תכוונו אותי: חולצות טריקו עם שניים שלושה כפתורים מתחת לצווארון? חולצות מכופתרות כמו של רבנים? סתם טריקו חלקה?
אם זה רלוונטי, אז הסגנון הדתי הוא איזור חיוג ישיבת הגוש (הצד הישראלי)-מגדל עוז
מה המראה שאתה רוצה לתת ואיך גדלת...
יותר רשמי מכובד כזה? אז תלך על טריקו חלקה ובצבעים נטרליים ( אפור/ לבן שחור /ירוק/ כחול תכלת)
או פולו (תקנה בזיפ/קאסטרו ואיפה שבא לך /אתה רואה עם מחיר סביר) אבל אל תכפתר עד הסוף תשאיר אחד פתוח ותקנה במידה שלך
חחח
יש נטייה לקנות מעל כדי שיהיה יותר משוחרר אבל בפולו זה לא מחמיא
למראה יותר קליל תבוא עם טריקו צבעים יותר קלילים ונועזים אם אתה אוהב
או עם הטריקו שלושת הכפתורים כפי שמי שלפני הגיב לך והמליץ וכן על אותו סגנון צבעים של הטריקו
ובכן גם פלאנאל משובצת מהממת רק שלא סגורה
אלא עם גופיה מתחת או חולצה קצרה מטריקו.
אגב חולצה מכופתרת היא לא רק של רבנים
היא יחודית ומהממת
היא לא חייבת להיות ארוכה יש גם קצרות מבדים קלילים של קיץ בשלל צבעים
ואם אתה בוחר חלקה אתה יכול ללבוש אותה גם סגורה עם כפתור שניים פתוחים זה מהמם.
גם מכופתר מפוספס קצ זה מהממם
ומכנס תתאים פשוט לפי הצבע
לכולם אמור להתאים ג'ינס בהיר כי הוא נטרלי
אבל בכללי הכל תלוי במראה שלך הכללי
אתה יכול לבוא הכי מתוקתק אבל אם תשכח לבוא מסורק / מסופר לפני זה יוריד
וכנל על המידה של הבגדים כמו שאמרתי זה נוח אבל לא תמיד מחמיא....
עשית לי חשק להיות סטיליסטית😂
אין כזה דבר פלנל פתוחה מהסיבה הפשוטה היא שמתחת לציצית צמר שמים טריקו אחרת זה מגרד. ומעל הציצית שמים עוד חולצה סגורה אחרת משדרים vibe ספציפי. ללבוש ארבע שכבות זה קשוח.
עליכן להתפשר על פלנל סגורה בלבד, תודה.
ניתן גם ללבוש לבוש חסידי בחום הישראלי ולא יקרה כלום, פשוט מתרגלים לזה.
אבל בכללי, אני דוחה את הרעיון לדחות ציצית צמר מפני החום.
אני מבסס את דבריי על הסבא מסלבודקה, על הצפרדעים שקפצו לתנורים.
חז"ל אמרו: "מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש? נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם, כתיב בהו: 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך', אימתי משארות מצויות אצל תנור? הוי אומר בשעה שהתנור חם; אנו שמצווין על קדושת השם, על אחת כמה וכמה".
ויש להבין, למה היו צריכים ללמוד קל וחומר מצפרדעים, ולא למדו מאברהם אבינו שנתן להפיל אותו באור כשדים על קדושת השם?
אלא מכאן אנו למדים על עליונות המושגים בחיובי האדם. ידוע לבו שהקדוש ברוך הוא הטביע במזגו של כל בעל חי דעה הדרושה לו לצורר קיום גופו, ודעה זו היא פחותה ביותר. והנה לימדה לנו התורה שגם הצפרדעים, שהם יצורים קטנים ופחותים, מוטבע בהם המזג הזה לבוא באש ובמים וליהרג בגזירת בוראם. ולכן סיפרו לנו חז"ל שחנניה מישאל ועזריה כשבאה לפניהם שאלה של מסירות נפש על קידוש השם, לא היו זקוקים לחייב את הדבר מתוך שכלו האלהי של האדם וללמוד אותו מאבות העולם, אלא מצאו מעשה כזה אף בבעלי חיים הפשוטים ביותר.
ומכאן אנו למדים שאל יחשוב אדם שמסירות בפש על קדושת השם היא מהמדריגות העליונות ומי שהגיע כבר הגיע לתכליתו, אלא זוהי דרגה נמוכה שלא דרוש לה שכל האדם ואף לא שכל בעלי חיים ממדריגה גדולה, וכל שכן לא תורה מן השמים, אלא גם הדעה הפחותה של צפרדע מחייבת אותה, ומי שלא מוסר עצמו הרי גרוע מהצפרדע.
כלומר, אין בכך אלא רק משום מעלה פשוטה של יצורים אמפיביים, למסור נפש לקפוץ לאש. אם־כן כל־שכן לבישת ציצית צמר בחום, אינה ממעלות החסידות, אלא נגזרת פשוטה שעלינו ללמוד מטבעם של יצורים פשוטים כמו צפרדעים.
ציצית צמר, מעבר לצער, תגרום לי ביטול תורה ובזבוז זמן, וחוסר ריכוז עקב החום והזיעה.
אבל זה עניין אישי של כל אחד.
אני באמת לא מבין איך חרדי בבני ברק יכול בקיץ לחיות.
אבל לא באתי חלילה מלרפות את ידיהם של לובשי ציצית צמר, רק שיעשו את החישוב של זה מול ביטול תורה וכו'
אפשר לבשל אותי ולא אתלונן.
לגבי ביטול תורה, השיקולים האלה מזכירים לי קצת את טענות דור המדבר, אם כי איני משווה כלל וכלל.
סבל הוא פשוט השאלה כמה אתה סובל. זה לא מונע ממך לעשות פחות או יותר דברים.
אחיםנשלי שמים גופיה ציצית/דרייפציט או איך שלא קוראים לה😂
זה אכן קשוח..
לכזה פירוט לא ציפיתי... מעריך, ממש תודה
אם את בכל זאת הולכת על להיות סטייליסטית, לא ממליץ על הלבשת גברים, אנחנו יכולים לגרום הרבה תסכול בתחום הזה...
לובשים מה שאני אומרת
באים לשאול יפה יפה😁
מבן ה10 עד ה21
אחרי שפרטתי לך את כל זה
בא לי מישהו עם מודפסת של הפלוגה שלו😂
צריך לקבל על זה כמה נק'
האמת שהיא החמיאה לו😊
אם זה יקרה שוב אני אאיר לו על זה בעדינות ואתן לו עצה לקחת טישרט רגילה לבסיס לכל מקרה
וגם אם היה לא הייתי מעיזה
קשה לי לבוא לא מתוקתקת
אני מתאימה את הכל מהנעל לעגיל😆
אם מישהי תבוא לפגישה במדי ב' מלאי פודרה מילואים או סדיר היא מקבלת טבעת לאלתר
בוכה?
אך מה שגורם לך להרגיש בנוח ולא בראיון עבודה
אני חושב שהנכון הוא להתלבש באופן שבו אתה מתכוון להתלבש אחרי החתונה, פחות או יותר,
עם פילטר נוסף של האם זה יהיה מתקבל על הדעת בעיני אשתך לעתיד.
אם אתה רגיל ללכת עם טריקו, אז תלך עם טריקו, אבל אל תלך עם חולצה של 2pac אלא אם זה הסגנון המובהק שלך ולאשתך לא תהיה בעיה כלל וכלל.
אם אתה רגיל ללכת עם פולו, לך עם פולו, אתה יכול לקחת פולו יותר יפה מהרגיל לפגישה.
וכך גם לגבי מכופתרת / ג'ינס (או מעיל חסידי...)
וכך גם לגבי בחירת הצבעים – אם סולידי יותר אם פחות. אם כי, הייתי נמנע מצבעים מוגזמים שמסיחים את הדעת או משדרים יותר מדי.
כמובן, אם אתה רגיל ללכת עם טריקו, זה לא אומר שאתה לא יכול ללבוש חולצת פלנל, אבל אני חושב שזה פחות או יותר בגדר הסגנון. פשוט תיצמד לסגנון שלך ותעשה אותו קצת יותר יפה ורשמי ומטופח, אם אתה לא חי מכופתר, אל תבוא מכופתר.
לק"י
העיקר שיהיה נקי, מסודר, נראה טוב (לא דהוי או עם כתמים שלא ירדו בכביסה).
אין סיבה ללבוש מה שאתה לא רגיל ללבוש ביומיום.
וזה בכלל עניין של טעם.
אני בכללי חושבת שהכי יפה זה טריקו פשוט, ואומנם לא הייתי פוסלת על בגדים אחרים. אבל בעסה לבחור שהיה לובש במיוחד חולצה מכופתרת, ואז מגלה שהבחורה מעדיפה את מה שהוא לובש ברגיל שלו.
יש כאלו שמומחיים לסטייל וזה כדי להתחיל עם בנות, ולפעמים ממליצים על חולצה מכופתרת ודווקא אני מתעקש רק טריקו כי זה משדר את מה שאני רוצה ולאלו שאני מחפש חחח
בגדול אמרנו לא מקושקשות! זה לא מגניב ואתה צודק זה ילדותי .
מה כן?
זיפ חולצות מכופתרות אבל בלי צווארון
רשת חנויות ZIP | חולצת טי ג'קארד עם כפתורים | מותג אופנה מוביל בישראל
רשת חנויות ZIP | חולצת פולו פיקה צווארון סיני | מותג אופנה מוביל בישראל
ואם כבר פולו אז אחד שיושב נכון אכותי
חולצת פולו Nautica קצרה עם לוגו רקום גברים | Nautica
עדיפות לגווינים של זית .. באז.. חאקי.. כרמל ...בורדו אפור .. כחול כהה
יש עכשיו סיילים כמעט בכל מקום ..
מכופתר תקנה רק פלנל זה נוח ויפה
לא רוצה אותו 😝
(סתם סתם, לא לתקוף אותי)
אבל בכללי לא חייב חולצות כאלה, אם אתם כן בוחרים בחולצה כזו - שימו לב שהיא לא נהרסת בכביסה (כל חולצה , כן? אבל לאלה יש נטיה להראות בלויות די מהר ....)
יש את המותג AE, אפשר להזמין מהאתר הבינלאומי שלהם וזה יוצא בערך 40₪ לחולצה (כולל מע"מ).
החולצות שלהם ממש טובות ואוהב אותן
על עצמי לא הייתי מוציאה ככה, קל וחמור על גבר שלא מבדיל בין כחול נייבי לכחול עמוק.
הטווח שאני מכוונת אליו בבגדים זה בסביבות ה50-60₪ לפריט. אני מוכנה לעלות יותר מזה רק אם זה פריט מאוד מיוחד. וגם אז, מקסימום 100₪ במקרה מאוד מאוד מיוחד, לא חולצה פשוטה ליום יום.
עוד שיקול שאני לא בטוחה שהקישורים שלך מכסים אותו- האם החולצה הקצרה לא קצרה מידי ורואים את כל בית השחי כשמרימים ידיים. כמאמר המפורסם "צניעות זה גם לבנים" וכו'.
כדי לעמוד בזה, בדרך כלל השרוול צריך להתקרב קצת יותר לאזור המרפק, וזה לא נפוץ בחולצות כאלו.
גם ככה הכינוי שלי הוא תכלת.
בכל־מקרה, כבן, אני לא רואה בעיה להוציא גם יותר מזה עבור פרטי לבוש איכותיים. לא אשלם 100₪ על טריקו, אבל יש מכנסיים וחולצות מסוימים שבהחלט שווים את זה ואף יותר.
נייבי
עמוק
זה רק דוגמה לגזרות יש גם 3/4 כל אחד ומה שהוא לובש
אפשר גם למצוא בסניפי עודפים שלהם מציאות
בגלל שאתה לא מכיר בכלל בכלל, אז נראה לי אלו הכי יתאימו לך.
בסך־הכל צריך מחט, חוטים, ונול.
ליטר דם ליד
למקרה שהמחט תתפור דברים נוספים
רק לא לדייטים ראשונים
לדעתי (:
על חיפוש גם לפי סגנון לבוש/תכשיטים? עכשו ברור לי שהלבוש הרבה פעמים לא משקף בדיוק, גם לי יוצא להתלבש בכמה סגנונות... אבל בסוף יש לי סגנון לבוש לעצמי שאני אוהב ומחובר אליו, וגם סגנון לבוש נשי שאני מתחבר אליו והייתי רוצה שאשתי תאהב.
אני מרגיש שיש בזה ביטוי פנימי, וזה יכל להיות אחלה בדיקת התאמה.
מה אתם חושבים?
אשמח לתשובות משני המינים
בעיקר, ופחות ממסיבה אישית - פסיכולוגית.
בבגד אני בוחר לאיזו חברה להשתייך, אם אני לובש כובע של נייק ומכנסיים של אדידס אז אני ערס.
אם אני לובש חולצה פשוטה מכופתרת ומכנסי דגמ"ח אני תלמיד בישיבה גבוהה, וכן על זה הדרך..
אני לא חושב שהאידיאליה שאתה מתאר משקפת את המציאות.
ומתוך ההבנה הנ"ל גם נמשכת ההשלכה לגבי דייטים, אך בעיקר ביחס לרושם הראשוני.
אם אני בא עם כיפה ברבוש זה משדר משהו אחד ואם אני בא עם כיפה סרוגה סטנדרטית זה משדר משהו אחר.
אבל זה בעיקר רושם ראשוני ושייכות חברתית.
באופן אישי, לא אכפת לי כל כך מה השייכות החברתית המדוייקת של הבת שאני יוצא איתה לכן לא רואה בזה עניין גדול.
במידה והשייכות החברתית מגזרית היא קריטית בעיניך אז אכן, כדאי לשים לכך.
היא מתחתנת עוד כמה ימים והזמינה אותי וגם אני ממשממש שמח בישביל החילזונית הזו
אבללל אע"פ שעברו הרבה הרבה מים או ריר(?) בנהר
בסופ בסופ היא מישי שפם היינו ביחד וזה אולי משו שלא אמורים לעשות לא משנה מה.
חלק בי אומר לי לך תהנה תשמח חתן וכלה תעשה שיגועים בחתונה משעממת של דוסים. וחלק שני אומר זו חתונה של דוסים ואתה מגיע על תקן הידיד/אקס(?) שלה זה מוזר.
אאאא פפ
סופריקה
היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.
ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…
אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.
תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…
אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת
ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.
לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰♂️
ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?
אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.
גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.
ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות
לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.
אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם
ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם
למה לא?
בברכת
"ובשמחתך
ישמח לבנו גם אנו"
המערכת.
אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.
אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת.
וגם אז- רק להגיד מזל טוב
כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול
אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב
אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות
אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך
בכולופן תודה על התגובות של כולכם
משה נעץ את השרשור
אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה 
בתור אנשים שמחפשים את החצי השני שלנו, יוצא לי לפעמים לחשוב על הנושא של דרך ההיכרות. ברוך ה' אני חשוף לשתי המגזרים הרלוונטים במדינה - הדת"ל והחרדי, ובתור אדם שדוגל בלקיחת הטוב שיש בכל מגזר אני מנסה לחשוב מהי הדרך הנכונה בכל הנושא של היכרות דייטים וכו'.
אז למי שחושב/ת שבציבור החרדי כולם אותו דבר או כולם מאה שערים אני מציע ללכת לסיור קצר בירושלים ולהבין שזה ממש לא ככה. וגם אלו שלא נפגשים בחוץ יש בזה המון רמות ומנהגים.
החיסרון הגורף: חוסר היכרות. אתה מכיר את אישתך/בעלך רק אחרי החתונה... אומרים גם שלפעמים אתה קולט שהתחתנת בכלל עם מישהי אחרת...
בציבור הדת"ל (ת'אמת אני פחות מכיר, מאמין שיש הרבה סגנונות) אבל משום מה מרגיש לי שהפתיחות הזו מביאה לפעמים לדברים לא טובים...
מצד שני כן מרגיש לי שיש פה משהו בריא יותר [אבל אולי קצת מסוכן], מה אתם אומרים.ות.
מודע מראש שיתכן שיאכלו אותי בלי מלח, אבל בכנות: לא הגיע הזמן לברר את זה כמו שצריך?
אולי צד אחד טועה? אולי שתיהם?
אשמח לשמוע תגובות מכל הסגנונות ומכל רמות הפתיחות
רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...
יש סי מקום של חלל וחוסר שאני יודע שהוא יתמלא רק אחרי שאני ימצא את החצי השני שלי ויתחתן.
אבל יש בי חלל אחר שאני צריך למלכות אותו בעצמי ולא שאשתי תמלא אותו
אז איך אני יודע איזה אחד מנהל את הרצון שלי להתחתן? החוסר הנכון או בריחה מחוסר אישי
אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל
מרגישים את זה שונה
גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר
מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.
ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).
ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.
צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.
מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.
נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:
"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"
כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.
אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.
ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…
אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.
לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).
השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.
לק"י
איסוף/ פיזור מהמסגרות.
הרמת משקולות 
וכו'
ייפגע בבריאות ובכושר?
יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם
קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.
אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.
תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.
עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.
שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה
אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל
עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?
מה החבר היה עונה לך?
אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים
שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?
מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?
מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?
לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.
ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו
שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,
חששותיך וכו'.
אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת
ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...
היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....
זה היה מספק אותך?
ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים
בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".
עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.
תודה לקב"ה שמכוון הכל מלמעלה
מאחלת פה לכולם שיזכו למצוא את זיווגם בקרוב!
הרמוניהמשמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓
שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!
שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה
שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️
יש 4 אופציות כולן טובות מאד
איזה באסה שאי אפשר עם כולן
תלוי בך
השני שך ושהו. לא מסובך
העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.
אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.
תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)
הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.
שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?
אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?
אבל בעצם אין לו כלום בלי אשה.
(נכון שזה יכול להתממש בעוצמה בהמשך, אבל כעת בהגדרה אין לו כלום.)
ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.
תובנה כואבת שכזו
