מקריאים את הספרים שלהם.

אולי באמת נשב איתם על מפה.. אחלה דרך להכרת הארץ.

תוכלי להסביר על מה שאנשים בנו? את מתכוונת שיש כאלה מוכנים או שאנחנו יכולים לבנות?

את יכולה להצטרף לקבוצת פייס של טיולים לקבל רעיונות. וגם לשאול את הבינה בעצמה מה היא מציעה כדי לסייע בזה.

שיהיו בה ספרי קריאה, משחקים קטנים ולא מתפזרים שאפשר לשחק בהם תוך כדי נסיעה, חוברות צביעה וטושים וגם ספר קשיח וגדול שעליו אפשר להניח את החוברת כמשטח קשיח לצביעה (אפשר גם לקנות שולחנות מיוחדים לזה - ראיתי כמה פעמים בחנויות).

ולהכין מראש הרבה משחקי דרך:

"בואו נראה מי יראה הכי הרבה מכוניות בצבע כחול/עצים/חיות".

"עכשיו אמא אומרת מילה, והבא בתור אומר מילה שמתחילה בצליל שבו נגמרה המילה, וכן הלאה".

אפשר גם סיפורים מוקלטים - לאה פריד ושרה קיסנר, רחלי הקטנה...

האמת שאנחנו די הפסקנו לצאת לטיולים משפחתיים כאלה כי זה היה קצת שיגעון🤭

אבל כן יש לנו חשק לנסות שוב...

אחלה רעיונות.

אולי באמת אכין קופסא עם פתקים של הפעלות (כמו קופסת הנקה..)

אנחנו בנסיעות משחקים בע"פ:

ארץ עיר

לוח הכפל

מילים לפי קטגוריה מסוימת- נניח חיות, בלי לחזור על מה שאמרו כבר.

תמרורים- להסביר להם מה תמרורים מסוימים אומרים

לדבר קצת על האזור או המקום או הכביש שאנחנו נוסעים בו או מה שרואים בדרך

משחק אישיות (אפשר גם לא על אנשים)

עם ילדים קטנים- לחפש כלי רכב מסוגים שונים: משאית בטון, משאית עם מנוף, אוטובוס בצבע.. , רכב בצבע..., טרקטור, רכבת, וכו. אפשר על הדרך לדבר מה היתרון של כל כלי רכב.

עוד עם ילדים קטנים- לקנות להם הגה צעצוע שישחקו כאילו הם מגיעים את האוטו, ודמיינו ביחד לאן הם מסייעים אתכם..  

ואפשר גם סתם שיתופים: כמו איזה טיול משפחתי אני הכי זוכר. מה אני אוהב שאנחנו עושים ביחד כמשפחה וכו. 

זה עוזר גם להעביר את הזמן אם יש בלתם, וגם יכול לשמש ככלי תחבורה כשקשה ללכת.

בטבריה יש מזרקת מים נחמדה עם מוזיקה ואורות צבעוניים, יש באיזור מקומות לאכול, אז נחמד להזמין אוכל, לאכול בדשא והילדים משחקים במזרקה.

בכלל באופן כללי בגדי ים זה קוד לבוש מומלץ לילדים (אם יש לך סגור זה הכי טוב)

מעיין עין נון ממש מומלץ.

וממול יש את חוף קיבוץ גינוסר.

היתרון שלו שהכניסה למים ממש נוחה בלי אבנים, והוא ממש רדוד.

אפשר להיכנס פנימה בגובה ממש נמוך, אז זה טוב עם ילדים קטנים כי אתם יכולים להיכנס איתם עם שליטה מלאה בקרקע.

נקודת תצפית מדהימה היא בשמורת ארבל. כדאי להיכנס קצת פנימה גם אם לא עושים את כל המסלול המעגלי, להיכנס עד התצפית.

אמנם לא נכנסים למים אבל המראה ממש שווה את ההליכה.

מה אתם מתכננים מבחינת אוכל וקניות? לי היה קשה להתארגן, כל הזמן הייתי סביב פעילות עם הילדים, לבשל, לארוז, לפרוק לארגן ואז לנהוג, להיות כל היום בחוץ, לחזור, להרגיע, לקלח, לבשל שוב, לנקות, להרדים.. וזה כשיש לי גם גדולים שעזרו אז עם ילדים עד גיל 6 נשמע לי אינטנסיבי וקשוח (מצד שני ילדים קטנים לא אוכלים הרבה אז אולי תסתדרו באילתורים של פיתות, טונה, שימורים)

יש מסלול במים עם פינות יציאה ממש חמוד. נחל של שמורות הטבע והגנים. נראה לי נקרא נחל דלית תכף אבדוק. לא יודעת אם מתאים למשפחה רק עם קטנטנים. (תינוקות בכל מקרה כדאי לשים במנשא גב)

האם ניתן לתפוס שם או באזור פינה משפחתית צנועה יחסית?

יש הרבה משפחות דתיות שבאות לשם. כשאנחנו היינו לא היה ביקיני וכזה, אבל כן היה בדשא אוהלים עם בנות עם גינסים קצרצרים וגופיות שישבו לנגן בגיטרה. לנו זה מראות רגילים, אבל מבחינת בגדי ים בתוך המים היה צנוע.

זה גם לא חוף שעכשיו יושבים להשתזף. זה דשא, נוח למשפחות. לא לחברה צעירים שבאים לחגוג עכשיו, להם יש חופים יותר שווים.

אבל לא יכולה לדעת מה יהיה, רק מה שאנחנו היינו..

איזה השקעות. בימבות זה רעיון מעולה.

נבדוק לגבי כל המקומות שהצעת, נשמעים ממש טוב!

לגבי אוכל, בעקרון יש א. בוקר וערב איפה שנישן, אז די בונים על זה. לצהריים באמת נצטרך לחשוב על רעיונות שיצד אחד הם יאכלו וישבעו ומצד שני לא ידרשו מלא התארגנות.. מקסימום יאכלו קורנפלקס וכאלה..

שתי ארוחות מסודרות סוגרות פינה, לא תצטרכי לבשל בכלל,  זה משמעותי.

אפשר לקחת טונה, פסטרמה לצהריים. אפשר להסתדר. אפשר גם לאכול בחוץ חלק מהימים. להזמין מגש פיצה וכאלה, טבריה זולה מהבחינה הזאת.

לנחל שהתכוונתי קוראים נחל דליות.

במחשבה שניה אולי לא כדאי לעשות את המסלול, אלא להיכנס ולצאת בנקודות היציאה (יש איזה שש נקודות עד הקטע של השחיה שלא רלוונטי לכם, גם אנחנו לא עשינו אותו)

כשיוצאים מהנחל זה כמו רחבה כזאת עם שולחנות פיקניק, ממש נחמד. אפשר לשהות שם ולהיכנס למים כל פעם מנקודה אחרת לפי החשק. אם אתם הולכים תקחו איתכם גלגלי ים.

אנחנו נוסעים בערך 3 פעמים בשנה לטיול ארוך וגילנו שלשחרר זה הכי טוב.. לא להיות בלחץ שיהיה להם תעסוקה, לא להלחץ מצרחות וכו..

אצלינו קטנים יותר (5 וחצי הגדולה) אז חלק מהזמן נרדמים. אני מכינה שקית אוכל לדרך שחלקה שטויות כמו בסקויטים, שוקולדים וכו ומביאה להם מידי פעם (משתדלת שלא להביא כשעצבניים אלא דווקא כשרגועים) ועושים עצירה בדרך כלל בדרך לשחרר את הגוף, לשתות מים ולפעמים גם סנדוויצים.. בדרכ סתם באיזה גינה בשדמות מחולה/ שדה תרומות או במפגש שאחרי המחסום של הבקעה ואז יש בערך חצי שעה של משחקים ואוכל וממשיכים..😀

כן מביאה לפעמים ספר או שתיים שמעניין אותם גם רק תמונות ולפעמים הפתעות קטנות כאלה של מרגמיש מהכל בשקל..

שירים ברקע, דברים מפנקים להורים וכולם נהנים😂

נוסעים עד הצפון נגיד וזה מלא שעות נסיעה, אז ממש לחפש במפה בכל אזור בדרך איפה אפשר לעצור קצת.

אפילו מצפה קטן,

או גינת משחקים אפשהו,

אבל שלא יצא נסיעה של שעתיים ברצף בשביל להגיע לגן גורו נגיד.....

שיהיה בדרך עוד משהו קטן, ואז הדרך לא מאיימת כל כך...

אני לא רוצה הורמונלית אבל חייבת כמובן מניעה לשנה וחצי

איזה אפשרויות חדשות שמותרות אחרי קיסרי?

מתייגת לי לכל השאלות את @מתואמת

כתבת שעברתי ארבעה ניתוחים שכאלה, אז בטח תדעי לענות❤️

אני הייתי אחרי הניתוח עם התקן לא הורמונלי והיה מצויין ממש

כדור או נובה טי

מה עדיף?

ואיך זה עובד, הולכים לרופאה, היא אומרת איזה התקן, הולכים לקנות וקובעים עוד תור ורק אז מתקינים? או שמגיעים מראש עם ההתקן שאני בוחרת והיא מתקינה?

קבעתי תור לרופאה פרטית שהמליצו לי עליה (ד"ר רחל פיקאר)

אמרתי לה שאני רוצה התקנה של התקן לא הורמונלי והיא שמה לי במקום.

הייתי הולכת לבדוק במיוחד שאמרת שהיה זיהום

זה מין כאב עמום כזה.. אני מתפקדת איתו סבבה.

הוא מוזר, אבל כל הסיטואציה חדשה ומוזרה לי.

אני רק שבועיים אחרי הניתוח. זה משנה? או שעדיין לא נשמע תקין?

אני עוסק בתחום ולכן אני "מעז" לענות בתקווה שאוכל להיות לעזר.

שבועיים אחרי ניתוח קיסרי (עד חצי שנה) זה לגמרי תקין להרגיש כאב. המקום עדיין רגיש והגוף עבר טראומה.

יכול להיות שהכאבים נובעים כתוצאה מהתכווצות חזרה של הרחם, או הידבקויות של הרקמות שנחתכו. צריך לזכור שנחתכו שרירים ועצבים והם עוברים תהליך של החלמה שמשפיע על הכאבים.

יתכן גם, וזה דבר שקורה המון בעיקר אחרי ניתוחים, סיכון מוגבר לבקע טבורי (הרניה) לשבר כתוצאה מפעילות מאומצת וכו'. לפעמים זה מאוד קטן ורגיש ולא מורגש אך הולך וגדל. לפעמים הכאב הוא רק בנגיעה כמו שתואר פה. לכן כל עוד הצלקת לא מזדהמת או מפרישה או שאין חום וכדו' סביר להניח שמדובר באחד מהמקרים הנ"ל וזה לגמרי תקין.

אצל המון נשים קורה התפתחות של בקע טבורי אפילו בלי לשים לב (הנפיחות מטשטשת את זה) עד שזה בולט וכואב זה אחד הדברים שצריך לשמור ולהיזהר אחרי ניתוח. לשמור שלא להתאמץ יתר על המידה.

מקווה שהייתי לעזר

מאוד נזהרת

גם שקיות מהסופר, ואפילו להרים את התינוק/ת לצורך הנקה נחשב מאמץ.

ההמלצה היא להיזהר במיוחד בחצי שנה הראשונה. ואם יש צורך בהנקה אז שמישהו יגיש את התינוק או להרים אותו בישיבה.

מעבר לזה אם אין משהו חריג אין מה לחשוש כל כך

מותר להרים את התינוק ודברים נוספים ששוקלים כמותו, וצריך להיזהר ממאמץ עד שישה או שמונה שבועות.

אולי במקרים חריגים ההנחיה היא אחרת...

במספר הניתוחים, במצב אחרי הניתוח וכו'.

לרוב ההמלצה היא 3-עד 6 חודשים.

העניין זה לאו דווקא עם המשקל בפני עצמו אלא התנוחה שבה נמצא הגוף. אפשר להרים תינוק על הידיים ולא יקרה דבר אבל אם לצורך העניין מתכופפים לכיוון העריסה ומרימים את התינוק ואחר כך מתכופפים ומחזירים זה עלול ליצור לחץ על הבטן שיכול לגרום לשבר. אלה מקרים שנתקלים בהם יום יום. כמובן שזה לא קורה פעם אחת, וגם צריך להיות מותאם לכל יולדת ולמצבה הרפואי. שבועיים בכל מקרה זה מעט זמן ומומלץ להיזהר ולהימנע.

בכל אופן, באמת שבועיים זה מוקדם מכדי לחזור לתפקוד.

לי לא הזדהם ב"ה אז לא יודעת לענות מניסיון.

אם עברו כבר כמה שבועות, נראה לי שכדאי לבדוק...

בקשר למניעה - בעיקרון אפשר את כל סוגי המניעה. אבל אולי במקרה שלך ספציפית אסור התקן? צריך לשאול רופא שמכיר בעצמו את מה שעברת בקיסרי...

תודה!

כשהילדות מתקלחות יחד.

אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.

זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך

גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים

אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה

וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,

זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,

והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.

הוא העדיף, ואחריו גם היא..

אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..

חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.

אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.

והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?

לא שמתי לב שאמרה את זה...

ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים

עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...

נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.

אולי הכוונה למקלחת משותפת?

אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.

ומאוד מוזר

נורא מציק וגם איך אפשר לשטוףככה כמו שצריך?

כי לבד זה נשמע לי אפילו בעייתי ואנטי הגייני..

אבל אם פעם ב.. עושים אמבטיית משחקים משותפת(נגיד קצף/צעצועים וכאלה)

מגיל שמבינים פרטיות(סביב 3-4-5, תלוי ילד) הייתי מכוון באמת להישאר עם תחתונים או ללבוש בגד ים...

לא באופן יומיומי(באופן יומיומי הגיל הזה הוא בעיני גם השלב שנכון להפריד מקלחות, כשכבר יש הבנה ששומרים על הפרטיות של הגוף שלי)

כל הקטע להתנקות מהחיידקים שנאספים עלינו במהלך היום, לא להדביק אלינו את מה שנדבק לבד..

ואם זה כי הילדים מתקלחים יחד אז אולי הגיע הגיל לקלח אותם בנפרד

שיש אנשים שנסיעות מרדימות אותם כמו שתינוקות נרדמים מנדנוד (או עגלה\נסיעה) - משהו בתנודתיות שבנסיעה משפיע על הפעילות המוחית שלהם באופן הזה.

לא זוכרת אבל איפה וכמה זה היה מוסמך ^^'

זה עוזר פחות להתעייף מנהיגה.

אבל בכללי מזדהה עם התחושות.

אני מזדהה ממש

הייתי נגמרת עד טיפת דמי האחרונה מהנסיעות.

מאז שעברתי לעבוד בעיר שלי, החוויה שלי אחרת לחלוטין!!

קצת עזר לי לישון בדרכים... אבל עדיין נגמרתי

וואי תודה על ההזדהות!! בדיוק ככה אני מרגישה

ואיזה כיף לך שאת עובדת בעיר! חלום שלי שכרגע לא נראה שהולך להתגשם בקרוב...

(אין בעיר שלי הרבה משרות שמתאימות לי וגם פרט שולי, אני לא שולחת קו"ח😂)

נסי לעשות את השאלון באינטרנט.

גם אני מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיר (נדירות לשמחתי) ובעצם מנסיעות באופן כללי ומכל שהייה במקום הומה ומציף חושים... וזה לא קשור לעייפות הפיזית שלי באותו רגע (שתכל'ס היא תמיד נוכחת🤭).

טוב, אולי זה בעצם לא קשור אלייך... אבל כתבתי את זה בכל זאת ככיוון מחשבה.

אני כל הזמן מתלבטת אם אני כזאת, אבל אז זה אומר שנגזר עלי לעולם להיות מותשת מנסיעות?

לא בטוחה שאני אוהבת את הכיוון הזה אם כן חח

יש דרכים להתמודדות, אבל קשה למצוא אותן.

לי לפעמים עוזר לשמוע משהו תוך כדי, עוזר לי להתנתק מהסביבה. ולפעמים הפוך - זה רק מעצבן אותי...(מציינת שאני לרוב נוסעת בתחבורה ציבורית, שזה מציף יותר)

מקווה שתקבלי פה רעיונות.

גם בטיפול טוב אפשר לקבל רעיונות...

ביום שיש לי נסיעה (שאני נוהגת) יודעת שאסיים אותו בכאבי ראש ומיגרנה🤦‍♀️

מה שאני עושה ומאוד מקל עלי

לצאת כמה דקות קודם ולסוע בנחת

לשמוע משהו נחמד

או לדבר בטלפון עם מישהו, ממש מעביר בקלות.

וזה ממש מעייף

אולי לנסות לישון מוקדם לילה לפני?

את השאר אני עושה וזה עוזר לי בנסיעה עצמה

ממש שומרת לי פודקאסטים ספציפיים שאני יודעת שישאירו אותי ערה כי בכיף אני נרדמת במיוחד אם פקוק...

הבעיה היא שגם אחכ כשאני חוזרת הביתה אני מותשת ממש ולא מצליחה לתפקד

בינעירוני כל יום

נסיעה אצלי לרוב זה תרפיה

מוזיקה ומחשבות

נסיעה במהירות סבירה שלא דורשת ריכוז גבוה

לפני נסיעה תמיד אוכלת ושותה או מצטיידת עם אוכל ושתיה

אם זו נסיעה ארוכה

עושה הפסקות

ובכל מקרה אף פעם לא ממהרת לאנשהו

ראיתי שנסיעות שלא מתוכננות טוב עם אוכל/ שתיה/ הפסקות

גורמות לכאבי ראש ועייפות

בימים כאלה.

איםה את עושה הפסקות? וממש נרדמת או לא להגזים?

זה להתרעננות

בתחנת דלק/ מקום חניה מסודר

לצאת לרגע מהאוטו

לחלץ עצמות

לאכול לשתות

יכול לקחת שנתיים ויותר.

אל תהיי קשה עם עצמך.

תנסי לשלב כושר ותזונה נכונה, זה מאוד מאוד עוזר להחלמה.

גם ההנקה לוקחת הרבה כוחות.

את מתארת שבימים של נסיעות את אחראית עם האיסוף והפיזור.

האם אפשר לשנות את זה שלא תהיי אחראית גם וגם?

נניח אם את יכולה לצאת מוקדם לפני הפקקים, לסיים קודם ולנוח חצי שעה, או לאסוף את הילדים ולשים להם סרט חצי שעה או משהו בזמן שאת נחה

ואז לקום להמשך היום, אולי זה יעזור.

באמת אחרי שכתבתי את זה פה אמרתי לעצמי שוואלה אני עושה די הרבה ביום כזה ואולי זה כן הגיוני שאני עייפה אחרי הכל.

פשוט בתחושה אני קצת במרדף ומרגישה שלא מספיקה הרבה ממה שתכננתי.

העלית רעיונות טובים

ואולי אני צריכה ללמוד לשחרר את עניין הסרטים כי יש אצלנו רק בשישי לזמן מוגבל אבל אולי צריך פה חשיבה מחודשת.

תודה!

אצלי זה עובד מעולה אבל אין לי קטנטנים ממש.

אני שמה לילדים רמקול על הספה/ שטיח.

כל אחד תופס עמדה.

הרמקול מחובר בבלוטוס לפלאפון שלי שנמצא לידי ורק לי יש שליטה על מה ששומעים.

אצלי ממש אוהבים לשמוע את הרב עקיבא צוקרמן, הוא מספר סיפורי תנך (עשיתי את המנוי)

יש סיפורי חזל של אמיתי המספר נראה לי,

גם ממש יפה.

בזמן השמיעה הם יכולים להתכרהל עם דובי/ שמיכה/ לצבוע משהו.

אפשר גם להבטיח תה עם ביסקוויטים אם הם מצליחים לתת לך לנוח.

לפעמים מקלחת טובה גם יכולה לעשות את העבודה.

עשית בדיקת ראייה בזמן האחרון? יכול להיות שאת מאוד מתאמצת וזה דורש המון אנרגיה