שלום, האם יש כאן יועצות בית ספר?(יסודי)ממתקית

הבת שלי קיבלה אישור לסל שעות בשנה הבאה בע"ה. היא טופלה על ידי פסיכולוגית בשנה הנוכחית, ובהמלצת הפסיכולוגית והמחנכת פנינו ועדה ואישרו לנו כמה שעות סיוע לשנה הבאה.

שאלתי, האם כל ילד שמקבל שעות, זה יכול לבוא על חשבון שעות של ילד אחר?
כלומר- האם לבית הספר יש סל שעות של מקסימום מוגבל ואת זה הוא מחלק בין כלל התלמידים הנזקקים? 
שואלת, כי בישיבת פילוח שהייתה.

אמרה לי היועצת בפירוש שהיא לא מבינה למה הבת שלי צריכה שעות, והן אף נתנו דוגמה, לילד מבית הספר שהוריו גרושים, והואא כלפי חוץ נראה בסדר ולו לא נתנו שעות, אז איך לבת שלי נתנו וכו הלאה...והבת שלי היא מקרה קל, ויש לה הרבה שעות וכו

בקיצור, יצאתי בהרגשה לא נעימה, כאילו אני לוקחת שעות עזרה לילד אחר, שכנראה לדבריהן זקוק לזה יותר, וגם תחושת זלזול במה שנצרך לבת שלי.

רציתי להבין איך זה עובד מאחרי הקלעים.

תודה

 

 

הי אנישוקולד פרה

אמנם לא יועצת כרגע אבל בתפקיד אחר בבית ספר יסודי

ומעורבת ומבינה בתחום של הועדות

חסר לי פרט חשוב כדי להבין מה קרה ולהסביר לך מה התכוונו


בעצם יש שני שלבים- שלב ראשון מעלים ילדה לשילוב- היא נכנסת לקטגורית שילוב על ידי המלצה של פסיכולוגית בית הספר או המלצה מגורם מקצועי חיצוני כמו נוירולוג/קלינאית. עושים לה ועדה ומחליטים האם תקבל אישור לשילוב- ואז היא ומצטרפת לקבוצת תלמידים שמקבלים שעות מסל שילוב בית ספרי שמתחלק בין התלמידים הנ''ל. ולא סל אישי משלה.


הבת שלך היתה במפגשים אצל פסיכולוגית בית הספר או באבחון? או פסיכולוג חיצוני? מי בעצם נתן לה המלצה לגשת לועדה אם פתאום כולם אומרים שלא צריך?


שלב שני ילדה שעולה לזכאות ואפיון לאחר ועדה ברשות העירונית היא נחשבת כילדת חנ''מ

וקבלת סל שעות אישי שמיועד לה באופן פרטי.


(ובסוגריים למרות שאני מבינה אותם שיתכן שלדעתם היא לא צריכה עזרה

לדעתי ממש לא לענין ההשוואות האלו והדוגמאות מילדים אחרים אצלינו מסבירים את זה להורים אחרת וגם ההתיחסות קצת שונה

מה תכלס המצב הלימודי שלה?)

לא יודעת איך זה עובד בירוקרטיתחני בנני

אבל מכירה מקרים שבהם ילדים קיבלו שעות ובית הספר הסב את זה על דעת עצמו לילדים אחרים שהחליטו שיותר צריכים, בלי לשאול את ההורים ובטח ללא אישורם.

אז אם חשוב לכם שהילדה תקבל את השעות שמגיעות לה ממליצה לוודא שהמרמור של הצוות (שבפני עצמו הוא לא במקומו) לגבי זה לא מגיע לידי מעשים לא לגיטימיים. 

הועדה - זו ועדת אפיון וזכאות?יראת גאולה
בועדת אפיון וזכאות נותנים נותנים לתלמיד זכאות לסל אישי - הוא סל אישי שלה, בלי תלות בתלמידים אחרים או במוסד. הזכאות היא ממשרד החינוך.


או שנתנו לה 'סל שילוב', איני יודעת כיצד נקראת הועדה, שאז זה אכן מתוך הסל הבית ספרי. וכל שעה כזו ירדת מכלל השעות של כל התלמידים שזכאים לסל שילוב. (או שמצרפים יחד כמה תלמידים כדי לנצל את השעות)


בכל אופן, השיח נשמע לי פוגעני ולא אתי. איך היועצת יכולה לדבר על ילד אחר מבית הספר?? זה ממש לא עניינה, אם רצתה לומר שאין צורך בשעות יכלה לומר את זה לועדה, ולא לאחר ההחלטה.

אם קיבלה סיוע כנראה מדובר בועדת זכאות ואפיוןרימון
סל שילוב לא כלול בו סיוע.  רק שעת שילוב.


וכן, זה שלה ומגיע לה והיא לא לוקחת שום דבר מאף אחד אחר

תודה לכן? זה היה ועדת אפיוןממתקית

לא כל כך מבינה בזה.
ובאמת זה לא נעים שיועצת בית הספר עם המנהל והאחראית שם מסבירות שיש ילד שיותר שקוק, ואנחנו מקרה קליל ולא ברור מה הצורך כאן.
באמת הייתה ועדה לפני בזום עם כמה אנשים, והיועצת מבחינתה לא אמרה משהו אחר, אז כנראה שיש צורך.

תודה!!

כנראה ניסו לשכנע אותך להזיז את השעות שהבתהריונית9

שלך זכאית להן לילד אחר.


אם היא קיבלה זכאות בוועדת איפיון- השעות הנל הן שלה, והייתי מעמידה את היועצת במקומה.

ובודקת שהילדה מקבלת את השעות שלה ושהן מנוצלות בצורה מייטבית.

יכול להיות שיש אנשי מקצוע שמגיעים לביס ל* שעותאוהבת את השבת

והשעות יתחלקו בין איקס תלמידים, ואז אם יש ילד שפחות צריך אז זה בא על חשבון אחרים?


לא יודעת.. אבל הייתי באמת מנסה להבין עם איש צוות שיותר נוח לך איתו מהבית ספר על מה המהומה...

לבת שלך עושה טוב המפגשים?

אולי הם חששו שזה מכניס אותה לקבוצת התייחסות לא טובה??

או שסתם האווירה שם לא מכבדדת..?

יכול להיות קושי במציאת כח אדםרימון
לא עניין של תקציב...
לא יועצת אבל מניסיון של הבן שלירחללי

בהחלט כן.

אין הרבה אנשי מקצוע שיכולים לתת שעות, ובסוף גם מי שעבר זכאות ואפיון ויש לו סל אישי,

ממש לא בטוח שלבית הספר יש שעות לתת לו.

ובית הספר יחלק את השעות שיש לו לפי סדרי העדיפויות שלו.

ב"ה אצלינו היועצת ממש רגישה והסבירה לי באמת בעדינות שלא בטוח שהוא יוכל לקבל את השעות שהוא זכאי להם.

מבאס נורא היחס שנתנו לך

אומרת לך כאחת שעובדת בתחוםהריונית9

סל אישי כשמו כן הוא- אישי. ואין סיבה שילד לא יקבל אותו.

זה באחריות ביהס לדאוג שיהיו מספיק אנשי צוות שיוכלו לתת את המענה לכולם. יש להם את התקציבים לזה בהתאם לסלים האישיים ולתקנים נוספים.


לצערי מכירה כמה בתי ספר שבגלל התנהלות לקויה לחלוטין מנצלים בצורה אחרת את השעות סל, והתוצאה היא שאין לילדים את המענה... אבל זו התנהלות לקויה שלא אמורה לקרות.

רק שתדעישוקולד פרה

שזה לא בסדר חוקית... אתם צריכים לשבת לפלח לו שעות לפי הצורך של הילד והוא אמור לקבל את מה שסוכם

מנסיון כעובדת בתחום

ואת יכולה לפנות למתיא אצלכם לוודא

הם לא יכולים לתת את השעות שלו למישהו אחר

אלא אם כן הוא באמת לא צריך עזרה 

כמובן הם לא נותנים את השעות סל אישי שלורחללי

לילד אחר שלא קיבל סל אישי,

אלא יש להם יותר מדי ילדים עם סל אישי ופחות מדי אנשי צוות בהתאם לצורך שלנו.

סייעת לא רצינו שהוא יקבל, זה לא רלוונטי למקרה שלנו ב"ה.

אני לא יועצתשיפור
אבל יצא לי לשמוע מכמה אנשים ממקומות שונים ובתי ספר שונים שקיבלו יחס לא נעים לגבי הסל אישי, ובית הספר מנסה לשכנע שהילד לא באמת צריך ביחס לילדים אחרים. נראה שיש בעיה מערכתית במערכת הזאת של סלים אישיים בבתי ספר.
אעשה קצת סדר:רימון

בתוך ההגדרה של סל אישי של ילדים שעברו ועדת איפיון וזכאות יש כמה סוגים של קוד זכאות.

יש כאלו שמקבלים זכאות של 2.2 או 5.5 על לקות למידה/ הפרעת קשב או עיכוב התפתחותי וגם על סמך איבחון פסיכיאטרי בשכיחות גבוהה ואז שעות ההוראה הן מסל בית ספרי ששם יכולה להיות מורכבות כי בעצם המדינה נותנת זכאות על משהו שאין לבתי ספר איך ליישם!

תלמידים עם רקע פסיכיאטרי בשכיחות נמוכה מביאים איתם את הסל והוא לא מסל בית ספר.


בכל המקרים, הסיוע עצמו הוא לא מתוך סל בית ספר...

דיוקים קטנים להודעהמתיכון ועד מעון

על לקות למידה או הפרעת קשב מקבלים 2.2 ש' על עיכוב התפתחותי 5.5 שעות.

מסמך פסיכאטרי, ז"א אפיון נפשי הוא אף פעם לא יוגדר שכיחות גבוהה, אלא אם את מתכוונת על אפיון רגשי.

בוועדה מחליטים האם הילד מקבל סל מוסדי כי התפקוד שלו גבוה יחסית או סל אישי כי התפקוד נמוך. סל מוסדי מגיע מהשעות של בי"ס וסל אישי מגיע ממשרד החינוך.

ומסכימה איתך שאכן הרפורמה של הסלים אישיים מאוד מקשה

מה מקשה? על מי?ממתקית
אני חושבת שזה לא באמת עוזרמתיכון ועד מעון
הילדים לא מקבלים מענה מספק והמערכת מתקשה להכיל
בעיני זה מאוד עוזראורי8אחרונה

אני רואה בעינים של תיכון, זה נותן לילדים שעות סיוע פרטניות או בקבוצה קטנה, בכמות שלא היו מקבלים בלי, וגם נותן להם התאמות ( הקלות) משמעותיות שקשה מאוד לקבל בדרך אחרת. מכירה הרבה ילדים שיש להם תעדת בגרות בזכות הזכאות  הזו.

ותעודת בגרות זה הרבה יותר מהתעודה בשבילם, זה הערכה עצמית, בטחון, שייכות למסגרת הלימודית . 

אני רק אגיד שזה הרבה פעמים חוסר בכח אדםאני אמא

כלומר, חסרים אנשי צוות בבית הספר אז מתעדפים מבין כל הילדים שיש להם זכאות את מי שזה הכי דחוף בשבילו. בניגוד למורה בכיתה שבטוח תהיה, גם אם לא מדהימה, צוות פרא רפואי אם אין אז אין גם אם לילד מגיע והוא זכאי ואין שום סיבה בעולם שלא יקבל. והמציאות היא כמעט בכל הארץ יש מחסור משמעותי בצוות פרא רפואי.

רק פה השיח הוא על מצב של ילד שזכאי וילד שלא זכאיהריונית9

ובעיני הגישה של היועצת אבסורדית.

זה ממש לא עניין של אף אמא מה ילדים אחרים קיבלו.

הבת שלה קיבלה? מעולה. היא זכאית לזה. ובאחריות הביס למצוא את האנשי צוות המתאימים שיתנו לה את המענה.. וממש לא לשכנע שיש ילדים שיותר זקוקים לשעות האלו.

אני יועצת בתיכוןאורי8

ואם אלו שעןת שהיא קיבלה בועדת אפיון, זה סל אישי , שעות שבית הספר מקבל עבורה. אסור לבית הספר לתת אותן לילד אחר.

יכול להיות שהיועצת גיברה מתוך תסכול שהבת שלך קיבלה כי יש לה הורים שדאגו לה, והילד הזה לא.

זה באמצ לא ענינכם, ולא שייך שהיא שיתפה אצכם בבעיות של ילד אחר.

כן אומרת שהרבה פעמים בית הספר מעגיף לתת את השעות האלה בקבוצה ולא פרטני, מחבר כמה ילדים עם סל אישי ואז במקום שעל ילד יקבל שעתיים( בתור דוגמא), כקבוצה הם מקבלים 6 שעות.

ועל הדרך דוחפים לקבוצה עוד ילד או שניים שצריכים עזרה ואין להם סל אישי, זה בסדר וחוקי, אבל יש להורים זכות לומר שהם רוצים שהשעות יהיו אישיות .

היתה לנו ילדה שההורים שלה התעקשו על שעות אישיות, ולא בקבוצה, היא פשוט קיבלה פחות שעות סיוע,  רק את מה שמגיע לה ( בקבוצה יחלה לקבל יותר, למי שקבוצה טובה לו זה טוב)

מה עושים שכל היום בא לי אוכל מבושל ואני שונאת לבשלזוית חדשה

וגם בעלי לא אוהב

🙁

וואי ממשאפרסקה

אני מפנטזת על סנדוויצ'ים כאלה מושקעים חחח

אבל גם אם היה בשלוף באושר עד זה בטח היה יוצא יקר מדיי כתור משהו קבוע 😅

זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום? המקורית

בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭

לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח

אוי פספסתימתיכון ועד מעון

משחק מנגן בשבת, ילד בן 4שושנושי
  1. מאפשרת בלי מצפון

  2. מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו

  3. אין על מה לדבר

  4. מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה

  5. לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר

משתדלת להעלות למעלהאיזמרגד1

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

מעירה פעם אחת ומשחררתזוית חדשה

אממאפרסקה
  1. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

    מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

    אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

אני אומרת לה פעם אחת ששבת היום - ומרפהמתואמת

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

מכבה מאחורה/מוציאה בטריותעדיין טרייה

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

שלא לדבר על לדרוך באמצע הלילה 😆אמאשוני

השכנים מעולם לא עניינו אותימתיכון ועד מעון

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

לא מחביאה, שמה למעלהכורסא ירוקה.

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

משתדלת לשים מראש בצד.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:25

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

עונה לגבינושושנושי

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

אצלנו בן שנתיים וחצירוצה לשאול שאלה

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

בתקופות שהיה קשה פה להתאפק, העלמתי לפני שבתטארקו

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אחדמקקה

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

תלוי בילד ובמשחקדרקונית ירוקה

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

משתדלת לפני שבת להעלות את כל המוקצה, אם ילד מדליקאמהלה

אומרת פעם אחת ומשחררת...

אין תשובה אחידה שימושית

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

אצלי זה 5המקורית

4 או 5,שיפור

עונהרוני_רון

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

בדיוק השבת בן השלוש הוציא טושים וישב לציירשמש בשמיים

וזה היה נורא מתוק! לקח לעצמו דף טיוטה וטושים וארגן לו מקום לציור... ובעיקרון ביום חול זה ממש נהדר שהוא ככה מסדר לעצמו תעסוקה חיובית, התלבטתי מה לעשות, אבל בסוף התעקשתי איתו שיחזיר הכל למקום ופינקתי אותו בעוגה לכבוד שבת שלא יתבאס מדי ששבת היום.

משתדלת מאד שלא ישחקו בשבתקפצתי לבקר

הקטן הנוכחי מבין לחלוטין את המעבר משבת לחול, שואל לפני שימוש במשחק אם מותר בשבת, ומתי תצא שבת.

לא מדליק כלום חשמלי בשבת, ומעיר לאחותו הגדולה..

לקח לי זמן להיזכר שהוא החריג..

אפשר לשאול שאלת המשך?טארקו

מקווה שזה בסדר לנצלש

איך בכללי אתן מתנהלות עם האיסורים של שבת?

הבת שלי בת כמעט 3

והרבה מהדברים שהיא אוהבת לעשות אסורים בשבת-למשל היא מאוד אוהבת יצירות, לכבות לבד את האור בחדר.. אין לי עוד דוגמאות עכשיו אבל בעיקרון.

היא גם מאוד אוהבת ללכת למעון ואם אין מעון זה גם מבאס אותה😆

כל פעם שאני מזכירה לה ששבת עכשיו

היא מתבאסת עלי

ולא בא לי שהיא תגדל בתחושה ששבת זה מבאס ואסור..

אז תמיד אני מזכירה כזה כמה כן כיף בשבת

ועדיין מרגיש שבתחושה שלה שבת זה יום כזה שאסור לעשות כל מה שכיף...

ובכנות, היא קצת צודקת. זה באמת באסה הדברים שאסור.. גם אם יש כיף.

יש לכן רעיון איך עוד לתווך?

אולי לשמור משחק מיוחד לשבתאנונימית בהריון

ופעילות משפחתית שעושים רק בשבת

ככה שהיא מתבאסת תוכלי להציע לה את זה.

בפנים-שימושית

יש לי משחקים מיוחדים לשבת (דברים שהם אוהבים לא משחקים שיוצרו לכבוד שבת ) שאנחנו מורידים רק אחרי הדלקת נרות

ביום שישי התפקיד של בן ה3 וחצי שלי זה לכבות אורות ולשים כיסוי - זה לא מונע ממנו להדליק ולכבות אורות בשבת אבל זה כיף לו ומתי שהוא הוא ילמד שלא מדליקים ומכבים בשבת

ובשבת אנחנו הולכים לגינה שווה שבד"כ ביום חול אנחנו לא הולכים לשם.

ומספרת מלא פעמים ספרים על השבת

ויש לנו כל מיני דברים מיוחדים לשבת שבמהלך השבוע אנחנו מזכירים שזה שמור לשבת...

לשמור דברים מיוחדים לשבתדרקונית ירוקה

בשבת יש הרבה זמן לשחק במשחקים של הבית. ליצור זמן למשחק משותף איתה ולהגיד שזה נחמד שבשבת יש הרבה זמן יחד.

עוד משהו - לא עושים יצירות, אבל גם אין טלפונים ואמא ואבא יותר פנויים

המון סיפורים ומשחקי דמיון

אנחנו גם עושים בסעודה סבב שכל אחד מספר מה היה לו הכי כיף השבוע. הם מחכים לזה ממש

משווקים😉פאף

אצלי יותר גדול, אבל זה דברים שעשיתי מגיל קטן... אני בשבת מרשה מלא מתוקים שאני לא מרשה במהלך השבוע, גם משהו טעים בדלקת נרות, אבל מיוחד, לא מהסטנדרטיים, ומדגישה שהכנו לעבוד שבת , גם בשבת בבוקר אני מרשה לחמנייה עם שוקולד , גם הוא אוהב את הקידוש והמיץ ענבים, גם פוגשים יותר חברים ואני משווקת את זה שזה בזכות שבת, גם אנחנו משתוללים ביחד יותר ואני מזכירה לו שזה בזכות שבת יש לנו הרבה זמן... כל הזמן מכניסה את איזה כיף זה שבת😅

אני מאוד משתדלתהשם שלי

כל פעם שמדברים על משהו שאסור בשבת, לדבר גם על הדברים המיוחדים לשבת.

בגדים מיוחדים, מאכלים של שבת, תפילות ודברים שהילד אוהב לעשות בשבת.

אפשר גם במהלך השבוע להזכיר את הדברים המיוחדים של שבת, אליצור ציפייה לקראת שבת.

בגיל 3 יש הרבה דברים שאסוראמאשוני

בלי קשר לשבת.

אז בשבת יש עוד קצת דברים שאסור.

ומצטרפת לזה שבשבת גםמיש דברים מיוחדים שמותר.

למשל הקטנים שבאים להתכרבל איתי בבוקר במיטה, להכין שוקו, לשחק עם השכנים.

למי יש זמן בבוקר שהוא לא שבת לכל הדברים האלה.

שגרת שבת מיוחדת אולי תעזור..?המקורית

אני משתדלת לא לומר לילדים בגיל הזה אסור על שבתרק טוב!

אני אומרת אני לא עושה כך וכך... ואני יכול? תעשה מה שאתה רוצה. אני לא מביאה לך צבעים כי אני לא מתעסקת עם צבעים בשבת. למשל.. אני יכול להדליק את האור? אנחנו לא מדליקים את האור בשבת.

קרה לנו עם ילד בן 3 ומשהו שרצה להדליק משהו בשבת. אמרנו שאנחנו חא מדליקים. שאל אם הןא יכול. אמרתי שאנחנו לא ושיעשה מה שרןצה. שאל שוב. וכך המשכנו שהוא מתעקש שאני אגיד לו שהוא יכול. בסוף אמרתי בצחוק אולי נשאל את הרב אם אתה יכול... אם הילד שואל את הרב זה אומר שהוא מבין מה זה שבת או לא מבין?! 🤔

אבל בכללי בשבת יש ממתק שבת בכניסת שבת. ואוכל יותר טעים. וקינוח. ועוגות. ויותר זמן לשחק עם אבא ואמא. ותפילת ילדים. ותהילים. וזמן משפחתי כיפי.

לרוב משחקי מוקצה נמצאים למעלהיעל מהדרום

לק"י

אבל בן הארבע לפעמים מוצא או לוקח טושים וכאלה. אני אומרת וחוזרת שאסור, אבל לא רבה על זה יותר מידי.

אצלינוהשם שלי

משחקים מוקצה בדרך כלל נמצאים במקום פחות נגיש

זה גורם שגם בשאר הימים פחות משחקים בהם.

ובכללי, אני מעדיפה פחות משחקים מנגנים, כי זה חופר.

אם בכל זאת ילד קטן לקח משחק מוקצה, אני אשתדל למנוע ממנו לשחק.

בגיל 4 ילד יכול להבין שזה אסור בשבת, ויהיה אפשר ביום אחר.

4 ואז 1אמאשוני

כלומר עושה את ההשתדלות שלי לפני שבת,

ואם קרה והתפספס אז בפועל 1.

השכנים לא פונקציה בכלל.

לגבי 5 זה מאוד תלוי בשלות, וצריך להיזהר מלהקדים את המאוחר.

יש ילדים בני 4 שעוד אין להם מושג זמנים, אז איך אפשר באמת שהם יבינו שדווקא עכשיו אסור.

לאט לאט. הכי חשוב לא להיבהל.

כל מי שכתבה שלא מעניין אותה השכניםשושנושי

וגם תאפשרו בלי מצפון -

אז גם תסכימו לילד לשחק עם ספר מנגן, שבת בבוקר במרפסת?

רק לי מרגיש לא לעניין?

אולי זה תלוי איפה גריםיעל מהדרום

לק"י

אבל באמת נראה לי שהייתי מעדיפה שלא במרפסת. למרות שאני חושבת שהשכנים יכולים להבין שמדובר בילד קטן.

( אנחנו גם גרים במקום שיש בו לא רק דתיים, וגם אין לנו מרפסת או מקום פתוח שישמעו ממש טוב).

השכנים יודעים שיש לכם ילדים קטנים, נכון?מתואמתאחרונה

אם הם עצמם גידלו ילדים, הם אמורים לדעת שילד קטן עושה הרבה פעמים מה שהוא רוצה, גם בלי שההורים מאפשרים לו...

גם לפעמים בעייתי בשבת לקחת לילד את המוקצה שהוא מתעסק בו. אז מה באמת אפשר לעשות?

4 ואם פספסתי מעירה פעם אחת ומשחררתהריון ולידה

מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

גם לילדים רגישים מאוד המעבר יכול להיות קשהמתואמת

(כותבת כעוד רעיון לשים לב אליו)

עוד שאלות אחרי קיסריהריון ולידה

אז ברוך ה' מרגישה שהגוף מתחיל להתרפא

קיסרי חירום שהזדהם וכל פעם שאמרתי שכואב וחם ונפוח אמרו לי שזה נורמלי עד שהתפוצץ ומשם כבר התחילו לטפל.

אז באה להתייעץ עם בעלות הניסיון

יש לי מאז הקיסרי רגישות ממש בבטן התחתונה

מהפופיק ולמטה.

כואב כל הזמן אבל יותר כשנוגעים וכזה.

מרגיש כאב פנימי.

כשבדקו במיון את הזיהום הם הסתכלו על הרחם והיא הייתה הרבה יותר למטה (מאחורי העצם)

האם זה תקין ומוכר הכאב הזה או שצריך לבדוק?

אני מבינה שניתוח זה כואב לתקופה, אבל לא רוצה ליפול שוב עם כאב שסבלתי בשקט אפילו שהוא לא נורמלי וצריך טיפול.

וגם מניעההריון ולידה

אני לא רוצה הורמונלית אבל חייבת כמובן מניעה לשנה וחצי

איזה אפשרויות חדשות שמותרות אחרי קיסרי?

מתייגת לי לכל השאלות את @מתואמת

כתבת שעברתי ארבעה ניתוחים שכאלה, אז בטח תדעי לענות❤️

רק לגבי המניעהאנונימית בהריון

אני הייתי אחרי הניתוח עם התקן לא הורמונלי והיה מצויין ממש

איזה התקן? הבנתי שיש 2הריון ולידה

כדור או נובה טי

מה עדיף?

ואיך זה עובד, הולכים לרופאה, היא אומרת איזה התקן, הולכים לקנות וקובעים עוד תור ורק אז מתקינים? או שמגיעים מראש עם ההתקן שאני בוחרת והיא מתקינה?

הייתי עם מונה ליזהאנונימית בהריון

קבעתי תור לרופאה פרטית שהמליצו לי עליה (ד"ר רחל פיקאר)

אמרתי לה שאני רוצה התקנה של התקן לא הורמונלי והיא שמה לי במקום.

לא נשמע לי תקין הכאב שאת מתארת..יעל...

הייתי הולכת לבדוק במיוחד שאמרת שהיה זיהום

אוי לאהריון ולידה

זה מין כאב עמום כזה.. אני מתפקדת איתו סבבה.

הוא מוזר, אבל כל הסיטואציה חדשה ומוזרה לי.

אני רק שבועיים אחרי הניתוח. זה משנה? או שעדיין לא נשמע תקין?

אם זו לא חוצפה ויורשה לי להגיב4ne1

אני עוסק בתחום ולכן אני "מעז" לענות בתקווה שאוכל להיות לעזר.

שבועיים אחרי ניתוח קיסרי (עד חצי שנה) זה לגמרי תקין להרגיש כאב. המקום עדיין רגיש והגוף עבר טראומה.

יכול להיות שהכאבים נובעים כתוצאה מהתכווצות חזרה של הרחם, או הידבקויות של הרקמות שנחתכו. צריך לזכור שנחתכו שרירים ועצבים והם עוברים תהליך של החלמה שמשפיע על הכאבים.

יתכן גם, וזה דבר שקורה המון בעיקר אחרי ניתוחים, סיכון מוגבר לבקע טבורי (הרניה) לשבר כתוצאה מפעילות מאומצת וכו'. לפעמים זה מאוד קטן ורגיש ולא מורגש אך הולך וגדל. לפעמים הכאב הוא רק בנגיעה כמו שתואר פה. לכן כל עוד הצלקת לא מזדהמת או מפרישה או שאין חום וכדו' סביר להניח שמדובר באחד מהמקרים הנ"ל וזה לגמרי תקין.

אצל המון נשים קורה התפתחות של בקע טבורי אפילו בלי לשים לב (הנפיחות מטשטשת את זה) עד שזה בולט וכואב זה אחד הדברים שצריך לשמור ולהיזהר אחרי ניתוח. לשמור שלא להתאמץ יתר על המידה.

מקווה שהייתי לעזר

תודה על התגובה! בנתיים לא התאמצתי בכללהריון ולידה

מאוד נזהרת

מאמץ הוא לא בהכרח הרמת משקולות4ne1

גם שקיות מהסופר, ואפילו להרים את התינוק/ת לצורך הנקה נחשב מאמץ.

ההמלצה היא להיזהר במיוחד בחצי שנה הראשונה. ואם יש צורך בהנקה אז שמישהו יגיש את התינוק או להרים אותו בישיבה.

מעבר לזה אם אין משהו חריג אין מה לחשוש כל כך

לפי מה שאני יודעתמתואמת

מותר להרים את התינוק ודברים נוספים ששוקלים כמותו, וצריך להיזהר ממאמץ עד שישה או שמונה שבועות.

אולי במקרים חריגים ההנחיה היא אחרת...

אין הנחיה גורפת. זה תלוי בכמה דברים4ne1

במספר הניתוחים, במצב אחרי הניתוח וכו'.

לרוב ההמלצה היא 3-עד 6 חודשים.

העניין זה לאו דווקא עם המשקל בפני עצמו אלא התנוחה שבה נמצא הגוף. אפשר להרים תינוק על הידיים ולא יקרה דבר אבל אם לצורך העניין מתכופפים לכיוון העריסה ומרימים את התינוק ואחר כך מתכופפים ומחזירים זה עלול ליצור לחץ על הבטן שיכול לגרום לשבר. אלה מקרים שנתקלים בהם יום יום. כמובן שזה לא קורה פעם אחת, וגם צריך להיות מותאם לכל יולדת ולמצבה הרפואי. שבועיים בכל מקרה זה מעט זמן ומומלץ להיזהר ולהימנע.

עברתי ארבעה קיסריים וההנחיה הייתה תמיד זהה.מתואמתאחרונה

בכל אופן, באמת שבועיים זה מוקדם מכדי לחזור לתפקוד.

כמה זמן עבר?מתואמת

לי לא הזדהם ב"ה אז לא יודעת לענות מניסיון.

אם עברו כבר כמה שבועות, נראה לי שכדאי לבדוק...

בקשר למניעה - בעיקרון אפשר את כל סוגי המניעה. אבל אולי במקרה שלך ספציפית אסור התקן? צריך לשאול רופא שמכיר בעצמו את מה שעברת בקיסרי...

אז אתייעץ עם הרופאה שליהריון ולידה

תודה!

מקלחות לילדים עם לבניםאנונימית בהו"ל

אתמול יצאה לי שיחה עם חברה והיא סיפרה שהבנות שלה מתקלחות עם תחתונים..

בחיים לא שמעתי על זה אבל אני לא באה מבית דתי.

תוהה כמה זה נפוץ במגזר הדתי? זה משהו שהייתן מאמצות אליכן הביתה כמובן מגיל 0 או גיל קטן?

נשמע לי שזה רלוונטי רקרק רגע קט

כשהילדות מתקלחות יחד.

אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.

מסכימההמקורית

עזבי בושה מיותרתשמעונה

זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך

מסכימהנעומיתאחרונה

מוזר ממשעדינה אבל בשטח

גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים

לא שמעתי על דבר כזהמולהבולה

אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה

לי יש בן בגיל 5 ובת בגיל 3אונמר

וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,

זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,

והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.

הוא העדיף, ואחריו גם היא..

אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..

חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.

אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.

אולי באמת לא הבנתי אותהאנונימית בהו"ל

והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?

לא שמתי לב שאמרה את זה...

כנראה שמדובר על מקלחות משותפותנעמי28

אולי היא עושה לכמהשואלת12

ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים

אם הילדים בגיל שמקלחת משותפת כבר מביכה להם אזחילזון 123

עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...

מוזר מאוד לא נתקלתי בחייםאורוש3

נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.

אולי הכוונה למקלחת משותפת?

אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.

ממש לא נפוץמקקה

ומאוד מוזר

נורא מציק וגם איך אפשר לשטוףככה כמו שצריך?

הן מתקלחות יחד?טארקו

כי לבד זה נשמע לי אפילו בעייתי ואנטי הגייני..

אבל אם פעם ב.. עושים אמבטיית משחקים משותפת(נגיד קצף/צעצועים וכאלה)

מגיל שמבינים פרטיות(סביב 3-4-5, תלוי ילד) הייתי מכוון באמת להישאר עם תחתונים או ללבוש בגד ים...

לא באופן יומיומי(באופן יומיומי הגיל הזה הוא בעיני גם השלב שנכון להפריד מקלחות, כשכבר יש הבנה ששומרים על הפרטיות של הגוף שלי)

זה ממש לא בריאכורסא ירוקה.

כל הקטע להתנקות מהחיידקים שנאספים עלינו במהלך היום, לא להדביק אלינו את מה שנדבק לבד..

ואם זה כי הילדים מתקלחים יחד אז אולי הגיע הגיל לקלח אותם בנפרד

פניני ילדיםיעל מהדרום

לק"י

בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.

"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍

(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).

בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅

ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂

ועוד אחד מהיוםהשם שלי

בשירותים היתה ערמה של כביסה.

אז הוא דורך עליה ואומר- אני מטפס על הארמון.

אני מאוד מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיראנונימית בהו"ל

יש מה לעשות עם זה?

הקשר לפורום הוא שיש לי עדיין קטן שיונק אז אני לא ישנה לילות שלמים וכנראה זה גם משפיע, אבל זה לא שאני קמה כל 3 שעות. ממש לא.

אבל מה עושים?

נוסעת מחוץ לעיר לפחות פעמיים בשבוע וחוזרת סמרטוט

וזה אחרי שבבוקר אני מוציאה את הילדים

עובדת (ומשתדלת מאוד להספיק לאכול)

וישר אוספת את הילדים מהמסגרות

ואז משתדלת להיות איתם, חוגים, חברים

אבל ממש לא תמיד מצליחה כי אני פשוט קורסת

ומהשניה שבעלי חוזר אני או על הספה או במיטה

ואין עם מי לדבר

הולכת לישון מוקדם יחסית בימים כאלה או שסתם נמרחת בפלאפון

ובימים שאני עובדת מהבית ואני עובדת רציני מאוד מהבית אני פורחת בצהריים (הכל יחסי חח)

וזה פשוט הנסיעות האלה

חשבתי שאני אתרגל לזה אבל כבר תקופה שזה ככה

ולא משנה מתי הלכתי לישון ערב קודם

יש לי חברות שנוסעות מרחקים יותר גדולים ממני וממש לא מתעייפות ככה

ועשיתי בדיקות דם ואין לי חוסרים

זה סוג גוף? אין דרך לשנות את זה?

קראתי פעםריבוזום

שיש אנשים שנסיעות מרדימות אותם כמו שתינוקות נרדמים מנדנוד (או עגלה\נסיעה) - משהו בתנודתיות שבנסיעה משפיע על הפעילות המוחית שלהם באופן הזה.

לא זוכרת אבל איפה וכמה זה היה מוסמך ^^'

אני יכולה לאשר את זה חד משמעית🙃אנונימית בהו"ל

טיפ קטנטן- לשמור על מרחק גדול מהרכב לפנייךשיפור

זה עוזר פחות להתעייף מנהיגה.

אבל בכללי מזדהה עם התחושות.

וואי מעניין, אנסה את זהאנונימית בהו"ל

את נוהגת?רוני_רון

אני מזדהה ממש

הייתי נגמרת עד טיפת דמי האחרונה מהנסיעות.

מאז שעברתי לעבוד בעיר שלי, החוויה שלי אחרת לחלוטין!!

קצת עזר לי לישון בדרכים... אבל עדיין נגמרתי

כן נוהגתאנונימית בהו"ל

וואי תודה על ההזדהות!! בדיוק ככה אני מרגישה

ואיזה כיף לך שאת עובדת בעיר! חלום שלי שכרגע לא נראה שהולך להתגשם בקרוב...

(אין בעיר שלי הרבה משרות שמתאימות לי וגם פרט שולי, אני לא שולחת קו"ח😂)

יכול להיות שאת איש רגיש מאוד?מתואמת

נסי לעשות את השאלון באינטרנט.

גם אני מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיר (נדירות לשמחתי) ובעצם מנסיעות באופן כללי ומכל שהייה במקום הומה ומציף חושים... וזה לא קשור לעייפות הפיזית שלי באותו רגע (שתכל'ס היא תמיד נוכחת🤭).

טוב, אולי זה בעצם לא קשור אלייך... אבל כתבתי את זה בכל זאת ככיוון מחשבה.

איזה כיוון מענייןאנונימית בהו"ל

אני כל הזמן מתלבטת אם אני כזאת, אבל אז זה אומר שנגזר עלי לעולם להיות מותשת מנסיעות?

לא בטוחה שאני אוהבת את הכיוון הזה אם כן חח

המ... כן, מבינה אותךמתואמת

יש דרכים להתמודדות, אבל קשה למצוא אותן.

לי לפעמים עוזר לשמוע משהו תוך כדי, עוזר לי להתנתק מהסביבה. ולפעמים הפוך - זה רק מעצבן אותי...(מציינת שאני לרוב נוסעת בתחבורה ציבורית, שזה מציף יותר)

מקווה שתקבלי פה רעיונות.

גם בטיפול טוב אפשר לקבל רעיונות...

וואי מזדהה איתךתלמים

ביום שיש לי נסיעה (שאני נוהגת) יודעת שאסיים אותו בכאבי ראש ומיגרנה🤦‍♀️

לא פשוטנעומית

מה שאני עושה ומאוד מקל עלי

לצאת כמה דקות קודם ולסוע בנחת

לשמוע משהו נחמד

או לדבר בטלפון עם מישהו, ממש מעביר בקלות.

וזה ממש מעייף

אולי לנסות לישון מוקדם לילה לפני?

לצאת כמה דקות זה רעיון טובאנונימית בהו"ל

את השאר אני עושה וזה עוזר לי בנסיעה עצמה

ממש שומרת לי פודקאסטים ספציפיים שאני יודעת שישאירו אותי ערה כי בכיף אני נרדמת במיוחד אם פקוק...

הבעיה היא שגם אחכ כשאני חוזרת הביתה אני מותשת ממש ולא מצליחה לתפקד

אני נוהגתoo

בינעירוני כל יום

נסיעה אצלי לרוב זה תרפיה

מוזיקה ומחשבות

נסיעה במהירות סבירה שלא דורשת ריכוז גבוה

לפני נסיעה תמיד אוכלת ושותה או מצטיידת עם אוכל ושתיה

אם זו נסיעה ארוכה

עושה הפסקות

ובכל מקרה אף פעם לא ממהרת לאנשהו

ראיתי שנסיעות שלא מתוכננות טוב עם אוכל/ שתיה/ הפסקות

גורמות לכאבי ראש ועייפות

הגיוני שזה קשור לזה שאני לא אוכלת מספיקאנונימית בהו"ל

בימים כאלה.

איםה את עושה הפסקות? וממש נרדמת או לא להגזים?

לא חסר לי שינהoo

זה להתרעננות

בתחנת דלק/ מקום חניה מסודר

לצאת לרגע מהאוטו

לחלץ עצמות

לאכול לשתות

למה שלא תקחי לך אוכל לדרך?חילזון 123

לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו אחרי לידהאמאשוני

יכול לקחת שנתיים ויותר.

אל תהיי קשה עם עצמך.

תנסי לשלב כושר ותזונה נכונה, זה מאוד מאוד עוזר להחלמה.

גם ההנקה לוקחת הרבה כוחות.

את מתארת שבימים של נסיעות את אחראית עם האיסוף והפיזור.

האם אפשר לשנות את זה שלא תהיי אחראית גם וגם?

נניח אם את יכולה לצאת מוקדם לפני הפקקים, לסיים קודם ולנוח חצי שעה, או לאסוף את הילדים ולשים להם סרט חצי שעה או משהו בזמן שאת נחה

ואז לקום להמשך היום, אולי זה יעזור.

תודה❤️אנונימית בהו"ל

באמת אחרי שכתבתי את זה פה אמרתי לעצמי שוואלה אני עושה די הרבה ביום כזה ואולי זה כן הגיוני שאני עייפה אחרי הכל.

פשוט בתחושה אני קצת במרדף ומרגישה שלא מספיקה הרבה ממה שתכננתי.

העלית רעיונות טובים

ואולי אני צריכה ללמוד לשחרר את עניין הסרטים כי יש אצלנו רק בשישי לזמן מוגבל אבל אולי צריך פה חשיבה מחודשת.

תודה!

תנסי פודקאסטים לפני סרטאמאשוניאחרונה

אצלי זה עובד מעולה אבל אין לי קטנטנים ממש.

אני שמה לילדים רמקול על הספה/ שטיח.

כל אחד תופס עמדה.

הרמקול מחובר בבלוטוס לפלאפון שלי שנמצא לידי ורק לי יש שליטה על מה ששומעים.

אצלי ממש אוהבים לשמוע את הרב עקיבא צוקרמן, הוא מספר סיפורי תנך (עשיתי את המנוי)

יש סיפורי חזל של אמיתי המספר נראה לי,

גם ממש יפה.

בזמן השמיעה הם יכולים להתכרהל עם דובי/ שמיכה/ לצבוע משהו.

אפשר גם להבטיח תה עם ביסקוויטים אם הם מצליחים לתת לך לנוח.

לפעמים מקלחת טובה גם יכולה לעשות את העבודה.

כיוון קצת אחרדיבור פשוט

עשית בדיקת ראייה בזמן האחרון? יכול להיות שאת מאוד מתאמצת וזה דורש המון אנרגיה