טיפים איך לעודד אחווהריבוזום

שלושה אחים, בכורה בת כמעט-שמונה, אחריה בן, כמעט-בן-שש ולבסוף הקטנה כמעט-בת-שלוש. שני הגדולים ילדים מתוקים, לכל אחד מהם יש ב"ה חוזקות וכשרונות בולטים משלו, ואתגרים משלו. בזמן האחרון אני חוששת שיש קצת יותר מדי מריבות וקנאה.

הם יכולים לשחק ביחד לפעמים - בעיקר כשזה בחוץ, או במשחק דמיון בבית, אבל בדרך כלל בן העוד-מעט-שש מעדיף משחקי קופסא ארוכים והגדולה פחות בעניין (אני חושבת שזה גם כי פחות מעניין אותה, אבל גם כי היא לא רוצה להפסיד לו), ובעצם היא לרוב שקועה בספר וקשה מאוד לדבר אתה כך (זו עוד בעיה בפני עצמה).

הקטנה מתוקה וחברותית, אבל סופגת הרבה "גערות" מהאחים שלה כשהיא הורסת ומבלגנת להם משחקים, ועדיין לא ממש מסוגלת להצטרף כשותפה שלא "עושים לה טובה".


היום עשיתי סבב שכל אחד יגיד דברים טובים על השני, ואני רוצה להמשיך בזה. חשבתי שאולי אפשר גם לבנות להם סוג של חדר-בריחה שיעודד שיתוף פעולה (זה יעיל עבור שני הגדולים בעיקר). אשמח מאוד לעוד עצות ורעיונות, בשביל כולם. תודה!

טבלת אהבהמתואמת
מבצע משותף לכל הילדים - בכל פעם שמישהו מביע אהבה לאחיו, או כשהם משחקים יפה ביחד, מסמנים נקודה. כשהטבלה מסתיימת קונים פרס משותף לכולם.


גם אני צריכה לעשות שוב את הטבלה הזו, אילו מריבות הלכו פה עכשיו

זה רעיון ממש יפה. אני שוקלת לאמץ אותויעל מהדרום
בהצלחה לכולנו❤️מתואמת
רעיון מעולהההמדברה כעדן.
טיפ ליצירת טבלה? אין לי מדפסת ופחות בא לי על כל דבר לבקש מהשכנים
אני כן עיצבתי במחשב והדפסתימתואמת

אבל לא בעיה לצייר טבלה ביד... לכתוב כותרת יפה "טבלת האהבה", ולצייר טבלת ריבועים מתחת. אפשר לתת לילדים לקשט.

למילוי הטבלה אפשר להשתמש במדבקות בצורת לב או פשוט לצייר לבבות.

חשבתי אולי לקראת שלושת השבועותשיפור
לצייר דרך לבית מקדש או חומה שכל נקודה צובעים לבנה בחומה
איזה חמוד! אולי אעשה כך גם אצלנו!מתואמת
(אוף, יש לי הרגשה שהגדולים כבר ציניים מדי למבצעים כאלו וחוץ מזה יש כמה אצלנו שבזמן אמת לא יצליחו לזכור שום מבצע... אבלאני חייבת לנסות שוב, המצב באמת קשה)
אני אומרת לגדוליםאמאשוני

שאולי הנקודה על הלוח לא באמת משקפת אבל עמ"י באמת זקוק לנקודות זכות וישועות..

אז אמנם להמשיל כל מעשה טוב ללבנה זה דרך המשל,

אבל באמת שכל מצווה או התייחסות חיובית משפיע טוב על העולם גם אם זה לא בצורה של ניקוד בדף.

בסוף, הלוח זה רק תזכורת לדבר האמיתי.

אז לא משנה אם זה "תינוקי" החיוב של "ואהבת לרעך כמוך" הוא חיוב אמיתי וגם הזכויות הן אמיתיות.

(לא משנה שבשנתיים האחרונות הן התבגרו כאילו עברו 5 שנים..)

יפה! באמת הסתכלות נכונה וטובהמתואמת
מקווה שידבר אליהם... (הבכורה תשתף פעולה מקסים - היא עצמה מדריכה בפועל ובנשמה, ורגילה לעשות דברים כאלו. חוששת מהתגובות של אלה שאחריה...)


ואצלכם באמת הילדים נדרשו לקפיצת התבגרות גדולה לאחרונה...❤️❤️

אולי הייתי מוציאה את הבכורה מהסבבאמאשוני

הבכורה בכל מקרה מהווה דוגמה אישית תמיד.

ככה חבורת הבנים שאחריה תידרש למנהיגות ודוגמה אישית.


אפשר להסביר להם בצורה בוגרת שהם גדולים וההתנהגות שלהם משפיעה על הקטנים לטוב ולרע, אז אמנם הם לא צריכים את המדבקה על הדף, אבל אם "תתני" להם מדבקה, זה יעודד את הקטנים לרצות גם מדבקות.

ואם זה לא עוזר, והם עדיין ציניים,

אפשר לעשות את הלוח רק לקטנים לא כולל בני המצווה ומעלה, אבל בכל מקרה לדבר עם הגדולים ולהסביר שנדרשת מהם התנהגות נאותה בחופש בלי קשר ללוח ניקוד.

יש כללים בבית והם צריכים להקפיד גם בשביל התנהלות תקינה של הבית, אחרת תהיה אווירה לא נעימה,

וגם זה מה שמצופה מהם כבני תורה (בדיוק כמו שמצופה מהם לקום בזמן לתפילה במניין כך מצופה מהם בן אדם לחברו)

וגם יש פה עניין של כיבוד הורים, אם אמא אומרת להפסיק מריבה או השתוללות, אז גם אם לא בא להם, הם לא יכולים להמשיך כשאת אומרת להם לא. גם אם השני לא נעלב וזה לא פוגע בו, לך זה עושה בלאגן בבית ואת לא יכולה לאפשר את זה ללא גבולות.

תודה רבה!מתואמת

אני חושבת שלא שייך להוציא חלק מהילדים מהמבצע, כי אז יהיו כאלה שיאמרו שזה לא הוגן. דווקא לגדולה לא תהיה בעיה לשתף פעולה. הבנים באמת יסכימו בעיקרון שחשוב לשמור על אחווה, אבל בזמן אמת עלולים לשכוח מכל הבטחה... ודווקא הכי צינית זו המתבגרת הצעירה, בת 10.5

אבל באמת כדאי שננהל שיחה רצינית ואמיתית כזו עם כולם לפני שמתחילים מבצע כזה...

גיל 10.5 זה כזה גיל..אמאשוני

יש לי בת 11, אותה תופעה..

אם היא מבקשת משהו של "גדולים" אפשר להתנות את זה בנקודות.

למשל אם יש משהו שממילא לא אכפת לך לקנות לה לרגל הגיעה ל"גיל" בוגר יותר (בגד או ספר או קלמר/ בקבוק אישי מיוחד)

אז אפשר להמיר מדבקה לשווי כסף, למשל חצי שקל.

ואז 40 מדבקות זה 20 שקל והיא תקבל בקבוק, או 60 נקודות זה 30 שקל והיא תקבל ספר וכד'.

אפשר גם לשלב את זה בשיחה שהמדבקה היא סמלית בשביל החוויה ולא באמת הפרס, אלא כמו שהיא רוצה דברים של בוגרות, ככה מצופה ממנה להתנהגות בוגרת ושיתוף פעולה. (שיחה כזאת יכולה לענות על הצורך לא להרגיש שהיא משתתפת במבצע "תינוקי") הפרס הוא סתם בשביל הכיף על הדרך.

ככה השילוב בין שיחה בוגרת לבין מבצע ממשי, יכול להוות מענה לגיל שהיא בין ילדה שזקוקה לחיזוקים ממשיים, לבין מתבגרת שזקוקה למשמעות וחיזוק רוחני יותר.

תודה! באמת צריך לשלב בחוכמה את החיזוק הממשימתואמת

עם החיזוק הרוחני...

אבל נראה לי שלא כדאי להבטיח לה פרסים אישיים, כי הרעיון הוא פרס משותף לכולם, לא?

אבל אולי אפשר למצוא פרס משותף שירתק אות במיוחד...

אפשר גם פרס משותףאמאשוני

זה על אותו עיקרון.


עוד רעיון- פעם הייתי עושה להם חנות צלשים, הצבירה היא אישית ואז אפשר לקנות פרסים אישיים קטנים (מן הסתם ידבר לקטנים יותר)

וגם פרסים כמו פיצה משפחתית שקונים כולם ביחד (לא ביחס שווה, כלומר כל אחד שם כמה שיש לו..)

ואפילו היה אפשר לקנות ערב קומזיץ (שלא יצא לפועל)

וערב סרט עם פופקורן ולינה במרפסת. (כשהם היו קטנים יותר)


בקיצור אפשר לעשות צבירה אישית או משפחתית, תגמול אישי או משפחתי או משולב או כל מה שעובד לכם.. העיקר שיהיה דרבון וחוויה חיובית סביב העניין.


בהצלחה רבה!

רעיון חמוד! מעניין אם זה יעבוד אצלנו...מתואמת
בטח יהיו כאלה שיעדיפו להשתמש בצבירה האישית וכאלה שיתעצבני עליהם שבגללם לא מגיעים לצבירה המשפחתית
אפשר גם לעשות יעד אישי ויעד משפחתי ביחד:לפניו ברננה!

ביעד האישי יש טבלה עם שמות וכל אחד שם לעצמו מדבקה.

ביעד המשפחתי סופרים נקודות ביחד.


 

אם ביעד האישי 10 נקודות יהיו ארטיק, 20 משחק וכו'

ביעד המשפחתי מסכמים את הנקודות של כולם וכשמגיעים ל100 מזמינים פיצה/עושים ערב סרט/קומזיץ או כל דבר אחר..

ניצול של נקודות באישי לא מוחק אותן מהיעד המשפחתי.

ככה יש לכל אחד אינטרס אישי להתקדם וגם לכולם ביחד.


 

מה שחשוב לשים לב זה שההגדרה של על מה מקבלים מדבקה היא חיובית.

אני ראיתי שאם יש הגדרה שלילית (לדוגמה לא רבים) אז קשה מאוד לשים לה לזה ולתת נקודות. זה קצת אמורפי (מתי לא רבים?).


 

אפשר לתת נקודה על משחק משותף שנגמר בטוב. אפשר לתת נקודה על מריבה שהופסקה בפעם הראשונה שאנא העירה, אפשר לתת נקודה על עזרה לאחד האחים.. להגדיר מה כן רצוי שיהיה ביניהם, ולא איזה התנהגות פסולה את רוצה להפסיק.

רעיון יפה!שיפור
תודה! צודקת ממש על הכיוון החיובי של הנקודותמתואמת
במקום "לא רבים" אפשר "משלימים בעיצומה של מריבה".
נכון, זה באמת חשובבארץ אהבתי

אבל שלא יקבלו רק נקודות אם התחילו מריבה והפסיקו אותה.

שכן תהיה אפשרות גם לקבל נקודה על זה שלא רבו בכלל במשך פרק זמן מסוים (משחק שמשחקים ביחד בלי לריב. בוקר בלי מריבות. וכדו'... אולי גם את זה כדאי לנסח בניסוח חיובי - לא 'בלי מריבות' אלא 'באווירה נעימה/טובה').

כן, ברורמתואמת
אבל ההגדרה לא תהיה "שיחקו בלי לריב" אלא "שיחקו באהבה ובכבוד הדדי", למשל.
גם שיחקו בלי לריב זה אפשרי אם זה תחום בזמןלפניו ברננה!

כלומר הניסוח כאן כן קצת שלילי אבל זה כן נותן להם הגדרה מה כן...

ואני גם אוהבת לפעמים להפציע אוצם באמצע משחק לפני שמתחילה מריבה ואז זה מעודד אותם להמשיך ככה עוד

רעיון מהמם בעזרת ה' גם אצלינו!!שיפור
נזכרתי בעוד רעיון שעשיתי פעם:מתואמת

משחק מסלול שיתופי (הכי פשוט שיש), שהמטרה של כולם להגיע לסוף ביחד. במהלך המסלול יש משבצות שאם "נופלים" עליהן צריך לעשות משהו טוב בשביל אחד המשתתפים האחרים (חיבוק, נשיקה, להביא לו כוס מים וכו'). בהמשך השנים המצאתי עוד כמה משחקים בסגנון לפי חגים/פרשות שבוע.

בכל אופן, אפשר לקנות כל מיני משחקים שיתופיים שיש (כמו הכבאים באים), וזה יעצים את הקשר. זה פשוט רעיון קל יותר מחדר בריחה - שזה רעיון מהמם! אבל קשה לביצוע וחד פעמי...

ובאמת כדאי לעבוד על זה כשהם בגילאים האלה, וטרם הגיעו לציניות של גיל ההתבגרות...

הכאבים באים- לאיזה גיל מתאים?שוקולד פרה.
ארבע ומעלה. אני חושבת שמגיל שבע זה די ישעמם...מתואמת
אז כדאי לחפש עוד משחקים בנושא.
משחקים שיתופיים לילדים גדולים יותר:בלוט
השועל החמקמק - מתאים לגן חובה ותחילת יסודי


פנדמיק, האי הנעלם - מתאימים לגילאי 10 ומעלה (לפעמים אפילו מוקדם יותר, תלוי ילד), מתאימים גם למבוגרים

תודה רבה!מתואמת
באמת ראיתי את המשחק האי הנעלם וסקרן אותי רק שבאמת הוא מתאים רק לגדולים...
נראה לי אםשר גם בגיל 3שיפור
רעיונותאמאשוני

אפיה ביחד, או שכל אחד מכין משהו בנפרד לארוחה משותפת ומכבד את האחרים במה שהוא הכין

חפש את המטמון

משחק החיצים (עם גירים)

לכתוב מכתבים וברכות לכל אחד מהמשפחה (אני חושבת שחשובה פה הדוגמה אישית ולכן מכניסה גם אבא ואמא)- אפשר לעשות לכבוד שבת.

באופן כללי כל יציאה מהשגרה, אם זה פיקניק או מעיין או כל דבר כזה גורם להם להנות ביחד.


רק אומרת שגיל 6, 8 זה גיל קלאסי של פיתוח נפרדות וגיבוש אישיות אז בעיקרון זה ממש בסדר שהם לא משחקים כל היום ביחד, זה בדיוק השלב ולא מעיד שמשהו בקשר שלהם לא בסדר.

לגבי בת ה3, חשוב להסביר ולתמלל את מה שהיא עושה/ מרגישה כדי שעם הזמן הגדולים ידעו איך לגרום לה להצטרף בלי לפרק.

למשל כשהיא מפרקת אפשר להנחות את הגדולים להציע לה להצטרף, אבל עם גבולות.


נגיד את רוצה לשחק איתי? אז קחי את המגנט הזה ושימי פה.. כל הכבוד!


נגיד השבת בן ה4 שלי השתגע בארוחה והחליט שזה ממש המקום והזמן לשחק ברובה חיצים לעבר השולחן והסובבים,

הבן שלי (13) קלט שהקטן לא קשוב להצטרף אלינו יפה, אז הוא עלה לחדר והביא את הרובה חיצים שלו,

וככה הקטן עוד יותר התלהב שמשתפים איתו פעולה, ואז הגדול "ברח" לקומה למעלה תוך כדי שהוא יורה לכיוון המדרגות, ואז הקטן רדף אחריו, ואז הוא העסיק אותו במלחמת חיצים בקומה למעלה כמה זמן ויכולנו להמשיך את הארוחה ברוגע, ואז אחרי כמה זמן הגדול אמר לקטן שאסור לרדת עם הרובה חיצים לקומה למטה,

והם ירדו בלי הרובים והקטן הצטרף רגוע לארוחה.

אז אמנם זה דוגמה די קיצונית, לא כל ילד יכול להוביל כזה מהלך, וגם הגדול הרבה יותר גדול מהגדולים שלך, אבל זה כן תהליך שהתחיל בגיל הרבה יותר צעיר שהתחיל רק מתמלול, אח"כ התקדמנו להעלאת פתרונות, ואח"כ השתדרג להסחות דעת, ואז לפתרונות מחוץ לקופסה. (התחיל עם אחותו שהייתה אז הקטנה והשתדרג עם הילד הבא)

איזה סיפור מקסים! ממש נחת!מכחול
תודה רבה רבה לכולן!ריבוזום
איזה כיף שהגבתן! קראתי בתשומת לב את כל ההודעות, ועוד אחזור לכאן כדי לבנות את השילוב שיתאים אצלינו. בע"ה מקווה שהקיץ הזה נצליח להשתפר בנושא.  
כמה כיווני מחשבה שלי...בארץ אהבתי

אני חושבת שיש פה שני עניינים שכל אחד מהם דורש יחס אחר.

אחד זה הקושי למצוא תחומי עניין משותפים.

והשני זה מריבות תכופות בין הילדים.


לגבי תחומי עניין משותפים - זה באמת שלב של גילאים שנראה לי יותר מאתגר למצוא משהו שמתאים לכולם. במיוחד כשיש פה גם מינים שונים (אצלנו יש בן 9 ובן 6 שכן יש להם הרבה תחומי עניין משותפים. אבל בת ה-11 כבר מזמן עם תחומי עניין מאוד שונים משלהם. וגם הקטנה בת שנתיים לא ממש משתלבת איתם במשחקים...).

אני חושבת שזה לא בהכרח משהו שאפשר יותר מידי לשלוט בו.

זה כן נחמד למצוא מידי פעם פעילות משותפת שכן יכולה להתאים לכולם.

טיולים למקומות נחמדים זה בדרך כלל חוויה שמתאימה לכל המשפחה.

הכנת אוכל ביחד יכולה להיות גם מתאימה לשתף ילדים בגילאים שונים.

אולי גם יצירה משפחתית (נגיד שלט גדול לכבוד הקיץ, ואז הגדולה יכולה לכתוב משהו בגדול, האמצעי לקשט, והקטנה להדביק מדבקות).

לפעמים אפשר גם לעשות פעילות ספורטיבית ביחד.

וגם משחקי קופסא שיכולים להתאים לגילאים שונים (הקטנה יכולה להיות ביחד איתך, אצלנו זה לפעמים עובד).

אבל בסופו של דבר זה באמת הגיוני שלא כל פעילות תתאים לכולם, ושהם יצטרכו למצוא דרכים שונות להעסיק את עצמם לפי תחומי העניין שלהם.



לגבי מריבות תכופות -

קודם כל, אני מזדהה ממש.

ממה שאני שומעת, וגם קוראת פה בפורום, נשמע לי שבתקופה הזו יש הרבה יותר מריבות, ובכלל ילדים הפוכים, ברוב הבתים.

ותכלס, זה די מובן, אחרי מה שהילדים שלנו עברו בשבועות האחרונים.

אז קודם כל - פשוט לקחת נשימה עמוקה, ולהתפלל שנצליח לצלוח את התקופה הזו כמה שיותר בטוב, להגיב כמה שיותר נכון, ולעזור לילדים להתאפס על עצמם בחזרה...


וכמה דברים שבכל זאת עזרו לנו -

(אני כרגע עם שני האמצעיים בלי קייטנות, ביחד עם התינוק שגם איתנו. לקטנה יש קייטנה בגן, והגדולה בקייטנת אמהות. התחלנו ממש גרוע עם הרבה מריבות ובלגן, למרות שהם דווקא יודעים לשחק ממש טוב ביחד. אבל היום היה כבר הרבה יותר טוב, אז אני משתפת בכמה דברים שעשיתי שאני חושבת שעזרו לנו. בתקווה שזה יחזיק גם להמשך...).


- מסגרת ברורה.

אין לנו לו"ז קבוע לגמרי. אבל כן דיברנו ביחד על זמן שבו צריכים להיות מוכנים בבוקר. זמן מסך שאני מרשה לכל אחד, וברגע שנגמר אז מסיימים. זמן לימוד - ומה רוצים ללמוד בזמן הזה. אני הרגשתי שזה מאוד איפס אותם הוריד הרבה חיכוכים (זה כביכול לא דברים שקשורים למריבות ביניהם. אבל הוריד גם חיכוכים מולי, וגם נראה לי שאיפס אותם בכללי ועזר להוריד גם חיכוכים ביניהם).


- 'מבצע חופש' -

משהו שעשיתי גם בשנים קודמות, והם בקשו לחזור על זה שוב.

אני מצרפת תמונה כדי שיהיה יותר ברור.

ציירתי את זה על שני בריסטולים, שמתי בתוך ניילוניות, ותלינו על הדלת. ככה זה בעצם כמו לוח מחיק, וכל פעם כשמסיימים את הסיבוב - אפשר למחוק ולהתחיל מחדש.

באמצע אני כותבת את ההפתעה שנעשה כשהם יסיימו את כל הסיבוב (כל פעם משהו אחר. דברים שגם ככה הייתי עושה איתם בקייטנה, אבל ככה הם מרגישים שהם 'מרוויחים' את זה).

ואני כותבת שם כל דבר שאני רוצה לעודד - ויתורים והתגמשות, הקשבה לאמא, עזרה בבית, התארגנות בזמן בבוקר, ועוד...


בהצלחה רבה!🩷

אהבתי את הרעיון, את כותבת מראש?שיפור
או אחרי שהילדים עושים?
טוב, מסתבר שגם מבצע כזה יכול לעורר מריבות...בארץ אהבתי

היום הבנים ביקשו לאכול משהו קטן. הרשיתי להוציא מהמקפיא קופסא שיש בה חטיף פצפצי אורז. כל אחד הוציא קופסא אחרת (יש לנו בשני טעמים, והעדפות שונות ביניהם), הגדול החזיר את הקופסא אחר כך, והקטן לא החזיר. ביקשתי מהקטן להחזיר והוא התווכח איתי ('למה דווקא אני?'), אז החזרתי בעצמי, ואז כתבתי את זה שהגדול כן החזיר אחריו.

ואז הוא ממש נעלב שאותו לא כתבתי. הוא החליט שהוא כן מוכן להחזיר, וגילה שכבר החזרתי בעצמי. הצעתי לו לסדר משהו אחר כדי שאני אוכל לכתוב גם אותו, והוא לא היה מוכן (לא כי זה קשה). הוא רצה לכתוב בעצמו כאילו הוא סידר, ולזה לא הסכמתי (אמרתי שאם הוא כותב לעצמו משהו שהוא לא עשה, אני מוחקת את כל מה שכתבנו עד עכשיו ונצטרך להתחיל מהתחלה).

תוהה אם הייתי צריכה לעשות משהו אחרת. או שהוא פשוט צריך ללמוד מזה, וחלק מהלימוד זה גם התסכול שלו עכשיו....

וואו, אוף... כל כך מוכר לימתואמת

שמנסים להנהיג משהו טוב, והוא בסוף נופל בגלל דברים שקשה לצפות מראש...

מקווה שתצליחו לצאת מהפלונטר...

חד משמעית חלק מהלימוד.באתי מפעם

לימוד על יושר,

על יגיעה,

על קבלת סמכות שאמא אמרה אז מבצעים מיד,

על לעמוד בזמנים, יש דברים שמפספסים אם לא מבצעים בזמן,

לימוד להתמודד עם תסכולים...

אל תהיי עם מצפון , ככה זה בחיים לא הכל דבש. וזה בדיוק ההזדמנות לרכוש כלים לחיים. 

זה מה שחשבתי בהתחלהבארץ אהבתי

אבל בינתיים אנחנו קצת תקועים.

הוא מחק את מה שכתבתי על אח שלו, ולא מוכן שאכתוב שוב אם אני לא כותבת גם עליו את זה שהוא רצה לסדר. בינתיים עשה מאז עוד דברים טובים שאפשר לכתוב, אבל אני אמרתי שאני מקפיאה את המבצע עד שאני אחליט מה עושים.

הוא עקשן ממש. ואני מתלבטת אם לצפות ממנו בסופו של דבר להבין שאין מצב לכתוב עליו משהו שהוא לא עשה, או ללמד אותו שגם אני מוכנה לפעמים להתגמש, ושהמטרה העיקרית שלי היא יצירת אווירה טובה ולעודד שותפות ועזרה, ואם הפעם אני אכתוב את הכוונה שלו למרות שהוא לא עשה בסוף, זה יותר ישיג את המטרה מאשר להמשיך להתווכח איתו...

אבל את כן מצאת אפשרויות של התגמשותלפניו ברננה!

להתגמש לא אומר לעשות נגד הרצון והאמונות שלך, וגם את זה הוא צריך ללמוד.

אולי צריך לשקף לו את זה..

הוא מספיק בוגר לדעתי כדי להבין את זה בשכל.. על הרגש כנראה צריך עוד לעזור לו ללמוד...

במחשבה נוספת, אולי כן לציין שהוא רצה לסדריעל מהדרום

לק"י


אבל אולי להסביר שרצון זה חשוב, אבל צריך גם לבצע.

כי אם הוא עקשן, ובינתיים זה רק גורם לעצבים, אולי עדיף "לוותר".


או לכתוב במשבצת אחת שהוא רצה לעזור. ואם הוא מבצע עוד מעשה טוב, להוסיף באותה משבצת.

שמצד אחד יירגע, ומצד שני לא יקבל את הכל. כי בפועל הוא לא עשה משהו.

אני חושבת שכוונה זה גם מעשה טוב בשלב הזהאמאשוני

ובכלל, אי אפשר להשוות בין התנהגות של ילד בן 6 לבין התנהגות של ילד בן 9.

הייתי אומרת לו שהפעם הרצון נחשב, ולהבא הוא יבין שצריך גם לעשות ולא רק לרצות.

אני חושבת שממש חשוב פה לתמלל את המהלך שקרה.

ביקשתי להחזיר, לא החזרת, כשראית שאחיך קיבל מדבקה זה הזכיר לך לחזור בתשובה, אבל היה כבר מאוחר מדי כי אני כבר החזרתי כי שכחתי שלפעמים לילדים קשה ואח"כ הם חוזרים בתשובה.

אז אתה תזכור לפעם הבאה לעשות מיד כשאומרים, ואני אזכור לפעם הבאה שאולי אפשר לחכות ולראות אם אתה מצליח להתגבר.

(אם הוא מקבל את זה אפשר להרחיב שלידה שהרבה זמן בחוץ נמסה ואי אפשר לחכות, אסל יש דברים שאפשר. וזה באמת יזכיר גם לך לתת לו עוד הזדמנות כשמתאפשר.


אם זה מרגיע את הקטן, הייתי מדברת גם עם הגדול בנפרד ומעצימה אותו שהוא מיד עשה כי הוא גדול ובוגר ומבין, ומשמש דוגמה לאחיו הצעיר.

תודה שכתבת את זה, זה עזר ליבארץ אהבתי

באמת בסוף דיברתי איתו, ראיתי שהוא לא מוכן לרדת מהעץ, אז דיברנו קצת על מה שקרה, על המטרה שלנו בחופש, על הכוונה שלו ועל החזרה בתשובה שלו שלא הצליחה הפעם לתקן את המעשה, והסברתי לו שהפעם אני מוכנה להתגמש ולכתוב גם גם את הכוונה שלו. (וגם הסברתי שבהמשך לא נוכל לכתוב כל פעם רק רצונות, אם בסוף הם לא הופכים למעשים. למרות שהרצון הוא באמת חשוב).

בסופו של דבר נראה לי שהיה פה לימוד חשוב בשבילו, גם אם בסוף 'נכנעתי' לדרישה שלו.

 

ותודה לכל מי שהגיבה לי. עזרתן לי בחשיבה❤️

תודה גם לך!ריבוזום

וואו, תודה רבה על הפירוט, וגם לכל מי שהשתתפה בדיון שהתפתח אחרי כן.

כיף שיש עם מי להתייעץ ושאפשר גם ללמוד מניסיון של אמהות משקיעניות וחכמות אחרות.

לוקחת אתי רעיונות ותובנות מקסימים וחשובים. ומתפללת שנצליח!


(רוצה לשתף אתכן במשהו קטנטן.

אחרי הפעם האחת הזו שביקשתי מהם לקראת צאת שבת לומר דברים טובים אחד על השני, ביום ראשון או שני פתאום הבן שלי אמר לקטנה בלי קשר לכלום (שניהם ישבו ואכלו): את חמודה! והיא ענתה לו: אני באמת חמודה. אתה חמוד!

וזה היה ממש מתוק, והוא גם ידע להסביר לי בעצמו במפורש, שהוא אמר את זה בגלל מה שעשינו בשבת.

אז אפילו דבר כזה קטן ופשוט יכול ממש להועיל.)

איזה חמודים😅 האהבה הזאת ביניהם היא דבר מהמם!יעל מהדרוםאחרונה
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

בעינימתיכון ועד מעון

אני לא אדם פרטי שדואג רק למשכורת שלי, אני מאמינה שריבונו של עולם נתן לי כוחות לא רק כדי שאני אפרנס את בני ביתי אלא כדי שאקדם את מדינת ישראל. יש לי כפרט בעם הזה אחריות לא רק על עצמי אלא גם לדאוג כפסיכולוגית לבריאות הנפש הציבורית. וכך אני חושבת על מקצועות אחרים, ורואה את התעסוקה שלי לא רק מה יהיה נוח לי אלא איך אוכל לקדם

בלניות בבקשה בבקשה בבקשהאלומית

תהיו בלתי נראות

בלתי נשמעות

בלתי קיימות

זה גם ככה קשה. ומביך. ויש לי בטן של הריון עדיין. ונשירת שיער מטורפת שרואים טותה. ואני מתפדחת כולי. ולמרות שאני מנסה לנחם אותי שבלניות רגילות להכל אני מובכת נורא. וגם ככה אני מסתבכת על הטבילה. אוף. לא יודעת מה יש לי. לא מצליחה לצלול טוב.

ועד שאני גומרת אני רק רוצה לברוח משם ומעצמי. ואז את מחכה לי ליד החדר ואומרת שאת מתלבטת אם להגיד לי משהו...

לא!

לא!

לא!

אל תגידי ואל תגידי שאת רוצה להגיד

פשוט לא.

האינטואיציה שלי אומרת שזה משהו מאד לא נעים לשמיעב, ואין לי שום יכולת להכיל ביקורת משום סוג. גם אם זה לטובתי.

בבקשה. זה כל כך רגיש. לא רוצה לצאת מהמקווה בתחושה של אני לא טובלת יותר לעולם.

ואחר כך לבכות שעות ולאכול סרטים על מה היא רצתה להגיד.

איכס. איכס. איכס.

אמאל'הבאתי מפעם

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

ממש.. אוף. זה עשה לי כזה רעאלומית

אולי תמצאי מקוה אחר?אורי8

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

אני גרה ביישובאלומית

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אני גם גרה בישוב, כנראה אחרמתיכון ועד מעון

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

גם אצלינו ככהאלומית

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

יש לכם עוד בלניות?שימושית

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אמאלה מזעזע...!רוצה לשאול שאלהאחרונה

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

כבר התחלנו את תשפ"ז🙂בארץ אהבתי

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

חחחח צודקתדיאן ד.

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

אבל זה כבר באמת תרתי דסתריבארץ אהבתי

כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀

והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

היינו שםשומשומונית

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

וואו, מאתגר! ואיזה כיף שלא היית בלחץ..קנמון

אנחנו עשינו, היתה בר מצווה נדירה והאוכל הכי טעיםאמהלה

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

לשניה הייתי בשוק שבישלת לברית.. חח..קנמון

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

האמת שגם לברית בישלנו... אני הייתי המדריכהאמהלה

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסח

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

אני מכירה שתי משפחותבארץ אהבתי

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי 3 ימים לפני פסחזריחה123

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

כן. מותר להלחץנופנופ

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

ברור שלגיטימיהשקט הזה

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

לא...בשורות משמחות

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

לגיטימי להצטרף אליך כשהתל"מ הוא בדיוק ערב החג? ;)שפע ברכה

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

זה ממש רחוק ואת בטח תתכונני מראשעדינה אבל בשטח

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

לגיטימיאורי8

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

ילדתי בן ביב ניסןמתיכון ועד מעון

הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!

ילדתי בליל הסדר והיה מדהים קדםאחרונה

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות!

עומס מנטליניקזמני

איך מתמודדות עם העומס המעשי והמנטלי של תקופת החגים והחיים בכלל?

הרשימה הלא נגמרת של מטלות?

אני נתקפת קיפאון ולא מצליחה לעשות כלום - שזה רק מוסיף לעומס וללחץ..

פתרונות הבו!

אצלי מה שעוזרהמקורית

זה קודם כל להניח מסך בצד, לשכב רבע שעה ולעצום עיניים. זה מרגיע. אחרי זה מסדרת מחשבות (אפשר על דף גם)

מה אני רוצה לעשות

מה אני צריכה לעשות

מה חייב לעשות

בסדר הזה

מתחילה ממה שאני רוצה בדרכ אחרת זה יידחק לפינה (כל עוד הלוז הגיוני כן?)

ואז מה שאני לא מתחילה - אני עושה אותו לאט. זה מרגיע את הגוף. רק אחרי שאני מסיימת, מתקדמת הלאה.

איזה מהמם! תודה!!אוהבת את השבת

שמחה שהועלתי המקוריתאחרונה

רשימה פיזיתאיזמרגד1

לי יש מגנט של לוח מחיק על הדלת, וכשיש לי עומס בראש אני כותבת שם הכל וזה ממש מוריד את הלחץ

ואז אני מסננת לי מה חייב ומה כדאי שיהיה, ומתנהלת לפי זה

וכמובן שאין כיף יותר מלמחוק כל דבר שעשית כבר🙂

מרוב רשימותניקזמני

ונושאים לרשימות

מתבלבל לי הכל

רשימה להערב איפוס בית כביסה וכו

רשימה לשבת הקרובה הבעל"ט

רשימה לערב יוה"כ

רשימה ליוה"כ עצמו, משחקים חדשים אוכל לילדים וכו

רשימה לסוכות, חוה"מ ושמחת תורה...

אולי אפשר לחלק אחרת?המקורית

אני למשל עשיתי רשימת קניות כללית לחגי תשרי. התפריטים אצלנו די קבועים ולכן הלכתי על המוכר, הרכבתי רשימה, הגדלתי אותה 🤭( בכמויות) וסיימתי. מה שיישאר אם כבר זה השלמות, ובאמת לשבוע הבא יש לי רשימה של ירקות בעיקר והשבוע קניתי דברים יותר בסיסיים כמו ביצים חלב קוטג וכו. גמככה החגים מתפרשים על פני שבועיים וחצי סהכ. אז הכל ביחד רוחבי יותר קל לי וגם פחות יציאות לקניות.

אני מכניסה בפנים הכל - מבגדים עד לקישוטי סוכה ומפיות מיוחדות. גם משחקים ליוםכיפור הייתי מכניסה בפנים. בעדיפות שלי זה תמיד שיהיה הכל מראש. מצדי עוד מאוגוסט😅

איפוס בית אני לא עושה רשימה. לדעתי לא חייב. זו רוטינה קבועה. רק דברים ספציפיים שאני לא רגילה לעשות רושמת כדי לא לשכוח

חזרה לעבודה אחרי 3 חודשים בחל"דניק חדש אנונימי

איך עושים את זה?? חייבת לחזור מסיבה כלכלית

בילדה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים

אשמח לכל טיפ שעזר לכן להסתגל לעבודה ולשגרה מהר

ומי שהניקה איך עשיתן את זה עם שילוב תמל?

מתכננת לתת תמל למעון ושאחזור ב4+ להניק וגם בלילה הנקה

מפחדת שיהיה גודש איך עושים את זה

קחי בחשבון שלא תמיד עובד החצי חציאונמר

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

זהו אני לא רוצה לשאוב אצל הגדולה היתי שואבתניק חדש אנונימי

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

בלילה זה הספיק לך רק הנקה? או הבאת גם בקבוקניק חדש אנונימי

ח

בלילה תקופה היה רק הנקהאונמר

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אני חזרתי ושאבתי ולא הבאתי תמלעדיין טרייה

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

כן כדאי שאקח איתי משאבה לעבודהניק חדש אנונימי

יש צורך בהסתגלות לתינוקת בת 3 חודשים?ניק חדש אנונימי

אני עשיתיoo

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

לי ברור שכןאיזמרגד1

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

המטפלת זו חמותי ככה שהיא לא אדם זרניק חדש אנונימיאחרונה

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

שמלות הנקהקל"ת

אהלן,

למישהיא יש המלצה איפה אני יכולה למצוא שמלות הנקה חגיגיות לשבת/חג? עדיפות לחנות שאוכל למדוד פיזית על הגוף ולא דרך האינטרנט..

התחדשות עלימנגואית

להודולה יש די הרבה שמתאימות להנקהעדיין טרייה

מצטרפת להמלצהתוהה לעצמיאחרונה

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

יש בקמיליון חלק שמלותשלומית.

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

מאיפה את?צועקת לך

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

אזור המרכזקל"ת

אני גיליתי שסרפן זה די נוח להנקהשמש בשמיים

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

אני עושה אותו דבר עם שמלהרקאני

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

תודה!קל"ת

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני לובשת שמלה עם חצאית למטהיעל מהדרום

לקמיליון יש הרבה שמלות עם ריצרץ קדמיטארקו

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

עוקבתאורוש3

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

חח... לגמרי...שיפור

חח טובבבאונמר

בואי נגיד שעד שהוא יהיה בגיל של שוק העובדהנופנופ

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

בגילו הייתי בחוג התעמלותחושבת לעצמי

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

עוד משהו בנוסף לכל התגובות החד משמעיות😂צלולה

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭

אני הייתי פעם בחוג רובוטיקהתוהה לעצמי

בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות

מותר להגידמחיאחרונה

שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)

זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.

תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד

יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...

אמא תקני לישמחה כפרוייקט

הייתי שמחה לשמוע אם משהו לא תקין אצלי או שיש מזדהות.

אז ברור שאנחנו חיים בעידן של שפע וחד פעמי, אבל מרגיש לי שהצרכים של הילדים פשוט לא נגמרים.

כאילו כל היום אני סביב לקנות להם מה שהם צריכים וזה רק ממשיך ומתעדכן כל הזמן.

סתם דוגמאות: הגדולה מבקשת גוזיות כי הן בלויות, לאחת נשבר הבקבוק בביצפר, לשני חורים בגרביים, לקטנה צריך צעד ראשון דחוף, המורה ביקשה מחשבון מדעי, משקפיים מחכים בתור, מתנה ליומולדת שעדיין לא קניתי, לגברת שוב נעלם עגיל….. שלא נדבר על חגים שעכשיו וקולקציית חורף לרענן. בקיצור, הם כל הזמן צריכים.

עכשיו עזבו כסף, זה מתיש אותי. ויותר מזה, לא נשאר לי כח ופניות לקנות לעצמי (וגם אני מרגישה שכבר צריכה לחדש מלא דברים כמו חזיות, קרם פנים, סניקרס…)

אני מנסה להבין אם הלופ הזה נורמלי ועל מה לוותר.

פליז תעשו לי סדר בראש

כשקראתי את הכותרתהשם שלי

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

וואי זה קטע, גמני כל הזמן סולקת😅המקורית

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

יש תקופות של הכנותאמאשוני

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

מרובים צורכי עמךשמחה כפרוייקט

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

וואי גם אני מרגישה ככה!אוהבת את השבת

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

השנקל שלי-קנמון

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

  • צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

  • עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

  • יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

רק לגבי החיסרון השלישיברונזה

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

תודה(:קנמון

כןoo

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

וואו איך אני מזדהה, אני גם ממש לא אוהבת לקנותשמשית123

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

אולי שיין זה פתרון לפחות לחלק מהדבריםשמעונה

לא מוצאת את עצמי שםשמשית123אחרונה

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

מזדהה ממש... כרגע בחופשת לידה אז פחות נוראytrewq

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

נראה לי יש תקופות כאלו שפתאום כולם צריכים ביחדשיפור

מזדהה מאוד!יראת גאולה

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

לי עוזר לרכז רשימה על המקרר,ד' הוא האלוקים

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

תודה על הנרמולשמחה כפרוייקט

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

מוכר. סורי שאין לי עצותממתקית

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

מזדההרק טוב!

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

  1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

  2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

  3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

  4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

  5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

אולי יעניין אותך