אני מרגישה שבהריון הזה אני יותר חלשה מהרעיונות קודמים, כנראה שיש לי סימפוזיוליס ויותר כואב לי, אני צריכה יותר לנוח והילדים לא כ"כ מבינים את זה.

גם ילד מחונך הוא לא רובוט ויש לו לפעמים חשק להשתולל ולעשות מה שהוא רוצה, והרצונות שלו לא תואמים לשלך, והוא מביע על זה דעה ולא מקשיב שזה המקום הקטנטן שבו יש לו שליטה על החיים שלו, כי הרוב ההורים מחליטים. וזה דווקא בריא שהם ככה. זה לא קל בכלל בתור הורה ואפילו די מחרפן אבל אני חושבת שכל עוד שזה בגבול מסוים זה נורמלי, ורק את יודעת להגיד אם זה בתוך הגבול או לא.

ולגבי הדרכות הורים אני חושבת שזה לא קסם. אפילו אין שיטה אחת שמתאימה לכל הילדים. תלוי באופי שלהם, בחוויות שהם עוברים ובצרכים הספציפיים לכל ילד. ילד אחד צריך יותר חופש, ילד אחר צריך יותר גבולות. אני תופסת הדרכות הורים או גישות חינוכיות בתור רעיונות שאני לוקחת מה שמתאים לסיטואציה שלי אבל ממש לא לוקחת הכל כי החיים הם לא ספר.

תסתכלי אם אולי הם צריכים דוקא יותר גבולות והסבלנות היא מה שגורם להם להרגיש שאפשר לעשות מה שרוצים, ואולי גבולות מרגישים לך פחות נעימים אבל בתכלס יותר עוזרים להם להתאפס ולהבין איך להתנהג ואיך לא.

בעלך מתעצבן וזה עוזר? איך הם איתו?

וגם תזכרי שההריון מתיש את הגוף והנפש אז יש לך גם פחות כוחות וגם פחות סבלנות ואיזה שאיפה שפשוט יסתדרו כבר כי אין לך כח, אבל באמת כשאין כוחות להורים אז הילדים יותר משתוללים (או שזה רק מרגיש ככה) 

וזה כבר תלוי באופי של הילד ובמה שמניע אותו להרביץ. האם הוא מרביץ מתוך כעס? תסכול? חוסר מחשבה? בתוך הסיטואציה לרוב קשה לעצור ילד, אבל מה כן היה עוצר אותו, לאו דוקא מלהרביץ. כשהוא באותן תחושות שיש לו כשהוא מרביץ אבל בא לעשות משהו אחר, איזה דברים לפעמים גורמים לו לחשוב על מה שעשה?

אם יש משהו כזה - תנסי להגיע אליו באותו רגע דרך זה.

אבל באמת אני חושבת שיש עונשים שהם ממש חינוכיים. אני יודעת שהיום מדברים יותר על תוצאות מעונשים (למשל אתה מרביץ אז אי אפשר להיות לידך אז לך לחדר) אבל אני לא עושה את ההבחנה הזאת בכלל. מבחינתי ההשלכה המיידית אם יש כזאת היא ברורה מאליה, אבל במקרה ממש חמור, כמו למשל להרביץ לאמא או כל דבר אחר שחמור בעיניי - אני ממש מאמינה שעונש עוזר לילד להבין את חומרת הגבול שהוא חצה.

בין אם זה לא לקבל ממתק/הפתעה/דמי כיס או משהו אחר שהיה אמור לקבל, בין אם זה משהו אחר. עונש שאומר לו - עשית דבר חמור מאד, ואי אפשר לעבור עליו לסדר היום. התנצלת מצוין אבל זה לא מספיק, בטח לא אם זה חזר על עצמו.

גם זה יכול לגרום לו לחשוב פעמיים לפני שירביץ שוב. 

מדויקות. תזכרי אותן בזמנים קשים, וזה כבר יחזק אותך...

(גם אני קיבלתי מחמאות כאלה במהלך השנים, וזה שימח אותי גם אם רגע אחר כך הם התישו אותי בחוסר הקשבה... אחד השיאים היה בשבת הבר מצווה של התאומים שלנו, כשאחת המתפללות בבית הכנסת שיבחה אותי על החינוך של הילדונת, איך היא יושבת יפה ובשקט בתפילה. כמה רגעים אחר כך היא קמה והתחילה להסתובב ולדבר בקול🤭 אבל עדיין נהניתי מהמחמאה...)

אין לי רעיון מעשי לעזרה במצבים המאתגרים, אבל כן כדאי לזכור שהאמת מצויה איפשהו באמצע - בין הילדים המחונכים שהם משתקפים בחוץ לבין הילדים השובבים שהם בבית...

אם לא תרגישי שזה מחמאה כשהם משחקים יפה, לא תרגישי מתוסכלת כשהם משתוללים. הם מחונכים מקסימים ומתוקים גם ככה וגם ככה.

יש להם מצבי רוח, לפעמים הם באווירה רגועה ,לפעמים לא, וב"ה שיש להם מקום לפרוק את האנרגיה בפארק.

הם ילדים, תני להם להיות ילדים שגדלים בצורה בריאה ומשתוללת לפעמים.

זה שלך קשה בגלל ההריון לא אומר שהם לא בסדר. חשוב לעשות את ההפרדה הזו.

ובכלל סבלנות זה לא הדבר היחיד שצריך כדי להצליח להוביל נכון את הילדים. צריך גם להבין אותם ומה מניע אותם וגם להפעיל אותם. אי אפשר לצפות מילדים שיעסיקו את עצמם זמן ארוך ולא יתחילו לעשות שטויות..

כדאי לקחת בייביסטר או שבעלך יצא איתם לפארק או שתמצאו פתרון אחר, אבל לקחת בחשבון שחלק מלגדל ילדים זה אומר שזה בסדר להשתולל וזה דורש אנרגיה וצריך להיערך לזה.

הגבולות צריכים להיות סביב דברים מסוכנים באמת בפארק, והתחשבות בזולת.

לא יודעת מה הייתה הסיטואציה של הרמת קול, אבל נשמע לי ממש נורמטיבי בשבת ארוכה וחמה במיוחד אחרי תקופה מתוחה שהיו הרבה בבית.

כששמים את הגבולות במקום הנכון, יותר קל לילדים לעמוד בהם ולא לעשות דברים שבאמת אסור כמו להרביץ להורים.

מציעה לך כרגע לנסות למצוא מישהו אחר שיוציא אותם וככה גם תהיה לך הפוגה וגם לא תצטרכי לסבול בפארק.

ויהיה לך יותר כוחות להיות איתם כשהן חוזרים.

מציעה גם לשקול לשלוח אותם לבד (יש סיטואציות בהם זה יתאפשר בגילאים האלו)

לשבח אותם גם כשהם עושים דברים עם אנרגיה (באופן שעומד בכללים) למשל איך קפצת בחבל יפה, איזה גלגול עשית על המזרון וכד')

ולראות אם ההתנהגות הלא לגיטימית נעלמת.

אם לא, צריך להבין לעומק מה מניע את ההתנהגות הזאת ואם זה משהו שחוזר על עצמו.

עוד כיוון לבדוק, האם יש קשר בין תלונה שלך שאת לא מרגישה טוב להתנהגות הזאת.

לפעמים כשילד קטן (ו5 זה פיצי מהבחינה הזאת)

שומע שאחד ההורים לא מרגיש טוב, זה יכול לגרום לו לחוסר ביטחון וחרדה שמתבטאת באופן הזה, כלומר ההרבצה מצד הילד נועדה "לבדוק דופק" לוודא שאמא בסדר ופעילה ומתייחסת אליו כרגיל.

לכן חשוב לא לשדר "מסכנות" גם כשאומרים להם משהו על ההריון.

למשל אפשר לומר אסור לקפוץ על הספה ליד אמא, כי לאמא יש תינוק בבטן, אבל מותר לקפוץ על הספה השניה או לשמוע סיפור ליד אמא.

ככה זה עושה להם הפרדה שאמא בסדר, רק לקפוץ ליד הבטן שלה אסור.

מסכימה לנצלש ?

גם מתלבטים אם לנסוע להורים במרחק של שעתיים שאצלםםם יש יותר אזעקות בהרבה, אבל להם יש ממד בבית ולנו אין לא מקלט ולא ממד.

בעיקר כמוך מפחדת מהדרך... 

תכננו לפני כן מה עושים אם יש אזעקה

קוראים תהלים בדרך ויהיה לכם שבת רגועה בע"ה 

תראי, זה לא שכל 10 דק' יש אזעקה, נכון?

תנסי לחשוב בלי פחד, רק בהגיון פשןט-

מה הסיכוי שתהיה בדיוק אזעקה באזורכם בנסיעה ?

באמצע הדרך יש מס' מקלטים ויש התרעה מוקדמת די זמן מראש. צריך לרשום בwaze אני לא זוכרת מה בדיוק רושמים אז יש איזשהו איתור מקלטים קרובים.

יש עניין סטטיסטי של מה הסיכוי חלילה להיפגע... נכון שאנחנו רוצים לשמור על עצמנו מאוד אבל יש עוד דברים.

למשל את עושה קניות לבית, את סוג של מסכנת את עצמך.

נוסעת למרפאה, יש סכנה בדרך... היום אני לוקחת ילד לרופא שיניים, חייב לסיים טיפול, כן, יש נסיעה 20 דק' לא בטוחה... מה לעשות. אבל הכי חשוב שאם כבר נסעת - בלי פחד! אל תחשבי על שניה- אמאל'ההה.... רק שלא תהיה אזעקההה.... אני מאמינה המחשבה יוצרת מציאות.

תנסי כמה שיותר לעבוד על המחשבה, חיובי, חיובי, חיובי.

גם כשאדם נוסע בדרכים סטטיסטית הוא עלול למות, ה' ישמור, ואף אחד לא נמנע מנסיעות למרות שזה נראה לי לא פחות מסוכן!

לצערי כל שבוע נהרגים אנשים.

מתחילת המלחמה כל יום לפחות פעמיים (ויש ימים שיותר)

אני לא מפחדת וגם לא עוצרת באזעקות

(צריך להיזהר יותר כי נהגים מתנהלים בחוסר הגיון/ זהירות סביב אזעקות)

נסעתי גם עם ילדים והיתה אזעקה ונשארתי באוטו (כי זה קרה בזמן חיפוש חניה ואז חניה וילדים רבים)

זו ההתנהלות שלי

אכן ההנחיות אומרות אחרת

והן גם גורמות לסכנה גדולה בכבישים

הייתי הרבה על בינעירוני

רוב המכוניות ממשיכות לנסוע

אלה שעוצרות

חלקן מתנהלות בצורה מסוכנת ביותר

הסכנה העיקרית בכביש בזמן אזעקה

זו תאונה בגלל בהלה של אנשים

אותי על מהירות גבוהה ממש

אנשים עצרו בבת אחת

אנשים נסעו מהר ממש בשוליים עד שהצליחו לעצור (והיו אנשים על השוליים)

היו שם הרבה ניסים שלא קשורים לטילים

כמובן לא עצר

ונפל רסיס לא רחוק ממנו, בקל אפשר לאבד שליטה בנהיגה מהבהלה.

בלהמשיך לנסוע

זה ניהול סיכונים

עלות תועלת של כל סיטואציה

אבל אם זה לצאת מטווח האזעקות למקום שקט יותר, לדעתי זה שווה את זה.

אולי כדאי לנסות לבדוק איזה דרכים "יותר" בטוחות.

וגם איך נוסעים.

יכול להיות שליסוע ברכבת למשל יכול להקל על הנסיעה.

לעשות נגלות או משהו בסגנון.

היא הבינה את הסיטואציה ושבמציאות כזאת סדרי העדיפויות משתנים גם אם זה אומר לנקות שוב.

ב.אני נסעתי להורים. התפללתי שלא תהיה אזעקה. ב"ה היה בסדר בנסיעה.. הייתה התראה קצת אחרי שהגענו.

ג. אם זה למקום עם פחות אזעקות או לשפר מיקום לממד ממש כדאי בעיני.

ד. מה עושים בדרך? עוצרים בצד ומתרחקים מהרכב בעיקרון..

בתחושה הפנימית שלי עדיף להישאר בבית, אבל אני כל כך רוצה רענון בשביל הילדים שלי וכן גם בשבילי

למרות שאנחנו לא באמת יודעים עוד כמה זמן זה הולך להיות

ובליל הסדר השנה אנחנו אמורים להתארח בעזרת ה'

ופשוט ברגע שיש התרעה בודקת בווייז איפה המקלט הקרוב. אם אין עוצרים בצד שוכבים בתעלה של הכביש.

רק לשים לב אם אתם בנסיעה לא לחכות האזעקה כדי לעצור אלא לעצור קודם.

אם זה יתן לכם התעוררות מאזעקות זה לגמרי שווה את זה בעיני

פוחדת באופן כללי לנסוע

במרחק של שעה עם כל האזעקות הייתי חושבת פעמיים

יהיה קשוח להשכיב אותם בצד הכביש

נישאר בבית כנראה

תודה על התגובות הצלחתי להסיק את המסקנות הנכונות 🙂

לכאורה אם הם גרים שעה נסיעה מכם, אחרי כ20 דקות נסיעה כבר תגיעו לאיזור הרבה יותר רגוע מהאזור שלכם. זה לא שעה נסיעה באותו איזור.

באופן אישי אני גם מעדיפה לא לנסוע, אבל במקרה הצורך צריך לדעת שהנסיעה באיזור המסוכן היא כנראה כ20 דקות ולא שעה שלימה.

אותי הכי מלחיץ מוצש.

בלילה הכל מפחיד יותר, גם את הילדים 

בגלל הדרך הארוכה והמסוכנת לדעתי.

ובאמת אומרת בזהירות מרובה (כי אני לא מכירה את החמות ספציפית אבל מכירה כל מיני סוגים של אנשים) שאולי החמות הזמינה ככה באויר מתוך הנחה מוקדמת שתגידו לא כי לא תסתכנו. 

מאצלנו.

אני לא מוכנה ליסוע אך ורק בגלל הדרך.

למרות שהייתי שמחה מאד לאיזו הפוגה קלה.

מוכנה לעשות את המאמץ למרות שכבר ניקתה לפסח...

הייתי נוסעת, אבל בודקת מראש שאפשר להשאר מוצש ולנסוע רק בראשון בבוקר... אין אזעקות ללא הפסקה ויש התראה מראש, ובעיניי להיות שבת במקום שקט-ממש שווה את הנסיעה

דבר ראשון, תודה @אמהלה  ו @כורסא ירוקה  , ריגשתן אותי!

יצא לי בטא 87.
לפני יומיים היה 47.

זה נחשב עליה איטית, לא?
חשבתי שזה אמור להכפיל את עצמו, ואם כן היה מצופה שיהיה לפחות 94.

מה אתם אומרות?

אני לא מבינה בזה אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא/אחות (עכשיו מאמינה שיש מוקד טלפוני)

או לעשות עוד בדיקה בעוד כמה ימים. 

וגם משל אמהלה שזה מספיק הכפלה של 1.5.
משום מה הייתי בטוחה שצריך הכפלה של פי 2.

תודה!

הריונות תקינים בהכפלה של 1.5.

לכן אמרתי אופטימיות זהירה

אז כדאי לעשות עוד יומיים שוב, כדי להבין טוב יותר את המגמה.

חיבוק גדול גדול

מחזיקה לך אצבעות.

בואי ננסה להיות באופטימיות זהירה....

אז אם כן, זה נשמע בסדר.

אבקש מהרופאה עוד בדיקה.

תודה רבה!

יכולה רק לעודד אותך שלי הייתה הכפלה גם כמו שלך, מספרים אחרים אמנם אבל הכפלה של 1.8.

(אצלך זה אפילו קצת יותר )

וגם דאגתי וחששתי

אמרו לי במוקד שזה נחשב תקין לגמרי לגמרי

אחרי כמה ימים עשיתי שוב

ב"ה עכשיו בשבוע 19♡

מתפללת איתך שיהיה הריון קל תקין ובידיים מלאות!!!

תודה! ❤️

מאחר ויצא חיובי בבדיקה כבר בשישי שעבר אומר השיתה בטא חלשה. נגיד 10 לדוגמא

ואם אחרי שבוע יצא 47

. וההכפלה עדיין תקינה אבל מינימלית

לא יודעת

יכל להיות שזה תקין מממש

אבל אני כן היתי נוטה לחשוש לכימי

תבדקי עוד יומיים שוב

ועד אז

שה באמת מותח ההמתנה המתוחה

עברתי את זה הרבה זה קשוח

הסחות דעת בעיקר...

יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו כך.

הייתי עושה עוד בדיקה עוד כמה ימים.

ובינתיים מתפללת לה' שנותן לנו בדיוק מה שמתאים לנו בזמן שמתאים.

הרבה בריאות ובידיים מלאות

אין לנו מקום לארח אפילו אותם, ויש עוד אחים רווקים בבית ואחות שאצלם בגלל שאין לה ממ"ד.

ובכללי לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אז הם לא ירצו להגיע

אני מתלבטת אם להציע שניסע לאחותו, אבל זה גם נסיעה מסובכת יותר, גם יש להם יותר אזעקות מאצלנו (פחות מאשר במרכז אבל עדיין) וגם אני לא בטוחה שזה יחליף בשבילו את הצורך בנסיעה להורים

לק"י

גם הדרך, וגם זה שיש שם מלא אזעקות.

זה בעיקר הוא

אני חושבת שמה שמפריע זה קודם כל שאני רואה כמה זה חשוב לו, וגם שאני יוצאת הרעה שלא רוצה לנסוע להורים שלו... הוא מבחינתו לנסוע בכיף, והוא די משאיר לי את ההחלטה ולא מוכן להחליט. ואני לא יודעת אם הוא מוכן לנסוע למרות האזעקות או שהוא פשוט לא מודע למצב ולמה שהולך במרכז אז זה נראה לו סבבה לנסוע לשם (למרות שאמא שלו אמרה לו שהיו אצלם מלא אזעקות ולא מומלץ לבוא, אבל גם אמרה שאם אנחנו רוצים אנחנו מוזמנים)

פשוט לא נעים לי להיות זאת שמחליטה לא לנסוע להורים שלו למרות שאני יודעת שהוא מאוד רוצה, במיוחד שזה יוצא כבר כמה פעמים ולא משהו חד פעמי

לק"י

מבינה אותך.

אבל לא הייתי נוסעת....

בעז"ה זה ייגמר ותסעו.

זאת אחת הבעיות, שאני לא יכולה לדעת שניסע בקרוב. עד פסח הגיוני שאו שתהיה המלחמה או שאמא שלו תהיה בלחץ מהנקיונות ולא יהיה לך כוח לארח אותנו, ובפסח אני אמורה ללדת אז לא יודעת מתי יהיה לי כוח לנסוע אליהם לשבת

אולי אם הוא יחזור אני אציע לו, אבל האמת שאם הוא יחזור באמצע שבוע אנחנו כנראה נרצה לנצל את הזמן להיות ביחד

ואיך אתם מסתדרים עם זה? או שלבעלך זה לא מפריע

באמת הזמנים של הביחד שלכם הם יקרים

בעלי היה מאוד שמח ליסוע מצד שני הוא מבין את הסיטואציה..

בעיני זה הגיוני ממש לא ליסוע בסיטואציה כזאת.

כן מנסה לחשוב על פתרונות אחרים, אולי להזמין אליכם רק לאמצע שבוע או מוצ"ש, ואז מקסימום יורדים למקלט וזה לא אמצע הלילה..

ולא הייתי נוסעת אם אצלי אין אזעקות ואצלם כן

הייתי מבינה מאוד את הרצון של בעלי אבל מסבירה לו מה הסיבה שמבחינתך לא כדאי.

לקסטרו וגולף יש לפעמים אבל גם המלאי שלהם שונה בין סניפים.

אין מבצעי סוף עונה/תחילת עונה/פסח?

גם אני מחפשת מכנסיים מידה 6-12.

במחיר נורמלי. (ראיתי השבוע בגולף ב 109 ש"ח).

תבחרי גזרה סקיני

רק את זה.

אבל די חזק.

אז יכול להיות שזה חיובי, אבל לא בטוח.

הבקרה ואז חלש יותר.

מזה?

ולפעמים היה מחזור

יום יום ביוץ ויצא שלילי חוץ מלפני 6 שבועות וחוץ מהשבוע.

מחזור אמור להגיע אחרי בערך שבןעים ואז היה שלילי אצלי בבדיקת ביוץ

2. במקרה קניתי בדיקה של savvytest - משהו כזה היה השם - והיא דרשה דברים שהיו חדשים לי, בשביל רמת הדיוק. נניח לא לשתות שעתיים צפני הבדיקה, לא לעשות פיפי 4 שעות לפני... 47 שח לשבע בדיקות אז לא זול, אבל שווה לשקול.

של מחזור...

אני אחרי גולולת ללא מחזורים. כבר כמה ימים עם הקו הזה

צרפתי עכשיו תמונה שוב מהבדיקה של היום בעצם 4 ימים עם אותו חוזק של קו..

עדיין קו משמעותי...

מענין דוקא לגבי הסמנים ב" ביוץ" הקודם היה לי את כל הסמנים של הפרשות וכל זה. הפעם כלום.

לכן  לא ברור לי מה קורה.

תודה לך ממש על העזרה

בדיקות ביוץ חיוביות

לשך אגב לא חיוביות

רק לא חלשות

גם לי כשהיה נגיד הריון יצא לי כמה פעמים שזיהיתי ביוץ לבד וגם עם מעקב זקיקים

ואז אחרי שבועיים בערך היה עוד בדיקות ביוץ חיוביות ממש אפילו למשך כמה ימים כשבהתחלה בדיקות הריון היו שליליות ובסוף נהיה פס שני..

וקרה לי ככה פעם אחת והיה גם מחזור רגיל אז לא יודעת להסביר

בסוף אין לדעת כרגע מלבד לחכות קצת

תנור

טפשר לנקות עם עד משומן

לפי פסיקה שלנו צריך לחכות אחכ 10 דק עד לבדיקה עצמה

חח כן

אם את יכולה להיות עם טמפון או גביעונית ביום של ההפסק

האזור של הנרתיק פחות מוכתם ומלוכלך בדם ישן

האלה אני עושה

ותכלס נתקעת כל פעם שעה לפני שקיעה שעוד עד ועוד עד מלוכלך ומרגיש לי סתם

מנסה להבין איך כולן מנקות בצורה שעובדת כמו בספרים

ושמה זרם חזק שם

ומחכה 10-15 דקות אחרי המקלחת ואז עושה הפסק

לא תמיד זה עוזר למוך דחוק

בדרך כלל רק ביום השישי יוצא לי באמת נקי

וגם צריך לדעת שעד לא צריך להיות נקי אלא טהור, כלומר יש צבעים שהם מותרים.

עם זרם חזק. אני גם מנגבת טוב לפני, אבל לרוב בשלב של ההפסק אין לי כתמים בכלל, וזה גם ההעדפה אישית שלי, שאם אני אראה כתם שיהיה על טישו ולא על עד.

איפה קונים כזה?

אם אני מבינה נכון זה כמו בקבוק קטן שמיועד לזה בצורה שלו

אבל במקלחת לפעמים יש אופציות שונות של זרמים

אז על האופציה שזה רק האמצע, זרם דק וחזק יותר, זה מצויין

זה נקרא "משטף וגינאלי". מוכרים בסופר פארם.

https://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=yhttps://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=y&src=google&albch=shopping&acnt=272-267-0231&isdl=y&slnk=&plac=&mtctp=&albbt=Google_7_shopping&aff_platform=google&aff_short_key=UneMJZVf&gclsrc=aw.ds&&albagn=888888&&ds_e_adid=740337195588&ds_e_matchtype=search&ds_e_device=c&ds_e_network=g&ds_e_product_group_id=296303633664&ds_e_product_id=he1005007126075188&ds_e_product_merchant_id=109103315&ds_e_product_country=IL&ds_e_product_language=iw&ds_e_product_channel=online&ds_e_product_store_id=&ds_url_v=2&albcp=22367044726&albag=175489853663&isSmbAutoCall=false&needSmbHouyi=false&gad_source=1&gad_campaignid=22367044726&gbraid=0AAAAAoukdWNsfVjTbABvxvnB2qUO7y6u_&gclid=CjwKCAjwpcTNBhA5EiwAdO1S9ncBqU-r7Omnir0RgZxrkdQBT7yOIxDptZYWdv6tXYMiy4MkqtwNZhoCcmYQAvD_BwE

נראה משהו ממש מוצלח ועדין

כאילו

לא מתקדם יום או יומיים (רק אוסר) ורק אח"כ מתחיל?

איך אפשר לעשות שפשוט יתחיל כבר?

מאז הלידה האחרונה משהו שובש אצלי...

ואעשה גוגל

האמת שבפעם האחרונה הייתה הרקדה

ובבת אחת הרגשתי שהכל מתחזק ונוזל ונוזל

אולי אני פשוט בטטה ברגיל

באותו יום או יום לפני, מתקלחת ומנקה מבפנים עם האצבע.

ביום של ההפסק כבר מהבוקר, אני כל פעם מנקה בפנים עם טישו או עד רטוב. (לא עם נייר טואלט, כי זה מתפורר).

מנסה לעשות הפסק קצת לפני הזמן ולא ברגע האחרון, כדי שאם לא יצא טוב, יהיה לי זמן לנסות שוב.

ואם היה קושי לעשות את ההפסק, לפעמים אני מוותרת על מוך (בהנחיית רב), ואת הבדיקה של היום הראשון אני לא עושה על הבוקר, אלא מחכה קצת.

לפעמים זה לא עוזר, וצריך לחכות עוד יום.