טיפים איך לעודד אחווהריבוזום

שלושה אחים, בכורה בת כמעט-שמונה, אחריה בן, כמעט-בן-שש ולבסוף הקטנה כמעט-בת-שלוש. שני הגדולים ילדים מתוקים, לכל אחד מהם יש ב"ה חוזקות וכשרונות בולטים משלו, ואתגרים משלו. בזמן האחרון אני חוששת שיש קצת יותר מדי מריבות וקנאה.

הם יכולים לשחק ביחד לפעמים - בעיקר כשזה בחוץ, או במשחק דמיון בבית, אבל בדרך כלל בן העוד-מעט-שש מעדיף משחקי קופסא ארוכים והגדולה פחות בעניין (אני חושבת שזה גם כי פחות מעניין אותה, אבל גם כי היא לא רוצה להפסיד לו), ובעצם היא לרוב שקועה בספר וקשה מאוד לדבר אתה כך (זו עוד בעיה בפני עצמה).

הקטנה מתוקה וחברותית, אבל סופגת הרבה "גערות" מהאחים שלה כשהיא הורסת ומבלגנת להם משחקים, ועדיין לא ממש מסוגלת להצטרף כשותפה שלא "עושים לה טובה".


היום עשיתי סבב שכל אחד יגיד דברים טובים על השני, ואני רוצה להמשיך בזה. חשבתי שאולי אפשר גם לבנות להם סוג של חדר-בריחה שיעודד שיתוף פעולה (זה יעיל עבור שני הגדולים בעיקר). אשמח מאוד לעוד עצות ורעיונות, בשביל כולם. תודה!

טבלת אהבהמתואמת
מבצע משותף לכל הילדים - בכל פעם שמישהו מביע אהבה לאחיו, או כשהם משחקים יפה ביחד, מסמנים נקודה. כשהטבלה מסתיימת קונים פרס משותף לכולם.


גם אני צריכה לעשות שוב את הטבלה הזו, אילו מריבות הלכו פה עכשיו

זה רעיון ממש יפה. אני שוקלת לאמץ אותויעל מהדרום
בהצלחה לכולנו❤️מתואמת
רעיון מעולהההמדברה כעדן.
טיפ ליצירת טבלה? אין לי מדפסת ופחות בא לי על כל דבר לבקש מהשכנים
אני כן עיצבתי במחשב והדפסתימתואמת

אבל לא בעיה לצייר טבלה ביד... לכתוב כותרת יפה "טבלת האהבה", ולצייר טבלת ריבועים מתחת. אפשר לתת לילדים לקשט.

למילוי הטבלה אפשר להשתמש במדבקות בצורת לב או פשוט לצייר לבבות.

חשבתי אולי לקראת שלושת השבועותשיפור
לצייר דרך לבית מקדש או חומה שכל נקודה צובעים לבנה בחומה
איזה חמוד! אולי אעשה כך גם אצלנו!מתואמת
(אוף, יש לי הרגשה שהגדולים כבר ציניים מדי למבצעים כאלו וחוץ מזה יש כמה אצלנו שבזמן אמת לא יצליחו לזכור שום מבצע... אבלאני חייבת לנסות שוב, המצב באמת קשה)
אני אומרת לגדוליםאמאשוני

שאולי הנקודה על הלוח לא באמת משקפת אבל עמ"י באמת זקוק לנקודות זכות וישועות..

אז אמנם להמשיל כל מעשה טוב ללבנה זה דרך המשל,

אבל באמת שכל מצווה או התייחסות חיובית משפיע טוב על העולם גם אם זה לא בצורה של ניקוד בדף.

בסוף, הלוח זה רק תזכורת לדבר האמיתי.

אז לא משנה אם זה "תינוקי" החיוב של "ואהבת לרעך כמוך" הוא חיוב אמיתי וגם הזכויות הן אמיתיות.

(לא משנה שבשנתיים האחרונות הן התבגרו כאילו עברו 5 שנים..)

יפה! באמת הסתכלות נכונה וטובהמתואמת
מקווה שידבר אליהם... (הבכורה תשתף פעולה מקסים - היא עצמה מדריכה בפועל ובנשמה, ורגילה לעשות דברים כאלו. חוששת מהתגובות של אלה שאחריה...)


ואצלכם באמת הילדים נדרשו לקפיצת התבגרות גדולה לאחרונה...❤️❤️

אולי הייתי מוציאה את הבכורה מהסבבאמאשוני

הבכורה בכל מקרה מהווה דוגמה אישית תמיד.

ככה חבורת הבנים שאחריה תידרש למנהיגות ודוגמה אישית.


אפשר להסביר להם בצורה בוגרת שהם גדולים וההתנהגות שלהם משפיעה על הקטנים לטוב ולרע, אז אמנם הם לא צריכים את המדבקה על הדף, אבל אם "תתני" להם מדבקה, זה יעודד את הקטנים לרצות גם מדבקות.

ואם זה לא עוזר, והם עדיין ציניים,

אפשר לעשות את הלוח רק לקטנים לא כולל בני המצווה ומעלה, אבל בכל מקרה לדבר עם הגדולים ולהסביר שנדרשת מהם התנהגות נאותה בחופש בלי קשר ללוח ניקוד.

יש כללים בבית והם צריכים להקפיד גם בשביל התנהלות תקינה של הבית, אחרת תהיה אווירה לא נעימה,

וגם זה מה שמצופה מהם כבני תורה (בדיוק כמו שמצופה מהם לקום בזמן לתפילה במניין כך מצופה מהם בן אדם לחברו)

וגם יש פה עניין של כיבוד הורים, אם אמא אומרת להפסיק מריבה או השתוללות, אז גם אם לא בא להם, הם לא יכולים להמשיך כשאת אומרת להם לא. גם אם השני לא נעלב וזה לא פוגע בו, לך זה עושה בלאגן בבית ואת לא יכולה לאפשר את זה ללא גבולות.

תודה רבה!מתואמת

אני חושבת שלא שייך להוציא חלק מהילדים מהמבצע, כי אז יהיו כאלה שיאמרו שזה לא הוגן. דווקא לגדולה לא תהיה בעיה לשתף פעולה. הבנים באמת יסכימו בעיקרון שחשוב לשמור על אחווה, אבל בזמן אמת עלולים לשכוח מכל הבטחה... ודווקא הכי צינית זו המתבגרת הצעירה, בת 10.5

אבל באמת כדאי שננהל שיחה רצינית ואמיתית כזו עם כולם לפני שמתחילים מבצע כזה...

גיל 10.5 זה כזה גיל..אמאשוני

יש לי בת 11, אותה תופעה..

אם היא מבקשת משהו של "גדולים" אפשר להתנות את זה בנקודות.

למשל אם יש משהו שממילא לא אכפת לך לקנות לה לרגל הגיעה ל"גיל" בוגר יותר (בגד או ספר או קלמר/ בקבוק אישי מיוחד)

אז אפשר להמיר מדבקה לשווי כסף, למשל חצי שקל.

ואז 40 מדבקות זה 20 שקל והיא תקבל בקבוק, או 60 נקודות זה 30 שקל והיא תקבל ספר וכד'.

אפשר גם לשלב את זה בשיחה שהמדבקה היא סמלית בשביל החוויה ולא באמת הפרס, אלא כמו שהיא רוצה דברים של בוגרות, ככה מצופה ממנה להתנהגות בוגרת ושיתוף פעולה. (שיחה כזאת יכולה לענות על הצורך לא להרגיש שהיא משתתפת במבצע "תינוקי") הפרס הוא סתם בשביל הכיף על הדרך.

ככה השילוב בין שיחה בוגרת לבין מבצע ממשי, יכול להוות מענה לגיל שהיא בין ילדה שזקוקה לחיזוקים ממשיים, לבין מתבגרת שזקוקה למשמעות וחיזוק רוחני יותר.

תודה! באמת צריך לשלב בחוכמה את החיזוק הממשימתואמת

עם החיזוק הרוחני...

אבל נראה לי שלא כדאי להבטיח לה פרסים אישיים, כי הרעיון הוא פרס משותף לכולם, לא?

אבל אולי אפשר למצוא פרס משותף שירתק אות במיוחד...

אפשר גם פרס משותףאמאשוני

זה על אותו עיקרון.


עוד רעיון- פעם הייתי עושה להם חנות צלשים, הצבירה היא אישית ואז אפשר לקנות פרסים אישיים קטנים (מן הסתם ידבר לקטנים יותר)

וגם פרסים כמו פיצה משפחתית שקונים כולם ביחד (לא ביחס שווה, כלומר כל אחד שם כמה שיש לו..)

ואפילו היה אפשר לקנות ערב קומזיץ (שלא יצא לפועל)

וערב סרט עם פופקורן ולינה במרפסת. (כשהם היו קטנים יותר)


בקיצור אפשר לעשות צבירה אישית או משפחתית, תגמול אישי או משפחתי או משולב או כל מה שעובד לכם.. העיקר שיהיה דרבון וחוויה חיובית סביב העניין.


בהצלחה רבה!

רעיון חמוד! מעניין אם זה יעבוד אצלנו...מתואמת
בטח יהיו כאלה שיעדיפו להשתמש בצבירה האישית וכאלה שיתעצבני עליהם שבגללם לא מגיעים לצבירה המשפחתית
אפשר גם לעשות יעד אישי ויעד משפחתי ביחד:לפניו ברננה!

ביעד האישי יש טבלה עם שמות וכל אחד שם לעצמו מדבקה.

ביעד המשפחתי סופרים נקודות ביחד.


 

אם ביעד האישי 10 נקודות יהיו ארטיק, 20 משחק וכו'

ביעד המשפחתי מסכמים את הנקודות של כולם וכשמגיעים ל100 מזמינים פיצה/עושים ערב סרט/קומזיץ או כל דבר אחר..

ניצול של נקודות באישי לא מוחק אותן מהיעד המשפחתי.

ככה יש לכל אחד אינטרס אישי להתקדם וגם לכולם ביחד.


 

מה שחשוב לשים לב זה שההגדרה של על מה מקבלים מדבקה היא חיובית.

אני ראיתי שאם יש הגדרה שלילית (לדוגמה לא רבים) אז קשה מאוד לשים לה לזה ולתת נקודות. זה קצת אמורפי (מתי לא רבים?).


 

אפשר לתת נקודה על משחק משותף שנגמר בטוב. אפשר לתת נקודה על מריבה שהופסקה בפעם הראשונה שאנא העירה, אפשר לתת נקודה על עזרה לאחד האחים.. להגדיר מה כן רצוי שיהיה ביניהם, ולא איזה התנהגות פסולה את רוצה להפסיק.

רעיון יפה!שיפור
תודה! צודקת ממש על הכיוון החיובי של הנקודותמתואמת
במקום "לא רבים" אפשר "משלימים בעיצומה של מריבה".
נכון, זה באמת חשובבארץ אהבתי

אבל שלא יקבלו רק נקודות אם התחילו מריבה והפסיקו אותה.

שכן תהיה אפשרות גם לקבל נקודה על זה שלא רבו בכלל במשך פרק זמן מסוים (משחק שמשחקים ביחד בלי לריב. בוקר בלי מריבות. וכדו'... אולי גם את זה כדאי לנסח בניסוח חיובי - לא 'בלי מריבות' אלא 'באווירה נעימה/טובה').

כן, ברורמתואמת
אבל ההגדרה לא תהיה "שיחקו בלי לריב" אלא "שיחקו באהבה ובכבוד הדדי", למשל.
גם שיחקו בלי לריב זה אפשרי אם זה תחום בזמןלפניו ברננה!

כלומר הניסוח כאן כן קצת שלילי אבל זה כן נותן להם הגדרה מה כן...

ואני גם אוהבת לפעמים להפציע אוצם באמצע משחק לפני שמתחילה מריבה ואז זה מעודד אותם להמשיך ככה עוד

רעיון מהמם בעזרת ה' גם אצלינו!!שיפור
נזכרתי בעוד רעיון שעשיתי פעם:מתואמת

משחק מסלול שיתופי (הכי פשוט שיש), שהמטרה של כולם להגיע לסוף ביחד. במהלך המסלול יש משבצות שאם "נופלים" עליהן צריך לעשות משהו טוב בשביל אחד המשתתפים האחרים (חיבוק, נשיקה, להביא לו כוס מים וכו'). בהמשך השנים המצאתי עוד כמה משחקים בסגנון לפי חגים/פרשות שבוע.

בכל אופן, אפשר לקנות כל מיני משחקים שיתופיים שיש (כמו הכבאים באים), וזה יעצים את הקשר. זה פשוט רעיון קל יותר מחדר בריחה - שזה רעיון מהמם! אבל קשה לביצוע וחד פעמי...

ובאמת כדאי לעבוד על זה כשהם בגילאים האלה, וטרם הגיעו לציניות של גיל ההתבגרות...

הכאבים באים- לאיזה גיל מתאים?שוקולד פרה.
ארבע ומעלה. אני חושבת שמגיל שבע זה די ישעמם...מתואמת
אז כדאי לחפש עוד משחקים בנושא.
משחקים שיתופיים לילדים גדולים יותר:בלוט
השועל החמקמק - מתאים לגן חובה ותחילת יסודי


פנדמיק, האי הנעלם - מתאימים לגילאי 10 ומעלה (לפעמים אפילו מוקדם יותר, תלוי ילד), מתאימים גם למבוגרים

תודה רבה!מתואמת
באמת ראיתי את המשחק האי הנעלם וסקרן אותי רק שבאמת הוא מתאים רק לגדולים...
נראה לי אםשר גם בגיל 3שיפור
רעיונותאמאשוני

אפיה ביחד, או שכל אחד מכין משהו בנפרד לארוחה משותפת ומכבד את האחרים במה שהוא הכין

חפש את המטמון

משחק החיצים (עם גירים)

לכתוב מכתבים וברכות לכל אחד מהמשפחה (אני חושבת שחשובה פה הדוגמה אישית ולכן מכניסה גם אבא ואמא)- אפשר לעשות לכבוד שבת.

באופן כללי כל יציאה מהשגרה, אם זה פיקניק או מעיין או כל דבר כזה גורם להם להנות ביחד.


רק אומרת שגיל 6, 8 זה גיל קלאסי של פיתוח נפרדות וגיבוש אישיות אז בעיקרון זה ממש בסדר שהם לא משחקים כל היום ביחד, זה בדיוק השלב ולא מעיד שמשהו בקשר שלהם לא בסדר.

לגבי בת ה3, חשוב להסביר ולתמלל את מה שהיא עושה/ מרגישה כדי שעם הזמן הגדולים ידעו איך לגרום לה להצטרף בלי לפרק.

למשל כשהיא מפרקת אפשר להנחות את הגדולים להציע לה להצטרף, אבל עם גבולות.


נגיד את רוצה לשחק איתי? אז קחי את המגנט הזה ושימי פה.. כל הכבוד!


נגיד השבת בן ה4 שלי השתגע בארוחה והחליט שזה ממש המקום והזמן לשחק ברובה חיצים לעבר השולחן והסובבים,

הבן שלי (13) קלט שהקטן לא קשוב להצטרף אלינו יפה, אז הוא עלה לחדר והביא את הרובה חיצים שלו,

וככה הקטן עוד יותר התלהב שמשתפים איתו פעולה, ואז הגדול "ברח" לקומה למעלה תוך כדי שהוא יורה לכיוון המדרגות, ואז הקטן רדף אחריו, ואז הוא העסיק אותו במלחמת חיצים בקומה למעלה כמה זמן ויכולנו להמשיך את הארוחה ברוגע, ואז אחרי כמה זמן הגדול אמר לקטן שאסור לרדת עם הרובה חיצים לקומה למטה,

והם ירדו בלי הרובים והקטן הצטרף רגוע לארוחה.

אז אמנם זה דוגמה די קיצונית, לא כל ילד יכול להוביל כזה מהלך, וגם הגדול הרבה יותר גדול מהגדולים שלך, אבל זה כן תהליך שהתחיל בגיל הרבה יותר צעיר שהתחיל רק מתמלול, אח"כ התקדמנו להעלאת פתרונות, ואח"כ השתדרג להסחות דעת, ואז לפתרונות מחוץ לקופסה. (התחיל עם אחותו שהייתה אז הקטנה והשתדרג עם הילד הבא)

איזה סיפור מקסים! ממש נחת!מכחול
תודה רבה רבה לכולן!ריבוזום
איזה כיף שהגבתן! קראתי בתשומת לב את כל ההודעות, ועוד אחזור לכאן כדי לבנות את השילוב שיתאים אצלינו. בע"ה מקווה שהקיץ הזה נצליח להשתפר בנושא.  
כמה כיווני מחשבה שלי...בארץ אהבתי

אני חושבת שיש פה שני עניינים שכל אחד מהם דורש יחס אחר.

אחד זה הקושי למצוא תחומי עניין משותפים.

והשני זה מריבות תכופות בין הילדים.


לגבי תחומי עניין משותפים - זה באמת שלב של גילאים שנראה לי יותר מאתגר למצוא משהו שמתאים לכולם. במיוחד כשיש פה גם מינים שונים (אצלנו יש בן 9 ובן 6 שכן יש להם הרבה תחומי עניין משותפים. אבל בת ה-11 כבר מזמן עם תחומי עניין מאוד שונים משלהם. וגם הקטנה בת שנתיים לא ממש משתלבת איתם במשחקים...).

אני חושבת שזה לא בהכרח משהו שאפשר יותר מידי לשלוט בו.

זה כן נחמד למצוא מידי פעם פעילות משותפת שכן יכולה להתאים לכולם.

טיולים למקומות נחמדים זה בדרך כלל חוויה שמתאימה לכל המשפחה.

הכנת אוכל ביחד יכולה להיות גם מתאימה לשתף ילדים בגילאים שונים.

אולי גם יצירה משפחתית (נגיד שלט גדול לכבוד הקיץ, ואז הגדולה יכולה לכתוב משהו בגדול, האמצעי לקשט, והקטנה להדביק מדבקות).

לפעמים אפשר גם לעשות פעילות ספורטיבית ביחד.

וגם משחקי קופסא שיכולים להתאים לגילאים שונים (הקטנה יכולה להיות ביחד איתך, אצלנו זה לפעמים עובד).

אבל בסופו של דבר זה באמת הגיוני שלא כל פעילות תתאים לכולם, ושהם יצטרכו למצוא דרכים שונות להעסיק את עצמם לפי תחומי העניין שלהם.



לגבי מריבות תכופות -

קודם כל, אני מזדהה ממש.

ממה שאני שומעת, וגם קוראת פה בפורום, נשמע לי שבתקופה הזו יש הרבה יותר מריבות, ובכלל ילדים הפוכים, ברוב הבתים.

ותכלס, זה די מובן, אחרי מה שהילדים שלנו עברו בשבועות האחרונים.

אז קודם כל - פשוט לקחת נשימה עמוקה, ולהתפלל שנצליח לצלוח את התקופה הזו כמה שיותר בטוב, להגיב כמה שיותר נכון, ולעזור לילדים להתאפס על עצמם בחזרה...


וכמה דברים שבכל זאת עזרו לנו -

(אני כרגע עם שני האמצעיים בלי קייטנות, ביחד עם התינוק שגם איתנו. לקטנה יש קייטנה בגן, והגדולה בקייטנת אמהות. התחלנו ממש גרוע עם הרבה מריבות ובלגן, למרות שהם דווקא יודעים לשחק ממש טוב ביחד. אבל היום היה כבר הרבה יותר טוב, אז אני משתפת בכמה דברים שעשיתי שאני חושבת שעזרו לנו. בתקווה שזה יחזיק גם להמשך...).


- מסגרת ברורה.

אין לנו לו"ז קבוע לגמרי. אבל כן דיברנו ביחד על זמן שבו צריכים להיות מוכנים בבוקר. זמן מסך שאני מרשה לכל אחד, וברגע שנגמר אז מסיימים. זמן לימוד - ומה רוצים ללמוד בזמן הזה. אני הרגשתי שזה מאוד איפס אותם הוריד הרבה חיכוכים (זה כביכול לא דברים שקשורים למריבות ביניהם. אבל הוריד גם חיכוכים מולי, וגם נראה לי שאיפס אותם בכללי ועזר להוריד גם חיכוכים ביניהם).


- 'מבצע חופש' -

משהו שעשיתי גם בשנים קודמות, והם בקשו לחזור על זה שוב.

אני מצרפת תמונה כדי שיהיה יותר ברור.

ציירתי את זה על שני בריסטולים, שמתי בתוך ניילוניות, ותלינו על הדלת. ככה זה בעצם כמו לוח מחיק, וכל פעם כשמסיימים את הסיבוב - אפשר למחוק ולהתחיל מחדש.

באמצע אני כותבת את ההפתעה שנעשה כשהם יסיימו את כל הסיבוב (כל פעם משהו אחר. דברים שגם ככה הייתי עושה איתם בקייטנה, אבל ככה הם מרגישים שהם 'מרוויחים' את זה).

ואני כותבת שם כל דבר שאני רוצה לעודד - ויתורים והתגמשות, הקשבה לאמא, עזרה בבית, התארגנות בזמן בבוקר, ועוד...


בהצלחה רבה!🩷

אהבתי את הרעיון, את כותבת מראש?שיפור
או אחרי שהילדים עושים?
טוב, מסתבר שגם מבצע כזה יכול לעורר מריבות...בארץ אהבתי

היום הבנים ביקשו לאכול משהו קטן. הרשיתי להוציא מהמקפיא קופסא שיש בה חטיף פצפצי אורז. כל אחד הוציא קופסא אחרת (יש לנו בשני טעמים, והעדפות שונות ביניהם), הגדול החזיר את הקופסא אחר כך, והקטן לא החזיר. ביקשתי מהקטן להחזיר והוא התווכח איתי ('למה דווקא אני?'), אז החזרתי בעצמי, ואז כתבתי את זה שהגדול כן החזיר אחריו.

ואז הוא ממש נעלב שאותו לא כתבתי. הוא החליט שהוא כן מוכן להחזיר, וגילה שכבר החזרתי בעצמי. הצעתי לו לסדר משהו אחר כדי שאני אוכל לכתוב גם אותו, והוא לא היה מוכן (לא כי זה קשה). הוא רצה לכתוב בעצמו כאילו הוא סידר, ולזה לא הסכמתי (אמרתי שאם הוא כותב לעצמו משהו שהוא לא עשה, אני מוחקת את כל מה שכתבנו עד עכשיו ונצטרך להתחיל מהתחלה).

תוהה אם הייתי צריכה לעשות משהו אחרת. או שהוא פשוט צריך ללמוד מזה, וחלק מהלימוד זה גם התסכול שלו עכשיו....

וואו, אוף... כל כך מוכר לימתואמת

שמנסים להנהיג משהו טוב, והוא בסוף נופל בגלל דברים שקשה לצפות מראש...

מקווה שתצליחו לצאת מהפלונטר...

חד משמעית חלק מהלימוד.באתי מפעם

לימוד על יושר,

על יגיעה,

על קבלת סמכות שאמא אמרה אז מבצעים מיד,

על לעמוד בזמנים, יש דברים שמפספסים אם לא מבצעים בזמן,

לימוד להתמודד עם תסכולים...

אל תהיי עם מצפון , ככה זה בחיים לא הכל דבש. וזה בדיוק ההזדמנות לרכוש כלים לחיים. 

זה מה שחשבתי בהתחלהבארץ אהבתי

אבל בינתיים אנחנו קצת תקועים.

הוא מחק את מה שכתבתי על אח שלו, ולא מוכן שאכתוב שוב אם אני לא כותבת גם עליו את זה שהוא רצה לסדר. בינתיים עשה מאז עוד דברים טובים שאפשר לכתוב, אבל אני אמרתי שאני מקפיאה את המבצע עד שאני אחליט מה עושים.

הוא עקשן ממש. ואני מתלבטת אם לצפות ממנו בסופו של דבר להבין שאין מצב לכתוב עליו משהו שהוא לא עשה, או ללמד אותו שגם אני מוכנה לפעמים להתגמש, ושהמטרה העיקרית שלי היא יצירת אווירה טובה ולעודד שותפות ועזרה, ואם הפעם אני אכתוב את הכוונה שלו למרות שהוא לא עשה בסוף, זה יותר ישיג את המטרה מאשר להמשיך להתווכח איתו...

אבל את כן מצאת אפשרויות של התגמשותלפניו ברננה!

להתגמש לא אומר לעשות נגד הרצון והאמונות שלך, וגם את זה הוא צריך ללמוד.

אולי צריך לשקף לו את זה..

הוא מספיק בוגר לדעתי כדי להבין את זה בשכל.. על הרגש כנראה צריך עוד לעזור לו ללמוד...

במחשבה נוספת, אולי כן לציין שהוא רצה לסדריעל מהדרום

לק"י


אבל אולי להסביר שרצון זה חשוב, אבל צריך גם לבצע.

כי אם הוא עקשן, ובינתיים זה רק גורם לעצבים, אולי עדיף "לוותר".


או לכתוב במשבצת אחת שהוא רצה לעזור. ואם הוא מבצע עוד מעשה טוב, להוסיף באותה משבצת.

שמצד אחד יירגע, ומצד שני לא יקבל את הכל. כי בפועל הוא לא עשה משהו.

אני חושבת שכוונה זה גם מעשה טוב בשלב הזהאמאשוני

ובכלל, אי אפשר להשוות בין התנהגות של ילד בן 6 לבין התנהגות של ילד בן 9.

הייתי אומרת לו שהפעם הרצון נחשב, ולהבא הוא יבין שצריך גם לעשות ולא רק לרצות.

אני חושבת שממש חשוב פה לתמלל את המהלך שקרה.

ביקשתי להחזיר, לא החזרת, כשראית שאחיך קיבל מדבקה זה הזכיר לך לחזור בתשובה, אבל היה כבר מאוחר מדי כי אני כבר החזרתי כי שכחתי שלפעמים לילדים קשה ואח"כ הם חוזרים בתשובה.

אז אתה תזכור לפעם הבאה לעשות מיד כשאומרים, ואני אזכור לפעם הבאה שאולי אפשר לחכות ולראות אם אתה מצליח להתגבר.

(אם הוא מקבל את זה אפשר להרחיב שלידה שהרבה זמן בחוץ נמסה ואי אפשר לחכות, אסל יש דברים שאפשר. וזה באמת יזכיר גם לך לתת לו עוד הזדמנות כשמתאפשר.


אם זה מרגיע את הקטן, הייתי מדברת גם עם הגדול בנפרד ומעצימה אותו שהוא מיד עשה כי הוא גדול ובוגר ומבין, ומשמש דוגמה לאחיו הצעיר.

תודה שכתבת את זה, זה עזר ליבארץ אהבתי

באמת בסוף דיברתי איתו, ראיתי שהוא לא מוכן לרדת מהעץ, אז דיברנו קצת על מה שקרה, על המטרה שלנו בחופש, על הכוונה שלו ועל החזרה בתשובה שלו שלא הצליחה הפעם לתקן את המעשה, והסברתי לו שהפעם אני מוכנה להתגמש ולכתוב גם גם את הכוונה שלו. (וגם הסברתי שבהמשך לא נוכל לכתוב כל פעם רק רצונות, אם בסוף הם לא הופכים למעשים. למרות שהרצון הוא באמת חשוב).

בסופו של דבר נראה לי שהיה פה לימוד חשוב בשבילו, גם אם בסוף 'נכנעתי' לדרישה שלו.

 

ותודה לכל מי שהגיבה לי. עזרתן לי בחשיבה❤️

תודה גם לך!ריבוזום

וואו, תודה רבה על הפירוט, וגם לכל מי שהשתתפה בדיון שהתפתח אחרי כן.

כיף שיש עם מי להתייעץ ושאפשר גם ללמוד מניסיון של אמהות משקיעניות וחכמות אחרות.

לוקחת אתי רעיונות ותובנות מקסימים וחשובים. ומתפללת שנצליח!


(רוצה לשתף אתכן במשהו קטנטן.

אחרי הפעם האחת הזו שביקשתי מהם לקראת צאת שבת לומר דברים טובים אחד על השני, ביום ראשון או שני פתאום הבן שלי אמר לקטנה בלי קשר לכלום (שניהם ישבו ואכלו): את חמודה! והיא ענתה לו: אני באמת חמודה. אתה חמוד!

וזה היה ממש מתוק, והוא גם ידע להסביר לי בעצמו במפורש, שהוא אמר את זה בגלל מה שעשינו בשבת.

אז אפילו דבר כזה קטן ופשוט יכול ממש להועיל.)

איזה חמודים😅 האהבה הזאת ביניהם היא דבר מהמם!יעל מהדרוםאחרונה
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך