יצא ארוךך
זאת סוגיית אמון, אבל הרגיש לי גדול מידי לשים את זה ככותרת כי הוא כולה בן 6.
קצת רקע.
יש להם ילד מאוד מאוד חזק בגן.
בדיוק בשבת הוא סיפר לי שביום שישי הם קיבלו פסק זמן והוא הביא לx חתיכה, שאלתי אותו למה
והוא ענה לי- כי אנחנו קוראים לx המלך ואני רוצה לפנק את המלך.
הוא גם קצת אלים, יש לו חבורה והם מרביצים למי שלא בא טוב בעין.
הבן שלי לא בחבורה שלהם (ב"ה), הוא אהוב ומקובל ויש לו את החברים שלו אבל נראה לי שפסגת חלומותיו זה להיות חבר שלו.
לפני כמה חודשים הוא התחיל עם מנהג חדש, כל בוקר חיפש משחק אחר להביא לגן.
היה חוזר ומספר שx משחק איתו ועל הדרך הרבה דברים היו נעלמים, נשברים וכו
בהתחלה חשבתי לשים לזה סוף ולא להסכים לו להביא יותר דברים אבל כשהבנו שזה חשוב לו בשביל המעמד שלו הלכנו איתו לחנות של הכל בשקל, נתנו לו תקציב והוא בחר משחקים שיהיו מיועדים לגן ואם הם נהרסים או נאבדים זה בסדר גמור, פשוט יהיו לו פחות אופציות להביא.
מפה לשם לא נשארו הרבה משחקים😂
שבוע שעבר הוא שאל אם הוא יכול להביא כמה דמויות לגן, אמרתי לו שהוא יכול לבחור מהקופסה עם המשחקים לגן.
הלך להחזיר.
חוזר הביתה ואני רואה בתיק שלו את הדמויות האלה.
פחות אכפת לי שיאבדו או ישברו כמו שמבחינתי הוא לא עמד במילה. זה נשמע קצת חמור ואולי דרישה לא תואמת גיל אבל היה לי קשה לראות את זה.
אמרתי לו שראיתי, שאני לא רוצה לדבר על זה עכשיו מתוך כעס או אכזבה ונמצא זמן מתאים.
הבוקר אני רואה אותו דוחף מלא אנשים של לגו לכיס, הלכתי קרוב אליו אבל לא אמרתי מילה, הוא דפק חיוכון והלך להביא איזה ג'יפ קטן מהמשחקים כאילו שזה מה שהוא מביא.
לא רציתי להגיד לו כלום כי מבחינתי אם אני בודקת אותו זה אומר שאני לא מאמינה לו וזה משהו שאני ממש לא רוצה לשדר.
אבל אני לא יודעת מה כן נכון לעשות.
וכן, מאוד מתסכל אותי שמותר להביא משחקים לגן ושזה מה שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות כדי שהמלך יתייחס אליו ושזה לא מנוהל מספיק טוב מצד הצוות החינוכי אבל אותם אני לא אשנה...
