חוגים לילדיםאפרסקה

שואלת בעיקר אמהות שלוקחות להרבה חוגים, רוצה לקבל פרופורציה אולי אני מגזימה.

יש לנו 4 ילדים, הגדולה בת 7 הקטן פחות משנה. השנה הגדולה הייתה בשני חוגים- אחד במרחק 10 דקות נסיעה, השני במרחק חצי שעה נסיעה.

האמצעית הייתה גם כן בחוג, במרחק 10 דקות נסיעה.

חמותי התנדבה להסיעה את הגדולה לחוג הרחוק, ובסה"כ יום בשבוע הייתה יוצאת ב4 וחצי (כשאני חוזרת מהעבודה רק ב4) וחוזרת ב7 (חמותי הייתה נמרחת איתה כי ראתה בזה זמן איכות איתה) אני רק רציתי שתחזור כבר כדי לדבר איתה קצת לפני ארוחת ערב מקלחת שינה.

את שני החוגים במרחק 10 דקות נסיעה הצלחתי לאחד, העברתי את האמצעית קבוצה, כך שרק יום אחד נסענו כולנו (וזה אומר שאני מטעינה ופורקת את כולם מהאוטו) לחוג.

היה מתיש אך צלחנו.


 

לקראת השנה הקריבה, בעלי רוצה להוסיף לאמצעית גם את החוג הרחוק ושחמותי תסיע את שתיהן לחוג. שהוא לא בהכרח יצא באותו יום כמובן, כלומר יכול להיות יומיים של חוג רחוק, כל יום אחת מהן לא בבית מ-4 וחצי עד 7. בנוסף הוא רוצה להוסיף לאמצעי בן 4 חוג במרחק 10 דקות נסיעה, כלומר עוד יום שבו אני לוקחת את כל הארבעה באוטו. כל זה בנוסף למה שהיה השנה.

לסיכום מי שלא אחזה- הוא רוצה 5 חוגים סה"כ, שבאופן תיאורטי יכולים להתפרס על בין 2 ל-5 ימים בשבוע, תלוי בלוז החוגים שעוד לא פורסם.

כל התענוג הזה אמור לעלות לנו כאלף שח בחודש.

אני מתנגדת בתוקף. השנה הרגשתי שאני נחנקת והוא רוצה ששנה הבאה יהיה אפילו יותר עמוס. מה עם להכין שיעורי בית? מטלות קריאה? הזמנת חברים? ימי הולדת מזדמנים ביקור סבתות וכו'? שלא לדבר על זה שהוא גם רוצה שילכו לפעילויות בסניף.. אמרתי לו שהן ילדות ולא צריכות לוז כמו של פוטין.

הלוז חוגים שהוא מציע מרגיש לי שיסתום את כל החיים.

אבל אולי אני מגזימה וכולם ככה, מה אתן אומרות?

בעיניי גם מה שעשיתם השנה מוגזם🤭מתואמת

קודם כול - אני שולחת לחוג רק אם הילד רוצה. ושנית - אני בודקת שזה באמת נצרך לו ושהוא מצליח להתנהל נכון בשאר הזמן שלו. ושלישית, ולא פחות חשוב - אני בודקת שזה לא גוזל ממני יותר מדי כוחות...

רק פעם אחת בחיינו כמדומני "התאבדתי" על חוג בשביל ילד, כי החוג הזה היה חשוב לו מאוד גם מבחינה רגשית ("להתאבד" - הכוונה שהייתי הולכת בכל שבוע עשרים דקות הלוך וחזור עם חמישה ילדים, ובין לבין מחכה עם ארבעה מהם עד שהוא יסיים... אבל הרבה פעמים חמי וחמותי לקחו אותו - הם הציעו, כמובן, לא הייתי מבקשת מהם)

מעבר לזה - לבנות שלי יש בבית הספר חוגים, שהם גם מסובסדים וגם מתקיימים מיד אחרי הלימודים, כך שלא צריך להביא אותן. וחוגים לבנים - רק אם הם רוצים.

והיום כשיש לי גדולים אני מנסה לסדר שהם ייקחו את הקטנים לחוגים.

כרגע בעצם מתוך תשעה ילדים רק שניים בחוגים - אחת מהם בבית הספר, ולשני אנחנו באמת צריכים להשקיע ולקחת אותו (אבל יש מצב שבקרוב נוותר על החוג במתכונת הזו ונעבור למשהו פרטי בבית). וגם זה קשה לי טכנית, כי צריך בכל פעם למצוא מי שייקח אותו... ילדה בגן שביקשה גם כן חוג - אמרתי לה שתחכה לשנה הבאה, לחוגים של בית הספר...


שורה תחתונה - חוגים זה בעיקר בשביל הכיף, ולא חובה בכלל שיהיה חוג לכל אחד. יש מספיק מה לעשות אחר הצהריים גם בלי חוגים...

אצלנודרקונית ירוקה

מי שעם הילדים קובע כמה כח יש לו לחוגים וחברים.

היה חוג שהבת שלי מאוד רצתה וגם חברות שלה רצו, אבל הוא היה ביום שבעלי איתם ולא התאים לו. אז לא רשמנו.

כשנפתחה אופציה ביום שאני איתם, כן רשמנו.

אני חושבת שמי שעם הילדים הכי יודע אם זה מתאים או לא. כמובן, הכל בכבוד ובדיבור משותף. אבל למי שמבצע בפועל יש הכי הרבה משקל.

תודה על זהאפרסקה
מוגזם ממש בעיניי האמתהמקורית

אצלנו לכל ילד השנה היה חוג אחד, מרחק רבע שעה נסיעה, וזה ממש העמיס עליי. אני לקחתי את הילדונת והוא את הבן

טוב לדעתאפרסקה

שאני לא היחידה שזה מעמיס עליה. הטענה המרכזית של בעלי היא למה זה עומס? זה רק פעמיים שלוש בשבוע והשאר חמותי.

מבחינתי זה עושה גם עומס לילד.

פעמיים שלוש בשבוע שאת מתזזתהבוקר יעלה

את כל הילדים איתך או צריכה למצוא להם סידור זה לא פשוט כלל. אלא אם כן בעלך איתך אחהצ וזה משנה את התמונה.

ובאופן כללי אני בעד כמה שיותר זמן בבית.. כל יום חוג שגם ככה חוזרים בשלוש או בארבע בעצם מעמיס על סדר ערב וכמה זמן נותר לנו להיות עם הילדים נטו.. 

בעלי לא בבית בשעות האלה...אפרסקה
מסכימה איתך, זה חשוב זמן בית, מאפס אותם מהיום, קצת לראות את האחים, להירגע
נו ומה את עונה לו כשהוא שואלהמקורית
אני עונה לואפרסקה

שזה סותם לי את כל אחה"צ, לא מספיקה כביסה בישולים ניקיונות, זה מעייף אותי. ואז הוא אומר, שאמא שלו תסיע אותם. אז אני אומרת- אבל הילדה מתעייפת מזה! היא לא מספיקה שיעורים, אין זמן לחברות, אין זמן להיות עם האחים...

שוחחנו כבר 3 פעמים על זה אבל הוא לא קולט ואני לא משתכנעת

זה נשמע שזה יותר עניין זוגי ביניכםהמקורית

שקשור לפערים בענייני חינוך ופנאי

האמת, מהמקום שלי לפחות - הייתי עומדת על זה שלא מתאים וזהו. ושצריך מינון אחר.

כי אני פשוט מבינה למה את מתכוונת. ויש ניואנסים שגברים לא בהכרח מבינים.

כל היום מחוץ לבית עד 7 יותר מיום אחד בשבוע וגם פעילות בסניף..

אני לא רואה איך זה מתאפשר

ב7 ילדים צריכים כבר להתכוונן לשינה מבחינתי. כשהם רקחוזרים בשעה הזו, זה משבש את כל הלוז

זה אולי מתאים למתבגרים/ ילדים גדולים יותר. 

תתעקשיהבוקר יעלה

תתייעצי עם מדריכת הורים שתסביר לו את ההשלכות של לא להיות בבית.

הוא צריך להבין את נקודת המוצא שלך.

את לחלוטין צודקת, הילדים קטנטנים, מה שהם צריכים זה להירגע מהיום בבית.

פעילות נוספת? אפשר גינה, להזמין חברים. יהיה להם המון זמן לחוגים כשיגדלו. 

האמת שאני לא מבינה למה לשכנע אותו בכללאמאשוני

את בזמן הזה עם הילדים ואת הקובעת.

הוא רוצה לשנות משהו? שיהיה בזמן הזה בבית תקופה מסויימת ואז תהיה לו הפרספקטיבה לקבל החלטה.

זה ממש חמוד שאת מסבירה לו, אבל שזה יהיה ברור שזו החלטה שלך.

את לא צריכה לקבל את הפרופורציות שלנו, את צריכה להיות בטוחה שמה שנכון לך, נכון לך והוא לא צריך לערער על זה.

הילדים עדיין פיציים כל החיים לפניהם ללמוד על מיני דברים, וגם לא כולם יעשו הכל, הכל טוב.

מבחינתי כרגע חוגים זה רק מה שמתקיים בתוך בית הספריעל מהדרום

לק"י


אחרי הלימודים.

אם היה משהו במרחק הליכה קצר מהבית, אז גם אולי.


ומסכימה עם מי שאמרה שמי שנמצא עם הילדים בשעות האלה, יש לו יותר מילה בנושא. כי בסוף כל העומס נופל עליו. וחוגים זה נחמד, אבל לא חובה.

אצלנואבןישראל

לגדולים( 7-10) היה חוג לכל אחד לגדולה היה עוד חוג,

אבל הכל מרחק הליכה/ לפעמים הסעתי הלוך וחזור תלוי ביום ובמזג אויר אבל 3 דק נסיעה

זה היה מעולה

אבל זה משתנה כל שנה בהתאם ליכולת שלנו, לצורך ועוד כל מיני משתנים..

ואתאפרסקה
נסחבת עם כולם כל נסיעה או שהיה לך איזשהו סידור?
בדרך כללאבןישראל

באו איתי

אבל זה קליל כי זה קצר

ארוך יותר כנראה שלא הייתי לוקחת

לא מצליחה להבין האמתאפרסקה

תכלס אורך הנסיעה לא הכי משנה לי, זה החלק הקל.. אבל לחגור את הקטנים, להכניס עגלה לבגאז', לנסוע, להוציא עגלה, להוריד את הקטנים, חוג, ואז שוב עגלה לבגאז', לחגור קטנים, לנסוע, להוציא עגלה מהבגאז', להוציא את הקטנים,

ה' ירחם,

איך את יכולה להגיד על זה קליל? 😅

קליל יחסיתאבןישראל

לחגור את הקטן והשאר מסתדרים

ואני לא מחכה איתם שם או משהו

מסיעה ואם צריך מחזירה.

עכשיו נזכרת שלפעמים היינו מתחלקות אני ושכנה אז זה גם עזר

וואו, מוגזם בטירוף, מסכימה איתך לגמרי, אל תעשוהתייעצות הריון
את זה..! חוג אחד לילד זה מספיק, וגם זה מבחינתי רק מעל גיל חמש ו בהתאם לילד עצמו
עוקבת כי גם מתלבטתמנגואית

אצלי זה אומר להיסחב עם כולם ברגל 10-15 דקות לכל כיוון


כרגע אין אף אחד בשום חוג

מתלבטת על הגדול, יהיה בכיתה ב

והשני בגן חובה

הייתי רוצה לשלוח

קשה לי ההתחייבות באופן קבוע , וללכת עם כולם 

למה בעצם את רוצה לשלוח לחוג?יעל מהדרום
לפתח תחביבים, להעשיר אותםמנגואית
חוגים סגנון ספורט כלשהו, שחיה, קרמיקה, נגינה


איפה שגדלתי היינו בהרבה חוגים. קשה לי לא לתת לילדים . מצד שני באמת אתגר גם לקחת אותם פיזית לחוג

אז בעיני זה נחמד, אבל לא עיקרוןיעל מהדרום

לק"י


הבן שלי שנתיים היה בחוגים שנערכו בבית הספר אחרי הלימודים. זה היה נחמד ופשוט.

אבל לא חושבת שבלי זה הוא היה מפסיד יותר מידי.

וואו חוגים זה מתישהבוקר יעלה

יש לי יותר גדולים משלך, אבל ככלל אני לא שולחת לחוג מתחת לכיתה א וגם אז רק אם הוא רוצה, וגם אז, נותנת לבחירה חוג אחד.

השנה, החוג האחד היה יומיים בשבוע והותשתי! עשר דק נסיעה לצד, עם כולם כולל תינוקת היה קשוח ומתיש ואני מתפללת שלא ירצו להמשיך שם כי זב ממש קשוח!

אז לשאלתך לא הייתי עושה זאת בשום אופן 

וואי מתישDoughnut

אין מצב שהייתי מסכימה להוסיף.

תציעי לו שבוע או שבועיים לקחת אחריות על הלו’’ז של כולם, אח”כ שיחווה את דעתו😉.

ומצטרפת ממש שמי שנמצא אתם יש לו מילה אחרונה.

ואצלי השנה לראשונה הסכמתי חוג שלא במסגרת בי’’ס רק כי זה פה בשכונה מרחק 4 דקות מהבית. מעבר לזה מניסיון העבר זה גומר אותי ומתיש ממש, כשיגדלו יוכלו ללכת בעצמם לאן שירצו.

לא מגזימה בכללמחי

זה כבר מוגזם ומתיש.

לבן שלי יש חוג אחד בלבד יום אחד בשבוע במרחק נסיעה. בעלי מסיע אותו, מחכה לו שם ומחזיר אותו. אני כביכול לא צריכה לעשות כלום, ובכל זאת זה מתיש אותי לגמרי. כי אני צריכה לזרז אותו להתארגן כשהוא מגיע הביתה, כי זה משבש את זמני הארוחות, כי אחר כך כשהוא חוזר אין לו כח להתקלח, כי אני כמעט לא רואה אותו ביום הזה, כי במקום שבעלי יעזור לי בבית הוא נמצא בחוג, לא חסר סיבות.

עכשיו הבן שאחריו גם רוצה חוג ואני לא רוצה לשמוע על זה.

אם זה חוג פרטי שהמורה מגיעה לבית, זה קצת יוצר שפוי ופחות מפריע לשגרת הערב. 

עונהבאתי מפעם

בעיני, מוגזם ממש.

גם החוגים של השנה..  הם עוד צעירים ממש, צריכים יותר זמן בית, יותר זמן אמא, יותר רגיעה במרוץ המטורף של ימינו. וגם בתור אמא לא הייתי שורדת את זה בכלל. 

האמת אני רשמתי רק בגיל שיכלו ללכת לבדאורוש3
בישוב. ממש לא מתזזת על זה. חוץ משחיה שזה כן עשיתי בגיל צעיר יותר. קיצר נשמע לי מוגזם. אם הכל נופל עליך לא הייתי זורמת. שכל אחד יבחר חוד אחד במרחק סביר וזהו. 
וואי הלוואיאפרסקה
אני באמת חושבת שהתחלנו מוקדם מדיי, הגדולה בחוגים מגיל 4, אבל בעלי ממש רצה אז זרמתי איתו. אבל שנה הבאה אני חושבת שמתחיל להיחצות איזה גבול
אז תדברי את הקושי שזה מכניס ללוזאורוש3
תשקפי לו. אני לא אומרת שזה לא מפתח ותורם. אבל יש לזה מחיר. חובה לשמור על האיזון. 
^^*סמיילית*

זו גם המסקנה שאני הגעתי אליה.

שחייה אני כן רושמת באיזור כיתה א-ב אבל תכלס חוגים צריך שיהיה קרוב לבית ושהילד ילך לבד. הבן שלי בכיתה ד היה השנה בשני חוגי ספורט (3 פעמים בשבוע) ולהכל הוא הלך לבד וזה היה פשוט מושלם.

לי זה נראה מוגזםאורי8

קודם כל , התחילו אצלי ללכת לחוגים רק מכיתה א.

חוג אחד לילד, ורק חוג שהילד רוצה בו ובקש אותו. גם לא חיבים חןג.

השנה בטופן חריג הרשתי לאחד הילדים 2 חוגים, כי חשבתי ששניהם טובים בשבילו ומפתחים אצלו דברים חשובים, אבל זה ממש חריג אצלנו.

מבחינת הסעות לחוגים, זה מתחלק ביני לבין בעלי, לא הכל עלי. וגם כשאני מסיעה , הרבה פעמים הילדים נשארים עם בעלי בבית וזה זמן איכות עם הילד בנסיעה וזמן שקט בשבילי כשאני מחכה לו. 

אם זה חשוב לבעלך, הוא יכול להיות שותך בהסעות, ואם הוא לא יכול, הוא לא יכול להפיל את זה עליך..

כילדה הינו בהרבה חוגים, זה באמת פיתח אותנו והיה כיף , אבל אני גם זוכרת שבשלב כלשהו כשהיתי בגיל ההתבגרת התחיל להפריע לי שאמא כל הזמן בהסעות, ואין את תחושת הביתיות שאמא בבית, בשעות אחר הצהרים.

אצלנועוד מעט פסח

אני מרשה חוגים רק בגיל ובמיקום שהילד עצמאי ללכת ולחזור.

לא מתאים לי להיות נהגת הסעות ולהשתעבד ללו''ז של החוגים.

שלא לדבר על העלויות האסטרונומיות...


יוצא דופן רק מקרה שבו יש לילד צורך ספציפי בחוג (למשל, ילד שזקוק לפעילות גופנית, או חוג לשיפור ביטחון עצמי- ואז זה כמו שאשקיע ואקח לריפוי בעיסוק).

אצלי יש כלל החל מהילד השניאמאשוני

(כי לבכור היה פריווליגיה שהוא היה יחיד עם חוגים)

חוגים הולכים באופן עצמאי.

אנחנו גרים במרחק הליכה מהמתנס השכונתי (שם גם יש את פעילויות תנועות הנוער והספריה)

ובמרחק נסיעה באוטובוס אחד מהמרכז המסחרי שם יש את החוגים הרחוקים יותר.

חריג לכלל הזה היה רק חוגים שחיה שבגלל שצריך בריכה. אחרי שמיצינו את כל הבריכות הקטנות באיזור שלנו היה צריך להסיע, וגם זה הסענו רק חזור כי היה כבר מאוחר בלילה.

מי שלא בשל ללכת לבד, מחכים שיגדל בשביל חוגים.

אגב לילדים שלי יש חוגים במסגרות חינוך ובצהרונים.

מה שכן היינו צריכים לג'נגל זה טיפולים לסוגיהם.

זה היה חשוב מאוד, לא היה תחליף קרוב, וזה לגמרי הספיק לי והוציא את החשק להוסיף עוד נסיעות לא הכרחיות. בטח אם זה אומר לגרור איתי עוד ילדים שגם צריכים את השקט והסדר יום שלהם.

נשמע שבעלך פשוט לא מודע בכמה קושי כרוך כל התענוג הזה..

הדבר היחיד שאולי הייתי מסכימה זה שבאותו יום שהחמות לוקחת ילדה אחת, שתיקח גם את השניה.

חצי שעה נסיעה לחוג נשמע לי מטורף אבל אם היא ממילא נהנית מהזמן שתהנה איתן. אם מסתדר שיהיו באותו יום.

בקשר לסוףאפרסקה

האמת שמשום מה יש לי אפילו יותר התנגדות לחוג הרחוק שחמותי לוקחת אליו.. אני פשוט נפשית לא מסוגלת להיות כל היום בעבודה, ואז כשאני חוזרת בדיוק הילדה נוסעת לחוג וחוזרת רק לשינה ובעצם כל היום לא ראיתי אותה.

אני יודעת שבסופו של יום היא תגדל ויהיו לה פעילויות עצמאיות משל עצמה, אבל כרגע אני פשוט משתגעת מהעובדה שהיא כל היום רחוקה ממני

גם אם זה רק יום אחד בשבוע ככה?פרח חדש
אז לאאמאשוני
היא פיצית, לא חייבים.
ממש מבינה אותךהבוקר יעלה

גם לי היה קשה לא לראות כל היום את הבת שלי

היא פיצית! לא בת 17

ואם הסבתא רוצה זמן איכות שתיקח אותה אחת לחודש ולא אחת לשבוע.

נשמע שכבר החלטת שלא טוב לך כל הסיפור הזה. אמרת לבעלך?

אגב, הסכום זה הצד הזניח בכל הסיפור הזה אבל אלף ש"ח בחודש זה המון להוציא על חוגים. 

אצלינו גם יש כלל כזהפרח חדש
לפעמים כן אני הולכת בפעם הראשונה לראות בדיוק שהכל מתאים מדברת עם מי שמפעיל את החוג וכד' וזהו
אצלינומקרמה

פתחנו את השנה עם פעמים בשבוע לשיעור אנגלית

(המשפחה של בעלי דוברת אנגלית וזה היה לנו חשוב)

בנוסף היה גם חוג ספורט

שניהם פה במרחק הקפצה


השניה הולכת לחוג בתחום שיש לה בו כישרון שהיה לנו לשוב לפתח במרחק של 10 דק נסיעה

יכולנו לבחור בחוג אחר פה קרוב- אבל הרגיש לנו שנכון להשקיע בכשרון שלה


בפועל החוג ספורט בוטל סביב חנוכה ולי זה היתה הקלה


אצלינו הכלל- שאני מחליטה

רוב הנסיעות נופלות עלי ולכן הלוז נתון להחלטתי


הפועל הוא משתדל לסדר את הלוז שלו (לחזור מוקדם או לעבוד מהבית היום של חוגים) כדי לעזור ואז או שהוא מקפיץ או שהוא נשאר עם התינוק

אבל זה אומר שאני לא צריכה להסחב עם כולם

אצלנודפני11אחרונה
חוג אחד פעם בשבוע. ממש לא יותר... גם בשבילי וגם בשבילם. הם קטנים....... בגיל תיכון או חטיבה אפשר להוסיף פעמיים בשבוע. אבל צריך את הזמן בבית, את המשפחה. הם קטנים ממש בעיני.
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

אני חושבתooאחרונה

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

תאמת כבר לא סומכים על אף אחדאםאני

גם הרופא המטפל בקופה היה מה זה שאנן

ואני הריון ראשון אין לי מושג כמה כואב אמור להיות התכווצויות,

אומרים לי זה רגיל הרחם גדלה אז ביי…

אבל ברוך ה נראה שנעצר כרגע.

אני כל הזמן מזהירה אותו שאין לו עוד מה לחפש בחוץ,

שייקח את הזמן בפנים,

מה הלחץ😅