מה השלבים וכו'

הנה תהליך ב-10 שלבים איך שני זרים הופכים לחברים טובים:

1. היכרות ראשונית (שלום, שיחה קצרה).

2. שיחה על נושאים כלליים (עבודה, לימודים, תחביבים).

3. מציאת נושא משותף.

4. חילופי פרטים (טלפון, רשתות חברתיות).

5. שיחה עמוקה יותר ושיתוף אישי.

6. מפגש מחוץ למסגרת שבה הכרתם.

7. עזרה הדדית במשהו קטן.

8. יצירת זכרונות משותפים (טיול, בילוי).

9. פתיחות ושיתוף ברגשות או קשיים.

10. תחושת אמון ונכונות להיות שם אחד בשביל השני.

ההסבר המדעי לכך שהאדם הוא יצור חברתי מבוסס על כמה תחומים: אבולוציה, פסיכולוגיה וחברה. מבחינה אבולוציונית, בני אדם שרדו טוב יותר בקבוצות בזכות שיתוף פעולה, תקשורת ותמיכה הדדית, ולכן התפתחה אצלנו נטייה טבעית לחיים חברתיים ולחיפוש קשרים. גם מבחינה פסיכולוגית, יש לנו "מוטיבציות חברתיות" – צורך להשתייך, לקבל הערכה וליצור קשרים, שמניעים הרבה מההתנהגות שלנו.

נשיאת חן.

זה בגדול

אז אני מדבר על חברות שעל גביה יכולה להווצר גם זוגיות

לא כזאת המנותקת ממנה.

עם כל הבנות זוג שלי היה קליק חזק מאד מהשניה הראשונה כאילו אנחנו מכירים שנים.

וכמו שזיויק אמר זה גם ככה עם חברים רק שמנהסתם זה כימיה שונה חח

אתה מתאהב בשנייה. אולי תפסיק להתכחש לזה?

לוקח לי זמן להתאהב.

עם זה היה כמו שאתה מתאר הייתי מאוהב כרגע ב10 בנות בו זמנית -ואני לא.

לפי דבריך אז בעצם אין מקום להדרגתיות, תמיד הקליל מההתחלה מנבא על זה זה שיש או אין כימיה?

אני מנסה למצוא את הכימיה המינימלית שמעידה על פוטנציאל לקשר טוב בהמשך.. מעניין אותי מה דעתך על כך

מה שהזכרתי זה קליק ראשוני. אגב אל תקח אותי בכלל כדוגמא כי אצלי כולן מתחילות כידידות ואז אולי מתפתח משהו מעבר, יש כאלה שפשוט נשארות ידידות טובות, ויש כאלה שגם אחרי שהתפתח משהו מעבר לידידות ואז מתסיים, חוזרים להיות ידידים טובים 😅@מבולבלת מאדדדד

קיצר אז אני לא דוגמא.

מה שכן היה חשוב לי להדגיש זה הכימיה הבסיסית.

וכן גם רק ניצוץ קטן לגמרי יכול להספיק (:

מה שמעניין אותי זה להגדיר את אותו "ניצוץ קטן", מה אתה חושב שהוא?

יש ביטוי כלשהו במציאות שאפשר להצביע עליו ולומר - "זה מעיד שיש כימיה בסיסית" או לחלופין לומר "אם כך, אין סיכוי שיצא מזה משהו"

וגם בנוגע לכימיה והדרגתיות, בעיני -

כימיה - אפשר לפעמים לבחון לטווח מסויים, לפעמים זה גם מגיע בשלב יותר התחלתי. 

קשר - דורש הדרגתיות, גם אם יש זיקוקים לא בהכרח יש קשר ואין כזה דבר קשר שהוא בבום. לעומת כימיה שהיא כן יכולה להווצר תוך זמן קצר

שפת גוף זה משהו שמאד מעיד על כימיה ואי אפשר להתחמק מזה. הגוף לא משקר.

אפשר גם דרך teasing  אבל זה הרבה פחוץ נפוץ בשיחות של דוסים.

בישבילי הניצוץ הקטן זה שילוב של שיחה שזורמת חלק ובכיף בשילוב עם סימנים של שפת גוף. 

לא ידעתי מה זה teasing אז שאלתי את הAI -

"Teasing" (בעברית: הקנטה, התגרות, עקיצה) היא פעולה שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ובהקשרים שונים, ויש לה משמעויות שונות בהתאם לכוונה ולתגובת המקונטט.

באופן כללי, "teasing" מתייחס ל:

הקנטה או התגרות עדינה ושובבה: זו יכולה להיות דרך להראות חיבה, ליצור אווירה קלילה, או אפילו לפלרטט. במקרה זה, הכוונה היא בדרך כלל חיובית, והאדם המקונטט אינו נפגע אלא מבין את הבדיחה. למשל, חברים שמקניטים זה את זה על הרגלים מוזרים, או זוגות שמפלרטטים באמצעות הקנטות קלות.

הקנטה מציקה או פוגענית: במקרה כזה, הכוונה היא להטריד, להרגיז, להעליב או לעצבן את האדם המקונטט. זה יכול להיות מלווה בבריונות מילולית או התגרות חוזרת ונשנית. הקנטה כזו שונה מבדיחות, ובדרך כלל מלווה בתחושה של דחייה חברתית או פגיעה. דוגמאות לכך הן הקנטות על מראה חיצוני, חולשות אישיות, או כל דבר שגורם לאדם להרגיש רע.

גירוי או יצירת ציפייה: במובן אחר, "teasing" יכול להתייחס למצב שבו נותנים מידע חלקי או יוצרים ציפייה למשהו, מבלי לספק את מלוא הפרטים או את התוצאה המלאה. למשל, קדימון (טריילר) לסרט ש"מקניט" את הצופים עם קטעים מעניינים כדי לעורר עניין, או הבטחה לדבר מסוים שמבושש לבוא.

ההבדל העיקרי בין הקנטה "חיובית" ל"שלילית" טמון בכוונת המקניט ובתגובת המקונטט. אם האדם המקונטט מרגיש פגוע, מוטרד או מושפל, אזי ההקנטה הופכת לפוגענית, גם אם הכוונה המקורית לא הייתה כזו.

חשוב לזכור שמה שאדם אחד יראה כהקנטה שובבה, אדם אחר יכול לפרש כהטרדה או פגיעה. לכן, חשוב להיות רגישים ולשים לב לתגובות של האחר.

נראה לי יכול להיות אצל דוסים, אבל בשלב מאוחר יותר חח

גירוי או יצירת ציפייה- זה אחד הדברים המרכזיים של זנ וזה מאד בונה משיכה.

העניין הוא שזו שפה שבונים ומגלים ביחד בזהירות ובשנינות. בכל פעם מחדש בצורה שונה. זה קיים מנהסתם גם אצל סתם חברים,ותסכים אתי שעם כל חבר יש לך שפה שונה.  אבל כאן אני מתכוון על שפה זוגית. עם הזמן גם "רוכשים" ביחד אוצר מילים משותף שרק אתה והיא מכירים וזה כבר רמה גבוהה וטובה מאד

ומטרות דומות הקשר נהיה יותר חזק.

ולעניין זוגיות- באים במטרה משותפת להקים בית ואז בוחרים האם להמשיך או לא

אבל ברור שהקשר החברי הוא הרבה בפוטנציאל ולא בפועל לפני החתונה

איך נוצרה החברות?

- תחומי עניין משותפים.

- השקפת עולם דומה.

- משפחות דומות.

- הומור זהה.

- חוויות משותפות.

ככה גם בונים חברות בתוך קשר זוגי.

- עם חברים אנחנו לא עושים דייטים, אלא זה קורה באופן יותר "טבעי"

- עם חברים לא הכל צריך להיות תואם, יש לי חברים שבחיים לא הייתי נכנס לזוגיות עם מישהי בתכונות או בהשקפה שלהם

אבל יותר תואם מחבר

בסוף לא חולקים חיים משותים בין חברים.

חברותא זה שיא חברותי

אבל עצם השותפות בעובדת ה' זה הצד המשמעותי בחברותא.

אני לא מכירה כזה. כשאני מסתכלת על הקשרים המשמעותיים והארוכים שהיו לי, אני לא יכולה להגיד שחזרתי אחרי הפגישה הראשונה עם אורות בעיניים, עם איזושהי תחושה שמצאתי חבר טוב.

בפגישה הראשונה הזאת אני מכירה קצת את מי האדם שמולי. מה מעניין אותו, מה מסקרן אותו. האם נוח לי לנהל איתו שיחה? האם הוא מתעניין בי? מה הדעות וההשקפות שלו? איך ועל סמך מה הוא עושה את הבחירות וההחלטות של חייו? איך הוא מתייחס לאנשים אחרים בחיים שלו? לאנשים אחרים שהוא בא איתם באינטראקציה? איך נראה הסדר יום שלו? מה השאיפות שלו בחיים? מה משמח אותו? או מעצבן אותו?

וכמובן שזה לא רק דייט ראשון, זה הולך ומעמיק, ומתרחב גם למקומות היותר אינטימיים.

מבחינה פרקטית,

אני רואה את זה בצורה כזו:

כששני אנשים מחליטים לצאת - הם כבר החליטו שיש כאן פוטנציאל כלשהו.

בפגישה הראשונה, כל אחד עושה הצגה עצמית, ובודקים את המרחב שיוצרים ביחד - איך ההדדיות, ההקשבה, השיפוטיות. הפגישה הראשונה הזאת נגמרת סביב דייט שלישי-רביעי, ואז מתרחשת (או שלא) קפיצת המדריגה, שבו בוחרים לתת אמון בקשר - ויחד עם הבעת האמון הזו, גם שיתוף בדברים עמוקים יותר. במקומות היותר פנימיים, פגיעים. לומדים להעריך אחד את השני, לתת מקום לקושי ולכאב. להינות ביחד.

והכי חשוב בעיני - לומדים לדבר, לתקשר. להציף דברים. איך אנחנו מתמודדים עם פערים? עם חוסר הסכמה? האם הוא יודע לפרגן, לחזק, לעודד? האם אני מצליחה כנ"ל? האם יש לי רצון לתת, להעניק, לרצות בטובתו? 

האם אני חשה בנוח לשתף בדברים שלא נעימים לי בקשר? שיותר קשים לי בחיים? איך הוא מגיב לשיתופים האלה? האם הוא משתף ג"כ? האם אנחנו מצליחים לדבר בכנות על הקשר שלנו? האם אני מכבדת אותו? האם הוא מכבד אותי?

האם אנחנו מסוגלים לשבת בנוחות יחד, בלי צורך למלא כל הזמן את החלל? להיות רציניים, אבל גם קלילים?

אני רואה את כל זה כתהליך. קשה לי להבין איך אנשים זרים יוצאים פרק זמן קצר ומתארסים (ובטח שמעתם על אנשים שהתארסו תוך שבועיים או אפילו פחות). אני צריכה את הזמן כדי לבנות את הקומה הזאת בקשר - ואני רואה את זה בהחלט כמשהו הדרגתי. ואם מצליחים להתקדם כמה צעדים, ורואים שנתקעים במקום - אני מציעה ללכת להתייעץ. להסתייע במישהו שיכול לעזור לעשות את הצעדים הבאים.

מה ההבדל העקרוני בין בני זוג לחברים? עם חברים אתה לא הולך לחיות 24\7, לגדל ילדים, להזדקן. מעגלי חברים אנחנו מחליפים. אין את המחויבות שיש בין בני זוג. אם אני כועסת על חברה, אני יכולה לא לדבר איתה שבועיים. זה לא קשר לגיטימי לבני זוג. אני שמחה שיש לי חברות להתלבט איתן על דברים, להתייעץ, לבלות - אבל כל אחת מאיתנו חוזרת לחיים שלה אחר כך, האחריות היא אישית, אנחנו לא שותפים בבניין בית משותף. אני חושבת שזה טוב ובריא שבני זוג יהיו חברים טובים, אבל גם שיהיו להם חברים אחרים - כי הזוגיות בעיניי לא צריכה להיות הכתובת לכל דבר ועניין.

אין פה איזושהי נוסחה כזאת שיכולה להעיד מראש האם שני אנשים יהיו חברים, בטח שלא בני זוג. אם היה, כל הקטע הזה של שדכנות היה הרבה יותר פשוט..

את מציגה תהליך ראשוני שהוא הצגה עצמית בצורה יותר שיטחית והייתי רוצה להתמקד טיפה בו.

אחרי שיש רצון אמון ראשוני באמת אפשר לדון יותר על דרכי תקשורת שיכולות לפתח קשר התחלתי או להעצים קשר שכבר עבר קצת תהליך.

כתבת כמה שאלות שכדאי לבחון מבחינתך - 

האם נוח לי לנהל איתו שיחה? האם הוא מתעניין בי? מה הדעות וההשקפות שלו? איך ועל סמך מה הוא עושה את הבחירות וההחלטות של חייו? איך הוא מתייחס לאנשים אחרים בחיים שלו? לאנשים אחרים שהוא בא איתם באינטראקציה? איך נראה הסדר יום שלו? מה השאיפות שלו בחיים? מה משמח אותו? או מעצבן אותו? 

הייתי מחלק את השאלות לשני חלקים

א' - שאלות ביחס למידע על הדייט

ב' - שאלות ביחס לתחושה האישית מהמפגש הראשוני עם הדייט.

כמובן שהתחושה הראשונית מגלה גם על הבחור..

אבל החלוקה הזאת משמעותית כי נראה לי שהייתי יותר שם דגש עליה מאשר המידע על הדייט. משתי סיבות:

א' - אפשר לעשות זאת בשלב הבירורים (במידה וההצעה לא דרך אתר היכרויות).

ב' - רוב הדברים שמגלים על בנאדם ומעידים עליו זה דרך הניואנסים ופחות דרך התשובות הישירות שלו לשאלות ישירות.

אפילו בנוגע לדעות והשקפה, בנאדם יכול להכריז בצורה ישירה מה ההשקפה שלו, ויש לזה משמעות, אבל ההשקפה באה לידי ביטוי בניואנסים. בניואנסים אפשר לראות יותר כמה זה באמת משמעותי לו מאשר למה שהוא "מצהיר" עליו בצורה ישירה. לכן אם תשאלי בדייט ראשון מה ההשקפה בצורה ישירה תקבלי תשובה שהיא הצגתית. אם תשאלי שאלות שקשורות לשיח יום יומי את יותר תזהי את הניואנסים שלו..

לגבי ההדרגתיות, בהחלט נראה לי מדובר בתהליך ריגשי של ניתנת וקבלת אמון ולכן הגיוני מאוד שהוא יקח זמן.

ההבדלים התרבותיים ביחס לנורמות סביב דייטים גורמים להאצה או לההאטה של התהליך הזה.

אם זה יותר תוך חודשיים או תוך שנתיים.. יותר משזה תלוי ברמת אמון שמצפים אלה כדי להתארס זה תלוי עד כמה דחוף להתחתן, שזה תלוי תרבות וערכים.

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

בעיקר ענווה, צניעות, עם יכולת להתעלות מעל עצמה כמו לתת למישהו אחר להנות מקרדיט על משהו שהיא עשתה. לא לחפש כבוד או תשומת לב מאחרים, אבל להעניק אותם לאחרים באותנטיות. לשים לב לזולת.

מצד שני כן לכבד את עצמה בעצמה, לא לזלזל בצרכים וברצונות שלה ולתת להם מקום ראוי- לא להיות מרצה.

נימוס ואיפוק, דיבור מתון, שקול ונעים.

זה מה שהמילה הזו אומרת לי, אבל היא ודאי אומרת דברים אחרים לאנשים שונים. 

אישית, לרוב אני עושה בירורים כשיש תיאורים שלא ברור מה הם.

המלצה שלי: תשיג מספר לברר ותשאל מה הכוונה ולפי זה תחליט אם בהינתן השאר יכול להצליח או שמיותר.

@advfb 

מעל הקטנוניות ולחיות בגדלות בהתמקדות על מטרת נשמת ההויה.

(מסכת כלה רבתי ב, ג ורמב"ן בהעלותך יא, יז)

במילים פשוטות אהבתי את הגדרת @ריבוזום "יכולת להתעלות מעל עצמה".

החל מהנראות ( עיניים טובות אור בפנים)ועד העין טובה על החיים

עדינות ביחד עם חוזק פנימי

מאירת פנים וחייכנית .. עם נסיון חיים ועצות טובות

וכמובן לב טוב יודעת להעניק בלי לחשוב על קבלה..

ככה פשוט

ויחד עם זאת יודעת את ערכה

אם נגיד אם זה בדייטים.. לא תתחנן לאף בחור שיחזור

לא רוצה מתלבט / לא שלה .

יודעת את ערכה

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ומדריכים אותי דרך התורה, אז כנראה שומעים אותי למעלה במידה שאני ראוי.

"כי הטה אזנו לי. אין האזנים של מעלה כרויות אלא לי, שנאמר אזנים כרית לי (תהלים מ ז), וכתיב הטה אלהי אזנך ושמע (דניאל ט יח)"

בשבת י ע"א:

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה קרי עליה ר' זירא (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה

שבוודאי שה' לא יענה אותנו סתם.

וגם יש מנגד לתחושת האדישות הניכור וההתעלמות שציינת

קיימות גם תחושות אחרות של השגחה.

ושל איכפתיות ממצבנו.

בעניין התחושות יש מלחמה.

ואי אפשר לצאת בהכרזה ברורה.

בכללי שמתי לב שבכללי ההשגחה נעימה

לטובתנו גם להרגשתנו

רק תמיד בדרך כלל יש נושא אחד משמעותי

שלא פתור... לא התחתנו. והבדידות.

אבל צריך להפנים שנושא כזה

הוא בהגדרה חלק מתוכנית כוללת של החיים שלנו

שמנוהלים ומנותבין ע"י בורא עולם, זה לא שאם נשתטח עכשיו

על המדרכה,ונצרח, כהרגלנו, אז בורא עולם יברא לנו סיפור חיים שונה

עם אשה אחרת, וילדים אחרים.

שליחות שונה, וגם אם כן אנחנו לא רוצים

היית רוצה להתחתן עם אשה המיועדת לשליחות

של מישהו אחר?

והרי כתוב מה' אשה לאיש

כלומר העולם אליבא דאמת הוא לא הפקר

והוא מנותב בפנימיות. חייבים להאמין במשהו כזה או אחר.

כי אם לא אז אתה בעצם חושב במחשבה "העולם הפקר"

ואין מי שמנווט.

וככה אפשר לחיות חיים שלמים.

וזה שאנחנו לא רואים, שיש יעודים לאנשים מסויימים

זה לא אומר שאין.

מאידך, אי אפשר להתעלם מהתחושה והמחשבות.

החוויה של העולם, ואללה כן, יש מליון נשים טובות

כולם קיבלו, ואני לא, במשך שנים.

הנה היא והיא והיא, והוא והוא והוא...

וכל החברים שלי הם כן התקדמו בחיים.

ואז מההשוואה ומהחוויה נוצרת תחושת הניכור

וההפקרה. שה' יעזור, אבל זה לא נכון לפי ההגיון.

וגם לפי התחושות בשאר הנושאים.

עזוב רגע את הנושא שבו אתה מתוסכל על ההשגחה.

בוודאי ששמת לב להשגחה החיובית והעידוד שכן עברת בנושאים האחרים בחיים.

אבל זה כי ה' מכין לנו הרבה טוב בהמשך

לֶעָתִיד לָבֹא, וּבַת צֹר - זֶה צִדּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וּשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעַד עַתָּה הָיוּ מְצִיקִים לָהֶם בַּחֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט) כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ. אָז יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּרְאָה בְּאוֹתָם צָרוֹת רַבּוֹת שֶׁבָּאוֹת עֲלֵיהֶם כְּמִי שֶׁנִשְׁכַּח זִכְרוֹנָם לְמַעְלָה. וּכְשֵׁם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם, כַּכָּתוּב (דברים ד) בַּצַּר לְךְ וּמְצָאוּךְ וְגוֹ', וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ. וְיָשׁוּב הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַגְּבִירָה לְפַיְּסָהּ. וְעַל זֶה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵ''ל, זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא לְבֵית הַגְּבִירָה. (זוהר חדש)
 

וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת. אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר. הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

לבין השם יתברך

לא מזכירה ולא מענה קולי חלילה

כל רצון שאנחנו מביעים בתפילה וכל בקשה מגיעים היישר להקב"ה

ואם לא נעניתי וקיבלתי את רצוני, זה או בגלל שזה לא נכון לי כרגע או שזה לא נכון לי בכלל, לכן הרבה פעמים בנוסף לתפילה על רצון מסוים אני מוסיפה שאם זה לא נכון לי כרגע או בכלל, אז אם המציאות לא משתנה לפי רצוני, לפחות שאצליח לקבל אותה בשמחה ואזכה לשינוי בהתבוננות עליה או בכלים שלי להכיל אותה כדי לא להגיע לידי שברון לב וייאוש. וגם אם לפעמים מגיעים לכך, לא דומה תפילה ממקום זה לתפילה שמביעה "רק"  רצון וגם בזה יש תועלת גדולה לענ"ד

שיקרה מה שאני רוצה, אז לא כל כך מתעסק בחשבונות שמיים.

כמובן שתפילה זה כלי נפלא

כמובן שבאסה שהרצון לא מתממש :/

דבר לבני ישראל ויסעו 

בני ישראל היו צריכים בראש ובראשונה לעשות השתדלות ה' רצה מאוד להביא להם שפע , כדי ששפע יכנס אדם צריך לעשות השתדלות .

וכאן בדיוק נכנסת האמונה אי אפשר לעמוד מהצד ולחכות שזה יבוא מהשמיים וזהו .., 

הם היו צריכים להיות אמיצים, לצאת מאזור הנוחות ללכת נגד הפחד שלהם ולהיכנס למים ( זה נראה משוגע מהצד)

ולסמוך על ה' בעיניים עצומות .

וזה דורש אומץ, עשייה, וזה דורש מנגד קיווי אמיתי, שלא משנה כמה זה נראה הזוי מהצד וחסר סיכוי .. אני הולך/כת על זה.

תשאר ממוקד ותהיה חזק כל העניין במה שקרה זה ביטחון אמיתי..

לא כזה שאתה לא בא מצרה ..

ה' לא סתם אמר למשה מה תצעק אלי .. תגיד לבני ישראל ויסעו .. 

בלשוננו: יאללה שיתקדמו יכנסו לתוך המים , ה' רוצה להביא לנו, אנחנו רק צריכים לעשות,שלא יעמדו מחוץ אלא לקפוץ לעשות ..

וזה עמוק מאוד , תחשוב גם מה כל דבר מסמל.

 מים- מציאות שאנחנו רואים דייטים שלא נגמרים.הכל לא ברור לי 

וגם עולם אמיתי שמסתתר מתחת ,שהוא מכוסה- עולם שקורה לטובתך שכבר נמצא כאן הוא פשוט מכוסה 

וסך הכל אנחנו צריכים למשוך את זה.

וזה נכון לכל תחום בחיים 

קריעת ים סוף זה לכל אתגר

המון בהצלחה,

העלית נקודות יפות למחשבה

* כן, ראיונות עבודה עלולים להיות מתישים, אבל בסוף לא צריך 100 "כן". גם 99 "לא" ואחריהם "כן" אחד - שווה את ההשקעה, ואולי דווקא אותו "כן" יהיה עבודת חלומותיך לעשרות השנים הבאות.

* אם אתה רוצה לשאול למה קיבלת תשובה שלילית, זה ממש לגיטימי לשאול! אני עצמי שאלתי בעבר, ושואלים אותי היום (וכנראה אשאל שוב בעתיד ). כמובן אל תצפה לתשובה מאוד מאוד ספציפית, אלא יותר תשובות כלליות כמו "חוסר ניסיון" או "היית באמת טוב, אבל בשקלול עם מועמדים אחרים מצאנו מישהו מתאים יותר" (תשובה שלכאורה לא אומרת כלום, אבל בפועל אומרת המון. אומרת שזה היה רק עניין של מזל, לפחות אם היא כנה ולא מסתירה מאחוריה דברים אחרים).

* לא צריך להגיד למישהו "אתה מקסים" אחרי פגישה של 10 דקות איתו, אבל בהחלט אפשר להגיד "היה לי נעים מאוד", ועם הפרצוף הנכון אז הצד השני יבין שזה לא נאמר סתם מתוך נימוס.

בהצלחה!