הייתי מגיבה כמו הרעיון החיובי.. ולי זה בא בקלות ובזרימה

לא רואה את עצמי מגיעה למצב של הרהורים של הבחורה בסימולציה , התגובה שלה נשמעת כמו של גבר..

היא באמת תיארה שם שהיא היתה במוד יותר "גברי"

וטיפ לבנים

תחמיאו לנו על האופי שלנו אין זה הכי הכי

בנות רוצות להרגיש שרואים אותן

בנים רוצים להרגיש שצריכים אותם 

גבריות שמה דגש על מסוגלות, יכולת, יציבות

נשיות שמה דגש על דינמיות, רגש, שייכות

כאשר בן/בת המין השני מדגיש בנו את התכונה המגדרית אז אנחנו מרגישים טוב עם הזהות המגדרית שלנו.

כאשר גבר מתייחס לאישה כ"נשית" - רגישה, דנימית, מביע שייכות - אז זה מרים לה.

כאשר אישה מתייחסת לגבר כ"גברי" - מסוגל, בעל יכולות, יציב - אז זה מרים לו.

לכן מצד אחד, כל אחד ירצה לראות איך השני תופס אותו כמתאים למגדר שלו.

אבל מצד שני, כל אחד יחפש את התכונות המגדריות שיש בצד השני ולא בו.

אישה תבקש מהגבר שלה שיעניק לה יציבות, מסוגלות, תחושת יכולת

גבר יבקש מאשתו שתעניק לו רגש ושייכות

בעצם ככה כל אחד מרגיש שהוא בתפקיד הנכון בקשר וגם כל אחד מרגיש שיש לו מה לקבל במה שחסר לו עצמו ומה לתת לצד השני שאין לצד השני.

אני לא "מגדר" או סטראוטיפ, אלא אני.

חושבני גם שהסטראוטיפים של "גבר" או "אישה" שדובר עליהם, מייצגים בסך־הכל נישה חלקית. זאת אומרת, יש בזה משהו, כי יש אנשים שמתנהגים ככה, אבל זה לא מייצג אלא חלק מהאוכלוסיה (כנראה פשוט הוא הכי בולט), ויש עוד כמה מודלים נוספים.

לכן אין לי מה "להרגיש טוב עם הזהות המגדרית שלי" כי אין לי זהות מגדרית, זה לא חלק מהזהות שלי, וזה לא משהו שמגדיר אותי.

לגופו של־עניין, אם מישהי תתייחס אליי כ"מסוגל" "בעל יכולת" ושהיא "צריכה אותי" ו"סומכת עליי", בעיניי זה מציב ציפיות ומאיים, ואם היא תגיד "יאללה קטן עליך", זה לא עושה לי "וואו", אלא לא אומר לי כלום. יש דברים אחרים שכן, אבל זה לא אחד מהם.

מבחינה פסיכולוגית, יש כמה מודלים של אהבה, אחד מהם זה הערצה (כנ"ל, מה שמלמדים נשים לומר לבעליהן כמה הם חכמים וחזקים ונפלאים, ו"יהיה בעיניה כשר או מלך", כי זה "מעלה" להם) שמתחבר יפה לאישיות עם אלמנטים נרקיסיסטיים (לא במובן הרע)

מודל אחר זה הענקת חום (nurture, יעני לתת תשומת לב ורוך וחום כמו שנותנים לתינוק), יש גם מודל של תלות (במובן של הימשכות לתחושת ביטחון ויציבות; כלכלית, רגשית, או אחרת) או מודלים אחרים שאינם מרוכזים בנתינה שבמערכת היחסים, כמו למשל חברים טובים שמחליטים להתחתן והיסוד של הקשר הוא יותר אפלטוני (ועליו "מורכבים" גם משיכה וכו')

לגבי קבלה, אני חושב שקבלה היא לא פחות מאומנות, וזה נוגע גם לגבר וגם לאישה. לדעת לקבל זאת תכונה מדהימה.

זה לא מחייב אופי ספציפי, למרות שבדרך כלל יש נטיות גוברות אצל אנשים ונשים בהתאמה, לעיתים מובהקות ולעיתים מעורפלות, זה דבר הנראה בחוש, כמובן שיש יוצאים מהכלל, וכמובו שיש נטיות המשותפות לאנשים ונשים

יש גם הבדלים התנהגותיים בין חתולים בנים לבין חתולות בנות.

בכל־מקרה, אני לא נפגש עם ארכיטיפים וסטטיסטיקות, אלא עם אנשים אינדיבידואליים מאוד.

נקבעו כאן שלל קביעות כמו הקביעה שנשים מחפשות משהו ספציפי, וגברים מחפשים משהו ספציפי, שכל אחד מרגיש טוב בתפקיד הנכון לו, שכל אחד מחפש מה שאין בו, ושאנשים צריכים "אישור" לזהות המגדרית שלהם.

אני טוען שכל אחד מחפש משהו אחר, "גברים ממאדים" זאת אמנם נישה בתוך זה אבל המגוון הוא רחב, ולא לכל האנשים חשובה הזהות המגדרית שלהם, כמו שלא לכולם חשובה הזהות הפוליטית, או העדתית שלהם. יש אנשים שפשוט לא חושבים על־זה כל־כך.

אין מה להשוות בין הבדלים בין חתולים לחתולות לבני אדם. אצל חתולים זה רק הבדל בין אומץ יותר או פחות של נוכחות טטוסטרון.

אצל בני אדם הנפש עשירה ומורכבת פי מליארד ובמילא ההבדלים בין גברים לנשים שונים פי מליארד מחתולים.

יש הבדלים אמיתיים ויש הבדלים שהם סתם סטריאוטיפ

מעשית, כל אדם הוא שונה וחלוקת העולם לשתי הארכיטיפים הנ"ל לא מדויקת.

כמובן יש גם נשים גבריות וגברים נשיים.

כשאמרתי אופי גברי לא התכוונתי דווקא למצ'ואיסטי, כי בסוף גם קצין בסיירת וגם בייניש מרכזניק סטרואיטיפי הם גבריים ולא נשיים, כל אחד בדרכו

שאתה אומר שלא לכולם חשובה הזהות למה אתה מתכוון? ואם לא חשובה לי הבריאות של הגוף זה אומר שזה בסדר?

אני חושב שהאמירה היא שזו הזהות שלך, שלא הכל תלוי בבחירה ובדעה שלך, כמו בריאות של הגוף.

בבחירתך להתחבר אליה ולפתח אותה ובבחירתך לא להתחשב בה ולהתרחק מעצמך...

או עוד עובדות ביולוגיות...

אין צורך לומר שהביולוגיה משפיעה על ה"אני". או שהנשמה מתלבשת ופועלת דרך הגוף הביולוגי.

אבל העניין הוא שזה כבר קורה. אם אני גבר, אז אני ממילא גבר, וממילא הביולוגיה הגברית שלי משפיעה על המוח שלי (ברמה כזאת או אחרת), זה לא הופך אותי ל"מוביל", "יוזם", או כזה שצריך שירימו לו ויעופו עליו, או שירגישו שצריכים אותו וכו' או כל סטראוטיפ "גברי" אחר, כאשר העניינים האלה אינם אלא נישה ספציפית בתוך מגוון של מודלים של מערכות יחסים.

כך גם אישה היא אישה מעצם היותה אישה, אין צורך "להוכיח" את זה. אם היא יותר גברית, הרי שהביולוגיה של המוח שלה, מלכתחילה, על־אף היותה אישה, היא גברית יותר, אז למה להילחם בזה?

אני הגבתי לטענות מאוד ספציפיות. אני לא חושב שגברי זה יוזם או מוביל מהסיבה הפשוטה שאני לא מכיר במונח הזה. "גברי" זה בסך־הכל קונספט מילולי, איזשהו ארכיטיפ, או אוסף ארכיטיפים, שנשען על רעיונות בתרבות שאנחנו חיים בה.

יש הרבה "גיבורי תרבות" "גבריים", כמו לוחם קשוח, חכם מזוקן, סוחר ממולח, נסיך יפיפה ורומנטי, וכן הלאה וכן הלאה, ששונים זה מזה בתכלית. החכם המזוקן כולו שכל והבנה עמוקה וסטואיוּת ונזירות. הלוחם הקשוח הוא מוביל יוזם ומנהיג, מחוספס וחזק. הנסיך היפיפה שלנו הוא מאוד עדין ורגיש ושרמנטי.

בהתאם לכך, גם אני "גיבור" מהסגנון שלי, אני לא צריך להתחבר לאיזשהו סגנון מסוים בדווקא, ובכל־מקרה, אני ממש לא צריך שיאשרו את הגבריות שלי, לפי אף אחד מהמודלים האלה.

השרשור, ולא מרגיש צורך שיעופו עליי או יחמיאו לי בסגנון "יאללה קטן עליך". אבל אני כן מרגיש יותר טוב אם אני היוזם למשל בקשר, למרות שבאופי שלי אני לא כזה יוזם ומוביל (אבל גם לא מחפש מישהי שתוביל אותי, אלא שנוביל יחד)

מסכים לגמרי, אבל יש הרבה פנים לגבריות שהם כלל לא נשיים.   יש גם עדינות גברית שהיא כלל לא נשית.  הרב קוק לא היה נשי אבל היה עדין

עם מספר ביטויים כמספר הגברים בעולם.

לגבריות עדינה שקטה ופסיבית של קור רוח, וגם לגבר "קצין בסיירת" באופיו, יש מכנה משותף - למשל קור רוח ומשדר תחושת בטחון ויציבות כמשענת איתנה

כאמור, בסוף אני מי שאני, ואני נמשך למה שאני נמשך, וכך גם כל אדם בעולם.

אני לא נמשך לאידיאה נשית ערטילאית או משהו. ואני לא צריך מישהי שתתחיל לשדר לי אנרגיות נשיות או וואטאבר. לא שאני גיי, פשוט זה לא מרכז ערך אצלי. יש אנשים שאצלם זה כן, ואוהבים את משחקי התפקידים האלה, לבריאות להם.

השתמשתי בביטוי מגדר - שמעצם הוויתו הוא מדבר על השפעות תרבותיות.

ז"א אני מודע לזה שיש פער בין הביולוגיה לתרבות (לאו דווקא רע) ואני גם לא מוחק את האדם האישי.

האם אתה יכול להגיד שאתה חסין מהתרבות שקיימת כיום? ז"א עליך מודל הגבריות ונשיות בכלל לא עובד? אם הוא לא משפיע עליך ואתה מזדהה עם מה שכתוב פה - אשריך. אני לא כבתי בתור משהו מחייב המציאות אלא הצעה בלבד שמי שטוב שיקח אותה

ואם אני מסתכל טיפה יותר לגבי העניין - אני מזהה משהו בביולוגיה (כנראה, אני לא מדען שעוסק במוח או גוף האדם) של נשים וגברים ששונה ובאמת התרבות זורמת איתו ומבנה סביב תפקיד. הסף רגש של גברים ונשים הוא שונה. זה לא אומר שנשים יותר יתרגשו בהכרח או שיהיו יותר רגישות מגברים (ממש לא!) אלא זה אומר שבשלב מוקדם יותר הם יזהו גירוי וישפעו ממנו. את זה נראה לי אפשר לראות בחוש. התלהבות מילדים, פחד מג'וקים... 

איפה זה פוגש אותנו בדייטים? 

לקבוע מקום לדייט - תפקיד של הגבר. ווואלה נשמע לי הגיוני. תמיד הייתי לחוץ בגלל האחריות... עד שפעם אחת יצאתי עם מישהי שניסתה לקחת את האחריות הזאת וראיתי עד כמה זה מכניס אותה ללחץ אז אמרתי לעצמי "וואו, יש סיבה אמיתית שזה התפקיד שלי". זה לא מדע מדוייק, וזה מכליל. אבל זה בכל זאת רלוונטי - כי ככה אפשר לזהות דפוסים למערכות יחסים שונות. אם וכאשר בנאדם "מרגיש גבר" וזה עושה לו טוב - מעולה. אני הגדרתי את זה על ידי מסוגלות ויציבות, אתה רוצה לקחת את זה או שאתה מציאות שונה סביבך ואתה לא מושפע מהמציאות שאני מציג - מעולה, מדהים, אין פה שום בעיה.

בזכות הראיה הזאת הצלחתי להבין שיש בנות שיצאתי איתם שהיה קשה להן לשחרר את הצד של הקבלה, דווקא בגלל שהם תופסות אותו כמאוד משמעותי. ברגע שאני מזהה שהיא מגדירה את עצמה כאישה דרך התכונות הללו אז אני יכול להבין דברים בהתנהלות שלה וביחס לציפיות שלה.

עולם בו אנחנו לא מופעים מתבניות מגדריות, נשמע לי מדי אוטופי מדי. מסכים, לא צריך לקחת כל הנחת יסוד תרבותית ולקדש אותה. כן אפשר להבין דרכה איך הרבה אנשים פועלים וגם איך היא משפיעה עלינו, בצורה לא מודעת/מכוונת בהכרח. 

ובסוף, גם לשיטתך, יש הבדל בין גברים לנשים במערכת יחסים, אחרת זאת מערכת יחסים זוגית בין גבר לאישה אמורה להתנהל מול כל מערכת יחסים אחרת בין חברים. גם אתה תצטרך להבדיל את המערכות היחסים החברית לזוגית... אלא אם כן אתה רק רוצה לצמצם אותה למישור המין ולא למישור הריגשי.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.