תשאל נשים.

הן יגידו שהרבה יותר קל להיות גבר. המון יתרונות. 

זו שאלה משמעותית באופן כללי: מה עדיף - שתהיה לך בעיה חיצונית או בעיה פנימית?

דוגמה לבעיה חיצונית: רגל שבורה

דוגמה לבעיה פנימית: חוסר אמון בעצמי

אם יש אדם ששבורה לו הרגל אבל הוא אוהב את עצמו ועף על עצמו, אפילו שיש לו בעיה מאוד משמעותית כמו רגל שבורה שמפריעה לו בשלל תחומים - התחושה היא שזו הגבלה חיצונית... יש אדם שלא שבור לו שום דבר אבל שבור לו הלב נניח, וזו בעיה שכלפי חוץ הכל תקין אבל לך תרפא את לבו וכו'.

מרגיש לי שלבנות יש יותר בעיות חיצוניות, כלומר כל הדיבייט הבנאלי של כמה הריון קשה וכל המערכת הגופנית-הורמונלית, וגם הנושא של התשכרות והכל. אבל מרגיש לי שבבעיות הפנימיות לבנות יש יותר היתר להיות בנות (כלומר כפי שהן) והיכולת של גבר להדוף את ה"ציפיות" (לא יודע איך לקרוא לזה אבל אני לא מתכוון במונח הפשטני) של החברה מאוד קשה.

אבל סביר שזו סתם התבכיינות / התמקדות בסטריוטיפ נשי קלאסי שגם המון נשים לא מצליחות לעמוד בו ובמקביל מקנאות בגברים שמתאימים ל"ציפיות" הגבריות בקלות ומקנאות בכמה שקל לגברים להיות גברים

אני עדיין חושב שבמידה מסויימת אני צודק

עד לנישואין, ומאז הנישואין.  

עד לנישואין יש יתרונות רבים להיות בת. החיים ממש דבש. גם מבחינת ההלכה ואורח החיים.  לעומת הדרישות והציפיות מבנים, מגברים.

לאחר שמתחתנים - מכלול הדברים והנושאים שגברים עושים, חווים, נאלצים להתמודד, בעולם המערבי המודרני שבו אנו חיים, המכלול שמוטל על הנשים נראה לי הרבה יותר מורכב, מסובך, קשה אפילו.  

איפה לנשים נשואות יותר קל - בזוגיות בה המצב הכלכלי של הזוג הוא כזה שהאישה לא צריכה לצאת ולעבוד לטובת הפרנסה של הבית.  

ואין לזה עוד משמעויות של סיפוק והגשמה עצמית ולהרגיש שאתה עושה משהו טוב בעולם?

הנחה מאוד מוזרה בעולם המודרני

מובן שקשה לך, ואני לא מזלזלת. אבל אם עוזר לך לשמוע שגם לנו קשה- בשמחה

אבל כנשואה במיוחד. הקושי של הגבר לא מתקרב לשל האישה, אפילו אם האישה לא עובדת ועול הפרנסה על הגבר, מה שהיום לא קורה כמעט (אם כבר הפוך אצל אברכים)

בקטע טוב בטח

אמרתי תודה אולוקים

אם הוא זז אתה כבר לא מזהה?

אפילו שכתוב: אריק איינשטיין ?

הם די מובלים לטלפון,

אני בעצמי משתדל לבחור אחרת,

אבל זה נראה שהעולם צועד פה בעל כורחו למציאות אחרת.

מעניין באמת מה יהיה בסוף תוצאות הניסוי הגלובלי שאנחנו חיים בו.

פשוט אחד רגיל. אבל בחודשים האחרונים אני כמעט תמיד עם הרגיל. לפני זה זה היה אחרת

אני עם נוקיה,

רק בבית לאחרונה אני נמצא הרבה במחשב...

את השיר של פרימט הפרימת עכשיו ונראה לי שששיר כזה ישמיעו לי אם אהיה נידון בגיהנום. ואז נזכרתי שספירת העומר ואני לא אמור לשמוע את זה בכלל

@צדיק יסוד עלום 

הרב הנזיר שם שם.

סתם בצחוק

ואגנר היה מאוד מוכשר ויצירתי מוזיקלית. זה חפירה...

יש סצנה מטורפת ב"אפוקליפסה עכשיו" שההליקופטרים האמריקאיים מפעילים את flight of the valkyries מעל הכפר הויאטנמי כי המפקד קילגור (שזה שם פארודי - קיל = רצח; גור = שפיכות דמים פראית) טוען שהויאטנמים מתיםם מפחד כשהם מנגנים את זה

של רצח.

ומדהים שכל מוזיקת מלחמה ומתח בסרטים היום מבוססת על סגנון כזה

שאלתי גם אני את הג'ימיני והוא הסביר על זה שזה קשור לחוויה הומוריסטית, 

ולכן המילה קוף מקוצרת למשהו שדומה לקופיף.

קיפופים – ויקיפדיה

אלא ההשפעה על המוח

בעיקר על ילדים שעם סמארטפונים מגיל צעיר.

הורס את הקשב, יכולות חשיבה, מיומנויות לאינטרקציה אנושית, מאמץ ועוד.

או... שעכשיו שקט (טכנית), ואפשרי (טכנית) לתפוס מרחק ולהתאושש?

האמת היא התוכן, והרגישות היא הכלי. אפשר לומר כמעט הכל, השאלה היא באיזו נימה ובאיזה הקשר הדברים נאמרים.

אם המטרה היא בנייה, הרגישות תגיע באופן טבעי כי אנחנו נחפש את הדרך שבה הצד השני יוכל באמת לשמוע אותנו.

האמת לא חייבת להיאמר בכל רגע נתון. רגישות היא היכולת להבין מתי הקרקע בשלה לשמוע את האמת.

נאמר ש"אמת ושלום אהבו".

האיזון הוא לא לוותר על אף אחד מהם, אלא להבין שהאמת הכי עמוקה היא שאנחנו בני אדם, ולכן הרגישות היא חלק מהאמת. להתעלם מהרגשות של הצד השני זה פשוט לא להיות "אמיתי" לגבי המציאות האנושית המורכבת.

אם נדבר על "רגישות" במובן "אבחנה דקה", היא דווקא הולכת עם האמת יד ביד.

כששמנו את המובן הזה בצד,

ההבחנה הנצרכת היא בין מישור הכרת המציאות (כפי שהיא ככל הניתן) ובין הבחירה איך לנהוג בכל רגע (שמושפעת ישירות מהנ"ל, כמובן - אבל לא תמיד "ראש בקיר").

שים לב: הבחירה מה לומר, ובאיזה זמן, היא כבר בחירה במישור ההתנהגות.

מנסים לפעול את הטוב ביותר - ופעמים רבות אין פירוש הדבר לפרט בפה את כל מה שעובר לך בראש.

מבחינת הכרת המציאות, מצידך, חפש את האמת ככל שתוכל - זה נהדר.

מתוך הערכה אליה, אני בטוח שגם תחפש את הדרכים להנכיח אותה בסביבתך, ותשתדל לעשות זאת בחכמה.

אני מקווה שתחושת הסתירה מתיישבת אצלך במידת־מה.

ומאוד

וואו אם זה בזבוז זמן שלך...

בואו נסכים שאם אני כותבת כאן - שריטות ליליות

חיכיתי לפיצ'ר הזה של תמונות באמת המון זמן

המרצה מודיע שהוא מאשר לכווולם לגשת למועד מילואים
 

בא לי לנסות את זה גם על המבחנים הבאים (לא יקרה בחיים)