל הסיפור הזה. אמרת לבעלך?

אגב, הסכום זה הצד הזניח בכל הסיפור הזה אבל אלף ש"ח בחודש זה המון להוציא על חוגים. 

פתחנו את השנה עם פעמים בשבוע לשיעור אנגלית

(המשפחה של בעלי דוברת אנגלית וזה היה לנו חשוב)

בנוסף היה גם חוג ספורט

שניהם פה במרחק הקפצה

השניה הולכת לחוג בתחום שיש לה בו כישרון שהיה לנו לשוב לפתח במרחק של 10 דק נסיעה

יכולנו לבחור בחוג אחר פה קרוב- אבל הרגיש לנו שנכון להשקיע בכשרון שלה

בפועל החוג ספורט בוטל סביב חנוכה ולי זה היתה הקלה

אצלינו הכלל- שאני מחליטה

רוב הנסיעות נופלות עלי ולכן הלוז נתון להחלטתי

הפועל הוא משתדל לסדר את הלוז שלו (לחזור מוקדם או לעבוד מהבית היום של חוגים) כדי לעזור ואז או שהוא מקפיץ או שהוא נשאר עם התינוק

אבל זה אומר שאני לא צריכה להסחב עם כולם

מסכימה לנצלש ?

גם מתלבטים אם לנסוע להורים במרחק של שעתיים שאצלםםם יש יותר אזעקות בהרבה, אבל להם יש ממד בבית ולנו אין לא מקלט ולא ממד.

בעיקר כמוך מפחדת מהדרך... 

תכננו לפני כן מה עושים אם יש אזעקה

קוראים תהלים בדרך ויהיה לכם שבת רגועה בע"ה 

תראי, זה לא שכל 10 דק' יש אזעקה, נכון?

תנסי לחשוב בלי פחד, רק בהגיון פשןט-

מה הסיכוי שתהיה בדיוק אזעקה באזורכם בנסיעה ?

באמצע הדרך יש מס' מקלטים ויש התרעה מוקדמת די זמן מראש. צריך לרשום בwaze אני לא זוכרת מה בדיוק רושמים אז יש איזשהו איתור מקלטים קרובים.

יש עניין סטטיסטי של מה הסיכוי חלילה להיפגע... נכון שאנחנו רוצים לשמור על עצמנו מאוד אבל יש עוד דברים.

למשל את עושה קניות לבית, את סוג של מסכנת את עצמך.

נוסעת למרפאה, יש סכנה בדרך... היום אני לוקחת ילד לרופא שיניים, חייב לסיים טיפול, כן, יש נסיעה 20 דק' לא בטוחה... מה לעשות. אבל הכי חשוב שאם כבר נסעת - בלי פחד! אל תחשבי על שניה- אמאל'ההה.... רק שלא תהיה אזעקההה.... אני מאמינה המחשבה יוצרת מציאות.

תנסי כמה שיותר לעבוד על המחשבה, חיובי, חיובי, חיובי.

גם כשאדם נוסע בדרכים סטטיסטית הוא עלול למות, ה' ישמור, ואף אחד לא נמנע מנסיעות למרות שזה נראה לי לא פחות מסוכן!

לצערי כל שבוע נהרגים אנשים.

מתחילת המלחמה כל יום לפחות פעמיים (ויש ימים שיותר)

אני לא מפחדת וגם לא עוצרת באזעקות

(צריך להיזהר יותר כי נהגים מתנהלים בחוסר הגיון/ זהירות סביב אזעקות)

נסעתי גם עם ילדים והיתה אזעקה ונשארתי באוטו (כי זה קרה בזמן חיפוש חניה ואז חניה וילדים רבים)

זו ההתנהלות שלי

אכן ההנחיות אומרות אחרת

והן גם גורמות לסכנה גדולה בכבישים

הייתי הרבה על בינעירוני

רוב המכוניות ממשיכות לנסוע

אלה שעוצרות

חלקן מתנהלות בצורה מסוכנת ביותר

הסכנה העיקרית בכביש בזמן אזעקה

זו תאונה בגלל בהלה של אנשים

אותי על מהירות גבוהה ממש

אנשים עצרו בבת אחת

אנשים נסעו מהר ממש בשוליים עד שהצליחו לעצור (והיו אנשים על השוליים)

היו שם הרבה ניסים שלא קשורים לטילים

כמובן לא עצר

ונפל רסיס לא רחוק ממנו, בקל אפשר לאבד שליטה בנהיגה מהבהלה.

בלהמשיך לנסוע

זה ניהול סיכונים

עלות תועלת של כל סיטואציה

אבל אם זה לצאת מטווח האזעקות למקום שקט יותר, לדעתי זה שווה את זה.

אולי כדאי לנסות לבדוק איזה דרכים "יותר" בטוחות.

וגם איך נוסעים.

יכול להיות שליסוע ברכבת למשל יכול להקל על הנסיעה.

לעשות נגלות או משהו בסגנון.

היא הבינה את הסיטואציה ושבמציאות כזאת סדרי העדיפויות משתנים גם אם זה אומר לנקות שוב.

ב.אני נסעתי להורים. התפללתי שלא תהיה אזעקה. ב"ה היה בסדר בנסיעה.. הייתה התראה קצת אחרי שהגענו.

ג. אם זה למקום עם פחות אזעקות או לשפר מיקום לממד ממש כדאי בעיני.

ד. מה עושים בדרך? עוצרים בצד ומתרחקים מהרכב בעיקרון..

בתחושה הפנימית שלי עדיף להישאר בבית, אבל אני כל כך רוצה רענון בשביל הילדים שלי וכן גם בשבילי

למרות שאנחנו לא באמת יודעים עוד כמה זמן זה הולך להיות

ובליל הסדר השנה אנחנו אמורים להתארח בעזרת ה'

ופשוט ברגע שיש התרעה בודקת בווייז איפה המקלט הקרוב. אם אין עוצרים בצד שוכבים בתעלה של הכביש.

רק לשים לב אם אתם בנסיעה לא לחכות האזעקה כדי לעצור אלא לעצור קודם.

אם זה יתן לכם התעוררות מאזעקות זה לגמרי שווה את זה בעיני

פוחדת באופן כללי לנסוע

במרחק של שעה עם כל האזעקות הייתי חושבת פעמיים

יהיה קשוח להשכיב אותם בצד הכביש

נישאר בבית כנראה

תודה על התגובות הצלחתי להסיק את המסקנות הנכונות 🙂

לכאורה אם הם גרים שעה נסיעה מכם, אחרי כ20 דקות נסיעה כבר תגיעו לאיזור הרבה יותר רגוע מהאזור שלכם. זה לא שעה נסיעה באותו איזור.

באופן אישי אני גם מעדיפה לא לנסוע, אבל במקרה הצורך צריך לדעת שהנסיעה באיזור המסוכן היא כנראה כ20 דקות ולא שעה שלימה.

אותי הכי מלחיץ מוצש.

בלילה הכל מפחיד יותר, גם את הילדים 

בגלל הדרך הארוכה והמסוכנת לדעתי.

ובאמת אומרת בזהירות מרובה (כי אני לא מכירה את החמות ספציפית אבל מכירה כל מיני סוגים של אנשים) שאולי החמות הזמינה ככה באויר מתוך הנחה מוקדמת שתגידו לא כי לא תסתכנו. 

מאצלנו.

אני לא מוכנה ליסוע אך ורק בגלל הדרך.

למרות שהייתי שמחה מאד לאיזו הפוגה קלה.

דבר ראשון, תודה @אמהלה  ו @כורסא ירוקה  , ריגשתן אותי!

יצא לי בטא 87.
לפני יומיים היה 47.

זה נחשב עליה איטית, לא?
חשבתי שזה אמור להכפיל את עצמו, ואם כן היה מצופה שיהיה לפחות 94.

מה אתם אומרות?

אני לא מבינה בזה אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא/אחות (עכשיו מאמינה שיש מוקד טלפוני)

או לעשות עוד בדיקה בעוד כמה ימים. 

וגם משל אמהלה שזה מספיק הכפלה של 1.5.
משום מה הייתי בטוחה שצריך הכפלה של פי 2.

תודה!

הריונות תקינים בהכפלה של 1.5.

לכן אמרתי אופטימיות זהירה

אז כדאי לעשות עוד יומיים שוב, כדי להבין טוב יותר את המגמה.

חיבוק גדול גדול

מחזיקה לך אצבעות.

בואי ננסה להיות באופטימיות זהירה....

אז אם כן, זה נשמע בסדר.

אבקש מהרופאה עוד בדיקה.

תודה רבה!

יכולה רק לעודד אותך שלי הייתה הכפלה גם כמו שלך, מספרים אחרים אמנם אבל הכפלה של 1.8.

(אצלך זה אפילו קצת יותר )

וגם דאגתי וחששתי

אמרו לי במוקד שזה נחשב תקין לגמרי לגמרי

אחרי כמה ימים עשיתי שוב

ב"ה עכשיו בשבוע 19♡

מתפללת איתך שיהיה הריון קל תקין ובידיים מלאות!!!

תודה! ❤️

מאחר ויצא חיובי בבדיקה כבר בשישי שעבר אומר השיתה בטא חלשה. נגיד 10 לדוגמא

ואם אחרי שבוע יצא 47

. וההכפלה עדיין תקינה אבל מינימלית

לא יודעת

יכל להיות שזה תקין מממש

אבל אני כן היתי נוטה לחשוש לכימי

תבדקי עוד יומיים שוב

ועד אז

שה באמת מותח ההמתנה המתוחה

עברתי את זה הרבה זה קשוח

הסחות דעת בעיקר...

יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו כך.

הייתי עושה עוד בדיקה עוד כמה ימים.

ובינתיים מתפללת לה' שנותן לנו בדיוק מה שמתאים לנו בזמן שמתאים.

הרבה בריאות ובידיים מלאות

אין לנו מקום לארח אפילו אותם, ויש עוד אחים רווקים בבית ואחות שאצלם בגלל שאין לה ממ"ד.

ובכללי לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אז הם לא ירצו להגיע

אני מתלבטת אם להציע שניסע לאחותו, אבל זה גם נסיעה מסובכת יותר, גם יש להם יותר אזעקות מאצלנו (פחות מאשר במרכז אבל עדיין) וגם אני לא בטוחה שזה יחליף בשבילו את הצורך בנסיעה להורים

לק"י

גם הדרך, וגם זה שיש שם מלא אזעקות.

זה בעיקר הוא

אני חושבת שמה שמפריע זה קודם כל שאני רואה כמה זה חשוב לו, וגם שאני יוצאת הרעה שלא רוצה לנסוע להורים שלו... הוא מבחינתו לנסוע בכיף, והוא די משאיר לי את ההחלטה ולא מוכן להחליט. ואני לא יודעת אם הוא מוכן לנסוע למרות האזעקות או שהוא פשוט לא מודע למצב ולמה שהולך במרכז אז זה נראה לו סבבה לנסוע לשם (למרות שאמא שלו אמרה לו שהיו אצלם מלא אזעקות ולא מומלץ לבוא, אבל גם אמרה שאם אנחנו רוצים אנחנו מוזמנים)

פשוט לא נעים לי להיות זאת שמחליטה לא לנסוע להורים שלו למרות שאני יודעת שהוא מאוד רוצה, במיוחד שזה יוצא כבר כמה פעמים ולא משהו חד פעמי

לק"י

מבינה אותך.

אבל לא הייתי נוסעת....

בעז"ה זה ייגמר ותסעו.

זאת אחת הבעיות, שאני לא יכולה לדעת שניסע בקרוב. עד פסח הגיוני שאו שתהיה המלחמה או שאמא שלו תהיה בלחץ מהנקיונות ולא יהיה לך כוח לארח אותנו, ובפסח אני אמורה ללדת אז לא יודעת מתי יהיה לי כוח לנסוע אליהם לשבת

אולי אם הוא יחזור אני אציע לו, אבל האמת שאם הוא יחזור באמצע שבוע אנחנו כנראה נרצה לנצל את הזמן להיות ביחד

ואיך אתם מסתדרים עם זה? או שלבעלך זה לא מפריע

באמת הזמנים של הביחד שלכם הם יקרים

בעלי היה מאוד שמח ליסוע מצד שני הוא מבין את הסיטואציה..

בעיני זה הגיוני ממש לא ליסוע בסיטואציה כזאת.

כן מנסה לחשוב על פתרונות אחרים, אולי להזמין אליכם רק לאמצע שבוע או מוצ"ש, ואז מקסימום יורדים למקלט וזה לא אמצע הלילה..

ולא הייתי נוסעת אם אצלי אין אזעקות ואצלם כן

הייתי מבינה מאוד את הרצון של בעלי אבל מסבירה לו מה הסיבה שמבחינתך לא כדאי.

לקסטרו וגולף יש לפעמים אבל גם המלאי שלהם שונה בין סניפים.

אין מבצעי סוף עונה/תחילת עונה/פסח?

גם אני מחפשת מכנסיים מידה 6-12.

במחיר נורמלי. (ראיתי השבוע בגולף ב 109 ש"ח).

תבחרי גזרה סקיני

רק את זה.

תנור

טפשר לנקות עם עד משומן

לפי פסיקה שלנו צריך לחכות אחכ 10 דק עד לבדיקה עצמה

חח כן

אם את יכולה להיות עם טמפון או גביעונית ביום של ההפסק

האזור של הנרתיק פחות מוכתם ומלוכלך בדם ישן

האלה אני עושה

ותכלס נתקעת כל פעם שעה לפני שקיעה שעוד עד ועוד עד מלוכלך ומרגיש לי סתם

מנסה להבין איך כולן מנקות בצורה שעובדת כמו בספרים

ושמה זרם חזק שם

ומחכה 10-15 דקות אחרי המקלחת ואז עושה הפסק

לא תמיד זה עוזר למוך דחוק

בדרך כלל רק ביום השישי יוצא לי באמת נקי

וגם צריך לדעת שעד לא צריך להיות נקי אלא טהור, כלומר יש צבעים שהם מותרים.

עם זרם חזק. אני גם מנגבת טוב לפני, אבל לרוב בשלב של ההפסק אין לי כתמים בכלל, וזה גם ההעדפה אישית שלי, שאם אני אראה כתם שיהיה על טישו ולא על עד.

איפה קונים כזה?

אם אני מבינה נכון זה כמו בקבוק קטן שמיועד לזה בצורה שלו

אבל במקלחת לפעמים יש אופציות שונות של זרמים

אז על האופציה שזה רק האמצע, זרם דק וחזק יותר, זה מצויין

זה נקרא "משטף וגינאלי". מוכרים בסופר פארם.

https://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=yhttps://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=y&src=google&albch=shopping&acnt=272-267-0231&isdl=y&slnk=&plac=&mtctp=&albbt=Google_7_shopping&aff_platform=google&aff_short_key=UneMJZVf&gclsrc=aw.ds&&albagn=888888&&ds_e_adid=740337195588&ds_e_matchtype=search&ds_e_device=c&ds_e_network=g&ds_e_product_group_id=296303633664&ds_e_product_id=he1005007126075188&ds_e_product_merchant_id=109103315&ds_e_product_country=IL&ds_e_product_language=iw&ds_e_product_channel=online&ds_e_product_store_id=&ds_url_v=2&albcp=22367044726&albag=175489853663&isSmbAutoCall=false&needSmbHouyi=false&gad_source=1&gad_campaignid=22367044726&gbraid=0AAAAAoukdWNsfVjTbABvxvnB2qUO7y6u_&gclid=CjwKCAjwpcTNBhA5EiwAdO1S9ncBqU-r7Omnir0RgZxrkdQBT7yOIxDptZYWdv6tXYMiy4MkqtwNZhoCcmYQAvD_BwE

נראה משהו ממש מוצלח ועדין

כאילו

לא מתקדם יום או יומיים (רק אוסר) ורק אח"כ מתחיל?

איך אפשר לעשות שפשוט יתחיל כבר?

מאז הלידה האחרונה משהו שובש אצלי...

ואעשה גוגל

האמת שבפעם האחרונה הייתה הרקדה

ובבת אחת הרגשתי שהכל מתחזק ונוזל ונוזל

אולי אני פשוט בטטה ברגיל

באותו יום או יום לפני, מתקלחת ומנקה מבפנים עם האצבע.

ביום של ההפסק כבר מהבוקר, אני כל פעם מנקה בפנים עם טישו או עד רטוב. (לא עם נייר טואלט, כי זה מתפורר).

מנסה לעשות הפסק קצת לפני הזמן ולא ברגע האחרון, כדי שאם לא יצא טוב, יהיה לי זמן לנסות שוב.

ואם היה קושי לעשות את ההפסק, לפעמים אני מוותרת על מוך (בהנחיית רב), ואת הבדיקה של היום הראשון אני לא עושה על הבוקר, אלא מחכה קצת.

לפעמים זה לא עוזר, וצריך לחכות עוד יום.

אבל די חזק.

אז יכול להיות שזה חיובי, אבל לא בטוח.

הבקרה ואז חלש יותר.

מזה?

ולפעמים היה מחזור

יום יום ביוץ ויצא שלילי חוץ מלפני 6 שבועות וחוץ מהשבוע.

מחזור אמור להגיע אחרי בערך שבןעים ואז היה שלילי אצלי בבדיקת ביוץ

2. במקרה קניתי בדיקה של savvytest - משהו כזה היה השם - והיא דרשה דברים שהיו חדשים לי, בשביל רמת הדיוק. נניח לא לשתות שעתיים צפני הבדיקה, לא לעשות פיפי 4 שעות לפני... 47 שח לשבע בדיקות אז לא זול, אבל שווה לשקול.

של מחזור...

אני אחרי גולולת ללא מחזורים. כבר כמה ימים עם הקו הזה

צרפתי עכשיו תמונה שוב מהבדיקה של היום בעצם 4 ימים עם אותו חוזק של קו..

עדיין קו משמעותי...

מענין דוקא לגבי הסמנים ב" ביוץ" הקודם היה לי את כל הסמנים של הפרשות וכל זה. הפעם כלום.

לכן  לא ברור לי מה קורה.

תודה לך ממש על העזרה

בדיקות ביוץ חיוביות

לשך אגב לא חיוביות

רק לא חלשות

גם לי כשהיה נגיד הריון יצא לי כמה פעמים שזיהיתי ביוץ לבד וגם עם מעקב זקיקים

ואז אחרי שבועיים בערך היה עוד בדיקות ביוץ חיוביות ממש אפילו למשך כמה ימים כשבהתחלה בדיקות הריון היו שליליות ובסוף נהיה פס שני..

וקרה לי ככה פעם אחת והיה גם מחזור רגיל אז לא יודעת להסביר

בסוף אין לדעת כרגע מלבד לחכות קצת